פורום פסיכולוגיה קלינית

שלום אני חיילת משוחררת בלי אגורה על התחת אין לי כסף לנסוע לחו"ל ואני מרגישה ממש תקועה בבית לא כי רע לי אלא כי אף פעם לא ראיתי את עצמי נשארת יותרמדי זמן בבית.. אני אפילו נבוכה מזה כי התרגלתי לחיות מחוץ לבית עם אנשים בגילי העניין הוא שהרגליים שלי לא על הקרקע אני נוטה להתלהב מדברים ואחרי זה להתחרט אני בשלבים מתקדמים של לחתום חוזה לדירה בתל אביב אבל כמו לפני כל החלטה חשובה אני מתחילה להתחרפן מרוב ספקות..... אני לא יודעת מה לעשות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מקווה שמישהו יוכל להראות לי את המצב בהגיון.

למבולבלת, כמה זמן את משוחררת? גם אני הייתי כך. קחי לך את הזמן, ותחשבי מה את רוצה לעשות. קניית / שכירת דירה זה לדעתי לא דבר שבוער על הרגע. חשוב קודם כל למצוא עבודה. עדי

למבולבלת, היי שלום, לעזור לך קצת יהיה לי קשה כי אני לעמי לא בדיוק יודעת באייך לעזור , אבל אולי תנסי לחשוב מה את רוצה מהחיים מקצוע.... ולהתחיל ללמוד אותו...??? ועוד דבר אני בת 18 וחצי לפני גיוס וחייבת חייבת עזרה מימך, הייה סעיף במה שרשמת שאת תמיד אוהבת להיות אם אנשים בני גילך.... תראי אני עוד חודשיים מתגייסת ובינתיים הפחד והחרדות הולכות וגוברות אליי. תמיד הייתי מין ילדה בודדה ושלא אוהבים אותה ודחוייה ולא מסומפטת!!!!!!!!!!!!!! וגם כאשר עברתי בית ספר השינוי בקושי היה כמעט ולא. הפחד להיות כמו תמיד לבד שלא הסתדרו איתי להיות בודדה מכולם לא מעורבת.......... אני ממש בפחד מטראוומות את חייבת בבקשהנ , לעזור לי האם זה באמת חברויות כמו של התיכון האם אם תמיד הייתי כזו סביר להניח שאני ימשייך??????? אני כותבת לך והדמעות זולגות על הקלידים הלווואייי ואלוהים יעזור לי!!!!!!!! אפילו אם נראה לך שלא היה שינוי תגידי אני בסך הכול ינהסה להתמודד אם הבעייה שכנראה תבוא, בינתים עד לגיוס עוד חודשיים אני גם לא מוצאת את עצמי לבד כוווווווווללל היום ועוד מתעסקת בפחדים שלי ככה שרע לי מאוד!!! אני אפילו מפחדת להתחיל לעבוד ששמה לא יאהבו אותי (מרוב דחייה ופחד אני חצי עוףףף) ביי תודה מראש נטעלי

קודם כל תנסי לשמור על קור רוח, אם זה מרגיע אותך אז כמעט כולם עוברים את השלב הזה בו את נמצאת , הבילבול הזה הוא טבעי לגמרי, דבר ראשון הכי כדאי זה קודם כל למצוא עבודה לשים כסף בצד , לפחות שיספיק לכמה חודשים ראשונים של מחיה ורק אז לשכור דירה, אם הדבר בלתי אפשרי ואת זקוקה לצאת מהבית במהירות אז ישנה אפשרות לעבוד ולגור באחד מבתי המלון באילת- שווה בדיקה!! תזכרי שתמיד צריך לחשוב לפני שעושים משהו, אבל הרבה פעמים שווה להסתכן ולשות דברים מתוך ההרגשה בבטן, אם את באמת מאמינה בהחלטה שלך, את בד"כ גם מוכיחה לעצמך שאת יכולה להצליח. לסיכום המון בהצלחה בכל דרך שתבחרי.

הייתי באילת חודשיים לא היה לי טוב. בגלל זה אני כל כך לא מאמינה בעצמי הייתי בטוחה שזה מה שאני רוצה התברר לי אחרת

בד"כ התלבטות היא בגדר נורמה ולא דורשת יעוץ מיוחד אבל העוצמה שאת מתארת מתאימה ליעוץ נא ליצור איתי קשר ישירות לטלפון (ראה דף אישי בלחיצה על שמי בדף הפורום) תודה -- דר פלד

יש לי בעיה ואשמח אם תוכלו לעזור לי כי אני ממש במצוקה. כשאני נמצאת בהתחלה של זוגיות אני מרגישה צורך בלתי נשלט לערוך לבן הזוג מבחנים כדי לראות כמה הוא עמיד וזמין מבחינה ריגשית. אני ממציאה שנאנסתי ואפילו סובלת מסיוטים מדומים, עושה את עצמי חולה לפעמים וכדומה. כל אלה מדכאים אותי באמת בשלב מסויים משום שהכל הצגה ובנוסף אני מרגישה מבולבלת, מתוחה ומוזרה משום שאני לא יכולה להשתלט על הדחף הזה. התחלתי לצאת עם מישהו לפני חודש ומאז אני חייה את האונס שלא קרה כדי לראות איך הוא מתמודד עם זה. הוא מתמודד נדהר אבל אני מרגישה כל כך מתוחה פתאום וכל כך מבולבלת. אני לא מצליחה להתאהב בו ומרגישה מאד מוזר עם כל מה שסיפרתי. אני רוצה קירבה לפעמים ולפעמים רק רוצה שקט. אני כל כך מבולבלת שאני על סף אי שקט. אני מרגישה צורך במרחק אבל פתאום פחד להיות לבד ותלותיות בו. מה עושים? למה אני לא מבינה ומכירה זוגיות בריאה? למה אני לא מצליחה להתחיל קשר מעמדה של אהבה עצמית ובטחון עצמי וחייבת מייד להעמיד את הצד השני במבחנים ריגשיים ואת עצמי להעמיד במקום קורבני, תלותי וחלש?

