פורום פסיכולוגיה קלינית

הייי,כן צודקת זה נראה לי לכיון של שינוי במראה חיצוני, כי אחרת מאיזה סיבה יש לומר השתנית.משלום וביי?!לא הגיוני. וכן הרבה פעמים קורה לי שאני משתתקת .נראה לי אני יודעת!כאשר בנות מדברות אני מקשיבה מרגישה שהם מדברות ברצף ואני בחוץ מהם ואז עוד יותר ההרגשה לשתוק הפחד שאני ידבר והם לא התיחסו אלי ממש וימשיכו בשלהם .ואני ישאר אם עצמי במשפט אחד. או פשוט פחד שאינני יודעת מימה?........... הרה אני כול כך מפחדת שהכול יחזור.... אני מרגישה שהשתניתי אבל אולייי טיפה אחת ממש טיפ טיפה. הרה אני כול כך מפחדת אסור לי שהכול יחזור לאותה מצב של העבר היה לי תקופה מאוד ארוכככככה וקשה...... אני לא רוצה עוד ככה.... אייך אלייי להתחיל להפסיק לזלזל באנשים:בצורת מעבירה קרירות אי יחס סנובית. כול כך מפריע לי אני לא יודעת אייך להתחיל לשנות גישה זאת???????????.??? ובכלל אייך בכלל להתחיל לפתח שיחה מאוד מפחיד אותי, הריי אני כלל לא מכירה אותם. הרה אני כול כך מפוחדת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת גלית

אבל מה שלא יתייחסו אלייך? בעיקר בצבא, שזה מקום חדש לכולן (בטירונות); אף-אחת לא צריכה לדעת מה היו הקשרים החברתיים שלך בעבר... אלא אם כן תבחרי לספר... את חוששת להצטרף לשיחה? תנסי לפתוח בשיחה... להתעניין אצל בנות מאיפה הן בארץ, תחביבים - אני מאמינה שתמצאי בנות עם תחביבים כמו שלך. אני יודעת, זה לא פשוט לגשת סתם למישהי שאת לא מכירה, ולשאול שאלות, אבל זה היתרון בטירונות - אין קשרים קודמים, הכל חדש... זה זמן מצויין לפתוח דף חברתי חדש... לפחד זה לגיטימי... מי לא חושש משינויים גדולים בחיים (גיוס לדוגמא)? אבל את צריכה לשים את הפחד בתוך מסגרת... להגביל אותו... לא לתת לו להשתלט על החיים. אם לא תתמודדי עם הפחד, אין ספק שהוא ינצח. ומה ייצא לך מזה? תמשיכי לחיות בחששות מהעבר... זה קצת חבל, לא? את יודעת, אני ממש לא מחבבת בני-אדם... למה? סיפור ארוך שלא שייך לנושא... אבל! עבדתי מול אנשים, והצלחתי לעשות את זה על הצד הטוב ביותר... נהניתי מזה? ממש לא. האנשים שעמדו מולי הרגישו את זה? ממש לא. זה הכל עניין של גישה... אני לא נותנת לאף-אחד לזלזל בי, ומצד שני לא משדרת את הקרירות שאת מתייחסת אליה. תחייכי כשצריך, תביעי דעה כשיש לך. את לא חייבת להיות חלק מהעדר, אבל גם לא הכבשה השחורה... תמצאי לך מקום טוב בין המרכז לשוליים, ככה לא תתבלטי מדי ולא תישארי בחוץ.

איך מחזירים לחיים את ציפור הנפש? היא מתה כבר הרבה שנים... המנעולים של המגירות כבר מזמן החלידו. צרור המפתחות הלך לאיבוד אי-שם במבוך... ואין סט רזרבי.

as allways - u r saying your words in such a pretty way but................ hera, this is not true about u - someone that realy dead inside can"t be so sensetive to others, can"t be so generuse for the world,the animals and the nature............... maybe she is sleeping, u just need to find the right way to wake her up............ :) anat

חשבתי לפנות למיכל סנונית... :-) אולי היא יודעת את התשובות... הרבה יותר קל לי להיות רגישה לאחרים... כלפיי עצמי אין בי שום רחמים/אהדה/סימפטיה/אמפטיה... תבחרי איזה שאת רוצה...

שלום רב, בתי מאוננת בתדירות גבוהה. עלי לציין שהילדה חוותה גירושים. אנו כהורים מתגוררים בשני בתים נפרדים. כשהיא יודעת שהיא הולכת לאבא שלה, וכשהיא אצלו, היא מתבודדת בעיקר מול הטלוויזיה, בוהה ומאוננת. חשוב לי לציין שלא מדובר פה ב"אבא סוטה" כפי שהדבר עלול להשתמע. א. האם זו תופעה טבעית? ב. האם הילדה במצוקה? ג. האם היא חולפת ? ד. כיצד עלי להגיב לפני הילדה? ה. כיצד לפעול באופן כללי? (לפנות לפסיכולוג ילדים?) בתודה מראש

אורנה, א. אולי מגרד לילדה באיזור הזה? ב. אם לא מגרד לה, כדאי להבהיר לה (בצורה שתבין) שזה דבר שעושים אותו בחדר בצנעה ולא מול כולם. עדי

עדי שלום. לא, לצערי אין זה גרוד, אלא בדיוק מה שזה. יש פה באמת אלמנט של לחץ נפשי, אולי עקב הגרושין והעובדה שיש אמא בבית של אמא ואבא בבית של אבא ואז לאן אני בעצם שייכת? אורנה

אורנה שלום הנושא נדון מספר פעמים בפורום, להלן שני קישורים רלוונטיים לתשובות של רוית: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=65494&t=65337 http://doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=53692&t=53506 בשורה התחתונה, האוננות היא תופעה טבעית אצל ילדים, אולם חשוב להציב גבולות לגבי פומביות העניין. במידה ואת מרגישה שהילדה במצוקה כדאי להתייעץ עם פסיכולוג ילדים בלי קשר לנושא האוננות. באותה הזדמנות תוכלי גם להתייעץ בנושא זה. בברכה ד"ר אורן קפלן

לד"ר אורן קפלן שבת שלום. תודה על הקישורים הם עזרו לי מאד. סך הכל יומיים שאני מכירה את הפורום הזה, ובכלל את השימוש ב"כלי" מעין זה. נרגעתי קצת. שוב תודה. אורנה

רציתי ככה לחלוק עם כולכם ששלוש שנים אחרי המשבר ההוא , הטיפול , התרופות והשינוי שחל בחיי ( בהתחלה לרעה ואח"כ עם הצמיחה - לטובה ) אחרי כל זה ואחרי שהאמנתי שאין מוצא וסיכוי ... הכל באמת טוב מצאתי את אהובי , התחתנתי ולפני כמה ימים גיליתי שאני בהריון ( רצוי רצוי רצוי ) הרבה פעמים אני קוראת כאן דברים שמזכירים לי ימים קשים שהיו לי. מרגישה היום שעברתי את כל הדרך כולה . מאחלת לכולכם הרבה שלווה שמחה ואהבה. שרון .

שרון......... איזה כיף לקרוא מה שכתבת. אז יש סיכוי ,הא? יש סיכוי שהתקופה הרעה תעבור? שאני ארגיש פחות בודדה? פחות מרוקנת? יותר מאושרת? יש?

ליהי יקירתי! תאמיני לי שתמיד זה יגיע. רק לא להתייאש. גם אם נדמה שאפסו כל התקוות, זה מגיע בבום נהדר! ואני מדברת מנסיון! אז למה שתשבי ותרחמי על עצמך? זה רק מקלקל את המבט היפה שבעיניים ומכרכם את הפנים.. כמובן שאת צריכה לעזור לו להגיע. והיום ישנן דרכים רבות אבל הוא ישנו שם מחכה לך שתגיעי! קראת את דברי שרון???

הרה מתוקיתתתתתתתתת. מה שלומך? אצלי משתפר, אבל עדיין קשה. הרה כול כך מסובך לי להתחיל לשנות את הקשיים בעבר.אני יודעת שאולי זה החלק שגרם לי להההרבההההה קשיים חברתיים. אבל לפעמים כמו שאמרתי הכול קורה לי הפוך,למשל פתאום אני משתתקת,ולא ייודעת למה. או ההתנהגות הקרירות חוסר יחס סנוביות ....התנהגות כזו משדרת תלכו מימני ואני מכם. ואז אני מרגישה מה שאני מרגישה,כמובן יחס גורר יחס.אבל זו דרך שאני צריכה לסיים לה סוף, אבל לא מצליח לי. הרה לפעמים אני מפחדת להכנס לשיחת בנות אני לא מסוגלת להכנס.לא יודעת מה עוצר אותי לדבר. הרה אני כול כך מפחדת שהכול יחזור לקדמותו. ובקשר לתגובות שקיבלתי מאנשים מהעבר.האם זה לטובה?!לא יודעת.זה כנראה למראה נראה לי כי אחרת אייך אפשר לומר לבן אדם ללא להכיר אותו. השתנית.(משלום והיי וביי אי אפשר לדעת אם השתנית או לא??????נכון?????או שאני טועה) מחכהההההההההה אההה, אני מתגייסת לטירונות.

היי, העיקר שמשהו משתפר... השינוי לא בא בבת-אחת... אבל ברגע שעושים את הצעד הראשון כבר יותר קל. פעם הבאה שאת נמצאת בחברת אנשים, תהיי ערנית לגבי מה שקורה איתך - תשימי לב בדיוק מתי את משתתקת... אולי זה קשור לנושאים מסויימים? מה באמת עוצר אותך מלדבר? פחד מביקורת? יכול להיות שאדם אחד טועה... אבל כתבת שיותר מאדם אחד אמר לך שחל בך שינוי, אז כנראה שיש אמת בדברים, למרות שאת לא יכולה לראות את זה.

מה עושים כשמרגישים שאין כוח לעשות את הצעד לשינוי? כשדקה לפני שעוברים את הגבול מהססים ומתחילים כל הפחדים להשתלט? כשאני יודעת, שהנה, אני חזקה, הנה אני יכולה לעשות את זה, והנה- מישהו מגיש לי כרטיס, בלי להתאמץ בכלל- כרטיס אל חיים חדשים- אבל דווקא אז, פתאום רוצים לסגת... לחזור לחרא, שם מסריח אבל לפחות הריח כבר מוכר. והחרא גם חם. וקר שם בחוץ. ומה יהיה? אני יודעת מה אני צריכה לעשות. אבל- פוחדת לסגור את הדלת, עדיין מסתכלת אחורה כל הזמן ושואלת את עצמי אם יש לי אומץ להיפרד מהעבר... ואני מודה, שאני פוחדת. זה כמו שמטפסים על הר גבוה- אומרים לך לא להסתכל למטה. להסתכל רק למעלה, אחרת מפחיד להמשיך. אז אני מרגישה שאני פוחדת לטפס .כל הזמן אני מסתכלת אחורה.... וכל צעד קדימה נראה לי כל כך קשה וכל כך מפחיד...

עוצרים רגע בשוליים... לוקחים נשימה עמוקה... נחים קצת וממשיכים בדרך - וכי אילו ברירות אחרות יש? להסתובב אחורה? זה מפתה מאוד... אין כמו לחזור למקום מוכר, גם אם הוא לא בדיוק גן-עדן... אבל אז כל ההישגים הקטנים נמחקים. "מה יהיה, מה יהיה? טוב יהיה, טוב מאוד. כי גרוע מזה לא יכול להיות." ליהי, אם לא היית פוחדת להיפרד מהעבר, הייתי אומרת לך שאת לא אנושית!!!

ליהי תקשיבי! ככל שתלכי לעתיד, ההווה המפחיד יהפוך לעבר והעתיד הלא מוכר יהפוך למוכר ולהווה. ובמקום להתפלסף. אל נא תסתכלי אחורה(זוכרת את אשת לוט???) רק קדימה ותברכי את עצמך!!! קדימה ליהי, את יכולה!!

