פורום פסיכולוגיה קלינית

תודה שאני כותבת תודות למרות שהקולות אומרים ללכת מכאן . תודה על יום חדש ושבוע חדש תודה על ציוץ ציפורים תודה על בעלי החיים תודה על פרנסה תודה על זריחה מהממת תודה על מים בברז תודה על חשמל תודה על בגד ללבוש ואוכל לאכול תודה שאני מצליחה להניע את האיברים בגוף תודה על הגוף הזה שמשרת אותי למרות הכל תודה על נשימה באפי תודה על חיוך ושמחה בלב תודה על שירים תודה על הטבע שסובב אותי תודה על כל מה שנראה לי מובן מאליו תודה על היש בחיי תודה על געגועים בלב תודה על יכולת ליצור קשרים תודה על קבלה ונתינה תודה על יכולת לחשוב על האחר לפעמים וגם על עצמי תודה על כאב ובכי תודה על המקום הזה ועלייך אודי

תודה על לילה שעבר ופינה מקומו ליום תודה על מיטה נוחה ונעימה תודה על מצעים נקיים תודה על מכונת כביסה תודה על אבקת כביסה ומרכך שנותנים לכביסה ריח נעים תודה שאני מריחה תודה שאני נושמת עצמאי תודה שאני זוכרת לתרגל נשימות עמוקות ובריאות תודה על מטפלת קודמת שלימדה אותי כל מיני תרגילים בריאים לגוף תודה שאיפשרתי לה לתרגל איתי ולהיות איתי בגוף ובנפש תודה על זיכרונות וגעגועים תודה שהיא איתי גם שהיא איננה תודה על מטפלת חדשה שזה כמו המשך ולפעמים אני טועה לחשוב שאנחנו יחד עוד מעט 8 שנים ולא שנתיים תודה על ספר שדייק כל כך בנתינה שלו תודה שזכיתי לראות את ההתרגשות שלה תודה על יכולת לחשוב על השני מהמקום שלו תודה על יכולת הקשבה לזולת תודה שאני מודעת שכל הזמן צריך להוסיף ולתרגל את המקום הזה של ההקשבה פנימה והחוצה תודה שאני זוכה להקשיב לקולות שבראש לא יודעת כמה אנשים זוכים להקשיב לקול הפנימי שלהם תודה לגוף שלי דמזכיר את קיומו כל בוקר וכל היום בשלל בעיות כאלו ואחרות תודה שאנינרואה את מנורות ההזהרה תודה שאני עושה גם עם מאוד מעט למען הגוף הזה תודה דאני מבינה בהיגיון שאני לא אשמה שהגוף לא אשם תודה שאני מבינה שאני חייבת לעשות פעולה אחרת מצבי יהיה גרוע תודה שאני אוחזת בחיים ואוהבת אותם למרות הקולות האחרים שרואים את האין תודה שאני מצליחה לכתוב ולהחזיק את הטלפון בידיים תודה שהידיים שלי מתפקדות למרות הכל תודה שהאיברים שלי עובדים עצמאית תודה על אביזרים שעוזרים לחיות תודה שאני נושמת וחיה ורואה את הטוב תודה על ראייה תודה על הטבע שסביבי תודה על עונה נפלאה שבאה אליינו תודה על חצבים פורחים. תודה על ציוץ הציפורים שמעיר אותי בבוקר תודה על זריחה תודה על כל הטוב שזורם אלי ומגרש את הרע תודה על המקום הזה עליכן בנות על מי שכותב ומי שמשתתף דומם תודה עלייך אודי תודה על אפשרות לכתוב כאן תודות ולמלא את הלב ביש ובהודייה לעוד יום עמוס במיוחד תודההההה

אביב יקרה, עץ התודות שלך גורם לי לחשוב חיובי, על מה טוב, על מה להודות למרות שקשה לי מאוד בזמן האחרון...מודה לך שאת מזכירה לי שיש על מה להודות ויש דברים טובים ועולם נפלא בחוץ. אוהבת את הגישה החיובית שלך, כשאני נופלת התודות שלך מאירות ונותנות לי נקודת מבט פרופורציונאלית על חיי. תודה לך ושנה טובה.

בן 26 אקדמאי , לא מצליח למצוא עבודה וללא זוגיות בכלל. בעל משקל עודף גדול אך במסגרת המשפחה כנראה מצליח להסתיר אכילה לא מאוזנת. נראה כי לא תמיד מזהה את המציאות כפי שהיא . יש לו מדריך כושר שמנחה אותו אבל לא מצליח לרזות וכאילו לא מבין שנושא המשקל משפיע על חלק מהבעיות של חוסר זוגיות . נראה כאילו לא רואה את המציאות באופן נורמטיבי. מה ניתן לעשות ?

אני מעוניינת ליצור קשר עם פסיכולוגית שהיא גם פסיכוטרפיסטית, עמ"נ לשלב טיפול, כשאני מקלידה בחיפוש, יוצא לי אחד מהשניים לא שניהם יחד, אגב, באיזור הצפו !

שלום, רציתי להתייעץ בנושא טיפול פסיכולוגי. אני לא חיה בארץ. לפני כחודש התחלתי בחששות וספקות מרובים טיפול בעקבות משבר קטן שחויתי, עברתי כבר 4 מפגשים. לאחר המפגש השלישי נתן לי המטפל אבחנה שאני סובלת מדיכאון ברמה בנונית. אני לא כל כך מסכימה עם האבחנה שכן אני לא שוכבת במיטה כל היום, אני עובדת, עושה ספורט ומתפקדת כרגיל רק במצב רוח ירוד במקצת. היו לי כבר בעבר מצבים שהייתי במצב רוח ירוד תמיד תפקדתי כרגיל וגם עכשיו. דיברתי על כך עם הפסיכולוג והוא טוען שהוא בטוח שאני סובלת מדיכאון והוא לא מוכן למחוק את האבחנה מהתיק האישי שלי. הוא טוען שניתן להירפא מזה ושזה לא לכל החיים, ושאני יכולה לצפות לשיפור במצב תוך 3-6 חודשים. זה נכון? אני מאוד מפחדת מהשלכות המצב הזה-הוא בעצם אבחן אותי כבעלת מחלה נפשית וזה כתוב בתיק הרפואי. יש לי פגישה נוספת איתו ואני לא יודעת אם להמשיך את הטיפול, לחכות שהמצב הזה יעבור לבד או ללכת לפסיכולוג אחר לחוות דעת נוספת? אשמח מאוד לעצתך! אלני

תודה רבה על התשובה, דיברתי עם הפסיכולוג בפגישה האחרונה אך לא הצלחנו להגיע לעמק השווה. לכן ברשותך אני אשמח לשאול מספר שאלות נוספות: האם ניתן להתגבר על "דיכאון" לבד? (באבחנה נרשם הקוד F32.1- מה זה אומר?) האם מקובל ללכת לפסיכולוג אחר לחוות דעת נוספת או לבקש ממנו למחוק את האבחנה מהתיק הרפואי? האם יש השלכות כלשהן לעובדה שהאבחנה רשומה בתיק הרפואי? ושאלה אחרונה- כמה זמן אמורה לקחת החלמה מ"דיכאון" כזה? אני מתנצלת על כמות השאלות ומודה לך מראש! אלני

יודעת שממש ממש קשה . רואה כל אחת ואחת שאתן לא כאן לא כותבת שמות וזה מיועד לכולן . גם למי שלא נכנסת כבר המון זמן כי אין לה מילים וגם למי שרק בתקופה האחרונה. שולחת כוחות וחיבוק למי שנכון .. הלוואי ויכולתי לעזור ולעשות משהו עבורכן .. מאחלת לכן שבת שלום שבת עם כוח ותקווה שבת של מנוחה לגוף ולנשמה .. אודי זה ממש עצוב מה שקורה כאן יודעת שאין מה לעשות רק לחכות ולקוות שהן בסדר שיחזרו להן הכוחות להעזר ולהיות .. ובכל זאת אולי מילים שלך הפעם יעזרו .. ותודה על הכל , אודי אתה כל כך מיוחד ....

