פורום פסיכולוגיה קלינית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, ברצוני לשאול שאלה , במידה וחליתי בהתקף חרדה וטופלתי על יד כדורי הרגעה , האם תופעה זו יכולה לחזור שוב וממה היא נובעת? תודה
שולה שלום למה את לא נועצת ברופא שלך איני יודע במה טופלת מכל מקום - התקפי חרדה מטופלים או לא עלולים לחזור בעתיד אך לא בהכרח בהצלחה עמי
לא קיבלתי את המייל שלך עדיין ושלחתי לך עוד 2...
אינשם, לצערי אין ביכולתי לשמור את המיילים. בכל אופן אני מבינה שאת מרגישה טוב יותר, וטוב שכך. את המיילים החדשים אני משאירה כנראה לשבוע הבא... שתיהיה שבת שקטה, טלי פרידמן
היה יותר טוב... אבל תודה...
היי טלי קיבלתי לבסוף את המייל ממך תודה רבה. אני אגיב מאוחר יותר. וכן, חזר האוויר וחזר האור כפי שכבר הרגשתי. שוב תודה. אני.
תקופה שקט, יחסית, עברה וחלפה... מי חשב שיחזרו ההקאות? והפציעה העצמית? ולמה זה לא כואב? עוד פעם ועוד פעם... ורק הדם מוכיח שעוד יש חיים (לפני ואחרי המוות). מתפרקת לחלקים, שמתפרקים לרסיסים שהופכים לאבק... מתי כבר תבוא הרוח?
שלום אני תמיד נמנעת מהמילים הראשונות שאני כותבת על מנת להיות למען מישהו אני לא רוצה להבריח או לפגוע אז אני רק אכתוב שאני כאן בשבילך אם את רוצה את תמיד נכונה להיות ולתמוך, אני בטוחה שגם את זקוקה למישהו לצידך לפעמים לא כך?
אז עשיתי טעות ורשמתי את הכינוי הרגיל בתור הנושא להודעה במקום השם... כנראה שאני עדיין לא חזרתי לריכוז מלא,אה? :-) אני באמת פסיכית...
זה בסדר, את לא פוגעת ולא מבריחה - אם הייתי חוששת מזה, הייתי משאירה את הכל לעצמי, ולא מעלה את זה פה. זה אף-פעם לא צפוי; אין לי תחושה מוקדמת ש"הנה, הכל הולך להתפרק שוב" זה פשוט קורה. ואז אני לא יודעת מאיפה להתחיל ולאסוף הכל... וברגעים הכי קשים זה גם לא ממש אכפת לי - אז אני אמות, אז מה? ההגיון אומר שזה לא בדיוק ככה, ושיש אנשים שבאמת אכפת להם... אבל לפעמים ההגיון מתחבא מפחד. תודה.
טוב, באמת באמת רציתי רק להיות כאן בשבילך כי אני ממש יכולה להרגיש מההודעה שלך היכן את נמצאת. כנראה שהטעות הקטנה שלי הבהילה אותך ובצדק זאת הסיבה שאני לא משתפת כאן בפורום מעין הרגשה פנימית שניבאה שיקרה משהו לא טוב בעיקבות כך והנה קרה...דווקא שבאמת ניסיתי... כמו שכתבת: "יצור מוזר הוא יצור לא מובן..שמפזר מסך ערפל סביב העיקר..." ככה אני... סליחה על הטעות
היי... לא משנה כמה עמוק אני שקועה בביצה, אין לזה שום קשר לדברים שכתבת! לא הבהלת אותי!!! קשה להבהיל אותי בימים אלה... אז גם אם מאוד תתאמצי לא תוכלי להבהיל אותי!!! לא הבנתי על מה את מתנצלת! אין לך על מה להתנצל - הפורום כאן בשביל מי שצריך אותו. חבל לי שאת רואה בעצמך גורם שלילי כאן ובכלל. מקווה שלא תעלמי מפה. HERA.
ברצוני לשאל את ד"ר אבני האם כדור בונסרין גורם לחרדה? כמו כן הוא גורם לכאבי גרון וזה גם מה שכתוב על התכשיר. האם זה מסוכן וחולף? כמה זמן לוקח לכדור להשפיע עד שאהיה חזקה? אודה על תשובתך המהירה.
רונית שלום אנא פני לרופאך שמכיר אותך טוב יותר לא כתבת למה את נוטלת את התרופה כך שקשה להתייחס לדכאון בממוצע נדרש כשולשה חודשים להתקפי איהמ לעתים פחות סה"כ קצב התגובה הוא אישי לטוב ולרע בהצלחה עמי
לד"ר אבני שלום. אני נוטלת את הכדור כי נכנסתי לגיל המעבר באופן פתאומי (לאחר מצבי לחץ ועצבנות) .כתבתי כאן כמה פעמים שבנו לידי בתי רבי קומות והרעש הנורא שנמשך עד היום כשנתיים וחצי גרם לי לעצבנות אי שקט וחוסר שינה. עד היום לא מצאו לי כדור הולם. בעקבות טיפול הומאופתי חזר לי המחזור מצבי הרוח היו עליות וירידות ,אולם היה לי תיאבון. החודש כבר לא קיבלתי את המחזור החודשי אולם לפתע פסק לי התיאבן ואכלתי ממש מעט. התחלתי לקחת את הבונסרין לפני כיומיים. אני רואה שהשינה התחילה להסתד לי ואיתה התיאבון. אולם אני משמינה בבטן ולא בפנים. אבל יש תופעה שמטרידה אותי. פתאום אח ר הצהרים אני מרגישה חולשה והדבר מאד מפחיד אותי. מה זה יכול להיות. אני מסתובבת בין רופאים שונים ואף אחד לא פותר את הבעיה. הרופא הכללי שלי טוען שזה לא ענין לבית חולים? האם לדעתך זו בעיה נאורולוגית? אני לא יכולה לקחת הורמונים עקב תופעות לואי? האם יש קשר להורמונים ולמערכת העצבים? לא כל אשה יכולה לקחת הרמונים אז מה עושים? אני כבר לא יכולה לסבול יותר.
איך יכול להיות ששום דבר לא יכול לעזור? אוקיי, אז טיפול הוא הפיתרון לטווח ארוך אבל למה אף אחד לא נותן את הדעת לסבל הרגעי? ולמה שום דבר לא עוזר לי, למה דווקא אני לא מסוגל/ת לעשות הרפייה או להסיח את דעתי מהדבר שמעורר בי אימה כה גדולה????? למה דווקא לי יש סף עצבנות כל כך נמוך במצבים כאילו???? איך אפשר להתעסק עם דברים אחרים שזה לוקח ממני את כל הריכוז ובמקרים קשים גם את הקוארדינציה??? ניתן בכלל למצוא פיתרון למצב שכנמצאים בו מאמינים שהכל מתמוטט סופית ואין לשום דבר פיתרון??? ( הכוונה לכל פיתרון אחר מלבד מוות או הסתגרות טוטאלית מכאן ואילך). אפילו הכתיבה של המשפטים הספורים הללו לקחה לי הרבה זמן יחסית והמון קושי ואני בטח גם ככה לא אקבל תשובה...כי פשוט אין!
היי, היי, היי מה זו הגישה השלילית הזו? את/ה מחפש/ת תשובה ספציפית או כללית? אני לא יודעת אם ניסית טיפול, אבל למה שלא תנסה/י? אין פתרון רגעי! אם מישהו היה מוצא פתרון שכזה, הרי שהוא היה היום מיליונר! ואם את/ה מתעקש/ת בנושא קסמים (זו המשמעות של פתרון כאן ועכשיו), הרי שנקודת ההשקפה שלך ממש לא ריאלית. מותר להתעניין מה הדבר הזה שגורם לך כ"כ הרבה אימה? וכמו שכתבת בעצמך - אם האמונה היא שאין שום פתרון, הרי שבאמת לא יהיה פתרון. אז מה עושים? לוקחים Time out קצרצר ומשנים קצת את הגישה השלילית. אי-אפשר לשבת ולחכות (ולסבול) שהדברים יגיעו אלינו... לפעמים צריך ללכת ולחפש, למרות הקושי. למרות חוסר התקווה (שהרבה ממשתתפי הפורום מכירים מקרוב). בהצלחה, HERA.
היי בכדאי לימנוע התקף פאניקה הכי טוב זה לישתות אלכוהול... עדיף וודקה או ויסקי ...אפשרי גם איזה 4 בקבוקי בירה... בכבוד רב . הרבה בריאות....
אני כן בטיפול ואני לא מחפש/ת פיתרונות קסם ואני באמת אודה אם לא אקבל יותר פתרונות אלכוהוליים חייבות להיות שיטות אחרות כל החוכמה זה לדבר מבפנים אני לא מוצא/ת את התקווה והאמונה כשאני תוך כדי אני לא יכול/ה אפילו לחפש המוח "עסוק" במשהו אחר כרגע ושוב אני יצור מוזר ולא מובן... תודה על העיקביות והניסיון לעזור. כנראה שאין באמת פיתרון. הפיתרון היחיד הוא להמשיך לסבול. אבסורד.
פשוט ליטול כדורים מרופא שהם כדורים ממכרים אבל הפיתרון הוא מיידי ואם אתה מרגיש שאתה לא יכול יותר אז בבקשה: נא להכיר : בנזודיאזיפינים. למשל קלונקס קסאנקס כולם ילדים של הוואליום - נגזרות. ישנם גם סיכונים אבל הפיתרון הוא מיידי לך לרופא טוב וקח מינונים סבירים - וההתקפים יעצרו. עוד פרטים: באתר החרדה בכתובת : WWW.PANIC.UP.CO.IL ולאור הבטחת לשלוח חומר בקשר לבנזודיאזיפינים כבר הספקנו לאסוף לבד הרבה חומר ופתחנו דף - והממצאים הם לא כאלו נוראיים כמו שאתה אומר אלא אם יש לך חומר שלא מצאנו. סביעות הרצון מהבנזודיאזיפינים גבוהה - והם כנראה מועילים ושווה לשלם את המחיר. בכל זאת אנחנו ממתינים לקבלת החומר ממך כי אנחנו מעוניינים בכל מגוון הדעות. להתראות. אי מייל [email protected]
אם עבור עיצות כאלה אתם הקמתם אתר אז באמת חבל על הזמן!!!! אני חושב שעליכים ליהיות קצת יותר אחראים במתן עיצות לגבי שימוש בבנזאופינים זה רק מראה על הבורות שלכם בנושא!! ועוד בכזו התלהבות וביטחון !!!! גם נרקומן שלוקח מנת סם בפעמים הראשונות הוא מרגיש בשמיים אבל אחר כך מתחילה הבעיה אני באמת המום כועס ומאוכזב!!!
שלום רז, לצערי אני מכירה את המצב הזה ויודעת בדיוק מה עובר עליך - זה גיהינום שרק מי שעבר אותו על בשרו יכול להבין אותו. אבל כמו שכבר כתבו לך, זה לא חסר תקווה, אם כי באותו רגע נדמה שזה לעולם לא יעבור. אז בטווח הרחוק - טיפול פסיכולוגי הוא באמת פיתרון מעולה. אפשר גם לשלב עם טיפול תרופתי - כמובן רק לפי הוראת הרופא ובפיקוחו. ובטווח הקצר, יש לי עוד טיפ: ברגע שזה קורה לך - אם זה רק אפשרי - תשתדל/י להיות בתנועה - הליכה, ריצה וכולי. מתוך הטיפול אני יודעת, שהתקף הפאניקה הזה הוא למעשה תגובה טבעית של הגוף לסכנה - וזה לא משנה כרגע אם הסכנה ממשית או מדומה. מבחינתך היא כרגע ממשית מאוד! התגובה הזו נקראת "fight or flight" - ובעברית פשוטה - "מלחמה או בריחה" - ובשפה פשוטה עוד יותר - הגוף צריך להיות בתנועה ברגעים אלה. לכן הדבר הכי נכון לעשות הוא לאפשר לו את התנועה הזאת, ומניסיוני - זה באמת עוזר! בהצלחה! נזבורה
נכון שיש מצב שבו הכל נראה רק מתמוטט. אבל: עבודתם של אנשי המקצוע היא לקחת חלקים טובים, לצרף אותם יחד, ולהתקדם ממצב שהכל ממוטט, למצב של חלק עובד, ועוג חלק יעבוד אחר כך. את זה עושים עם הטכניקות של הרפייה, שאיזכרת, וגם עם עוד טכניקות רבות. מומלך לך שלא להמתין, ולהעזר באיש/ת מקצוע. פנה למייל האישי שלי, עם פרטים ספציפיים על המתרחש, ומיקומך בארץ - ואנסה לכוון להמשך טיפול. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
רז רז... מכירה כ"כ טוב את השאלות האיומות האלו. לטיפול הפסיכולוגי לוקח שנה ויותר להועיל - לך לפסכיאטר וקבל טיפול תרופתי !!!! בבקשה אל תהסס/י , אדם במצוקה כמוך - בה הייתי גם אני , לא יכול לעבור טיפול ולחכות כי הוא כ"כ קרוב להתמוטטות - אני יודעת ! לא רק את/ה לא מצליח/ה להרגיע את עצמו - גם אני לא הצלחתי עד שקיבלתי סרוקסט וטיפול פסיכולוגי ושנתיים אחרי אני אדם שמח , בלי התקפים . אל תסבול/י - טפל/י. בהצלחה
שאלתי את השאלה לפני מספר ימים, אבל אולי פיספסת אותה אז, הנה היא, בשנית: שלום. אני מבקשת לדעת יותר על כדורי הטרזודיל. מה ההשפעה, איך הפ עובדים, האם ממכרים... תודב רבה, שי.
שי שלום נסה את http://www.infomed.co.il/default.htm תחת טרזודיל או טרזודון עמי
האם ניתן לסבול בו זמנית מהפרעות אישיות כפייתית והיסטרית?
מירי שלום מה זה משנה בדיוק ? מכל מקום יש 2 גישות מקצועיות אחת שאומרת שיש לנסות להבין את הכל תחת קורת גג של אבחנה אחת וזו שאומרת שניתן לתת כמה אבחנות בו זמנית בתנאי שהקריטריונים לכל אחת מהאבחנות מתמלאים זו הגישה של ה DSM ואז אפשר לדעתי - יש לענין האבחנה חשיבות שולית למדי בהצלחה עמי
בזמן האחרום פוקד אותי ללא כל סיבה זיאה ב כל גופי , העיקר על המצחץ אינני עושה כל פעולה יושב בכורסה ומקשיב לטלויזה. גם קורה לי ש אני ישן ופיתאום מתאורר ומרגיש שאני מתחיל להזיה , לאחר כמכה דקות זה עובר ללא כול דגובות. אנא עזרו לי ותומרו לי למי ליפנות. אנימטופל גם אצל גרדיאולוק עים בעיות לב. duro
שלום, תנסה לפנות לקרדיאולוג המטפל - יכול להיות שיש לזה קשר לתרופות שהוא רשם לך.