זהבית שלום אינני יודע לומר מדוע את צריכה להעמיד את בן זוגך במבחנים כאלה ומדוע את אונסת את עצמך לדמיין אונס. בכל מקרה, זה בוודאי מעיד על מצוקה כלשהי וחוסר ביטחון ביכולתך לנהל את הקשר ממקום חזק ובטוח. הייתי ממליץ שמחד תנסי להפחית עד כמה שאפשר את הסימפטומים המדומים שאת מציגה לבן זוגך ונסי להיות את עצמך. במקביל הייתי ממליץ שתפני לייעוץ פסיכולוגי כדי שתוכלי להבין טוב יותר מה מביא אותך למצבים הללו, וכיצד לפתח את הקשר ממקום חיובי יותר עבורך. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה על התגובה. אכן פניתי לטיפול פסיכולוגי אבל הוא רק בהתחלתו ואני ממש במצוקה כרגע. מה לדעתך יכולים להיות הגורמים האפשריים להתנהגות זו?

ואת עוד בודקת אותו??? מסכן אני במקומו בורח כמו אש אבל בסוף יפול לא האסימון..יאהבלה

מדובר במבנה האישיות שלך טיפול בשיחות יהיה יעיל מאד בשבלך פני לפסיכולוג טוב בהצלחה ליעוץ נוסף ניתן ליצור איתי קשר ישירות לטלפון (ראה דף אישי בלחיצה על שמי בדף הפורום) תודה -- דר פלד

נראה לי שאת מפחדת מדחייה ולכן את ממציאה סיפורים קשים כדי לגרום לבן הזוג שלך לעזוב אותך.

טלי שלום. האם את כאן עכשיו? אני צריכה אותך דחוף. בבקשה. לימור

טלי שלום. לא נורא אני מיסתדרת תודה

לימור, אני כאן עכשיו... אם זה עוזר... טלי פרידמן

שלום רב. יש לי ילד בן 6 שאובחן כילד היפראקטיבי. כיום הוא לוקח כדור רטאלין ליום בימים בהם הוא הולך לגן. אנו מתקשים לקבל סיוע מקצועי לילד בגן בטענה שאין תקציב. הייתי מאוד רוצה לדעת ולקבל אינפורמציה, מהם זכויותיו ולמה זכאי ילד היפר אקטיבי ממערכת החינוך. שמעתי על המושג שנקרא ביו-פידבק, איך ואיפה אוכל לקבל יותר אינפורציה בנושא.

מקס שלום. אני מניחה שתוכל למצא עוד תשובות באתר של משרד החינוך. יש שם פורומים בנושאים שונים, וכן פורום בתחום החינוך המיוחד הכתובת - http://wwwl.education.gov.il בהצלחה נטע

שלום רב, המערכת הציבורית מאפשרת סיוע פסיכולוגי אישי למקרים נדירים בלבד, כי את מירב התקציב מפנים בשירותים הפסיכולוגיים לאבחונים שנדרשים עפ"י התקנות, וליעוץ למורים. ולגבי מה לעשות, מלבד הרטלין (שגם לגביו אני מאד מסופק פעמים רבות): ובכן, יש הרבה, ואחד הדברים הוא עבודה משפחתית מערכתית. פעילות לימודית מותאמת הוא דבר אחר. ויש עוד ועוד. לגבי מה ששאלת: ביו-פידבק היא שיטה שנועדה לסייע במקרים של היפר-אקטיביות, חרדות, וכו'. לאחר יעוץ והכוונה, ניתן ללמוד להפעיל אותה גם בחיי היום יום, בבית, ללא איש מקצוע. הספק הגדול שלי, לגבי הרלוונטיות לעניינכם, הוא בדבר התאמת השיטה לילד שלכם בשל מגבלות של שיתוף פעולה, ובשלות, שתאפשר העברת הלקחים ממה שקורה באימון הביו-פידבק - אל החיים השגרתיים. בקיצור: אל תקחו פתרונות עקב שמועות. פנייה לפסיכולוג באמצעים הכספיים שלכם היא מה שנראה כיותר סביר. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מתחזים וגולשים יקרים, לאחרונה שוב אנו עדים להתקפות, השמצות, קללות, ויותר מזה התחזויות בפורום. הדבר גורם לשיבוש מהלכו התקין של הפורום, פגיעה בגולשים תמימים, והפיכתו של הפורום מ"בית חם" לבור השפכים של הפרוורטיות האנושית. אינני יכולה להסכים לכך ובוודאי לא לקחת חלק במקום שכזה. אני פונה לכל המתחזים באשר הם להפסיק את פעילותם המשחיתה לאלתר. אני רוצה לציין כי התחזות ופגיעה בפורום כפי שנעשתה היא למעשה עבירה על החוק. נעשה כאן שימוש פלילי וניצול לרעה של מתקנים ותמסורת של "בזק". לידיעתכם, סעיף 30 ל"חוק בזק": "המשתמש במתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו מאסר שלוש שנים". ישנם חוקי מדינה נוספים המתייחסים להטרדה, הצקה, התחזות ורמאות התקפים לתקשורת באינטרנט. זוהי בהחלט אזהרה אחרונה, ולאחריה כבר לא תיהינה אזהרות, אלא נקיטת צעדים משמעותיים. וליתר הגולשים, אני קוראת לכם לא לקחת חלק בפעילות המסיתה והמבזה. אנא אל תתיחסו לכל ההודעות המשתלחות, הפוגעות או אלו שעוסקות בהתחזות. חוסר התגובה ראשית לא ילבה את פעילות המתחזים, ושנית, ייתן לכולנו יכולת להשקיע זמן, מחשבה ומאמץ בהודעות החשובות באמת, של אלו הזקוקים לעזרה. שלכם, טלי פרידמן

אני כבר כמה ימים כמעט ולא מגיב.....אחרי שחטפתי מימך מקלחת של צוננין!!! סתאאאם בגלל "אופיר המתחזה.. דרך אגב כשתחליטו לפעול יש לי הרבה פרטים על אותו "אופיר!!!! ודרך אגב זה לא מתחזים....כולם זה אותו אחד!!!