רמות הסטרס שלי מטורפות הגוף כרגיל משלם מחיר כבד עד בילתי נסבל הפיברו משתולל הפרקים צועקים השלד על שלל בעיותיו התעורר לתחייה כלום לא עוזר לרמות הכאב לא מצליחה להרגיע את הסטרס הפעם באמת שמנסה להיות שם לעשות פחות לדחוק בו בגוף הזה פחות ועדין כנראה עושה יותר מידי...וכל כך כואב לי ...אבל זה כנראה המחיר שאני משלמת על החוזק הנפשי כרגע על לא להתפרק מול העומס הנפשי .... כואב לי שאני משתגעת ...אם לא הנפש אז הגוף אם לא הגוף אז הנפש ...

תודה שקמתי תודה שביום העמוס הזה מוצאת כמה דקות לכתוב תודות תודה שמהבוקר מחכה לכתוב כאן תודה על ד"ש מאודי אתמול -ברגע של כאב ויאוש אמיתיים הרדיו שידר לי את לא נודע של דני סנדרסון ....הבכי התחלף בצחוק ובהרגשה עוטפת כל כך והבנה שאני לא לבד ... אז אודי תודה על היותך תודה על חברה שלא מרפה ממני גם שאני ככה משובללת תודה על מטפלת שבחופש אבל בהרגשה טובה ועוטפת וידיעה של יחד תודה על מטפלת ראשונה שלימדה אותי לבטוח ולהאמין תודה על קשר איתה שממשיך להתקיים גם עם לעיתים רחוקות תודה על ספה תודה על מזגן תודה שהקיץ עוד מעט נגמר תודה שאיח רק עונה אחת כל השנה תודה על עבודה ופרנסה תודה על לימודים תודה על מים בברז תודה על אויר ונשימה תודה שזוכרת לנשום תודה על תהליכים חשובים תודה שעוד קצת מריטת עצבים ואני אדע מתי ואיך תודה שאני יודעת שהכל לטובה ומה שלא יהיה אני יעמוד בזה תודה על אהבה סביבי תודה על יכולת להכיר בטוב כמו ברע ולאפשר שהות של הרגשות עם פחות בהלה תודה על מודעות לטריגרים שמפעילים את ההרס תודה שעם כל הקודי אני מוכנה גם עם לא מצליחה לטפל בהפרעת אכילה ולנסות לחשוב על הגוף הזה שאני סוחבת כמשהו שצריך טיפול תודה לגוף שלי שנשאר איתי למרות כל ההתעללויות שהוא עובר ממני תודה שיש על מה לכתוב תודות

תודה שקמתי תודה שיש אוטובוס שלוקח אותי למחוז חפצי בשעות מוקדמות תודה על העבודה תודה על ציוץ הציפורים תודה על שמיעה תודה על מים בברז תודה על קפה של בוקר תודה על מחשבות נכונות הבוקר של רצון להפסיק את ההרס תודה על מוזיקה תודה על הטבע תודה על בעלי החיים תודה על הגעגוע למי שלא איתי תודה שיש כאלו שאני יכולה ליצור איתם קשר תודה על יכולת לנשום עצמאי תודה על בגד ללבוש תודה על סבון תודה על היכולת לחשוב תודה שלמרות הכאבים אני עושה ועובדת תודה על כדורים שעוזרים לחיות תודה על קימה מוקדמת ויכולת להנות מהזריחה תודה על יכולת יצירתית תודה על היכולת לראות את היופי שהעולם הזה נותן תודה על חגים וכל מה שהם מביאים איתם תודה על משפחה תודה על התפתחות ותהליך תודה שאני יכולה לראות את התהליך שאני עושה תודה שאני כותבת תודות ולא ממקום של אידיליזציה תודה שאני אני תודה על המורכבות שלי ועל יכולת ההרכבה תודה לכם שאתן כאן גם אם רק קוראות תודה על המקום הזה תודה שאני לא נבהלת ממה שקורה כאן עכשיו כי אם ממתינה להתאוששות תודה לך אודי על היותך תודה שאתה מאפשר לי כל כך

לפעמים את מצליחה להוציא אותי מהמקום שרואה בעיקר שחור. ממש מעריצה את היכולת שלך לנסות לראות את הטוב. שתהייה שנה מלאה בדברים טובים, עם הרבה יכולות. בריאות, אהבה ואושר.

הי אודי, מישהי בעבודה שהיא לא מהמדור שלי אמרה לי שאני בחורה חלשה. ושבגלל שאני לא יודעת להעמיד במקום אנשים שצועקים עליי אז דורכים עליי. אודי, איך אפשר להיות חזקה? נניח לבוא לאותה אחת שצעקה עליי מול כולם ולהגיד לה "זו פעם אחרונה שאת מדברת אליי כך!" חחח ואז בלב לדמיין איך אני מכבה לה את המחשב באמצע ושופכת לה קפה על כל המסמכים בשולחן. אהההההההה ושלא תתעסק איתי יותר!!! נגיד, אודי, אני פשוט מתעלמת. לא מגיבה לצעקות עליי, ואז מתעלמת ממנה. ולא יכולה לדבר איתה יותר. מורידה את הראש בכל פעם שהיא חולפת על פניי. שתדע שאני מאוד מחבבת אותה.מאוד. אם לא הייתי מחבבת אותה, אז בקלות יכולתי לסלוח להמשיך כרגיל. אולי גם הייתי עונה. אני רציתי להיות חברה שלה באמת. נפגעתי ממנה מאוד.

מיקוש ...אני הייתי לוקחת את מה שכתבת ומביאה לטיפול ...להיות אסרטבי זה לקחת מקום בלי פחד ...זה תהליך ארוך של למידה . שתהייה שבת טובה

אודי... :(((((((((

אודי יש לך שיר אולי כזה שמגרש את הפחד מהלא נודע או לפחות מתידד איתו ... זה ימים כאלה של גאות והרבה הרבה מים והרגשה של מוצף שאין לו אחיזה . וזוכרת אודי שאני לא לבד ושיש אנשי מקצוע איתי שזה תפקידם . ותודה אודי תודה על היותך

אודי תודה שכחתי מהשיר הזה בכלל ....

ללכת לטיפול לדעת עוד לא מרגישה מסוגלת להכיל יותר לא רוצה לתת מקום שיספרו לא רוצה שיבואו יותר לטיפול

כן אודי מזה בא הניתוק תודה 😊

תודה שקמתי תודה על יום חדש תודה שהקיץ עוד מעט נגמר תודה שיש סדר בדרברים תודה על מגבת ושמיכה וכרית תודה על מקלחת ורחצה תודה על עבודה ופרנסה תודה על כלבה ובעלי החיים תודה לטבע תודה על כאבים תודה שיש מוזיקה תודה על שמחה תודה על אהבה תודה על הסופ" ש תודה על בגדים תודה על חברות תודה על יום ארוךךך היום תודה על המקום הנדיר הזה שיהיה שבוע טוב ומטיב

תודה לגוף שלי שמחזיק את כל ההרס העצמי תודה על כוחות להמשיך תודה על יום ארוך במיוחד שמחכה לי תודה על ספה תודה על מים בברז תודה על פלאפון תודה על משפחה תודה על שמחות תודה על האויר תודה שאני זוכרת לנשום תודה על לימודים תודה על מחשבה קדימה תודה על טיפול ומטפלת תודה שאני אני תודה על המקום הזה ואודי תודה על היותך תודה

שלום, התחלתי לקחת MIRO (לפני יומיים כך שאני לא יכולה לדווח עדיין על תוצאות), אבל רציתי לדעת אם כדור זה יעיל גם למחשבות טורדניות / אובססיביות ? תודה

כל כך טוב שיש במה להאחז, רק שלפעמים האחיזה נשמטת. הכל רע מסביב, אין מנוח ואין שקט. לא זוכרת את הטוב, הכל נשכח כהרף. מנסה לחשוב שיהיה בסדר, שלא הכל צבוע בשחור, ואולי אם ישתנה התדר, אוכל לצאת מתוך הבור. אוווףףף!!! קשהההה!!!

