פורום פסיכולוגיה קלינית

שלום, כל מערכות היחסים שיש לי עם גברים מסתיימות תמיד לאחר כשנתיים לאחר מריבות אינסופיות ובמצב שהגבר מתעב אותי... בד"כ אני נחמדה וכו', אך לפחות פעם בשבוע יש לי התקפת זעם איומה ואינני יכולה לשלוט על מה שיוצא לי מהפה...אני מאשימה את בן הזוג, תוקפת אותו, מקללת ואומרת דברים חריפים כ"כ שאין דרך חזרה מהם, אחרי שאני נרגעת אני מתמלאת רגשי חרטה ואשמה ומתחננת שיסלחו לי על המילים הנוראיות שאמרתי. בן זוגי הנוכחי מאשים אותי בהתעללות מילולית, הוא אומר לי שאני כמו גבר מכה... והוא לא יאמין יותר להתנצלויות שלי. מצד שני כל האשמות שלי די צודקות, רק הדרך בה אני מביעה אותם. הייתי עושה הכל בשביל להשתנות, בשביל ללמוד להתאפק, במיוחד בשביל בן זוגי הנוכחי שאותו אני מאוד אוהבת. בברכה דניאלה

אבל מה יקרה אם באמת בן הזוג יהיה מושלם. מלאך. לא יתן לך שום סיבה לרוגז . האם אז לא יהיו לך טענות והתפרצויות כלפיו ? או שההתפרצות חייבת לבא ובן הזוג הוא פשוט המישהו שנמצא בכדי לחטוף את זה ?

אני לא מחפשת מושלמים, אני רק רוצה ללמוד להתאפק. לא לומר כלום למרות שאני מתפוצצת מרוב חוסר צדק וסבל... אני פשוט לא יודעת להתאפק, כל מה שעולה על לשוני - נאמר. אני כל הזמן צודקת ומפסידה...

תשובתי בהודעה שלמעלה ד"ר יוסי אברהם

יש לך מייל ממני... :-)))

היי ובוקר טוב, ליהי,,,, לא היגיע,,בנתיים אבדוק אחר כך שוב

thanks for writing me back - i didn"T want to open apolitical subjectt but i guess we can"t avoid it............... have a nice day love u all anat

ענת יקירה שיהיה גם לך יום מוצלח עם אנרגיה חיובית שאני משאילה לך כאן,,, with the power of love , we can be happy שלך ויוי

you love me more then Hera and vivi???:)))))) you know:))) I'm sweeter:))) I eat cakes and choclate:)))) I wish you happy day and days. and Anat come home:))))) and good luck in your job:)) be nice with the kids:))) they going to make you crazy:))) @---------)------ Eitan

לא התכוונתי בכלל בכלל להתעסק פה בפוליטיקה... יש מספיק מקומות אחרים לעשות את זה, ומספיק אנשים שיעשו את זה... מה זה משנה פוליטיקה כשאנשים נהרגים?

כשאני יושבת למשל בבית קפה ומישהו למשל מזמין שוקו, אז השקו הופך למולי לצורה אחרת ומגעילה עד שאני לא יכולה להזתכל, זה קורה גם עם דברים אחרים. מה זה?

בדיוק היתה על זה אתמול כתבה בידיעות אחרונות (במוסף "שלך")... יש שם מישהי שנדעלת מתערובת של נייר ונוזלים וכו'... שם הם מסבירים את זה כהפרעת חרדה.

היי חביבה, מה נשמע אצלך? התקבלת לעבודה שרצית (טלמרקטינג, אם אני לא טועה)? ראיתי שאת עוקבת אחרי מה שקרה בארצנו הקטנטונת... אבל יש דברים מסויימים, שבכלל לא מושפעים מהמצב... כל מיני מחשבות קטנות... כל אחד ואחת עם הכאב וצרות האישיים שלו/ה... אי-אפשר להעמיד את הצרות הפרטיות מול כאלה אסונות... אבל גם בלתי אפשרי להתעלם מכל אותם עיקצוצים קטנים בבטן... הם דורשים את תשומת הלב שלהם... לכי תסבירי להם, שיש עכשיו דברים גדולים וחשובים... זה ניסיון פתטי לטפל בשארית העצמי.

hi dear... thanks for writing me........ i do feel better today - hope u too i"m strting to work tommoro - so wish me luck.........:) anat

Anat GOOD LUCK:))))) @-----)---------)-----= Eitan:))))

וואו... בהצלחה! איפה את מתחילה? עברו עלייך ימים קשים? שתפי אותי קצת...

היי שלום לך רציתי לשאול אייך מנסים להתגבר אל פחד מלדבר בחברת אנשים?? מה הדרך הטובה בלנסות? אייך מתחילים לנסות לחיות בלי במחשבות מה חושבים ומה מדברים ורק שלילי יש דרך להפסיק אם רגשי נחיתות, מדובר בילדה שסיימה תיכון והיה לה הרבה משברים חברתיים. מחוץ טיפול .יש דרך לנסות..

שלום אין פתרונות קסם, וצריך לעבור תהליך ארוך של שינוי, בעיקר הוא הוא נובע מהסטוריה ארוכה כפי שאת מתארת. הפחד לדבר בחברת אנשים נובע לא מבעית תקשורת בהכרח אלא מגורמים פנימיים כמו דימוי ובטחון עצמי פגועים. כמובן שיש כל מיני סדנאות של יחסי אנוש, אבל שינוי רציני ועמוק עשוי לקחת זמן רב ודורש עבודה מאומצת. בהחלט מומלץ לפנות לטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום , שני המושגים שימושיים בתחום התקשורת דווקא והמשמעות היא Reframing - גיבוש מסגרת חדשה למסר מסויים Alignment - תקשורת ללא שיבושים

דווקא עכשיו יצאנו לבלות לפרוק את המתחים. אין טעם להמשיך לצפות בתכניות הטלויזיה המדכאות. למה השמן והרזה? ככה הרה: את לא חייבת להגיב !!!! שמרי לעצמך את הערותך ואת החוכמולוגיה בגרוש שלך ! עצוב לי ואני מנסה לצאת מזה !! אל תתערבי את מעצבנת אותי !! כשמישהו מבטא כאב ואת מעירה לו ממגדל השן שלך .

לאלמונים שלום, יופי שיצאתם לבלות!!!!!!!! לגולשים: יש בזה הרבה (במה שהם עשו). נכון, אתם חושבים: איך אנשים כותבים שהם מבלים בזמן שלאחרים כואב, אבל ככה אנחנו חיים במדינה. רק ההערה להרה לדעתי הייתה קצת בוטה מידי. עדי

גם אתה לא שיא הסימפטיה... לא תפנה אליי, לא תקבל תשובה!!! תשאיר אותי בצד, ואני לא אתערב בענייניך - תמשיך לנפנף לשור מול העיניים עם סדין אדום... והמתקפה לא תאחר לבוא... לא יודעת מה נטפלת אליי, מה כואב לך שאני פה, וגם לא אכפת לי!!! כל זמן שתשאיר אותי מחוץ לתמונה, ולא תטרח להשאיר לי "הערה עוקצנית" בסוף כל הודעה!!! אני שמחה שאתה מתעצבן... זה אומר שדרכתי על יבלת... לא תמיד זה בכוונה, אבל אתה מחליף כינוי כל שעתיים - איך אני אמורה לדעת לא לענות לך? חבל לי שעצוב לך, אבל לא אני ביצעתי את הפיגועים... אז אנא ממנך - תשמור על פרופורציות. לי יש, אולי, מגדל של שן, אבל אני לא מתייסת לאחרים כאילו יש לי חור בשן... את העצבים שלי אני שומרת לעצמי, אלא אם כן מגיע מישהו כמוך, שפשוט מתחנן למילים פחות נחמדות.

בתור קורא נאמן של הפורום אני חייב לציין, שמישהו פה עבר את הגבול. אתמול היית דני והיה לך משהו לכתוב להרה... היום סתם יש לך פיצול אישיות ועדיין יש לך משהו לכתוב לה. האם זו הקינאה שאני רואה במה שכתבת? ואולי סתם תיסכול מחוסר היכולת המחשבתית שלך... או שנדלקת וככה אתה מתחיל עם בחורות.

אתה חוצפן. זכותך לפרוק גם את הראש שלך גם אם אתה רוצה. אבל כדאי שתשמור גם על הדז'ורה שלך, שלאנשים רגילים קוראים לזה פה. לפעמים ניכנסים לכאן אנשים שהדברים שיוצאים להם מהפה זה חרא. ואתה אחד מהם. לך תמצא לך פורם אחר

אני לא מצפה שתבינו או תאמינו לי אבל לא היתה לי כוונת תחילה לפגוע או להעליב. הרה: אין לי משהו אישי נגדך . עד כצה שישצע לך אבסורד כואב לי באם הפרעתי או פגעתי. היום הגעתי למסקנה שההתיחסויות שלך כנראה מעצבנות אותי כי מזכירות לי התיחסויות של אדם קרוב שפגע בי\ פוגע בי. אין לי הסבר אחר. נראה לי גם שייתי זקוק למשוך תשומת לב שלילית מסיבה שגם אני לא מבין ושגרמה לי לכתוב בליל של שטויות. כשאני קורא משכתבתי אתמול אני מתבייש ומפריע לי שהעלבתי ו\או פגעץי. כאילו שיש בי שני חלקים באישיות שלי. חלק אחד שלילי שיוצא אחוצה כשאני לחוץ ומעורער. היום אני יותר רגוע ורואה מקום להתנצל בפניך ( הרה) ובפני כל מישנפגע מאופן הביטוי שלי. אין לכם מושג כמה מיסר את מצפוני. במצב הרגשי בו היתי נשתון כשתבתי אתמול ( ובהתזדמנות אחרת תחת בכינוי אחר איני זוכר אותו) כאילו שהיתי מנותק מהמציאות במידה מסוימת ונלחם בתחנות רוח שאינם קשורות לפורום או לאנשים המשתתפים בו. לא כותב שתרחמו עלי אלא שתבינו. מקווה שלא יקרה שוב מתקשה להבטיח זאת היות ולא נעשה בכוונת תחילה . אם אכן אכתוב באופן כזה בעתיד: א נ א ת ת ע ל מ ו !!!! לא שווה להתיחס לזבל כזה וגם תעזרו לי על ידי התעלמות. אני מזדהה עם דבריכם ומגנה את ההתנהגות שלי. שוב סליחה !!!!!!!!!!!!!!!!!

לשמן והרזה ------------ כל הכבוד לך על דרך התנצלותך ועל הסבריך מה הביא אותך לכתוב בצורה כל כך גועלית . להבא לפני שאתה מחליט לכתוב תנסה לחשוב על מה שאתה הולך לכתוב ופשוט לעשות ביקורת עצמית וזה נכון לגבי כל תחום בחיים .לא לירות בלי הבחנה תמיד מישהו שלא מגיע לו עלול להיפגע .

היי... כמו כל לוחם, אני יודעת להחזיר אש כשצריך, אבל גם לקבל התנצלות... לפעמים גם אני כותבת פה דברים פחות נחמדים... ולכן אני תמיד קוראת את מה שכתבתי, לפני שאני שולחת את זה לפורום... יש פה אנשים שמוכנים לתת תשומת לב חיובית, והרבה... אולי, בפעם הבאה שאתה מרגיש לחוץ כל-כך ומבולבל, תנסה לתאר את זה בדרך פחות אגרסיבית... תאמין לי שתזכה להתייחסות הולמת... בשביל לקבל כבוד צריך לדעת לכבד... אתמול כולם היו נתונים בסערת רגשות כזאת או אחרת בעקבות הפיגועים, רק שמצאו דרך אחרת לבטא את זה... קיבלתי את ההתנצלות שלך, ואני רוצה שתדע שאם כתבתי לך בעבר דברים שפגעו בך, זה לא היה מתוך כוונת זדון...