טלי, חבל על המאמצים, עדיף שתעדכנו את מנהל האתר והוא כבר יודע מה לעשות. עדי

ודרך אגב שכחת להוריד את סימן ה=אור= ולעשות "אור"

יופי. אז טלי מה דעתך להפסיק לאיים ולהתחיל לנקוט באמצעים?????? תתפסו אותם כבר, אני לא מאמין שהם יפסיקו עם זה, הם מחפשים אקשן, את צודקת- הם מנצלים את הפורום הזה למטרת הרס, וקל לעשות את זה בפורומים כאלה, שמן הסתם האנשים יותר רגישים. את יודעת שהם הורסים עוד פורומים? לכי תראי פעם את פורום על שם מצבי לחץ בוואלה, למה אתם לא מתאגדים נגד ההתנהגות המחפירה הזו????? זה לא פעם ראשונה שהם מתעללים ומבצעים פשעים כאלה, אבל כולם רדומים,: "לא נורא נתעלם, הם ילכו"... תשמעי לי טוב, לא כולם מתעלמים ומסוגלים להתעלם מהם וזה נגרר למאומות עולם!!!!! הפורום הוא מגוון רב של אנשים אשר כל אחד למד להגיב בצורה שונה לכאלה תופעות, ישנם אנשים שעוצמים את העיינים לתופעות חולניות וישנם כאלה שרואים אך מעדיפים להתעלם, וישנם כאלה שחוטפים את החאלסטרה ועונים ומחפישים בחזרה ולכן אין סיכוי שבפורום בעל מגוון טיפוסים השניים האלה או המאה האלה יחדלו מכך. תנקטו כבר באמצעים!!!!! הפורומים האלה נועדו להרגיע לחמם ובנתיים זה גורם לחרדות והתנקרויות. איתי

אני מסכימה שהמצב הנוכחי הוא בלתי נסבל הפורום הזה ממזמן נהפך לצ'ט זול זה שיש כאן מופרעים וחולי נפש זה לא מפתיע עפ"י שם הפורום האחריות לפתרון בעית ההתחזות מוטלת קודם כל על הנהלת האתר ע"י חיוב הגולשים להירשם ולקבל סיסמא כמו באתרים אחרים נכון לעכשיו הפורומים באתר פרוצים לגמרי וכמו שאת רואה זה מזמין לכאן רק צרות

טלי כל הכבוד דר פלד :)

:) תודה

שלום רב : אני בת 19 ויש לי בעיות דימוי עצמי נמוך לחלוטין פחד מדחייה וכו.... הבעייה שלי שנורא מאוד מפריע לי כאשר אני מדברת אם חברה שבבסיס אחר או ידיד פשוט אין לי מה לדבר!!!!!!!!!ואחרי שאני מדברת מרגישה הרגשות בטח דיברתי כמפגרת וכו.... ולפעמים אני מדברת בלי סוף שואלת ושואלת דבר שמפריע לי מאוד מה זה?? אני נורא מרגישה רע בקשר לייעוץ טיפול אין לי את הזמן והתקציב חייבת עזרה מימכם..

שירלי שלום רב, צר לי לאכזב אותך, אבל אין פתרונות פלא, ובטח שאי אפשר לעזור לך באופן ממשי דרך הפורום. הפורום יכול להעניק לך תמיכה, הקשבה והכוונה, אבל העבודה האמיתית תעשה בחדר הטיפול, מול מטפל חי ונושם... את יכולה לנסות להגיע לקב"ן ולקבל טיפול דרך הצבא. אם אינך רוצה, אז תאזרי בסבלנות, תסיימי את הצבא, ואז תלכי לטיפול שיאפשר לך להתמודד עם הדברים שהעלת במכתבך. בברכה, טלי פרידמן

אני מאמין כי אור ורונן הם אלה שמתחזים, הם שותפים לכל עיניין ההתחזות וההצקות הבילתי פוסקות בפורומים ולאנשים, הם פועלים ביחד, ביחד מנסחים הודעות ביחד חודרים לחיים של האנשים, אני רואה אותם בפורומים אחרים ואני רואה איך הם נהגו כך בעבר כלפי אנשים שונים ואיך הם ממשיכים לרדת לחייהם של אנשים גם היום. שימו לב שתמיד המריבות בפורומים השונים סובבים סביב השניים- שימשון ויובב... שימו לב איך רונן הוא המתנסח השנון ואור הוא המצליף במילים. שימו לב איך תמיד משום מה מתחזים אליהם דווקא. שימו לב איך הם מדכאים אנשים בעלי כוחות להתגבר על בעיות פסיכולוגיות, תמיד מחפשים איך להציק ולשגע. אני מכיר אותם מפורומים אחרים, ואני רואה איך הם מטרידים אנשים עד לעצמות. זה אור ורונן שמשחקים אותם תמימים וקורבנות של העולם. זה אור ורונן שיעני רבים ויעני מתכסחים אבל עושים יד אחת, זה אור ורונן שמזיינים במוח והורסים פורומים החשובים לאדם. זה אור ורונן שמתוסכלים מהידע המוגבל בלהתגבר על הבעיות הנפשיות שלהם ולכן רוצים לערר את כל מי שכן מסוגל, לערר אותנו את הרוב. זה אור ורונן, אני מתחנן בפניכם אל תמחקו את ההודעה שלי, אני יודע שאני צודק, אני משוכנע ששניהם ביחד עושים נזק. אני קורא לכם להילחם בעיניין, וזה כי הם פושעים כי הם משגעים אנשים כי הם מסוגלים לרדת לבן אדם לנשמה והם עשו את זה להרבה אנשים, תאמינו לי ידם עוד נטוייה, הם רוצים להרוס נפשות חיוביות, הם מרירים כלפי החיים ומוצאים את זה עלינו. שום סיסמא ושום בטיח לא ימנעו מהם להכנס ולהטריד כי רונן הוא גאון מחשבים, כי הוא מתמרן טוב, כי הוא מציק ומתחזה בשיטות ערמומיות. אני לא יודע מה עוד לאמר לכם. אבל תסמכו על מישהו שחקר את זה- זה רק אור ורונן!!!!!!!!! אני מוכן לקבל התרסות נגדי מכאן ועד להודעה חדשה, אני לוקח על עצמי את המחיר בלספוג קללות מהם, עלבונות ואפילו חדירה פרטית כל דבר, אבל אני יגרום להם להבין שאני יודע ואם אני יודע כולם צריכים לדעת וכולם עכשיו יודעים והידע שלכם שווה את כל מה שהם יעשו לי אח"כ. לילה טוב איתי

ביום אבל לאומי זה מה שחשוב? דיי בחייכם תפסיקו עם זה. לגלות בגרות רבותיי.....חבל,חבל מאד. פעם זה היה בית חם.