יתכן שהזיעה קושרה למצב הלב שלך. יתכן שמצב רפואי אחר גורם לה. אינני סבורה שיש קשר לתרופות, אם כי לא ציינת אילו תרופות אתה מקבל (כרגע לא זכור לי תופעות לואי כאלו מתרופות קרדיולוגיות, אבל אני ממש לא בטוחה). חשוב ביותר שתלך כמה שיותר מהר, לרופא המטפל שלך ותספר לו על התופעות ותבקש ממנו לשלול שזה ממקור לבבי ולבצע ברורים אחרים לסיבה אפשרית להזעות הלילה שלך. הוא ידע אילו לעשות. אל תזניח את זה.
שלום אם נשללת בעיה גופנית יתכן ומודבר בתועפות הקשורות להתקפי אימה (חרדה) לכן אם תשלל בעיה גופנית אנא פנה ליעוץ איש מקצוע בהצלחה עמי
בוקר טוב, צהריים טובים, ערב טוב... (אין לי מושג מתי ואם יצא לך לקרוא את ההודעה...:-) ) רציתי רק לומר לך ששלחתי לך בערך 3 מיילים במשך השבוע... ולאחל לך שבת של מנוחה ושל שלווה... אה...ושוב תודה על הכל מכל הלב (אני מניחה שלא תרצי לשמוע עוד סליחה אבל בכל זאת...) וסליחה על הכל אני.
אינשם, קראתי את המיילים ושלחתי בחזרה אחד. שתיהיה לך שבת שקטה ונעימה, טלי פרידמן
אני חולה מזה שנתיםם במחלה הנקראת סכיזופרניה מחלה זו מתאפיינת אצלי בחוסר אנרגיה חוסר אור ועוצמה פנימית הייתי שמח לשמוע עצות והצעות לטיפול שיוכל לעזור לי לצאת מהמצב.......
YARON כתב/ה: > > אני חולה מזה שנתיםם במחלה הנקראת סכיזופרניה מחלה זו מתאפיינת > אצלי בחוסר אנרגיה חוסר אור ועוצמה פנימית הייתי שמח לשמוע עצות > והצעות לטיפול שיוכל לעזור לי לצאת מהמצב.......
בהצלחה אני מאוד מקווה שתצא מזה . כולנו בפורום איתך (-: = (-: 1x
ירון, אתה בטוח שאתה חולה בסכיזופרניה? אם כך אז מצבך מצויין בשביל סכיזופרן. בכל אופן תרגיש טוב.
ירון שלום סכיוזפרניה היא שם כללי למחלה בעלת צורות שונות מאד אחת מהשניה ויש אפילו חשובים כמה מחלות. כתוצאה - אין טפול בסכיזופרניה אלא טפול המיועד לכל אדם ואדם לפי צרכיו וקשייו נדרש כמובן טפול תרופתי - כולל כמובן אפשרות שניתן אולי לעזור לחסר האנרגיה שלך דרך שנוי בתרופות או הוספת תרופות אחרות חסר אנרגיה עובר לעתים אחר מספר חדשים במיוחד אם החל לאחר התקף פסיכוטי וכמובן דאגה לצדדים אחרים של החיים שלעתים מעיקים או מפריעים יותר מהמחלה עצמה בדידות, עבודה משפחה, וכיוצא בזה. המלצתי - פנה לרופאך להערכה - שטח את קשייך השונים וראו ביחד מה ניתן לעשות ניתן להעזר גם באנוש - ליעוץ נוסף ומן הסתם יש עוד גופים שאיני מכיר בהצלחה עמי
ושוב שלום, מה העניינים? התרשמתי מאוד מאוד - בשיא הרצינות - ממה שכתבת לרות. אני נאלצת :-) להסכים עם הדברים שלך... לילה טוב, HERA.
הי HERA משכתבתי יצא מהלב . מקווה שרותי תרגיש יותר טוב. גם אני הייתי כמעט שם וכשעמדתי לסיים את המסלול מרצוני.. נוכחתי לדעת שכלית ורגשית עד כמה אני אוהב את החיים. החלטתי שלא משנה עד כמה יהיה לי קשה אעשה את המקסימום על מנת להפיק הנאה וסיפוק מהחיים. אני מאוד משתדל להתמיד בגישה הזו. מחמיא לי שהתרשמת ממשכתבתי במיוחד כי בא ממך לילה טוב , חלומות פז אמיר .
תודה לשניכם לא,אני לא רות אבל ראיתי שהתפתח ביניכם דו שיח בעץ שאני התחלתי אתמול ואמיר,לא מדובר בפסיכואנליזה. מדובר בטיפול שהוא טוב בשבילי. לצאת ממנו זה לא לעניין, העניין הוא אולי להתמקד יותר בי ופחות בחלקים הכואבים בחיי? להתייחס אליי כאל חומר גלם הזקוק לשינוי ולשים את העבר מאחורה? hera-תודה גם לך. ידעתי שהדיעות יהיו חלוקות.זה היה מעניין לקריאה. בוקר טוב
אמיר, אני כמעט מסמיקה מהמחמאה שלך... :) אז תגיד, הבנתי כבר שיש לך ניסיון מר עם פסיכולוגים ו/או פסיכיאטרים... מותר להתעניין למה בעצם הגעת לטיפול? HERA.
למישהו יש אולי מחק ? אני צריכה למחוק את עצמי מהתמונה המגוחכת הזאת שנקראת חיים, אני לא מתאימה לתמונה, לא משתלבת בנוף, לא נכנסת למסגרת, סתם נקודה בולטת וצורמת בעין, שצריכה להימחק ולהעלם. איזה מישהו עם הומור שחור צייר אותי בטעות, ועכשיו אני צריכה להתמודד עם הטעות הטפשית הזאת ולהמשיך לקלקל את התמונה, אז שמישהו יעזור לי למחוק את עצמי.. בבקשה..
מחק לא תקבלי כאן... אבל כן הרבה הבנה ותמיכה . תוציא לך מהראש שאת מקלקלת את התמונה .. . איני מכיר אותך ...אבל חשוב לי שתישארי כאן איתנו... אני מאמין שלכל אחד יש את יעודו ואת מקומו בפלנטה הזו. גם לך... אין אנשים ששוים יותר מאחרים...כולנו שונים באיפיון זה או אחר... לכולנו יש מקום בתמונה הכוללת...כולנו חלק מהפאזל... מהנוף.. אין לי מילים מתאימות יותר... אל תוותרי בקלות ...אני משוכנע שיש הרבה סיבות בגללן אנשים יכולים לאהוב אותך ואת את עצמך... רותי בבקשה.. תשארי... אנחנו נעזור לך ,יש כאן צוות נהדר שיושיט לך את העזרה הנחוצה.
רות, זה הכי קל למחוק את עצמך ו"לא לקלקל את התמונה". ניסיתי למחוק את עצמי 4 פעמים... זה לא ממש עזר לי. תנסי לבדוק מה בדיוק לא מסתדר לך - איפה את "לא מתאימה", "לא משתלבת" וכו'... למה דווקא עכשיו התעורר הצורך הזה להימחק? ואם את כבר מוכנה לקבל עזרה (במחיקה) - למה שלא תנצלי את לכיוון ההפוך; ל"תיקון" במקום למחיקה? HERA.
מאמי את פסיכית תצאיצמזה מהר כי זה לא לעניין
ירון היקר, אתה נשמע לי באמת "ממש גאון". יודע את כל השאלות וגם את כל התשובות - מי אני ? "פסיכית" מה אני צריכה ? "לצאת מזה" מתי ? "מהר" למה ? "כי זה לא לענין" והכל מהודעה של כמה שורות שהושארה בפורום, ובמשפט מתומצת אחד. אם אתה כזה גאון, ויש לך את כל התשובות, אז לי יש רק עוד שאלה אחת קטנה - " איך ? " ועכשיו בוא נשאיר את הציניות בצד לרגע, ונענה ברצינות, אתה טועה, אני לא פסיכית, אני רחוקה מאוד מזה, אני עוברת תקופה קשה ועושה אולי מעשים שלאחרים נראים מוטרפים, אבל זאת הדרך שלי לשרוד. גם ההודעה הזאת היא דרך מסוימת לעבור לילה קשה ולקבל קצת תמיכה מאנשים שאולי היו במקום הרע שבו אני נמצאת, ואכן קיבלתי כזאת, ואני מודה לכל מי שטרח ועודד, וכנראה שאתה לא היית ולא נמצא במקום קשה וטוב שכך, תמשיך להנות מהחיים, ואני מקווה בשבילך שלא תגיע לחור השחור שאני הגעתי אליו.אי אפשר לצאת מזה מהר, לא נופלים בבת אחת, ולא עולים בבת אחת, זה תהליך, הוא לוקח זמן, יש לו את הצעדים שלו, ואת השלבים שלו, וצריך לעבור את כל הדרך הקשה בחזרה למעלה. בכל מקרה, בפעם הבאה שאני אשאיר הודעה - אל תתאמץ כל כך להגיב. רות.
(-: + (-: = 2
אני בטוחה שאת זה היא רוצה לקרוא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
רות מצטער להגיד לך אבל פה זה לא OFFICE DEPOT. מה שכן פרטי נמקי והסבירי. מה גורם לך לחשוב שאת לא חלק מהתמונה? ושאת לא לא ולא????? אולי את כן כן וכן. תאמיני לי יש פה צוות לעניין. האנשים פה מהשורה הראשונה. ואני מתכוון לזה. תיקראי מה אנשים כותבים פה ותתרשמי בעצמך. תנסי אותנו. תספרי מה עובר עליך. אולי יש פה אנשים שניתקלו באותה בעיה. ומה יש לך מהעולם? מה הוא עשה לך? חוץ מזה טעויות לא קורות הן ניגרמות. יש הרבה מה לתקן בעולם הזה. אבל מלתקן עד להמחק יש דרך מאוד ארוכה. אף אחד לא אמר שיהיו לנו חיים קלים. ואם היה מישהו כזה בטח חיסלו אותו מזמן כי הוא היה שקרן. אז ליפני שאת הולכת לחפש מחקים ועפרונות. תתחילי לשפוך את ליבך ונראה מה קורה מה שכן, פה אנשים רוצים לעזור. אז תני להם צ'אנס. בהמון כבוד איתן
שלום רב, קראתי את המסר שלך, וזה אמנם הומור שחור, אבל גם מלא הומור כייפי. הומור הוא בן דוד של אינטליגנציה, וזה, לכשעצמו, הנו שאר בשר קרוב מבחינה גינטית ליכולת הצלחה בחיים. מסקנתי: את אולי במסקנה שנגזרת מפרשיית חיים מסויימת, אבל כללית, מסקנתך אינה אמורה להיות הנכונה. רבים וטובים נעזרים מפעם לפעם באיש מקצוע שיסייע להם לסדר משהו בחייהם. אולי גם את מבין הטובים? אולי תסתייעי גם את? כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
בוקר טוב, אז קודם כל תודה על העידוד, אני לא יודעת אם אני "מבין הטובים", כמו שכינית אותם, אבל אני כן נעזרת באשת מקצוע נפלאה ומדהימה. זה לא מונע את המשברים, זה לא מונע את הנפילות והעליות, כי אלו החיים וזאת המציאות, אף אחד מאיתנו אני מאמינה לא חי בקו ישר אלא בגל של עליות ומורדות. הטיפול כן מרכך את המכות, עוזר לעבור ולשרוד את המשברים, ממתן קצת את הגלים, והציל את חיי כבר כמה פעמים, ואם יש דבר טוב בתמונה המעוותת הזאת של המציאות עכשיו זה באמת הטיפול. בכל מקרה אני לא מהמוותרים, אני מהנלחמים וזה חלק מהמלחמה שלי, לכתוב על הדברים, ולחזק את מקורות התמיכה מאנשים שמוכנים להיות עבורי רשת בטחון, כשאבני היסוד הפנימיים קצת קורסים והכוחות אוזלים. אז תודה שחיזקת אותי ושתיהיה לך שבת שלום, רות.
רות יקרה, גם כשמוחקים עיפרון מהדף, עדיין נותרים על הדף המחוק, סימנים של מה שהיה פעם חריטת העיפרון. אין אפשרות למחוק לגמרי את מה שנכתב, את מה שנוצר. וכך מהדך, אפשר להקיש על החיים, על עצמך. אין אפשרות למחוק את הבאתך לעולם, או לפחות האפשרות הזו של "המחיקה" תעלים אותך פיזית, אך לא נפשית מהעולם הזה. רישומייך יוותרו בכל מקום שהיית בו, אצל כל אדם שהיית עימו. בדיחה או לא, ציניות או רצינות, הכל קביל. לעיתים הקושי והכאב כל כך גדול שאנו משתמשים בציניות...זה בסדר. הקושי שעולנ מדבריך, ניכר היטב. הכאב גם כן. אני מקווה שימים טובים יותר יבואו בהמשך, ועד אז, כולנו פה, איתך, בשבילך. טלי פרידמן
טלי .. היום אני צריכה צבעים, לצבוע את העולם בצבעים בהירים, כדי שהחריטות שישארו על הדף והזכרונות שישארו יהיו יפים וטובים, ולא שחורים ועקומים ומעוותים, כדי שמה שישאר ממני, אחרי לכתי בדרך טבעית, ישאיר לאחרים "טעם טוב בפה". הקושי קיים, הכאב קיים, אני רק צריכה ללמוד באמת שגם הימים הטובים יותר בדרך, ושהתקוה להגיע אליהם קיימת, גם כשאני יכולה לראות רק שחור על הדף. ואל תטעי - "אני לא פסיכית :-))", אולי איבדתי קצת שליטה, אבל אני מנסה להעזר, ניסיתי לבד, אני לא יכולה ולא מצליחה, אז אני נשענת, פה בפורום על האנשים המקסימים שיש פה, ועל המטפלת המדהימה שהיתה בשבילי כל הזמן, ולא ידעתי איך להתמך בה ולהעזר בה, אבל עכשיו אני מקווה שאני אצליח יותר, שאני אדע להגיד "אני צריכה את העזרה, כי אני לא יכולה להצליח בעצמי, אז תהיי איתי.. " "יהיה טוב.." - הדרך קשה, מעייפת, מתישה, לפעמים מייאשת, אבל היא קיימת, והתמונה תהיה יפה יותר וצבעונית יותר בסופה. אני מקווה שזכרת מה שהבטחת לי לגבי המיילים. שלך רות.