היי לילו, מה קורה , את כאן או שפרשת?

hi lihi........ i think we all know what u feel - yes it"s hard but we can do it because one of the best things at the human kind is the ability to get use to new things new places and to improve what needs to be improved........ i saw this feer many times - when i was in the hospital, there were some people that it was there 5 time there - they r allways coming back because it"s easier to give up and like u said - to go back to where they allready know..................... this is not the right way..... be strong and keep on pushing yourself up................:)

לדר' אבני שלום. תודה על תשובתך מה-25 לחודש. לשאלתך, אני סובל מדיכאון ממושך, הפוקד אותי מדי כמה שנים, מאז גיל 15 (אני היום בן 32). אבחנה זו ניתנה לי לפני כשנה ע"י פסיכיאטר. התרופה אותה אני לוקח מאז היא דפרקסאן 100 מ"ג ליום. באשר לחלקה השני של שאלתך, איני בטוח מהי רמת הדיכאון שלי, אך אני מעריך, שבזמנים בהם סבלתי מכך, היה זה דיכאון בסדר גודל בינוני. כאמור, אמר אותו רופא, כי כל נסיון לטיפול חלופי לתרופה הנ"ל הנו בגדר לקיחת סיכון, וסביר שהדיכאון יחזור, דבר שאיני מעוניין לחוות עוד. אני כרגע בטיפול פסיכולוגי, ולמעשה היה זה הפסיכולוג שהפנה אותי, מעט אחרי שהתחלתי להפגש עימו, אל הפסיכיאטר. גם הוא סבור, שעלי להמשיך בטיפול התרופתי. שאלתי היא האם קיים טיפול, אולי ברפואה משלימה, שיכול לחסוך ממני את הצורך לצרוך את התרופה הנ"ל לשארית חיי, כפי שגורס אותו פסיכיאטר. בתודה- גיא.

גיא שלום לא ברור לי מדוע הוחלט שעליך לצרוך תרופה כל חייך זה שמור לאנישם עם דכאון כרוני או חוזר לרוב אחרי שנסיון הפסקה תחת פקוח נכשל ניתן לנסות טפול קוגניטיבי כטפול חליפי לא תרופתי יעיל כמו תרופות בהצלחה עמי

גיא שלום לא ברור לי מדוע הוחלט שעליך לצרוך תרופה כל חייך זה שמור לאנישם עם דכאון כרוני או חוזר לרוב אחרי שנסיון הפסקה תחת פקוח נכשל ניתן לנסות טפול קוגניטיבי כטפול חליפי לא תרופתי יעיל כמו תרופות בהצלחה עמי

אודה על תשובה =)

א. שלום למילה יש מקורות שונים. ההקשר שאני מכיר במיוחד מגיע מהיפנוזה. נהוג לחשוב שבהיפנוזה קיים מצב תודעה אחר וכינויו של המצב הזה אלטר אגו. בוודאי יש הקשרים נוספים. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה רבה אך אתה יכול עוד קצת לפרט?

BODY DYSMORPHIC DISORDER מאפיינים, דרכי טיפול וכולי... א.

א. שלום ידוע לא מעט הפשוט ביותר חפוש ביאהו או בגוגל בברכה עמי

תודה מתוקה . באמת החיוך לאט לאט חוזר אל פניי. בקצב מאד איטי, אבל יש לי סבלנות. עכשיו, לדוגמא, אני מרגישה מרוקנת. אבל, אני יודעת שאולי עוד שעה שעתיים זה יעבור. ואולי לא, גם זה בסדר. אני מוכנה להכל. אני לא כל כך מכירה אותך, לכן, הופתעתי שכתבת לי למטה שטוב לראות אותי מחייכת.. בכל אופן, אשמח לשמוע ממך יותר, ואולי לדעת עלייך קצת יותר, שלך, ליהי.

שלום יקירה.... איזה כיף לקרוא, שעכשיו אין רק ריקנות, ושהחיוך חוזר בהדרגה...

לא ממי שלי.... לא הבנת נכון- אני די מרוקנת עכשיו. אפילו מאד. אבל אולי זה זמני.... ומה שלומך ציפורה נחמדת שלי (ותפסיקי עם התרנגול- כי בשבילי את ציפור ועוד ציפור שיר, לא סתם ציפור)....? תספרי לי קצת מה עובר עלייך (ביותר משתי מילים, בבקשה!), התגעגעתי, ואיזה כיף לראות אותך פה! אז יאללה- תתחילי....

hi..... u shouldn"t be surprised......... i read some of your letters u sound like a very smart person and it"s good to hear u r smiling..................... remmber after the rain there is allways the sun.........:) and about u hera dear.................... do what people tell u and start singing........................:)))

לפני כשבועיים במהלך חופשה בעלי שהה זמן ארוך מידי בסאונה ובג'קוזי וכתוצאה מכך הוא חש חולשה נוראית וסחרחורות איומות הוא היה חיוור ואמר שיש לו דופק מואץ וקוצר נשימה. פנינו לבית החולים שם טיפלו בו בסחרחורות וטענו בסופו של דבר שזה בגלל הסאונה והג'קוזי ושכעבור כמה ימי מנוחה ושתיה מרובה זה יעבור. כעבור כ-ארבעה ימים כשהסחרוחורת לא עברה ואיתה ההרגשה הכללית הרעה פנינו למס' רופאים לביצוע בדיקות שונות. בדיקת עיניים היתה תקינה. בדיקת אוזנים למשהו שקשרו לאוזן פנימית היתה תקינה. בדיקה נאורולוגית היתה תקינה וכולם קבעו שמדובר בחרדה כתוצאה מהארוע והוא מקבל היום תרופה בשם אלפרליד 0.25. במשך כארבעה ימים בעלי חש בטוב, חזר לעבודה ולתפקוד רגיל ואילו היום הוא שוב חש ברע עד כדי כך שהוא הזעיק אותי הביתה הוא רעד בכל גופו, צמרמורות חום וקור אי שקט דפיקות לב ולחץ באוזנים ממש אי אפשר לדבר לידו זה מפריע לו. האם כל התופעות האלה קשורות לאיזה שהוא התקף חרדה ואם כן למה התרופה שהוא לוקח (.5 כדור בבוקר 0.5 כדור בצהריים אם צריך ו1 כדור בערב) לא מרגיע את זה לפני שזה מתחיל. ואם זו לא חרדה באיזה כיוון לחפש? אנחנו ממש אובדי עיצות תודה על הסבלנות וסליחה על האורך

נוצי שלום אם מדובר בהתקף חרדה צריך להיות גם הקשר נפשי לעניין. במקרה כזה כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי מתאים כדי לטפל במקור החרדה. החרדה יכולה לנבוע ישירות מהאירוע שתיארת שיתכן שיצר תגובות גופניות קיצוניות ואלו עלולות לגרום אסוציאציה של נזק גופני או אפילו מוות, ואז נוצרת מעין "התניה" של חרדה, או יתכן שמדובר במקור אחר לחלוטין שלא קשור דווקא לאירוע הספציפי. להלן השיטות המקובלות לטיפול בחרדה כפי שסקרתי מספר פעמים באתר. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. גם הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה חריפים יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר אורן שלום ותודה על התשובה המפורטת. רציתי לדעת איך אפשר לאבחן בודאות שמדובר בחרדה ולא במחלה אמיתית שגורמת לו לא להרגיש טוב וזה מבהיל אותו ורק אז הוא נכנס לחרדה. אדם צעיר שכל חייו היה בריא והתגבר על מחלות בכוחות עצמו מגלה פתאום שהוא לא ממש יכול לתפקד ולא ללכת לעבודה כי יש לו סחרור או צרבות או כל דבר אחר והוא נלחץ מזה כי יש לו אחריות כי הוא לא רגיל להרגיש כך אז זה טבעי שהוא יהיה חרד אבל זה יגמר כשהבעיה הרפואית תפתר לא? אז איך יודעים אם זה בעיה רפואית או חרדה?

אם את מעוניינת במידע רלוונטי בנושא החרדה הכנסי לאתר הבא: www.panicdisorder.up.co.il לפי מה שכתבת והתרופה שבעלך מקבל, אני לא בטוחה שחרדה זוהי האבחנה הנכונה בכל מקרה כדי לך ללכת לאיבחון אצל יותר מרופא אחד. בהצלחה!

תודה דנה. גם לי לא נראה שמדובר בחרדה אלא בבעיה רפואית שעוד לא עלו עליה ובודאי תתגלה בבדיקות נוספות שהוא יעשה. בהתחלה זה נראה היה שהארוע באילת הביא בעקבותיו את החרדה הזו אבל אינסטינקטיבית אני חושבת שזה כבר נמר או שזה עורר בעיה רפואית והבעיה היא למצוא אותה לטפל בה ואז נוכל לחזור לחיים נורמליים. תודה שהשבת לי

שלום. אני בת 27 ,אם לילדה בת שנתיים ונשואה 6 שנים. המין עם בעלי לא משהו (בלשון המעטה) ובכלל, היחסים איתו במהלך נישואינו לא היו מספקים לא רגשית ולא גופנית. עכשיו אני מנסה לשפר את הקשר עם בעלי, אנחנו פנינו לייעוץ זוגי (לא מיני) ומבחינת תקשורת - קצת יותר טוב, אבל המין... אני לא מסוגלת להתנשק אתו (זה מגעיל אותי!) אני לא נהנית לשכב איתו (אני רק מחכה שהאקט יסתיים) ולפעמים אני מוצאת את עצמי בוכה תוך כדי מרוב יאוש. (הוא לא שם לב לזה, והוא לא מודע למצב.) אני לא יודעת מה לעשות! האם לדבר איתו על זה? - איך אפשר לדבר איתו מבלי שיפגע? לנסות לשנות דברים? - איך ? אני ממש מיואשת! חשוב לציין שאני אישה מאד מינית, ובקשרים אחרים שהיו לי מאד נהניתי מהמין ומהנשיקות. פשוט שאיתו זה לא זה! מה עושים?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!

את בחורה צעירה . יש לך צורך וזכות להרגיש מסופקת בכל המובנים. מאידך,לדעתי את צריכה לשאול את עצמך כיצד איפשרת לעצמך להגיע למצב הקשה שאת מתארת. איך את מסוגלת לחיות עם בעל שאת נגעלת להתנשק איתו ?? נוחות, פחד משינוי,חשש לפגוע ו\או להפגע ,סיבה אחרת. את מאוד מינית ,צעירה, ונגעלת מבעלך.... תפרדי ממנו חבל על הזמן. סליחה על הישירות. לדעתי את דוחה את הקץ.

ואו!... הסיפור הזה מוכר לי מאיפושהוא.... גם אני עברתי את מה שאת מתארת עם החבר הקודם שלי. כשגרנו יחד, פתאום הכל הגעיל אותי בו ונמנעתי כמה שיכולתי מכל סוג של מגע איתו. וגם אני טיפוס מאד מיני, אז את בטח יודעת כמה זה מלחיץ כשפתאום פשוט "לא בא לך" וזה לא עובר.... את לא רוצה לשמוע מה דעתי, תאמיני לי שלא. רק רציתי להשתתף בהרגשה שלך. ואני רק אגיד לך, שזה סימן לא טוב. זה כל מה שאגיד.

מיקי וצביקה... לפני שנפרדים (שזו גם אפשרות), רצוי לעשות ברור מעמיק של המצב...

מיקי שלום הנושא חייב לעלות בינכם, אחרת הוא לא יפתר. אם אתם נמצאים בטיפול זוגי, זה המקום להעלות את הנושא. המיניות היא חלק מהזוגיות ולכן גם אם אין מדובר בטיפול מיני זהו נושא לגיטימי וחשוב ביותר לשיחה. האם אי המשיכה לבעלך היתה תמיד, גם כשהכרתם אחד את השני לפני הנישואין? בברכה ד"ר אורן קפלן

שוב שלום. כשהכרנו, הכל היה בשבילי נהדר. הוא, בניגוד אליי לא מיני כל כך , וכל פעם שיזמתי משהו, הוא היה נענה בשמחה, אבל קרו מקרים שהוא שאל אותי אם זה כל מה שיש לי בראש, ואז נעשה השינוי אצלי, כי פתאום הרגשתי כאילו אני איזו "מופקרת" שרק רוצה מין. בקשר ליעוץ - אני מפחדת להעלות את הנושא שם, מכיוון שגם ככה היה מאד קשה לשכנע אותו ללכת ליעוץ, הוא אדם מאד סגור שלא אוהב לשתף אף אחד בשום דבר, ואני פוחדת שאם ניגע בנושא שהוא כ"כ אינטימי הוא פשוט לא ילך לשם יותר. יצא לנו לדבר על זה לא פעם, אבל זה לא עוזר. זה עיניין של משיכה בין השאר, ובד"כ המשיכה הזו לא קיימת. (קורה לפעמים שכן, אבל זה נדיר ביותר). אני אודה לך על תשובה.

איך בכלל ניתן לענות על שאילותייך ? מבלי להבין מה הניע אותך להתקשר עם אדם שלא עומד בתחרות מול מיניות טובה שהכרת בעבר? ( שלא לדבר על רגש). אולי יש מקום שתעשי קודם בירור עם ועל עצמך.