תוהה אם הספקתי...

שבת שלום🌷

מאז הנסיעה לבית של ההורים יותר ויותר דברים עולים דברים קשים שאף מילה לא יכול לתאר אותם קשה ומוצפת ורע לי מאוד

אוהבת אותך מאוד מאוד😍😍😍😍😍😍😍

אודי, בעצם אני רוצה לכתוב כאן שאני כן מרגישה לבד בעבודה הרבה פעמים. יש כאן מישהי בעבודה שהיא גם לא הכי מוצלחת חברתית , והרבה פעמים שמעתי את הבנות צוחקות עליה ולא משתפות אותה בשיחות. והיא משום מה נהייתה קצת חברה שלי לאחרונה. ואני דווקא מחבבת אותה מאוד. ויום אחד היא אמרה לי שהיא חוששת שהחברות איתי תפגע בה חברתית. האם אני סמל סטאטוס נחות? מה, בושות לדבר איתי? אני כלום? להיראות איתי זה בושה? והקולגה ההיא שיודעת? היא כועסת עליי כל כך (בסדר, בצדק) שכנראה שלא נדבר יותר אף פעם. אודי, אני נשמעת כמו ילדה קטנה עכשיו נכון? שוב התחושות הללו משתלטות עליי...

בזמן האחרון מרגישה שאני בתוך הכונכיה של עצמי .. שבלול ובכל זאת רוצה להגיד לכם . שאתם חסרים כאן מי שלא כותב . ולמי שכתב ולא הגבתי שתדעו קראתי אתכן .ת , מיכל , מיקה רוני ..קצת לא מוצאת מילים ... רוצה לברך את כולם בשבת שלום שבת של בריאות כוחות מחודשים שקט ושלווה . רציתי להוסיף לכם קישור אבל אין לי איך כרגע ...אז שולחת לכם את אנשים טובים ....כי אתם כאלה אנשים טובים טובים ושמחה שהכרתי אתכם גם עם וירטואלי ....

תודה ....

הי אודי, קשה לי חברתית בעבודה. הבנות לא ממש מחבבות אותי מאז מה שהיה לי עם אותה קולגה. אני לא מרגישה לבד, אבל יש לי פחד שמדברים עליי וצוחקים עליי ופשוט קשה לי שלא אוהבים אותי (וכן אני לוקחת אחריות ויודעת שיש לי חלק בזה) אבל לא תמיד אפשר לתקן שזה תלוי באחרים...

יש לי יכולת בחירה בן שני שולחנות משחק רולטה רוסית . כל בחירה שולחת ללא נודע עם סכנות ופחדים .. הדרך האחת תגביר חרדה תגביר פלאשבקים וסיוטים וקולות ורעשים ...ואי ספקות באופן קבוע ...מבחינת הרפואה דרך שמרנית מלווה בחשש תמידי אבל נו לא רציני בכל מקרה חירום אפשר לבחור בשוחחן השני . מי יודע איך זה משפיע עלי רק אני . בשולחן השני רולטה רוסית להכנס להליך רפואי ולהתפלל . כי אף אחד לא יודע לאיזה מקומות אפלים זה יוביל ...גם כאן התגברות של חרדות כי אף אחד לא רוצה לאבד הכל ברגע או לאבד משהו בכלל.. . אוף .... שתי דיעות שני שולחנות כל אחד דבק במחשבה שלו לא בלי ספקות ואני צריכה להחליט לאיזה שולחן ללכת ...לגרדום תוך אמונה ותקווה שהכל יהיה בסדר למרות הסיכונים .. או תקופת ביניים מלווה בהמון חששות מעקבים פולשנים שידרדרו את מצבי הנפשי בודאות .. אוףףף כבר אמרתי ותודה שאני עדין במצב שיכול לבחור ולהחליט ...

אביב יקרה החלטה לא פשוטה עם השלכות משמעותיים מאחלת לך שאלוקים ידריך אותך להחליט את ההחלטה נכונה אוהבת ואיתך, ינשוף

תודה אהובה בטוחה שבסוף יהיה בסדר ... זה רק צומת כזו .

אביב יקרה אני כל כך מצטערת לקרוא שמצבך הבריאותי לא טוב. מאמינה שהאינטואיציה שלך תדע לבחור נכון את המסלול שימזער עבורך את הסבל. אולי חוות ּּּּדעת שלישית תוכל לעזור לך להכריע? מאחלת לך באהבה הרבה בריאות. שירה

תודה יקרה תודה שראית אותי .. מקווה שהסבל הוא זמני ולא יודעת בקשר לעוד דעה סומכת על מי שמלווה אותי בתהליך .. .

אני יודעת שכתבתי לך קודם ואיך את ???.... אוהבת שאת כאן בסביבה ...תישארי

שיהיה הכל לטובה. הרבה בריאות.

אודי לוקחת את הרעיון שלך בשתי ידיים ומשכתבת את הדברים בשפת היש ... אז תודה שיש לי אפשרות בחירה ולא בציניות כי אם בהבנה שמצבי לא קריטי ויש לי אפשרות כזו . תודה שנפלתי על איש מקצוע מקסים נדיר פשוט אדם מעבר להיותו מקצועי . תודה שאני לא לבד בתהליך תודה שאני יודעת שאם כל הקושי בתהליך אני יעמוד בזה תודה שדברים ניצפו מבעוד מועד גם אם במקרה שוב מוכיח שאין מקרה בעולם כלל תודה אודי על האפשרות לאזן קצת ולא להאחז בסבל .

תודה שקמתי תודה שהעיניים שלי רואות תודה על זריחה מהממת תודה על מחשבות וחוסר ידיעה תודה על פחדים הם משאירים אותי מרוכזת תודה על משפחה תודה על זוגיות תודה על המטפלת וטיפול תודה על צמיחה ומחשבות להמשך תודה על המים בברז תודה על האויר והיכולת לנשום תודה שזוכרת מידי פעם לנשום עמוק תודה על אנשים שמלווים בדרך תודה על געגועים לאנשים שכבר לא איתי אבל הם כל כך נוכחים תודה על היכולת לבחור גם אם לא ברור מה הבחירה הנכונה תודה על היכולת לטעות גם שמפחיד כל כך ובראש צועקים שאסור לטעות תודה שאפשר להתגבר על הקולות שבראש ולזכור שהם לא שלי הם של אחרים תודה שמנסה ללמוד ולהבין מה בעצם זה הקולות שלי ומה של אחרים שהוטמעו בי תודה על ספה תודה שצריך לבשל ויש מימה לבשל תודה על היש בחיי תודה על ארונות בבית תודה על שולחן וכסאות תודה על מנורות ואור תודה שאני רואה תודה שאני שומעת תודה שיש לי יכולת וירבאלית תודה שאני מריחה וטועמת תודה על מראה תודה על מברשת שיניים תודה על המקום הזה ותודה לך אודי על היותך ... יש כל כך הרבה על מה להודות כל כך מובן מאליו הכל כמעט בעניינו ורק שיש דברים גדולים אנחנו נזכרים להודות .אבל כשחושבים על זה לרגע ,נולדנו ערומים בלי כלום ..וגם לפגועים שבינינו שבאו ממקומות הכי נמוכים מישהו דאג לבגד על הגוף ומישהו דאג שנאכל כי עובדה שגדלנו . מישהו לימד אותנו לדבר ...ואנחנו נושמים וחיים וממשיכים לדבוק בחיים כי יש בנו את התשוקה ויצר החיים .. אז תודה שלמרות כל הקילקולים בדרך נס הם לא פגעו בי בשמחת החיים ...והיצר הזה המולד נשאר חקוק וטבוע בי מתחת לכל הצלקות ...