פעם זה היה בית חם מאוד, הפורום הזה היה דבר אחר לגמרי פעם. אני כ"כ הופתעתי כשחזרתי אחרי זמן של היעדרות ופתאום ראיתי מה הולך פה. חבל.... ויש לי דעה בקשר להודעה של איתי, אבל אני לא אגיד אותה כאן.... שיהיה לכם יופ נפלא, אני.

גאווה שהם נעלמים, ההתקפי חרדה, אני מצליח להתגבר עליהם ללא תרופות ורק בשיחות עם פסיכולוג, אני סובל מחרדות התקפים בערך חודש, ואני מרגיש שזה חולף. מסתבר שאפשר לנצח את המחלה. קחו ממני כוח.

קודם כל תודה על השיתוף, זה באמת נותן תקווה וגם כוח להאמין שאפשר . אני בעצמי מנסה להתגבר על חרדותיי ללא כדורים, לקרוא את הודעתך נתן לי תקווה שזה גם אפשרי. אם אפשר לשאול, כמה זמן אתה בטיפול פסיכולוגי?

מה הגבול בין נורמליות ללא נורמליות- שמעתי שיש כזה דבר שנקרא נו שכחתי- אבל זה מדד לנורמלי ואבנורמלי, היום ורדה דיברה על זה...

שלום רב, שאלת הנורמליות והאי-נורמליות הינה קשה מאד למענה, בעיקר במצב חברתי-תרבותי שמעריך פתיחות ומרחב אישי רב להתנהגויות. ובכל זאת, יש הנחיות פורמליות, שמיועדות לאנשי מקצוע ולאבחונים שלהם, שלא ניכנס אליהן כאן. ויש עוד שיטה, שאינה ממש מדוייקת, אבל יכולה לסייע לרבים: נסה לעשות "כאילו סקר דעת קהל", ומעין סטטיסטיקה, על התנהגות מסויימת, שלגביה תיתן את ההתיחסות שכנראה היו נותנים לה כמה מאות אנשים, אילו היו נשאלים. תנסה להעריך את התשובות באמצעות מיטב ההשערות האינטליגנטיות שלך. אם לדעתך, ימצאו יותר מ 90% של אנשים שיגידו על התנהגות מסויימת שהיא לא קבילה עליהם - תתחיל לחשוד שאם אתה היית עושה כך וכך, היית אולי נחשב כלא נורמלי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שלום לד"ר אבני אני שואלת את השאלה כאן ולא בפורום נוירולוגיה כי בפורום נוירולוגיה (כאן וגם במקומות אחרים) יש נוירולוגים שלא מבינים בליקויי למידה, ובפורומים של ליקויי למידה יש רופאים שלא מבינים במבוגרים. אולי תדע לענות לי ואולי לא, כי השאלה היא בנוירולוגיה ולא בפסיכיאטריה, אבל הבחנתי שכבר שאלו כאן בפורום על ריטלין בעבר. רציתי לשאול האם ריטלין טוב רק לשיפור ריכוז בלימודים או בעת ביצוע מטלות אינטלקטואליות (שלזה אני ממש לא צריכה אותו, לא יודעת אם בעיית הקשב שלי פשוט לא ממש חמורה או שפשוט יש לי מספיק קומפנסציות), או שהוא יכול לשפר גם ריכוז בנהיגה. יותר נכון לשפר את היכולת להעביר את הריכוז מפרט למישניהו על הכביש ביעלות רבה יותר (כלומר לשפר בעיה של over focusing בקטע הזה). זו לא האופציה הראשונה שאני מתכוונת לנסות- אני קודם פשוט אנסה להתאמן בנהיגה עם מישהו על ידי. יש לי רישיון אותו היה לי מאוד קשה להוציא (יש לי גם בעיות עם כישורים ראייתים-מרחבים), להשתמש בו לא העזתי עד עכשיו, ואני פשוט מנסה לברר לעצמי מה האופציות שיכולות לאפשר לי לנהוג ביתר קלות ובטיחות. אני לא ששה לנסות כימיקלים אבל הייתי רוצה לדעת אם אפשרות כזו קיימת בכלל.

אחת שלום על פניו יתכן ויעזור את זקוקה לאבחון של קשייך בקוגנטיבים השונים ורק אז להחליט על טפול בהצלחה עמי

הייייייייייי מה שלומך??.. אצלי משתפר עדיין אם החששות והפחד עזבי התייאשתי מלדבר על זה כי תמיד אותה שאלה תעלה לי לראש עוד חודש וחצי נשאר לי אני מפחדת יותר מכול הפחד הזה רודף אחריי יום ולילה האם אני ישאר כמו תמיד תמיד לבד????. זה ממש מפחיד אותי ???? והאמת שאני לא יודעת מה אני יכולה לעשות בזה???

לכל המעוניינים! זוהי כבר הפעם הרביעית או החמישית שמישהו/מישהי משתמש בכינוי שלי. אני לא יודעת אם זה בתום לב או שזאת התחזות, בכל אופן - אם זה בתום לב - אז בבקשה, לפני שאתם בוחרים כינוי תבדקו טוב-טוב אם הוא לא תפוס כבר. גם אני טרחתי ועברתי על כל הכינויים לפני שבחרתי לי את הכינוי שלי ומן הראוי שכולם יעשו אותו הדבר! ואם את/ה מתחזה - אז כמו שכבר נכתב, מנהלי הפורום כבר יטפלו בך! וכמובן - אין לי כל קשר לדברים שנכתבו כאן בהודעה הזאת ואני לא אחראית לתוכן שלהם! כל טוב, אחת - המקורית!