אני זקוקה לתרגום עברי לשני המונחים הבאים מתחום הפסיכולוגיה: reframing alignment

ב.ש. אני לא בטוח שאת באמת רוצה לשמוע את התרגום. אף אחד לא יבין על מה את מדברת. בעיקרון משתמשים בד"כ במונחים הלועזיים כפי שהם. התרגום לעברית רהוטה של alignment הוא "שיוור". לא שמעתי אף אחד שמשתמש בזה באמת. רפריימינג מתרגמים בד"כ כהגדרה מחדש, מתן משמעות חדשה, מסגור מחדש, ועוד, אף אחד לא מתאים במדויק. עברית קשה שפה. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן שלום, אכן, שיוור - זה מה שנותן לי המילון לגבי alignment, ו"מסגור-מחדש" זה המונח שחשבתי עליו. כפי שאמרת, עברית שפה קשה. אבל אין לי ברירה - אני חייבת להשתמש במונחים המדויקים בעברית (אני מתרגמת ספר). לגבי alignment - חשבתי יותר בכיוון של "ברית" - ובמקרה של הספר אותו אני מתרגמת, העוסק ביחסים במשפחה, אני חושבת שזהו מונח ראוי - אנשים יוצרים בריתות (alidnments) בתוך המשפחה. מה דעתך? ובאשר ל-reframing, האם מסגור-מחדש אכן יתאים?

גילת, תראי..... אני כאן הרבה ותמיד מתעניינת בך היום רציתי להגיד לך כמה מילים. כתבת שאת כזו. מתרחקת מבנות ,מנסה לא לדבר איתם ,קרירה ,מראה\משדרת קשיחות. אז מה נראה לך???????????????שבנות ירצו להתקרב אלייך?! בטח שלא. גם אני לא הייתי רוצה.כתבת שאת נראת טוב, זו סיבה להתחיל ברגל טובה הרבה בנות כמו שאת המראה עושה רושם רישוני,וירצו כן להתקרב אלייך. תנסי לשנות התנהגות שלילית כזו.זה כנראה מין הגנה בשבילך. אבל תביני"מה שהיה.... תשכח מי זה.... מה שיהיה לא משנה....." תהני את בגיל מ ק ס י ם. ואם יש למשהו לענות לי או לגילת ......... ברצון הקוסמת

sorry again that I'm writing in english. I hop to solve it fast. and Akosemet:))) you right Galit has a great opportunity to change. and I think that she need to do what you said. Galit you are going to a new life. try to change yourself a littel. look around you what's happen and after you come home. tell us what is happend with you. I wish you a lot of good luck:))) go to the army with a feeling that now you have to try to change. @------------)---------- Eitan ps: Galit you know my e-mail. so write me. if you want

את מוכנה להגשים לי משאלות? נגיד... שלא תהיינה מלחמות? או אולי... ששוב אוכל לחיות? מה שתבחרי... אני לא בררנית גדולה.

you are a very big Bareranit:))) a bout food I meen:)))) @---------)------- Eitan

חכי חכי חכי את כאן??.

היי גילתוש! אוי, כנראה באמת פספסנו אחת את השניה... עניין של ממש שבריר שניה, את יודעת... ((-: בכל אופן, לעצם העניין - בהחלט היה לי שינוי מהתיכון לצבא. ואת יודעת, כשאני חושבת על זה לעומק - והרבה בזכותך - אני רואה שבעצם כל החיים שלי , עם כל הקשיים הלא-מעטים שעברתי, בסך-הכל היו שינוי אחד גדול לטובה - ואני מדגישה שוב - לטובה!!! בעממי הייתי ממש ילדה דחויה, את יודעת - זאת שתמיד מרביצים לה וצוחקים עליה, ולא תמיד יודעת איך להתגונן: כשמחזירה מלחמה - אז היא יוצאת הרעה, וכשבוכה מרוב יאוש - נותנת עוד יופי של סיבה להמשיך וללעוג לה... בקיצור - דרך ללא מוצא... בתיכון כבר לא ממש לעגו לי, אבל הייתי רחוקה מלהיות פופולארית. מתי פנו אלי? - רק כשהצטרכו ממני משהו, ודקה אחרי כן כבר פשוט לא הייתי קיימת! ובצבא, אותו צבא שכל כך פחדתי ממנו, לא פחות ממה שאת מפחדת - דווקא שם פתאום התחלתי לפרוח. ואת יודעת למה? מפני שהרגשתי שעברתי את השלב הכי מפחיד בחיים, כביכול, והרגשתי שאם עשיתי את זה - אהיה מסוגלת לעשות כמעט הכל... ואז פתאום היו לי חברות, ואפילו הכרתי שם את החבר הראשון שלי... וגם למדתי לעמוד על זכויותי כמו שצריך... ואחרי כן באו הלימודים באוניברסיטה, והעבודה, בה אני מתמידה עד היום, ומצליחה בה מאוד... ואני לא אגיד לך שלא היו קשיים בדרך. במהלך השנים איבדתי את שני הורי, ואחים ואחיות אין לי, כך שאת בוודאי מבינה שזה לא ממש קל... והיו וישנם עוד כל מיני קשיים בלתי נמנעים, כי ככה הם החיים, רצופי קשיים ומבחני התמודדות. אבל, בן-אדם - אני עושה את זה, אני שורדת, ובין מכה אחת לשניה אני חיה, ובהחלט יש רגעים של נחת ושמחה! היי, גילתוש, אני פתאום רואה שיש לי כוחות, שאני עוברת מכשולים!!!! ואת יודעת בזכות מי אני רואה את זה, אולי לראשונה בחיי? את אולי לא תאמיני, אבל בעיקר בזכותך! אז נכון, ישנה גם הפסיכולוגית שלי שעושה פשוט עבודת קודש. אבל דחילק, בזכות המילים הספורות שכתבת כאן פתאום נפל לי האסימון וראיתי כמה משוכות בלתי עבירות, כביכול, עברתי... בקיצור, גילתי, את יודעת איזה דבר גדול עשית? את לקחת בן אדם שעד אתמול חשב את עצמו לשבר כלי וגילה פתאום שיש בו כוחות!!!!!!!!! ואת יודעת איזה דבר אדיר זה, להיות מסוגל לעודד את הזולת?????? אל תשכחי את זה לרגע, וקחי אתך את זה לצבא ולאורך כל החיים... את חזקה ובעלת ערך פי אלף ממה שאת חושבת! גיוס נעים - וכמובן אל תשכחי לספר את כל החוויות! שלך מכל הלב! נזבורה

יופי זה דבר מושך ,אבל אני קצת מבולבלת אם להיות קנאית מאחרות... כי לפעמיים האופי גובר, לא? ולפעמיים לא?...! אני חושבת ששניהם חשובים יחד ... יש כאלה שהיו איתך בגלל המראה, וזה הרצון שלך ככה להיות בשביל לרצות אחרים? אנשים נכבדים תוכלו לעזור לנמק את דעתכם? המבולבלים

:)))) A. I said that there is guys that will be with you for the beauty or for your money and there are girls that will do the same. this thing is not allways for love. B. there is guys that will be with you just because it's confortable. like because of sex. C. there are guys that will love you as you are:)) and I think that, that what you are looking for so stop thinking about this stupid guy and look what you are looking for:))) Eitan

אם מישהי יפה וטיפשה, היופי לא יעזור לה לטווח ארוך...

משמעות הדברים הרה שכתבת שכאילו לאדם הפחות חכם לא יהיו חברים ושיכירו אותו ככזה לא ירצו בחברתו .אבל האדם הפחות חכם לא יכול לשנות תכונה זו ע"י טיפול כי זו תכונה מולדת . מה לעשות שלא כל האנשים יכולים להוולד חכמים כל אחד עם מנת המשכל שלו , והוא לא אדם פחות טוב או נחמד או רצוי מהחכם . יש חכמים אבל כל כך לא נחמדים , סנובים , אנטיפתים אגואיסטים ויפים , אז מהם החברה מתרחקת . אבל למה להתרחק מבחורה יפה , לא חכמה ,אבל אנושית ונחמדה ???

רציתי לשאול, בעייתי חמורה מאוד אני במשך כול זמן חיי ללא בטחון עצמי. ממש אפסי. אני בת 22 מרגישה רע אם עצמי, הרגשה כאילו תמיד אני ישאר כך. חסרת בטחון,ללא אנשים שמכבדים אותך,מין בודדה שכזו.... הרגשה איומה. יש דרך להתחיל לחיות אחרת בלי לחשוב כול הזמן שאני היחידה כך, והאומללה... אני באמת כזו זו הבעייה! אני בת 22 ובחיים לא היה לי חבר, דבר שגם הוא מדכא מאוד. לא שאני נראת רע, אני ביישנית מפוחדת מלהיות בולטת ... האם יש סיכוי לשינוי?אייך ...יש דרך?... ואני מתחילה טיפול פסיכולוגי. תודה מראש.

שלום השורה האחרונה בה ציינת שאת מתחילה טיפול נראית לי בהחלט כדרך מתאימה להתמודד עם המצב. במסגרת הזו ניתן לעבד ולהבין את הקושי וההסטוריה האישית מה שמאפשר אח"כ ליצור תשתית לשינוי. בוודא שיש סיכוי לשינוי אבל צריך סבלנות ורצון לעבור את הדרך לשינוי, שאיננה תמיד קלה. בברכה ד"ר אורן קפלן

היי זו גלית רשמתי לך כתבת באנגלית לא הבנתי הכול נסה לחזור שינית בייי

look what I was writing to Akosemet yours Eitan

מה שלומך ציפורתי ביום עצוב זה..? אם את כאן. תני סימן. :-)

הייתי כאן מזמן.... ושוב אני כאן.

היי אתה באמת חושב שליופי יש משמעות כזו ..... יש כאלאה שמוכנים לצאת אם בחורה אם יש לה גוף טוב ונאה?????? ואפילו שיש לה אופי גרוע?????? זה נשמע הגיוני???????

הייתי רוצה לדעת מי החולירע הזה, ששבר לך את הלב ושבגללו את לא מצליחה להירגע..!

אנשים שמחפשים (קודם )יופי חיצוני- הם אנשים ריקים מבפנים. סופם לחיות כל חייהם בתחושה של "הדשא של השכן- ירוק\יפה יותר...", כי הרי תמיד יהיה משהו עוד יותר יפה, זה הרי לא נגמר אף פעם....(כמובן שזה בא על חשבון בת\בן הזוג...) אבל זה גם העונש הכי גדול שלהם, כי שום דבר אף פעם לא מספק אותם. הם יחיו חיי שקר. אל תדאגי חמודה שלי... הם נענשים על זה ובגדול....כמו שנאמר "הבל החן- שקר היופי.."

yes it is. guys loves good looking girls. but not every time it is for relationship. what can we do???? but girls looking too for good looking guys too. so why do you mad about it????? not everyone looking for what insaid. I'm looking for a girl that look o.k and more. but I'm looking a lot what for what is insaid. for me it's very inportent. there is a difrent guys like there is a difrent girls. find yourself a better guy. you not what I'm saying a bout beauty???? that at last, every one get wrinkle:)))so the beauty is over:)) so don't be mad:)))) find better guy Eitan

היי זו גלית רשמתי לך למטה באמצע הדף,אתמול את מוזמנת לקרוא.

