פורום פסיכולוגיה קלינית

שלום רב, לפני כחודש יזם אביו החורג של בעלי מסיבת יום הולדת לאמו של בעלי. אחותו של בעלי ואחיו שותפו בסוד העניין (פיסית הם גרים קרוב יותר). עקב סיבות שונות נראה היה כי המסיבה לא תצא לפועל אך באחד הבקרים במפתיע הוחלט לקיימה בכל זאת. על אחותו של בעלי הוטל ליידע אותנו לגבי המסיבה עצמה אך היא שכחה ונזכרה להודיע לנו רק בשעה 15:00 (הדבר לא היה מכוון). אני כעסתי מאוד מכיוון שהיא לא טרחה להכניס אותנו בסוד העניין ועוד יותר גבר כעסי בשל העובדה כי היא שכחה שיש לה אח בכור שצריך להזמין. כמובן שלא הלכתי למסיבת ההפתעה ולא טרחתי להסוות את כעסי. משפחתו של בעלי היא משפחה חמה (להוציא את אחותו) ומלוכדת. מאותו יום לא בקרתי בביתם (אנו נוהגים לבקרם פעם בשבוע), בעלי הלך לבדו. אמו ואביו, אשר הדבר אינו נוגע להם ישירות טרחו והתנצלו ואילו אחותו לא חושבת אפילו על התנצלות (שגם אם תבוא תגיע מאוחר מדי). שאלתי היא כיצד עלי להגיב, לארועים משפחתיים או לבקור השבועי אצל הוריו בהם עלי לראותה ולשהות במחיצתה, דבר המעורר בי סלידה. מצד אחד איני רוצה לשבת בפנים חמוצות כל הערב מצד שני זו משפחה. כיצב עלי לנהוג? -עלי לציין כי זו לא הפעם הראשונה שאחותו פגעה בי בצורה זו או אחרת (אופייה קר, מנוכר ואגואסטי).

אובדת עיצות? האם ניסית לדבר איתה על זה שהיא פגעה בך???????? עדי

אובדת יקרה! אנשים כאלה קשה לשנות והמרירות והכעס שלך משפעים יותר מהכל עליך. לכן עליך לקבל אשה זאת כמו שהיא ולא לכעוס עליה מפני שהיא כזאת, ולא מתאימה לתפיסת עולמך. בוודאי למדת בחייך שאנשים שונים מתנהגים שונה במצבים דומים. את יכולה לנסות לדבר איתה יפה על הרגשות שלך, אבל אם היא תמשיך להיות מגעילה אליך יש לכך 2 סיבות: או שהיא מגעילה או שהיא שונאת אותה ובשני המקרים הללו גישה חיובית מצדך תעצבן אותה עוד יותר ותעשה לך רק טוב. שיהיו לך חיים נפלאים!

שלום, אם היא אישה קשה - כפי שאת מתארת - ואת לא חושבת שתוכלי לדבר איתה, תנסי לדבר עם בעלך על המצב. אבל בלי האשמות!!! אין סיבה לגרום לו להיקרע בינך לבין משפחתו. אגב, את באמת חושבת שיש כזה דבר "מאוחר מדי" להתנצלות? לא חשוב כמה זמן עבר, אלא הכוונה...

תודה

שלום רב, אין לי מה לתרום לגבי ההתרחשות שתוארה. אבל: ענייני משפחה מורחבת מאפשרים פעמים רבות הופעתה של התנהגות מסויימת, שרוצה להופיע בהתייחסות לאדם קרוב (אולי בעלך), אבל מודחקת, ומתאפשרת להגיע לביטוי רק דרך ההתייחסות למישהו "אחר" במשפחה. אם יש בזה משהו - רק את יודעת. מקווה שהארתי משהו, וכל טוב, ד"ר יוסי אברהם

רציתי לשאול שאלה. הפסיכיטרית שלי היבחנה אצלי שאני סובל מ-OCD קשה . היא נתנה לי סרוקסט שלוש קדורים וזה לא עזר וגם EFEXOR חמש כדורים וזה גם לוא עזר. אחשב הפסקתי את כול הטיפולים. מה לעשות אשמח לקבח תשובה

בני היקר אל תישאר בלי כדורים ,יש כדור מצוין שניקרא ריספרידל , והוא מאד עוזר .לo.c.d כמובן זה מאד אישי ותיצטרך לנסות ,עד שתימצא את הכדור המתאים . גם אפקסור ,(ופבוקסיל)תלוי גם המינון הנכון. חבל שתיסבול סתם , בלי כדורים .יש מרפאת חרה מצוינת לאו.ס.ד.בתל השומר . ויוי.בהצלחה

בני שלום, אם אתה עדיין מעוניין לנסות לקבל תרופה - תן לי לברר עם מישהי שגם אובחנה כ - OCD, וקיבלה איזשהו כדור שעזר לה (אני פשוט לא זוכרת את שמו).

בני שלום OCD לא תמיד קל לטפול יחד עם זאתלא מצית את כל האפשרויות לעתים קרוכותזה לקוחזמן רב ומנוני כדורים גבוהים בנוסף - יתכן לנסות טפול התנהגותי ומנסיוני (בנגוד למה שכתוב בספרות) גם פסיכותרפיה מועילה לחלק מהאנשים אז אל תתיאש והמשך בטפול בהצלחה עמי

מחפשת מהפנט בכדי לאמת גרסאות

עדלה אני לא יודע איזה גרסאות את רוצה לאמת, אבל אני חושש לאכזב אותך שבאמצעות היפנוזה לא תוכלי לעשות זאת. מדובר במיתוס לא מבוסס. אז על מה מדובר בעצם? בברכה ד"ר אורן קפלן

אולי מכונת אמת

אני דורש בכל תוקף לחדול אש!אני מבקש להימנע מתגובות שפוגועות ואפילו עלולות לפגוע על אילו חברים הכותבים בפורום זה. כיום אנו במצב מלחמה עם שכנינו הערבים,שלצערי עדיין לא נמצא הפתרון לבעיה כואבת וחמורה זו.וכאן אני מצפה לפחות לחום ותמיכה הדדית בין החברים ,ולא עוד מקום להלחם בו הן בהשמצות,והן בגידופים. יש אנשים שפורומים אלו הם חלק חשוב בעולמם ובעיסוקם,שפורומים אלו הם חלק מטראפיה אישית שהם עוברים.ויש אנשים שזה רק תקופת מעבר עבורם,וממשיכים לפורומים אחרים. לכן חשוב להימנע מתגובות הרס,וחשוב יותר גם להימנע מתשובות לתגובות או הודעות שמטרתם להרוס,ליצור שנאה או ליצור אוירה עכורה. ביננו פורום זה ..רק למען הקהילה,הריי למפעיליו אין כאן מטרות רווח,כמו לצוות היועצים. לכן דווקא בימים אלו של הרס,שנאה,טרור ואלימות השוררת בעולמנו האכזר יש לדרוש ולפעול למען אוירה תומכת ואוהדת... זהו מקור החמצן של כולנו,ומי כמונו יודע עד כמה אנו זקוקים לזה. אז..קדימה לחיים טובים ,שקטים ואוהבים יותר.. אוהב את כולכם שלכם דניאל

דניאל יקירי___------שמת בטח לב לעובדה שלא קיבלת תגובות אני חושבת שזה מסיבה שאף אחד לא מצאתי שהגיב בפורם זה בצורה של לעג או תוקפנות או איך קראת "תגובת הרס" כלפי חברי פורם זה דווקא אני התרשמתי שבניגוד לפורומים אחרים ששם כותבים הרבה שטויות וגסוית לא לעיניין בפורם זה ,זה לא קיים ולכן גם אף אחד לא הגיב למה שכתבת שיכול להיות מתאים לתגובות תוקפניות או מעלבות בפורומים אחרים. מהיכן באה לך ההרגשה שאתה מותקף או אחרים ואתה מבקש להפסיק לתקוף?אני רק היום נכנסתי פעם ראשונה לפורום זה ואני חושבת שהוא כל כך יכול לעזור ולתרום לאנשים שמחפשים פיתרונות למצוקותיהם ולבעיותיהם. אז אל תרגיש מותקף ותן ליעוצים לעזור לך.

יונת שלום, את התגובות המעליבות משתדלים למחוק (הנהלת הפורום). לצערנו גם פה יש אנשים שלא יודעים איך להתנהג... שמחה שלא נתקלת בהם. HERA.

יונת יקרה:) דניאל צודק לא ב100% אלה ב1000%. את לא רואה למה שדניאל מתכוון מפני שמנהלי הפורם ראו בעצמם איך ניכנסים לפה מספר חולרות. שמדברים בגסות. או שחוזרים אחרי מספר אנשים. בכוונה להרגיז ובכוונת זדון. והם מוחקים את התגובות של האנשים האלו. ועל כך מגיע להם תודה. יפה מאוד שיש מי שעוקב אחרי הדברים מהסיבה שאת צינת שזה יהיה פורם ראוי לשמו. ואת האמת זה פורם כזה. איתן

אני שמח שלט נתקלת עדיין בתוקפנות ורטואלית דניאל הוא לא איש תוקפן מהכרות קרובה מאוד דניאל איש יקר לכולם דניאל כתב את ההודעה והוא ידע בדיוק למי הכוונה והמבין כנראה כבר הבין כך אנו מקווים שיהיה לך הרבה טוב וברוכה הבאה לפורום אני איתך אחי היקר

שלום רב, מזה כמה חודשים אני סובלת מכאבי ראש עזים עקב לחץ נפשי.. אני עומדת לפני חתונה ומאז ומתמיד היה לי חשש מצעד זה. זה אומנם מסביר את כאבי הראש אבל לאחרונה אני חשה כי אין ביכולתי להתמודד עם זה יותר. אני חשה כאילו שאני על סף התמוטטות עצבים. יש לי בחור מקסים והוא משתדל מאוד להקל עלי עד גבול יכולתו כמובן. מכיוון שאני חוששת מהחתונה אני לא מפסיקה להטיל דופי בבחור נהדר זה והניסיון הבלתי פוסק שלי להבין האם אני אוהבת אותו מזיק מאוד נפשית לי ולו גם יחד. אודה לך באם תוכל לייעץ לי כיצד להתמודד עם כל הפחדים, כיצד לדעת כי הפחדים אינם בעצם משקפים את האמת שאולי אני לא אוהבת אותו. והאם יש משהו שיש ביכולתי לקחת כמו כדור הרגעה לתקופה הנ"ל עד החתונה שיכול להקל על תחושת הכאב ראש והצואר התפוס האין סופית. תודה סם

סמי שלום יש בסיפור שלושה מרכיבים, שקשורים אחד לשני, אבל גם עומדים כל אחד בזכות עצמם: 1) התלבטויות לגבי אהבתך לאדם אליו את עומדת להינשא; 2) לחץ נפשי לקראת החתונה; 3) כאבי ראש. כל אחד מהם דורש התייחסות ייחודית. בעיקרון, תרופות הרגעה ירגיעו בוודאי משהו, אבל אני בספק שיפתרו את שורש הענין, בוודאי לא את ההתלבטויות. באופן אידיאלי, כדאי שתגיעי לחתונה מרוצה, מוכנה, רגועה, ובלי כאב ראש. זאת בהנחה שאת באמת רוצה להתחתן... אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי מתאים. תיאורך מזמין טיפול קוגניטיבי קצר ואפשר גם התערבות בהיפנוזה שעשויה לעזור להפסקת כאבי הראש והמתח בשרירים. לא ציינת מתי תאריך היעד לחתונה, אבל טיפול כזה עשוי להיות קצר. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד'ר שלום רב, ראשית תודה על המענה המהיר, אני אמורה להתחתן בפבואר , בעבר עברתי פגיעה קשה אשר השאירה צלקת בי ומקשה עלי להפתח לבן הזוג השני, לכן הספקות והפחדים. לגבי המלצתך!! היפנוזה היכן ניתן לעשות והאם יש סיכון כלשהוא בנושא? תודה סם

סם שלום בנוסף ניתן להעזר בתרופות אולם השפעתן לקוחת זמן מה אולם דומני שאת זקוקה בעקר להתערבות של יעוץ / טפול (קשה לי לומר אם קצר או ארוך) בהצלחה עמי

יש לי מס' שאלות הנוגעות לתסמונת טוראט: 1. מה הם התסמינים, הידועים כתסמיני תסמונת זו? 2. מה מידת נפיצותם של התסמינים בין חולי התסמונת, איזהו תסמין נפוץ יותר ואיזה נפוץ פחות? 3. מה הטיפולים הידועים לתסמונט הטוראט? 4. מה מידת יעילותם/אי יעילותם של טיפולים אלה? 5. האם נהוג ומקובל לטפל בחולי טוראטט גם בטיפול "חברתי"? כוונתי לטיפול המלמד מיומנויות שליטה מסויימות המקילים על החולה את מידת הסתגלותו ומקובלותו החברתית. 6. האם קיים מרכז טיפול, ציבורי או פרטי בארץ או אף בעולם לטיפול בחולי טוראט? 7. אודה על פרטים (שם, כתובת, דרך ליצירת קשר וכו') של מרכז טיפול כזה בין אם הוא בארץ או בעולם. 8. האם יש ארגון לטוראט, גם בארץ וגם בעולם? אודה לכם מאוד על תשובות בהירות. לא ציטוט מאתר או קישור לאתר. לא מדובר בשאלות תיאורטיות, אלא בנסיון שלי לעזור לבחורה מקסימה שהכרתי לאחרונה החולה בתסמונת זו. בתודה, אורגד

היה כדי שתפנה לערוץ 8 .לפני זמן לא רב היתה תוכנית בת שעה על תסמונת טוראט זאת מחלה נדירה ולכן אתה גם לא מקבל תשובות. תנסה לפנות אליהם אולי דרך האינטרנט ולבקש חומר על הנושא. אני מאמין שהם יעזרו לך. ב ה צ ל ח ה אריאל

יש לי תשובה בשבילך בתנאי שאתה מוכן לקרוא קצת ! מצורף אתר רשמי של משרד הבריאות הקנדי ובו פרטים מעודכנים מאד. http://www.mentalhealth.com/fr20.html בהצלחה!!!!