שלום רות ראשית אני רוצה לומר שהיו לי תקופות בחיים שרציתי כמוך להימחק, אך שאלת את עצמך מה הבעיה שאיתה את רוצה להתמודד?? תנסי לפרק את הבעיה הגדולה הזו (החיים) לחלקים קטנים כך תוכלי ל התמודד טוב יותר אם יש לך מטרות שלא הגשמת, תעשי לך רשימה ותנסי לפעול לפיהם זה מה שאני עשיתי אם היה לך משבר רגשי גם זה חולף עם הזמן האמיני לי. אני גיליתי שהחיים יפים מדיי ויקרים מדיי לוותר כך. אל תנסי להתמודד עם החיים כ"חיים" כי אני יודעת שזה גדול מדיי וקשה להתמודד לכן תלכי צעד צעד ותגיעי למטרה.
האם ניתן להשתמש ב seroxat במהלך הנקה השימוש הופסק במשך 3 חודשים האם ניתן לחדש ?
לכל המישתמשים בסם המאפן הזה ל"נגד דיכאון" תשמעו לי תפסיקו עם זה מיד כמו שאני הפסקתי כי תאמינו לי לא שווה להיות "מסומם"
לירון האם עדעף לסבל?
ירון, אם אין לך עצות קצת יותר מעשיות (אגב, לגבי סכיזופרן אתה די מחובר לקרקע...) ופחות קוטלות, אז אולי תשמור אותן לעצמך?!!?!?!!?
efi אפי שלום איפה הרופא שלך ? אני מופתע כל פעם כמה אנישם עושים דברים לבד החלטה לגבי שמוש בתרופות אילו בהנקה שנוי במחלוקת מצד שני האם באמת יש צורך ? אנא הוועצי ברופאך בהצלחה עמי
תודה על תשובתך אחזר לרופאי היום.
תתקשרי למרכז הטרטולוגי בהדסה ירושלים לפרופסור ששכחתי את שמו ומתמחה בקשר בין תרופות להריון והנקה. אגב , לקחת בתקופת ההריון ?
שלחתי לכם מייל היום (טל פרימן ודרור גרין)
שלום רב, אם מדובר במייל שעסק בהקמת אתר ספציפי, קיבלתי ושלחתי תשובה. שבת שלום, טלי פרידמן
מדוע אנחנו פונים בשאלות כאלה ואחרות לפורום ... פונים לטיפול ... בורחים מהמציאות באמצעים כאלה ואחרים ( איני כורך טיפול עם בריחה מהמציאות). כי נולדנו רגישים , לא נעשנו רגישים. ראשית מדובר בתכונה מולדת מקודדת בדי.אן. אי. שלנו. ישנם כאלה שנולדו רגישים אך זכו להתפתח בסביבה משפחתית אוהדת ותומכת ולא נחשפו לפגיעות חברתיות במסגרות שונות ואולי סובלים פחות.אבל לחלק מאיתנו לא היה מזל כזה. אנחנו תקועים עם הרגישות שלנו שהופכת אותנו לחרדתיים, פרנואידים , פובים, סכיזואידים ולפעמים מקשה על מימוש הפוטנציאל שלנו וכתוצאה מכך אנחנו מוצאים את עצמנו במלכוד מתסכל. אישית מצאתי את השלווה והבטחון באמונה.. (לא חזרה בתשובה). מאז החיים שלי זורמים אני צועד על קרקע מוצקה על אף הקשיים והמכשולים שהועצמו בגלל רגישותי הפתולוגית. לא ,אני לא חובש כיפה. אני היתי אטאיסט וחילוני, תמיד צחקתי על הדת ודתיים ועל אנשים בעלי אמונה עד שמצאתי בעצמי את האמונה. אין נוסחאות ואין מדריך דרך. הדררך היא אישית...כשאנחנו פתוחים לכך... זהו מסר רוחני.. מיועד לאנשים עם קשיים רגשיים כאלה או אחרים . אנחנו לא לבד, הקוסמוס, אלוהים או איך שתירצו לכנות אותו מקיף אותנו ,מבין אותנו ואוהב אותנו. פנו אליו כשאתם בודדים ומיואשים והוא יעזור לכם. אני מודע שדברי נשמעים ביזארים, אני אדם מאמין בתוכי, שאינו מחצין את אמונתו בדרך כלל. אני מודה עד היום לאדם שהציע לי לפתוח את היום בתפילה ( כל תפילה)... פותח את היום המילים יפות ולא בתחושה של חרדה. מי שרוצה ללעוג על דברי איני כועס עליו. כולי תקווה שעזרתי למישהו\י. סוף שבוע נעים ושתמצאו את עצמכם מוקפים באהבה ואושר. תמיד אהיה לרשותכם ארנון
ארנון, אני לא מזלזלת בך, ולא רואה שום דבר ביזארי בדברים שכתבת - זה נחמד לדעת, שיש גם כאלה שמוצאים את השקט המיוחל... אולי נולדתי רגישה, אבל אני את הרגישות שלי השארתי אי-שם מאחור... מתוך כורח ובחירה כאחד. HERA.
תודה לך. אני צריכה עזרה יחד כול יום נחליט שאני מנסה לשנות גישה למשל לנסות הרבה חיוך יום אחד אפילו סתם, או יום אחד לדבר בנחמדות או יום אחד... וכך? יש עוד משהו שאתה ממליץ לי לעשות? ובקשר למראה, כן אני יודעת שאני נראת טוב לגילי ואני בכלל בכלל לא מעריכה זאת להפך כשמסתכלים ישר המחשבות בטח בגלל זה או אייך שדברתי או אייך..... תודה מחכה לתשובתך....
כן יש לי עצה בישבילך:)) אל תחייכי יותר מידי כי זה ניראה יותר מידי מוזר:)))) אפילו טיפשי:))) ואל תנסי לפרק את הדברים. אלה לעשות הכול ביחד:) כי זה נורא טיפשי אם תחיכי למישהי ותגידי לה לעוף לך מהעיניים:)))))) אם את נחמדה למישהי או מישהו אז תדברי בנועם. ותחיכי בנחת שזה לא יתפרש כאילו את צוחקת עליה או עליו. או שזה יהפוך אותך למוזרה. תחיכי תוך כדי שיחה. בהתאם לשיחה. ובנוסף תשתדלי לחייך סתם ממשהו שאומרים. אם לדוגמה בחור חתיך יתן לך מחמאה. את יכולה לחייך:) תתעניני באנשים לשלומם, מה הם עשו בסוף השבוע וכד'. תכיני לעצמך מאגר של שאלות שניראה לך שאפשר לשאול כל אחד בכל מצב. ופשוט תתרגלי לעצמך. ברור שאם תדברי אם מישהו אז השאלות או הדברים ישתנו בהתאם לשיחה. אבל שלפחות בסיס יהיה לך. אני אשמח לעזור לך:) אם את רוצה לפרק את העצות אז זה לא יעיל. אבל מה שכן את יכולה לתרגל בהתחלה מול מראה או אם קרובי משפחה או שכנים שלהם או שלך. ולאט לאט תעברי לאנשים שאת לא מכירה בכלל. אני באמת מקווה שתצליחי חברה יקרה:) בחברות איתן
היי מה שלומך? אצלי בסדר השתפר......איתןן אתה צודק במאה אחוז אבל... לפעמים קל לדבר וקשה במעשה בעייתי היא כן זה ברור ההתנהגות.כי לפני שמכירים אותי פוסלים אותי. איתןן אני בדיוק כמו שאמרת!כנראה מפחדת מפעם והקשיחות היא הגנה ללא מודעות! אני כן רוצה לשנות את התנהגותיי אבל לא מצליח לי. אני ינסההההההההההההההה לנסות לא להיות.......
נכון תנסי ואל תיתיאשי כי כמו שאמרתי לך חברות נבנת אחרי הרבה זמן. וצריכה לעמוד במיבחני החיים. אם תימצאי מישהי או מישהו שיהיה איתך בטוב וברע ויעזור לך מתי שאת צריכה. רק אז תדעי שרכשת חבר אמת. פחד זה דבר טיבעי. כולנו מפחדים אפילו אני, כן, תיתפלאי:))) אבל אני מנסה להתגבר. אני יודע שקל להגיד וקשה לעשות. אני לא אמרתי שיהיה לך קל. בשום דבר שכתבתי. את יכולה לבדוק את זה. יש משפט שאומר מה שבא מהר הולך מהר. אז עדיף לך לנסות לאט לאט. לבדוק את עצמך כל הזמן. והכי חשוב חברתי הצעירה:)))) לא ליתיאש. רשמתי לך באחת הפעמים שמה שאת משדרת אנשים קולטים. אם תחייכי ותהי נחמדה אז אנשים יקלטו את זה ויתקרבו. אם תשדרי שאת סנובית וקשוחה אז את תדחי אנשים ואנשים לא ירצו להתקרב. כך ששוב פעם הכלתלוי רק בך. לא בי ולא באף אחד אחר. את רוצה להשתנות אז תתאמני לחייך מול המראה., תעני להנשים בנימוס ולא בחוסר סבלנות. אם את לא רוצה משהו אז תגידי שאת לא מעונינת ותסבירי למה. יש הבדל בין זה שאת אומרת לא. לבין זה שאת מסבירה את הלא שלך, אנשים רואים את זה ממש אחרת. תלמדי להעריך את הדברים הקטנים בחיים. כמו לקום בבוקר. כמו ללכת לביה"ס או לצבא. יש אנשים שהיו רוצים בכל נישמתם ורצונותיהם ליהיות במצבך (לקום בבוקר וללכת לביה"ס לצבא). אני מקוה שזה עוזר לך. כי בכל מיקרה זה די קשה לדעת בלי לראות ולשמוע ממש במה מדובר. כי אולי לדוגמה אם מישהו אומר לך משהו אז את ישר מקניטה אותו/אותה. או שאת מנסה להוכיח שאת יותר חכמה או יותר יודעת. ואחרים לא יודעים על מה הם מדברים. אם זה ככה אז את צריכה לדעת לשמור קצת על הפה. ז"א להקשיב ורק אחרי שסימו לדבר תגיבי לעיניין וגם אז תגיבי אם את יודעת ואם לא אז תגידי שאת לא יודעת. זאת לא בושה לא לדעת. אל תשללי אנשים גם אם הם מדברים שטויות תנסי להתחמק באלגנטיות. תדברי בנימוס ובסבלנות. בחברות איתן
שלום יש לי רישיון נהיגה יותר מ10 שנים.אך לא נהגתי כי הסתדרתי עם תחבורה ציבורית. כיום יש לי ילד שהולך לפעוטון. והמרחק מהבית קצת גדול ויש יותר יציאות ובילויים.כך שקצת קשה לנו כעת עם תחבורה ציבורית.הבעיה שלי ושל בעלי(שאין לו רישיון נהיגה) שאנו מפחדים לקנות אוטו מחשש כבד לתאונות או שמה חלילה איזה מטורף יפגע ברכב מאחו ששם יושב הילד.יש לציין שיום אחד אני מחליטה לקנות אוטו,ויום אחרי זה אני קורה בעיתון שילד נפגע מתאונת דרכים ברכב.המצב כבר נימשך יותר מחודש ימים עד כדי כך שאני הפכתי להיןת עצבנית חוסר תאבון ואי יכולת לישון. האם משהו אצלי לא בסדר בראש? המתלבטת
ימית שלום לאחרונה ניהלתי התכתבות בפורום בנושא דומה. אנא קראי את רצף ההודעות שמתחיל בקישור הבא http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=219509&t=219509 אשמח להמשיך איתך את הדיאלוג לאחר מכן אין מדובר "במשהו לא בסדר בראש" אלא בסוג של חרדה שמציף אותך וניתן לטפל בו. בברכה ד"ר אורן קפלן
מרגישה בודדה מין בועה שנולדתי להשתייך אלייה ,עד מתאי אני ימשיך כך להיות עד מתאי תגידו למה העולם הוא שחור ולחלק רוד למה רוב זמני אני לבד ומרגישה בודדה אייך מוצאים אהבה למה היא לא מגיעה היא כנראה כבר גם לא תגיעה האהבה הראשונה אין מילים רק עצבות וכאבים רוצה להשתנות רוצה לשנות... אין מילים אין פתרון אין הסבר וגם לא רעיון. אני בת 25
שלום לך, אני לא חושבת שיש אנשים שהעולם שלהם ורוד לגמרי. לכל אחד יש כתמים שחורים שמלכלכים את הורוד... האושר הוא יחסי... כל אחד מאושר ממשהו אחר... כל הבדידות שלך קשורה, לדעתך, לעובדה שעוד לא מצאת אהבה? אז למה את מתייאשת? תנסי לצאת ולבלות במקומות שבהם מבלים הרבה "חסרי אהבה"... אל תתני לבועה לחנוק אותך. אם תכנעי לייאוש לא תוכלי למצוא אהבה - מה לעשות שאנשים לא מחבבים אנשים מיואשים? בהצלחה.