האם ישנו הסבר לתופעה שנקראת בולימיה. אני מניחה שחקרו את התופעה....... מהן הסיבות להווצרות הפרעה זו? אני בחורה בת 25 שפתחה הפרעה זו בשנה האחרונה לאחר לידה. מה בעברי יכול היה לגרום לכך? יש לציין כי בבית משקל ודיאטות לא היו נושאי שיחה אף פעם. נורא מסקרן אותי לדעת - מה גרם לי לפתח הפרעה זו. בתודה מראש

רוית שלום אין ספק שהדבר מסקרן אותך. לצערי אינני יודע לענות תשובה. אין תשובה כללית שנכונה לכולם ולכן חשוב שתפני לטיפול כדי לפתור את הבעיה באופן שנכון עבורך. אם את רוצה לקרוא קצת בנושא אני ממליץ על "נשים אוכלות את עצמן" של מירה דנה ומרילין לורנס. בברכה ד"ר אורן קפלן

הייייייי דברתי איתך לפני הרבה זמן, אני יזכיר..... היום נכנסתי"לבדידות" רציתי לראות את התשובות שהיו רושמים לי.. וראיתי את תשובתך שכול כך עזרה לי"אם אין מי שיעמוד מאחוריך וידחוף אותך קדימה- תדחפי את עצמך..." כן כול כך עוזר לי .... היום הגיעה היום אני ממש כרגע מתגייסת בימים אלה.... וכול כך מפחדת אלוהים......כמה שאני מפחדת אין לי תיאור למילים ליהי ממש כואב לי הפחד משתק אותי הפחד לא להסתדר,הפחד להתנהג בצורה לנגד רצוני.. הכוונה לא להיות אני, בהרבה מצבים בתיכון או בכלל אני מתנהגת בקרירות חוסר יחס מנסה להיות יותר עם עצמי לבד.. דבר שזה הפוך זה כול כך קשה לי להיות כך ולצערי אני מאוד מתקשה בלשנות זאת למרות המעמצים אני לא מצליחה כשזה מגיעה אני פתאום גלית אחרת שותקת כמו דג ומתנהגת בצורה לא יפה.. אני יודעת שהסנוביות והכול זה מפחד שלהיות לבד. כול כך עצוב לי.. הימים עוברים והזמן כבר כרב הפחד יותר עצום אבל.......... רק דמעות יש לי לנגב כול היום. ליהי את הרבה כאן אני רואה אני השמח מאודדד לתשובה מחכההההה

גלית, הלוואי שידעתי איך לעזור לך. אבל אנחנו נורא דומות בקטע הזה. גם אני פוחדת (מאד) מהתחלות חדשות, מאנשים חדשים, מתרגשת לפני כל התחלה חדשה. כל התחלה היא בשבילי ממש סבל. וזה גם הקושי להתנתק מהעבר. להבין שנגמר פרק אחד בחיים ושצריך לעבור הלאה. אבל יקירתי, אין ברירה. מי שרוצה לשרוד בעולם הזה, אסור לו להיכנע לפחד. הוא חייב להילחם. ולפעמים, כמו שאמרתי, אין מי שידחוף, אין מי שיתמוך, אז פשוט.... דוחפים את עצמנו. בעלייה. נגד כיוון הרוח. אז תנסי, מה כבר יקרה, תכירי חברה חדשים בצבא, אולי תהיי לבד בהתחלה אבל עם הזמן, תכירי את האנשים שיש להם לב טוב, ושיאהבו להיות בחברתך. עם האנשים האלו, אולי תוכלי להרגיש בנוח להיות מי שאת ולא לשים את המסיכה. צבא הוא אכן התמודדות לא קלה. מהמון בחינות. אבל, כל כך הרבה אנשים עוברים את זה- וגם את תעברי. תהיי מוכנה מראש לקשיים- ואז אולי יהיה לך יותר קל להתמודד. גיל 18 הוא גיל שעדיין לא נבנתה אישיות מגובשת, אז בטח, תעברי גם את כל מיני שינויים, בטח יהיו לך חוויות טובות וגם פחות טובות (כמו כל דבר בחיים). אל תחששי, יהיה בסדר. פשוט תחליטי שאת קופצת למיים ו........לומדת לשחות, אפילו שקצת קר וטובעים קצת בהתחלה ובולעים קצת מיים. בסוף תצליחי לשחות, ייקח כמה שייקח. רק מה הרבה סבלנות. סבלנות היא מילת הקסם. תסתכלי על כל הקושי כאתגר. ותחליטי שאת מנצחת בשביל עצמך. לא בשביל אף אחד אחר. מקווה שעזרתי במשהו, ליהי.

חברה שלי לומדת תואר שני במינהל עסקים וסיפרה לי שאתה מרצה שלה ל... מחקרי שוק. אז סתם מסקרנות רציתי לברר אם זה באמת אתה.

מופתעת שלום כנראה שזה אני. לימודי באוניברסיטה התחילו דווקא בחוג לכלכלה ולאחר מכן במינהל עסקים והתחום אכן מעסיק אותי עד היום. עם זאת בשלב די מוקדם התחלתי את לימודי הפסיכולוגיה והתמחתי בתחום הקליני כך שחיי נחצו כל השנים בין שני המקצועות השונים, כל פעם במינון אחר. יש אנשים שמחליפים מקום עבודה כל כמה שנים. אני עושה את זה פשוט פעמיים בשבוע. גם זו דרך לשמור על עניין במקצוע ולמנוע שחיקה. מומלץ. בברכה ד"ר אורן קפלן

הייי שלום רב לך. רציתי להודות בפניך ,על היחס התמיד המיוחס והמשקיע .ותמיד הרוצה לעזור. כן מגיע גם לך הרבה מאוד תודות מימני ,אני גילת סוף סוף מתגייסת ממש עכשיו. תאמת שאני כול כך מבולבלת כל כך קשה לי אם הגיוס הזה, גם בגלל שזה גיוס זה מלחיץ ומפחיד, ולא רק אותי את כולם, וגם בגלל שאני מפחדת שציצנות מהעבר יחזרו. תגיד אורן אייך אליי להתחיל לא לחשוב כול מילה שנייה שלי בטח אני ככה בטח התנהגתי ככה......יש דרך לנסות שאני ינסה לחשוב אחרת? או הדבר היותררר חשוב אייך אליי להתחיל להפסיק להשתתק ולהיות בבלאייק אווט.ממש כך אני פתאום לא מדברת רק מקשיבה ממש מפוחדת.......מה הדרך שכדאי לי לנסות להתחיל לדבר על הכול בלי לחשוב מה הוא יחשוב או מה יגיד אליי בסוף. פשוט לדבר להחריך את עצמי ולראות שהשד הוא לא כזה גדול? דבר כזה יכול לנסות לעזור? יש לך עצה בשבילי? או בכלל משהוא שכדי לי לזכור או ממליץ לי לדרך החדשה???? בהרבה אהבה גילת

גילת שלום שיהיה לך הרבה הצלחה בדרך החדשה. את הפחדים אי אפשר תמיד להביס לחלוטין, אבל אפשר להתידד איתם כך שהם לא יפחידו בעוצמה כל כך חזקה. אז קחי אותם איתך בתיק, תציצי עליהם לפעמים ותחייכי אליהם יפה, ואת כבר תראי שהם לא כל כך מפחידים כמו שהיה נדמה בתחילה. גיוס נעים. ד"ר אורן קפלן

הייייייייייייייייייייייייייייייייי לך מגיע מימני אלף ואחד תודות ונשיקות. הרגע הגיעה לצערי, או לטובתי אין לי מילים הפחד כבר אינני מבחינה אם שיתק אותי או התגברתי לפי יכולותי. הרה מקסימה כול כך קשה לי להפרד להגיעה לימים ההם שוב. ותתפלאי גם יתחלתי להקשר אליכם ובעיכר אלייך, הרגשתי שאת כחברה טובה שעוזרת לי. אבל היום הרגע מגיעה . אני מנסה תמיד לחשוב אל המילים שלך מה שהיה עבר.אבל מה שהיה לא סתם היה. אולי בעצם ההתנהגות ההיא,אבל מי אמר שאני יצליח לשנותה. לפעמים אפילו כשרוצים משהו מבפנים מתגבר על הרצון, פתאום אני מתנהגת בצורה שכזו שאני לא אוהבת. אולי בגלל שאז אני מתנהגת כהתנהגות יותרררררר מדי שקטה ועדינה כדאי לתת הרגשה לאחרים שאני כזו ושלא הפגעו ביי. נראה לי זה ההתנהגות שאני משדרת ללא רצוני, אבל אנשים אוהבים לנצל חלשים אבל אני מתנהגת בהתנהגות כזו כדאי שלא הפגעו ביי, הכוונה שאני עדינה שקטה מאוד עזבו אותי .ובעצם אני בתוכי אוהבת מדי פעם לקשקש.לא הרבההה......... הרה, כן כן כן..........הפחד רודף אחריי אייך באמת משארים את העבר מחוץ להכול??. הרבה מאוד אנשים שרואים אותי שאז התיחסו אליי מגעיל אומרים, ואיי אייך השתנית.! יש לזה מין משמעות מסויימת? אבל זה לא שממש הכירו אותי........ הרה תאמת, הפחד לא לדבר להיות בצד כול כך מפחיד אותי. פתאום אני משתתקת מפחדת שאיזה משהיא תפגע ביי ליד כולם. זה גם משהו מהעבר!!!!!!! הרה אני מקווה שהיה לי בסדר ,בעזרתך ובעזרת כולם אני מקווה לעוץ למרחק..... אוהבת אותך גילת מחכההה לך

גילת, קודם כל - שיהיה בהצלחה... את מתחילה טירונות רגילה או נכנסת לקד"צ? לא התכוונתי שאת צריכה לקחת את העבר, לקפל יפה ולשים בפח. התכוונתי שאת צריכה לבחון אותו, לראות היכן השגיאות ומתוך זה לצמוח חזקה יותר. הרי בסך-הכל, אי-אפשר להתעלם לחלוטין מדברים שקרו לנו; מה שכן אפשרי הוא להשתדל שהם לא יקרו שוב. וזה לא קל... לא טענתי מעולם שזה קל... לצערי זה נכון, אנשים מחפשים את החוליות החלשות, ומנצלים אותן. אבל את לא חייבת לתת לאף-אחד לנצל אותך. את לא צריכה להיות מישהי שהיא לא את, אלא ללמוד איך את (כפי שאת), מתמודדת עם הסביבה. לעמוד על שלך - אפשר לעשות את זה גם בשקט ובשלווה, לא חייבים להיות פטפטנים גדולים בשביל זה... את רואה בעצמך, שאת מקבלת תגובות מהסביבה על שינוי שחך בך - זה שינוי שאת אוהבת? ובכל מקרה, יש לזה משמעות... שינוי ב"עצמי" דורש הרבה סבלנות ונכונות לקבלה של דברים חדשים, וגם אם השינוי עדיין קטן, זה לא אומר שהוא לא יכול לגדול... ושוב, בהצלחה...

חזרתי שוב, לצערי.............. אז עברו מספר ימים מאז שהחלטתי שזהו אני מצליחה להתגבר על בעיית הבולימיה שלי. אולם לא כך. עוד באותו ערב רוקנתי את קבתי- בדרך "המקורית" . כנראה שזה באמת חזק ממני, ניסיתי לשכנע את עצמי שאני לא באמת רוצה להפסיק ואולי זה נכון. הרגשת ה"טיהור" לאחר ריקון הגוף גם אם זה נעשה בדרך מזעזעת, עושה לי משהו. אני רוצה להפסיק כי אני יודעת שזה מזיק לי. מה אני עושה עכשיו עם הידיעה הזו???? אני לא יכולה לראות את עצמי פונה לעזרה מקצועית. אני לא רוצה שזה יתפרסם ושאנישים יידעו שאני כזו. אני במילכוד - HELP

לרוית אם את במילכוד שהכנסת את עצמך אליו ואת לא רוצה להעזר בגורמים טיפוליים כל העצות שיתנו לך כאן בפורום לדעתי לא יוכלו באמת לעזור לך כי בעצם את יודעת אותם ולבד בלי עזרת איש מיקצוע לא תוכלי לצאת מזה זה רק ילך ויחמיר יעמיק את שורשיו ההרסניים בהתנהגותך ויהרוס את מצב בריאותך וזה יהפך למרכז חייך יכניס אותך למתחים שיעברו גם אם את לא רוצה לתינוקת שלך ולמערכת היחסים עם בעלך תתחילי להרגיש חולשות סחרחורות עיפות ואת לא יכולה להרשות את זה לעצמך כי זה אי לקחת אחריות בגידול ילדתך שצריכה אמא חזקה בריאה ושהיא תהיה מרכז חייך ולא המחשבה להיות רזה בכל מחיר . לכי לקבל יעוץ ועזרה אולי תנסי רק מדיאטנית שתכניס אותך למסגרת אכילה נכונה ומה שהיא תגיד לך לאכול זאת תהיה המסגרת ואז לא תפחדי להשמין ולא יבוא הצורך להקיא . למרות שקשה לי להאמין שזה יצליח מבלי גם טיפול פסיכולוגי שאותו את דוחה ומתביישת לקבל . [ ומי צריך לדעת ] . את בעלך את צריכה לשתף ואפילו חייבת . ההסתרה ממנו מוסיפה מתח נוסף ואולי אפילו יוכל לעזור לך .