טוב, אנסה למצוא. עדי

ההייייי שובבבב לךךךךךך...... כן זה נכון שהרבה בנות היו רוצות להראות טוב. ובהתחלה נורא חששתי מלרשום זאת כי זה באמת נראה מוזר שמשהי רוצה הפוך. אבל כן אני לא בטוחה שזהב קנאה ,אבל רוב הסיכויים שזה כן. זה כבר נמאס.הרה לפעמים שזה כול כך הרבה קורה פשוט בא לך כבר להיות הפוך ולא אכפת לך מכלום. למשל לפעמים בא לי ללבוש משהו שקנו לי,אני לא לובשת כי זה נראה מידי יפה.... האם באמת בנות יכולות ככה להתנהג מקנאה? ומה עושים?. כי גם ההתנהגות שלי משפיעה,ועוד המראה. אוף לו רק יכולתי לתאר בדיוק אייך ההרגשה........ בדרך כלל בנות שנראות טוב הם כאלאה אם בטחון ומלא חברות, לא הפוך, וזה כול כך מוזר לי? נכון?! אני כנראה שונה.......(או ההתנהגות) אף אחד לא רוצה להרגיש פחות......אבל אני דפוקה!זו לא אני האמיתי. בדרך כלל גם אני מסתכלת על יפות ומחמיאה... לא ההפך יש לי הרגשה כזו, אולי אני טועה.. שפשוט יש בנות שבגלל המראה מתיחסות אליי שונה ומגעיל, כאילו דווקה.......... וזה רע וכואב ,שתדעי לך הייתי מוכנה להתחלף. אני דווקה אוהבת להתקרב לבנות נאות, יפות.. זה נותן לי תחושה נעימה וכייפית... גלית

אני חושבת, שהגיע הזמן להפריד בין מחמאות לבין לעג שנובע מקנאה... עם קצת מאמץ תוכלי לעשות את זה. גם לי מעירים כל מיני הערות, שנראות לי מטופשות ו/או לא נכונות, אבל אני לא נותנת לזה להיכנס לי מתחת לעור... זה מגיע עד האוזניים ונעצר שם. לאפשר להערות הפוגעות לפגוע בנשמה, זה כמו לדפוק עוד מסמר בארון הקבורה שלה (של הנשמה). אי-אפשר להתעלם מהכל כל זמן, אבל בהחלט אפשר לצמצם את הנזקים. כן, בנות (וגם בנים) יכולות להתנהג ככה מתוך קנאה טהורה. זה כמו ילד קטן שמקנא בחבר שלו, בגלל איזשהו צעצוע - לאחד יש משהו טוב ולשני לא... זה הכל עניין של השקפה. ומה עושים? שוב, לומדים להתעלם...! אין כזו משוואה שאומרת: בת נראית טוב=בת עם בטחון עצמי! אני מכירה הרבה בנות יפות, שאין להן בטחון עצמי, שחושבות שהן לא משהו ו... מקנאות באחרות. שוב, זו לא את ששונה, זה משהו בהתנהגות שלך, משהו שאפשר לשפר - אם רק רוצים.

וואי וואי איזה באלאגנים ...הייתי בפקק 500 מטר מהצומת לא הבנתי בהתחלה...יצאתי מהאוטו אנשים התחילו לרוץ לצומת החלטתי להסתובב ולחזור לקריות אבל הייתי חסום ניכנסתי למצב של טייס אוטומטי...בסוף עליתי על האי תנועה וחזרתי כולי רועד מעצבים פחד באלאגנים...הגעתי הביתה לקחתי כדור מקלחת נכנסתי למיטה עכשו התעוררתי והכל חושך לא יודע הילדה גם מיתגיסת עוד שבועיים לא יודע מה לעשות מחשבות מחשבות מחשבות

"אורוש... מצטערת בשבילך שהיית עד למעט מהזוועה. אני יודעת כמה זה מזעזע ומפחיד. לא ידעתי שיש לך ילדה. זה אכן מדאיג, לשלוח ילד\ה לצבא בתקופה מסריחה כזאת. הלוואי שלא יהיו עוד פיגועים(אני יודעת שזו משאלת שווא אבל בכל זאת..), אוהבת, ליהי.

ליהי יקירתי,,, לאור כל המצב אשאל בכל זאת,, האם יומך הראשון בעבודה עבר בסדר? נשיקות ויוי. אימיילך לא פועל?

אור,אין דרך לפתרון בהקשר לבת זה דבר שאת כוווולל ההורים מדאיג! הילדה צריכה להיות מודעת ולא להיות במקומות הרבה אדם פשוט להתרחק....... כמה שפחות איפה שהרבה אדם. מה היא רוצה להיות רחוק או קרוב? תדע רק שזה פחד כזה שאת כולם מדאיג, זה באמת בעייה גם הבת שלי התגייסה לא מזמן.

אור יקר, מקווה שאתה היתאוששת כבר טוב שניכנסת קצת להירגע בבית. אנו חייבים להיות חזקים למען העתיד גם של עצמינו ילדינו ומדינתנו. כתוב משהו בקשר למה שהירגשת או מרגיש בקשר לכך,,,,,זה יעזורקצת

מה אומרים, להורים, שאתמול שלחו ילדים, לבלות? והיום, הם מביאים אותם לקבורה בבית קברות? מה אומרים, לחברים, שאתמול היו איתם בספסל הלימודים? והיום, הם מביאים אותם למנוחת עולמים? מה אומרים, על אנשים צעירים? שלא הספיקו לחיות, וכבר הם בצד האפל של החיים? הוא בן 15, בוכה האם.... מה חטא? מה פשע? הוא רק ילד.... מה אומרים לאנשים, שחוו את הזוועות? ובכל רעם / ברק / בום וסתם נפץ התמונות חוזרות? האמת? מושג אין לי!!!!!! עדי

לפעמים עדיפות השתיקות....

הרה, זה נכון... אצלנו בפיגוע בדולפינריום הייתה מתנדבת מד"א שזיהתה חברה שלה בין ההרוגים.... עדי

שלום. אני כבן 35 , לפני 4 שנים סבלתי לאורך זמן לא מבוטל מהתקף חרדה דיכאוני לא קל שבעקבותיו טופלתי הן במישור הפסיכולוגי (שיחות ) והן במישור הפסיכיאטרי קרי תרופות. לאחר כשנה ההרגשה השתפרה פלאים אך לא לגמרי. מאז ועד היום ישנן תקופות טובות ותקופות טובות פחות אך לא כמו בפעם הראשונה. אחד הדברים שהכי מציקים הם תופעות של כאבים בחזה וביד שמאל כמו לפני התקף לב. עלי לציין שאת כל הבדיקות בנושא הלב עברתי אם זה א.ק.ג. או צילום אזור החזה ואפילו ניתור הלב תחת מאמץ. למעשה הכל נמצא תקין ואפילו במצב מצויין. שאלה 1) האם תופעה זו שכיחה אצל אנשים בעלי רקע דומה ומה תדירות הופעתה ? שאלה 2) האם יש דרך להתמודד עם זה מבלי להכנס לפאניקה "שעוד מעט אקבל התקף לב". תודה מראש על שיתוף הפעולה.

אני בדיוק במצב שלך ! אני מסוגל לחוש התקפי - לב מדומים , לחצים בחזה והקרנה ליד שמאל. וכמעט כל סימפטום שהמוח קולט בחטף או מודע אליו. אתה יכול לבקר באתר החרדה. www.panicdisorder.up.co.il ושם תמצא עוד הסברים ואנשים כמוך. בהצלחה.

לעדי שלום. כבעל ניסיון אני יכול להבין את מה שאתה עובר , זה מה שהרופאים מכנים "הפחד מן הפחד", כלומר בתחילה מופיעים המיחושים, לאחר מכן חששות מהתקף לב, שבעקבותיהן החשש ממוות. אז כמו אצלך גם הבדיקות שלי הוכיחו כי הכל תקין . על כן עצתי לך היא להתייחס לנושא דווקא מן הסוף כלומר -המוות . אני כבר מזמן הגעתי למסקנה כי המוות " מאכזב". וההוכחה לכך היא בין היתר מצויה באירועים הקשים של היממה האחרונה . אנשים תמימים שחשים בנוח נהרגים בסיטואציות עליהן לא חשבו. אז אל תתן למיחושים לפגוע בך שוב ,פשוט חבל לחזור למצב קודם לאחר שעברת שיקום יפה.

עדי שלום אם הממצאים הגופנים אינם מופרעים קרוב לודאי שאין מדובר במצב רפואי שאינו מאובחן רוב הסיכויים שמודבר בהפרעת חרדה שאינה מאוזנת מספיק טוב הייתי לכן ממליץ על פניה שוב למטפל/ים שלך ונסיון אזון טוב יותר (תרופות, שיחות...) בהצלחה עמי

אומרים שזו ארץ זבת חלב ודבש... ובינתיים דם ממלא את רחובותיה. ארץ דורסנית וקשה, שאוכלת את יושביה. ארץ שיש בה הרבה דקויות מי חבר? מי אויב? איפה יהיה האסון הבא? ארץ של דמעות מרות, של חדשות אל תוך הלילה של אנשים מתפוצצים ושל עשן ולהבות. אומרים שצריך לשים לזה סוף... ורק הסוף מגיע - בכל פעם מחדש. אנשים ממשיכים להניח פרחים וללכת לבחור מצבות... מניחים את ראשם על האבן הקרה... ולא יכולים עוד לבכות.

זה כל כך מרגש, יחד עם זה, אני מאמינה שמתישהו יגיע הסוף לזה. עדי

הלוואי שתקווה ואמונה בלבד היו יכולות לשים לזה סוף...

גם אני ,,!!

Hera. you so right @------)---- Eitan

אתה שם לב מתי אני צודקת? כשאנשים מתים...

האם יש קשר בין דכאון לתורשה? האם דכאון או מחלות נפש (ואיזה?) יכולות לעבור בגנים?

שולה שלום, דיכאון הינה הפרעה נפשית הנגרמת ממכלול גורמים ובעיקרם : הסביבה ( טראומות ילדות רקע משפחתי וכו') הביולוגיה ( מע' העצבים וכו') והשפעה גנטית. במחקרי תאומים ואימוץ נמצא קשר אך לא באופן חד משמעי ועדיין אין זיהוי של גן מסוים וכו'. ידוע כי בדיכאון הבי פלרי ( מניה דפרסיה) קיימת תאחיזה ברורה לגן מסוים. ניתן בהחלט לדבר על מצב של פגיעות גנטית, אשר מועברת בתורשה כאשר תבוא לידי ביטוי בתנאים סביבתיים מסויים.