תצטרכי עוד הרבה.......................................................... אם לא תלחמו בעיניין הזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 איתי

לאחת המקורית, כיון שאין באתר שלנו מנגנון זיהוי לפי כינוי וסיסמא, מקרים של שימוש בכינוי זהה עשויים לקרות. במקום להתרגז, וגם לפגוע בגולשים תמימים אחרים, אולי תישארי עם השם "אחת המקורית" וכך נדע כולנו במי מדובר? שבת שלום, טלי פרידמן

אני זקוקה נואשות לחומר בעניין על מנת להגיש עבודה סמינריונית... מהי התופעה , מה הגורמים לה וממה נובעת , כיצד היא מתאפיינת , האם יש כמה סוגים ומה דרכי הטיפול וסיכוי ההחלמה, אודה מאוד מאוד למי שיוכל לעזור ולהפנות אותי למקומות הנכונים.

אירוע דכאון מסוג מאג'ור. A) 5 או יותר מהסימפטומים למשך שבועיים רצופים (לפחות אחד מסימפטומים 1 או 2) 1 ) מצב רוח ירוד (כל היום כמעת כל יום*) 2 ) ירידה בהנאות ועניין 3 ) ירידה-עליה במשקל או תיאבון (5% ממשקל גוף) 4 ) חסר או יתר שינה * 5 ) אגיטציה או העתה מוטורית * 6 ) עייפות אובדן אנרגיה * 7 ) רגשות חסר ערך עצמי או אשמה * 8 ) ירידה בריכוז, מחשבה, חסר החלטיות * 9 ) מחשבות חוזרות ונשנות על מוות (גם ללא תוכנית) B ) הסימפטומים גורמים סבל, פגיעה תפקודית חברתית או פגיעה בתחום חשוב אחר של התפקוד. C ) לא נגרם עקב מחלה גופנית שימוש בסמים או תרופות. D ) לא נגרם עקב אובדן (אבל) קרוב (או פונקציה אחרת) דכאון מסוג מאג'ור לאחר לידה מתחיל תוך 4 שבועות מלידה. דכאון מסוג מאג'ור עם מרכיב קטאטוני. התמונה הקלינית נשלטת בלפחות שניים מהסימפטומים הבאים: 1 ) חוסר תנועתיות כמו בסטופור. 2 ) תנועתיות מוגברת לא מכוונת לפעולה ולא משפעת מגיריים חיצוניים 3 ) נגיטיביסים ללא סיבה, או תנוחה ריגידית לכל ניסיון שינוי 4 ) תנועות מיוחדות ומוזרות: מניאריסים, גרימאסים, תנועות סטירוטיפיות, תנוחות מוזרות 5 ) אקוללילה (חזרה מרובה וחסרת משמעות על מילה שנאמרה) אקופרקסיה (חזרה מרובה וחסרת משמעות על תנועה שבוצעה) דכאון מסוג מאג'ור עם מלנקוליה. A ) אחד מהבאים במשך החלק החמור של האירוע הדכאוני: 1 ) אובדן הנאה מכל (או כמעט כל) פעילות 2 ) חסר תגובתיות לגירויים מעוררי הנאה (לא משתפר גם לנוכח אירועים משמחים) B ) שלשה או יותר מהבאים: 1 ) תחושה דכאונית במיוחד (במובן שחמורה מעצבות של אובדן) 2 ) יותר חמור בבקר 3 ) התעוררות מקדמת (לפחות שעתיים יותר מהרגיל) 4 ) רטרדציה או אגיטציה מוטורית קשה 5 ) אנורקסיה או ירידה משמעותית במשקל 6 ) רגשות אשמה מוגזמות או לא מתאימות דכאון מסוג לא טיפוסי A ) ראקטיביות אפקטיבית (מגיב לאירועים חיוביים) B ) שניים או יותר מהבאים: 1 ) עליה משמעותית במשקל או תיאבון 2 ) יתר שינה 3 ) תחושת כבדות בגפיים 4 ) רגישות ממושכת לדחייה בין-אישית בגללה פגיעה תפקודית חברתית ותעסוקתית C ) לא מתאים לקריטריונים של קטאטוניה ומלנקוליה אירוע מאני A ) תקופה (לפחות שבוע) של מצב רוח מרומם איריטאבילי ואקספנסיבי באופן שאינו נורמאלי B ) שלש (ארבעה אם רק איריטאביליות) או יותר הופיעו באופן משמעותי 1 ) הערכה עצמית מנופחת גרנדיוזיות 2 ) חוסר צורך בשינה 3 ) דברן יותר מהרגיל מרגיש לחץ לדבר 4 ) מרוץ מחשבות 5 ) דיסטראקטאביליות (תשומת הלב פונה לגירויים שוליים) 6 ) פעילות מוגברת (חברתית עבודה) אגיטציה פסיכומוטורית 7 ) מעורבות יתר בעיסוקים מהנים עם פוטנציאל לנזק עצמי (חוסר דיסקרטיות מינית, השקעות כספיות מפוקפקות..) C ) השינויים חמורים בעוצמה שגורמת לפגיע תפקודית בעבודה ביחסים חברתיים או שדורשת אשפוז למנוע נזק לעצמו או לזולת, או יש מרכיבים פסיכוטים. J D ) לא נגרם עקב מחלה גופנית שימוש בסמים או תרופות אירוע מאני לאחר לידה (כמו בדכאון למעלה) אירוע מאני עם מרכיב קטאטוני. (כמו בדכאון למעלה) אירוע היפומאני A ) (כמו אירוע מאני למשך ארבעה ימים לפחות) J B ) שלש או יותר מסימפטומים (כמו אירוע מאני) C ) האירוע מלווה בשינוי 'לא ניתן לויכוח' בתפקוד אשר לא היה מקודם. J D ) ההפרעה במצב הרוח ובתפקוד מדווחת על ידי אחרים (מכרים וקרובים) E ) השינויים לא חמורים בעוצמה שגורמת לפגיע תיפקודית בעבודה ביחסים חברתיים או שדורשת אישפוז אין מרכיבים פסיכוטים. J F ) לא נגרם עקב מחלה גופנית שימוש בסמים או תרופות דיסטימיה A ) ירידה במצב הרוח (ילדים ומתבגרים יתכן רק איריטאביליות) למשך שנתיים (ילדים ומתבגרים יתכן רק שנה) רוב היום רוב הימים. J B ) שניים או יותר בזמן האירוע: 1 ) תיאבון מופחת או אכילת יתר 2 ) חסר או יתר שינה 3 ) עייפות אנרגיה מופחתת 4 ) ערך-עצמי ירוד 5 ) ריכוז ירוד או קושי להחליט 6 ) רגשות חוסר אונים C ) במשך כל התקופה הנבדק לא היה חופשי מסימפטומים יותר מחודשיים רצוף J D ) לא היה דכאון מאג'ור במשך השנתיים הראשונות (שנה לילדים ומתבגרים) E ) לא היה ארוע מאני או היפומאני F ) לא הופיע במהלך מחלה פסיכוטית כגון סכיזופרניה G ) לא נגרם עקב מחלה גופנית שימוש בסמים או תרופות H ) הסימפטומים גורמים לסבל ופגיעה תפקודית תעסוקתית חברתית או בשטח אחר הפרעה במצב הרוח עקב מחלה כללית גופנית (סמים ותרופות) A ) הפרעה במצב הרוח הכוללת אחד או את שני הבאים: 1 ) ירידה במצב הרוח ועניין כמעט בכל פעילות 2 ) מצב ריח מרומם אקספנסיבי איריטאבילי B) יש עדות מבדיקה או אנמנזה לקשר ישיר פיסיולוגי בין המחלה וההפרעה במצב הרוח 1 ) עדות מהספרות 2 ) קשר בממד הזמן בין התפתחות המחלה וההפרעה הנפשית 3 ) הפרעה במצב הרוח אינה טיפוסית למחלה נפשית (לדוגמה גיל מאוחר) 4 ) אין הסבר אלטרנטיבי C ) הסימפטומים גורמים לסבל ופגיעה תפקודית תעסוקתית חברתית D ) לא במהלך דליריום מחלה ביפולרית מסוג I אחד או יותר אירועים מאנים מחלה ביפולרית מסוג II לפחות אירוע היפומאני אחד (לא היה אירוע מאני) , ואירוע דכאון מיג'ור אחד RAPID CYCLING לפחות 4 אירועים (עונים לקריטריונים של דוכאון מאניה או מעורב) אפקטיבים בתוך חצי שנה אחרונה SEASONAL PATTERN A ) קשר בזמן בין האירוע האפקטיבי והעונה בשנה (בד"כ דיכאון שמופיע בסתיו) B ) רמיסיות מלאות בעונה מסוימת C ) בשנתיים האחרונות לפחות פעמיים אירועים המתוארים מעלה A B D ) דיכאונות עונתיים יותר מאלי שאינם עונתיים הפרעה דיכאונית NOS לא עונה לקריטריונים של הסוגים השונים של הפרעות דיכאוניות לא נגרם עקב מחלה גופנית שימוש בסמים או תרופות