.

.

אחי סובל מטוראט, אני לא יודעת אם זה כל כך נדיר כמו ההתכחשות, או אי אבחון נכון, בדרך כלל האיבחון נעשה על פי התסמינים, שזה, טיקים די חזקים, כאשר הרבה פעמים זה מלווה בטיקים קוליים, כמו מלמול בלתי רצוני, צהלות סוס, או אפילו צורך לנבל את הפה, ולכנות אנשים בשמות קשים, אצל אחי מופיע המלמול בלבד, אבל כשאצל אנשים מופיע ניבול הפה, הם במצב קשה מבחינה חברתית, והם לא יכולים לעבוד בחברה, מה שמענין הוא שאין תרופה למחלה, נותנים תרופות הרגעה, שבדרך כלל מפחיתות את הטיקים, אבל רק לזמן מוקצב, אחרי זמן מה יש מעין "השתחררות, של הטיקים, כאילו התקף טיקים, זה קורה אחרי התאפקות ונסיון להקטין את הטיקים, באופן עצמאי או בעזרת תרופות, תרופות מוכרות לטיקים הם הלידול, שלא ידוע איך הוא עוזר. במצב התרגשות כמות הטיקים גדלה מאוד. יש רופאים שרושמים תרופות הרגעה פסיכיאטריות שלפי דעתי אינן במקום, כי הבעיה היא נוירולוגית תסמונת טוראט מופיעה ברוב המקרים אצל זכרים, ומעט מאוד בנקבות, היא מתפתחת בתקופת הילדות המאוחרת ותקופת ההתבגרות, בהרבה מקרים של אנשים עם טוראט תועדה לידה קשה כך שיכולה להיות פגיעה מוחית מזערית בלתי ניתנת לזיהוי בבדיקות רגילות.

זה די מחמיא ש"א" חוזר על כל הדברים - כנראה שמדובר בדברים של טעם...

דבריך הם דיברי טעם יקירתי:))) והם צריכים להכתב פה מעל דפי היסטוריה והעתיד של הפורם:))) וכל באי הפורם יגידו לך הללויהההההההההההההה:)) @-----)----- @------)----- איתן

כנראה זו הסיבה שחוזרים עליהם....

אימי כבר למעלה מארבע שנים סובלת מדיכאון ,לאחר שנים רבות בהם המודדה עם עבר נפשי קשה של אבי ,אימי הפכה לרוח רפאים אינה מוכנה לצאת מהבית,הזנחה כללית שלה,כל דבר שאבי עושה/מדבר גורם לתגובות לא רצוניות ,מכיון שאינה מוכנה לקבל טיפול רפאוי (פסיכלוג/פסיכאטר),לא מוכנה להודות בכך שהיא צריכה עזרה נפשית. הייתי מעונינת לדעת מה ניתן לעשות,האם יש דרך להביא רופא אליה הביתה?,האם צעד כמו איום בניתוק יחסים וניתוקם יכול לזעזע וחהניע אותה לקבל טיפול?,האם יש צורך בפסיכלוג או פסיכיאטר? אודה מאוד על תשובה בנושא בת מודאגת

שלום המצב שאת מתארת אכן מדאיג ובהחלט כדאי שאימך תקבל ייעוץ ותעבור אבחון. עם זאת, במידה והיא איננה מכירה במצבה ואיננה מוכנה לקבל עזרה אי אפשר להכריח אותה. גם רופא שיגיע הביתה עלול להתקבל בסירוב. בעיקרון יש שירות של רופאים פסיכיאטרים המגיעים לביקור בית אבל לא הייתי מנסה להכריח את אימך לעשות דבר בניגוד לרצונה. היה רצוי למצוא מישהו מבני המשפחה שהוא בעל ההשפעה הרבה ביותר עליה שישכנע אותה לגשת לייעוץ ראשוני. תוכלו ליצור מראש קשר עם איש מקצוע מתאים כדי לקבל גם הנחיות ממנו. בהחלט אינני ממליץ לאיים עליה בניתוק הקשר כצעד מניפולטיבי. עדיף לעשות את זה דווקא בדרך החיובית, להסביר את כמה את דואגת לה ושהדבר גורם לך צער רב. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

אחיי ואני פנינו אליה והסברנו לה כמה חשוב לנו שתראה רופא שיוכל לעזור לה,אך הסטיגמה של פסיכאטר נראה לנו מפחיד אותה,האם ישנם פסיכאטרים המגעים לבית וכיצד אפשר להגיע אלהם. בתודה מראש.

התחלתי לקחת לוסטרל לטיפול בחרדות. 50 מ"ג ליום. מתי זה יעזור??? לפני כשבועיים קיבלתי קלארינז לטיפול בדלקת סינוסים. האם תכשיר סימפתומימטי יכול להוות גירוי להופעת חרדות. עד כדי מצב מצוקה.

הדס שלום ושוב אני תוהה - למה את לא שואלת את הרואפה שלך ? מכל מקום להתחלת השפעה יש לחכות עד 4 שבועות אם אין השפעה יש להעלות מנון או לשקול שנוי אחר (כמובן אם יש תופעות לואי לטפל) מנון של 50 מ"ג הוא כעקרון יחסית נמוך ויתכן שידרש יותר בהצלחה עמי

עורכת לשונית ,תואר שני ,בעלת ניסיון ,שפת אם אנגלית, מעונינת בעבודות עריכה למאמרים ,מחקרים ועבודות בשפה האנגלית .לפרטים :dlytm@inter .net .il

למה פה?

לפני כשבועיים התחלתי לקחת סרוקסט (40 מ"ג ליום) ומז החשק המיני שלי ירד בצורה דרסטית. אפילו כשאני מקיימת יחסי מין אני לא מצליחה להנות מהמגע כמו פעם וגם לא להגיע לאורגזמה. מה עושים?

מה שאת מתארת הוא תופעת לואי נפוצה ומוכרת של סרוקסט. מה שאת צריכה לעשות זה לפנות לפסיכיאטר שלך ולספר לו (אין ברירה תתבגרי על הבושה, זו העבודה שלו) והוא צריך להתאים את המינון או לקבוע לך "יום הפסקה" בשבוע מהתרופה או להחליף את התרופה באחרת וכו'. יש דרכים לעזור לזה ולשנות. את חייבת לדבר על זה איתו. בהצלחה.

אנסטסיה שלום אם זה מפריע פני לרופא שלך ושקלי אם להחליף תרופה בהצלחה עמי

אם כבר ידוע שלסרוקסט יש כל כך הרבה תופעות לוואי, מדוע בכל זאת כדאי לתת אותו כשהמצב לא מאוד חמור? שמעתי על אדם שסובל מפוסט - טראומה בעקבות תאונת דרכים, הוא מתפקד כראוי למעט סיוטי לילה. הבחור נשוי ועד עתה לא טופל תרופתית, ואולם ברגע שפנה למחלקה לבריאות הנפש רשמה לו הפסיכיאטרית שם את התרופה. ואני שואלת שוב - אם ברור שהתרופה תפגע בתפקוד ובחשק המיני, האם כדאי בכל זאת לקחת אותה?

כי עם סרקוסט אי-אפשר להתאבד.

סטודנטית שלום... כמו בכל דבר בחיים : קצת פרופורציה וגם... לא לשכוח שלרוב המטבעות יש שני צדדים ! אז : "גמילה " מסרוקסט לא תמיד קשה וגם אם זמנית כואב הראש זה עובר תוך שבוע + זו תרופה נהדרת שמחזירה הרבה אנשים סובלים לחייהם הטובים אליהם התגעגעו - אותי למשל ... בפיקוח רפואי נכון ( כמו של הפסכיאטר שלי ) הכל רגוע , מבוקר , ונעשה באופן הטוב ביותר עבור המטופל. באשת טיפול לעתיד ( גם אני למדתי עו"ס ועוסקת כיום בטיפול קבוצתי ) חשוב מאוד שתזכרי שדברים אינם שחור או לבן , שהכל מתקיים על רצף וגם - שלפעמים בדרך להחלמה יש קצת קשיים שעם טיפול נכון ניתן לצמצם את הנזק שלהם. אל תגרמי לידיד שלך לפקפק בטיפול התרופתי.

כן, אבל השאלה היא - אם עד עכשיו החיים התנהלו פחות או יותר בסדר, האם כדאי בכלל להתחיל להשתמש בתרופות, כשיודעים שזה יצור בעיה ביחסי המין?

סטודנטית שלום שאלתך משקפת את הבלבול והדיסאינפורמציה על תרופות בעיה מספר אחת עם תרופות האם הן מועילות במידה והן מועילות - רוב האנשים מוכנים לשלם בתופעות לואי לא מעטות בנוסף מספר תופעות הלואי האפשריות הוא גדול מספר האנשים בפועל שסובלים מתופועת לואי אינו כל כך גדול וכמובן שתמיד יש אפשרות להליף בברכה עמי

אני מחזקת את ידיך בתגובתך ! יש המון חוסר ידע ובורות לגבי תרופות פסיכיאטריות - גם אצלי , למרות שלמדתי עו"ס עד... שנהיתי מטופלת. הסרוקסט בו כ"כ התביישתי וממנו חרדתי כמעט כמו מהחרדה עצמה , השיב לי את עצמי! את הימים בהם אהבתי לעשות כ"כ הרבה דברים , חשתי חופשייה ובדה"כ שמחה. החרדה כלאה אותי . היא השתלטה על תחום ועוד תחום בחיי ואני , שהייתי אדם אקטיבי מאוד הפכתי לקפואה ומבוהלת. אל תפחדו מהסרוקסט , רק קבלו עזרה ותמיכה מפסכיאטר נפלא ( כמו שלי ) שמפקח על כל שלב אצלי ( כבר שנתיים ) מעוןדכן ומעדכן אותי לאורך כול הדרך. חזרתי לעצמי , חזרתי לאקדמיה , נישאתי ו.... לפני שבוע , נודע לי שאני בהריון. שתבריאו .

הפסיכולוגית תמיד אמרה לי שיש לי ציפיות גבוהות לגבי עצמי היא צדקה היא אמרה שאני מציבה את הציפיות האלה גם לגבי אנשים גם בזה היא צדקה היא אמרה פעם שלפעמים אני מתאכזבת כי הציפיות גבוהות מדי, ואז אני מאשימה את עצמי, רק בגלל שלא הכל הלך לפי המתוכנן. עכשיו התאכזבתי, נורא, הדיכאון הזה שובר אותי, אני חלשה מדי לעומתו, איך בא לי להתפוצץ, לעוף, לחזור אחורה.

אל תתני לדיכאון לשבור אותך. זה שיש לך ציפיות גבוהות לא אומר שאת צריכה לוותר עליהן. המשיכי לנסות בכל הכח ולעולם אל תניחי לדיכאון לנצח.

ג'קי יקרה, ברוכה הבאה למועדון המאוכזבים.... בתור אחת שהייתה "שם" במקום שבו את נמצאת כרגע- אני יכולה להגיד לך שזה שלב שטוב שאת עוברת, כרגע את בטח מתעצבנת עליי וחושבת "מה היא מבינה בכלל" אבל אני מבינה, תאמיני לי. וטוב שאת בטיפול, טוב שאת מדברת על האכזבה ועל הכאב ועל הצורך פשוט ליפול, להתפוצץ, לעוף וכן...גם לחזור אחורה, אולי אפילו לרחם- להיות מקופלים כמו עובר ,לא לחשוב על כלום ולא להיות צריכים לעשות כלום... אז רק להגיד לך שתמצאי מישהו קרוב שאת יכולה ליפול, להתפוצץ לידו, עד יעבור זעם. ( אני מוכנה להיות המישהו הזה, אם תרצי...:-) ) קחי את הזמן למחשבות, וקחי גם חיבוק אחד חזק..... ודרך אגב, הדיכאון אולי מנצח עכשיו אבל זה מצב זמני, מבטיחה! ,הגלגל מתהפך -פעם למעלה פעם למטה....

ג'קי יקירתי קל להגיד "אל תצפי ליותר מידי שלמות לא אצלך ולא אצל מישהו אחר . וכך לא תתאכזבי." אך במידה וזאת אחת מהבעיות שהעלתם בחדר הטיפול , אז יש צורך לטפל בסימפטום,הנוגע ישירות, לציפיה ולדרישה למושלמות מצידך . כשזה יטופל תהיה בידיך תמונה אחרת של תפיסת עצמך ,כאדם שזורם כפי יכולתו וקיצבו,וההיתמודדות תהיה קלה יותר. איתך גם בחושך וגם באור אוהבת ויוי

הרבה פעמים אני רוצה שהדיכאון ינצח אותי, אני לא רוצה להילחם בו כי יש רצון לסבול.