לכל אדם כוכב יש בשמיים
למה העולם לחלק שחור ולחלק ורוד? את שואלת. ובכן יקירתי אין כזה דבר ורוד לגמרי או שחור לגמרי. חוץ מהצבעים בעצמם. לכל אדם יש בחיים דברים ורודים ודברים שחורים אם נטייה יותר לצד זה או אחר. למה את בודדה בגיל 25? זאת השאלה שאת צריכה לשאול. והתשובה היא שאני לא יודע מה הרקע החברתי שלך. ז"א את יוצאת? יש לך חברות? ומה אם ידידים? אהבה קשה למצוא וקשה להגדיר. אבל שמוצאים יודעים. זאת מן תחושה פנימית כזאת לא מוגדרת. אני בן 27 ואין לי חברה כבר כמעט שנתיים וכמובן שאני עדיין לא נשוי. ואני אשקר אם אני אגיד שזה לא מפריע לי. אבל זה לא סוף העולם. הקפתי את עצמי בידידות וחברים. ובמקביל אני מחפש חברה. אני לא מאוהבי הדיסקוטקים. ואני לא אתחיל אם מישהי סתם ברחוב. אבל אני מנוי באתר קופידון. שזה פגישות עיוורות בד"כ. אבל גם שם שיוצאים אז שומעים הרבה פעמים "לא" לצד זה או לצד שני. אני לא מתרגש מזה כי לאהבה מספיק בן אדם אחד. אז אם מישהי אומרת לא אז זה סימן שזאת לא האהבה שחיפשתי. וכך אני ממשיך הלאה. לא קורה כלום אם שומעים את המילה המעצבנת "לא". אבל לא רק משם לפעמים חברים מנסים להכיר או סתם באיזה אירוע פוגשים ומתחילים לדבר. אין כתובת או מקום קבוע ליפגוש מישהו. מה שכן את צריכה ליצור היזדמנויות. אם תלכי לאיזה חוג כלשהו, קאנטרי, חדר כושר, ים. אני יכול להגיד לך שמעט הבחורים שנופלים מהשמיים והם בד"כ צנחנים:))) את בת 25 ואת נישמעת עצובה. וזה מובן. יש לי ידידה בת 27 שהיא לא נשואה ואין לה חבר. וגם היא היתה עצובה בהתחלה. אז אמרתי לה שהיא כנראה לא מוכנה לקשר. ומה כוונתי? את תיהי מוכנה לקשר טוב ובריא מתי שתהי שלמה אם עצמך. שזאת הדרך שלך וזה מה שאת רוצה. ואיך תדעי שאת מוכנה? ברגע שאת תרגישי מבפנים מאושרת ומה שיהיה חסר לך זה הקשר הזוגי. ואת לא מאושרת בינתיים. סימן שיש עוד משהו שמציק לך. ודרך הגב מה שמושך אותי בבחורות חוץ מחיצוניות (שזה חשוב לי אבל לא עד כדי כך) זה אם הבחורה חיכנית. אם יש לה גומות בלחיים והיא מחייכת ושמחה. זה נותן לה המון נקודות זכות אצלי. וגם אצל בחורים אחרים. אז תצאי מהדיכאון תתחילי לחייך :))))))))))))) ככה ותיראי איך העולם בסדר ואת בסדר וכל השאר בסדר ואם תירצי לשאול עוד משהו אני אשמח לענות לך:) המון הצלחה איתן
פשוט מקסים! כמה טוב לקרוא דברים כאלו (במיוחד כשנכתבו על ידי גבר...). אבל------- אני מאמינה שאתה נמצא במקום או בנקודה קצת אחרת מזו של הבחורה בת 25 ,שמבקשת לדעת איך לעצור את הדמעות, ולכן אמנם, כל מילה שלך שווה זהב אבל עדיין לבן אדם שנמצא כרגע במין בועה סגורה ואפרורית קצת קשה ליישם את הדברים שלך, מה שכן, בתור אחת שנמצאת בדיוק באותו מקום, (גם אני בת 25 וגם אני לא מצאתי את האהבה, עדיין)-אני יכולה להגיד לך שאני שואפת ליישם את דברייך, משתדלת בכל כוחי לא להתייאש, לא לוותר, לקחת את עצמי בכוח החוצה, אל העולם. אבל הקצב הוא שלי, וכרגע הוא איטי- אז לאט לאט- לאט אבל בטוח.
הבדידות, הקושי, הכאב והדמעות...כל אלו מעורבבים יחד. יש ימים בהם הכל נראה שחור או לבן, בלי טיפה של אפור, בלי טיפה של פשרה. אלו ימים קשים, ולעיתים אף קשים מנשוא. אני מזמינה אותך לשתף ולהשתתף איתנו פה בפורום. לספר על עצמך, להיות איתנו. אל תיהי לבד, אנחנו כאן. טלי פרידמן
הייייי מה נשמע כן כן.......חשבתי על כול מילה שלך דוקה צודק.אבל תחשוב אי אפשר לעשות צעד שכזה כאשר אתה לבד אני אישית מתוסכלת עצובה מדוכאת , איתן נראה לי גם שבעייתי היא בהתנהגות לא באופי לצערייי הרב גם כן, אני נראת בסדר ואני בנוסף נראת ככשוחה רצינית חסרת סבלנות (משדרת כאילו אני לא בשבילכם יותר....)דבר שמפריע לי נורא. אני מחייכת אבל כמה אפשר הגוף שלי הפנים משדרים כקרירות סנובית סגורה וכו..... איתןןןןןןןןןן זו בעייתי!!!!!!!!!!!!! מה עושים???????????? עוד דבר בקשר לזה שבנות מדברות אליי כןן זה המון לצעריי,ולמה אני לא עושה כלום כנראה הם חושבים שאני כזו בגלל המראה ולהפך אני בכלל לא חושבת כך. איתן אני צריכה רק בהתנהגות להשתנות למשל:להסתכל לכולם ולומר שלום בלי פחד ,לדבר בלי פחד ,כשאין מה לדבר לא להראות כמודאגת כשוחה מה יהיה לזרום.....,להגיד שלום לא בתוך כך שזה יראה צביעות מכול הלב ובעצם להיות אני! אני מנסה לאהוב את עצמי, אבל אייך זה אפשרי אם תמיד נוזפים ביי ופוגעים ביי ומזלזלים ביי אייךךךךךךךךךך הריי בעייתי היא החברה.וזה מושך את זה! אני לא יודעת כבר מה לעשות שאלה:בצבא מבחינה חברתית זה שונה מתיכון??? אתה חושב שאם תמיד הייתי לבד לבד ולא מסומפטת אני יכולה פתאום לרכוש חברות? ומצאתי את בעייתי לא באופי לא במראה בהתנהגות שאני משדרת!!! בידידות רבה ומלא תודות
גלית יקרה:) תראי עם את רוצה להשתנות אז זה די ברור שאת צריכה לשנות את ההתנהגות שלך. הקשיחות שלך כנראה זה חלק מההגנה שלך. מפני פגיעות מאחרים, שפגעו או נזפו בך. זה שהדבר לא נובע מאופי צריך ליהיות לשמחתך ולא לצערך כי התנהגות אפשר לשנות. אופי קצת יותר קשה. אם את תוענת שאת יפה וזה גורר חלק מהיחס אליך. אז זה די ברור כי בנות הן קנאיות גדולות. תחשבי שאם היית פחות יפה והיה לך חבר, ויש לך חברה מדהימה ביופיה. לא היית מקנאה ופוחדת שהחבר שלך ינסה להתחיל איתה. יופי זה לא תמיד ברכה. ואת צריכה להבין שיש מי שמקנא בזה. לכן מתוך ההבנה הזאת את צריכה ליהיות יותר מבינה ורגישה לדבר הזה. את צריכה לעשות לך כלל, שלפעמים קשה לעמוד בו, אבל תעשי כל מאמץ לעמוד בו. והכלל הוא שאת לא מתעסקת אם חבר של החברה שלך בכל מיקרה. או מישהו שקרוב לה. בלי שהיא תדע. וככה תוכלי למנוע אי נעימות. תתחילי לחייך חביבתי :))))))))))) ככה. תתאמני מול המראה לחיך. אם מישהו מדבר איתך תעני בנימוס גם אם את לא מעונינת לדבר אם אותו בן אדם. מקסימום אם שואלים אותך משהו שאת לא רוצה פשוט תגידי לא תשתדלי לנמק למה לא. תלוי מה השאלה. כמובן. בצבא יש לך סיכוי יותר טוב כי את רוב האנשים שם את לא מכירה. וזה כמו התחלה חדשה. תשתמשי בהצעות שיעצתי לך קודם. לאהוב את עצמך תלוי בך ולא במה שאומרים לך כי יש אנשים רעים. שהם כאלו. את צריכה לשפר את עצמך גלית או דנית 2001 (מה שמך האמיתי????) אז אם את מודעת לבעיות בהתנהגות שלך. תנסי להשתנות אולי לעקוב אחרי אנשים אחרים. ולראות מה מוצא חן בענייך. או אולי באמת תלכי לאיש מיקצוע פסיכולוג או משהו כזה שהם בטח יודעים יותר ממני. אם היינו ממש מכירים והייתי רואה ממש במה מדובר הייתי אומר לך מה לא בסדר ומה אפשר לתקן. כי התנהגות אפשר לשנות זה תלוי אך ורק בך. את יודעת מה מרחיק אנשים אז תמצאי את ההפך מה שמקרב. בחברות איתן
שלום בעייתי היא כזו אני בת 19 ומאז ומתמיד יש לי בעיות חברתיות לצעריי בעייתי לפי דעתי היא בהתנהגות שאני משדרת! לצעריי הרב אני יפה נראת טוב ומשדרת מין כשיחות וסנובית ולא מעונינת בחברתם דבר שמפריע לי מאוד מאוד. כרגע בימים אלה חשבתי מה גורם לאנשים להתרחק מימני ומצאתי. זה פשוט זה ההתנהגות שלי והמראה הרציני והכאוס והסנוב והלא מעונין להכיר אחרים. אנה אין לי דרך פתרון לתפאותיי זהההההההההה בעייייייתייייי אני יודעת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 עזרו לי בבקשה מה עושים?????????????
די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כמה אפשר לחזור שוב ושוב על אותן שאלות, כמו כלב שרודף אחרי הזנב של עצמו נמאסת עם השאלות החוזרות ונשנות שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! די!!!!!!!!!!!!!!!!!! מתי סוף סוף תקשיבי לכל העצות שנתנו לך???????????????????? תתחילי כבר לעשות משהו במקום להתבכיין בלי סוף אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף נמאסת!!!!!!!!!!!!!!!!!
שלום רב, אני חושבת שעברת תהליך משמעותי עם עצמך, ואת מצליחה להיות בהירה יותר, מובנת בינך לבין עצמך. את גילית שייתכן שההתנהגות שלך גורמת להצבתך הייחודית מבחינת המקום החברתי שלך. אם כך את עכשיו מודעת יותר לדברים,, ויכולה לשים לב לכך גם ב"זמן אמת". נסי להתבונן על עצמך, על התנהגותך, ולשנות אותה כפי שהיית רוצה ב"זמן אמת". המודעות היא דבר חשוב ביותר, אך היא חלק מהדרך לשינוי ושיפור. במישה ואת חשה שמשימת השינוי עצמו קשה מדיי לבד, אני ממליצה בחום ללכת לטיפול. בהצלחה, טלי פרידמן
ביתי נמצאת בכיתה א' הכיתה מצומצמת ובה 22 תלמידים כאשר יש קצת יותר בנים מאשר בנות בית הספר , לצערי , נמצא בלב שכונה לא כל-כך מוצלחת , אך מבחינת מיקום הוא הקרוב ביותר אלינו, כמו כן ההנהלה וצוות המורים בהחלט סביר - אולי לא כולם אבל באופן כללי. הילדים בכיתה באים ברובם מבתי מצוקה ועוני ממקום בו לא נהוג לפגוש תרבות וידע וכך רובם גם נראים. ביתי מצאה שפה משותפת עם אחד הבנים שבאמת מוצא חן גם בעיניי ואני שמחה ושלמה עם הקשר.... אבל היא טוענת שהילדים צוחקים עליה שהיא מאוהבת.... וזה מעצבן אותי מאוד כי סוף סוף יש מישהו טוב.... איך אפשר להסביר לה או איזה רעיון כדאי לתת לה להתמודד מול ההערות האלה ????
שלום רב ביתך נחשבת לחריגה, בשל כך שאינה באה מבית מצוקה, כמו רוב הכיתה. הלוואי על כולנו חריגות שכזו, אבל זה המצב מבחינת הילדים. כל מצב חריג מנקז אליו הערות, ועניין החברות עם הילד - -היא הזדמנות מצויינת. החריגות תשתנה, וביתך תהייה יותר מקובלת, ככל שהילדים יוכלו להתקרב, להתחכך, להכיר, ולהעריך אותה. את זה ניתן לעשות ע"י עידודה להתחבר עם עוד כמה בנות, לסייע בהזמנתן אליכם הביתה, וכו'. יחסי הורים גם כן מקרינים על יחסי הילדים. מעורבותך בוועד הורי הכיתה תהייה במקום. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
שלום לכם אני מעונינת לדעת האם טגרטול וציפרומיל גורמים לתופעות של חוסר ריכוז, או שכחה, והיכן אני יכולה למצוא חומר על הנושא?
רוית שלום יכולים חפשי במנועי חפוש תחת citalopram Carbamazepine ו cognition בהצלחה עמי
רוית שלום יכולים חפשי במנועי חפוש תחת citalopram Carbamazepine ו cognition בהצלחה עמי
רוית שלום יכולים חפשי במנועי חפוש תחת citalopram Carbamazepine ו cognition
כשאני בדכאון אני רוכש כרטיסי טוטו בתקווה שאזכה בפרס משמעותי והדבר ישפר את מצב הרוח לי. הבעיה היא שאני לא זוכה אף פעם ומודעותי לעובדה זו מחמירה את תחושת הדכאון, והטימטום .אז אני שותה מספר בירות, מעשן כמו קטר ואוכל ללא גבול גם מאכלים כאלה שאני יודע שפוגעים בי מבחינה בריאותית אלה הדרכים שלי להרגיע את עצמי. לפעמים בא לי לבכות ללא סיבה. נזכר בילדותי ונערותיי, בהורי כשהיו צעירים, בחושפות הקיץ ,בהליכה לסרטים ביום שישי בחופשות בסדיר, בטיול עם אפרת בפאריז... איך החיים ישתנו, נהיתי אדם קטן ואפור שמתאבד באיטיות במשחקי טוטו.