אחת הבעיות בפורום הזה או באתר בכלל להבדיל מאתרים אחרים, שזה שגולשים יכולים להיכנס בצורה חופשית, ולרשום בשמולת של אחרים, ולשלוח להם הודעות למייל. באתרים אחרים, כל גולש נכנס לפורום המבוקש, בעזרת שם משתמש וסיסמה שהוא בחר לעצמו, שני יתרונות שיש בכך: - אף שם לא יכול להופיע פעמיים. - אף אחד לא יכול להתחזות למישהו, כי לכל אחד יש את הסיסמה לשם המשתמש שלו. תחשבו על זה, בהתחלה זה מעצבן, אבל אחרי זה מבינים שזה הדבר הכי יעיל שיכול להיות.

ממש רעיון נהדר! כל הכבוד גיקי

אני מתמצלת על הרעיון המפגר שלי. אני פשוט לקחתי מנת יתר. אגב נטעלי את גרה בראשון?

יה דפוקה . מזה מתמצלת ???

העניין הוא שלא כולם מוכנים לחשוף את הדואר האלקטרוני שלהם ובצורה כזו יותר קל ונוח להםלהתבטא אז אולי אפשר למצוא משהו ביניים כזה שמחייב סיסמה ולא ניתן להשתמש באותו שם פעמיים ומצד שני לא לחייב למסור דואר אלקטרוני מה דעתך????.

????.

אפשר גם לא למסור דואר אלקטרוני. אבל מערכת האתר למשל, זקוקה לפעמים לדואר האלקטרוני, ואז כשמישהו כותה הודעה, הוא יכול לבחור האם הוא רוצה ששאר המשתמשים יראו את הדואר האלקטרוני שלו או שלא. בכל אתר זה בנוי אחרת. מי שמקים את האתר, בוחר איך זה יהיה.

שלום, זה עתה יצאתי מקשר עם בחור שסובל ממניה דפרסיה. הבחור לא גר בארץ. כשחזרתי לפני כשבוע מביקור אצלו, הוא ניתק כל קשר עימי, כנראה מפחד לקשר רציני. הוא לא עונה לטלפונים פשוט נעלם. יש לציין שאנו בקשר קרוב ל 4 חודשים וראיתי אותו במצבים של דיפרסיה. הכרתי אותו במצב של מניה והייתי כבר מעורבת בקשר כשגיליתי שהוא סובל ממניה דפרסיה. אני יודעת שלטובתי כדאי מאוד לנתק כל קשר איתו. האם תוכלו לומר לי אם העלמות, פחד מקשר, זוהי תופעה של הסובלים ממניה דפרסיה? במקרה זה הבחור בן 36 והוא לא מסוגל לחיות עם אדם נוסף יותר משבוע. אנשים קרובים לי אומרים ש"ניצלתי" מקשר כזה, למרות שעדיין קשה לי להתנתק ממנו. אני בת 28.