איזה הבדל - תמיד אנרו לי שהציפיות שלי (אם בכלל) נמוכות מדי; זה לא גורם לי להרגיש טוב יותר. בכלל - מהי רמת ציפיות הגיונית? ואולי זה לא קשור לרמת הציפיות, אלא לאישיות?

שלום למנהלי ובעלי הפורומים לאחר שיחה מעמיקה עם חברי לפורום הלם קרב הוחלט באם לא תנקטו צעדים נגד אור שמפריע למהלך תקין של מספר פורומים בינטרנט נאלץ אנו או לנטוש את הפורום ולעבור למקום אחר שהוצע לנו ובנוסף להפריע או לגרום לסגירת כל הפורומים של דוקטורס לא יתכן שאדם הלוקה בנפשו יהרוס בית של הלומי קרב שזהו מוצאם היחידי כמעט לצויליזציה זהו מכתב שני שלי ואני יודע שעוד חברים כתבו ללא מענה את תוכן מכתב זה אני אפיץ בכל הפורומים שלכם מכתב זה אינו איום אלה הודעה חד משמעית לא נשוב לכתוב לכם כאן בברכה יהודה נ.ב מספר הטלפון של אור 054477978 לטיפולכם המהיר

אני יכול להעיד שאור הוא בחור חיובי שמנסה לעזור לאחרים בהסתמך על נסיונו האישי. בעיקר לאנשים שהתמכרו לבנזודיאזפינים. לא מן הנמנע שמתחזה משאיר הודעות פוגעות ומעליבות בשמו. בברכה הקטור

הקטור - יש בחור בשם אור (אולי לא אותו אחד) - שאכן פוגע במשתתפי הפורומים.

יהודה היקר, אני מבינה את הכאב שלך, מרגישה את התסכול ואת חוסר האונים, ואת תחושת אובדן הבית והמקום בו אתה יכול לדבר באמת על מה שכואב לך ולדעת שיש אנשים שעברו וחוו אותם דברים ומרגישים יחד איתך ופוחדים יחד איתך. אבל דווקא בגלל זה אני לא יכולה להסכים ולא לקבל את האיום המשתמע משתי ההודעות האחרונות שלך. כמו שהפורום שלך יקר לך, גם הפורום הזה יקר ללב אנשים, חשוב ומשמעותי, וזאת לא הדרך. לא ככה מטפלים בפגע רע. לא הולכים בדרכו, לא נוקטים באמצעים אלימים. אתה וחבריך אנשים מקסימים, אני עוקבת אחריכם בשתיקה, ורואה את התמיכה והעידוד שאתם מעניקים אחד לשני, אל תרדו ברמתכם, ואל תנקטו באמצעים אלימים. אסור שטרור יגרור אחריו טרור. אחרת לאן נגיע ? מקווה שתצליחו למצוא את הדרך לנטרל את ההפרעות הנגרמות לכם בדרכים אחרות, בלי להרוס את כל ה"עולם" ואת כל הפורומים בדרך. אולי באמת לפתוח פורום במקום אחר זאת הדרך, ואולי פורום סגור עם ססמאות ואנשים מוגבלים הרשאים להיכנס, ואולי יש עוד פתרונות פחות הרסניים. אנשים משתמשים כאן בעידוד ובתמיכה בדיוק כמו שאתם נעזרים זה בזה, אל תפגעו ביופי של הפורום, גם הפורום הזה סבל מספיק תקופות קשות, ואיבד הרבה אנשים יקרים בגלל זה, ועכשיו הוא רק מנסה להתאושש, אני לא הייתי רוצה לראות אותו נופל שוב. אני צריכה אותו ועוד אנשים. אם אתם צריכים תמיכה מול הנהלת הפורומים נשמח לעמוד לצדכם, אבל לא באיומים ולא בטרור ולא באלימות. אביב.

תודה אביב יקרה כנראה נסחפתי מתוך כעס לא זו היתה כווני אבל מאסנו באדם שמטריד ללא כל סיבה פנינו מספר פעמים להנהלת הפורים אך לצערי ללא מענה אדם זה מנסה להרוס כל חלקה טובה וחייבים לשים לזה סוף מקווה אני שהנהלת הפורומים תדע לטפל בנגע זר זה האמת אני נמצא בדין ודברים באתר אחר למצוא בית הולם ללא הפרעות מקווה שבקרוב נמצא פתרון ומה שלומך מעבר לכל ענין ההתרדות מקווה שמצבך טוב להתראות יהודה

איתך בכל מילה!

אני נלחם בפורום הלם קרב על חופש הביטוי מעולם לא פגעתי בפורומים אחרים יש אנשים שתופסים טרמפ ומתחזים בשמי כל הודעה או תגובה שלי בהלם קרב נמחקים בצורה שרירותית ולא בוחלים בשום אמצעים מנהל הפורום ואיש הגשם משתמשים במידע שניתן להם מחוץ לפורום ומסרו כתובת שלי כולל טלפון לאנשים ש"ניסו" לאיים עלי לא שאני מפחד....להיפך..אבל הם עוברים קווים אדומים אמשיך להלחם על חופש הביטוי עד חרמה ואם ימשיכו לפרסם את הטלפון שלי או הכתובת אני גם אמסור את הפרטים שלהם...אבל לגורמים אחרים לגמרי אבל אז לא תיהיה דרך חזרה!!! ומכיוון שאיש הגשם פרסם את הפלפון שלי אז אני אפרסם את שלו055418023

אור, יכול להיות שמשתמשים בשם שלך... אבל תסכים איתי שהפורומים הללו הם לא בדיוק שדה קרב, וזה ממש לא המקום לכל ההשמצות ההדיות, האיומים ופרסום מספרי הטלפון שלכם. תסגרו את העניינים במקום אחר - אני מבינה ששניכם פגועים, אבל למה לפגוע בכולם?

דוגמא קטנה לרוח הדברים בהלם קרב http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=66&i=212506&t=212506

להלן עוד דוגמית מה חושבים בפורום הלם קרב על איש הגשם http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=66&i=212833&t=212026

רק שכחת שאתה כתבת את זה

מצטער לאכזב אותך חמוד....אבל זה לא אני ויש לך את כל הכלים לבדוק אם זה אני ולראיה...ההודעה לא נמחקה!!! תרד מהעץ חבוב....הפרצוף האמיתי שלך נחשף אתה זה שגורם לסכסוכים אתה זה שבוחש מאחורי הקלעים אני כבר לא בטוח שלדרור יש יד במחיקות פשוט קבלת מדרור קוד לפורום ואתה מנהל אותו כבשלך(מעניין אם זה חוקי?) רד רד מהעץ "אתה סתם נחש מתחת לקש" מעניין מי החולה נפש?? לך תחפש תעסוקה אחרת...ותעבור לשאלה הבאה כי אני תחנה סופית למשחקים שלך...אפילו שעברת קווים אדומים!!

הייתי ביוגה ולא זאת הכוונה , אלא למישהו שמתמחה בתראפיה ( ולא קבוצתית) . יש לך רעיון אחר ?, שמעתי שיש פסיכולוגים שמתמחים בעניין התרפיה

נירית שלום האם יש מטרה ספציפית שאת רוצה להגיע אליה בהרפיה? ראשית ישנם מספר ערכות ללימוד עצמי של הרפיה. למשל, לד"ר ברוך אליצור יש שני ספרים עם קלטות בנושא, וישנם נוספים. בעבודה בקליניקה פסיכולוגים רבים משתמשים בהרפיה כחלק מתהליך הטיפול. אוכל להעיד מנסיוני שהרפיה היא כלי חשוב הן כחלק מטיפול רחב יותר, למשל, בטיפול ע"י היפנוזה או EMDR והן כטכניקה שעומדת בפני עצמה למטרות טיפוליות מסויימות. מקווה שעניתי על שאלתך. בברכה ד"ר אורן קפלן

נירית, משום מה הפסיכו' שאני פגשתי גרמו לי לרצות לחפש את ה"שלווה" במקומות אחרים :) אבל קחי את זה כהערה ממורמרת ותו לא.

לאיזה בעל מקצוע עליי לפנות אם אני רוצה טיפול בתרפיה (תרפיה כללית ותרגילי תרפיה לנשימה ) ?

תנסי לפנות למישהו שעוסק ביוגה.

בעל המקצוע הנחוץ לו הוא תרפיסט. שיטות הטיפול רבות ומגוונות. החל מתרפיה במים (הידרותרפיה), תרפיה בתנועה, מחול, מוסיקה וכו', ועד תרפיה משולבת במגע (לחיצות וכו'). בהצלחה

רק רציתי לידע אתכם בנזקים שאדון אור עושה אצלנו פורום הלם קרב במידה ואור או הנהלת הפורומים לא תעשה משהו לביטול הגזרה שנקראת אור ולהפרעות הבלתי נסבלות בפורום הלם קרב לצערי אני אצטרך לעשות כאן בדיוק מה שהוא עושה אצלנו והאמינו לי זה ממש לא נעים אז לתשומת לב מנהלי או בעלי הפורומים שחושבים שכסף קונה את האדם לידיעתכם וטיפולכם המהיר

שלום, אור עושה נזקים בעוד פורומים (לא רק ב - MSN). אין מה לעשות נגדו, מכיוון שזה אינטנט... אי-אפשר לחסום בפניו את הכניסה. אז לפני שאתה מאיים או מתריע בפנינו על כוונותיך - תבדוק היטב שיש בידך את כל הפרטים!!!

שלום הרה יש לי כל הפרטים אז הנה לך טלפון שלו 054477978

איך קבעת ועל סמך מה את אומרת שאני פוגע בפורומים אחרים??

יש לי שאלה חשובה. אני בטיפול פסיכולוגי מעל 4 שנים. בהרבה מובנים אני מרגישה שהתקדמתי מאד, והטיפול עזר לי. אך בנקודה מסויימת וכואבת מבחינתי, אני לא מצליחה לעבור איזשהו מחסום ואני תקועה. מדובר בדימוי גוף נמוך מאד, אשר מוריד המון מהערך העצמי שלי. חשבתי שכדאי להסתייע בפסיכולוגיה קוגנטיבית אשר תסייע לי לשנות דפוסי חשיבה על עצמי ואולי לסייע לי לאהוב את עצמי קצת יותר ולתת לעצמי קצת יותר קרדיט. האם ניתן לשלב פסיכותרפיה ופסיכולוגיה קוגנטיבית במקביל, או שקיימת סתירה ויווצר בילבול? האם מדובר לרוב בטיפול קצר טווח? היכן ניתן למצוא רשימת מטפלים קוגנטיביים באזור מגוריי? בברכה, חנה

ל"ת

...

חנה שלום ראשית, במידה ואת נמצאת בטיפול לא הייתי עושה דבר לפני בירור רציני עם המטפל הנוכחי. בעיקרון יש אפשרות לטיפול במקביל במצב שתיארת, אבל חשוב שיהיה תאום והסכמה בין המטפלים, וכמובן בהתאם למה שאת רוצה וצריכה. בעיקרון, אם את נמצאת בטיפול 4 שנים אינני רואה אפשרות שתיכנסי לתהליך ארוך נוסף במקביל. למעשה לפי תיאורך את מחפשת טיפול קצר וממוקד. ואכן רוב הטיפולים הקוגניטיביים הם על פי רוב קצרים יחסית וממוקדים בבעיה. זאת בהנחה שהבעיה ממוקדת. הבעיה שאת מציגה עלולה להיות לא ממוקדת ואז דווקא שיטת הטיפול בה את נמצאת תתאים יותר. בדקי את עצמך, אולי תוכלי בכל זאת להיעזר בטיפול בו את נמצאת כיום לבעיה. בכל מקרה, גם אם תגשי לטיפול קוגניטיבי יתכן שכדאי לשלב שיטות נוספות, למשל היפנוזה או EMDR, הכל בהתאם למטרות והבעיות שעולות. נדרשת התאמה אישית של שיטות העבודה לאחר היכרות. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן שלום. תודה על המענה. על היפנוזה שמעתי, אבל מה זה EMDR? בברכה, חנה

שיהיה לך לילה טוב שיהיו הרבה חלומות נעימים ואולי אם תשתפי אותנו בחלומותייך נלמד להבין אותך יותר. לא, אין פה התחייבות גם לא אחריות ל - 3 שנים שלא תגידי שלא אמרנו שלא תחשבי שלא מבינים. אתה עדיין רוצה להוציא ספר?

אני שולחת אותם גם ממני, ומה? יש ספר? אני רוצה להיות הקוראת הראשונה! מסכימים לי?? רגע, אבל על מה הספר??

HELLO, אין ספר... איתן רוצה להוציא ספר שירי דכאון שנקרא "משירי הפורום של הרה וחברים". הצאתי לו שיוותר עליי, וישאיר רק את החברים. ותודה.

כן אני עדיין רוצה להוציא ספר שירים:)) דווקא נחמד:))) אל תזלזלי בעצמך. אולי לא התכוונת שיצא לך משהו טוב אבל תתפלאי יצא:))) @---------)---- @---------)---- איתן

איתן - זה משהו שכתבתי לפני 5 וחצי שנים. היום אני לא מסוגלת לכתוב דברים כאלה... ולדעתי גם הקטע הזה לא משהו...