היייי מה שלומך??? הימים האלאה מיום ליום עוברים יותר ויותר קשה עוד שלושה ימים הגיוס. וכן אני בפחד הלואי... אני חושבת שהרבה הרבה מהתנהגותי קשור למראה לצערייי אני נראת בסדר. דבר שגורם לי להרגיש אי נוח או שונה מאחרות, הייתי רוצה להראות הפוך ואפילו מכוערת ככה הייתי מרגישה שפחות בוחנות אותי, והרבה פחות היו מציקות לי ללא סיבה המראה גורם וגרם לי להרבה הצקות שנאה ואי יחס ללא סיבה, וכמובן יחד אם ההתנהגות שלי הכול משפיע. זה דבר ללא שליטתי,אם הייתי נראת הפוך הייתי מרגישה אחרת והרבה יותר טוב, קורה כשאני נראת מוזנחת פתאום יש לי טיפה יותר בטחון... אני יודעת שהרבה פעמים ללא סיבה פשוט מתיחסים אליי ובעיכר בנות מגעיל. זה לא יאמן. עד כמההה.......מה לעשות שנולדתי כך, אם זה היה לבחרתי באמת שהייתי בוחרת אחרת. אבל אני לא יכולה לעשות כלום בנושא. וזה עצוב ומדכא. הרבה בנות מנסות להתיפיף והכול, ואני כך מרגישה חסרת בטחון ופחד לפגיעה. בוחנים אותי את ההליכה הכול ותמיד יש מה לומר אליי. לפני כשנה עברתי ניתוח אף, היה לי אף ארוך והרבה הרבה היו צוחקים אליי ופוגעים ביי.. זה השתנה עכשיו כבר לא צוחקים אליי. אבל הפחד שלי שיתיחסו אליי בצורה מגעילה..... אני לפעמים מנסה לחשוב מה לא בסדר באופי, וקשה לי למצוא לפעמים אני מרגישה יותר נחמדה ובסדר מאחרות... אבל זה משתנה מאחת לאחת, והרבה פעמים יש לי תחושה שמשהו ביי לא בסדר ככה ללא סיבה מסויימת, כנראה הכול מהעבר.... נזבורה אני התגעגע אלייך נורא.. מחכההההההה גלית

היי חמודה! אני לא חושבת שצוחקים עלייך בגלל שאת יפה. עובדה - את בעצמך אומרת שעד לפני שנה היה לך אף לא יפה וגם אז צחקו. כלומר - היחס השלילי כלפייך לא נובע מהצורה החיצונית שלך. כמו שכבר כתבתי לך - אולי זה נובע ממשהו בהתנהגות שלך? את מספרת שבגלל הפחדים שלך את מסתגרת מאנשים ומשדרת סנוביות וריחוק. אז אני חושבת שאולי דווקא זאת הסיבה לגישה השלילית כלפייך, אם בכלל - כי אולי זו רק הרגשה סובייקטיבית שלך? בכל מקרה - אל תפחדי להיות חביבה ואדיבה - תמיד נעים לראות בסביבה אדם חביב וחייכן, וזה לא עומד בסתירה לצורך להיות אסרטיבי בזמן ובמקום המתאימים. אני מאחלת לך גיוס קל ונעים, ומצפה בקוצר רוח לשמוע ממך בחופשה הראשונה שלך את כל החוויות - שאני מקווה שתהיינה רק טובות! הרבה-הרבה-הרבה-הרבה הצלחה - ותאמיני לי, גליתוש - את תעברי את זה, כמו שאני ועוד רבות וטובות אחרות עברנו את זה! שלך תמיד! נזבורה

היי גילת! בטעות כתבתי "גלית" - אבל כמובן הכוונה אלייך..... אז תקראי מה שכתבתי ושוב - המון הצלחה! נזבורה

היייי מה שלומך??? הימים האלאה מיום ליום עוברים יותר ויותר קשה עוד שלושה ימים הגיוס. וכן אני בפחד הלואי... אני חושבת שהרבה הרבה מהתנהגותי קשור למראה לצערייי אני נראת בסדר. דבר שגורם לי להרגיש אי נוח או שונה מאחרות, הייתי רוצה להראות הפוך ואפילו מכוערת ככה הייתי מרגישה שפחות בוחנות אותי, והרבה פחות היו מציקות לי ללא סיבה המראה גורם וגרם לי להרבה הצקות שנאה ואי יחס ללא סיבה, וכמובן יחד אם ההתנהגות שלי הכול משפיע. זה דבר ללא שליטתי,אם הייתי נראת הפוך הייתי מרגישה אחרת והרבה יותר טוב, קורה כשאני נראת מוזנחת פתאום יש לי טיפה יותר בטחון... אני יודעת שהרבה פעמים ללא סיבה פשוט מתיחסים אליי ובעיכר בנות מגעיל. זה לא יאמן. עד כמההה.......מה לעשות שנולדתי כך, אם זה היה לבחרתי באמת שהייתי בוחרת אחרת. אבל אני לא יכולה לעשות כלום בנושא. וזה עצוב ומדכא. הרבה בנות מנסות להתיפיף והכול, ואני כך מרגישה חסרת בטחון ופחד לפגיעה. בוחנים אותי את ההליכה הכול ותמיד יש מה לומר אליי. לפני כשנה עברתי ניתוח אף, היה לי אף ארוך והרבה הרבה היו צוחקים אליי ופוגעים ביי.. זה השתנה עכשיו כבר לא צוחקים אליי. אבל הפחד שלי שיתיחסו אליי בצורה מגעילה.....

את יודעת, באמת הרבה בנות היו רוצות להראות טוב יותר... ומה התוצאה? מחלות כגון אנורקסיה או הפרעות אכילה אחרות... אין לזה סוף. זה נראה כמעט אבסורד שמישהי מתלוננת על זה שהיא נראית טוב... ואם זה ככה, את צריכה להבין שלאנשים אין שום דבר אישי כלפייך - זו הקנאה שמדברת. את חושבת שעל מכוערות לא צוחקים? שלמכוערות לא מציקים? אפילו עוד יותר מאשר על מישהי שנראית טוב... אצל המכוערות הלעג בא מתוך שמחה לאיד, לא מתוך קנאה. ואל תדאגי למה יחשבו עלייך בצבא... בטירונות כולן נראות מוזנחות יותר... כי זה חלק מהתנאים בבסיסים. כמה שזה קשה, פשוט תתלעמי מחיצי קנאה של בנות אחרות.

hi i came in to the forum today after 3 days i weren"t here and unfortunatly i couldn"t read or response to any of the letters..........too many things on my mind....... i"m sitting here in l.a and suddenly getting a phone from my friend in israel saying there ws anothere"pigua" in jerusalem - till now, 6 people were killed 170 wonded.............. yes , anothere sleepeles night in jerusalem.......... in a country like this how can we be happy ? how can we find the power to smile every day.............. i don"y know what is worse - to be in israel and hear about these things or be here - in the u.s and have no idea - maybe one of my friends was there????????????? if u didn"t understand till now - i"m from jerusalem and one of the reasons i"m in the u.s now is that i couldn"t stand it any more - evry day,more killed people... it"s hard to go to sleep everynight and hear the shutting on gilo in backround - beleive me this is not a "good night",,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, i"m writing to u now and asking u to help me - i know i can"t run away - even here the teror is winning i can"t run away and i need to find a way - like all of us to live with it........ i don"t feel i have the powers,every time something like this is happening another pice of me is dieing................... sorry for starting your day in such a black day........................., thanks anat

anat. you right. I don't want to tell you what to do. it's realy not easy. all the death all the blood. I realy understand you. I have friends in jerusalem. and I called them. and ask if they fine. but I know that this is a time that can't go back. this time leading us for a war. and this time we have to do it. because.it can't go on like this but because of this I have to be hear for our country. if every one will go a way. we will be very very sorry. but any way you have to feel first of all good with your self. and I know that this is not easy. if you want to talk e-mail me Eitan

hi..... i should have gessed u r here............... thanks but................ like u said - i need to feel good with myself - it"s not that i left israel....it"s onlly temporarly - i"m here onlly 5 months..................

ענת יקרה התאור שלך על רגשותיך בפיגוע בירושלים בלילה כאב לי מאד ומזעזע מאד , (בנתיים יש עוד אחד ,,,לצערי הרב) ואפשר להבינך , אין אפשרות לישון, אין אפשרות להרגיש שלווה ,פוסחת על שני סעיפים , מה עדיף פה או שם? שם (ארה/ב )לא מרגישים אך דואגים מאד , כאן, מרגישים מתים ודואגים !,,מזעזע ומטריף ,, אך דעי דבר אחד , את ההיסטוריה שלנו את חיבת לדעת בזכות היותך יהודיה ! כי ההיסטוריה מספרת על עמידתו האיתנה של עמנו בכל הזוועות והשואות שהיתרחשו ובאו עליו ,ואף אחד לא יצליח לחסלנו סופית. לא כתבתי לך באנגלית , רק כדי לחוש את תחושת "הישראליות ,(אני יודעת יקירתי שלך קשה ) אנו עם , "שאין לנו ברירה " כל הזמן עומדים בפני העובדה הזאת "אין ברירה ," אך אנו מחזיקים מעמד לאורך דורות ,ווגם עכשיו! אנו צריכים הנהגה מתאימה ותוכניות כדי שהכל יסתיים כמה שיותר מהר! הדם שלנו יקר מידי . תהיה רגועה ותישמרי על עצמך כולנו איתך באותו מצב אוהבת ויוי

חביבה, בהחלט ימים שחורים בארץ... בעיקר בנשמה. כבר אי-אפשר לדעת מאיפה זה יבוא לנו בפעם הבאה... ומה אפשר לעשות בתור האזרח הקטן? לא לצאת מהבית? להישאר רק בעיר המגורים שלי, כי בטוח פה? ואולי לטייל בארץ - להראות להם שאנחנו לא ניתן להם להפסיק את שגרת חיינו? אבל לא הם לא מפסיקים "רק" את השגרה - הם מפסיקים חיים שלמים והורסים משפחות...

היי טלוש המון זמן לא יצא לי לדבר איתך. יחלטתי שמגיע לך תודה אישית מימני. רציתי לבסר לך שאני מתגייסת. וטלי, אני כול כך מפחדת...זוכרת את הפחדים והקשיים מהעבר(הבדידות החברתית) כול כך מפחדת שזה יחזור לעבר. אני יודעת שהתנהגותי משחקת משחק כבד נורא כאן. אבל לצעריי את ההתנהגות הקרירה והמגעילה=קשה לי לשנות.זה נראה לי כמו מין הגנה כזו. הלוואי והייתי יכולה לנסות לשנות משהו בה,פשוט לא מצליח לי כול פעם אני נכשלת מחדש כשהרגע מגיע אני פשוט לא על ידי רצוני מתנהגת,משהו קורה לי! מפחיד מאוד... לצעריי אני חושבת שזה ימשיך גם כך הלאה..טלי כול כך מפחדת.....אני.... מאוד...... מה אליי לעשות????????? בייי גלית

גלית יקרה, הרגע הגדול עומד כבר ממש בפתח, והחששות שלך כל כך מובנים... לפניך נמצא שינוי משמעותי שכולל הרבה שינויים קטנים: הריחוק מהבית, ההימצאות עם אנשים זרים, הכניסה למערכת כל כך לוחצת (צבא...) וכו'. אך שינויים אלו עשויים להוות עבורך גם פתיחת דף חדש בחיים, הכרויות חדשות, הזדמנויות רבות לשינוי, לשיפור. אני מאחלת לך שתעברי את הטירונות בכייף עד כמה שניתן ושלמרות החרדה הגדולה תזכי גם לחוויה טובה... תחזרי לספר לנו איך את ומה קורה כשתצאי לשבת.... אנחנו כאן...מחכים! :) בהצלחה! טלי פרידמן