מלי שלום קשה לתת תשובות כלליות למצבים מאוד אישיים. עם זאת, מדבריך נשמע שאת מרגישה שניצלת מקשר בעייתי או לפחות שאת מאוד רוצה להאמין בכך. תסמכי על האינטואציה שלך ונסי להמשיך את חייך בכיוון חדש. בברכה ד"ר אורן קפלן

היי לא נעניתי על שאלתי לפני כמה ימים והרי אני חוזר על השאלה שמטרידה אותי. אני בן 30, סובל כבר תקופה ארוכה מבעיה של התמכרות למגוון דברים: בזמנו הייתי מכור לשוק ההון, חיפשתי ריגושים ובשל כך הפסדתי כספים רבים שבסופן של דבר גרמו לי להגמל זמנית. - התמכרות לאינטרנט, במיוחד לשיחות בצאטים עם נשים, אשר גרמו לי לריגושים -בתקופה האחרונה פיתחתי התמכרות לשיחות טלפון עם בחורות, חלקן גלשו לשיחות אינטימיות, שסיפקן את שני הצדדים,כמו כן לעיתים אני מחייג לשרותי 056,057(הכרויות, שיחות פרטיות וכו") מתוך סקרנות, אבל הפעם בעלות זמן אויר בלבד בנגוד לעבר שזה היה יקר וגם הייתי מכור לזה. מה שאני עושה נובע כתוצאה מחסך בחום ואהבה ומין שקיים בתוכי, אשר אני מנסה להשלים אותו דרך הטלפון, אני נראה טוב ומתקשה לפתח קשר אינטימי קרוב עם אישה במציאות לאורך זמן, מאבד עיניין בשלב כל שהוא שהעיניינים מתחילים להתחמם לא מצליח להתאהב למרות שאני כל כך רוצה לחוש מה זה. היו לי קשרים קצרים עם בחורות עד 9 חודשים, ומעולם לא גרתי יחד עם בחורה. יש לי חשש שיכירו את האני האמיתי שלי והחשש ממחויבות. אבל התנסויות וריגושים חדשים שאני מפיק די בקלות ממלאים לי את החלל הריק עד שהוא שב ומתרוקן. אני אשמח לקבל התיחסות בדחיפות המירבית. כל מי שחש ובמיוחד נשים שסובלות מבעיה דומה או סתם שרוצות להגיב אשמח לקבל תגובתכן ב [email protected] בברכה ניר

ניר שלום לא קראתי את הודעתך הראשונה. בכל מקרה, ההתמכרויות שאתה מתאר אינן דבר חולף ותזדקק בוודאי לכוחות וסבלנות כדי לטפל בהם ולהיפתר מהם. אפילו בהודעתך הזו לא יכולת להתאפק ופנית לנשים נוספות, אולי משם יגיע ריגוש נוסף... סביר להניח שבסופו של דבר אתה סובל מהתוצאות של הריגושים החד פעמיים הללו ונחסכים ממך חום ואהבה אמיתיים לא רק במונחי עבר כפי שציינת אלא גם במונחי הווה ועתיד. במוקדם או במאוחר, כאשר התוצאות יהיו קשות עבורך תוכל להרשות לעצמך לפנות לטיפול ולשנות את ההרגלים הללו. בברכה ד"ר אורן קפלן

ניר, נשמע כאילו אתה חיי בבועה - ולא במציאות. אתה צריך להחליט להתחיל ולחיות "על אמת". להתחכך במציאות עם אנשים חיים ולא באינטרנט. לפגוש נשים פנים אל פנים ולא בשיחות טלפוניות. בקיצור, לצאת ולהתחיל את החיים האמיתיים (עם הרע והטוב שבהם). ויפה שעה אחת קודם, כי אתה לא יודע מה אתה מפסיד. בהצלחה,

שלום , הייתי רוצה לדעת האם יש הבדל בין סרוקסט לבין פבוקסיל ? האם הם משיגים את אותה מטרה ? דחוף - תודה ...

יש הבדל.

יעל שלום כן ההבדל תופעות לואי והתאמה אישית עמי

שלום אני בת 18 ויש לי תבעות גשר על השיניים כבר שנה וחצי עכשיו אני לפני גיוס נשאר לי בערך עוד חצי שנה להשאר איתן והגיוס אותו טו אני בדכאון ומתפדחת לדבר אני מרגישה שהגיל הרצוי כבר עבר לתבעות מה לעשות רע לי מאוד.......

שירלי שלום אני מתאר לעצמי שהטבעות נועדו ליישור שיניים כדי שתראי טוב יותר בעינייך. אין לזה גיל, אלא זו תחושה אישית שלך, הרי לא מדובר בבעיה רפואית חמורה בד"כ. אין גיל מקסימום לטבעות ומבוגרים רבים שלא טופלו בילדותם נוהגים כיום לפנות ליישור שיניים. אם כך, אולי הדיכאון והתחושה שרע לך לפני הגיוס קשורים לדברים נוספים/אחרים? בכל מקרה, התייעצי גם עם רופא השיניים המטפל, אולי יהיה לו רעיון יצירתי (למשל משהו רק לשינה בלילה וכדומה). גיוס מוצלח ד"ר אורן קפלן

מייל

אינשם, קיבלתי והחזרתי, ליל מנוחה, טלי פרידמן

לצוות הפורם שלום רב! יש לי כמה שאלות שאני מקווה שתוכלו לענות עליהם. שאלותי הן : 1) מהו דיכאון פסיכוטי ,מה הגורם לו ,וכיצד הוא מתבטא בפועל? 2) האם רספרידל במינון 1MG זה הטיפול היחיד לזה (לא בזמן אישפוז)? 3)האם לאחר התאוששות ממצב כזה של דיכאון החולה יהיה צריך ליטול תרופות למשך כל חייו? 4)מדוע כשחולה משתחרר מאישפוז פסיכיאטרי הוא לא מקבל סיכום מחלה כמו במקרה של אישפוז בבית חולים רגיל? תודה מראש וסליחה על המכתב הארוך מקווה שהפעם מישהו ישיב. מורן

מורן שלום כרגיל למה אינך פונה לרופא שלך ? מכל מקום דכאון פסיכוטי הוא מצב של דכאון בו מעורבים גם תחושות פסיכוטיות דוגמת הזיות שמיעה של קולות או מחשובות שווא שונות ריספרדל הוא טפול למרכיב הפסיכוטי בדרך כלל לא לדכאון לא בהכרח בית החולים צריך לנמק מדוע אינו נותן מכתב סכום בכל מקרה של ספק פני לחוות דעת שניה בברכה עמי

החזרתי לך תשובה בנושא, חיזרי אחורה לתאריך הרלוונטי

ליהי הזהרי מדובר בסוטה, מופרע המעוניין להציק לך. הוא גם מציק ל =אור=. אם בכל אופן את מעונינת לענות לו אני מיעץ לך לא למסור לו פרטים מזהים ובוודאי לא את האי מייל.שלך הוא לא מרקע רפואי, הוא סתם מנסה למלכד אותך ## דני##