אם תשימי לב כבר יש קוראים פוטנציאלים:))) @-------)----- @-------)----- איתן

וכמו שנאמר: תפסיק-תמשיך.

אגב, זו היתה דעתי על פסיכולוגים לפני חמש וחצי שנים... הזמן רק מוכיח שלאירוניה יש סיבה מוצדקת... הלא כן יקירי?

הכן יקירתי:))) את רוצה במתותה ממך לשוח בגנים של הממלכה:))) המשרתים מחכים לנו בגזוזטרה לארוחה:))) אני יוצא לצוד לך סלטים:)) רוצה לבוא לחנוק פיטריות:))) @--------)----- @-------)------ איתן

שלום! אני בת 20 ויש לי בעיה או יותר נכון הרבה בעיות, אני פשוט פחדנית! כמו ילדה קטנה אני לא חושבת שיש משהו בעולם הזה שאני לא מפחדת ממנו באופן שהוא לא נורמלי שגורם לי לחרדות, למחשבות מפחידות ובעיקר להימנע מהרבה דברים בעקבות הפחד. דוגמאות: חושך( אני לא אשאר לבד בבית או אצא מהבית בערב), מבחנים- חרדת בחינות, ג'וקים, תאונות ( אני לא יכולה לנסוע באוטו בלי לחשוב שעומד לקרות משהו נוראי),אש , רופא שיניים- אף לא הלכתי ואני צריכה אני יודעת שבד"כ אומרים שמשהו שהיה בעבר גורם לזה, אבל לכל כך הרבה פחדים ביחד שממש מפריעים לי ופוגעים בי בחייי היום יום? האם יש לך תשובה? כי לי לא ואני ממש משתגעת מהקטע הזה וכבר לא יודעת מה לעשות. אודה לך על כל תשובה . . .

שלום סיון:) יש לי שתי עצות אחת שתיפני ליעוץ. השניה שקל להגיד וקשה לעשות. את צריכה פשוט לשנות השקפת עולם על הדברים בחיי היום יום שלך. לדוגמה אני פעם פחדתי מלהישאר לבד בבית ומחושך. כל רחש היה מקפיץ אותי. אז פשוט הלכתי ובדקתי שהדלת סגורה. ואז אמרתי לעצמי. מה כבר זה יכול ליהיות? זה בטח השכנים המעצבנים למטה שוב עושים רעש. כי הרי הדלת נעולה ואני לא גר בקומה ראשונה. או שזה בסה"כ הכל המקרר. שעושה רעש. מה הלחץ? וככה הרגעתי וגם היום אני מרגיע את עצמי ככה. אני בודק אם הדלת נעולה. ומכניס לעצמי לראש שבעצם אף אחד לא ניכנס אז ממה יש לי לפחד בעצם. בנושא בחינות. אני לומד ליפני המיבחן ואז במיבחנים אני אומר לעצמי. הרי למדת מה כבר יכול ליהיות כל כך שונה ממה שאתה כבר יודע???? במיבחן עצמו אני לוקח נשימה עמוקה. קורא את המיבחן מהתחלה ועד הסוף. מסמן לי סעיפים או שאלות שיותר קל לי לענות עליהן ואז אני מתחיל את הבחינה. השאלות או הסעיפים הקלים נותנים לי ביטחון להמשיך לדברים הקצת יותר קשים. בקשר לתאונות. גם אני פוחד מתאונות וכך גם רבים אחרים. אבל תחשבי על המשפט הנדוש. "מה? אני לא אצא מהבית בגלל שיש תאונות???? "הרי אם הדברים מכוונים מלמעלה או מאיזה שהוא מקום אחר. את יכולה להפצע לקבל התקף לב (חס ושלום) גם בבית. היתה תקופה שהייתי יותר צעיר שחשבתי על המוות ואז ממש היה לי קשה לנשום. אז החלטתי להתיחס למוות כחלק מהחיים. ז"א שאני חושב אך ורק על החיים ואם המוות יבוא אז ברוך הבא. אני לא אשנה את החיים שלי ולא את המחשבות שלי בגלל שקיים יצור שקוראים לו מוות. הוא רוצה שיבוא. זה הקטין מאוד את מפלס הפחד שלי. אני יודע שתאונות זה מפחיד ומסוכן. אבל מישום מה אני לא דואג. כי אני יודע שהכל בסופו של דבר מכוון ממקום כל שהוא. ואם הגיע השעה אז היא הגיע ואם לא אז אני פשוט אמשיך ליחיות. זה אולי נראה לך כמו אדישות:) אבל זה ממש לא. זאת השקפת עולם אם מנגנוני ביטחון רבים. שלפי דעתי לא מזיקים. אני בכל אופן חי איתם בשלום. והעובדה היא שאני מאושר. ופוחד פחות:))) אם תבחרי בדרך הקשה ותירצי עוד עצות אשמח לעזור לך איתן

סיון, מכירה את הבעיה (יש לי אחות כזו)... תפני לאיש מקצוע - יש היום תרופות בשוק שמיועדות לזה.

סיון שלום אני סובל מבעיות דומות וחרדות קשות זה זמן רב. עד שהתחלתי בטיפול תרופתי. אנחנו נמצאים כיום בשנות ה2000 ולשמחת כל הסובלים יש תרופות המשפרות באופן ניכר את איכות החיים תרופות כמו פרוזק . סרוקסאט. ודומיהן נמצאו כיעילות במיוחד. אז נא לרדת מהסטיגמה הישנה גשי לרופא פסיכיאטור וטפלי בעצמך . אני בטוח שתהיי מרוצה ביותר מהתוצאות. ותחזרי אלינו לפורום. אריאל

סיון שלום בהמשך להודעות הקודמות שקיבלת גם אני ממליץ שתפני לייעוץ מקצועי, אולם לא הייתי מסתפק רק בבדיקה לגבי טיפול תרופתי, גם אם הוא יתאים לך. מומלץ שתפני גם לייעוץ בשיחות כדי להבין את הסיבות לפחדים וכדי לעזור לך לשנות את המצב. פעמים רבות שילוב בין מספר שיטות עשוי לעזור. להלן הסבר קצר על טיפולים בחרדה: ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. גם הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני בן 23, אומרים מסביבי שאני נראה טוב, ולמעשה עד היום לא שכבתי עם מישהי ואפילו לא היתה לי נשיקה ראשונה. כל זאת למרות שהיו לי הרבה הזדמנויות לקשר וסתם למין, ובחורות מתחילות איתי. הסיבה היא שאני פשוט ביישן ויש לי בעיה עם אינטימיות. מה עלי לעשות ? אם עלי לפנות לפסיכולוג/פסיכיאטר - האם מדובר בהרבה מפגשים וכתוצאה מכך בהרבה כסף? תודה, עומר נ.ב. אם מישהו ובעיקר מישהי נתקלו בבעיה זו אני ממש אעריך אם תכתבו לי.

שלום עומר אני כבר כתבתי כאן באתר שהייתי ממש במצב שלך אבל ליפני הצבא. באופן עקרוני קימות שתי אופציות. ואני אתן לך את שתיהן מפני שאני לא מכיר אותך מספיק. הראשונה. היא באמת לקחת טיפול פסיכולוגי כל שהוא כדי לצאת מהבעיה בעזרה מיקצועית. השניה היא מה שאני עשיתי. אבל בשביל זה דרושה סבלנות רבה וכח פנימי גדול. וזה באמת תלוי אך ורק בך. קודם כל כדי לצאת מהבישנות צריך את השבריר שניה של האומץ. וגם אז כל הגוף רועד. אבל זה רק בהתחלה. אתה צריך להכניס לך בראש. שהבחורה מולך היא כמוך. אולי היא ניראת שונה. אבל היא אדם. כמו כל אחד אחר. אתה יכול להכניס לראש אולי שהיא כמו דודה שלך ואתה מדבר איתה חופשי כאילו בעיניניי דיומא. תנסה כמה שיותר לבדוק את עצמך עד כמה רחוק אתה יכול ללכת. תכניס לעצמך לראש שלפעמים גם שומעים "לא", הכוונה ללא מעוניינת. אז מה? ההורים שלך לא אומרים לך "לא" לפעמים. אז בסדר לא קרה כלום תנסה להתחיל אם מישהי אחרת (הכוונה אם היא לא מעוניינת בקשר, כמובן). כדי לצבור ביטחון צריך לצבור ניסיון. אולי בהתחלה הם יהיו כושלים אבל אם הזמן בא הניסיון והביטחון. ככל שתנסה יותר והדברים יתחילו להסתדר לך ככה תצא מהבישנות יותר מהר. זה תהליך אבל מניסיון זה שווה:)) אתה צריך להתחיל ולחשוב שאתה רק איתה ואין אף אחד מסביבך. בהתחלה מחליפים צבעים:)) אבל אם הזמן זה פוחת. ופשוט לתת לדברים להתגלגל או יותר נכון לזרום. כמו שאומר הפיתגם "שלח לחמך על פני המים":) אם תרצה לשאול עוד משהו אני אשמח לעזור איתן

שלום רב, ענייני קשר בינאישי יכולים להיות דומים לפקק, שע"י סיוע קל - נפתח ומאפשר זרימה. בעיקר כך הדבר אם המראה החיצוני נחשב לנאה. כלומר: הסיוע כרוך במאמץ אישיותי וכספי שאינו בשמיים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

כאילו קצת תקועה, אז משתמשת במילים שאנשים אחרים כתבו, ולפעמים גם שרה, ואז יותר קל לפרוץ את קרום הדמעות, הכל נשפך החוצה, כאילו מתנקה מבפנים. אז תסלחו לי שאני לא מתייחסת לכל מה שכתבתם, אני מודה על הכל! לכולכם!, רק לא מוצאת מילים משל עצמי, זה דורש ממני מאמץ גדול , גדול מידי לכרגע. רוצה לספר לכם ממה אני כל כך פוחדת אבל עוד לא יכולה, אז הנה עוד שיר ,במקום המילים, שמצאתי מתוך הדיסק המרגש של עברי לידר : " פחות מהלב שכואב משאיר סימנים על המצח רצון חזק לחבק לנשק ולברוח תלתלים תלתלים וכמה זה טוב שאוספים ורואים את המצח בעיניים האלה יש משהו נשבר מבפנים תחרות מכשולים וכמה זה טוב לאהוב את ההיפך מתקרבים, מחזיקים חברים שיתנו את הקצב ואיפה הפסקתי לחשוב ונתתי לרגש לברוח כי ככה חשבתי זה טוב שללטף זה מקצוע כל היום אני בתוך חלום שני ליטר גשם ובא לי איך בא לי פתאום שהקיץ יבוא ויחד איתו יבוא האושר הזה שאני כל כך מחכה פתאום זה קורה בערב אחד נפתחת הדלת מתקרבים אנשים חדשים וקדימה ללכת ואיפה הפסקתי לשמור נתתי לרגש לברוח וככה חשבתי קרוב שזה ההיפך מכוח כל היום אני בתוך חלום שני ליטר גשם ובא לי איך בא לי פתאום שהקיץ יבוא ויחד איתו יבוא האושר הזה שאני כל כך מחכה"

לכולם יש סבלנות, עד אשר מילותייך שלך תחזורנה.

כן יקירתי , גם לי זה קורה,והרבה , למדתי לעשות הפסקות ,למלא מצברים" ולשוב. הכי חשוב ,זה שאת פה ,עם שירים שבחרת מתוך התאמה ,שיצאו מלב,,, אחר, או עם מיכתב שמילותיו יצאו מליבך,,,השופע. שלך באהבה ויוי

שלום, אני סובל זמן רב מנדודי שינה ומצב רוח דיכאוני למדי... והרופא שלי המליץ לי לקחת את התרופה לוריוון - LORIVAN (בנוסף לפרוזק שאני לוקח) השאלה: האם לוריוון מתאים לשינה ? כי קראתי שהוא משמש לטיפול במצבי רוח ודאגה...ולא ראיתי שהוא קשור לטיפול בשינה ואם מישהו יודע אם השילוב הזה (פרוזק ולוריוון מזיק?...או שזה בסדר...) תודה מראש

אם תתחיל אם בנזודיאזפינים תצטרך להגדיל את המינון כל הזמן, כי זה ממכר. ולהיות מכור זה ממש לא נעים.

אני יודע שזה עלול למכר לאורך זמן השאלה שלי היא יותר האם זה יעיל לבעיות של חוסר שינה... נדודי שינה... תודה

שלום השלוב יתכן התרופה משמשת לשינה עם זאת אם הינך מטפול בפרוזק מעל חודש , יתכן מאד שמה שצריך זה להעלות אתמנון הפרוזק או להחליף אותו או לשקול התערבות בשיחה שכן היתה אמורה לחול הטבה כבר אנא פנה ליעוץ בנושא בברכה עמי

תודה על התשובה אני לוקח את הפרוזק כבר חודשיים ואני מרגיש הטבה יחסית למצב שלפני שהתחלתי לקחת, הבעייה שנדודני השנה היו לפני הפרוזק וגם אחרי... האם הצלחה בטפול בפרוזק ודומיו... משמעותה גם הטבה בשינה ?