תתחיל למלא לוטו במקום טוטו
אייל שלום רב, עולה מדבריך שחלו שינויים בחייך, גם אם לא מבחינה פיזית, אזיי מבחינה נפשית. ההתנהגות שעליה סיפרת: ההתמכרות לטוטו, שתיה מסוכנת, אכילה מופרזת, מעידה כי קיימים קשיים בחייך. גם ההתרפקות על העבר, מעידה כי משהו בהווה מציק לך, קשה. אני ממליצה בחום שתפנה לטיפול. תוכל בעזרתו להתגבר על התקופה הקשה, ולהמשיך הלאה במקום "להתאבד באיטיות"... בהצלחה, טלי פרידמן
האם מישהו מוסמך יכול למסור לי מידע על פסיכוזה שקשורה או נובעת ממצב של pdd מדובר בילדתי בת 6 ואני מוכרחה להציל אותה. \
רותי כהן שלום איני יודע איזה מידע דרוש לך מכל מקום במצב חמור כל כך (בתקוה שלא) אנא פני לפסיכיאטר ואם את רוצה לחוות דעת שניה. בהצלחה עמי
הי בעיתי היא כזו היתה לי חברה כשנה וחצי יצאנו להפסקה ולאחר ההפסקה היא החליטה שטוב לה כמו שזה ושהיא לא רוצה לחזור . בכל אותו שנה וחצי אני לא יכול לומר שהיה שמימי או מדהים היו לנו את העליות והירידות . אבל בכל הזמן שהינו ביחד ובזמן ההפסקה רשמתי לעצמי כל מיני דברים שמפריעים לי בקשר ואיך אני מרגיש ובתחילת ההפסקה הרגשתי כאילו כל עולמי חרב עלי ורשמתי באותו מכתב שהיתי רוצה להתאבד ומה שיעשו עם גופתי (שישרפו אותה ) לא עקרוני כל זה היה בלהט הרגע והתכוונתי למחוק את זה לפני שאני שולח לה את המכתב ובטעות יצא שלא מחקתי את זה ומאז היא חושבת שאני יעשה שטויות למרות שהיא מכירה אותי ויודעת שזה לא כך זה היה פשוט דבר ריגעי וכהרגשה ולא כמעשה . ומאז היא ניתקה איתי כל קשר (אחרי הפרדה נישארנו בקשר בטלפון) וכיום כלום למרות שעברו 4 חודשים מאז שניפרדנו ו כ חודש וחצי מאז שהפסקנו לדבר (ומשליחת המכתב עברו כ 3 חודשים) אני עדיין מאוד אוהב אותה . שלחתי לה מיכתב וגם אמרתי לה שאני לא הולך לעשות שטויות ושזה לא נאמר בצורה של מעשה את הרגשה למרות שאולי קשה להבין את זה כך . אני מאמין שהיא עדיין אוהבת / יש לה משהו כלפי אך מפחדת לנסות לבל אם זה לא יצליח אני יעשה "שטויות" האם יש למישהו עצה איך אוחל להסביר לה שאני לא יעשה או עושה שטויות ושאני אוהב אותה ולתת לזה ניסיון נוסף ?
את האמת. אם כל הכבוד למה שהיה ומה שאתה מרגיש. הגיע הזמן למצוא מישהי אחרת. אם היא לא מעונינת ועושה רושם שהיא לא. בלי קשר למה שכתבת בסוף(במכתב). אז חבל לך לבזבז את הזמן שלך ושלה. לחיות באשליות של כאילו . ושל אם היית עושה או רושם ככה ולא ככה. תעזוב. זה לא קל שנה וחצי זה לא מעט. אבל זה ניגמר. מה שכן תדע גם אם רשמת בכוונה או שלא בכוונה. לא שווה בשביל אף אחד/ אף אחת לאתאבד. כי אנשים באים והולכים. גם אם קשה לך לקבל את זה. זאת דרך החיים. ומי שמתאבד בגלל סיבות של אהבה ניכזבת או של דברים מטופשים כאלו הוא חרא של בן אדם. כי נכון שהוא זה שפגוע אבל יש עוד אנשים מעורבים (הורים , אחים חברים) וזה חוסר התחשבות טמטום וזלזול. אני אמרתי לעצמי שאם אני אכיר מישהו שיתאבד ולא משנה מה קירבתו אלי אני לא אלך להלויה בשום אופן. כי לאחד כזה לא מגיע כבוד. אני מבין שאתה אוהב אותה. ואני הייתי באותו מצב אומנם קצת פחות זמן ואהבתי מישהי ובסוף היא לא רצתה להמשיך בקשר. נורא כעסתי וחיפשתי למה ומה לא בסדר. אבל הבנתי שקורה מצב שמישהו לא מרגיש בנוח בקשר. שבהתחלה יש התלהבות שלפעמים מצתננת אחרי זמן מסוים. וזה לאו דווקא בגללי. אבל צריך להבין את זה ולכבד את זה ולא לרדוף אחרי בן אדם. כי קודם כל אתה משפיל את עצמך שלא לצורך, כי זה לא יעזור לך. ודבר שני עצם זה שאתה מטריד אותה. גורמת לה לשנוא ולהתרחק ממך עוד יותר כי היא מרגישה מאוימת. תחשוב מה היה קורה אם מישהי שאתה לא מעוניין בא, היית משגעת אותך וניכנסת לך לנשמה. אני בטוח שאתה מבין לבד שזה מיותר. תזכור את הדברים הטובים מהקשר תפיק לקחים. ותצא למצוא לך מישהי אחרת. כי כידוע לך יש הרבה דגים בים ואתה יודע מה????? :))) גם על היבשה:))) בברכה איתן
עם כל הצער והכאב לדעתי אם הי לא מחזירה לך אהבה אז שום דבר לא שווה את הקשר נסה להפיק לקחים מהקשר שהיה ופנה קדימה וחפש מישהי אחרת
שכמעט ניצחתם, כמעט התגברתם על מה שגרם למשבר... והנבירה בחיים רק הרסה לכם את הכל בחזרה?
כן...תסיק\י את הסקנות מהר תשקול לעבור למטפל אחר אן לשיטת טיפול אחתרת. ישנם מכונים כאלה בו אתה יכול לקבל יעוץ ראשוני ביחס לסוג הטיפול המתאים לך ( כדוגמת מכון שיונויבהרצליה -מומלץ מאוג אבל יקר להחריד} טיפול אמור לעזור ולשקם מצב רגשי\ נפשי מערכת יחסים ןכד'..היתי בטיפול אצל ארבע מטפלים.\מטפלות ורק המטפלת האחרונה עזרה לי באמת ובאופן מוצלח ביותר. בהצלחה ואל תתיאש\י הרבה היו במצב שלך ויצאו מזה
יש לי שאלה - אפ כמעט הצלחת וכמעט התגברת , זה היה בזכות הטיפול,לא? ולפעמים צריך להמשיך לנבור, כדי שזה לא יהיה כמעט... ואם זה מה שהרס לך את הכל בחזרה, כנראה שמה שנראה כ"כמעט" לא היה אמיתי, אלא איזושהי אשליה, שאולי נובעת מהרצון שהכל יהיה בסדר. חוץ מזה, בחיים יש הרבה עליות ומורדות... זו לא חוכמה להפיל הכל על הפסיכולוג... ואני לא ממש מעריצה את החבר'ה האלה.. :)
לפעמים יש מקום להפיל הכל על מטפל כשהוא לא " מספק את הסחורה" סליחה על הוולגריות. תם עידן הפסיכואנליזה...אין צורך בנבירה אינסופית במבוכי התת ההכרה. תהליך כזה אינו גורם בהכרח לשינוי הרצוי והמתאים. יש לי נסיון מר בפסיכולוגים שרלטנים. אבל.. שוב, יש מטפלים נהדרים ומגוון של שיטות טיפול. טיפול אינו אמור להרוס את החיים. כשהגעתי למטפל המתאים וזכיתי לטיפול המתאים חלה תפנית משמעותית וחיובית בחיי.
שלום לאלמוני/ת! ההרגשה אכן מוכרת לי, אם כי אולי לא בחריפות כל כך גדולה. עד כמה שאני מבינה, בגלל החזרה לעבר, צצים ועולים ארועים שכבר נדחקו עמוק-עמוק לתהומות השכחה. מן הסתם, זהו שלב כואב אבל כנראה בלתי נמנע בטיפול, מין "ירידה לצורך עליה". אם הזכרונות מטרידים, סימן שהקונפליקט שהם יצרו לא נפתר, ואולי דווקא עכשיו זה הזמן והמקום לספר עליהם למטפל ולפתור אותם אחת ולתמיד וכך גם להיפטר מהם. מניסיוני - זה לוקח זמן אבל בסופו של דבר מסתדר. ועוד מניסיוני - מה שחשוב הוא לספר למטפל על כל תנודה, אפילו הכי קטנה במצב הרוח ובהרגשה הכללית. כי דווקא מה שנראה פעוט ולא משמעותי כרגע - יכול להתברר כמשמעותי ביותר בעתיד! בהצלחה! נזבורה
האם אתה מאמין שאת כל מה שאמרת לי לעשות ישמתי.. במשך חודשים תמימים זה לא הלך קשה לי לנרים את עצמי מתוך זכרון צורה של כשלונות העבר אז מה לעשות??????????? נ.ב תודה על התשובה המושקעת אני באמת מעריכה את זה.
תיראי מבולבלת יקרה:))) אני לא יודע מה ישמת ומה לא. אני יודע שלא רק את ניכשלת וגם אני בחלק מהראיונות. והראיונות אצלי כוללים מיבחנים ושאלות מיקצועיות לא פשוטות בכלל. ולפעמים אני יוצא מראיונות ממש מבואס. אבל כפי ששמת לב ממה שכתבתי זה לא סוף העולם. ואני נודניק בקטע הזה ואני לא מתיאש אני ממשיך שולח קו"ח חיים מבלבל לפקידות בכח אדם את המוח שיש כאלו שכבר זוכרות את השם שלי בע"פ. והנה הייתי בראיון אתמול והיום (יום רביעי) ואני חושב שיש לי סיכוי טוב להתקבל לאחד מהעבודות. ואם לא אז אני אמשיך לבלבל לכול העולם את המוח שבסוף, רק כדי שאני ארד להם מהנשמה הם יכניסו אותי לעבודה:))) אני מתקשר כל שבוע. לא כל יום אני לא קרציה עד כדי כך:)) ואני מחפש בעיתונים למרות שהמצב בעיתון וגם בלשכת התעסוקה יותר גרוע מאשר המצב באמת. תביני לחברות אין היום הרבה כסף להשקיע בפרסום בעיתונים. כי זה עולה המון. אני בתור מישהו שמאוד מתעניין בתקשורת יודע עד כמה שזה יקר. מעסיקים לא אוהבים לעבוד אם לשכת התעסוקה כי לשכת התעסוקה היא לשכה שלפי דעתי צריך לסגור כי שיטת העבודה שלהם איומה. הם שולחים אנשים שהם לא מתאימים לסוג העבודה רוב האנשים מנסים להתחמק. ולמעסיקים אין סבלנות לבזבז זמן על השטויות האלו. לכן הם בכלל לא פונים ללשכה. לכן את צריכה לסמוך יותר על עצמך. ללכת לנדנד (לא יותר מידי, שלא יעיפו אותך לכל הרוחות). בטעם בצורה יפה. תיהי נחמדה. על תתנהגי כאילו מישהו חייב לך משהו. על כל משהו שמסיגים לך תגידי תודה. תני להם (לכ"א) להרגיש שאת בסדר והם יהיו איתך מעל לבסדר. ואל תיהי חמוצה תחיכי. תראי כמה שזה כיף. אנשים שרואים מישהו מחייך זה עושה להם טוב. וזה יתן לך סיכוי טוב יותר מאשר תבואי חמוצה. נכון שנכשלת ואת עוד זוכרת שב 48 :)) היה לך איזה כישלון. את יודעת מה אני עושה שאני ניכשל בראיון. אני לא תוכן במוח את הכשלון. הכשלון בשבילי זה דבר שעשיתי, פישלתי, למדתי ואני ממשיך הלאה.. כשלון זה דגל. שצריך להעיר לך שמשהו לא בסדר. אז פשוט תתקני ותמשיכי. מה תעשי במצבים קשים יותר בלחץ גדול יותר, בכשלונות גדולים יותר? תמיד תיזכרי את בן אדם בשר ודם. ואת אמורה לעשות טעויות. אבל את גם אמורה ללמוד מהם. לא להיכנע ולהגיד זהו. כי זה לא זהו.את עוד צעירה וצרכים ליהיות לך חיים מאושרים וארוכים. אז תחייכי :)))))))))) ככה ותמשיכי לנסות אל תיתיאשי איתן
החברה שלי מעוניינת ביחסים אנליים. האם זה נורמלי וטבעי? האם נשים בכלל נהנות מסוג כזה של יחסים מין?. האם מדובר בסטיה מינית ? חשבתי שרק הומוסקסואלים עוסקים בפעולה מינית מהסוג הזה? דויד
שלום דויד, זה נורמלי וטבעי כל עוד שניכם מעוניינים בכך, ואף אחד לא נפגע. כן, יש נשים שמאוד נהנות מיחסים כאלה, ויש נשים שממש לא. זו לא סטייה, ולהומוסקסואלים פשוט אין הרבה ברירות אחרות :)...
מה אתה שואל יותר מידי שאלות??? תהנה ותשתוק...לא כל יום פורים!!!!!
שלום רב, כן, זה נורמלי, כי יש כאלו שלהם/ן אזור גרייה נעים בשעת החיכוך במקום הזה. אבל, זה עדיין לא הכל. אתה, כבן זוג, צריך להרגיש טוב עם זה. במידה ולא - אין צורך ללכת לכיוון. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
שלום כל בוקר כשאני קם אני מקבל התקפת זיעה חום גבוע ודופק מועץ. לפעמים 3 התקפות ביום הבל בבקר הכי חזקה. אני בן 30 ברי
בני שלום יתכן ומדובר בהתפקי אימה 1. פנה לרואפ המשפחה לברור גופני 2. אם אין ממצא משמעותי - פנה ליעוץ פסיכיאטרי ואז לשקול טפול פסיכותרפי ו/ או תרופתי בהצלחה עמי
איך אני יודע עים יש לי קנדידה
תדחוף אצבע לתחת ואז תדע
שלום, אני סובלת כבר המון זמן מבחילות שלא נמצא להן מענה ברפואה וגם בבדיקות לא ראו כלום חריג. כך שכנראה העניין נפשי. האם יכול להיות שזה יימתח על תקופת זמן רחבה? ואיזה תרופות כדאי לקחת. אני כרגע עם קלונקס ורמרון, וזה לא עוזר. 1/2 קלונקס בוקר וערב 1/4 רמרון בערב. תודה.
שלום מאי, בתור אחת שסובלת מבחילות בתקופה האחרונה ויודעת שזה נובע אך ורק ממתח- נראה לי שיש מן האמת במה שאמרו לך. האם את בתקופה מתוחה או לחוצה, אם כן , זה באמת יכול להסביר את הבחילות, וכן -זה יכול להימשך תקופה ממושכת - עד שנרגעים.