מניסיון של שנה בצבא, התקופה הראשונה בין החצי שנה הראשונה אצל בנות ועד כשנה אצל בנים, היא הקשה מכולן, למי יותר ולמי פחות , בדר"כ לחיילים שהכל היה "רגיל " בחיים שלהם ההשתלבות שלהם עם החיים הצבאיים קשה בעיקר בחודשים הראשונים של הטירונות וההכשרה הראשונית (קורס), למשמעת , לביוקרטיה ולמנטליות הצבאית. אני אישית התמודדתי עם קשיים מרובים, לא תמיד" הגדולים" נמצאים שם כדי לעזור. הטירונות שלי דווקא זכורה לי ככייפית מאד. אבל כל הקשיים באו אחרי הטירונות בקורס ובקליטה הלא קלה שלי. את יכולה לקרוא את הדוא"ל שלי "עבור טלי/פסיכיאטר...". וגם אני שעם המשמעת הצבאית לא הייתה לי בעיה, אבל הייתה לי בעיה עם הזמנים, והייתה בטירונות התחשבות מאד גדולה בזמנים ובמטווחים , דבר שעזר לי לצלוח את הטירונות בקלות ובכייף , רכשתי שם (עם כל הקושי שבדבר), הרבה ידידים , דבר שעזר לי לעבור את הטירונות , כשכולם אחד בתחת של השני 24 שעות ביממה אז זה המצב שקורה... בקורס, הגעתי חולה עקב טיפול רשלני של החובש בטירונות, הרופאים בקורס עשו הכל כדי לעזור לי , אבל ... החובשים, המפקדים ומפקדי המפקדים עשו עצמם לא שומעים , לא קוראים ולא כבדו המלצות רפואיות ולא שלחו אותי למסדר חולים והפניות רופא מומחה כשהיה צורך רפואי בכך, ובכך נדהמתי לגלות את הביוקרטיה הצבאית וכשהגעתי לרופא לא היה לו הרבה מה לעשות חוץ מלהתעצבן על החובשים, המפקדים ולתת הפניה למומחה בבי"ח. איכות השירות של המרפאה גבל גם בחוסר אכפתיות וחוסר אדיבות , קללות ולעג. הטיפול במישור הנפשי באותו בסיס היה טוב עד הגבול שבו היה צריך לקחת יוזמה להפנות לגורמי יחידת האם. ביחידת האם החלו כל הקשיים החברתיים , המקצועיים והסתגלותיים . האמון שלי שכבר היה פגוע נפגע עוד יותר שמפקדיי במקום העבודה הראשון לא ניסו לעזור לי להקלט וראו את טובת הכלל על טובת הפרט. שירותי הפסיכולוגיה טובים אך לא היה ברור מאיפה התחלתי ומאיפה צריך להמשיך. התחלתי הכל מהתחלה , מרפאה וקפ"ס [קצין פסיכולוגיה, פסיכולוג] כאילו לא בוצע כלום בהתחלה. לבסוף הוחלט להעבירי למקום עבודה מוגן עם סיוע נפשי מפסיכולוג הבסיס, וכן מפקד היחידה העביר אותי ע"ח תקן במקום העבודה הראשון שלא ניסה לקלוט אותי בהצלחה. יש נקודות אור בצבא, ראויים לציון לשבח מפקדיי החדשים (מזה כחצי שנה) ראויים לשבח סגל מרפאת הבסיס, סגל הפסיכולוגים בכל הבסיסים שהייתי בהם, סגל הטירונות. מאחל לך הרבה בהצלחה, כי הצלחתי בסופו של דבר למצוא את מקומי ומספר ידידים בבסיס ובצבא... בהצלחה גל

תגידו, עד מתאי יתחילו להתיחס לכולם שווה, ולהפסיק לשפוט לפי המראה! עד מתאי כול זה עוד קורה???? למה אין צדק בעולם, למה ליפות מתיחסים כמלכות,ולשאר כככככ 0 עגול. אז מה אם לא יפות.............. תגידו האם תמיד זה ככה ישאר ????!!!!!! מה כול כך טוב ביפות????יש תשובה???? אין!!!!!!!!!!!!!!אז למה היחס המעודף ליפות?????

היי! גם אני שואלת את אותה השאלה, ותשובה לצערי - אין לי. גם אני אישה לא יפה שכל החיים שלה אכלה ועדיין אוכלת חרא בגלל זה. וגם האישיות שלי, לצערי, היא לא מי-יודע-מה, כך שלפעמים אני מרגישה שממש אין לי מה להציע ... ובכל זאת, יש לי הרגשה שאם הייתי יותר נאה ויותר מושכת, החיים שלי היו נראים לגמרי אחרת, ואנשים היו מעריכים אותי הרבה יותר, בלי כל קשר לאינטליגנציה, לתבונה, לחוש ההומור וכולי... לא יודעת אם עזרתי במשהו, אבל השאלה הזאת עוררה בי את הדחף הזה לכתוב וקצת לפרוק את המועקה מעל הלב....... ביי! נזבורה

אוי, זה מתסכל אני יודעת. אולי זה בגלל שכשאתה הולך עם מישהו יפה, אז אתה לא צריך להשקיע הרבה מחשבה, אתה יודע שהבנאדם יפה, וזהו.... אבל אם אתה הולך עם בנאדם שהוא מעבר ליופי, זה דורש יותר עומק, לאנשים קשה לחשוב....

לצאת עם בחורה יפה זה תדמית. בשביל להוכיח לחבר'ה שאני מוצלח שהולך לי ואני תותח. יופי פנימי זה כבר סיפור אחר. את זה אי אפשר להראות לחבר'ה.

היייי, כן נכון הרבה פעמים כשעצוב לי ורע לי אני מנסה לזכור תשובה זו. אבל יותר מכול הרבה הרבה פחד מהעבר צובט לי את הלב. הפחד כמו תמיד להרגיש בודדה חסרת חברה מנודה.. מאוד מפריע לי. אני יודעת שהתנהגות כמו:סנוביות, קרירות,אי יחס משפיעה אל היחס מהאחרים אליי .אני מתיחסת מגעיל ומודעת לכך אבל קשה לי לשנות התנהגות זו. לצערייי........... עדי אני מאוד מפחדת מהגיוס וגם!בגלל!הפחד של העבר כמו שציינתי לחזורו שוב. אני מקווה שצבא זהב שונה מתיכון... הפחד פשוט מתגבר אליי,הפחד קשה עצוב וכואב!!!!!!!! הייתי רוצה להיות אחריי זה, או להנות=אבל להנות זה לא יקרה! פחד אלוהיי אייך מתמודדים?.???.?.??? גלית

היי גילת, קשה לי לענות לך... דווקא בצבא מצאתי חברות. עדי

הייייייייייי לכולם!!!!!!! היייי לכול האנשים הנפלאים כאן באתר... רציתי להיפרד מכולם, פרידה מאוד קשה ,ולא ברורה זהווווווו הזמן הגיעה ולצעריי אני מתגייסת.. בפחד וכאב נורא. הפחד לשחזר שוב את העבר.. מה שהיה יחזור שוב הכאב הבדידות..... אני נורא מבולבלת ומפחדת פחד נוראי.. אבל רציתי להודות לאחד ואחת, מכם על היחס החם ,המסור והנהדר. תמשיכו לעזור כאן לאחרים .כי מי כמוני יודעת כמה שאתם עוזרים לחבריי היקרים:נזבורה,איתן, הרה, ליהי, אפרת ,אביב ,אורית...וכול צוות המקצועי הנהדר.. וכמובן לאלאה שפיספסתי.... בדמעות ובכאב מצטערת שזה קורה.... שמרו על עצמכם ומקווה לספר לכם...רק כייף ושהכול עובר אחרת מהעבר שכואב.. בייי גליתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

גילת, בהצלחה ותזכרי שכלנו עוברים את זה!!!!! עדי

גלית - בהצלחה. תמיד תוכלי להצטרף אלינו בחמשושים...

לא יאומן! את אכן מתגייסת? אחרי כל הדחיות קשה להאמין שתפסיקי לחזור ולשאול את השאלות האינסופיות שלך שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפורום. אז אם זה הולך לקרות ב א מ ת! אז שיהיה לך מוצלח

באמת.. קצת מיצינו את העניין, לא?

תמשיך/כי להתחבא מאחורי הכינוי שבחרת... זה כל-כך נכון!!!!

היי ליהי . לא מזמן חזרתי אחרי שבת נפלאה, שבה בין היתר הצליחו לסדר לי תמחשב (חלקית). ואני רואה שהחל מאתמול בלילה מסתובב גם פה איזה וירוס משועמם. טוב אז אני מבין שעשית שינוי, וגם מאוד שמח שממחר את שוב עובדת, רציתי מאוד להיות עם ההודעות שהשארת בימים האחרונים, אך הייתי די עסוק בעבודה זאת בנוסף לתקלה חוזרת במחשב. בימים האחרונים המצב השתפר, והיום אף יצאתי לטבע לחוש את מה שאת מתארת חורף, אמנם לא ירד גשם, אבל עשיתי רגלית את איזור נחל אלכסנדר עם הבוץ, וריח הפרדסים עד לים , ופשוט היה מגניב -אז לזכותך. אני מבין שאת חולה ,אז שמרי לנו על עצמך ותמשיכי להיות חזקה. למותר לציין כי את ההודעה של אתמול בלילה קבלת מאותו מתחזה (הנודניקית). אז.... בהצלחה מחר בעבודה ובכלל בחיים החדשים. רק אל תעלמי לנו, שלך- מיס לוסי, קשישא, ימימה, המתגעגע (מאוד!).

נירוששששש.......... כמה שהתגעגעתי אלייך!!! (אתה בכלל לא יודע...:-)) באמת לא הבנתי למה הגבת אליי כמו שהגבת- אבל תיארתי לעצמי שזה לא אתה אלא מישהו קנאי ומאד משועמם... בכל אופן, כיף היה לקרוא על הטיול הקסום שלך . נשמע פשוט מדהים! שמחה שהייתה לך שבת נפלאה, אפילו שמחה מאד... חבל רק שפיגועים מחרידים ומזעזעים מפרים את השלווה והרוגע. להשתמע... ליהי :-)

הייייייייי מה שלומך?אצלי בסדר איתן אתה יודעת לפעמים אני נסגרת בתוכי ומנסה להבין מה לא בסדר איתי, הרבה פעמים אין לי תשובות.אבל בעייה אחת שמפריע לי שהרבה פעמים אני מתיחסת לאנשים בכהתנשאות. כאילו אני יותר או לא צריכה אותם,דבר שמפריע לי מאוד.אני מנסה לשנות תכונה זאת אך לא מצליח לי.באמת כול כך קשההה לי ואני רוצה לשנות זאת!!!!! אני פשוט לא מצליחה זה כנראה מין הגנה ....או משהו אני מכרינה התרחקות,פחד..... פחד שיכירו אותי ויוכלו לזלזל ביי דבר מאוד מציק. אני מנסה לעזור לעצמי אבל קשה ולא מצליח. איתן הלוואי והייתי יכולה לשנות התנהגות זאת. וכן הרבה פעמים אני משתתקת,או אם אני מרגישה שלא מתיחסים אליי הרגשה כאילו אני לא רצויה פשוט ללכת מהם. אני מאווד מפחדת מפחדת מהקטע הזה אייך היה לי שם? הלוואי והייתי יכולה לדעת אני בטוחה שזה חלק מהגורם שגורם לאנשים להתרחק מימני .... אייך מנסים לשנות הרגלים אלו... אני אפילו לא יודעת למה אני מתיחסת ככה לאנשים... הרבה עצובה ,מנסה להבין מה לא טוב איתי מה חסר אצלי, מה שונה אצלי מאחרים. אך לצערי קשה לי למצוא, רוצה להרגיש חופשייה ...... להיות אני האמיתי בלי קשיחות בלי קרירות, למה למה למה זההההה... מפחדת להסתכל ישר בעיניים,כל אלאה תופעות של חוסר בטחון. הרה אני מקווה שהיה שינוי אני לא יודעת אייך יכול להיות.. אבלל מקווה ... ביי גלית

sorry that I'm writing in english. Ihave problem with theHebrew. I wish you a lot of good luck. and take care. see what will happen in the army and whan you have a vication tell me. try not to close yourself. you have a target. be yourself not anybody else. but don't be close. I wish you alot of good luck:))) @-----------)------ Eitan