האם נפוצה הזייה תחושתית של נימול באצבעות הידיים? היכן ניתן לקרוא על כך?

כאבי פנטום?

שלום לא נפוצה אם זה נמשך או חוזר על עצמו פני לעיוץ של נוירולוג בהצלחה עמי

נלי שלום. אני מציעה לך גם לחשוב על בדיקה אצל מומחה לכף היד (אורטופד או כירורג). נימול באצבעות הידיים מעיד לעיתים על לחץ על העצב המדיאני - תופעה יחסית שכיחה הנקראת CTS - carpal tanel syndrome. בייחוד אם התופעה מופיעה יותר בלילה.

בתי בת 16 הודיעה לי אתמול כי היא חושבת שהיא לסבית מבקשת ייעוץ כיצד ועם להתמודד עם המצב תודה

פשוט לקבל אותה כמו שהיא, למרות הציפיות שיש ממנה (לנהל חיים "נורמליים" - להתחתן וכו'). בתך עוברת תקופה לא קלה, וחשוב שתהיי שם בשבילה.

אני חושבת שהרבה צודקת, אם תהיי שם בשבילה-את בעצם תעשי הרבה מאוד מהעבודה! ואם היא באה וסיפרה לך, היא סמכה עלייך והאמינה בך. קחי זאת לתשומת לבך.

אני חושבת שהרה צודקת, אם תהיי שם בשבילה-את בעצם תעשי הרבה מאוד מהעבודה! ואם היא באה וסיפרה לך, היא סמכה עלייך והאמינה בך. קחי זאת לתשומת לבך.

זה לא בטוח שהיא באמת לסבית. בני-נוער נוהגים לגלות את עצמם - על כל הכרוך באדם - החל מאופי דרך התנהגות, טעמים, לבוש, וכלה בנטיה מינית. ייתכן ומדובר במשהו אופנתי, או בדרך לזכות בתשומת לב של מישהו. למרות הנ"ל, יתכן והנטיה היא אמיתית וטבעית. כפי שהדגישו קודם: עצם העובדה שהיא פנתה אלייך מראה שהיא סומכת עלייך. אולי ממך חיפשה מעט תשומת לב? אם הינך אובדת עצות, תמיד תוכלי להעזר באדם מוסמך שידבר עם בתך, ואולי יעזור גם לה לגלות מדוע החליטה שהיא בעלת נטיה מינית זו.

תודה אני מחפשת איש מקצוע להתיעץ איתואם אפשר לקבל המלצה כאן אשמח

עם כל הקושי שלך כאמא דואגת, קודם כל תתייצבי לצידה, תגני ותסוככי עליה (גם מהמחשבות שלה שבוודאי מאיימות ועושות לה בלאגן לא קטן). תנסי ככל האפשר לתת לה להסביר, לדבר, להתבטא ולהוציא את כל מה שיש לה בבטן על העניין. גם אם זו סתם התרעת שווא. וגם אם לא, תני לה להבין שהיא לא עושה שום דבר רק, מזיק, אסור או בלתי חוקי. ומה שהכי חשוב תמשיכי לשדר לה אהבה ללא תנאי, תמיכה וקבלה מלאה. בהצלחה לשתיכן

תודה

אני היום בן 27 נכה מלידה CP אחרי תואר ראשון ועובד בחברה צעירה ודינמית ופשוט נמאס מהחים מהנכות ומהכל שההתי צעיר יותר ההיתה רוח קרב האמנתי שהכל פתוח שמשהו ישתנה שלמרות הנכות אני אשיג הכל ובאיזה מקום הנכות תהיה אבל באותו זמן גם לא תהיה היום נגמר הכח אין למה לשאוף יותר חסרה האהבה חסר הדינמיות ורוח הנעורים שנעלמת כל מה שנשאר זה פיקחון עצוב שמה שהיה הוא שהיה והאשליה שאפשר לשנות משהו כנראה נעלמת עם הגיל הכי מעצבן אותי זה ההתנהגות של הסביבה הקרובה שלי למשל כאשר בן או בת משפחה מחפשות חבר או נמצאות ללא חבר כל המשפחה מתגייסת לסדר לשדך ורק בנוגע אלי הרי מדובר בנכות אז הכל בסדר אף אחד לא מעלה את הנושא וכמובן זה "טבעי" שאין חברה האמת שנמאס לי מהמצב הזה ומהחיים בככל אין לי מה לעשות עם הכעס הזה חוץ מלכעוס הרי כך או כך אף אחד לא יכיר לי או יחזיר את הכוחות שהשנים וההתמודדות עם נכות והחיים בכלל לקחו אני צריך לעשות הכל בכוחות עצמי ואין כח אחי גרוע שאין כבר חשק לכלום השיגרה הורגת האמונה בשינוי כבר שואפת לאפס למי יש כח לבנות מערכת יחסים במצב כזה בקיצור השאלה שלי נורא פשוטה מה עושים שנגמר הכח להילחם חיים בניוטרל? 27 זה גיל מספיק מבוגר לנכים צריך לתת פטור מהחיים למי שמעוניין ואם הייתה דרך נוחה לקצר אותם אותם כבר מיזמן ההתי עושה זאת אבל כמו החיים אין דרך קיצור ואין דרך נוחה. מה שנראה פעם טבעי ופשוט היום נראה כתיסכול אדיר אם פעם חשבתי שהנכות זה כח היום שאני מסתכל על ההתבגרות של אחים שלי דודים ודודות בני גילי פחות או יותר אני רואה שאפשר להסתדר יופי גם בלי נכות אז בשביל מה אני צריך את זה תגידו לי אנ אקבל איזה פרס נובל בסוף הדרך. אני מרגיש שהנכות נפלה עלי כרעם ביום בהיר ואין לי מושג איך זה קורה אחרי 27 שנה של התמודדות עם נכות אלי לכם יש?

לאנונימי אני בטוח שתמצא אהבה למעשה יש לך כבר בחורה שמיועדת לך רק יקח קצת זמן ותכיר אותה. לכל סיר יש מכסה ואין אדם שלא מוצא זיווג מתאים סבלנות. אני הייתי במקומך יוצא אים בחורה בעלת נחות קלה שתתאים לך ותקבל אותך כמו שאתה. תגיד מה רע לך בחיים יש לך עבודה מכובדת אתה צעיר וכל החיים לפניך יש אנשים שסובלים מנחות גדולה אבל נהנים מהחיים תשתדל לחשוב חיובי ותמסור לאלוהים את קשייך זכור שאתה בן של אלוהים והוא עוזר למי שרוצה לעזור לעצמו קיבלתה מתנה יקרת ערך את חייך במתנה תפיק את החיובי מהם. בלוואי ותדע שמחה ונחת בחייך.. בברכה זוהר.

לאנונימי אני בטוח שתמצא אהבה למעשה יש לך כבר בחורה שמיועדת לך רק יקח קצת זמן ותכיר אותה. לכל סיר יש מכסה ואין אדם שלא מוצא זיווג מתאים סבלנות. אני הייתי במקומך יוצא אים בחורה בעלת נחות קלה שתתאים לך ותקבל אותך כמו שאתה. תגיד מה רע לך בחיים יש לך עבודה מכובדת אתה צעיר וכל החיים לפניך יש אנשים שסובלים מנחות גדולה אבל נהנים מהחיים תשתדל לחשוב חיובי ותמסור לאלוהים את קשייך זכור שאתה בן של אלוהים והוא עוזר למי שרוצה לעזור לעצמו קיבלתה מתנה יקרת ערך את חייך במתנה תפיק את החיובי מהם. בלוואי ותדע שמחה ונחת בחייך.. בברכה זוהר.

שלום רב, אתה מאד צודק בתחושתך הכואבות. אבל, יתכן והבט "אחר", בסיוע איש מקצוע מיומן, על תהליכי ההתחברות והזוגיות - יכול לתת תפנית לתחושותיך, ומכאן להחלטות שלך על מהות החיים. היו דברים מעולם. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שלום לכולם, בעבר השתתפתי בדיון לגביי עניין של סקס ונכות שהתקיים בפורום אחר. גם שם עלה הענין של הקושי להתמודד עם נכות בחיים. ונוצר שם דיון מעניין עם מספר אנשים, שווה לקרוא. אני מצרף קישור לדיון ההוא. http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=76&i=10838&t=10805 שלומי

אני אנצל במה זו לענות לכולם ביחד גם לאלו שכתבו לי בפורומים אחרים כתבתם שכתיבה באינטרנט זה אולי בריחה ואתם צודקים זו בריחה והיא מבורכת זה מאפשר להיחשף ובא בעת להיות מוגן מהכאב של החשיפה האמיתית כתבתם גם שאולי כדי שאלך לטיפול פסיכולוגי במקרה אני לא פוסל את זה למדתי את המקצוע 3 שנים וגם ההתי בטיפול, טיפול הוא לא תחליף לעשיה ולא תחליף לקשר זוגי הטיפול לא יכל להיות מקום בו פותרים בעיות בהתמודדות אין ספית עם עצמינו ההתמודדות היא חייבת להיות דרך עשיה בשטח זו היתה דרכי וזו תמשיך להיות דרכי לטיפול יש יתרונות גדולים אבל הוא לא תחליף לכלום ולפעמים הוא יותר קשה ומסוכן מעשיה עצמה. ההיתי בטיפול ארוך והתאכזבתי והסיבה לכך פשוטה פסיכולוג טוב ככל שהיה עדיין מעוניין להישאר נטרלי וזה על מנת לתת שיקוף טוב נכון ואמין לרגשות המטופל כל זה טוב ויפה אבל על מנת לא להגיע לפירוק בתוך טיפול מהמפגש הזה עם עצמינו צריך להיות מאד חזקים ולא מטופלים עם אתה מבין את האבסורד בדבר אבל זה דרך העולם ואני בחרתי להיות בצעד העושה ולא בצב המובל לפי דעתי גם אין לפסיכולוגיה כלים אמיתים לעזור הצורך של המטפל להישאר מקצועי גורם לא פעם לפספס את הדבר ההאמיתי למשל במקרה של דיכאון להציע תרופות שכל מה שצריך להציע זה חיוך סימפתיה או סתם להחליף מקום עבודה הדיכאון הוא תגבתי וטיבעי למצבים קשים של התמודדויות החוכמה זה לעזור למטופל ליצור סביבה שתתאים לו ולא רק מסגרות שיתאימו למטפל שאותם נוטים לשלוף במהרה מהשרבול כמו למשל טיפול סרוגיט בממקום לנסות ליצור סביב שבה יהיה יותר כל להכיר או להתחיל עם בחורות בקיצור מהר מאד הבנתי שהטיפול הוא מוגבל במה שהוא יכל להציע ואני מעדיף את העולם בחוץ מאשר לתרום לאגו המיקצועי של הפסיכולוג שלי לכן הפסקתי את הטיפול בנוסף נכתב באחד הפורומים שהמאמץ יותר חשוב מהתוצאה גם זה נכון לפעמים אבל רק עד שנגמר הכח בכלל אני מאמין שהנכות עשתה את כולנו חכמים הרי כולם יודעים שאין חכם כבעל ניסיוןאבל החוכמה הזאת היא הכי מתסכלת בעולם לא מעניין אותי להיות חכם ובעל אמרות שפר על החיים אני רוצה להנות מהדברים הפשוטים של החיים אלה שלא דורשים חוכמה או תואר ראשון או שני כמו למשל להסתכל בעינים של בחורה ולהרגיש את הלב של שנינו אומר בלי מילים זהו זה זה הדבר,להיות מוכן לטפס בשביל אותה בחורה עד קומה רבעית גם שאין מעלית בסביבה לראות את החיוך ולהבין שהיה כדי לדעת לאהוב גם בלי לגעת רק במבט,לדבר ללא מילים ולהיות כל כך קרובים כל הדברים האלה היו פעם וניגמרו ליצור דבר כזה מחדש זה קשה קשה מאד במיוחד עם נכות ואני מרגיש שהזמן בורח לי בין האצבעות במיוחד שעכשיו התקופה שונה זו כבר לא הותה תקופה של לימודים אלה תקופה של עבודה ועבודה קשה ותחרותית כבר לא כל כך ילדים של החיים. בכל מקרה עזרתם לי מאד ואני אמשיך לכתוב באנונימיות למרות שאני מאמין שמה שאני כותב מתחבר להרבה מאד אנשים וזה לא כל כך אנונימי אלה אונברסלי. שלכם בתודה אנונימי

קיימת אצלי הרגשת חרדה תמידית , זה מתבטא בעיקר בפחד קהל אפילו בפורום מצומצם של 4 אנשים. כעת אני סטודנט וכשהמרצה פונה אלי בפני כל הכיתה אני מסמיק והרגשת חום עזה אופפת את פני , מצב זה יוצר אצלי תגובת התכנסות בעצמי (בלתי נשלטת) וכמעט אי יכולת לענות . אני מרגיש שהסובבים אותי מרגישים בזה וזה יוצר אצלי תחושה לא טובה שאפילו מעצימה את הרגשתי הרעה. אני חש שהדבר פוגע באורח חיי בקשירת קשר עם אחרים ובהתקדמותי בעבודה. מה עושים? ולמי פונים? אני ממש נואש ! תודה

ניסן חרדה והסמקה ,שלא טופלו כראוי אצלי הביאו למצב של דלקת פרקים כרונית שניקראת לופוס , פריחת פרפר בפנים , כל אימת שישנה איזשהיא סיבה ,היתרגשות חיובית או שילילית, הגוף מגיב לא נכון למצב רגיל , וניכנס להיכון כמו במצב מילחמה . מחלה אוטואימונית שמערכת החיסון מיתבלבלת . לא רוצה להפחיד אותך ,רק לעזור . גש לפסיכיאטר טוב יתן לך כדורי הרגעה גש לפסיכולוג לכמה שיחות בקשר לחרדות שלך . תטפל במצב אל תזניח , הגוב מגיב ועלינו לכבד ולהבין אותו . ואסור שיהיה מאוחר מידי ,כמו שקורה לי. בהצלחה !