מאי שלום כאשר יש תלונה גופנית ללא ממצא ברור שווה לשקול התערבות נפשית תרופתית או פסיכולוגית איניידוע על איזה רקע את מקבלת טפול כעת אולם הוא לא נשמע מספק על פניו אנא פני לרופא שלך או לחוות דעת שניה בהצלחה עמי
היייייי מה שלומך , ממכתבך האחרון הבנתי כי אין לך עוד דרך לפתרוני לבעייתי המצוקה, שתי שאלות א. האם מצבי של בדידות פחד מדחייה חברתית חרדות וכו.... זה מאופין אצל הרבה אנשים?.?לפעמים יש לי הרגשה שאני היחידה כך.... ועוד דבר בטח בזה כןתוכל לעזור לי?מה גורם לבעייתי לדעתך שאני מפחדת לדבר בשיחת טלפון הפחד שיחשבו שאני מדברת שטויות או פחות מעניינת מאחרות פשוט גורם לי או לשתוק או לדבר ללא סוף מה עושים???? עד מתאי אני יחייה אם זה רע לי קשה לי עצוב לי!!!!!!!מלבד טיפול שזה כבר הלך לאיבוד..... תודה
שלום רב את לא לבד עם המצוקות האלו, ורבים מאלו כן נוקטים בתהליכי טיפול וסיוע. לא ברור לי מדוע לא תתחילי גם את. לא כל דבר ניתן לעשייה באמצעות המייל, ולא כל דבר ניתן ללא תשלום. מומלץ מאד לארגן את הכוחות שעדיין ישנם - כדי לשנות את התחושות והמצוקות שלך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
אני פשוט מיואשת לגמרי אין עבודה נכון שיש הרבה מודעות דרושים בעיתון אבל לא כל עבודה אני מוכנה לעשות אולי זה בגלל שאני בררנית מדי? נרקסיסטית? חושבת שאני יכולה יותר מאשר להיות סתם מנקה.. אבל כיום גם כדי להיות מנקה צריך רוסית מתקדמת אחרת-אתה בחואני שונאת את המדינה הזאת. אכן אוכלת יושביה..ומכל הבחינות אתה תורם את השנים הכי יפות שלך מוותר על שנתיים-שלוש של לימודים טיולים חוויות ובסופו של דבר נפלט החוצה ללא דבר. מרגיש אפס מאופס. ל ב ד. מבוזבז. אני מדוכאת ומרישה מושפלת עד עפר. ילדה קטנה המנסה לקום אבל רגל ענקית וגסה מכה בראשה שוב ושוב ולא נותנת אני מיואשת אני לא יכולה ככה. כל יום שעובר נהיה גרוע יותר אם אלו החיים אני מעדיפה שלא לחיות אותם וחבל על הוריי שהביאוני עד הלום
תפסיקי להאשים את כל העולם. את יכולה ליהיות מלכת העולם אם רק תירצי. אם רק תירצי. את אולי לא יודעת או לא מבינה, אבל מצבך הנפשי מקרין על אנשים אחרים. אנשים לא אוהבים לראות מול הפרצוף שלהם מישהו מבואס עד התחת. את לא מצליחה להמריא בגלל מה שאת מרגישה ולא בגלל שאין לך את היכולת. הצפת את המוח שלך בשטויות שאת לא יכולה ואת לא רוצה . ואת נותנת לזה להשפיע עליך. תסתכלי תיראי מה קורה לך. קצת קשה ונישברים. יש אנשים שסובלים יותר ממך. את לא צריכה ללכת רחוק. יש אנשים (שלא תדעי) חולים במחלות סופניות. ולך אין עבודה. קודם כל תחזרי לפרופורציות הנכונות תתחילי לראות איפה את באמת נמצאת. לעזוב את החיים את אומרת. חוסר התחשבות בהורים את אומרת. מי שמתאבד מבחינתי הוא חרא של בן אדם. ואני אמרתי לעצמי שאם יהיה מישהו שאני מכיר והוא יתאבד. אני לא אלך להלויה שלו אפילו. כי זה להרוס את מי שאוהב אותך וזה אפילו זלזול בהם. כי אולי לך לא איכפת אבל להם כן. את רוצה למצוא עבודה ראויה ומכובדת קודם כל תשקמי את עצמך. תלכי ליעוץ פסיכולוגי. או שפשוט תתחילי למלא את ראשך במחשבות חיוביות. את מכירה את עצמך את יכולה לבד לחשוב מה חיובי בשבילך. תתחילי לחייך. לפני כל ראיון תשנני את החומר הנילמד. כי המיבחנים נעשים קשים יותר. תבואי אם חיוך על הפנים. ותחשבי על הדברים הכי שמחים שהיו או שיש לך. תכיני את עצמך לכל ראיון. תבואי לבושה בצורה מכובדת. ואל תישכחי לחייך ככה:)))))) רחב. תיהי נחמדה ואדיבה. תראי שאת רמה ולא סתם מישהי. שאם יקבלו אותך הם יכולים רק להרוויח. תלכי שוב פעם ושוב פעם תשאירי כל חודש קו"ח באותו מפעל. שיזכרו את השם שלך בעל פה. אל תיסמכי כל כך על חברות כ"א או על פקסים או על עיתונים. פרסום בעיתון מאוד יקר בימינו אלו ולא כולם מפרסמים. תלכי בעצמך למקומות תבררי בספר טלפונים על מיקום של חברות או באינטרנט. תזיזי את הישבן היפה שלך. תשאירי קו"ח גם בחברות כ"א וגם בפקסים אבל לא רק. תאמיני לי שמעבודה קשה כזאת יצאו לך הרבה ראיונות והמון סיכויים ואם תשנני טוב את החומר שאת צריכה לדעת, בכלל חבל על הזמן יריבו עליך. אז מבולבלת יקרה תתחילי לחייך:)))))))) ככה תעבדי על עצמך ועל העצות שנתתי לך כי אני גם עובד ככה וזה מתכון בטוח להצלחה. אני מאוד מקווה שתעזבי את השטויות על התאבדות ותשמעי לעצות היקרות שנתתי לך. איתן
שלום רב, תהליכי יעוץ בתחום התעסוקתי מביאים, פעמים רבות, להרחבת טווח התעסוקות שמתאים לנועץ. זו תפוקה אחת. דבר נוסף, זה אימון ותרגול בשפע של מיומנויות של חיפוש עבודה, שבדרך כלל לא ידועים להרבה אנשים, וזה גם מוסיף ליכולת למצוא תעסוקה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם.
היי זו שוב גלית מה שלומך? אצלי משתפר.. רציתי לשאול קראתי את תשובתך למטה לאפרת . ונורא הזדהתי את ההסבר לשאלה "הפרעת אישיות המנעותית" לפי דעתי יש לי את זה! אני ממש מפחדת מאנשים פחד מדחייה, הדכאונות שלי כגורם מחברה שאני מרגישה בודדה החיים שלי הרוסים לפי הגדרתיי בגלל שאני מרגישה ללא אהבה בודדה חסרת חברה יחס... דבר שחברה מאוד משפיע אליי... אולי יש פתרון אצלי בשל כדורים מסויימים??????? יש איזה כדור שיכול לעזור לי שאתה יודע ומכיר לפי סימני בבית מרקחת?????? האם זה בעייתי הסימנים שציינתי??? תודהה שוב גלית
גלית שלום ראשית, בנושא תרופות התייעצי עם ד"ר אבני. בתור פסיכולוג אינני עוסק בתחום. הייתי ממליץ לך לא לעשות אבחון עצמי בנושא הפרעות אישיות. פני לייעוץ מקצועי, הסבירי מה מפריע לך ובהתאם לכך יותאם טיפול נכון. בהצלחה ד"ר אורן קפלן
שלום רב: אחי בחור צעיר בן 20+, לפני כשנתיים בעקבות לחץ מסויים הייתה לו הלוצינצייה, בעקבות כך נלקת לפסיכיאטר ע"י הוריי, שנתן לו ZYPREXA במינון 10 mg, לאחר מכן הקטין את המינון וכיום הוא מקבל 2.5 mg, אמנם זו הייתה פעם אחת שהייתה לו הלוצינצייה אבל מאז לא היה לו שוב, מבחינה חברתית יש לו חבר אחד או שניים מבחינת חברה אין לו ולא הייתה לו, הרבה פעמים יש לו בעייה בקבלת החלטות. אני פוחדת שאוליי הוא סכיזופרני ועוד יותר אני הבנתי מהוריי שהפסיכיאטר לא עשה לו אבחנה וחלפו כבר יותר משנתיים, אני חוששת גם מכיוון שאין לו טיפול נוסף שאולי יעזור לו להתמודד עם הדברים טוב יותר, ואיני מבינה מדוע הוא לוקח כל-כך הרבה זמן את הכדורים האילו, הייתי מעוניינת לשמוע חוות דעת וכמו כן אולי להמליץ לי על שיטת טיפול נוספת בשבילו ועל מטפל שיוכל באמת לעזור לו. תודה מראש.
נורית שלום קשה לדעת ממה סובל אחיך על סמך המידע שמסרת בלבד. יש אפשרויות רבות לתשובה. חשוב שהוא יהיה במעקב פסיכיאטרי במיוחד אם הוא עדיין לוקח תרופות. במקביל, היה רצוי ליצור מסגרת של שיחות, בין אם זה עם הפסיכיאטר המטפל, פסיכולוג, עו"ס או אפילו במועדון חברתי. שיטת הטיפול המתאימה לו צריכה להיקבע על ידי איש מקצוע בלבד לאחר היכרות מעמיקה עימו וההסטוריה שלו. בשלב ראשון מומלץ לגשת לפסיכיאטר המטפל ולהתייעץ עימו. תמיד ניתן לפנות לקבל חוות דעת נוספת במידה ואינכם מרוצים או בטוחים. בברכה ד"ר אורן קפלן
האם תרופה זו כלולה בסל התרופות? תודה.
שלום שאלי בקופת החולים שלך בברכה עמי
האם קיים טיפול ל-OCD מלבד תרופות?
טלי שלום בהחלט כן. טיפול תרופתי בד"כ אינו מספיק. הוא יכול לדכא את התופעות והמחשבות אך בד"כ אינו מחסל אותן לחלוטין. יש משמעות לדברים מבחינה נפשית ולכן הטיפול הפסיכולוגי חשוב מאוד גם כטיפול מקביל לתרופות וגם כעומד בפני עצמו ללא תרופות. בעיקרון יש גישות שונות לטיפול, חלקן דורשות טיפול דינמי לטווח ארוך, וחלקן בגישה של טיפול ממוקד וקצר מועד. בכל מקרה, חשוב להבין באופן אישי לכל מטופל במה מדובר ואזי ניתן להתאים את הטיפול המתאים. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום רב, אני על סף פיטורים בעבודתי שאני מאוד רוצה וצריכה להשאר בה והבעיה העיקרית היא מפני שאני אדישה לעבודה ולפעמים לאנשים. רק בשנה האחרונה מאז שיש לי חבר רציני ועבודה קבועה התוודעתי לאדישותי כי לפני כן לא ייחסתי חשיבות. מה עליי לעשות בכדי להתייעל והשתפר ?? בתודה מראש,
קרן שלום נשמע שהבעיה בעבודה איננה רק בעבודה אלא זו גישה שלך לחיים ואולי לאנשים בכלל. כלומר, למעשה יש איזה דפוס אישיותי שאת כבר חיה עימו זמן רב שגורם לקשיים. את מציינת שדווקא עכשיו ישנם שינויים חיוביים כמו חבר רציני ועבודה קבועה, וכן מודעות לקיום הקשיים. לכן אולי דווקא עכשיו כשאת יותר מודעת לבעיות זה הזמן להתייעץ עם גורם מקצועי ולנסות למצוא דרכים לשנות את הדפוס הזה. בסופו של דבר הוא עלול להפריע לא רק בעבודה אלא גם במסגרות אחרות, למשל בקשר הזוגי, וכדאי לברר את העניין ולפתור אותו. בברכה ד"ר אורן קפלן
הייתי מעוניינת לדעת מהי הפרעת אישיות סכיזואידית מקווה לתשובה אפרת
אפרת שלום על קצה המזלג מדובר על אנשים שמתבודדים ומתרחקים מקשרים חברתיים וכן מהמעורבות הרגשית הכרוכה בקשרים כאלה. אנשים אלו שלמים עם דרך חייהם ובכך זה שונה מהפרעת אישיות המנעותית, שמבחינות רבות דומה שכן גם מדובר על התרחקות מקשרים חברתיים אבל זאת בשל חרדה שמטרידה ורצון בשינוי. בברכה ד"ר אורן קפלן
מה שלומך? אני מקווה שאת בסדר לא רשמת פה כמה ימים :) אפרת
הייי שלומי טוב!ומה אצלך?? את יודעת ,את בתור אחד שהזדהה אם עצמי את יודעת לחיות אם זה למשל אני לא. וזה טוב לחיות כמוך כך ..... אני מכול מילה של משהו אני נפגעת ולא סתם מנסה לפאנח ולנתח מה מי ולמה ומה הכוונה וכו..... אני לא מצליחה לא. ואת להפך וכבר יש בך איתרון.... שלא ממש אכפת לך מה חושבים אלייך אחרים. אפרתוווש את מקסימה .ועוד דבר בניגוד אליי את יש לך עתיד לא כמוני כלום עם עצמי... שתדעי יש לך מימה להתגעות. ואני מה מה.... כלום פשוט כך, (מה זה יופי??!!!סתם!!!)וחוץ מיזה אין לי כלום. שיהיה לך יום טוב וטיפ טיפ קטן תשקיעי בלימודייך זה שווה באמת שווה!!!! אני מצטערת אל יום יום שבזבזתי בחיי ......ובשביל כלום. אני כולה שנה לאחר יב אבל תאמיני לי זה שווההה השקעה.א אוהבת אותך נטעלי
אי מרגיש ריקנות בחיים שלי...אני לא מוצא הנאה משום דבר שאני עושה או לומד אני כל הזמן מנסה לחפש משהוא ש"ימלא" אותי ואני לא מצליח מה לעשות ?
ס. שלום האם אתה יודע משהו על הריקנות הזו ומהיכן היא מגיעה? אם מדובר בתופעה קבועה הייתי ממליץ שתפנה לייעוץ פסיכולוגי הן כדי להגדיר בצורה יותר מדוייקת מה מטריד אותך ומה הבעיה, ובשלב מאוחר יותר, כדי להביא לשינוי. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום, אם אני בן אדם שלא אוהב את עצמי לא את האופי שביי ולא מוצאת מה הבעעיה מה לא בסדר נראה לי שהכול טוב. ועדיין הפחד והמחשבה שמשהו ביי לא בסדר באופי אייך משתנים באופי???האם זו משימה בלתי אפשרית אייך מתחילים לאהוב את עצמך שבעצם זו השאלה?!!!!! מה עושים אם תמיד הייתה מקבל מהחברה ומהמשפחה יחס שאתה פחות טוב מאחרים. אייך פתאום מתחילים לאהוב את עצמך שתמיד היית בן אדם לבד ובודד???????. האם יש תרופאת קסם?????? האם יש לכם דרך פתרון..... האם יש משהו שיכול לעזור..... מחוץ טיפול.