תודה שהצלחתי לאומר היום שנפגעתי תודה שיש 2 חברות שתומכות בי תודה שיש לי עבודה שמכריחה אותי להיות נוכחת תודה שהזמינו אותי לראש השנה תודה שאני מקבלת כל אחד איך שהוא תודה על אכפטיות וחום תודה שיש כדורי הרגעה שלפעמים עוזרים תודה שאני מתחליה להבין דברים תודה שאני אמיצה תודה על הכנות שלי תודה שיש הפורום הזה

תודה שקמתי תודה שישנתי תודה על קומקום וקפה תודה על מקלחת תודה על פרנסה שמקימה אותי מוקדם תודה על כלבה שמשמחת אותי תודה על אויר ונשימה תודה על יכולת חשיבה תודה שיש כיוון להמשך תודה על מדיטציה תודה על היכולת לחשוב חיובי תודה על שמחת החיים תודה על הכאב והעצב גם אם קשה לי איתם תודה לכל החלקים שלי מקטן עד גדול תודה למי שסובב אותי ונמצא איתי תודה על רגעי אושר תודה שאני יכולה לתת ולומדת לקבל תודה על יכולת ההקשבה תודה שאני יודעת שחייבים לשכלל את היכולת הזו תודה על סתיו קרב ובא תודה שאין רק אביב בשנה תודה על המקום הנדיר הזה תודה על האפשרות לאזן כאן תודה אודי על היותך איתנו לא מוותר עליינו ולנו ... שבת שלום לכולם שבת טובה רכה ונעימה...

הי אודי, תגובת הבטן המיידית שלי לתשובתך "אז איך את מבינה את זה?" הייתה - וואלה אני לא יודעת... או קיי, תצחקו עליי, הלכתי לחפש בגוגל, וויקיפדיה. הכי טריוויאלי... ונחתתי על המשפט להלן: "הכעס הוא המעורר העיקרי לאסרטיביות, שהיא חיונית לפרט להשגת צרכיו הבסיסיים (מזון, פרנסה,.עזרה ועוד)." לא הייתי אסרטיבית, ואולי כן במידה מסוימת, כן התעוררו הרהורים של מה-מגיע-לי- כדי-להמשיך-להתקיים, שזו גם התקדמות. מה שעשיתי בפועל היה לקיחת מרחק פיזי זמני מהאזורים ה'מרעילים'. קטע השרדותי. אוסיף שפניתי למטפל וגם הוא שתק ושתק עוד עד ש - חיפשתי ומצאתי סוג של תשובה בעצמי שהיא אני ושלי. אפשרות עדיפה מלצטט מילים שהן של מישהו אחר ולפעול על פי הנחיות ריקות או מנותקות. אחרי שמצאתי בי את המילים שלי, הוא רשם לי - מצוין. איכשהו מתאים? סוריקטה

סתם. רציתי להיות פה קצת.

אני מרגישה שממש גדלתי בשנה האחרונה שזה טוב ...אני די חושבת בגדול על החיים ולא מהמנעות צרה .ויחד עם זה הכל מבולבל ולא ברור לי . לא תמיד מצליחה להבין מה מציאותי ונכון ומה בא מהמחשבות של החלקים שלי שחיים בללה לנד .. ומחר יש לי פגישה עם הרופא ואני בלחץ ולא יודעת עד כמה נכון וחשוב לשתף אותו ועד כמה דברים לא קשורים אליו מעבר לפיזי ...והאמת פוחדת ...ומנסה להתעלם מהמצב אולי הוא יעלם והוא לא ...

הי כולם, הרי לכם משהו חביב: http://www.kdnuggets.com/wp-content/uploads/expectation_vs_reality.png וגם, אודי יקר, אמרת שבהזדמנות תוכל להסביר לשכמותי, שאולי אינה מבינה, איך הכעס מרחיב. ואולי זה בדיוק מה שעשיתי השבוע... שלכם, סוריקטה

אהבתי ..💗😊💗

שמחה שחוזרת לשגרה, גם לשגרה פה. רוצה לשנות, לעשות שינוי זה קשה תמיד...מה דרוש לשם כך? אומץ? מוטיבציה? הרי שהם ישנם... לא בטוחה שאצליח..אולי ננסה הצלחות קטנות כל פעם עד למטרה סופית..מהי הצלחה עבורי? חושבת . החלטתי לעשות שינויים, מתחילה במשהו חדש בעבודה, לעלות את רמת החשיבה והיצירתיות שלי ושל הילדים, לאתגר אותי ואותם, זה לא יהיה פשוט. שיהיה בהצלחה. רוצה לשנות ובגן זה אפשרי (הבעיה היא בתי הספר שלא מאפשרים למורים בתוכנית הלימודים לשנות את הלמידה, למזלי לנו כן מאפשרים) אני יוצרת אולי משמעות לחיי, או שרוצה להיות יותר משמעותית וליצור למידה משמעותית....פשוט לחיות, לבנות את דור העתיד, לקדם. כמו שמיכל צפיר אומרת "ליצור את החיים שאני רוצה"...הלוואי שאצליח להנחיל זאת לכל הסובבים אותי ולא רק עבורי... מה התכונות הדרושות לי לשם כך? אם אצור משמעות גדולה יותר לחיי ארצה לחיות יותר? מה דעתך אודי?

הי מיכל, חשבתי על כך שהשינויים בעולם שלי הם בסך הכל סוג של קנה מידה קטן. ובכל זאת, כנראה בעלי משמעות. נראה לי מתאים שתהיינה נקודות ציון בדרך. בנות השגה בפרק זמן נתון, תוך לקיחת האפשרויות לכשלונות, וגם זה בסדר. מאחת מתפתחים, אולי, לאחרת וכך הלאה. שימוש בביטוי 'מטרה סופית', בעיניי קצת מפחיד, כי אם זה סופי, מה יהיה אחר-כך... המשכיות, שלך, סוריקטה

דואגת לך ואת חסרה לי כאן.. לפני שאודי נסע לכנס היית במצב לא משהו .. ואני יודעת שהמטפל חזר ובכל זאת אשמח לאות חיים ממך .. ואם זה קשה מידי ולא נכון לך אז זה בסדר אני אחכה שיהיה נכון לך .. חיבוק מחזק ומגן

הי אביב, תודה. כן, ימי שפל (על משמעותיו השונות של השורש). כמו לפני עידן האנליזה. הלכו ההפרדות והעור. מהפצצה האחרונה בעבודה החלטתי לברוח ולא לצאת אל האש כגיבורת-על במבצע הצלה. לא בא לי להכיל עד כדי כך. והפרדתי טכנית. אותי. בת'כלס ובעברית, זה אומר שניצלתי עיתוי מסוים, ובאומץ לקחתי קצת מרחק ואוויר (כמה ימים בהם לא אלך לעבודה, למרות שמתחשק לי לעזוב הכל). מנצלת את הזמן לביקור אצל רופאים ובדיקות, אכילה נורמלית ומנוחה. בילוי חסר לי. אני חיה לגמרי, ומרשה לי לעצמי להיות חלשה הפעם. וזה סוג של חוזקה, את יודעת. מצחיק, אנשים רואים אותי ברחוב וחושבים שאני שחיינית או רקדנית או יוגיסטית. הלוואי. שלך, סוריקטה

תודה שכתבת לי כאן ...כן הרגשתי אותך ,יודעת שלא פשוט .. ואוף העבודה הזו מאחלת לך שתמצאי מקום טוב ונכון לך כי מגיע לך ..מגיע לך שפע של דברים טובים . וכן את בהחלט חיה ואני שמחה שאת שומרת עלייך .. מחבקת ❤💙❤💙❤💙

ככל שמאפשרים בטיפול מתגלים עוד ועוד חלקים שלא היו קודם שכבה מעל שכבה של הגנות לפעמים זה מרגיש שלעולם לא יגמר לפעמים זה כל כך מייאש..