ויוי תודה רבה על העצה אודה לך מאד באם תוכלי לייעץ לי למי לפנות לצורך טיפול בבעייתי באם את יכולה להמליץ לי על פסיכיאטר ופסיכולוג טובים בתודה מראש ניסן

שלום רב, מדובר בחרדה תיפקודית, שקרוב לוודאי שהיא ממוקדת רק למצבים מסויימים, כך שהסיכוי להתגבר על כך באמצעות סדרת מפגשים טיפוליים קצרה - הוא גבוה. אם לא תסתייע בשרות הייעוצי לסטודנטים, פנה לסיוע באופן פרטי, כי לא מדובר על סכומים שבשמיים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

ד"ר יוסי אברהם תודה על העצה. האם תוכל לייעץ לי למי אוכל לפנות לסיוע באופן פרטי תודה מראש ניסן

שלום, אני בן 17 ושמי אלמוג בערך מאז גיל 13 אני סובל מחרדות מתמשכות ולאחרונה גם דיכאון לקחתי את עצמי ביידים ופניתי לפסיכיאטר לפני מס' שבועות שם נתנו לי סרוקסט שלא עזר,החליפו לי את הכדורים לאדרונקס ואני לוקח את זה במשך 6 ימים בינתיים, בהתחלה חשבתי שזה ממש עזר אבל נראה לי שתעיטי זה אומנם משפר את הדיכאון אבל לא משפר את החרדות, כמעט כל דבר חדש שאני שומע עליו (בעיקר מחלות) אני מתחיל לפחד לאחרונה שמעתי שלמשהי שאני מכיר יש גידול סרטני.. זה נורא.. הבהיל אותי מעולם לא הכרתי משהו שהיה לו סרטן תמיד שמעתי את זה רק אצל אחרים וכשזה מגיע למשהו שאתה מכיר אז.. התחלתי לפחד אני לא יודע אם אני מפחד שזה יקרה לי גם אני חושב שאני עדיין לא מסוגל להקל את הדבר עצמו שזה קרה למשהו שאני מכיר ואני לא מפסיק לחשוב על זה!! כל היום אני חושב רק על זה! כפי שאמרתי הכדורים לא עוזרים לי ושאלתי היא כזו: התוכל להציע לי דרך התנהגותית (לא תרופתית) להדחיק מחשבה מטרידה? הייתי מאוד רוצה לפנות לטיפול התנהגותי אבל אני לא חשב שזה קיים באזור שלי ואם כן אשמח לשמוע אני גר בעכו בתודה מראש

אורן שלום 1. יש לך צפיות לא מציאותיות מתרופות לוקח לרוב מספר חודישם להטבה משמעותית 2. לגבי מטפל התנהגותי אנא הצג השאלה שוב לאורן קפלן או פנה דרך קופת החולים שלך בהצלחה עמי

על התשובה תיקון קל קוראים לי אלמוג ולא אורן :-) שוב תודה

בנות, מכיוון שהיכולות הפיוטיות שלי זה לא מה שהיה פעם, אשאיר לכן פה את הקטע הבא: "לא קלה היא, לא קלה דרכינו. ועינייך לפעמים כה נוגות. עוד שדות רבים יש לפנינו. עוד הרים גבוהים וצונני פסגות."

סנילית שכמותי... זה לא "שדות רבים", אלא "שדות פורחים"...

רק משהו אחד אני אגיד לך:)) בקשר לשירה של סוף השבוע:))) " גילה גילה פוצ'ה פודי......":)))) והמבין יבין:)))) והלא מבין:) לא נורא בפעם הבאה:))) @------------)------ @-----------)------ איתן:)

הרה מי יתן וכולנו ,נהנה משדות פורחים ולא רק בדימיון ,,, אני אוהבת לצייר אותם ,בימים טובים שלי, תמשיכי כיד הדימיון השורה עליך ויוי.

ויוי, את מציירת? חבל שאי אפשר להעביר ציורים בפורום. פתאום לראות ציור של שדות פורחים נראה לי חיובי...

"החיים ילדתי זה סיפור רציני לפעמים אני מת מפחד מהצל של עצמי מכל מה שמסביבי יש לפעמים רגעים שנדמה הנה האור שבקצה ופתאום זה חושך וגם את כמו כולם שאיבדו את דרכם תחפשי איזה אור בחושך תתבגרי תשתני הזדקני ותראי יש לפעמים רגעים שנדמה הנה האור בקצה מפרפר בחושך כל הנרות שהדלקנו בלילה לא יגרשו את החושך הקר הזה כל הרוחות שנשבו כל הלילה לא יכבו את האור בקצה לא יכבו את האור שעולה בבוקר תחפשי תשאלי וגם את תגלי "התשובה עוד נישאת ברוח" יש כתובת על הקיר בכיכר של העיר יש לפעמים שנדמה הנה האור בקצה מהבהב בחושך כל הנרות שהדלקנו בלילה לא יגרשו את החושך הקר כל הרוחות שנשבו כאן הלילה לא יכבו את האור בקצה לא יכבו את האור שעולה בוקר" מקווה שהאור עלה קצת בבוקר גם אצלכן, שיהיה שבוע קל ושקט.

וואו!

אביב יקרה לא משנה איזה חושך היה לי היום אפור, מנוכר,או מפחיד תמיד כשאכנס , לכאן ואראה אותך ,הברק של אורך יפצה. שיעברו עלינו ימים טובים.ומוארים. שלך ויוי

בדרך אל עצמי הלכתי לאיבוד, איבדתי את הכיוון כל כך הרבה פעמים, שאלתי אנשים- אולי הם יודעים היכן גר האושר והאם נשאר לי עוד הרבה ללכת.. אבל לא שמעתי כלום, ולא מצאתי תשובות, אז חיפשתי אצל השדים, שאלתי את המכשפות, אולי יש להן שיקוי קסמים, מין אבק של כוכבים- שיעיר אותי אל החיים, אבל שתיתי רק רעל, עד שכאבה לי הבטן ולא יכולתי לנשום, הרגשתי שאני נחנקת, קראתי לעזרה אבל קול מפחיד ענה לי שעכשיו אני לבד, שאף אחד לא יבוא להציל אותי( ושאני אפסיק לבכות כי זה לא יעזור ), נשארתי לבדי בחושך, עם כל המפלצות רעדתי מקור (או אולי מפחד) וחיכיתי, ועדיין מחכה...

... ולאורו של הנר הצללים רק גדלים - יש להם חיים משלהם. וכל משב קטן של רוח יכול לכבות את הלהבה, או לפזר את העננים, קצת. כי לאושר אין בית, הוא נודד בדרכים. כי הפחד הוא הסם של המכשפות והשדים...

הרה יקרה, כל כך נכון, כל כך מרגש.

דיייייי תפסיקי:)))) אני עוד ירוויח כסף על חשבונך:))) אני יוציא את האוסף הגדול " שירים של הנפש הרה וחברים":)))) @------------)------- @-----------)------- איתן:)

ווואוווו ליהי. את כתבת את זה? מרשים. באמת אני רואה שיש פה הרבה כשרונות בימים האחרונים:)) אני רואה שאנשים שרו בשבת:))) יפה:)) זה עדיף מלבכות ולשקוע:)) אני אשאיר לך פרח:)) מגיע לך על השיר המדהים הזה:)) באמת אהבתי @----------)------ איתן

ליהי שלי ;,,, מאוכזבת מאנשים ,ומהאושר . מחפשת במקומות אפלים, מכשפות ושדים,לא פלא שקיבלת רע,,, תארי לך שהית ניתקלת בארמון קסום על הדרך , ושם התשובה היתה מחכה לך ,בדמות נסיך . יש וחלומות כאלה מיתגשמים נבואה שמגשימה עצמה , יגעת ומצאת . לחשוב לבן , לראות לבן ולהישתמש רק בלבן , צבעים ,שחור אדום ,סגול הם לשדים ואת פיה טובה צחורה ורכה , היתרחקי מהאופל השחור אפילו בחלום או במחשבה אפילו אם תצטרכי להשליך מעליך נטיה מולדת של עצבות (שייך לבני מזלך ,,) ולרכוש היתנהגות חדשה .אופטימית ,מלאת תיקוה , בעולם . שולחת זר נרקיסים לבן לקשט את חלומיך הלילה אוהבת ויוי.

ויוי שלי יקרה כל כך, תראי מה עשית עכשיו- גרמת לי לבכות מהתרגשות... מאיפה את יודעת מה עובר לי בראש, מאיפה את יודעת למצוא בדיוק את המילים , כאילו קראת את מחשבותיי, כאילו את מרגישה את פחדיי ומרככת את עצמת הפחד על ידי מילות אהבה ,כמו נשיקה של אמא על פצע- שמעבירה בדרך קסם את הכאב... למילים שלך יש יכולת מופלאה לחדור את מסך המחשב ולגעת עמוק פנימה, ללטף את נשמתי. בכל פעם שאת כותבת, אני לא יכולה שלא לחשוב כמה בר מזל הוא בנך על שיש לו אמא כמוך, המון אהבה, ושיהיה לנו יום טוב.

אוי, אין לי מילים.

מה שלומך ילדתי .?

יש מישהו מהחדר כושר שנדלקתי עליו,מה לעשות?.....

לבדוק אם הוא פנוי

שלום! לפני זמן קצר הייתי בקבוצת מיון לתפקיד ניהולי . במהלך תהליך המיון הובהר לנו שלאחר תרגילי הסימולציה והדינמיקה הקבוצתית יסוננו חלק מהמועמדים ואני הייתי בין המסוננים. יצאתי בהרגשה שהיה פיספוס במקרה שלי שכן הגעתי ליום המיון לאחר ביום שלפניו גם הייתי ביום מבחנים לעבודה וביום שלפני כן סיימתי שירות מילואים של כחודש בשטחים. רציתי להתייעץ עם מומחה איך עליי לתקן את המעוות לגבי אותו יום מיון ואיך אוכל להמנע בעתיד מתופעה חוזרת . הרגשת הפספוס שלי נובעת מהכרה רציונלית ביכולות האישיות והבין אישיות שלי וגם הכרה בחסרונותי . ספציפית לתפקיד המיועד אני חושב שהייתי מתאים בגלל שביצעתי תפקידים מאוד דומים בעבר. בברכה דורון

אני עונה לך לא כמומחית אלא בתור עצה ידידותית - בדוק אם יש לך אפשרות לבקש שישקלו מחדש את מועמדותך. אם אתה חושב שאתה מתאים לתפקיד, וחש שלא היית במיטבך-בקש הזדמנות נוספת, כמובן אם זה לא מאוחר מדי. בהצלחה!!!

דורון שלום במידה ותהליך המיון בוצע בחברה חיצונית למקום העבודה המיועד אתה יכול לבקש מהם פגישה בתשלום לקבלת היזון חוזר על ביצועיך. אם מדובר בחברה רצינית תוכל בד"כ להתייעץ עם פסיכולוג וראשית להבין מה מקור הבעיות. בהמשך במידה ותרצה תוכל לפנות לפסיכולוג תעסוקתי המתמחה בנושא מיון והכוונה מקצועית. בברכה ד"ר אורן קפלן

מישהו חשב פעם איך זה להרגיש בובה על חוטים? מישהו/משהו למעלה משחק איתך ולך אין שליטה על המהלך הבא עליו הוא יחליט... הוא בוחר לך את הסצינות השונות, את המסכים המתחלפים, מביא אותך אל המקומות בהם הוא יודע מראש שאתה הולך להיפגע קשות, מתקיל כמעט כל דבר שאתה עושה בדיוק ברגע שכבר נדמה שהכל מסתדר לך והולך כל-כך טוב .... על איך זה להיות מריונטה-חשבתם פעם? סגור בתוך תיבה סגורה. מחניק כבר בפנים, הכל מעלה אבק...לפתע איזושהיא ילדה ומחליטה החלטה פתאומית לפתוח את התיבה, לנגב מעליך את האבק הזה שנצטבר מחוסר מיצוי, היא מניחה אותך על הדבר העגול הזה שמסתובב ממש כמו החיים שלנו, מושכת בקפיץ...ואתה מתחיל להסתחרר ולהסתחרר ולהסתחרר...והאוויר מסביבך מתמלא צלילים של מנגינה ישנה שכבר חורקת ועם זאת...כ"כ נעימה לאוזן... ואז האנרגיה של הקפיץ נגמרת, המאשאבים מדלדלים...והילדה מחליטה שמשעמם לה ונמאס לה מלראות אותך רוקד והיא מפרקת אותך, מכניסה אותך לתיבה וזורקת באיזשהוא חור... החיים מכתיבים מתי מותר לך להראות לך חולשה, אחר מכתיבים שאין עתוי כזה... לפעמים אני מרגישה כמו בובה, אני פשוט לא מרגישה שום דבר...