הייייייייי מה שלומך?אצלי בסדר הרה את יודעת לפעמים אני נסגרת בתוכי ומנסה להבין מה לא בסדר איתי, הרבה פעמים אין לי תשובות.אבל בעייה אחת שמפריע לי שהרבה פעמים אני מתיחסת לאנשים בכהתנשאות. כאילו אני יותר או לא צריכה אותם,דבר שמפריע לי מאוד.אני מנסה לשנות תכונה זאת אך לא מצליח לי.באמת כול כך קשההה לי ואני רוצה לשנות זאת!!!!! אני פשוט לא מצליחה זה כנראה מין הגנה ....או משהו אני מכרינה התרחקות,פחד..... פחד שיכירו אותי ויוכלו לזלזל ביי דבר מאוד מציק. אני מנסה לעזור לעצמי אבל קשה ולא מצליח. הרה הלוואי והייתי יכולה לשנות התנהגות זאת. וכן הרבה פעמים אני משתתקת,או אם אני מרגישה שלא מתיחסים אליי הרגשה כאילו אני לא רצויה פשוט ללכת מהם. אני מאווד מפחדת מפחדת מהקטע הזה אייך היה לי שם? הלוואי והייתי יכולה לדאני בטוחה שזה חלק מהגורם שגורם לאנשים להתרחק מימני .... אייך מנסים לשנות הרגלים אלו... אני אפילו לא יודעת למה אני מתיחסת ככה לאנשים... הרבה עצובה ,מנסה להבין מה לא טוב איתי מה חסר אצלי, מה שונה אצלי מאחרים. אך לצערי קשה לי למצוא, רוצה להרגיש חופשייה ...... להיות אני האמיתי בלי קשיחות בלי קרירות, למה למה למה זההההה... מפחדת להסתכל ישר בעיניים,כל אלאה תופעות של חוסר בטחון. הרה אני מקווה שהיה שינוי אני לא יודעת אייך יכול להיות.. אבלל מקווה ... ביי גלית

גלית, טוב לשמוע שאצלך בסדר. לא לכל השאלות יש תשובות. יש בעולם דברים, שמטבעם נשארים בגדר מסתורין... אבל לא כשמדובר ברגשות שלך. אני חושבת, שאם רק תסכימי לקבל עזרה, תוכלי ללמוד להבין מה מביא אותך להתנהגויות מסויימת, ואיך אפשר לשנות אותן או להימנע מהן. מה קדם למה - ההתנהגות המתנשאת שלך, או היחס המעליב שקיבלת מאנשים? זה משהו שמאוד חשוב להבין. אם ההתנשאות הזו באמת מחפה על פחד, הרי שהטוב ביותר הוא לאתר את הפחד הזה, ולטפל בו ובמה שעורר אותו. יש לי שאלה לא פשוטה אלייך - מה יש להכיר כך, שיכול לעורר זלזול? את חושבת שאת לא חכמה? שאת תמיד טועה? מה מביא את המחשבות הללו (במידה וזה מה שאת חושבת)? במקום לחפש מה לא טוב אצלך, ובמה את שונה מאחרים, תנסי לחפש דברים שבהם את לא שונה מאחרים (נתחיל מהבסיסי ביותר - את הולכת להיות טירונית מפוחדת אחת מתוך המון בנות...). בסך-הכל את אנושית, ולא משנה מהם ההבדלים בינך לבין בני-אדם אחרים, יש המון דברים דומים... אל תסתפקי רק בתקווה (שהיא חשובה מאוד בפני עצמה), אלא תתחילי לעשות דברים - לאו דווקא דברים מהפכניים וגדולים. "גם מסע של אלף קילומטרים מתחיל בצעד אחד קטן".

השאלה שלי היא למה אוהבים לראות סרטים מפחידים. ומזה עושה לאדם הצופה מכל הבחינות. תודה מראש עדי.

נראה לי שבדיוק מאותה הסיבה שאנשים קופצים באנג'י או עולים לרכבת הרים...--- אדרנלין, לא....?

היי כפילה שלי, נראה לי שזה גם גורם לפורקן....... עדי

היי עדי! בתור חובבת מושבעת של סרטים מפחידים, אני יכולה לנסות ולהסביר לך מה זה עושה לי: עד כמה שזה יישמע מוזר, זה נותן לי הרגשה של רגיעה ובטחון!!!!! וכל זה מהסיבה הפשוטה שאני יודעת שזה רק סרט, רק תמונות וקולות על המסך, ושדברים כאלה - שדים ורוחות (הנושא החביב עלי) - לא קיימים במציאות, אלא רק בדימיונו של הבמאי או התסריטאי. ובשעה שהתמונות והקולות הפרועים האלה משתוללים על המסך, אני יושבת בסבבה על הכורסה, שקטה ושלווה... מבינה מה אני מתכוונת? - הידיעה הזאת, שלפחות כרגע - כל הזוועה היא רק על המסך, בעוד אני נמצאת במקום בטוח - עושה לי את השקט שאני כל-כך זקוקה לו... וחוץ מזה, הידיעה שיש לי שליטה על המצב - הרי אני יכולה בכל רגע לצאת מאולם הקולנוע או לכבות את הטלוויזיה... כל טוב! נזבורה

http://www.iwomen.co.il/Nnewopen.asp?Artcl=714

הגבתי שם...

this is meeeeeee:( Eitan you not know me:( look what I write to you for an answer one message down @-------)----- Eitan

היי לך, ההוטמייל ה - %$#%# לא עובד.... אני מקווה שתעבור פה ותקרא את ההודעה הזו. בכל מקרה - welcome back... איך עברו יומיים בלעדיי? בטח הבנת כמה אני קרציה... (ליהי, אין לי שום דבר גם נגד קרציות... אבל אני יודעת איך נפטרים מהן בקלות...). ועכשיו תצטרך לסבול אותי שוב...

sorry my sweet dear:))) but I need to write in English like anat meen time:)))). I see Hebrew and can write in Hebrew. but her from some risen It doesn't work. I write Hebrew to your mail if you want:))) you are not Kartzia at all:))) I miss you because of that I'm back. And I want to saffer you:))) I'm a Mazochist:))))) How are you today???:))) and Liai' how are you???:))) @--------)----- Eitan

כן.. זה די מעצבן כשזה קורה... וכמה שאני טובה באנגלית- זה עדיין מתיש ומעצבן להתכתב ככה... אני בסדר איתנוש... מה איתך??? נ.ב הרה הלכה למסיבת יום הולדת.. איזה כיף.. בטח יש שם עוגות ודברים טעימים...! מה זה בא לי עוגה- עוגת שוקולד חמה עם קצפת!!!

היי... נכון לעכשיו לא בדקתי אם ההוטמייל בסדר... סוף-סוף הוצאתי ממך הכרזה על אי-יציבות רגשית... :-)

לפעמים/ אביב גפן לפעמים עננים של דמעות בראשך מצטברים ואתה הגאה,טומן את ראשך ובוכה. אם מטוס של פחדים וטייס של עצבות נוחת על המוח הוא עוד מעט יטוס את הפכת לאביר ללא כוח תרד קצת מהסוס. פיתרון לא מוצא תנו לי שמחה ואקנה איפה את,איפה את אהבתינו זורמת לאט, רחוקה תל אביב וקרב האביב אסור לשכוח הגיע זמן יפה אם לא רואים את הסוף נסה לקחת ימינה בסוף אתה תראה. כן, לפעמים זה קורה לפעמים. הקנאה/ אביב גפן ליבי נפל אל בור קנאה האם תתני לו יד ואל תרגישי בטוחה הוא לא יזעק לעד אם תגרדי לי את פצעי אני ארצח אותך עזבו אותי כבר לפניך וזה לא כאב כל כך. תני לי את הכוח שוב להתעודד כי כמו גשם על המים אותך אני אוהב תני לי את הכוח שוב להתעודד כי כמו גשם על המים עכשיו אני פוחד. אל תקטפי פרי אמונים מתוך עצי תקווה ואל תתני לשמך להיות כמו רעש של צפירה אל תגלי את סודותיך לתוך אוזנו של זר וכשאחזור האם קולי עוד ישמע מוכר? ותני לי את הכוח.... אני שבוי שבור של תלות בקרב האהבה האם תשחררי אותי מכלא הקנאה... לא קל/ היהודים את כל הזמן בוכה שאין לך ילד והפרחים אצלך בגן הם רק נובלים והזמן שלך הוא רץ ממש כמו ילד ויש לו כוח הוא מושך אבל בגילך זה לא קל מישהו קם וחותך, הוא הולך לא קל, תודי את פוחדת זה לא קל כמה רצית להמשיך ואמרת חבל זה לא קל את פותחת את הראש עם איזה ספר מחברת את המילים לדמיונות הפסיכולוג שלך אומר שאין לך בעיות עם קשר אבל גם ככה הוא הולך זה לא בשבילך יש משהו באויר ואת משערת שזהו חלק מהיופי של הסוף ןהחלום שלך לקראת אמצע הדרך אז את יוצאת להפסקה ואת מחכה... ענבר.

למה ליבך נוגה עכשיו?

היי לכולם, עבר הרבה זמן מאז שכתבתי פה בפורום, אני מאמינה שיש פה אנשים שמכירים אותי אולי גם בשם אחר, דרך המחשב, טלפון, פגישות ידידותיות ופחות ידידותיות. יהיו אנשים שיבחרו לא להגיב, ואני אבין אם לא. חזרתי לפה כי קשה לי. אני לא בטוחה למה, אולי רק כדי להרגיש שנשאר עוד מישהו שמקשיב שם לשבור את תחושת הבדידות הזאת. ואולי אפילו לחפש מקום תומך שאפשר לכתוב בו, אולי. אני מקווה שאוכל לפתוח דף חדש, ואם פגעתי במישהו- אני מצטערת. שלכם, ענבר

את לא לבד...

ריגשת אותי, אין לך מושג עד כמה... חשבתי אבל שזה מובן מאליו, שאני תמיד אהיה אדם שאקשיב שם, כל עוד אני אהיה... זה יהיה קשה, לראות אותך כותבת כאן... ויש לי את הסיבות שלי... אבל לא תמיד טוב להתנתק מכל מה שרוצים לא לזכור, ומי כמוני יודעת זאת עכשיו. אז אני אהיה פה, לא חשוב במי תבחרי להיתמך ולהעזר, אני מחכה לראות אותך כותבת... דף חדש-אין דברים כאילו. אפשר להמשיך, אחרת... תמיד בשבילך, ואת יודעת, לא?

כבר פורסם בעבר בפורום. מופיע ברשת: ישראלה שולה ! מטפלת ברפואה משלימה בעזרת רופאים שהגיעו מהחלל החיצון . נשמע מוזר אולי מטורף אבל זו האמת. יש לי צוות של עשרה רופאים שהגיעו מפלנטות שונות מהקוסמוס וכל אחד מהם מומחה למשהו אחר כמו: גניקולוג, פסיכולוגית,כלי דם עצבים ,אנדוקרינוגלוגיה וכ"ד. ניתן לראותם לכך בעלי היכולת לראיה על חושית. טל לקביעת פגישה 046954596 נייד 053750693 שולה מעבירה סדנאות לראיה על חושית ותקשור. מיוחד !!! מלמדת את השימוש במרכבה הסדנאות מועברות באמצעות אנרגיות גבוהות אפילו מעל החוצנים-תום של פסגת האין סוף. אז זהו ... מיקי מקווה שיש לך את האומץ ואת היושר האינטלקטואלי לבדוק את הנושא עד הסוף. תתיעצי עם שולה ודווחי לנו.

זוהי פרסומת? כך זה נראה. אין לי שם דבר נגד חוצנים. וכל נושא עלום מעניין אותי. אבל לא כך אני בודקת חוצנים. אינני מוכנה לשלם כשאני יכולה לבדוק בבדיקה פשוטה! ואתה מכיר את הבדיחה: תקפוץ מהגג ותראה שיש לך אופי...