את יכולה לפנות ליעוץ מבלי שידעו שיש לך הפרעה שכזו. תראי, אם את מתחת לגיל 18 או עדיין תחת חסותם של הורייך, זו יכולה להיות מעט בעיה וצריך לחשוב על משהו אחר. בהצלחה.

רוית... למה שהעובדה, שאת פונה לעזרה תתפרסם? זה משהו שהוא בינך לבין המטפל - את זו שמחליטה מי אמור לדעת ומי לא. יש לך תינוק/ת בבית, לא? אני חושבת שכדאי לך לפנות לטיפול, בשביל עצמך, ובשביל הילד/ה שלך, שצריך/כה אמא בריאה...

כל כך נכון....... עדי

רוית שלום רב,, הפרעת הבולימיה היא הפרעה מתעתעת מאד, מעצם המודעות לכאורה הקיימת בה, השליטה ב"כאילו" ובסה"כ אין שליטה, והמודעות רק מכאיבה יותר, כשהיא כנה ואמיתית. קשה להתמודד עם הפרעת אכילה ללא טיפול מקצועי, לצערי. לא ברור לי מדוע ההתנגדות לטיפול, ומדוע את חושבת שאם תלכי לטיפול אז "כולם ידעו שיש לך את זה". את יכולה ללכת לטיפול ציבורי או פרטי, ובכל מקרה המטפל/ת מחוייבים לשמירת סודיות. מה דעתך? שבת שלום, טלי פרידמן

לרוית ! אני מקווה בשבילך שאת לא הרבה זמן בתוך זה. אני יודעת מה זה וזה לא פשוט להתגבר על זה, אני מכירה את הרצון העז לאכול ואת ההרגשה הנהדרת של ההקאה. אבל זו לא הדרך !!! שלוש שנים הייתי ככה ולא פעם אחת ביום. וגם עכשיו, אני לא בריאה ויש לי נפילות אבל לקחתי את עצמי בידיים והלכתי לטיפול ואני עדיין לא רואה את הסוף שלו.

נטלי - רק רציתי לאחל לך בהצלחה!!!

היום נודע לי כי הפסיכולוג העירוני הוזמן ע"י הגננת (גן עירוני) על מנת לתת יעוץ לגבי בעיות שהתעוררו עם ביתי בגן. הפסיכלוג זימן אותנו (ההורים) לפגישה בשבוע הבא. באופן עקרוני נשמח לשמוע את דעתו המלומדת של הפסיכולוג, אך עם זאת התעוררו אצלינו מספר שאלות: 1. האם הפסיכולוג חייב בסודיות וכלפי מי? 2. האם הפסיכולוג רשאי להעביר לגננת או לעובד עיריה אחר את תוכן השיחה? האם הוא רשאי להעביר לה את מסקנותיו לגבי ביתי? 3. האם אנו כהורים יכולים להתערב בתהליך במידה ולא ימצא חן בעינינו (הרי לא אנו יזמנו אותו)? ההורים המודאגים

ש. שלום הפסיכולוג חייב בסודיות רפואית כלפיכם ורשאי למסור מידע לגורם אחר רק אם החתים אתכם מראש על טופס בו הבעתם את הסכמתכם לכך. עם זאת, במידה ומדובר במערכת חינוך, לעיתים נדרש הפסיכולוג להביע את דעתו בפני המערכת, וכאן נשאלת השאלה, באיזה תחומים יש סודיות. בעיקרון, הוא אינו רשאי להעביר מידע שמסרתם לו ואשר לא היה מקבל אותו בלעדיכם. עם זאת, הוא יכול וחייב להעביר למערכת את התרשמותו האישית מהילדה ומהמפגש איתכם, מבלי לחשוף סודות ששמע. אני מציע שתדברו עם הפסיכולוג באופן ישיר על חששכם מחשיפה, ותבהירו שאתם מבקשים שכל מידע שאתם מוסרים ישאר חסוי. אני מדגיש שהדבר מעוגן בחוק כך שאין כאן כל דבר חריג. לגבי השאלה האחרונה, מובן שכל החלטה הנוגעת לילדתכם היא עניינכם הישיר ואף אחד לא יכול לקבל החלטה ללא שיתופכם. אתם יכולים וחייבים להיות שותפים לכל תהליך לגבי עתידה של הילדה. ובכל זאת הערה נוספת. מנימת השאלה יש לי הרגשה שאתם לא רק דואגים אלא גם קצת לא סומכים על המערכת, וחוששים שמשהו יעשה בצורה לא הגונה. אינני מכיר את המערכת שאיתה אתם עובדים אבל מנסיוני עם מערכות חינוך בסך הכל הכוונות הם טובות ויש רצון לעזור לילדה. נסו להיעזר במערכת ולגייס אותה לטובת הילדה שלכם. לעיתים הורים נכנסים למלחמה מראש והדבר מזיק. במידה ותרגישו שבאמת משהו לא תקין, פנו לפסיכולוג חינוכי פרטי מחוץ למערכת וקבלו חוות דעת שניה. בברכה ד"ר אורן קפלן

hi dear......... where is my daily massage??????????? i also couldn"t find the one from the day before........... hope everything is fine and that u r passing the week with a big smile....:) didi u see what i wrote u about my job???

היי חביבה... עניתי לך על ההודעה מאתמול... טוב, זה בטח עבר עמוד או משהו... כתבתי, שאני מאחלת לך המון המון הצלחה עם העבודה, ושאם זה לא ייצא לפועל, אז הגן הזה הפסיד... מממ... זה מה שאני זוכרת שכתבתי, למרות שבטח היו עוד דברים... בכל אופן, אני והחיוך לא חברים כרגע... אני לא רואה סיבות... אולי יום אחד הדברים באמת יהיו בסדר... עכשיו אני במצב כזה, שאני בכלל לא יודעת מה אני רותה מעצמי, מהפסיכולוגית או מהחיים, למרות שאני עובדת על זה, ומנסה לגבש איזושהי תאוריה בנושא. אז התקבלת לעבודה?

hi dear............ about the job - yes she liked me but i"m not sure yet because she doesn"t pay much and i realy need the money...i have another option and i"m suppose to meet the person and see what it"s exaclly ( somekind of telemarketing..) and about u hera..............don"t hide your smile.......... u know i"m amazed everytime i get into the forum - people realy like to get your advises - just look around u and see how good u r how many u have to offer to the world and to the people around u............. - i hardlly know u and allready think u r one of the best people i ever "meet" u don"t have to know exaccly what u want to do with yourself - u r lucky,u r still young...... the onlly thing u do need to d o - is to find the right rood to the happieness....... :) have a great weekend anat

אז נא לא לבלבל אותי יותר מדי... בבקשה!

הי הרה זה כנראה באמת מבלבל. אותך, ואת הסביבה... מצד אחד יש לך באמת יכולת נפלאה לקלוט אנשים ולעזור להם בצורה אינטליגנטית ואמפתית. מצד שני כנראה שפעמים רבות הסנדלרים הולכים יחפים... את נותרת מבולבלת ולא מצליחה לכוון את היכולת הזו גם פנימה. מאחר ובחרת להשתתף בפורום בצורה פעילה ולענות לאנשים, הם מגיבים אליך. בעיני זה מאוד חיובי. עם זאת צריך לקחת בחשבון שאם את נוגעת בהם, הם נוגעים בחזרה. ולפעמים זה מבלבל או כואב ובוודאי שהשליטה באינטראקציה כבר איננה יותר בידיך. באופן אישי אני מעריך מאוד את תרומך לפורום ובעיקר לאנשים שבו. אבל את זו שצריכה לשים לעצמך את הגבולות במקומות שזה נכנס מתחת לעור. יום מוצלח. אורן

באמת ,לפעמים את מגיבה באופן פוגע ומעליב.

its caled overdoing and sometimes its takes alot of energy i agree with oren keep your bounderies marked and and watch your self and others when thay cross y

תודה רבה...

להרה אני יושב בבית ליד הדס חברתי שמשום מה היא כל הזמן לא בוטחת באהבתי אליה וחושבת שבגלל שיש לנו סקס טוב ובגלל ששנינו אוהבים סקס אז לה נראה שרק הסקס מחבר ביננו דבר שממש לא נכון. היא גם אישה שלא בוטחת בי בכלל ומקנאת לי ואני אמרתי לה 100 פעם שאני באמת אוהב אותה ואנחנו גרים עכשיו בדירה שלי ביחד וקונים אוכל במשותף ונהנים אחד מחברת השני מה עוד היא צריכה שאני יעשה בישביל שתאמין לי אני כבר בכיתי הרבה פעמים בדמעות מהלב וזה עדיין לא עוזר היא ציפור מוזרה יש לך תשובה תודה ותבורכי ממני זוהר

זוהר, אני באמת לא יודעת מה הסיפור שלכם... נשמע שהקשר חשוב לשניכם (כל אחד וסיבותיו)... למה שלא תפנו ליעוץ זוגי, ותלבנו ביניכם את כל אי-ההבנות?

זוהר והדס, אני מתנצלת אם התשובה הקודמת בוטה מדי. אבל שניכם מציגים את אותו קשר בצורה כל-כך שונה... אני באמת חושבת שכדאי שתפנו לייעוץ זוגי - זה יותר קל למי שמולכם לשמוע את שניכם ביחד, כשיחה שוטפת, ולא כרצף קטוע של הודעות...

המממממ....זה אתה הקמצן ?? הלללו תתחיל לשחרר... לא יפה... בסוף כולם נוסעים ברכב אמריקאי(קדישא)

כל הקדישא זה אמריקאי?

הרה שלום החבר שלי אמר לי עכשו שהוא מעונין בי לסקס בלבד ובמילים אחרות הוא שואל אותי האים אני מסכימה לכך תחושת הבטן שלי שאכן רוב הקשר שלנו מבוסס על סקס זו דרכו לאהוב אותי ולאהוב בכלל. מה עלי לעשות בנושא הזה הדס.

הדס, אני לא יכולה לומר לך מה לעשות... ההחלטה הסופית היא שלך... אבל! סקס בלבד אינו בסיס למערכת יחסים ארוכת טווח. השאלה היא, האם את מחפשת מערכת יחסים יציבה או סתם משהו כדי להתגבר על הגירושין? אדם שמסוגל להראות אהבה רק דרך יחסי מין, הינו אדם שיש לו חסימה רגשית כלשהי... תחשבי גם על זה...

נו מה....זה היה שקוף!!! לא נפל לך האסימון???

את כנראה זיון טוב....ששניים רבים עליך אז הראשון ראה שבחוץ יותר גרוע...וכנראה צריך גם לשלם אז הוא רוצה לחזור....וכמובן שיש גם את הילדה שעדיף לא לפרק משפחה השני מקבל זיון טוב בלי לשלם...והוא מושך ומושך כי כמה שהוא מושך ככה הוא גם חוסך וגם מקבל זיון טוב!!! ולמה אני מדבר בסגנון כזה? כי את הכנסת את הקטע הכספי!!! אז חמודה....תביני כל מה שאת נותנת...יש היום ב50 שקל!!! וזיון טוב כבר לא מספיק!!!!

את כנראה זיון טוב....ששניים רבים עליך אז הראשון ראה שבחוץ יותר גרוע...וכנראה צריך גם לשלם אז הוא רוצה לחזור....וכמובן שיש גם את הילדה שעדיף לא לפרק משפחה השני מקבל זיון טוב בלי לשלם...והוא מושך ומושך כי כמה שהוא מושך ככה הוא גם חוסך וגם מקבל זיון טוב!!! ולמה אני מדבר בסגנון כזה? כי את הכנסת את הקטע הכספי!!! אז חמודה....תביני כל מה שאת נותנת...יש היום ב50 שקל!!! וזיון טוב כבר לא מספיק!!!!