הי ינשוף, אני חושבת שתמיד יש מה לגלות, בכל אחד. בעיניי זה יוצר עניין. הסקרנות, שלך, סוריקטה

ינשופי אהובה ..באמת אין לזה סוף .. המטפלת הראשונה שלי אמרה לי להנות מהדרך כמעט טרפתי אותה אם השנים הבנתי עד כמה היא צודקת ... לדרך אין סוף וגם במידה מסויימת לסוף אין חשיבות ..מה שחשוב זה התהליך הדרך המתנות בדרך הצמיחה ההתפתחות ... ולגלות עוד ועוד חלקים עוד ועוד הגנות זה התפתחות זה אומר שאת מאפשרת יותר חיבור ופחות ניתוק והסתרה . כי כולם שם תמיד היו ותמיד יהיו ...את פשוט לומדת להכיר את עצמך זה כואבבבב וקשה בטרוף אבל זה גם מרתק ומעניין ומפליא ברמת נס .. אוהבת אותך ואם הלכת לאיבוד בסבך המילים תזכרי שאני אוהבת אותך והכי הכי מבינה בעולם את התהליכים שמרגישים ככה אין סופיים .. אתך , מחבקת את כולך.

תודה על "החיבוק מילולי" רק צריכים את החיבוק ולא שום דבר אחר

הי מליוני חיבוקים 🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤

לפעמים אני ממש לא מבינה אותך אודי.. המילים שלך לא מובנים לי..

שבוע טוב ,שבוע חדש חודש הסליחות והרחמים תקופה של חשבון נפש תיקון ומאזנים אין כמו כתיבת תודות לאזן את הנפש . תודה על כאבים בגוף שמחייבים אותי להביט פנימה תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה על הרקיע תודה עלמקרני שמש חדשות תודה על יום חדש שנולד תודה על לילות קצת יותר קרירים ועל ימים קצת יותר קצרים תודה על משטחי טבע מדהימים תודה על ימים של בטלה תודה על מקלחת ומים חמים תודה על פלאפון תודה שאני מצליחה להחזיק בו תודה על מגבת תודה על בגדים תודה על מקרר תודה על שפע תודה על ספה בסלון תודה על שואב אבק שעוזר לי להקות תודה שיש ליכלוך זה סימן שחיים בבית תודה על השערות של הכלבה זה מחסה על השערות שלי שנושרות בבית . תודה על האפשרות לכתוב תודות בבוקר ולהתכיל מסונכרן תודה לך אודי על המקום שמאפשר תודה על המקום הזה תודה שאני אני תודה על חלומות

תודה שקמתי תודה על מה שישנתי תודה על בית תודה על ספה תודה על מיטה תודה על מים בברז תודה על המקרר תודה על אור ומנורה תודה על שמחה תודה על כאבים שמכריחים אותי לחשוב על הגוף תודה על לימודים תודה על בעלי החיים תודה על היכולת לשמוע ציוץ ציפורים תודה שעוד חושך בחוץ שאני קמה ועל הזכות לראות את הזריחה תודה על רגעי שלווה והתמקדות בבוקר תודה על מחשבות וחלומות תודה על משפחה וזוגיות תודה על החלטה לגבי ראש השנה מקווה כל כך שהיא נכונה תודה על מי שאני ועל המקום הזה שמאפשר לי להתפתח ולהיות אני תודה על טיפול ומטפלת תודה על יכולת דיבור תודה על יכילת לשמוע ולהקשיב תודה על היכולת להרגיש את כל כל קשת הרגשות ולרוב זה מוזר וחדש כל כך תודה על עבודה ופרנסה תודה על שפע וההבנה שזה עניין של הסתכלות תודה על היכולת להיות פחות חומרית למרות העולם שסובב אותי תודה על יכולת לנשום תודה על אנשים טובים בדרך שמזכירים לי לנשום תודה על היכולת ליצור תודה על יום חדש מאחלת לכולם יום חדש מלא בעשייה מבורכת וטובה ועד כמה שאפשר בהנאה ... אומרים שאפשר להפוך לימון ללימונדה ואני חושבת שלפעים יש צורך בלימון ולא רק בלימונדה. ...לא הייתי רוצה סלט עם לימונדה ולא הייתי רוצה לרקוד בהלוויה לכל דבר זמן גם אם קשה ולא נעים . להיום מאחלת לעצמי ולמי שרוצה, להיות מחוברת לעצמי לרגשות שלי בכיוונים הנכונים ..

וואוו מרתק ...לפי שגיאות הכתיב אני מזהה עד כמה הייתי לא מסונכרנת ....

תודה שקמתי קצת פחות כואבת תודה שישנתי מה שישנתי תודה שאני כותבת תודות למרות הקושי הפיזי תודה שחושך בחוץ אוהבת זתיו תודה שיש 4 עונות ולא רק אביב כל השנה תודה שדברים מסתדרים בסדר הנכוןמגם אם לי זה נראה אחרת תודה על צוות מדהים תודה שהיום אדע בדיוק מה גם אם לא מתי תודה שאני לא לבד בדרך תודה שאני מתאמצת להפחית את ההרס העצמי תודה שזה קצת מסתדר לי תודה על מטפלת מופלאה שבודקת איתי דברים מהשורש בקצב איטי ולא מהיר תודה על געגועים לאנשים שאני אוהבת וכבר לא איתי תודה על יום חדש תודה על דברים קיומיים שנימצאים תודה על שפע תודה על נתינה וקבלה תודה על חשיבה חיובית והאחזות בה תודה על שפת היש תודה על יכולת לראות את הטוב תודה על מי שאני תודה על המקום הזה שמאפשר

סופסוף נגמרה האינטנסיביות הלא פשוטה. אבל הייתי עסוקה. ועכשו מתחיל השקט. פוחדת מהמחשבות שיציפו. פוחדת שלא יהיה בשביל מה לקום להתחיל את היום. פוחדת לצלול לריק. יודעת שיכולה לבחור אבל לא יודעת אם יהיה בי את הכוח. והבטחתי לכל מיני אנשים הבטחות ולא בטוחה שיהיה את הכוח/חשק לעמוד בהן.

הי ת סופית, מקווה שבכל זאת את יותר בטוב בס"ה. והחרדות מובנות. כתבתי למיכל - המשכיות, אולי המילה תתאים גם לך. ואולי גם המילה רצף. פתאום נזכרתי לי בחוק הראשון של ניוטון. נראה לי גם מתאים. שלך, סוריקטה

לא רציתי להיות הראשונה שתופיע, ידעתי שנחזור לפה...שאתה פה, התגעגעתי... מקווה שהיה מוצלח, מאמינה שכן :) וגם שכולכן פה?.... התחלנו בטיפול להגיע לעומק....זה לא פשוט, נפתחתי, אומרת כמעט כל מה שאני חושבת ומרגישה...לא מרגישה שעברתי טראומה וגם לא שאני בפוסט טראומה...רק זה מעציב... ילדה שנפגעה ובכלל לא ידעה, עדיף כך, לא?רצתה? מה רצתה? מה הבינה? לא הבינה. במילא לא הייתה ממש פגיעה כזו שמכירים. כמו משחק? כתבתי פעם" אך שחוק אין בה"... לא הבינה למה נוטשים ככה בלי הסברים....בכלל לא ידעה שזה לא בסדר.....כאילו אצל כלם ככה לא? אז לא...אז אין טראומה, אין מה לדאוג, הכל בסדר, נכון? אז למה יש בעיות עדיין בדברים שקשורים לבינו לבינה? למה? ממש ספציפי למצב מסויים, דבר מסויים...למה??? שונה אבל דומה???

ברוך הבא .. וואוו אודי הפעם ממש התגעגעתי אלייך למקום הזה לכולם.. מקווה שהיה כנס מפרה ופורה . ושגם הצלחת לנוח לבלות להנות תקופה מאוד עמוסה המון המון דברים שכל אחד משקל טונות על הכתפיים . ובצורה מעניינת גם הכתפיים תפוסות ... ושוב. חופש ושבת ...ואולי קצת מנוחה למרות שהראש עובד שעות נוספות .. מחשבות .. כמו נמלים על הגוף קצת כמו בשיר של המכשפות יום שחור .. אבל אני לא שוכחת שיש לי בחירה במה להאחז ... נאחזת ביש ... תודה אודי על היותך ועל מילים שנשארות חקוקות .. שבת טובה ונעימה לכולם ..