למיקי היקרה: לא מדובר בפרסומת ואין צורך שתשלמי עבור השרות. פשוט יש בידך כעת אשפרות ליצור קשר עם מומחית לחוצנים. בררי טלפונית... מה יש לך להפסיד! אולי שולה תפנה אותך פסיכולוג חוצן שיעשה לך הנחה או אפילו יתן את השרות בחינם. בהצלחה!! ! שתפי אותנו... אולי ניתן לשכנע את החוצנים המומחים להצטרף לצוות המומחים בפורום. מחזיק לך אצבעות

בת 33 נמצאת בטיפול בתחילה נפגשתי עם המטפלת בקופ"ח ללא תשלום לאחר כ15 פגישות נאמר לי כי המטפלת עוזבת ואין אפשרות להמשיך מולה האופזיה הייתה טיפול מול אדם חדש מה שלא נראה לי להתחיל את כל הסיפור מהתחלה או המתנה לקבלת אישור להמשך טיפול מולה תמורת תשלום. החלטתי כי עלי להמשיך מולה קרו דברים חיובים מדכאון טוטאלי של אפס עשייה רחמים עצמיים יצאתי לעבוד כמות החרדות ירדה והפכתי קצת יותר מאוזנת, הכל כמובן יחסי. אבל עתה זה המפגש החמישי שלי מולה באופן פרטי תרומת תשלום אני מרגישה שהכל תקוע ואין המשכיות למה שהיה בקו"פח דברים לא זזים אני יוצאת מהמפגש כמו שנכנסתי. דיברתי איתה על כך והיא אמרה שהשינוי גם הפיזי ןגם עצם התשלום משפיע אני מסכימה אבל מה ניתן לעשות כדי לחזור למסלול הקודם כדי לזרום להגיע לתובנות ולזוז הלאה... בגלל שאני משלמת לא נראה לי למשל לספר סיפורים מחיי היום יום בעבודה אלא להתרכז ברצונות שלי בתחומים אחרים אבל זה לא זורם פשוט לא הולך. מה לעשות כדי שזה יזרום תודה מראש.

מיכל, אני נמצאת באותו מקום כמו שלך - יש לי תמיד את התחושה, שלפסיכולוגית אכפת ממני רק כי אני משלמת לה... כמו לקנות את ההקשבה שלה... אבל ברור לי שזו העבודה שלה, ומה לעשות שהיא צריכה להתפרנס...? עוד לא מצאתי את היציאה מהמלכוד הזה, אבל אני עובדת על זה עם עצמי...

מיכל שלום ראשית, צר לי לשמוע שהשירות הציבורי בתחום בריאות הנפש ממשיך לקרוס ולספק לאנשים טיפול לקוי. לא שהטיפול שקיבלת מהפסיכולוגית שלך היה לקוי, אבל התנאים ההתחלתיים שקיבלת לפיהם כעבור מספר פגישות לא רב מופסק המימון ו/או הטיפול מאפיינים לצערי גישה של מוסדות הטיפול הציבוריים בשנים האחרונות, כדי , כמובן, לחסוך כסף למערכת. חבל. אבל לא פנית כדי לשמוע את הקיטורים שלי על המערכת הציבורית, למרות שאולי הכעס שלך על המערכת, ואולי בעקיפין על הפסיכולוגית שלך משחקים תפקיד חשוב במה שקרה. אין ספק שהשינוי בסביבה הטיפולית, הן מבחינת התשלום והן מבחינת המקום, השפיעו עליך. את מתארת שאת מנסה להספיק יותר, או לחסוך, מאחר וכעת זה יקר יותר. אז קודם כל, אי אפשר לזרז את התהליך. המהלך הטבעי שלו צריך להמשיך. נסי למשל להגדיר לעצמך שעכשיו את מתמסרת לטיפול לעוד 15 פגישות בלי לחשוב על הכסף. אח"כ חזרי לנושא ותראי אם יש שינוי. זו לפחות דרך אחת שבאה להחזיר את העניינים למסלול. דרך אחרת יכולה להיות הפוכה לגמרי. אינני יודע מה עולה בטיפול ומדוע פנית, אבל הבעיה שעימה את מתמודדת כעת עשויה לייצג משהו בחיים שלך ולא רק בטיפול. מכאן שאולי תוכלי להשתמש בתקיעות שנוצרה כחומר למחשבה ולעבודה על יחסים בינאישיים שאת יוצרת, ומתי הם נתקעים, מה תוקע אותם וכו'. בכל מקרה, כל אלו צריכים להיות נדונים עם הפסיכולוגית שכן הם חלק חשוב בתהליך שאת עוברת. בברכה ד"ר אורן קפלן

מיכל שלום כסף זה ענין חשוב טפול צבורי מאפשר להתעלם (לטוב ולרע מסוגייה זו) פרטי (בו בחרת אם כי תחת אילוצים לא פשוטים) - מאלץ התייחסות לנושא לטעמי יש סכוי לעשות בקושי זה שמוש כדי להבין מה כל כך קשה לך בכסף לכן למרות אי הנחת זה אולי יתן מפתח לדברים נוספים בהצלחה עמי

היי ליהי שלי,,,, אם יצאת קצת לנשום אויר ,,אשמח בשבילך תינשמי גם בשבילי אוהבת ויוי

מה שלומך יקרה שלי?... לא יצאתי לנשום שום אוויר. אני די חולה ומסתגרת בבית עם התנור והתרופות... חוץ מזה הכל אצלי בסדר. באמת. אני מרגישה חזקה מיום ליום. לפעמים יש רגעי חולשה אבל זה טבעי. אז מה.. ויוי שלי... מה הדיר שינה מעינייך , שלא יכולת להירדם...?

זיין גדול ועבה אתן צריכות ואז תיהיו בריאות.. ליהי תבקשי מניר שיזיין אותך. וויוי אולי הזיין של אור יעזור לך!

שלום לכולם הגעתי לפורום הזה כי אני במצב שנימאס לי כבר ואני לא יודעת איך לצא מהמצב אליו נכנסתי! אני כבר כמעט 3 שנים אנורקסית(לא בצורה מוגזמת) אני כן אוכלת ,אני אוהבת אוכל אני כל היום מחכה לארוחת הצהריים- ערב שלי שזו הארוחה היחידה שאני אוכלת! אני כן רוצה להתחיל לאכול בצורה נורמלית אבל אני יודעת שאם לא אגביל את עצמי לארוחה אחת ביום ואתחיל לאכול מתי שאני רעבה-זה לא יהיה כך ואני אתחיל להתחזר- וכבר הייתי במצב הזה גם שהעלתי קרוב ל10 קילו כשניסיתי להחלים.. אני לא רוצה להשמין רק להתחיל לחיות כמו בן אדם שאוכל 3 ארוחות ביום ושותה מה שבא לו כמה שבא לו , ושלא אחרי שהוא אכל תפוח בנוסף לארוחה האחת הרגילה ביום הוא ירגיש שהוא השמין וייכנס למין דכאון ויכריז זהו ממחר אני מקפיד, אני לא מכניס שוםדבר מיותר לפה!! איך אני אוכל לצאת מזה איך? מחכה לתשובה,די.

את צריכה להיות בטיפול. טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי. מי יודע על ההפרעה שלך ? טופלת כבר בעבר?

כול החברות שלי ידעו שהיתה לי בעיה בעבר, כעת הן חושבות שזה בערך עבר לי לא לגמרי כי הן רואות שאני דיי רזה ושאני לא אוכלת כמעט כשאני איתן, בבית זה דיי ברור המשפחה רואה שאני אוכלת את הארוחה ביום וחוצמזה אני מנסה לעבוד עליהם שאני אוכלת גם במשך היום .. הייתי בטיפול של יועצת סוציאלית ודיאטנית וגם פסיגכולוג אבל לא הסתדרתי איתו אז הפסקתי לבוא אליו.

די, אני שמחה לקרוא שאת רוצה לצאת מהמצב הזה... אבל אני חושבת, שלבד זה כמעט בלתי אפשרי... (בלי להעציב אותך), ושכדאי שתפני לייעוץ מקצועי.

ואיך זה ייעזור לי? אין מצב שאני רוצה להשמין!! אני לא מוכנה לחזור לאיך שנראיתי פעם! עד שהתאמצתי ועבדתי קשה על איך שאני נראית עכשיו זה פשוט יהיה בזבוז להיכנס לטיפול שבו יכריחו אותי לעלות במשקל! (כמו בפעם הקודמת שהלכתי לטיפול!)

שלום. בקרוב הינני עולה לכיתה א .... בגן חובה היה יותר טוב מה לעשות??????

לשכנע את הגננת להשאר עוד שנה אם אפשר מבחינת הגיל. נסה לדחוק את הקץ...נורא קשה בבית הספר!!!!!!!!!!!!!!!!!1

מתי זה בקרוב בדיוק? שנת הלימודים רק החלה...

ליפני כ 25 שנים ראיתי 3 חיזרים ואני ניזכר בזה אכשיו אני מדבר ברצינות.......

חבל שאתה נזכר בהם רק עתה. אני מצפה המון שנים להוכחה שהם קיימים.

איך הם ניראו?

ערב טוב לכולם, לאחרונה נתקלתי במספר אתרים הקשורים לנושאי טיפול, יעוץ ותמיכה פסיכותרפויטית, ואני רוצה לחלוק עמכם אותם, כל האתרים בעברית! ובכן: 1. http://www.health.gov.il/units/plogic/pname.htm 1פנקס הפסיכולוגים: בנתיים רק בעלי רישום קבוע, אופציות החיפוש כוללות לפי מספר או שם פרטי או משפחה והפרטים כוללים יישוב ותחומי מומחיות והסמכה להדרכה. 2. http://www.selfhelp.org.il/list.html המרכז הישראלי לעזרה עצמית מאגד את האירגונים והקבוצות לסיוע עצמי. באתר רשימה של ארגונים וקבוצות, פרטים ואף קבוצות בהמתנה, הדרכות להנחייה ועיתון המרכז. 3. http://ick.macam.ac.il/ic/ss/socpsy/sites/ilana/home.htm גם זו התמודדות עם בעיות השעה - פיתוח אלטרואיזם אצל ילדים - מול גלי האלימות השוטפים את חיינו וריבוי גילויי האלימות בקרב ילדים. עבודה מורחבת שכוללת היבטים מחקריים, התפתחותיים ומעשיים. 4. http://www.achva.ac.il/maof/1998/1998_2.htm מאמר מאת עמוס פליישמן ודיאנה ערד אודות גישה מערכתית אתולוגית ככלי עזר לחינוך המיוחד. כולל קישור הגישות האתיולוגית, הפסיכולוגית והמערכתית, התייחסות לילדים ADHD, אוטיסטים ועוד. 5. http://www.add-syndrome.co.il אתר "מרכז התמיכה ללקויי למידה" הוקם עבור בעלי עניין בקשיי ריכוז וליקויי למידה. מרוכזים בו מונחים נפוצים, כתבות מהעיתונות ומספרים בתחום, קישורים לאתרים רלוונטיים ועוד. 6. http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/forumsHeb.asp?ForumID=5780&Page=1 פורום חדש בנושא תסמונת טוראט. גלישה מהנה וסוף שבוע נעים לכולם, טלי פרידמן

אבל הכתובות נכונות... אז פשוט העתיקו אותם אל חלון הכתובות... תהנו... טלי פרידמן

טלי, הקישורים עובדים (לפחות אלו שאני בדקתי)... תודה.

אצלי הקישורים עובדים ועוד איך!!!!!!!!! תודה על האינפורמציה החשובה!

הם כן עובדים

אהבתי את האלטרואיזם אצל ילדים זה באמת עניין טעון שיפור רק חבל שזה נראה כמו דרך ללא מוצא...

כמה טוב שיורד גשם......... הכל נשטף ויש כזה ריח טוב באוויר..... אבל......... איפה כולם??? זה מה שאני שואלת... :-((( טופ.... אני אחזור להתכרבל לי מול הטלוויזיה..... לילה טוב לככוווווללללללםםםםם..... :-)))

אחלה של גשם... יצאתי לחפש את הברקים...