אני יודעת למה את מתכוונת... כשהחיים מכתיבים את הדרך - לפעמים יש באמצע מחיקות או מילים לא ברורות. צריך להשלים לבד את הפערים. לבד? כמעט - איפשהו תמיד יהיו אנשים שמוכנים לעזור (גם אם היכולת מוגבלת). לפעמים מספיק שיש מישהו שמשתתף מרחוק - קורא, כותב מילה טובה. ולפעמים זה גם לא מספיק; זו קרן אור קטנה מדי בשביל לחדור את החשכה. אבל היא קיימת. איתך, HERA.

אינשם יקרה, קראתי את דברייך, והדבר המשמעותי ביותר שיכלתי להבין מעבר לכך שעכשיו קיים קושי רב, ותחושה שאת נשלטת בידי כוחות ורגשות, הוא שכל אלו מופיעים "לפעמים". דהיינו, שיש ימים אחרים, ימים עם יותר שליטה, ימים טובים יותר. אני מקווה שבשוע הבא עלינו לטובה, תזכי גם לימים הטובים יותר. שלך, טלי פרידמן

אינשם יקרה רק את המנגינה , נעים למריונטה , לשמוע . לכל תעלולי הילדה שמניעה אותך ,אין לך כלל, רגשות ושליטה , מכניסים אותה ומוציאים מהקופסה מתי שרוצים ולה אין היתנגדות, ורק את המנגינה היא שומעת ונהנת . במצבך הנוכחי עם כל מה שאת מיתמודדת עכשיו ועם הרבה אומץ ,את מחביאה רגשות . את לא מרשה לעצמך להיתנגד היתנגדות חזקה ונימרצת נגד הילדה ששולטת במריונטה , אבל נהנת קצת מהמנגינה של ,,,,המקום הזה ,כותבת ,עונה ,מציצה ושותפה תחליטי,, ,,שהמריונטה ,תשנה את שמה ,ותנתק את החבלים . כך היא תהפוך לבובה אמיתית , אם תפיחי בה רוח חיים ותיקווה ו היא תהיה אחלה בן אדם ,, שלך תמיד ויוי

יש פה מישהו?

שמרית? אני פה!

שימרית, מה קורה ילדה? עדי

יש לי שאלה מקצועית, יש לי חברה טובה בת 40 ששיתפה אותי על התנהגות מסוימת שלה שמאוד מטרידה אותי. יש לה ימים שלמים בהם היא מכונסת בעצמה ולא עושה דבר, לא מחליפה בגדים, לא מתקלחת, כמעט ולא אוכלת, רק יושבת בבית וחושבת על כל מיני דברים שמעסיקים אותה. במצב הזה היא אומרת שכל העולם לא קיים מבחינתה. ההתנהגות הזו חוזרת על עצמה בתדירויות שונות בדרך כלל לפחות יום אחד בשבוע. חשוב להדגיש שהאישה הזו עברה בחייה ארוע טראומאטי בנערותה. האם התופעה מוכרת?, מה האבחנה שלה? מה דרכי הטיפול לגביה?. אני מדגישה שהאישה הזו עובדת מס' ימים בשבוע ומתפקדת בחייה באופן רגיל. יפה

יפה שלום במידה והארוע קורה כארוע תקופתי ובין ארוע לארוע מתקפדת כרגיל יתכן ומדובר בארועים דיסוציאטיבים בהם חווה נתקו וחזרה לארוע הטאומטי במידה ורצה לטפל מומלץ לפנות ליעוץ מקצועי בהצלחה עמי

תודה על התשובה, אשמח עם תוכל להרחיב את העניין לגביי הדיסוציטיביות לא ברור לי מה זה. מעבר לכך הארוע הטראומאטי המדובר היה אונס בגיל 16. העניין לא טופל עד לפני כ 7 שנים. אינני יודעת בדיוק כיצד הוא טופל אך אני יודעת שכן. האישה הזו חיה כיום חיים מלאים ועובדת בתחום הקשור לטיפול באנשים, את עבודתה היא עושה בצורה הטובה ביותר האפשרית. אינני משוכנעת שהעניין הוא האונס אותו היא עברה. היא אומרת שזה ממש לא משפיע עליה ושהיא כבר אחרי זה. הקשיים שלה באים לידי ביטוי בעיקר בקשריה עם גברים ובמיוחד כשהקשר מתקרב להיות מחייב. בעבר היא הייתה נשואה ולאחר הגירושים הייתה לה גם מערכת יחסים משמעותית נוספת שהסתיימה ללא קשר למה שמדובר פה, אלא כי הבחור חזר בתשובה. גם מסיום המערכת הזו היא נפגעה מאוד. דבר נוסף שחשוב להדגיש שאין לה בעיות בתחום המיני, היא פעילה ונהנית. ועכשיו לשאלה: מה ניתן לעשות על מנת לטפל בהתנהגות כזו של הסתגרות שקוראת מדי פעם אך בתדירות די גבוהה ולא קבועה. האם מצב כזה והשלכותיו כגון אגוצנטריות, אי יכולת לסמוך עליה מבחינה רגשית וכו' בכלל ניתן לפתרון או רק לשיפור?. יפה

רוכשים בסופרפארם או בבית מרקחת אחר. בקבוקן עולה בסביבות 50 שקל. שייך לתמציות פרחי באך פותח לפני 70 שנה באנגליה. אינו ממכר, מטפטפים 4 טיפות מתחת ללשון בעת משבר ולפי הצורך. כאמור, אינו ממכר ולא גורם לתופעות לוואי, אין צורך באישור רופא. לא מדובר בחומר הרגעה לשימוש יומיומי אלא בתרופה טבעית הניתנת בעתות משבר או לחץ. ניתן להגדירה כתרופה הומאופטית. כמובן שהממסד הרפואי מתיחס בביטול לאפשרות שהיא עשויה להשפיע. אז מה ??? אגב השימוש (היעיל ) בתרופות הומאופטיות בווטרינריה מהווה אחת מההוכחות שלא מדובר ברפואת אלילים. חיות מעבדה אינם מגיבים לפלצבו. שלא תהינה אי הבנות , אני לא מפנה אותכם למרפאה ווטרינרית. אם אתם לחוצים במשבר, תנסו את התרופה מה יש לכם להפסיד? בהצלחה

שלום א. בהצלחה לכל מי שמנסה - אין ספק שיש מקרים שהומאופטיה עוזרת ב. חיות מעבדה כן מגיבות לפלצבו ג. הממסד ההומאופטי הוא גם ממסד ורחוק למהיות נקי בהצלחה עמי

יוסף, ניסיתי גם את ה - rescue remedy, בעיקר לפני בחינות חשובות בבי"ס. הגעתי לשתי מסקנות: 1. לא עובד! 2. לא ממש טעים!

1.אכן ,טעמו מר אך נסבל לדעתי. 2. אצלי עבד\ עובד יופי כשאני נזקק לו יוסף

גם אני יכולה לספר מנסיוני שהמליצו לי לקחת לפני בחינות חשובות או טסט נהיגה, אך לדעתי זה עובד כמו פלסבו, כפי שאמר ד"ר אבני, כלומר זה פועל רק אם מאמינים שזה יפעל. בקיצור, אם משהו הרגיע אותי זה לא היה ה-rescue remedy...

אני ניסיתי את הרסקיו רמדי שווה כמו כוסות רוח למת אים זה עובד לגביך סכתיין. בברכה זוהר

תודה אחי . אני מקווה שאתה לא לוקח תרופות הרגעה . יוסף

איך יודעים אם רמת החרדה היא נורמלית או טבעית ? יש לי תחושה שאני חרדה מהרצוי לי .

חרצית, ברגע שהחרדה מפריעה לאורח החיים שלך, או שאת מקבלת מהסביבה הרבה תגובות בנושא, הרי שיש טעם בבדיקה מעמיקה יותר. HERA.

חרצית שלום הקריטריון הוא האם נגמרת לך הפרעה בחייך או האם רמת המצוקה היא גבוהה ומתמשכת יתר על המידה בברכה עמי

מה עם הפורום שלנו - של הלומי הקרב. לאן הלך? לאן נעלם? למה? ולמה אינך משיב? אורן

למיטב ידיעתי דרור לא נמצא פה כבר זמן-מה...

" את היית כבר בת 21 בשמיים נצנץ לך כוכב, בלילות גבר הסבל שלך בימים- לבשת מסכה. אילו ידענו לחיות בתוכי אני מודה, לא ידענו איך אמר אבי, ראיתי בחיים את הזמן חולף...." :-(....

מיכלי, "זה קורה שהדרך מתמשכת, זה קורה יש ללכת ללכת. שום דבר לא ידוע, לא שנה לא שבוע. יש לנוע לנוע; ולחשוב שהייתי יכול לחזור על הכל אבל בן-אדם, זה קורה."

מיכלי והרה, מרגש לאללה!!! עדי

כשאתה חיוור מצער מתחפר בשתיקתך תן לי לדבר אליך וללכת בין צללך להיות איתך לא אשאל אותך מדוע לא אחריד את בדידותך זהירה כמו מהססת באותות חיבה וחסד אדבר איתך יש בי כוח יש בי כוח אל תחוס עלי אל תפריע לקוצים שלך לשרוט את רגלי כשאתה עייף עד מוות לא נרדם בחשכה בשעה שסיוטך מרדפים חלומותך אשאר איתך על ידך אני נודדת בין שנתך ליקיצתך המילים שלי שבירות הן וכפות ידי קטנות הן אך הן לצידך כשאראה או כשתאמר לי חרש החרישי כ מתיך מתקבצים גם אני ארכין את ראשי לא אשאל אותך מדוע לא אחריד את בדידותך זהירה כמו מהססת באותות חיבה וחסד אדבר איתך

"מי יודע מדוע ולמה?" "אין אפשר אין אפשר...." "בדד אלך..."? "היו לי פעם חברים..."? "אין לי, אין לי אהבה"? "מי יודע מדוע ולמה"? איתן:) נ.ב: האם שמך האמיתי זה שרהל'ה שרון???:))))

איתן - כרגע אתה מראה סימנים להיותך שרה'לה שרון.... אבל בבקשה 10X אל תלך לאירוויזיון.... :)

הרה, אביב, עדי ואיתן, תודה על התגובות המרגשות. העלה לי חיוך על הפנים. מיכל

שמחה לשמוע :)

אני תורם את הפרחים לצה"ל :)))) וגם את הרה:)))) איתן:)

שלום לכולם, האם מישהו שמע על ד"ר מיטרני? חברה שלי המליצה לי עליה ואמרה שכמעט כולם מכירים אותה. אם יש מישהו שיכול לתת לי פרטים, טלפונים וכו' אני אשמח. תודה לירז

לירז שלום, ד"ר מיטרני היא המנהלת של המחלקה להפרעות אכילה בתל-השומר. לא ניפגשתי איתה אישית, אבל בהחלט יצא לה שם של אשת מקצוע מעולה. תנסי להתקשר לתל-השומר, ולברר שם את הפרטים. HERA.

תיקון קטן... ד"ר מיטרני היתה המנהלת של מחלקות הפרעות אכילה בבית חולים תל השומר, בהתחלה של הילדים ואחר של המבוגרים, היא פרשה לא מזמן מתפקידה.

רוית שלום אשמח אם תחזרי לעמוד 466 להמשך תשובה לשאלתי

עמירה שלום. מצטערת על העכוב בתשובה. ככל שאנחנו מתקדמות- עולות יותר שאלות- כגון הפרש הגילאים בינה לבין אחיה, האם גם לפני שנולד היו לה נטיות אכרסיביות, ואיך הקשר שלה איתכם? איך היא ישנה, גמולה, אוכלת? איך היא מבחינה התפתחותית? כמו שאת רואה- קשה במדיום הזה לתת מענה אחראי מבלי להכיר את הילדה ואתכם. זאת המגבלה הווירטואלית שעולה לעיתים תכופות כאשר הורים פונים. מבלי לקבל יותר פרטים אינני יכולה לנקוט עמדה לגבי התגובה החינוכית הרצויה. אין לגבי זה תאוריה חד משמעית. התגובה תמיד צריכה לקחת בחשבון את אופיו של הילד, רגישויותיו, ההשפעות הסביביתיות והמציאות המשפחתית. נסי לכתוב בפירוט רב יותר- ונראה לאן נצליח להתקדם. תודה ושבת שלום. רוית.

רוית שלום בינה לבין אחיה יש הבדל של 5 ו7 שני היא עצמאית מאוד גמולה כמובן מפותחת בהתאם לגילה גם באחיה היה משהו אגרסיבי אך במידה מועטה יותר היא מרימה ידיה בקלות ,מה שמרתיע אותי לעיתים לצאת למקומות ציבוריים שבהם יש הרבה ילדים.למרות שאיני חושבת שזהו הפתרון. מקווה שסיפקתי לך עוד פרטים חיוניים. אשמח לתשובתך

לא נמאס כבר מכל השטויות האלה? אם כל-כך נמאס מהנוכחות שלי פה, אז יש דרך קצת יותר נורמלית לומר את זה.

לי לא נמאס לאחרים כן

לא נמאס לך ממה?