אודי שימחת אותי ...באמת שמחה שנהנית :)

... .. לא כ"כ יודעת מה לומר.. ... אמא צביה נסעה.. אתה נוסע... ... לא מרגיש לי.. היום הלכתי לאבא שלי אחרי חצי שנה שלא הייתי אצלו.. בתחילה התבלבלתי בסמטאות...בשכונה..ברחוב ובמספר.. קוראים לזה גוש .חלקה. כ"כ שקט שם... זהו. מאחלת לך נסיעה טובה .. גם לאמא צביה איחלתי נסיעה טובה... ושירה, ראיתי וחימם לי את הלב.. אודי.... ???? אני חושבת לעזוב אותה. את אמא צביה. נראה לי שאתרחק מכל מה שקשור לפסיכולוגיה..

אבל זה היה ביקום המקביל שלי אז אני לא בטוחה. ואני פוחדת שאם באמת שלחתי,היא הכעיסה אותך ובגלל זה לא עלתה. היא פה?היא בסדר? ולך אודי-חו"ל מהנה...

הי, לפני שנה ילדתי. ילד שלישי.שלושת החודשים האחרונים היו לי מאוד קשים, עם מגוון רחב של תופעות גופניות בכל איזור האגן אשר הביאו אותי לאי נעימות פיזית - ריח לא נעים, כאבים במקומות שלא היו שם קודם ולא הכרתי מהריונותיי הקודמים וחולשה למשך תקופה מאוד ארוכה, חום, צרבות ועוד. (לא אפרט עוד מפאת אי הנעימות מול הקוראים). ההריון גם היה חרדתי מאוד בעקבות הריון שלפניו שהסתיים בהפלה בעקבות אי התפתחות העובר וחוסר גילוי דופק גם הכאבים אחרי הלידה היו קשים- הילד נולד במשקל 4.5 קג, והיו לי פצעים מההנקה, כאבים מהתפרים בלידה, כאבי גב מהאפידורל וקצרה היריעה. כל אלה הביאו אותי למצב שזו הלידה שאני הכי זוכרת ולרעה. אני בת 41 ואם תהיתי אם להכנס להריון שוב (והיו על כך מחשבות), הן לאט לאט פגו בגלל שלא רוצה לעבור את ההריון שוב בו לא הייתי עצמי. חוץ מזה, בעלי אומר שאני יותר עצבנית השנה, וצועקת על כולם ולא נעימה ככ. בימים האחרונים שיחזרתי את הימים שלפני הלידה. הזכרונות מהימים לפני הלידה ממש, את יום הלידה זוכרת לא ככ בחיוך. זה לא השפיע לי על התפקוד ואני עובדת ומגדלת את הילדים ומשקיעה, ולא דכאונית אבל אני גם מרגישה שאני הרבה יותר לחוצה מפעם, לא בהכרח תמיד יש לי עזרה, הרבה פעמים אני צריכה לריב על העזרה הזו וללא התחשבות. בעיקר ש3 יותר קשה מ2, ובעוד ה2 גדולות יחסית 6 ו-9 והוא רק בן שנה, אז זה להתחיל הכל מההתחלה וזה קשה. בקיצור, האם אני בסדר או בפוסט טראומה

ריצה לצעוק לך אודי אל תיסע להחזיק לך ברגל כמו הילדים ... ומצד שני כל כך גאה בך אודי שאתה נוסע מתאמץ להתמקצע ולמקצע ...כל כך מחוייב למיקצוע שבחרת כל כך שם . מרגש כל כך ... אודי אני יוצאת מדעתי לא מצליחה להבין מה זאת ההשלכה הזו ..לא קשורה לתלות או טיפול או חרדת נטישה ...משהו שקשור לפאזל של חיי .. הנמלים האלה ...לא מפסיקות נסיעה חו"ל נסיעה חו"ל את לבד .....ו..השאר לא לכאן .. אודי אתה יכול להשאיר לי איזה מילים ..כאלה שירגיעו את הפחד והכאב שלא מכאן ... ואודי יקר שתהייה לך נסיעה הכי טובה שאפשר הכי נעימה ומוצלחת שאתה רק יכול לעשות..

אודי, אני לא מוצאת מילים וכמובן כועסת על עצמי שאיני יודעת מה לומר ואיך לחזור. לא מצליחה לעשות סדר במילים ולהעביר אותן, להושיט יד לבנות כאן ולהגיד דברים פשוטים מילים של נחמה והבנה וקירבה. אודי, אני רק אקרא בשמותיהן טוב? סוריקטה, אביב, רוני, מיכל, במבי, ינשוף, חלום, גולם, סופית, מיקה, חנה, וכל מי ששכחתי. מצטערת שירה https://youtu.be/-hH1zutgUGk

שירה...

שירה יקרה כל כך גם בלי מילים יש לך מקום הכל בסדר יש תקופות כאלה את לא חייבת להגיב ואת הכי מוזמנת להיות ככה בהתחלה בלי מילים אחר כך הם כבר יגיעו בזמן שנכון לך ולהם .. שמחה שבאת .. חיבוק

שירה .. ועכשיו שהצלחתי לפתוח את השיר ...כמה מילים וגם מנגינה נתת לנו .. יקרה מקווה שיהיו לך ימים טובים יותר וכל הכאב יעלם .

באתי להרגיש שייכת מעט למשפחה... לכאוב את הכאב הפרטי שלי כחלק של כאב המשותף והמוכר כאן לכולנו... את העצב ואת הגעגוע ואת השקט השקט בדממת האובדן... את הצעקות ואת השאילות ללא תשובות... ראיתי אותו היום בתמונות ששלחו אלי... קראתי את התגובות הנלהבות של בני משפחתי... לא הכרתי אותו... לא הייתי בטוחה עד שקראתי הלאה והבנתי שהגוף לא טעה כשהגיב על תמונה מרגשת של סב ונכדתו מאושרים בגלים מקפיאים של אימה מתקרבת מאי שם... גלים שהזכירו מאיפה באתי וכמה שילמתי על החופש והשפיות שלי... גלים שאיזו דרך עשיתי ועדיין... גלים שזרקו אותי חזרה על החוף משלי אל הכאב שבאתי איתו לכאן... לחוות קצת משפחתיות ... סליחה אם יצא מבולבל... שלכן,חלום

אישה יקרה ...נראה לי שעל אף הבילבול הדברים ברורים ומובנים... כמה קשה לנו להתנתק באמת מהבית מהמשפחה מהשורש גם אם השורש פוגע ולא בטוח... שייכות .. רצון ליחד ... אוהבת אותך שמחה שבאת לכאן לתת לנו אפשרות להיות אתך בקושי ...מחבקת והכי בעולם מבינה

כתבתי כאן קודם ולדעתי נמחק עוד לפני שעלה ... פתאום מבינה קצת יותר את עצמי... עוברת בשבועות האחרונים איזה ברור רפואי .. די מבינה מה ההליך ולאן זה מוביל . בפעם הראשונה בחיי פוחדת מהתוצאות אולי כי הרופא עצמו חושש וזה מה שמוקרן אלי ... רק שאצלי זה מתעצם עוד יותר .. אז שותקת וגם בטיפול לא מדברת על הפחד הזה ... ואולי פעם ראשונה שהפחד לא מנותק ...וזה ממש מפחיד לפחד...😊 אז מדחיקה ומנסה להתעלם אולי זה יעלם .

היי אביב, יקרה. אתך, כאן, אם מתאים לך. תודה ששיתפת אותנו. חלום

תודה לך ....שאת כאן שמחה שבאת ...