גלית שלום פתרון קסם בוודאי שאין. ואני תוהה למה כל פתרון חוץ מטיפול? בעיקרון ניסיון חיים חיובי שבו יהיו לך קשרים חברתיים טובים ואוהבים בהחלט יכולים לשנות את הנטייה האישיותית. אבל כאן יש מעגל סגור לפעמים. כדי ליצור את הקשרים הטובים ולאהוב אחרים צריך מידה מסוימת של ביטחון בעצמך ותחושה שאת באמת שווה. בעיקרון, כפסיכולוג אני מכיר את הדרך הטיפולית. יש כמובן גם סדנאות מסוגים שונים אבל בסופו של דבר גם זו דרך טיפולית. יש האומרים שאם תעמדי מול הראי כל יום ותאמרי לעצמך בקול רם כמה את מוצלחת ומוכשרת שזה יופנם פנימה. זה למשל פתרון קסם אם הוא עובד. תנסי. אין מה להפסיד... אולי למשתתפים אחרים בפורום יהיו רעיונות מעניינים. אני בוודאי אשמח לקרוא עליהם גם. בהצלחה ד"ר אורן קפלן
מה עושים כאשר אתה בן אדם צעיר 20 לחייך ומרגיש שאין מסבביבך אהבה אין דאגה תמיד לבד בודד מהעולם מרגיש שכולם לא אוהבים אותך ולא ממש מחבבים אותך ופשוט את כולם . ומה עושים בכלל אם עניין הבדידות שאתה לבד ללא חברה .???? מה עושים כשזה גורם לך להרגיש רע נורא?
היי אני מבין בדיוק מה אתה עובר אני היום בן 21 ואני עברתי את מה שאתה עברת ,אבל יצא לי למזלי להכיר חברים נפלאים בתקופה האחרונה וזה עוזר המון לביטחון העצמי . קודם כל חשוב שלא תפחד להביע את עצמך כמו שאתה , אך בגבולות מסויימים כלומר לא ישר לספר על כל הדברים הכי כמוסים אצלך . אני ניסיתי ומצאתי חברים דרך האינטרנט שאני איתם כבר הרבה זמן בקשר ואנחנו אפילו נפגשים מדי פעם . כשאתה ללא חברים אתה נכנס למחשבות שליליות וכך המעגל הזה הולך ומתחזק אצלך והולך ופוחת הכוח למצוא חברה . תנסה למצוא אנשים שאתה יכול לבטוח בהם . או עיסוק מתאים,עבודה נעימה ,חוג מסויים משהו שקצת יוציא אותך מכל ההרגשה של הדיכאון הזו . אני אשמח לשמוע ממך ולעזור אם אני אוכל . *אם אתה צריך אתה תמיד יכול להיעזר בטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי שניתן דרך קופות החולים השונות - על זה יוכלו לספר לך כאן הרבה יותר ממה שאני יודע . מקווה שתתגבר , זה לא קל אבל אתה תמצא בעצמך את הכוח דור
זה אולי נשמע פשטני, אבל פונים לעזרה מקצועית. יכול להיות שטיפול קצר טווח יועיל לך, אלא אם כן יתברר שלדברים יש מקור עמוק ומורכב יותר.
היי זו שוב דנית מה שלומך?הרבה זמן לא דברנו, האמת שעבר אליי תקופה קשה הבדידות והעצב אחלו אותי תחשוב אני ממש לבד פשוט לבד קשה לי להתחבר אני לא יודעת אייך וגם כי אין לי איפה מה אני יצא לבד??????.וגם אין לאן ואם מי....... וכן לפני מספר ימים אמרו לחברה אחת טובה שלי שאני מזכירה חברה שלה שהיא בערך כמו שאני הייתי פעם. בודדה צוחקים אלייה וכו... לא מסומפטת..... וזה ממש דכא אותי לגמרה ירגשתי מוכשלת כשלון .כי עד שיתחלתי לראות אחרת טיפה... פתאום אומרים לי ששתי אנשים שונים חושבים שאני כמו הילדה ההיא הלבדד והלא מסומפטת= כמו שאני הייי וזה פגע ביי מאוד (במחשבה שנייה אין כזה דבר בן אדם דומה לבן אדם באופי.......?????טעיתי??? אני מרגישה רע איתן, להיות כול היום בבית סגורה ולבד זה עצוב קשה. ואתה יודע.. היותר קשה זה המחשבה שגם בצבא יהיה לי קשה ואני יהיה כמו שהייתי בתיכון אני מפחדת שיתיחסו אליי כמו בתיכון מפחדת להיות אני האמיתי שלא יזרקו אותי כשיכירו אותי כמו בתיכון ,מפחדת להחשף כדאי לא להפגע כמו בתיכון ומפחדת ומפחדת...... אני כבר כמעט חסרת חיים ועצובה מאוד האם אתה חושב שאני ישתנה אם ההרגשות שלי??? נמאס לי אני רוצה אנשים שיחבדו אותי שהיו איתי שנוכל להעביר יחד מילים...... עד מתאי אני ישאר כך לבד וסגורה כי מפחדת כמו תמיד מדחייה אנה אנה אנה אנה עזור לי, תושיט לי יד ועזור לי לצאת מהמצב?????תודדה ..
היי דנית :) למרות שלא הפנית את השאלה הזאת אלי אני מקווה שאוכל לעזור לך קצת אני גם נמצאת במצב הזה בערך... רק רציתי להגיד לך שאין לי סיבה להיות מדוכאת מה איכפת לך מה הם חושבים ? ומי אמר שזה נכון בכלל ? את בעצמך אמרת שהשתנית קצת ואפילו קצת זה צעד גדול. אני זוכרת את עצמי לפני 3 שנים לא דיברתי בכלל.... ממש לא ועכשיו אין לי בעיה לדבר עם ילדים מהכיתה... לא עם כולם אבל יש לי חברות קבועות שאני מדברת איתם בכיתה...אז למרות שזה לא צעד גדול זה ממש שינוי לטובה אם את מאמינה שהשתנית אז אני בטוחה שזה לא סתם. ובקשר ליציאות : אמרת שיש לך חברה טובה , למה שלא תצאי איתה? ודבר אחרון בקשר לצבא : דווקא בצבא את צריכה להיות 100% את :) אין לך ממה לפחד אני באמת בטוחה שהאישיות שלך לא כל כך נוראה כמו שאת חושבת. יהיו אנשים שיקבלו אותך בצבא ויהיו כאלה שלא כמו בתיכון.. אני בטוחה שתמצאי שפה משותפת עם לפחות מישהו אחד בצבא אם לא יותר :)) מקווה שעזרתי אפרת
חברתי היקרה:) אם שכחת יש לך כבר חבר אחד וזה אני. הינה האי מייל שלי אם יבוא לך להתכתב איתי. eitan [email protected] אמרתי לך אל תיתיחסי לכל מטומטמת. ועוד אמרתי לך שיש מלא חראות בעולם. אבל יש גם אנשים טובים סימפטים כמו באתר הזה לדוגמה. אני מקווה שקראת מה אפרת כתבה לך ואני תומך ומאמין במה שהיא אמרה. צעד קטן זה הרבה מאוד. ואני גאה בך שעשית אותו. ואת צריכה להמשיך לא ליתיאש. תיהי חזקה. אני מאחוריך ואני רוצה שתצליחי. תפסיקי אם השאלות של מה יהיה. מה איכפת לך מה יהיה. תמשיכי לנסות להכיר חברות חדשות. יש לך חברה טובה אחת כתבת. אז היא בטח יודעת מה מצבך אז תבקשי ממנה שתעזור לך לצאת מהמצב. אם היא חברה טובה אז היא תבין ותעזור לך. ואם לא אז תנסי להתחבר אם מישהי אחרת. את לא צריכה להכיר בדיסקוטקים. גם אני לא אוהב ללכת לשם לבד. יש לך שכנות בגילך אולי או שאת מכירה מבתי ספר אחרים. תמשיכי לנסות. על תתרגשי מכמה מטומטמות. תמיד יהיו כאלו. המטרה שלך זה לעבוד על עצמך ולחזק את עצמך מה שקורה מסביב או שמדברים לא צריך לעניין אותך בכלל.כי אנשים כל הזמן מדברים ובעיקר שטויות. זה צריך לדרבן אותך להוכיח להם שזה לא נכון. תוכיחי להן שאת חזקה מהן ושאם את רוצה את יכולה למצוא לך חברות. ושאת לא פחדנית. ושהן יכולות לקפוץ לך על רגל אחת ולעוף לך מהרישתית של העין:))) תיהי חזקה תראי להן שאת יכולה. ובעיקר תראי לעצמך. כל אחד יכול להשתנות אבל זה תלוי אך ורק בו. אולי עוד כמה שנים המטומטמות יראו אותך ברחוב ויגידו אחת לשניה אתן זוכרות את המתבודדת הזאת תיראו איך היא השתנתה כמה חברות יש לה פתאום. איזו אישה חשובה. ואז הן יאוכלו את עצמן. ואני אהיה גאה בך מאוד:) בחברות איתן
מה זה בכלל כאב? ומה זאת חרדה? ואיך אתה יודע שאתה אדם חרד או דיכאוני? איך אתה יכול להגיד אם הסף שלך ממוקם בגובה הנכון או לא? איך אתה יכול לדעת אם הכוונה של הגבולות שלך היא להפיל אותך למטה או להרים אותך למעלה? איך תדע אם הנסיון שלך להיות חזק, אם ההתעקשות על החוזק והחופש שלך תצדיק את עצמה או תשבור אותך?
עושה רושם שהיינו צריכים להיות עכשיו בפורום פילוסופיה :)
הולי מכירה את השאלות האלו - לכי לחפש מטפל / ת בלי יומרות - כי אני לא מכירה אותך , שאלות כאלו מצביעות על מין " בדיקת יתר" של תחושות . חפשי טיפול אצלי הדברים התפתחו להתקפי חרדה. אז , שנאתי כשהבהילו אותי ( כמו שאני עושה לך עכשיו - סליחה..) אבל לו הלכתי לקבל טיפול קודם , היה נחסך ממני כל כך הרבה קושי וסבל
הולי הובי שלום מי אמר שיודעים ? בברכה עמי
.
שלום ! אני אמא לילדה בת 4 נבונה ומבינה . אמי חולה במחלה סופנית וילדתי מבקרת אותה בבית החולים מאד קשורה אליה ומעוניינת בקרבתה .משום שאני יודעת שבקרוב אמי תלך לעולמה הייתי מעוניינת להתכונן ולדעת כיצד להסביר זאת לבתי . האם לחשוש להראות לה את צערי הרב? מה הגבולות ? האם כדאי לשלוח אותה במהלך השבעה לסביבה תומכת (משפחתו של בעלי ) יש לציין כי אנו גרים בסמיכות .אשמח לקבל תשובות מקצועיות וגם מאנשים שיש להם (לצערנו ) נסיון בנושא . תודה,אדווה .
שאלה קשה, אין בזה חוקים, מהנסיון שלי את צריכה להרגיש את הילדה ולראות עד כמה היא מסוגלת להבין ואם מה היא מסוגלת להתמודד. כשאבי נפטר גם לפני כן כבר הסברנו לאחייניתי בת הארבע שלסבא יש פצע בבטן והוא חולה ונמצא בבית חולים כדי שהרופא יוכל לטפל בו, הכל במושגים שהיא מסוגלת להבין ולתפוס. ולאחר מותו, גם ניסינו להסביר לה במידת ההבנה שלה, שסבא נפטר, כבר לא יחזור יותר, לא יבוא לשחק איתה, וגם זה לא מונע את השאלות של אחר כך, של "אני מתגעגעת לסבא, מתי הוא יחזור ויבוא אלי ?" וצריך שוב ושוב לחזור על ההסברים הפשוטים, ולאמר שהוא לא יחזור, ושהוא כבר לא איתנו. קשה לנו להבין את מושג המוות, לקבל אותו, ולהשלים עם הסופניות שלו, ומן הסתם לילדים זה ברור עוד פחות. את עצובה ואין מה לעשות, לא תוכלי בשביל הילדה להראות פנים מאושרות וצוחקות, את צריכה להיות כנה איתה ולהסביר לה שבגלל שלא תראי את סבתא יותר את לא שמחה עכשיו, וקשה לך, ואולי גם לה עצוב וקשה - ככה את נותנת לגיטימיציה גם לצער ולעצב שלה מהפרידה וגם לשלך. במהלך השבעה, צריך לדעתי ושוב רק מהנסיון שלי, למצוא את שביל הביניים. מצד אחד לא להגיע למצב שהילדה לא תראה אותך שבוע, כי הדבר יכול לעלות הרבה פחדים, לא מספיק שאיבדה את סבתא, אולי גם את תלכי ולא תשובי, ומצד שני לא לתת לה להיות בבית השבעה כל הזמן, מה שגם אולי יכול לגרום לה אי נוחות, אבל גם יכול להפריע לך להתמודד עם האבל שלך ועם הפרידה שלך מאימך. שיהיה כל טוב, מקווה שעזרתי קצת.
הבת שלי בת ה 14 סובלת מאנורקסיה. לאחרונה היא מטופלת בבית חולים במסגרת של אישפוז יום 3 פעמים בשבוע אחר הצהריים. היא טוענת שכל הבנות שם מקיאות ומלמדות אותה כל מיני שיטות של איך לא לאכול ואיך לעבוד על מטפלים והורים. היא לא רוצה להיות שם אבל אני לא רואה ברירה אחרת כרגע. התיעצתי עם אנשי המקצוע שם והם טוענים שצריך לחכות קצת ולראות איך היא מסתגלת. קשה לי מאוד לעמוד מול הבכי והתחנונים שלה שאוציא אותה משם. אשמך לשמוע תגובות.
רקפת שלום איני מתמצא מספיק לטעמי אם את בספק - פני לחוות דעת נוספת לפסיכולוג /פסיכיאטר ילדים רצוי אדם המתמחה בטפול באנורקסיה (אם תרצי שלחי לי מייל ואנסה להפנות אותך )\ בהצלחה עמי
תודה על תשובותיכם לגבי שאלתי, בהמשך ברצוני לשאול לאיזה פסיכולוג הייתם ממליצים ללכת לטיפול בהפרעת האישיות הגבולית או במשהו דומה לה,הכוונה היא איזה תחום פסיכולוגי מטפל ועוזר הכי טוב בעניין-קליני,חברתי,תעסוקתי,או אולי מתמחה אחר. תודה מראש שוב על תשובתכם.