הזדעזעתי לקרוא על התגובה של המטפלת שלך , אך לא הופתעתי. התפלגות של המטפלים לסוגיהם ( פסכיאטרים, פסיכולוגים ,עובדים סוציאלים) מבחינת מסוגלותם לתרום באופן ממשי לבריאות הנפש, לגדילה הרגשית ולהתפתחות האישיותית של מטופליהם הינה נורמלית בהחלט. כלמור, קהילת המטפלים מכילה ממטפלים מקצוענים מהדרגה הראשונה ועד ל "סנדלרים וחמורים" בעלי תואר ד"ר והסמכה בפסיכוטרפיה. כך קורה שסטודנט \ית לפסיכולוגיה ( או בשאר המקצועות הטיפוליים) ,בעל הפרעת אישיות קשה ועולם ערכי מפוקפק אך מאידך, אינטלגנטי ו מניפולטור יכול להשיג הסמכה בספסיכותרפיה בעיקר במידה והינו מודרך על ידי "ספונסר" מקצועי המעוניין לקדם אותו. זה קורה בקשת רחקה של מקצועות ולצערנו גם במקצועות הטיפוליים. כאמור ,כמובן וברור שישנם מטפלים מקצוענים ונהדרים. הבעיה היא שכשאתה מצוי במצב ירוד רגשי \נשפי ,מבולבל וחסר אונים, עם הגנות רגשיות בריצפה, אתה עלול ליפול בידים של אחד מהסנדלרים שאולי היו יכולים להצטיין ביצור נעלים אך לא בטיפול בבני אדם. וכשהם טועים... מה קל יותר מלהשליך את האשמה על המטופל חסר האונים. הרי אתה "הפסיכי " שפנית לטיפול.... ו" המטפלים הגרועים ", טבעם שהם מכסים אחד את התחת של השני. מסתכלים עליך מלמעלה בהתנשאות, מתנוכרים לכאב הרגשי שלך. ( הערה: קביעתי זו מבוססת על התנסות אישית ושל מכרים ש "עברו" דרך מספר מטפלים .על כן היא סוביקטיבית במהותה ואינה תוצר של מחקר סטטיסטי אך עדיין אין זה אומר שאינה נכונה. זו תגובה מראש להערה צפויה שאני עוסק בהכללות והמבין יבין ). לגופו של עניין : לדעתי, תגובתך היתה בהחלט טבעית , מובנת ועניינית ואני מחזק את ידך. אני מקווה שתצליחי בעתיד למצוא מטפל מתאים וראוי. אילן

ערב טוב אילן, אחרי התגובה של אתמול, היום משום מה המצב אצלי אחרת; אולי מפוייסת יותר? אני לא בטוחה. אני פשוט חושבת ששמתי את כל המצב הזה ב - freeze עד שאקבל מהפסיכולוגית איזושהי תגובה (אני מקווה שהיא תהיה מספיק הוגנת בשביל להגיב). אני חושבת שהופתעתי מהתגובה שלה, משום שאחרי קשר של שנה וחצי, יש רמת ציפיות מסויימת (גם אם מינימלית) - לא ציפיתי שהיא תשמח מההודעה שלי (שלא אבוא), אבל גם לא ציפיתי לתגובה כזו... אני מכירה סנדלרים שמגיבים יותר יפה לנעליים... :):):) אבל - כפי שנכתב לי כאן - למרות שהאינסטיקט אומר לא לחזור, אולי כדאי לחכות קצת לפני שאני מקבלת החלטה סופית. לא יודעת. בכל מקרה, סוף השבוע הזה הוא זמן טוב לחשבון נפש (איכשהו אני תמיד במינוס). אז, תודה על החיזוק, אני חושבת שאני זקוקה לזה כרגע, HERA.

את החור העצום שנפער בתוך הלב, את אותו החלל שאני בטיפשותי הרבה מנסה למלא בדברים מזיקים כמו סיגריות, אוכל וקשר הרסני? רוצה לאהוב את עצמי, רוצה לעשות לי חיים מלאי סיפוק , רוצה לחיות עם עצמי בשלום, רוצה לדעת לעשות החלטות נבונות ורוצה גם לדעת -לעמוד בהן, אבל יותר מהכל-------- רוצה לדעת איך לסגור את החלל איך למלא אותו במשהו קבוע ולא זמני, במשהו חיובי ולא שלילי, במשהו בונה ולא במשהו הורס? החור הזה שנשאר פעור כבר המון המון זמן כואב עכשיו. כל הזמן לוחץ ומכאיב- ומזכיר שהוא עדיין שם. אפילו אחרי שלוש סיגריות הוא עדיין שם, אפילו אחרי ארוחה טובה -הוא שם, אפילו אחרי בילוי הוא שם. שם כל הזמן שם. לא מרפה, לופת בידו האימתנית את הלב שלי חזק חזק ומאיים לחנוק אותו למוות. ואני מרגישה שנגמר האוויר- רוצה להקל על תחושת החנק בגרון- אז לוקחת עוד סיגריה, אבל זה לא עובר. חושבת שאם אברח רחוק מהבית - אצליח לחיות חיים בריאים יותר, אבל ברור לי שאברח אל התמכרות אחרת. אח, אולי איזה בלון חמצן היה עוזר- לשאוף קצת אויר נקי, צלול אל תוך חיי ואל ליבי העכור מעירבוביה של צבעים מקושקשים- אדום מכאב, כחול מעצבות, שחור מאכזבות, סגול מחבטות. אני כותבת במטרה לפרוק אבל הלחץ בחזה לא עובר, ועדיין חסר לי אוויר. פותחת חלון אבל רק נהיה לי קר, אז סוגרת אותו ,ושוב, זה רק אני ועצמי, ואותן השאלות בפעם המי יודע כמה.

ליהי, מאוד ריגש אותי!!!!! עדי

ליהי, אל תנסי למלא את החלל בכל מיני דברים כאלה... זה באמת לא עובד... תנסי לקפוץ לתוך החלל הזה... לנסות לבדוק אותו מקרוב. אולי תגלי שיש שם דברים חיוביים - אומנם פסיביים ונסתרים, אבל יש! חייבים להיות! ואת יכולה לשנות את הצבעים: אדום לאהבה, כחול לשלווה ורק השחור נשאר שחור, אולי בגלל שאי-אפשר בלעדיו. איתך, HERA.

ידידה שלי יוצאת עם בחור בן 27 שאין לו חברים לבלות איתם ואפילו לא חבר הכי טוב חוץ משתי ידידות שעימם הוא משוחח בטלפון מדי פעם. ברצוני לדעת מה זה מעיד על האדם והאם כדאי לה לנסות לפתח קשר רציני איתו (נישואין).

מה הטעם באתר הזה אם אתם לא עונים לשאלות ????? אני מחכה לתשובה כבר די הרבה זמן וכלום. עדיף כבר להוציא את הפורום הזה מהאתר. בפורומים אחרים כששאלתי שאלה קבלתי מענה. דבר שמראה על רצינות מפעילי הפורום. ואתם? לא רציניים.

משהו מחק חלק מהעבר וההווה ואיננו אלא בלב. אך הלב, לא מהווה אפשרות בריחה... ואי אפשר להתקדם איתו לשום מקום... והוא לא יהיה מה שיקיים אותנו... ונותרנו שוב מצב של אי בהירות, אי וודאות, ונלקחה לה נקודת האחיזה... ואין בידינו לעשות דבר, מלבד לצפות בחיים מהצד ולחזות כיצד המקום היחיד בו הרגשנו חיוניים ונחוצים, מתמוטט וקורס. כאב-לא מעט... ופחד קיומי. לחץ.

מה קורה איתך ילדה? מה קרס?

שלום אורה שלחתי לך מייל לכתובת הפרטית שלך (לא בעבודה).

לפעמים זה הכי נוח זה הכי קל לא להיכנס לתוך כל המערבולת הזו את אולי מפחדת להיסחף עם המערבולת למקומות קצת לא צפויים אבל פה באה הנקודה שרק אם כן תיכנסי למערבולת תביני שהחיים האלה, שאת מסתכלת עליהם מהצד, הם בעצם...... שלך.

את מזכירה לי קצת את המילים שלי: "זו תמיד את, בחירה שלך. המים מכאיבים מקור כשקופצים אליהם, אבל כדי להיווכח שגם אם לא נהיה אלופי העולם בשחייה לא נטבע, חייבים לקפוץ בעיניים עצומות. הנחיתה למים כואבת וטומנת בחובה פחד קיומי. אבל אח"כ מסתגלים לטמפ', למליחות ולעובדה שאנחנו עדיין שם גם אם אחרים תמיד יהיו יותר טובים מאיתנו אם כמותית ואם איכותית. זוכרת את זה? אין לי בעיה עם אותה המערבולת הזו שנקראת החיים שלי. אין לי בעיה לראות את החיים שלי. אני רוצה להיכנס אליהם שוב ולראות את כל הסחרור הזה מבפנים. אבל אני קצת בחוץ עכשיו, ולא מבחירה... היה לי משהו מדהים בחיים, שהעניק לי הרבה כוח וחיוניות...ונלקח ממני... אז אני מרגישה ריקה, ריקה וחוששת שהמצב היום ימנע מזה להתמלא מחדש אפילו קצת... לצערי, כרגע אני באמת "צופה מהצד"... את יודעת שבדבר המדהים הזה שהיה לי הגשתי עזרה אמיתית?

יש לך כאן נקודות אחיזה... רק תושיטי יד. ואת מה שמתמוטט וקורס אפשר לנסות ולשקם - למרות שאבק ההריסות מסתיר את האפשרות הזו כרגע. לפעמים אין בידינו את האפשרות לעשות משהו, ולפעמים זה רק נדמה. אם רק בודקים במקומות הנכונים (והלא כל-כך נעימים), פתאום מגלים שהיה שם משהו כל הזמן - רק שהוא נקבר מתחת להרבה דברים אחרים.

תודה לך, על הושטת היד. אני נאלצת לדחות אותה. את צריכה לדאוג לעצמך... לא כל דבר שקורס ניתן לשקם. לפעמים נהרסים וקורסים דברים שלא ייבנו מחדש. ואין בידינו באמת יכולת לעשות דבר. רק לחכות להשלים עם המצב ולהחליף את מה שנהרס בתוכנו בדבר אחר. תודה, ואל תלכי מפה. הפורום צריך אותך. אני.

אני סובל מאז ילדותי מחוסר בטחון עצמי,שמופיע בצורות שונות, לעתים בצורה חריפה יותר {כגון כשלון רצוף במבחני טסט} ולעתים פחות.הייתי רוצה לברר איך אפשר לטפל בבעיה.

גם לי יש את אותה "בעיה",אני אומנם לא פסיכולוג אבל לדעתי ואני יודע שיהיו רבים שיחלקו עליי,אין צורך להכניס את הראש בקיר,כלומר אים יש מצבים מסוימים שגורמים לך חוסר ביטחון עלייך לא להיכנס אילהם,וזה כמובן בתנאי שהם לא קריטים מיבחינתך,אני למשל חי דיי טוב עים ה"בעיה" שהגדרת,לדעתי בכלל "חוסר ביטחון" זה חלק מהאופי שלי שיש בו אפילו מין קסם מסויים,אפשר לומר אפילו שזה מכניס לחיי ייחוד מסויים,בקיצר גישתי היא שיש להשלים עים אותה תכונה שהגדרת ואפילו לנסות לאהב אותה...למה לממן לפסיכולוג התורן את הוולו החדשה שלו? אני יכול לומר לך שלי יש חוסר ביטחון עצמי ועדיין אני לא רואה בזה שום בעיה אלא אפילו יתרון,והדבר האחרון שאני רוצה הוא שאיזה "פסיכולוג"יהנדס אותי לפי קריטריונים של "נורמליות" תהיה גאה במה שאתה!!

ככה פתאום בלי הודעה :( אורן

http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=66 הפורום שלעולם לא יעלם,גם באם יבואו מחבלים,שמנסים להשליט טרור.

טעות בידך!!!! רק עניין של החלטה של מי שצריך "לקבל" החלטה והפורום מחוק!!!! בנתיים תהנו" !!!!!

שלום . ליפני 22 שנים ראיתי שלוש גמדים... כניראה חייזרים... כאשר הם ראו אותי הם ברחו... מה זה היה ?

Se trara obviamente de extraterrestres, no tengas miedo do te haran nada en el futuro Que tengas mucha suerte

זה הייתי אני ושני האחים שלי...

לאחרונה שמתי לב שעולה לי החום לאחר מצבי לחץ אני מצויה בלחצים כמעט כל יום הייתי מאוד מעוניינת לדעת מדוע מידת החום עולה ? האם זה קשור ללחץ? מה הייתם ממליצים לעשות? מקווה שתענו לי תודה הילה

הילה שלום רב, לחץ עלול לגרום לתופעות פיזיולוגיות רבות. אך ראשית, לפני שאנחנו מסיקים מקסנות מהירות, הייתי מציעה לך ללכת לבדיקות אצל רופא המשפחה, ולהיות משוכנעת שמקור החום אינו בעקבות משהו פיזיולוגי. במידה ואכן יתברר שמדובר בתגובה ללחץ ללא ממצא פיזיולוגי אחר, אפשר לשקול טיפול תרפויטי או תרופתי או שילוב של השניים. בברכה, טלי פרידמן