תודה לכם. אזכור אישה מיוחדת במינה שנלחמה על החיים..היא ממש רצתה לחיות ולחזור לעבוד בגן...היא חיה את הגן...ולא רצתה להטריח איש...מדהים. בינתיים מנסה להנות מכל רגע, פתאום רוצה לחוות..אני רואה את ילדיי ואת האחיינים שלי, כלם כל כך בוגרים, כל כך מוצלחים, תודה לאל. ממש כלנו עשינו תיקון מדהים, אני בשוק כל פעם מהבתים של האחים שלי כמה שונים הם מהבית במקור של הוריי......(ויש גם דברים דומים, הדברים הטובים : ) )זה מדהים איך כלם מלאי נתינה וערכים, גדלו לתפארת. אני אוהבת את החיים שלי וזו מסקנה מרחיקת לכת עבורי. השתניתי מאוד. ראיית הטוב גם בעצמי התמונה מתחילה להתבהר. יש על מה להודות ולברך. שיהיה לכלם שבוע נפלא, ולך אודי, תהנה ותחזור בשלום! תודה על המילים הנבונות שלך, על השתתפות בפורום המדהים הזה, שמצאתי בו בית כשביתי הפנימי אבד....ולכלכם תודה על תגובות ותמיכה. סיכום ביניים, קוראת לזה המטפלת שלי :)

מיכ יקרה לפעמים צריכים מצב מערע/עצוב/כואב להשים את הכל בפרופוצויות. שמחה שאת רואה את הטוב ומוקירה בתודה על כך.. תמיד יש על מה להודות אני כותבת את המילים ולפעמים אני מתקשה לראות את הטוב. מאחלת לנו שבוע של הכרת הטוב והיכולת לראות אותו.

הי, ימים של שיתופים. התחלת שבוע בחוסר חשק. חרדה כבר לראות איזה עומס ייפול עליי היום. לא יאומן העניין הזה. איך יש לי נטייה מוכרת לקחת את כל העולם על כתפיי (יודעת וכבר פחות, אבל עדיין זה יותר מהנורמה), ומנגד יש מי שיפיל את כובד משקלו פלוס על כל העולם, כאשר האדם בטוח שמודע, וכנראה שהכי לא. יודעת שאלה הקצוות, ויש גם אמצע. בקיצור, לא בטוח ששילוב טוב לי. שלושה ימים שהשינה משובשת מאד והתרופות כבר הפסיקו לעזור. בסוף השבוע נדבר על תרופות, ואם המצב יהיה בלתי נסבל, אולי אנסה עוד קודם. חיבוק לכולם, מרגישה שצריכה שיארזו אותי כמו מומיה. סוריקטה

סוריקיטה יקרה יודעת כמה קשה שלא ישנים הכל מרגיש קשה מדי.. כדורים אמורים לעזור ואולי כדאי כמה שאפשר מוקדם שלא לאבד את הדעת וגם הכוח. תשמרי עלייך יקרה ינשוף

הי ינשוף, את מתוקה ויודעת :-) היינו בקשר ואם יהיה צורך נקדים את הפגישה. הלילה, איכשהו הצלחתי לנוח. לא מספיק, אבל יותר ממשהו סופר מטורף. אין לי כסף, וגם זה שיקול, וגם זה יוצר מצב של תעוקה. אני עם יד על הדופק, ובמקרה הזה ארוץ לקבל עזרה. סוריקטה

הי סוריקטה ,תחושת פרוק זה מה שאני חווה ממך..והיא די ברורה כתגובה לכל הלחץ ולחזרה של המטפל .... איך היית אומרת לי עכשיו.... ששש...הכל בסדר , תיכף זה ירגע ויחזור ויתייצב ...מחבקת עוטף ועדין כזה שיעזור לחבר את הכל חזרה ...אתך

הי אביב, אנ'לא בטוחה שזה קשור דווקא לחזרה של המטפל. זה משהו שהתחיל בהדרגתיות עוד קודם, עוד די הרבה קודם. המוטיבים העיקריים נראים לי ההרעה שאני חשה בתנאי העבודה (בעיקר צמצום מרחב והעיוורון כלפי), ההתשה של עבודה מסוג זה באוגוסט, התמורה הנמוכה שלא מספיקה לי למחייה, והשנים של גיל המעבר שיש להן רכיב בשיבוש שינה ומצברוח ועוד. אפרשר חיבוק חזק ועמוק אך מווסת, סוריקטה

הי, כולי התנצלות על ההודעות שפתחתי, בהן באו לידי ביטוי חלקים תוקפניים, שאני חושבת שלא פייר כלפיכם לרשום אותם. אודי, ראיתי מאוחר שאתה יוצא לחופש, כתבתי את מילותיי לפני שבכלל פתחתי את הודעת סוף השבוע. רק מתגובות הבנות כאן הבנתי זאת. אז איחולי בילוי נעים ונופש, סוריקטה

כתיבת תודות מלווה אותי כבר שנים רבות. ההבנה שאת הטוב צריך להביא לתודעה והרע בא לבד ... אני לא אדם דתי אבל אני כן אדם שמאמין בטובו של היקום, מבינה שכולנו רקמה אנושית אחת שמשפיעה זה על זה ...ראיתי את זה מתגשם מול עיני לא אחת . תודות בבוקר נמצאות בברכת השחר . נמצא בתפילת הסיום למדיטציה גם במחקרים על האושר התודה מוצאת מקום נכבד . בקיצור זה עושה רק טוב ... תודה שקמתי תודה על שעון מעורר תודה שעוד חושך בחוץ זה אומר שהסתיו בפתח תודה על מים בברז ומקלחת תודה על היכולת ללכת להניע איברים תודה שאני רואה ושומעת תודה על משפחה תודה על זוגיות תודה על פרנסה גם כשאין לי כוח לקום כל כך מוקדם אלייה תודה על הכלבה ועל נימרצות בבוקר תודה על המקום הזה תודה על קושי תודה שעוד כמה ימים ואדע מי מה ומתי תודה שאפשר לכתוב תודה בבוקר ולכוון את היום גם למחשבות טובות תודה על ספה תודה על אוטובוס שמביא אותי לאן שצריכה תודה על החום ותודה שזה רק עונה אחת ... תודה על המוזיקה תודה על הטבע שסובב אותי תודה על יכולת החשיבה תודה שאני חושבת תודה אודי ובנות שאתם כאן שיהיה שבוע טוב עוטף בשמחה ובאהבה ....

תודה שיש געגוע תודה על החיבור לפעמים תודה על התובנות... שלאט לאט חלקי הפאזל נהיים ברורים יותר תודה שיש לנו מקום כאן לשתף תודה שלא מוותרים תודה שלפעמים יש אמונה שהכל יהיה בסדר תודה

תודה לך על שזכית אותנו לראות ברגע אחת של חסד את כל הטוב הזה שלפעמים לגמרי הולך לאיבוד בתהומות המוכרים...

תודה על לילה קצר במיוחד תודה על חלומות בלילה זה אומר שישנתי קצת תודה על מחשבות זה אומר שיש לי מוח תודה על פגישה עתידית גם אם מפחידה תודה על מים בברז תודה על מקרר ששומר על האוכל במצב אכיל תודה על מזון תודה על המקום הזה שמאפשר כל כך תודה על בגדים תודה על עבודה ופרנסה תודה על כתעבת תודות בבוקר תודה שעצרתי מעצמי לכתוב באמתע הלילה תודה שאני במצב מוצף שרוצה להטביע ובכל זאת מצליחה לעצור את עצמי . תודה על יום חדש תודה על בילבול זה מצב שאפשר לצמוח ממנו תודה על הכלבה שלאט לאט מתמקמת ומרגישה נוח יותר וכבר הרבה פחות מפוחדת המסכנה . תודה על חלומות גם אם מפחידים תודה על עזרים רפואיים שעוזרים לחיות תודה על ידיים ורגליים מתפקדות תודה אודי על היותך

חופש כאן ובכל זאת זקוקה לאיזון שהכתיבה נותנת לי .. פעםנכתבתי תודות כל בוקר במחברת עבה שהייתה מיועדת לזה ...היום מנסה להתמיד לפחות כאן . אז תודה שקמתי למרות שעדין רוצה לישון תודה על מטפלת מדהימה תודה על הטכנולוגיה תודה שמנסה לא להשתמש במטפלת במשך השבוע תודה על מורכבות תודה על שיחה משמעותית עבורי עם חברה תודה על עוד ועוד הבנות תודה על היש בחיי (אודי רהבתי את שפת היש ) תודה שאני יכולה לראות את היופי אחרי הדברים הקטנים תודה על המים והאויר תודה על מזון בשפע תודה על מי שאוהב אותי תודה שאני נוגעת באנשים ואנשים נוגעים בי תודה על אפשרות לעזור ולהעזר תודה על היכולת ללמוד תודה על ספה תודה על בית תודה על גוף שלא מסכים שהתעלם ממנו יותר תודה על זכרונות טובים ורעים שבונים את החותי תודה שאני אני