נופר שלום לטעמי יש לנהוג זהירות באבחנה האמורה מכל מקום הטפול המומלץ הוא טפול דינמי של אדם המתמצא בשיטה בברכה עמי
שלום רב! האמת, אני לא יודע מהיכן להתחיל... אני בן 21, בעל נכות נפשית על סך 85 אחוז. לא עובד ובעצם מעולם לא עבדתי. נטשתי את הלימודים בכיתה י', לאחר שכמה שנים טובות קודם לכן הייתי יותר בבית מאשר בבית ספר. אני כבד משקל כ-145 קג. תמיד מאז שאני זוכר את עצמי הייתי ילד ביישן, מסוגר ורגיש מאוד. אירוע של איום לא פיזי, שקרה לי במסדרון בית ספר הוביל אותי לצרה. אחרי האירוע נכנסתי להלם ומאז חיי לא חיים. אני סובל ממחשבות אובססיביות, דיכאון שבאים וחולפים, פחדים, חרדות, דאגות. אני לא יכול להתמודד עם מצבי לחץ פשוטים, לא יכול להסתגל למקום חדש ואפילו לריח חדש. לא יכול לעבוד בשל כך. מצב החברתי שלי בכי רע וגם מצבי הכלכלי. מלבד אהבתי לכדורגל שום דבר בעצם לא "מחזיק" אותי. אין לי ולא היו לי מחשבות אובדניות ואני יכול לציין שיש לי כישרונות רבים ומכל הבחינות אני נחשב ליותר אינטלגנטי מהסובבים אותי. אך מה שיש בי בפנים אוכל אותי. הייתי אצל אין ספור פסיכיאטרים, פסיכולוגים, ידענים ומיסטיקנים. נטלתי את כל הכדורים האפשריים שיש ואני לא מגזים... שום דבר לא עוזר ושום דבר לא מועיל. האמת שכוח אוזל ורע לי מאוד. אני מרגיש בתוך מעגל סגור שאיןלי ממנו פתח ליציאה, אני מרגיש שבפנים אני נחנק. הרופאים אמרו לי שאין לי מחלת נפש מוגדרת אבל זה לא מנחם אותי כי אין לי במה לטפל.כך עובר הזמן ואני שניסיתי כבר הכל יושב רגל על רגל ואין עתיד. אני לא מצפה לבטח שתפטרו לי את הבעיה, אך אם אתם יכולים לכוון אותי אני יותר מאודה לכם. בתודה, האלמוני
לאלמוני, דבריך קשים וכואבים. לפי דעתי ברגע שתצליח לרדת במשקל- בטחונך העצמי יעלה, והכל ישתנה. לפי דעתי הדבר הראשון שאתה צריך לעשות כדי לעזור לעצמך- זה לנסות בעזרתה של דיאטנית- לשנות את הרגלי האכילה שלך. כמו כן נסה לשלב את זה עם טיפול פסיכולוגי. אל תתיאש חמוד, אתה כל כך צעיר. כל החיים לפנייך. ליהי.
אלמוני יקר אני רואה שעשית הכל לפי דעתך. חוץ מאשר לטפל בעצמך. פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאלים, רופאים וכל איש מיקצוע אחר, לא יכול ולא יוכל לעזור לך לעולם. אם ואני מדגיש אם אתה לא תעזור לעצמך. כשסומכים על יותר מידי אנשים ולא עושים מאמץ כל שהוא מטעם עצמך שום דבר לא זז ולא יזוז. אני לא מזלזל באנשי המיקצוע, שחס וחלילה לא תבין לא נכון. אני חושב שהם כן יכולים לעזור. אבל הם עוזרים למי שמוכן לקבל עזרה. ואתה כנראה לא מוכן מספיק, במודע או שלא במודע. אתה ניראה לי אדם פיקח גם לפי צורת ההתבטאות שלך. ואני מתאר לעצמי שיש לך כשרונות רבים שכרגע את מבזבז אותם לחינם. דיאטה יכולה לעזור בשיפור הדימוי העצמי כדיברי ליהי. אבל בכל מיקרה זה לא מספיק, וזה לא יפתור לך את כל הבעיות (למרות שהלוואי שזה היה הפיתרון). אם אתה רוצה לעזור לעצמך. אז קודם כל אם עברת כל כך הרבה טיפולים אצל פסיכולוגים ופסיכיאטרים, אז אתה בטח יכול להסיק מסקנות ולנתח את מה שנאמר לך בסה"כ הכללי ולהוציא את הדברים החשובים, הזהים שהם אמרו. תעשה רשימה. אם עצמך או אם ההורים (שהגב לא תארת את היחס שלהם אליך ויחסך אליהם) מה אתה בעצם רוצה שיהיה לך. מה אתה בעצם רוצה שישתפר שישתנה. ואז תסדר לפי סדר עדיפויות מהחשוב ביותר לחשוב פחות. או למשהו שאתה תוכל להשיג בהמצאות דברים קודמים שרשמת. ואז תתיעץ (אם אנשי מקצוע או אם ההורים או מישהו קרוב) או שתתחיל לפעול להשיג את היעדים לאט לאט שלב שלב (תפרק את הבעיה לחתיכות קטנות). תתיעץ לגבי כל שורה לפי הסדר שאתה ניתקל בבעיה. תרשום לך בגדול מול העיניים. מה אתה רוצה שישתנה או שישתפר.(מן טבלת יאוש) ואז תחליט על פרס שתיתן לעצמך על כל שורה שתתבצע (כמו במי רוצה להיות מיליונר). חשוב שתיזכור שאם אתה רוצה חברים. אז זה לוקח זמן חברות קשה לבנות ביום אחד. חשוב שתדע כדי שלא תיתיאש בדרך אם בהתחלה זה לא הולך. כי צריך למצוא את האנשים המתאימים וזה לא קל וזה לוקח זמן. אם אתה רוצה לצאת מהחנק או הבוץ שאתה נמצא בו תתחיל לפעול. ואל תחכה יותר מידי. כי כדיברי המשורר "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן" בברכה והמון הצלחה איתן
שלום רב, תתחיל ממשהו קטן, שעדיין משמעותי. נניח: בדוק האם עשית משהו טוב לשכנים שלך בשנה האחרונה. במידה ולא, הרי שלפנינו כיוון. האם יש סבירות שתוכל לעשות משהו שכזה ביומיים הבאים? האם יש לך רעיונות אחרים, יותר טובים? כל טוב, ודרך צליחה, ד"ר יוסיאברהם
זהו אני מיואשת לגמרי......................... אין עבודה נכון שיש המון עבודות..אבל אני פשוט לא מוכנה לעשות אותם . אולי זה בגלל שאני נרקסיסטית וחושבת שאני טובה מדי בשביל להיות מנקה אבל כיום...גם כדי להיות מנקה צריך רוסית מתקדמת. אני שונאת את המדינה הזאת שאוכלת את יושביה,מכל המדינה מקוללת שנותנים לה את השנים הכי טובות ,מוותרים על אוניברסיטה ועל מה לא ולבסוף כמו כלבים עוברים מראיון לראיון מרגישים אפסים אוכלים דחיות ובסוף סובלים בעבודה שקורעת אותך תמורת מינימום ואף פחות מזה. עולם אכזר תמיד אמרו לי לא ידעתי עד כמה לא מ ת א י ם לי החיים האלה טני לא יכולה עם התחרות הזאת המירוץ המטורף להרגיש א פ ס מ א ו פס נמאאאאאאאאאאאאאאאאאססססססססססס לייייייייייייייייי
זהו אני מיואשת לגמרי......................... אין עבודה נכון שיש המון עבודות..אבל אני פשוט לא מוכנה לעשות אותם . אולי זה בגלל שאני נרקסיסטית וחושבת שאני טובה מדי בשביל להיות מנקה אבל כיום...גם כדי להיות מנקה צריך רוסית מתקדמת. אני שונאת את המדינה הזאת שאוכלת את יושביה,מכל המדינה מקוללת שנותנים לה את השנים הכי טובות ,מוותרים על אוניברסיטה ועל מה לא ולבסוף כמו כלבים עוברים מראיון לראיון מרגישים אפסים אוכלים דחיות ובסוף סובלים בעבודה שקורעת אותך תמורת מינימום ואף פחות מזה. עולם אכזר תמיד אמרו לי לא ידעתי עד כמה לא מ ת א י ם לי החיים האלה אני לא יכולה עם התחרות הזאת המירוץ המטורף להרגיש א פ ס מ א ו פס נמאאאאאאאאאאאאאאאאאססססססססססס לייייייייייייייייי
זהו אני מיואשת לגמרי......................... אין עבודה נכון שיש המון עבודות..אבל אני פשוט לא מוכנה לעשות אותם . אולי זה בגלל שאני נרקסיסטית וחושבת שאני טובה מדי בשביל להיות מנקה אבל כיום...גם כדי להיות מנקה צריך רוסית מתקדמת. אני שונאת את המדינה הזאת שאוכלת את יושביה,מכל המדינה מקוללת שנותנים לה את השנים הכי טובות ,מוותרים על אוניברסיטה ועל מה לא ולבסוף כמו כלבים עוברים מראיון לראיון מרגישים אפסים אוכלים דחיות ובסוף סובלים בעבודה שקורעת אותך תמורת מינימום ואף פחות מזה. עולם אכזר תמיד אמרו לי לא ידעתי עד כמה לא מ ת א י ם לי החיים האלה אני לא יכולה עם התחרות הזאת המירוץ המטורף להרגיש א פ ס מ א ו פס נמאאאאאאאאאאאאאאאאאססססססססססס לייייייייייייייייי
שלום! קודם כל אני לא מבין מה הקשר להמלצתך, לצעיר, וזה לא שאני בא בטענות, אני לא רואה כאן שורה תחתונה או פואנטה כל שהיא. תאמין לי, לעשות משהו לשכנים לא יעשה לי טוב ולא יעזור. אך כמובן שאתה איש מקצוע ואולי אתה רואה את הדברים טוב יותר בעין מקצועית. אשמח לקבל הבהרה בתודה,האלמוני
אלמוני שלום צר לי אתה אכן נשמע אינטיליגנטי כאשר אתה אומר שהיית אצל אינספור אנשים שיועילו אצלך אני תוהה האם היית אצל אחד או אחת לאורך זמן ? או שמא גם אותם אתה נוטש (כמו את בית ספר?) המלצתי - עשה לך רב - מצא לך מטפל אחד בהצלחה עמי
מה יש פה להבין?????? עברת אירוע כהגדרתך במסדרון...כנראה כאן הכל התחיל בטח הלכת לרופא או פסיכיאטר ודחפו לך כדורים כמו קסנקס וואבן קלונקס והכדורים דפקו לך את הקופסא....בגלל כל התופעות לוואי שלהם חרדות פאניקה דכאונות הסקת מכך ש "אתה " לא בסדר ואתה לא מבין שזה הכל מהכדורים!!!! לדעתי אתה גם סובל מפוסט טראומה...ולצערי נפלת גם ל"מלכודת" של האמונה ברופאים ובתרופות על מנת לעזור לך..... ואפשר צריך לקבל קצת רקע עליך מה הרגשת אחרי אותו אירוע איזה טיפול תרופתי קיבלת?? בטח אמרו לך תישתה את הכדורים ותוך חודש תיהיה חדש אבל למרות הכל לעולם לא מאוחר...אז שתף אותנו וננסה לעזור ...מבטיח!!! ואל תרים ידיים...חבל אתה צעיר!!!!
ד"ר אבני היקר! מדוע הינך נוטה להאשים את הפונים שהם עצמם הם המקור לבעיותיהם בעת שאתה מיעץ להם בנושא זה או אחר. בעיקר נטיתך זו בולטת כשמישהו מציין שטופל אצל פסיכיאטר,שניים או אינסוף פסיכיאטריים והטיפול לא הועיל. הינך נוטה לומר: איפה היית ? תחזרי לרופא שלך וכ"ד. אנשים פשוט מקבלים לעתים טיפול גרוע ופונים לפורום בתקווה לקבל יעוץ והכוונה אחרת ולא הטפות מוסר. הבחור המסכן נראה שעשה כל מאמץ על מנת להשתקם ולא הולך לו. אתה מנסה לכרוך את החלפת המטפל בעזיבת בית הספר. נו באמת ?? אולי באמת ובתמים פנה למספר פסיכיאטריים ולא זכה למענה הולם לבעיותיו. אולי מדובר במקרה מיוחד ויוצא דופן. אני מכבד אותך ואת המקצועיות שלך. הערתי הערה זו עם כל הכבוד הראוי כביקורת בונה של הדיוט העוקב אחרי תגובות המומחים. בברכה אמיר
שלום לך אלמוני, אתה בן 21... אתה רק בן 21! כל החיים לפניך. למרות שכרגע נראה שאין בשביל מה. תנסה לחשוב חיובי, במקום לומר "שום דבר לא עוזר ושום דבר לא מועיל" תחשוב את זה בזמן עבר - "לא עזר, לא הועיל". תחשוב שמה שיהיה היה, ועכשיו, אם אתה באמת חפץ בכך, אז דברים מסויימים כן יכולים לעזור. כתבת שאתה מרגיש בתוך מעגל סגור, הדבר הכי חשוב מבחינתך כרגע, הוא לפרוץ את המעגל הזה, אפילו פירצה קטנה, בעזרתו של איש מקצוע. אני יודעת, גם אני החלפתי הרבה מטפלים וניסיתי המון תרופות. החלטתי שלמרות הקושי אני נשארת בטיפול הפעם (למרות שהרבה פעמים רציתי לקום ולעזוב). זה ממש לא קל, אבל הבנתי שזה הכרחי - איך אוכל לבנות קשר בריא ולתת אמון במישהו כשאני לא מחזיקה מספיק זמן מעמד בטיפול? כל ההחלפות של המטפלים עשו לי נזק גדול, חשבתי שאין לי סיכוי לשום דבר, משום שגם ככה אף-אחד לא יכול לעזור... זה קרה בגלל שאני לא נתתי להם לעזור לי. אתה לא צריך שיגדירו לך מחלת נפש כזו או אחרת... אתה לא צריךהגדרה בשביל לטפל בעצמך! מנית כמה דברים שליליים בעצמך, תנסה לעבוד עליהם אחד-אחד... אל תנסנ להתמודד עם הכל בבת-אחת... פרה-פרה... בהצלחה ותרגיש טוב.