את כנראה זיון טוב....ששניים רבים עליך אז הראשון ראה שבחוץ יותר גרוע...וכנראה צריך גם לשלם אז הוא רוצה לחזור....וכמובן שיש גם את הילדה שעדיף לא לפרק משפחה השני מקבל זיון טוב בלי לשלם...והוא מושך ומושך כי כמה שהוא מושך ככה הוא גם חוסך וגם מקבל זיון טוב!!! ולמה אני מדבר בסגנון כזה? כי את הכנסת את הקטע הכספי!!! אז חמודה....תביני כל מה שאת נותנת...יש היום ב50 שקל!!! וזיון טוב כבר לא מספיק!!!!

את כנראה זיון טוב....ששניים רבים עליך אז הראשון ראה שבחוץ יותר גרוע...וכנראה צריך גם לשלם אז הוא רוצה לחזור....וכמובן שיש גם את הילדה שעדיף לא לפרק משפחה השני מקבל זיון טוב בלי לשלם...והוא מושך ומושך כי כמה שהוא מושך ככה הוא גם חוסך וגם מקבל זיון טוב!!! ולמה אני מדבר בסגנון כזה? כי את הכנסת את הקטע הכספי!!! אז חמודה....תביני כל מה שאת נותנת...יש היום ב50 שקל!!! וזיון טוב כבר לא מספיק!!!!

אור גם אם הכוונות שלך היו להראות להדס שאי אפשר לבנות משפחה עם בחור שרק הסקס טוב להם לא נותנים תשובה בצורה כל כך ניבזית ומעליבה . כך אני חושבת . ולהדס ! !!!! ---- גם אני חושבת שאי אפשר לבנות חיים משותפים רק על סקס טוב כי כל השאר יהיה לך ממש גרוע בעיקר עם אדם קמצן . אולי תנסי לתת הזדמנות נוספת לבעלך לשעבר שכל כך רוצה לאחד את משפחתו מחדש ותגדלו את ילדתכם יחד באווירה אוהבת כמו כל משפחה נורמלית וגם סקס טוב יהיה לך עם בעלך . אני מאחלת לך איתו רק אושר ועושר ושתהיו משפחה מאוחדת ומלוכדת .

לד"ר אבני שלום, ברצוני להעיר על הערותיך. כשאתה כותב בתגובה לחולה הנוטלת קלונקס ,שאינך חסיד של התרופה...אתה בעקיפין מערר את בטחונם של נוטלי התרופה..וכפי הידוע החולים כאן סובלים מרגישות יתר. אנא ממך ,התייחס לכל מקרה באופן אישי,על מנת שלא נרגיש שאנחנו בידים של מטפל לא טוב תודה דפנה.

להיפך....הוא אומר את האמת שזה דבר נדיר בארצנו רופא שנותן לך קלונקס או תרופה ממש הבנזואופינים זה לא רופא....זה מחבל!!!! תבררי קצת על הכדור ואל תדחפי לגוף כל דבר בצורה עיוורת אין לך מושג איזה נזק זה גורם...התמכרות ונזק לביוכימיה של המוח!!! וזה רק על קצה המזלג ================================================================== שאלות ותשובות בנושא הבנדיאוזופינים.......1 1. מהו בנזודיאזפין? לבנזודיאזפין יש חמש השפעות עיקריות: א. ישנוניות. ב. הורדת חרדות ויצירת רוגע. ג. הורדות הסיכוי לעוויתות. ד. הרגעת שרירים. ה. מפריע לזיכרון ארוך וקצר טווח. מדובר בתרופות שכיחות שניתנות בעיקר לאנשים הסובלים מהפרעות פאניקה. 2. מה השפעת בנזודיאזפין על הגוף? בנזודיאזפין תוכננה כך שתדכא את מרכז העצבים בגוף. 3. תוך כמה זמן אפשר להתמכר לבנזודיאזפין? ההתמכרות תלויה כמובן במינון, אבל יש אנשים שיכולים להתמכר לתרופה תוך 14 יום. רוב האנשים יתחילו להרגיש בהתמכרות תוך כ-6 חודשים. רוב התרופות יוצאות מהגוף כ-30 יום אחרי הפסקת השימוש בהן. 4. האם יש סיבה לא להשתמש בבנז'? כן. שימוש ארוך בתרופה יכול להוביל לעייפות, לאות, ירידת התפקוד בעבודה ודיכאון עמוק. הן עלולות להוביל לחוסר יכולת להרגיש רגשות קיצוניים. 5. מהי תסמונת הגמילה מבנז'? אחרי הגמילה, יכולים להיות תפקודים בגוף שלא יכולים להתבצע בלי נוכחות של התרופה. גמילה ממנה יכולה להוביל לפעילות-יתר בחלקים מסוימים במוח, לבעיות עצביות ולהתקפי עוויתות. תסמיני תהליך הגמילה יכולים לכלול: תסמינים פיוזיולוגיים: חרדות (כולל התקפים), דיכאון, קושי בשינה, עיוות תחושת מציאות, גירויי חושים, מחשבות שליליות רודפות, שינויים מהירים במצבי רוח, פחדים, חוסר יכולה לחוש הנאה, קשיים בתנועה, מחשבות אובדניות, סיוטים, הזיות, פסיכוזות, רצון לבלוע כדורים. תסמינים פיזיים: מתח או כאב בשרירים, כאבי פרקים, זמזום באזנים, כאבי ראש, רעד, ראייה מטושטשת, עוד מגרד, בעיות עיכול, רגשות זרמים חשמליים, כהות חושים, עייפות, כאבי גפיים, רגשות של רעד פנימי, הזעה, שינויים בחום הגוף, קושי בבליעה, אבדן תיאבון, תסמינים "דומי שפעת", עוויתות בשרירים, טעם מתכתי בפה, בחילה, צמא מוגבר, בעיות בתפקוד המיני, דפיקות לב, סחרחורות, ורטיגו וחוסר אוויר. שים לב – יכול להיות שהרגשת את הדברים האלה עוד לפני שהתחלת את תהליך הגמילה. זה בגלל שהגוף שלך כבר לא הסתפק במינון שניתן לו ודרש עוד. אסור להפסיק שימוש בתרופה ב"בום". חייבים לגמול את הגוף ממנה בהדרגה. תסמיני הגמילה יהיו פחותים אם התהליך יהיה איטי והקיצוץ במנות קטן כל פעם. 6. מהו אורך תהליך הנסיגה? זה תלוי. אנשים עם תלות מתונה בחומר לא צריכים יותר מ1-4 שבועות של תסמינים. זמן הגמילה נע בין חודש ל-18 חודשים. 7. האם יש תרופות שרופאים עלולים לתת שלחלוטין לא מסייעות לתהליך הנסיגה? כן, בוספאר, תרופה שכיחה נגד חרדות לא מסייעת בכלל לאנשים הסובלים מנסיגת בנז'. 8. האם יש שיטות אלטרנטיביות להקלת תהליך הגמילה? כן – דיקור סיני, טיפול עיסוי וכירופרקטיקה הוכחו כמוצלחים. מהטבע – ולריאן, קווה קווה, שורש סנט ג'ון, 5htp, same, מלאתונין, GABA, קאמומיל ורסקיו רמדי. 9. מה בקשר לשתייה ואוכל? יש להימנע לחלוטין משימוש בקפאין בזמן גמילה מבנז'. קפאין מקשה על התהליך ומגרה סימפטומים. גם סוכר עלול להקשות על הנגמל, כמו גם אלכוהול. מומלץ לשתות הרבה מים ולאכול ארוחות קטנות. זהו, אור, זה כל מה שיש שם. העתקתי רק דברים שנראו לי מעניינים, כל שאר השאלות שהופיעו באתר לוו בתשובות לא חד משמעיות

http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=6&i=192762&t=192762

http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/m/object&id=5619250

אני רק רוצה להביא לידיעתך, שחוק זכויות החולה אומר שעל הרופא להביא לידיעת הפציינט הכול, אבל הכול!!!!! אודות הטיפול המוצע לו, כולל סיכונים וחלופות. רוב הרופאים לא עושים את זה (מכל מיני טעמים). הרבה פעמים הפציינט פוחד לשאול את הרופא בפנים ויותר נוח לו לשאול דרך הנט. עדי

מה שלומך היום יקירה? איך את מרגישה ולאן נעלמת לי?....

ליהי, ויוי נעלמה גם לי היום! ואני חוששת שנעלמתי גם לעצמי היום.........

ולמה בדיוק?....

סכיזופרן פרנואיד בן 25 , עיניים בלונדיניות ושער תכלת מחפש נואשות סכיזופרנית קטטונית לקשר קבוע עם אפשרות לנשואין ומשכנתא משלימה. תחביבים: מפגשים עם רופאים חוצנים, טיולים בשחטי A ודרום לבנון בלילות ירח מלא. אחראיות לשנה. לא נהנת לא שילמת. אם שילמת ולא נהנת כספך יוחזר לך תוך חודש ימים מיום ביצוע העיסקה. נשיקות וחיבוקי דוב בכבוד רב ובתודה מראש סכיזופרן פרנואיד

ואם תימצא על תשכח לשלוח הזמנות לחתונה

מתנצל אם פגעתי במשיהו...רציתי להכניס מעט הומור מפגר .

יש הומור מפגר... ויש מפגר בלי הומור...

היי צביקה ראה מכתבי בעמוד הקודם, כתגובה לדברים שהבעת אתמול בנושא כעס ואלימות יום טוב אסתי

הי אסתי איך את מרגישה ?... אני מקווה שאת לא מתוחה מידי .הלילה הראשון בבקום לא תענוג גדול עבור כל הצדדים המעורבים. זהו יום רב משמעויות במעגל החיים לילד ולנו כהורים. אבל אני לא רוצה להכביד עליך עם תאורים מדכאים . לפחות את יכולה להתנחם בעובדה שלא יחשף לסכנות חיים ... וזה הרבה בימנו. אני אישית מאוד אמביוולנטי ביחס לשרותו הצבאי של בני. מצד אחד חינכתי אותו לערכים של נתינה ומצוינות והשתלבותו העתידית ביחידה קרבית היא צעד צפוי. מצד שני לעזאזאל... למה דווקא הוא ..מספיק אני נתתי ותרמתי ...שהוא ידאג לעצמו. מעין מחשבה אגואיסטית. אם רק היה אפשרי היתי מתגייס מחדש במקומו.... אבל מה ... המציאות ומגבלותיה . סופו של דבר שיתגייס ויתמודד עם גורלו. אין ברירה אלא לוותר על תחושת האומניפוטנטיות ביחס לאפשרות לעצב את עתיד ילדנו בכל המישורים. הרחק מגיל ההתבגרות אנחנו עדיין נתונים בתהליכי התבגרות ריגשית .ומשמעות הדבר להיות מסוגלים לראות את המציאות בזוית אחרת ולהרגיש שונה. והמציאות המתהווה מותירה אותנו עם קן שמתרוקן. וכשהקן מתרוקן כדאי לבחון האם המרוץ המטורף מוצדק . יכולתנו לעצור את הטרוף המקיף אותנו מוגבלת אבל בכוחנו להחליט לרדת מהמסלול ...או לפחות לקחת פסק זמן ,אפילו פסק זמן בנאלי. היום עזבתי את העבודה בשעה 10:00 בבקר. למה ...? ככה ... החלטתי שהעבד עם החליפה עושה מה שבא לו . התישבתי עם אשנים שיקרים לי בבית קפה בקניון. וראה איזה פלא ... הוצפתי תחושת רוגע ושלמות לא מובנת. שיניתי את הדפוס הרגיל ...הרי כדי להרגע אני נוסע לחו"ל. לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שישבתי עם חברים בבית קפה, בבקר באמצע השבוע... פתאום חשתי פחות כרובוט ויותר כבן אדם . אז עשיתי איזו הפוגה קטנה .. בנלית והעולם לא התמוטת והרגשתי שאני חי... אני מניח שבשלב זה הבן שלך כבר התקשר ומסר לך שהתחייל והכל בסדר. אני מקווה שתמצאי את הכוחות להסתגל במהירות למצב החדש .ואולי , במקביל, תמצאי לך איזה דרך לעשות טוב לעצמך. כל טוב , ליל מנוחה צביקה