יום שבת היום וגם ככה סגור כאן ואני מוצפת באין .. מוצפת בשגעון.. וזוכרת שאפשר הכל לשנות ולהפוך .. וכשאני ככה הכל נצבע בשחור בוהק או באדום לוהט ואין קשר להיום ... אז ...מנצלת את המקום שכאן להביא את הטוב לתודעה .. תודה שקמתי תודה שלמרות הקושי אני ובן זוגי מנסים כל אחד בדרכו להבליג ולא ליצור מלחמות תודה שאני זוכרת לכתוב תודות תודה שאני נאחזת בכל מה שאפשר לא להשתגע תודה שהיום אני שומעת את החלקים שלי ומנסה להקשיב תודה על הקלטה שעוזרת לי לצוף תודה שאנחנו לא מוותרים עלייה גם שרימו אותנו בצורה נבזית תודה על שמחה שהיא מביאה איתה תודה על יום עם המשפחה תודה על זוגיות למרות הקשיים תודה על היש והוא הרבה בחיי תודה על מקלחת תודה על מים תודה על אויר תודה שזוכרת לנשום תודה שלפחות חושבת על איך להפסיק את ההרס תודה שנרחזת בחיים למרות הקולות הרבים נגד תודה שחושבת על המשך לימודים ומבינה שהגיע הזמן לחשוב בגדול ולכ חשוב הגיל תודה על המקום הזה שגם שהוא סגור יש בו משהו מאפשר תודה 😍

מאחלת לך כנס מועיל ומהנה כבר מחכים שתחזור

הי אודי, שבוע טוב, ממש הייתי רוצה לספר עוד, אבל כל העולם יכול לראות מה כתוב כאן. לא בטוחה שהבנתי את אמירתך 'כשכועסים דווקא לא מצטמצמים'. אני מרגישה (שוב, כמו שחזור גם) שכמעט לא נשאר לי מרחב, חנוקה, סוחבת עול - זאת תחושת ההצטמצמות שלי. המון אלמנטים מרגיזים בסביבתי מפעילים בורות רעילים. אוכל להתרחק מהם, אבל לא בקרוב כל כך. אוכל לבטא את כעסי, אבל לא כל מול מי שאני כועסת עליו. מצטרפת לכך הפנטזיה שארד במשקל, מידי, כדי שיראו כמה קשה לי. בעבר כך היה קורה, ועכשיו, עם הגיל, ואולי גם הטיפול, המשקל בקטע היציב והמאוזן שלו. שנים. זה גם הישג בפני עצמו. לא כל שכן בגילי. בצעירותי הייתי על הציר של אנורקסיה ושות'. ייתכן שזה קשור לזעם שנאגר בפנים ולא היה לו ביטוי במילים ישירות כלפי חוץ, מול מיכל שיקלוט. ובאיזה מקום כל זה סוג של בולשיט שלא מעביר את המסר (המראה החיצוני / התנהגות שמנסה 'לדבר' במקום מילים). אם אני שקופה, אז אני שקופה. המממ אנורקסיה, ואנחנו מדברים פה על הרחבה... :-) הרחבה במיינד שאני יכולה לחשוב עליה היא, שבמהלך השנה (שייתכן שתהיה איומה לי) ננסה לחשוב על כיוון, כן, מרחיב, אחר, אבל אין לי קצה חוט בשלב זה. ועוד משהו - לשמח אותי - ואולי גם אותך - התמונה של הילדים והמצלמה על כריכת הספר שלך כל כך נפלאה ומאירה בעיניי, שלפני זמן מה לקחתי מצלמה וותיקה + חצובה, ושני ילדים הכי חמודים בעולם, וצילמתי אותם בפוזה דומה מתעניינים במצלמה כבדת המימדים והעדשה, המונחים על בסיס יציב. צילמתי בסמרטפון שלי. איזה עולם... דמיין שאני שולחת לך את התמונה שצילמתי. צילום, ועבודות עם תמונות, הן משהו מרחיב נפש עבורי. העין הפנימית. כתבתי וזה עזר לי. פלאי פלאים. שלך, סוריקטה

האמת אודי שמחה בשבילך .. והבטן מתהפכת לי לא מהלבד לא פחד שלא תחזור עובר עלי משהו מורכב ולא ברור כרגע עם נסיעות ,חתיכת פאזל לא מובנת ...וזו שלך רק הוסיפה ... האמת שעצוב לי המורכבות הזו ובעיקר נמאס לי ..

פתאום הכל התהפך בבת אחת והדמעות ירדו וכאב לי בגוף. וכל כך רציתי שהטוב שהיה ימשך. אבל אולי זה רק גל וזה יעבור ואצליח בקרוב להרים את הראש מעליו. מקווה שאני מספיק חזקה לא לשקוע לזמן רב בתוך החרא.לא לשקוע בתוך הבורות המוכרים.

הי ת סופית, חושבני שאלמלא היה סוף לטוב, כנראה, לא ניתן היה להגדיר מהו טוב. מהו פחות טוב. מהו רע. המילה הזו שכתבת - ח** - היא מילה שמאד קשה לי לשמוע. סוריקטה

הייתי השבוע עם גיסתי כל הלילה בבית חולים. לידה שקטה.. בשמונה בבוקר חמותה היתה אמורה להגיע ואני הלכתי. אחרי צירים ואפידורל ותמיכה...אבל עוד לא הסתיים התהליך כשיצאתי. פחות משעה אחרי זה העובר יצא וזה נגמר. אני מרגישה כאילו החמצתי משהו. אבל מה בדיוק?לראות את העובר המת?? וחוץ מזה,שאני מרגישה שזה מאוד טילטל אותי. אני גמורה מזה. ואתה יודע מה?באותו יום בבוקר אחותי שהיא משפחת קלט חירום קיבלה אליהם הביתה תינוק בן שבוע... הוא נולד כתוצאה מאונס ואף אחד לא רצה אותו. עולם הזויייי.

תינוק שאיזו מערכת 'לא רצתה' ולא שרד, תינוק לא רצוי שכן שרד את השהייה ברחם והוצל משם וחי. עם חיפוש תקווה לעתיד. הי רוני, אולי בחרת בחיים. הבנות פה, כל עוד הן פה, כנראה גם הן בחרו בחיים, בהיות דחף מוות חזק בצמידות. לדעתי, יותר טוב שלא ראית באופן מובהק את המוות של העובר. זה יכול לקחת מאד מאד רחוק. שלך, סוריקטה

ניכנסתי כי אני בימים כאלה שסובבת סביב זנבי מחפשת מקום למנוחה... המילים האלה ההקבלה של הרצוי והלא רצוי , של כוחות המוות מול כוחות התקווה . וואוו ענק ותודה ...

את כל כך חכמה,סוקריטה

שאני במצוקה כלכלית ומצוקת אוכל ואני מצטמצמת והעבודה השנה הצליחה לשבור אותי. לא על הגבול, נשברתי. הי אודי וכולם, כנראה נדבר בשבוע הבא, סוריקטה

הי יקרה כתבתי לך כאן אתמול ארוכות אבל לא נתן לשלוח .. והיום שבוענחדש מקווה שמביא איתו ניחוחות מרחיבים קצת .. והוא חוזר , וזמן לעשות מהלימון לימונדה ... מאמינה עד מאוד שהשבירה הזו תביא איתה צמיחה וליבלוב ..אולי שינוי מחשבה על העבודה אולי משהו אחר .אולי עם חיות ....יש כל כך הרבה דברים שאת יכולה להיות ...והיום את הרבה יותר חזקה ואולי קצת פחות מפחדת .. אתך ,הכי בעולם מאמינה בך ...את יכולה להתרחב ומגיע לך מקום רחב בעולם ..

צורך מאוד גדול להיות ...ככה סתם בלי הסבר בלי מילים ..כי אין לי בכלל ... רוצה לאחל לכם שבת שלום מלא בטוב ..