עכשיו ראיתי אחד! אבל הם שקטים.. איזה בעסה... מתי יהיה איזה רעם עצבני כזה.....? (כמו שאני עלייך.... :-))

יש לך מייל ממני

אינשם, מאוחר יותר אשלח תגובה, ליל מנוחה, טלי פרידמן

אינשם, הוטמייל דפוק...אי אפשר לבדוק את המייל אני אשתדל מחר לנסות, ולענות, סופ"ש נעים, טלי פרידמן

כפי שנכתב בוואלה.. אכן תרמית נוספת של פסוידו-מדע הפסיכיאטרי. מעט אינפורמציה על התרופה... תרגילי שיווק מבריקים וכרגיל הזרמה של כספים לכיסם של הפיסיכיאטרים ויצרני התרופות. אגב: הרה ... את לא חייבת להגיב !!!!!

דני - לא התכוונתי להגיב עד שקראתי את מה שכתבת לי!!!!!!

http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=18&id=146998

.

לא מבינה מה הקטע, הרי כל התרופות נגד דכאון (ולפעמים גם נגד חרדה) עובדות על ידי העלאת כמות סרוטונין. מה ההמצאה הגדולה ולמה דווקא נגד ביישנות? מקווה שד"ר אבני יוכל להבהיר את הכתוב בואללה ג'ורנל אוף מדיסן....

מיכל שלום מדובר בתרופה בשם Escitalopram ניתן למצוא עליה מידע באתרים שונים בעקרון מדובר בצורה מזוקקת יורת של ציפרמיל והטענה (כרגיל) שיהיו פחות תופועת לואי אני מעריך שיתכן ןתצא לשוק במהלך 2002 לא הייתי בונה על זה דווקא אם לא הלך עם תרופות אחרות (אם כי לעולם אין לדעת ) בברכה עמי

פעם הייתי ילד קטן...

הלכתי לבד כל בוקר לגן....

שרתי על יהונתן הקטן...

תמיד החזקה. תמיד היציבה. תמיד העמידה, האופטימית, הזורמת... ושלא תבינו לא נכון-אני שמחה שאני כזאת... רק שבדבר אחד, אני קצת טיפשה... שאני אף פעם לא מאפשרת לעצמי פתח להיות קצת אחרת, לתת לגיטמציה גם לדברים האחרים שעולים בי לפעמים... עד שאני עומדת על קצה התהום... וזוכרת שהיו שם מים בחורף שעבר... נהר גדול, מלוח וסוחף וקור אימים... קור שיצר בתוכי מלחמת השרדות, מליחות שחדרה לי לעיניים ושרפה את הנשמה, ובגלל בכל ביחד לא יכולתי לראות איש... לא ראיתי את עצמי, לא ראיתי כלום. עד שיצאה השמש וקצת התחמם...ועוד התחמם ועוד התחמם... והנהר התייבש, הדמעות נשטפו ועליתי למעלה...טיפוס קשה וכואב דרך גהנום שלא יאמן. והחיים הם גלגל, החזירו אותי שוב, עומדת בחזרה על קצה אותה תהום... מתבוננת מפוכחת ומהוססת יותר, לא רוצה לעשות את הצעד שיגרום לי למעוד אבל החיים כאילו בכוח מתעקשים שלשם אני שייכת ורק המכתב הזה אליכם מאותת אצלי על שינוי מסויים... מעטים רק יכולים להבין, וטוב שכך. אני מקווה שהסערה הרגשית שלכם רגועה משלי בשבת הזו... ליסה-אם קראת את ההודעה הזו אז ספרי קצת מה חדש... ענבר-כנ"ל אלייך (למרות שהסיכוי קטן). מצטערת שנעלמתי קצת. אני.

ימים גשומים וטרופים כולנו קופאים מקור משתדלים להיות שם כשצריכים להחזיק ידיים עד שיעבור.... אני פה קוראת מבינה מקווה בשבילך שיהיה טוב יותר ויהיה. אני פה, כמו תמיד גם כשאני נעלמת, גם כשאת נעלמת. מחכה לך לזמן הזה שלנו.

תודה על המילים החמות ועל המחמאה - אני לא חושבת שאני מלאך...אני בן אדם בסה"כ...אני לא אוהבת שנותנים לי מחמאות שלא מתאימות לי. זה נשמע לי לא אמיתי. אז תמנעי מהכינוי הזה להבא :-) אני איתך אם את רוצה. לא ברחתי לשומקום. אני.

"מי אמר לך שאת מוכרחה ומי לחץ אותך לקיר בתוך כל מישהו את יכולה לשמוע איזה שיר...."

אוחת גדולה, אחות קטנה... לא אמרו לי שום דבר... והחיים הם אילו שלחצו אותי לקיר. לפעמים קצת קשה לי לנסות להסתכל על כל המאורעות שמתרחשים אצלי בשיטתיות אחד אחרי השני-כמקריות. אין לי כבר זמן לנשום, ולא בא לי לחיות את זה. בא לי לברוח אל ארץ "לא אכפת לי" של הפרעת האכילה. ארץ שזכורה לי היטב על כל פינותיה הצחיחות יותר והסוערות יותר, עד שהיא פלטה אותי החוצה, כנראה כי סיפרתי את סודותיה, ואני כבר הייתי חלשה מדי על מנת להגיב. עמדתי במצב הביניים הכואב הזה זמן רב, בכל פעם התקרבתי יותר אל שער הכניסה לחיים, לפעמים גם העזתי להכניס ראש ולהציץ, מנסה לחשוב למה אני זקוקה על מנת להיכנס לשם וגם לשרוד. אכשהוא אני תמיד נהדפת החוצה. אני עומדת באיזור הביניים, מחזיקה אנשים שנמצאים בשני העולמות המוכרים לי היטב, כל-כך מבינה ולעיתים אף חסרת אונים נוכח הכיוונים שהעולם הזה פונה אליהם. אותי באמת לא צריך להחזיק, ואני לא משקרת בעניין. אני רואה כי בעולם הזה איכשהוא הזמן תמיד מגלגל דברים-פעם לטוב ופעם לרע. איכשהוא הזמן יודע להשקיט סערות נפשיות, לשכך כאב חותך, לבגר אותו...אבל תמיד, תמיד הוא יחזור בצורה אחרת, בזמן אחר, כל עוד יהיה לנו לב מרגיש ותובנה חושבת - וזה המחיר שלעיתים משלמים על מודעות עצמית גבוהה אולי מדי. והאמונה הזו שנעוצה בתרבות ה"סמוך עליי" הישראלית שטוענת שתמיד "יהיה בסדר" לבסוף - היא האמונה הכי לא תמימה בעולם. היא האמת. כי סדר מסויים נוצר תמיד, גם אם הוא אחר ממה שרצינו, או ממה שיכול היה להיות אם...(הייתה לנו תכונה אחת פחות, או היינו נולדים בשנה אחת אחרי ויש עוד אינסוף) ואין לי מושג למה כתבתי את ההודעה הזו. היא נראית לא קשורה להודעה שרשמתי למעלה. וענבר, מלאכים לא אוכלים ולא ישנים ולא מתרגזים ואני כבר כן...יש בי המון פגמים וחולשות אבל אני יודעת להבדיל בינהם לבין החלקים הטובים ולא לערב אותם. זה הכל. אני הרבה פעמים חושבת שהיכולות שלך גבוהות משלי. אני משווה בינינו כי זה דבר שאוטומטית אני עושה עם אנשים. לי יש גם צד שיותר בטוח בעצמו ואולי זה מה שעושה את ההבדל, בינתיים. וג'קי-אני מקווה שבהודעה הזו הצלחתי לכוון קצת למה שניסית להגיד ולא הצלחת. אילו פשוט הקונוטאציות שעלו לי מהשורות של השיר. יום טוב. אני.

"כשאני מבקש להקשיב לי ואתה מתחיל לייעץ לי לא את שביקשתיך עשית. כשאני מבקש ממך להקשיב ואתה מנסה להשיב איך אני צריך להרגיש? ומדוע אתה פוגע ברגשותיי? הקשב: כל שביקשתיך הוא להקשיב לא לפעול, לא לדבר רק לשמוע בלי להגיב... ייתכן שלכן תפילות עוזרות לאנשים משום שאלוהים מחריש, אינו מייעץ הוא רק מקשיב... נותן לך לחשוב לבד על הדברים..." (תקשורת קרל רוג'רס) ברור לי מה אני הולכת לעשות עם זה... לשמור על זה היטב במשך חודש וחצי, ולהראות את זה לפסיכולוגית... אולי ייכנס לה משהו לראש... :-)

נשמה שלי... אני עדיין מתקשה להבין את מערכת היחסים בינך לבין פסיכולוגיתך היקרה... נשמע שאת כל הזמן מחפשת איך להוכיח אותה על טעויות, מנסה כל הזמן להראות לה שאת צודקת..., מין מלחמת התשה שכזאת... ואני שואלת אותך, :..... למה?????? למה לעזאזל?.... במקום שתרגישי איתה מוגנת ושקטה אני קולטת רק חשדנות ומגננות. איך את מצפה לעזור לעצמך עם כזאת הרגשה הרוש?.... איזה מין ביטחון את רוכשת איתה? איך אפשר להיפתח ולהחשף עד לעצם אם את מגיעה אליה עם שריון מתכת ? נשמתי, אני ממש מצטערת אם דבריי גורמים לך כעס, או עצב, אני רק רוצה את טובתך. ואני לא רואה איזה סיכוי יש לך להגיע לטוב עם טיפול שלפי דעתי לא רק שאינו עוזר אלא אף מזיק. ושוב סליחה שהבעתי את דעתי בצורה כזאת חריפה. אני באמת רואה את זה מהצד וכואב לי. אני רוצה שתהיי מאושרת. אוהבת, ליהי.

אם את לא מרוצה מהמטפלת, חפשי אחרת! חד וחלק!!!

את יודעת חביבתי - אם לא היית כותבת לי גם דברים חריפים, לא הייתי תופסת ממך כל-כך הרבה... ולעניינו - מערכת היחסים הטיפולית כרגע קפואה במקום, בשל אילוצים שאינם תלויים בי או בפסיכולוגית... אני צריכה להשאיר את המשבר בצד, ולראות איך אני מתקדמת הלאה. אם בפגישה הבאה (שתהיי בעוד כמה שבועות) אני אראה שחבל לי על הזמן - אז יאללה ביי!!! אולי את צודקת, ואני אכן מנסה להוכיח אותה על טעויות... אבל זה רק בגלל, שאיכשהו יוצא שהיא תמיד "בסדר" ואני זו ש"לא מבינה"... יש לי נטייה ללכת עם הראש בקיר. עד היום ספגתי מספיק מכות בראש, אבל גם הקירות נפגעו קשה... (ואם איתן קורא את זה - זה רק דימוי...). אני לא מכירה דרך אחרת. ואני יודעת שהגיע הזמן ללמוד. החשדנות שלי היא טבע שני. זה לא בא לידי ביטוי רק מול הפסיכולוגית. זו כמעט דרך חיים. כמובן שזה מכפיל את הבעיה בטיפול, כי עם לא על הפסיכולוגית, על מי כן אוכל לסמוך? אני חושבת, שבשביל שאני אוכל להתחיל לחיות (במשמעות המנטלית של המילה), אני צריכה קודם כל לסבול. הרבה. ולהיות מודעת לסבל הזה - כי זה מה שייתן לי הדחיפה (אני מקווה) למצוא איזון בריא לסבל. אולי זו לא בדיוק הדרך המומלצת, אבל כל יתר הדרכים הסתיימו בכביש ללא מוצא. ומה כבר יש לי להפסיד? ותפסיקי להתנצל, או שבאמת אתחיל לשיר!!! שלך.

כל אחד ודרישותיו הוא! אולי נתחלף בפסיכולוגיות? שלי רק מקשיבה ואני דווקא רוצה לשמוע דעתה!!

מיקי, אני מאמינה שצריך להיות איזון בין ההקשבה לדיבור... לא?