לצביקה תודה על מילות העידוד. אכן בני התקשר בלילה, נשמע טוב, חשתי מעודדת מקולו, ועבר עלי לילה שקט. ושוב הבוקר- הריצה למשרד....נראה שאין להמנע מכך.. מצא חן לי כי אתה מסוגל לקחת לעצמך פסקי זמן. קניון באמצע הבוקר נשמע "לא אמיתי" לחלק מאיתנו, "לרובוטים " או נכון יותר לגביי-"לרובוטים למחצה". תמיד יש תחושה שמי ששותה קפה בקניון בבוקר הוא או נורא בטלן-או נורא בוגדן- או סתם עובד משמרות...(בצחוק) -אבל החל מהיום, ישנה אופציה נוספת= מי שלקח אתנחתא...... בעניין הרוגע אני אישית, ,מרשה לעצמי בלי שום בעייה, לחטוף סרט של שעה 1700 אחת ל.....(לבד=סולו)!! והאמן לי שזה כייף. כשאף אחד לא רואה, אני אפילו מעיזה להשעין את קצה רגלי על הכסא שממול,ממש כמו בגיל 16.....ומסתלבטת. קראתי את מילותיך בקשר לקן המתרוקן, ולתחושת האמביבלנטיות שלך לגבי סוג השרות הצבאי של בנך...אני חייבת להודות שהפעם, שלא כהרגלי, אני מה זה אגואיסטית.... חרדה רק לשלומו ולחייו של בני היחיד. אולי כרוך העניין בין היתר בשל העובדה כי אין בחיי בן זוג כרגע, .... וייסלחו לי המציצנים, אלה שקוראים את המכתב הזה המיועד למעשה אליך, אך הפטריוטיות שלי בנסיגת מה לאחרונה....... . אגב, ברצוני להמליץ בחום על סרט קטן ומיוחד-"מישהו לסמוך עליו". שווה צפייה. שוב תודה, אני מרימה כוסית למען אותם פסקי זמן ! להשתמע "אסתי"

היי לך חביבתי... תגידי, אחרי שזרקת כריות, שברת צלחות, עשית מקלחת קרה, רקדת, שתית בירה, הרבצת לאנשים וכו' וכו'... מה שלומך היום?

שלום לך ציפורה נחמדת שלי...... שלומי טוב. אני עוברת המון מהפכים ברגשות שלי בגלל שאני מתעמתת עם כל מיני דברים, שגורמים לי כעס ותיסכול. וכן , גם היום עברתי את זה אבל הפעם, בניגוד לאתמול, לא נתתי לכעס להשתלט והוא עבר לי במהירות כזו, שאני אסירת תודה. את מכירה את ההרגשה הזאת, שכשנדמה לך שאין פיתרון- פתאום משום מקום נשלח לך פיתרון? בכלל בלי שציפית לו? אז ככה אני מרגישה בשעתיים האחרונות. מישהו שומר עליי שם למעלה, כי היום הוא שלח לי מלאך . ואולי בזכותו זה, אני אוכל להתחיל בחיים חדשים בקרוב מאד... ומה איתך נשמתי? עדיין רוצה לקפוץ מביניינים\ להיסקל באבנים ועוד רעיונות כאלו ואחרים??? (תגידי שלא, בחייאת הרה, בשבילי???) :-)))

אני רואה ששלומך משתפר. ואני מאוד שמח בשבילך:))) קיבלת אתמול שלל עיצות להתמודד עם כעס:)) ואפילו היו לך רעיונות משלך:))) (קרב כריות):))) אני מקוה שאת תמשיכי לחייך. וליהיות אם מורל גבוה:))) וחוץ מזה. אצלי הכל בסדר:)) רק שהרה. נעלמה לי פתאום היום:))) ראיתי ממה שהיא כתבה שדווקא יש לה מצב רוח טוב:)) אני מקווה שהיא לא בהיייי:)))) @-------)------ איתן:)

נישמתי... אני ציפורה? מקסימום תרנגולת... את מוכנה לתפוס שיחה עם השומר העליון שלך, ולבקש ממנו לשלוח לי גם שומר (אפילו מתלמד...). לדעתי כולם שם רבים מי לא ישמור עליי... ובסוף יוצא שאני נתונה לחסדים של עצמי... ואין לי כאלה. ומי הוא אותו מלאך שנשלח אלייך? בעצם, הפרטים לא חשובים לי כמו העובדה, שהוא גורם לך לקוות ולהאמין שיהיה טוב... ככה צריך להיות. יש לי עוד המון רעיונות חוץ מבניינים ואבנים...

hi all of u.............. good to see u r in such a good mood............... eitan - stop thinking about food........... hera - stop thinking about ways to hurt yourself.......... lihi - good to see u smiling..............

the massage before is for the 3 of u..........

היי ליהי האם תוכלי להמליץ על אותו פסיכולוג מופלא שלך ולתת את פרטיו??כתובת +טלפון. אני בקופ"ח כללית, צריכה עזרה, תושבת רמת גן- אך בהחלט מוכנה לעשות מאמץ ולטייל ברדיוס סביר...... המון תודה אסתי

אסתי יקרה, למה שלא תנסי להתחיל טיפול באיזור מגורייך (במקום לבזבז שעה נסיעה ולהתעצבן בפקקים)? אני בטוחה שיש עוד פסיכולוגים מצויינים בארץ, חוץ משלי.... הייתי מציעה לך לנסות לפחות. לפסיכולוגית שלי הגעתי "על עיוור", לא קיבלתי שום המלצות מאף אחד עליה, ולמען האמת, הועברתי אלייה מפסיכולוגית אחרת בכלל, שנאלצה לעזוב את העיר. הפסיכולוגית הראשונה לא הייתה משהו מי יודע מה, ולכן, אין ספק שהיה לי מזל גדול שהיא עזבה. גם במקרה של פסיכולוג, כמו בעצם כל דבר בחיים- מסתבר שצריך (גם) הרבה מזל. תנסי לגשת לסניף בריאות הנפש בר"ג ולקבוע תור, ותראי איך זה ממשיך משם. אם למרות כל הצעותיי ,את עדיין איתנה בדעתך, תכתבי לי שוב ואתן לך את הפרטים . בכל אופן, מה שלא תחליטי- שיהיה בהצלחה.... :-)

שלום, לפני כחצי שנה צפיתי בסרט בערוץ 8 שדיבר על הטיפול הנ"ל. במהלך הסרט הודגם טיפול וראיתי שמכניסים לפיו של המטופל מכשיר דמוי בלון (או יותר נכון דמוי ציפור). שאלתי היא: מדוע מכניסים אותו ולא עושים אינטובציה ?????? עדי

עדי שלום אינטובציה הוא תהליך טראומטי עם סכונים שאינו נחוץ די ב מוליך אויר שמוכנס בין השאר למניעת פגיעה בשניים עמי

שלום רב! אמא של אישה כבת 53 סובלת שנים רבות ממאניה דיפרסיה תקופה ארוכה היא בדכאון למרות כל הטיפול התרופתי אין שיפור במצבה לכן הוחלט לתת לה מכות חשמל. אם תוכלו לפרט לי קצת על הטיפול כיום, על תופעות הלוואי (אני יודעת על אובדן הזיכרון לטווח קצר), ובכלל כל מידע רלוונטי לנושא. אודה לכם על תשובתכם.

היי סוזי , זה הטיפול הטוב ביותר והמשפיע ביותר בזמן הקצר ביותר. כל הסטיגמה מיסביב היא אבסורדית , אין נזקים או תופעות לוואי כלל,(אי נעימות ממהרדמה הכללית וזהו) והעיקר זה מביא להקלה מידית אם החולה במצב קשה ,ואשר אינו מגיב לשום טיפול אחר . בהצלחה ובהמלצה חמה ויוי

תודה רבה לך מקווה שבאמת יצליח ויעזור.

האם את ויוי שרוצה לדעת על פירות הים ?

אני בחורה שעברתי את סידרת הטיפולים במכות חשמל . זה לא כל כך פשוט כמו שויוי כתבה לך זה טיפול אומנם שבא לעזור באדם ששום תרופה לא ממש תכלס עזרה וזה נותן פיתרון מיידי לריפוי גם כן לא ריפוי מוחלט אבל מוציא את האדם מהמצב הקשה שבו הוא נמצא . [אני הייתי במצב שלא מצאתי עוד טעם לחיי רק חיפשתי את המוות ] .הצלחת הטיפול בחשמל תלויה המון גם במשפחה הקרובה שחייה עם המטופל כי זה מוחק טוטלית את כל החיים עד הטיפול זה כמו להיוולד מחדש כאדם בוגר ואז צריך להיות כל הזמן ליד המטופל ללמד אותו להתחיל לחיות מחדש לתמוך לעודד לשבח אותו על התקדמותו ללמוד את החיים מחדש ולהראות לו כמה טוב לו עכשיו למטופל מאוד קשה , ההרגשה מאוד מוזרה כאילו כל מה שקורה סביבו לא נוגע לו ושהוא נמצא בתוך מין בועה והוא לא שותף לחיים הסובבים אותו אבל הרגשה זו עוברת ואני אישית מצאתי את עצמי עכשיו אחרי חודשיים מהטיולים בחשמל אדם שונה אני חושבת אחרת אין את הדיכאונות הנוראיים והמחשבות על מוות . אני לא אגיד שאין עצב או מצב רוח רע פה ושם כי החיים בסביבתי לא ניהיו יותר כלים ולא נפתרו הבעיות סביבי כי אני עברתי טיפול בחשמל ולן אמרתי שלמקורבי המטופל יש חלק ניקר וחשוב בריפויובעזרה להחזיר את הזכרון לחיים בצורה תומכת ומעודדת ועם המון המון סבלנות והבנה שהמטופל לא זוכר כלום כלום כלום . לדוגמא לא זכרתי איך מבשלים אוכל , היכן הבגדים , תחתונים , גרביים , חזיות , היכן הכלי אוכל כדי לשבת לאכול . המשפחה שלי השתגעה כל הזמן ללוות אותי ולתת לי תשובות היכן נמצא כל דבר . גם עכשיו חודשיים אחרי עדיין יש לי בעיות לזכור היכן שמתי דברים ואם אומרים לי דברים שהיו או יהיו אני לא זוכרת ואם אני רושמת אני לא זוכרת היכן שמתי את הרשום או אני לא זוכרת שרשמתי זה גורם להרבה התרגזויות עלי . סיפרתי לך וזה רק קצת ממה שאני עצמי עוברת ואולי יוכל לעזור לכם . הטיפול בחשמל הוא עם אישפוז של לפחות חודש [אני הייתי מאושפזת חודשיים ] והטיפולים לא קלים כמו שויוי כתבה רק הרדמה וזהו . מתעוררים עם כאבי ראש מפוצצים והגוף מותש מהרדמות פעם בשבוע ואחרי 10 טיפולים כאלה קשה מאוד לקום מהמיטה .. אבל אני ממליצה לעבור את כל הסבל הזה כדי לקבל חיים יותר טובים . מאחלת לבתך בהצלחה והחלמה קלה

שמתי לב שאת אופטימית וזה מאד טוב, אני מאחלת לך מכל הלב שתחיי חיים(אחרי החשמל) ללא סבל מיותר ותפתחי דף חדש! גם עם מישפחתך . מחזיקה לך אצבעות והמון הצלחה,יש לך המון אומץ. ויוי.

קודם כל תודה רבה לך על התשובה. אני באמת מקווה שחייך ישתפרו מעכשיו ושתחייכי יותר. השאלה הייתה לגבי אמא שלי. נאמר לי שהיא תטופל בחשמל 3 פעמים בשבוע - בימי שני רביעי ושישי זה לא יותר מדי? אם אפשר לשאול היכן את עברת את הטיפול? נאמר לי שהזיכרון חוזר לגמרי אחרי זמן מה. ושוב תודה רבה לך על ההתיחסות שיהיה לכולנו רק טוב.

סוזי שלום טפול מצויין מעטיחסית תופעות לואי אם דואגים שלא יהיו סכונים מהרדמה הפרעות בזכרון יתכנו לרוב חולפות לדעתי משתמשים מעט מדי בטפול זה בגלל הקשיים הטכנים ובגלל החרדה שהוא מעורר בברכה ובהצלחה עמי

סוזי שלום טפול מצויין מעטיחסית תופעות לואי אם דואגים שלא יהיו סכונים מהרדמה הפרעות בזכרון יתכנו לרוב חולפות לדעתי משתמשים מעט מדי בטפול זה בגלל הקשיים הטכנים ובגלל החרדה שהוא מעורר בברכה ובהצלחה עמי

סוזי שלום אני עברתי את הטיפול בבית חולים " אברבנל ", הייתי במחלקת השהייה אישית נראה לי שהצפיפות של מתן הטיפולים קשה מאוד אבל אני אומרת זאת רק מתוך מה שאני הרגשתי אבל לא מתוך ידע רפואי ואכן כמו שאמר ד"ר אבני אני מרגישה ממש אחרת וטוב רק החוסר זיכרון מרגיז אותי ומבלבל לי את החיים אבל נאמר לי ע"י הפסיכיאטרית שלי בודאות שזה יחלוף אחרי 3 חודשים מיום סיום הטיפולים ואכן יש כבר הטבה ניכרת בזיכרון . אני מאוד ממליצה לאמך לעבור את זה למרות הפחד גם אני מאוד פחדתי . בהצלחה לאמך ושתרגיש טוב רק הרבה סבלנות .

תודה רבה לך ד"ר אבני, זה קצת מרגיע לקרוא את תשובתך ואת התשובות של האחרים. היום היה הטיפול הראשון ועד שלא דיברתי עם אמא שלי הייתי מאוד לחוצה. אבל דברתי גם עם הרופאה והכל בסדר. האם 3 טיפולים בשבוע זה לא יותר מדי? ושוב המון, המון תודה והעיקר שניהיה בריאים

רציתי לדעת עים יש מישהו שמכיר פסיכולוגית טובה ל OCD בראשון לציון

תנסה לבדוק דרך קופת חולים...

קראתי את מה שכתבת לי.... אחלה רעיון!... וזה באמת מה שאני עושה כשאני לבד בבית-- שמה מוזיקה בפול ווליום ורוקדת עד אפיסת כוחות כמו משוגעת.... ובקשר לבירה.... אני לא כל כך אוהבת בירה... זה עושה לי בלאגן בבטן וכל שנייה אני צריכה לרוץ לשירותים... אבל תודה על העיצה! :-))))))))

hhhhhhhhh i don"t want u to throw up................. dance, love the music.......... the most important - love yourself!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11

היי אני גבר נאה בן 27 גבוה 185 סובל מדיכאון קליני מחפש מישהי נאה שמעוניינת להכרות רצינית

הגעת לפורום המתאים.

ממש.

האם עליה גם להיות בעלת דיכאון ?

מדוכאת גם?

אני מכיר מישהיא בדיוק בת 27.... אבל.....אין לה אף!!! וגם יש לה זוג עיניים יפות...בעיקר העין הגדולה אבל היא לא מדוכאת !!!

רציתי לשאול איפה עומד הגבול שהחולה שסובל מדיכאון הרבה שנים מחליט שהוא מעוניין בטיפול מסוים כמו טיפול בנזעי חשמל לדיכאון לבין הפסיכיאטר שדוחה טיפול זה שוב ושוב האם יש לחולה זכות לדרוש זאת היות והמצב מחמיר האין זו זכותו של החולה להחליט על טיפול לאחר שנים של סבל למרות הסיכונים שייתכנו בטיפול זה

אור שלום לא זכותו כעקרון אינך יכול לחייב רופא לתת טפול שאינו מאמין בו עם זאת הוא יכול לפנותלפסיכאטר נוסף לקבל חוות דעת ואם הוא תומך לעבור לטפולו או להביא את חוות הדעת הזאת לפני רופאו בהצלחה עמי

אני םובלת ממתח נפשי וחרדה ןרופא המישפחה נותן לי קלונקס בעבר קיבלתי פנרגן 25 מג, וחשתי הרבה יותר טוב ואני חשה שהקלונקס לא מטפל בדפיקות לב מתח וחרדה הייתי שמחה לקבל תשובה בנוסע זה בתודה הדס

הדס שלום איני חסיד לא של קלונקס ולא של פנרגן על פניו יש מקום לשקול תרופה דוגמת פרוזק אנא פני לפסיכיאטר והוועצי בו על סמך בדיקה בהצלחה עמי

יש לי חבר חדש מםפר חןדשים וחשבנו על עתיד משותף ומגורים יחד ולצין שיש לי ילדה והוא רווק הוא אמר לי לפתע שזה מלחיץ אותו שנעבור לגור יחד ויש לו איום כלכלי מאחר ויש לו יותר כסף ממני והוא חש מקופך ושאין צדק בכך בנוסף הוא מיתקמצן ביציאות והבילויים שלנן ומחשב כול גרוש וזה שאני שוכבת איתו מפנקת אותו מבשלת לו זה לא ניחשב עבורו לנתינה כניראה בנוסף לכול לאחרונה הגרוש שלי ניכנס לחיי ומאוד רוצה שנחזור ויש לן ים נכונות לידאוג לילדה ולי נפשית וכלכלית כי הוא אומר שהוא מטורף אחרי ואחרי הילדה שלן בעבר הוא היה חסר יציבות וכסף ונתינה כלפינו עים החבר החדש יש לי סקס ניפלא אבל הוא נעול בנוסע הכסף ואפילו מסרב שנגור בביתו ונשכיר דירה אחרת מכול מני סיבות מוזרות וזה משפיל אותי ומפחיד אותי אני ניקרעת בינו לבין הגרוש שלי שרוצה צנס נוסף למסד את הקשר לבין החבר שלי החדש שדי כייף לי איתו ויש סקס טוב השמח לקבל יעוץ ופיתרון בתודה מיוחדת הדס

הדס, הלוואי ואפשר היה לבסס חיים שלמים על סקס... אבל חוץ מהנאה - מה זה נותן? לא בטחון כלכלי, לא יציבות לאורך זמן, בעיקר כשיש ילדה בבית. איך היא מסתדרת איתו? נשמע שהחבר שלך מוכן לחיות רק מסקס... יופי! אם הוא לא סומך עלייך מבחינה כלכלית, ולא מוכן לגור איתך - מה את מחפשת אצלו? אני לא יודעת מה סיבת הגירושין, אבל אולי תשקלי לתת לאקס את הצ'אנס שהוא מבקש? זה נשמע לי יותר בריא מאשר החבר הקמצן...

שכחתי לומר לך דבר נוסף החבר שלי אומר שהוא כן מוכן שנשכיר דירה יחד אבל לא בבית שלא אלה במקום אחר כי הוא או ההורים שלו פוחדים על רכושן וזה גם פוגע בי אני במילחמה נפשית קשה מאוד ואני לא יודעת למי לישמוע ללב שמאוהב בו או לראש שאומר הדס תיבכי אכשו מאשר תיצרחי אחרכך הוא אומר שהוא אוהב אותי ורוצה בי וישלי שאלה נוספת ביקשתי ממנו שכאשר אנחנו יוצעים לבלות שמין הנהוג שהוא ישלם ותאמיני לי שזה צנוע מיותר הוא אומר שפעם אני ופעם הוא ושיש לו מינוס בבנק ואין לו אפשרויות אני אסירת תודה על תשובתך והשמח לקבל תשובה נוספת ים תודות מהדס

הדס, לפי מה שאני מבינה, גם ההורים שלו מעורבים בעניין... הוא נשמע גבר תלותי מעט... נדמה לי שההחלטה שלך להיות איתו זה עסקת חבילה עם ההורים שלו - את מוכנה לזה? אומרים, שהקשבה ללב יכולה לפעמים להיגמר בצרות - בעיקר בנושאים כאלה. מותר לשאול מדוע התגרשת? ומה דעתה של בתך (בת כמה היא?) על החבר החדש? מבחינת "מי מזמין את מי"... אני חושבת שזה הוגן, שתתחלקו חצי-חצי בהוצאות, פעם הוא ופעם את...

את כנראה זיון טוב....ששניים רבים עליך אז הראשון ראה שבחוץ יותר גרוע...וכנראה צריך גם לשלם אז הוא רוצה לחזור....וכמובן שיש גם את הילדה שעדיף לא לפרק משפחה השני מקבל זיון טוב בלי לשלם...והוא מושך ומושך כי כמה שהוא מושך ככה הוא גם חוסך וגם מקבל זיון טוב!!! ולמה אני מדבר בסגנון כזה? כי את הכנסת את הקטע הכספי!!! אז חמודה....תביני כל מה שאת נותנת...יש היום ב50 שקל!!! וזיון טוב כבר לא מספיק!!!!

dear, מה שלומך? האמת היא שאין הרבה מה לספר... יותר נכון יש, אבל לא דברים טובים. אתחיל מהסוף - דחיתי את המשך הטיפול בחודש וחצי, עד שיסיימו לבנות אצלה. למה? כי היא אמרה לי, שעד 17:30 לא נשאר אף-אחד בשטח... ודווקא היום, הם היו עד 18:30 - מה שהוציא אותי מדעתי... יותר מ - 1/2 פגישה התבזבזה על שתיקה... חודש וחצי זה הרבה זמן למחשבה, אם כי היא לא ממש נלהבת להמשיך (וטוענת, כמובן, שאני זו שלא רוצה)... טוב, נראה - זה הרבה זמן לשתינו...

רק עם הבטחות אפשר להוציא ממך משהו? ומה איתי? אני עז? עכשיו באמת בואי מלחמת כריות! עיצבנת אותי!.....

היייייייי... בלי קריזה.... כתבתי לך בנפרד את אותם דברים (אולי במילים אחרות...) בכלל, מה כולם רוצים מהעז המסכנה? למה אף-אחד לא שואל "מה אני? חיפושית?"

hi... sorry it didn"t work good - u r right , no one can expect u to spill your guts out when there is so much noise and too many people...... maybe this is good - u have time to think with yourself about things... keep on smiling dear............................:)))) how r u doing with your job? and beside - tell me what else u do... (u know - beside sitting on the forum all day.......:) about me - things r a little hard now - i"m running out of money but i think i found a job today as " ozeret ganenet" wish me luck.............. anat

יקרה... המון בהצלחה!!!! זה גן יהודי? סתם סקרנות, ממש לא מפריע לי מכל הגויים האלה :-) תכתבי לי אם התקבלת... הם יפסידו אם הם לא יקבלו אותך!!!! ירדתי קילו ביומיים האחרונים... כנראה שלקחתי את כל הסיפור הזה קשה מדי, אין לי תאבון. אני ממש מכריחה את עצמי לאכול משהו (אני???). הבעיה היא, שאם אמשיך לרדת ככה, אכנס למצב גרוע של תת-משקל, וזה מה שחסר לי כרגע. מצד שני, יושב לו הקול המציק בראש ואומר: "תרדי עוד, מה אכפת לך? מקסימום תמותי בסוף... זה לא שממש אכפת לך." אני משתדלת לא להקשיב לו, אבל אני חושבת שיש צדק מסויים בדברים שלו... העבודה שכתבתי עליה לא קבועה. אני מגיעה כשצריך החלפה עוד תוספת כוח אדם, וזה קורה בעיקר בשבתות, אבל לא רק. זה נוח לי, מכיוון שבמקום תשלום אני לוקחת סחורה לפי השווה ערך... ואני צריכה הרבה עם כל החיות שלי... ומה אני עוד עושה? איתן שוטף אותי כל הזמן, שהגיע הזמן לשבור את פסק-הזמן, ולעשות משהו בחיים. אני לא עושה שום-דבר, מכיוון שלעשות משהו (לעבוד/ללמוד) דורש ממני כוחות שאין לי. ובמה שקשור ללימודים, אני די חוששת מכשלון, לאור הניסיון שהיה לי בבי"ס.

שלום אני בן 17 ומטופל באדרונקס לאחר שלא עזר לי טיפול בסרוקסט.. אני לוקח את הכדורים מזה 22 ימים לערך שני כדורים ליום אחד בבוקר ואחד בערב (לפי הוראת הפסיכיאטר כמובן) בערך אחרי שבוע שבועיים שהתחלתי לקחת את הכדורים,הבחנתי שצורתו של איבר מיני משתנה!!! ואני אסביר: האיבר פתאום ... בחלק הבסיס נעשה דק יותר ובחלק שקרוב לאיזור הכיפה (לא מצאתי מילה אחרת) הוא נעשה עבה יותר.. ואז כאילו יש קו מפריד כזה ... כאילו הוא מתחלק לשני החלקים אחד עבה ואחד דק יותר הדבר הכי קרוב שדומה למצב שלו זה כמו פתמה של בקבוק נומר... האם ידוע לך על תופעה שכזאת??? מה עלי לעשות? אני כבר ממש מפחד... מה דעתך? בבקשה נסה להבין,פניתי לפורום משום שהפסיכיאטר שלי הוא למעשה פסיכיאטרית, וזה נורא מביך אותי לדבר על דבר כזה ועוד במיוחד עם אשה נסה להבין תודה נ.ב אני רק אוסיף שאבא שלי טוען שזה מהקור שכוויכול בגלל הקור האיבר מתכווץ אבל זה ממש ממש לא נראה לי מה דעתך?

שלום א. אז מה אם היא פסיכיאטרית ואם קשה לך פנה לפסיכיאטר איני מכיר תופעה כזו על פניו היא תתכן אם היא כתוצאה מהתרופה קרוב לודאי שעם הפסקת התרופה היא תחלוף כך שני בספק אם עליך לחשוש אין מנוס מלדבר עם הפסיכיאטרית המטפלת בהצלחה עמי

כן... צריך רק להזכיר את מונגאר ואת טיפטיפון וקוקולה ומרגו המכשפה החמודה כל כך.... איזה כיף..... בוא נקים אוהל מחאה ...: "יוחזרו הקטקטים לאלתר!!!!!!!!!!!!!!!!!"..... " חבל על כל טיפ(טיפון).."........"אין לי טיפטיפ אחרת..."....

מממ... יש לי שאלה חשובה (כמעט חשובה כמו מצב החיטה בג'ואריש) - מה עם הדרדסים?

הרה בגואריש אין חיטה שם יש רק סמים , גנבים , ורוצחים שם אחד את השני . [ { דרך אגב אני עוקבת כל הזמן אחרי כל שיחות הפורום אבל לא שותפה כי אני לא טובה בלכתוב הרגשות אבל מזדהה מלאה איתכם בכתיבתכם ] }] .

הרה את יודעת "דרדסבא היה אומר.......":)))) ליהי תיכנסי לאתר הזה גם את הרה:))) http://www.televizia.net @-------)------ איתן

ממי.. לא נסחפת ק צ ת ??? מה קרה נשמה מזוכיסטית שלי???

לא החלטתי אם חצץ בכריות עדיף על בנג'י (בלי חבל) מעזריאלי... אני לא יודעת איך תמיד הכל משתבש לי... משהו שאמור להיות טוב נגמר בשורה של תקלות... ומה שלום הכעס שלך, זה מהצהריים?

אולי תפרטי קצת יותר... שאני אדע על מה מדובר...? בכל זאת, את יודעת, קוראת מחשבות אני עדיין לא....

ברצוני לשאול האם קופ"ח שאליה הנני שייכת ממליצה או יכולה ל"ממן" במסגרת ביטוח מושלם פסיכולוג?

אם את בקופת חולים כללית אז התשובה היא כן. אם את בקופה אחרת, תצטרכי לשלם "השתתפות עצמית"....

כמעט לכל קופ"ח יש פסיכולוגים שעובדים איתה. ז"א, שיש השתתפות עצמית, אבל ההבדל גדול בין זה, לבין טיפול פרטי.

הרוש....... מה שלומך מתוקתי? ולמה את אומרת ככה? אני בטיפול דרך הקופה ומרוצה עד לב השמיים. הלוואי על כל אחד\ת פסיכולוגית כמו שלי.

מיטל שלום בשנה האחרונה המצב בקופות עגום למדי, בד"כ יש תור המתנה ארוך וקשה להגיע לטיפול. עם זאת, לא כדאי להתייאש, לפעמים זה מצליח, ראי את הודעתה של ליהי אותה שמחתי מאוד לקרוא. יש הבדל בשיטת הפעולה של הקופות השונות. לפעמים יותר קל לקבל טיפול באחת ולא באחרת, וזה משתנה מתקופה לתקופה. בקיצור, עליך לברר בסניף המקומי של קופת החולים אליה את שייכת איך ולאן לפנות. אין קשר לביטוח המשלים שנותנת הקופה, הוא לא כולל טיפול פסיכולוגי. בעיקרון טיפול פסיכולוגי אמור להיות חלק מסל הבריאות ולכן את רשאית גם לפנות לטיפול בכל מרפאה ציבורית אחרת, בתחנות לבריאות הנפש ובבתי החולים הציבוריים, ולקבל החזר מהקופה. מצב התור שם זהה לקופות החולים. בברכה ד"ר אורן קפלן

היי חברה... חזרתי עכשיו משיעור טאי צ'י.... ולא תאמינו... אני................... רגועה.... :-)

את מוכנה להפסיק לעבוד עליי????????.

נשבעת לך!!!!!!!!!! כל הדרך הבייתה אני חושבת עלייך, רציתי כבר לספר לך .... :-))))))))))))))))))))))

כרגע אני לחוץ, אני כועס, אני שונא, אני מקנא. בא לי להכות, להרוג לשרוף , לפוצץ , ללמד לקח את אלה שהשפילו ומשפילים אותי , מרמים אותי עובדים עלי. בא לי לסתור לאשתי ולדי ,להכניס בעיטה באשכים לבוס ...לשקף לאחרים עד כמה הם פטתיים ושקרנים.... אגב : למי שחושב שאני מפלצת. אני אדם נחמד ונעים הליכות, הורה מסור ,בעל סובלני, אמפטי וליברלי . עובד קשה והרבה ולא מתתלונן בדרך כלל . בחיים אני לא מתפרץ , מנסה לרצות את הסביבה כדי לשרוד. בן מסור להורי, היחיד מבין ארבעה אחים שדואג להם. לא אני לא קרבן... ולא מרגיש קרבן.

אז תשתדל שגם הסביבה לא תהפוך לקורבן ללחצים שלך... אני לא אומרת שאתה מיישם את מה שאתה כותב, אבל כשאדם נמצא בכזה מתח, הוא מקרין את זה לסביבה, ויכול לפגוע (מילולית) אפילו בלי לשים לב. ואגב, אני מוכנה להצטרף אליך ולשרוף, להרוג, לפוצץ...

ללא ספק כשאתה מצוי ברמת מתח גבוהה אתה מקרים בדרך כלשהי. אני משתדל מאוד לא לפגוע באחרים . יש לי שליטה עצמית גבוהה בדרך כלל. אבל עכשיו אני מרגיש שקורס. ובעבר לא כל כך קרה לי...בעבר לא נתתי ללחצים להשפיע עלי באופן כזה . בעיקר קשה לי להכיל את ההרג של חפים מפשע כמעט מידי יום בטיפטופים...

המשך.. פשוט הולך ומתחרפן . בגלל סיבות אישיות ובגלל המצב במדינה. ראיתי חדשות: בחור בוגר דובדבן חזר אתמול מארצות הברית והיום נהרג בעפולה !!!! ואחרכך ... הכספת!! יותר מאוחד נהרג מישהו בגוש קטיף ,,פעם יכולתי לספוג רגשית אסונות ולהמשיך הלאה...לפני חמש דוק הבן שלי שאל אותי האם בכיתי שביום שהתגסייתי . איך אפשר לשמור על שפיות הדעת לאורך זמן !!! השילוב בין המיתון לבין המצב הבטחוני הוא קטלני בישבילי ובשביל הרבה אנשים בסביבתי. אין מסר ספציפי בהדועה זו מעבר לבטוי הרגשות שלי.. תודה על תשומת הלב

צביקה, גם הבן שלך הולך להתגייס? עדי

האם קיימים בארץ מטפלים בשיטת somatic experience?

לא....יש מטפלים בשיטת הזבנג ולא גמרנו"

מה עושים עם כעס? איך מגרשים אותו?! הוא לא רוצה ללכת. מהצהריים אני רותחת מזעם , כועסת שבא לי להרוג "אותו". וזה לא עובר!!! למישהו יש רעיונות? הצילו! אני רוצה שהוא ילך מפה! כעס מז....!

למישהו יש אולי איזה שק איגרוף להלוות לי? (לפני שאני מתפוצצת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!)

בואי תרביצי לי

קחי אותי ותחבטי בי עד שלא תוכלי יותר! זה יביא תועלת לשתינו...

ליהי:)) את יכולה לצעוק על מישהו בטלפון:))) את יכולה. לעשות מקלחת קרה:)) יהיה לך כל כך קר:))) שלא תחשבי שאת כועסת אלא כמה שקר לך:))) או שאת יכולה לדבר איתנו:)) ואנחנו נגרום לך לחייך. ולא לכעוס:)))) אוווווווו שפשוט תלכי לישון ותקומי לא כועסת:))) בכל מיקרה אני אשלח לך פרח שיגרום לך לחייך:)))))) @----------)------- איתן:)

תאמת...וברצינות!! לובשים טריניג.... נעלי ספורט.... מתחילים בהליכה מהירה לאט אט לריצה קלילה ולקראת הסוף ...כשמתחילים להתעייף להתחיל לקלל את כל אלה שעושים לך עצבים וזה מתחיל ככה...... ימניאק...ימיזדיין...אינעל ראבק.....אינעל אבו ראב ראב ראב ראבב ראבבב ראבבבבבבקק מגיעים הביתה....נחים קצת...שותים מיים מקלחת חמה....עם נשימות!! ואחרי שאת נרגעת........ תתקשרי אלי !!!!!!!!

hhhh i read now what everybody wrote u.................... i hope u feel better today...:) u know i always wanted to brake some plates too but i have a better idea for u for next time...- buy buttles of bear go to somewhere away from everybody... drink,sing,dance and than - brake all the butles................. but the best way - go dancing!!!!!!!!!!!!!!!!! or just put on music and dance in your living room..............

ליהי שלום לטעמי לכעס יש סבות לא מועיל לגרש אותו הוא חוזר מהחלון שוה לבדוק למה את כועסת בדרך כלל כעוסים בצדק ואז גם קל יותר להתמודד עמו בהצלחה עמי

האם קיים טיפול לא תרופתי להפרעות קשב במבוגר? בתודה מראש, מירי.

למירי יש פורום שכן להפרעות קשב האחראית שם מצוינת והיא עונה אף בטלפון למי שניזקק. בהצלחה.

,

Hi how r u? today is tuesday how did your meeting go today? i hope you are ok and i am waiting to hear from you,take care.....LISA

ליסה, את מכירה את השיר של אהוד בנאי - "הילד בן 30"? בדרך חזרה מהפגישה שמעתי אותו ברדיו (בכלל היו שירים "תואמי מצב רוח"), ונתקע ךי בראש הפזמון: "מהרי נא והניחי על ליבי תחבושת בטרם תשכיביני לישון. וספרי לי על הילד שהייתי איך שמחתי על הגשם הראשון". הפגישה היתה זוועה, אבל לא בגללה או בגללי (אולי כן בגללי, כי דברים יצאו שלא כמתוכנן, אני עוד לא יודעת, זה טרי מדי). נחזור להיפגש שוב (עדיין בשביל לבחון את המצב) רק בעוד חודש וחצי בערך... תודה על ההתעניינות. ומה איתך? איך את מרגישה בימים אלו?

שלום רב, אני בהריון ומצפה לתאומים, אמנם לא זהים אך שני בנים. אם אפשר להמליץ לי על ספר שעוסק בחינוך ובפסיכולוגיה של תאומים על מנת שאדע כיצד להתנהג. בתודה מראש, חגית

אני מקוה שמישהו יודע על כזה ספר אבל כדי שבינתיים לא תשארי ללא תגובה, איחולי לקראת המאורע הגדול. הרבה הרבה מזל טוב ! דרך אגב: את בטוחה שכאשר ישנם תאומים , הפסיכולוגיה משתנה ? נראה לי שזה אותו דבר כמו ילד אחד רק כפול !

בוודאי. יש ספר שנקרא "תאומים" והוא דן בכל האספקים הקשורים בתאומים - פסיכולוגית וחינוכית. אני לא זוכרת מי כתב אותו אבל אנסה לברר

איזה סוג טיפול הכי יעיל להפרעות אישיות קשות? תודה.

איזה מין הפרעות ??

ענבר, זה תלוי עד כמה קשות... בד"כ פסיכותרפיה מומלצת, אבל במקרים קשים כדאי לערב גם פסיכיאטר, שיתאים תרופה מתאימה (לא להפרעה עצמה, אלא לתופעות לוואי שלה, כמו דכאון...).

ענבר שלום לא אחזור שוב על הסתייגותי מהמונח הפרעות אישיות, תוכלי לקרוא על כך בהודעות קודמות בפורום. בכל מקרה, הפרעת אישיות "קשה" היא בהגדרה, קשה לטיפול. תלוי כמובן איזו הפרעה, יש הבדלים משמעותיים בין הסוגים השונים. מגוון של טיפולים מתאים הן בתחום הפסיכולוגי והן בתחום התרופתי, הכל בהתאם למקרה האישי. מקובל לחשוב שנחוץ טיפול פסיכולוגי ארוך מאוד עם ליווי של שנים. בברכה ד"ר אורן קפלן

למה אני לא מיתפלא שיעצת על יעוץ פסיכולוגי???

פסיכותרפיה ממושכת עמי