לקחתי לתשומת ליבי. תודה:-)

אני יודעת מה זה העברה אבל שמעתי היום שיש כזה דבר העברה נגדית, שהפסיכולוג מפתח, אבל לפי מה שהבנתי אז הסימנים אצל מטופל להעברה זה שהוא מתאהב בפסיכולוג שלו או כועס עליו ושונא. אז ככה זה מתבטא גם אצל הפסיכולוגים? אם למשל הפסיכולוגית שלי לוקחת משהו מעולמי האישי ומשווה למשהו שקרה לה, אז זה עלול ליצור אצלה תחושות של התאהבות או אהבה חזקה? אשמח אם תפרטו לי על כך. תודה מירב

ממה שידוע לי המושג counter transfference -העברה נגדית- זהו מושג בו השתמש פרויד כדי להראות שהפסיכולוג יכול להשתמש בניסיונו האישי והידע שלו כדי לעזור למטופל שלא בדרך ישירה. כלומר מכיוון שהפסיכולוג יודע שיש העברה של המטופל הוא יכול להשתמש בה לטובת הטיפול. בכל מקרה, במקור מדובר על דרך המטפל לעזור למטופל ולא על בעיות או קונפליקטים של המטפל עצמו- שזהו נושא שונה לחלוטין שלא נראה לי שמתייחסים עליו הרבה בתאוריות הפסיכולוגיות או במציאות הטיפולית היום מלבד העובדה שאסור למטפל לפתח קשר אישי עם המטופל. סליחה על התשובה הארוכה ומקווה שהיא מדויקת- אולי אחד הממוחים בפורום יכול לענות יותר במדויק.

העברה נגדית הוא מושג שמתייחס לרגשות שיש למטפל כלפי המטופל במהלך הטיפול על המטפל לשאול את עצמו איזה רגשות המטופל מעלה בי שעמום? חמלה? אהבה? דחיה? יש להניח שהמטופל מעלה את אותם רגשות אצל אנשים אחרים בלי שהוא מודע לזה- למשל מספר ללא הרף סיפורים משעממים או גורם לכולם לרחם עליו וכו' העברה נגדית יכולה לשמש ככלי מאד חשוב בטיפול כי המטפל יכול, בצורה עדינה, לחשוף כלפי המטופל את אותם רגשות שהוא מעלה בו וזה יכול להוות עוגן משמעותי להתקדמות בניגוד לקשרים רגילים בהם אנשים לא מבינים מדוע האדם הזה משעמם אותם- הם פשוט הולכים ממנו

מירב שלום כולו בני אדם ומכאן שלכולנו ברגעים שונים רגשות משתנים ביחס לאנשים שונים הטפול (דינמי) מכוון להשתמש ברגשות אילו בצורה מועילה דברי על כך עם המטפלת שלך בברכה עמי

אני מציעה לך לא להכנס בכלל לנושא העברה או העברה נגדית !!!!!!!!!! מה שחשוב הוא שאת מאמינה במטפלת שלך !!! בהצלחה

אמרת לי לנסות הכוונה מקצועית... איפה אני יכולה לקבל הכוונה שכזאת??? תודה.

היי זו נטעלי מה שלומך???? את יכולה לבקש דרל קופת חולים .זה מה שאני עשייתי ודרך אגב רשמתי לך למטה בהמשך לתשובתך מאתמול מחכה לתשובה חייבת עזרה המדוכאת

לילך שלום רב, ישנם מקומות שונים שנותנים יעוץ והדרכה מקצועית. כתבי לי למייל את מקום מגורייך, והאם את מעוניינת במקום ציבורי או פרטי (השוני העיקרי מתבטא בכסף...). בברכה, טלי פרידמן

רציתי לשאול האם הפרש של גיל מי 18 ל 24 זה הפרש משמעותי, התחלתי להיות בקשר אם משהו, משום מה אני מרגישה תינוקית איתו...... וזה עושה לי רע להרגיש כקטנה מתנהגת. האם זה נורמלי ?יש הפרש בהתנהגות בגרות????????

רונית שלום רב, הפרש הגילאים אינו החלק המשמעותי, אלא התחושה שלך. נראה לי איכשהו שאת חשה לא בנוח, "תינוקית מדיי" או משהו בסגנון הזה... האם זו תחושה שלך, או שזה המסר שאת מקבלת מבן זוגך? חשוב לברר את מקור התחושה, ולהתמודד איתה... בברכה, טלי פרידמן

היי מה נשמע?תודה על העידוד, באמת! את באמת חושבת שזה שונה מתיכון ובכלל בית ספר מבחינה חברתית????? אני ממש בדיכאון ומרגישה רע ומפוחדת פחד אימיים מלהיות מנודה מכולם האם זה אחרת? האם לך נשארו החברות מהצבא,והתיכון כבר חולף אם הזמן???כי כרגע אני לבד בלי שום חברה. הרגעת אותי ההתחלות תמיד קשות, מסכימה כול מילה ,הבעייה שאצלי זה כפול פחד מתראומות של החיים חייבת עצה......... בייי נדבר... נטעלי

אל תדאגי כל כך תאמיני בעצמך ותראי שהכל יהיה בסדר. החברות הכי טובות שלי הן מהצבא החברים מהתיכון-הטובים באמת נשארו והפחות טובים התפוגגו כל אחד הולך לחיי. אנשים מתבגרים ומשתנים אנשים שפגעו בי המון בתיכון ודעתם עליי היתה חשובה לי-היום אני מסתכלת עליהם מלמעלה. ואפילו האדם שפגע בי הכי הרבה בתיכון, כיום הוא נהיה לידיד מאוד טוב שלי.כמו שאת רואה-הכל משתנה אנשים משתניםת מתבגרים ומסתכלים על הכל בצורה אחרת. מקווה שעזרתי..

כןןןןןןן,נכוןן אבל תמיד הייתי בודדה ומנודה אייך שלא היה לי תראומה מהצבא? השאלה היא אם באמת זה שונה ואיין את כול החברויות קבוצות כמו בתיכון....... כי תמיד הייתי בקרקאית של החברה הפחד והמצוקה שזה היה שוב...,,,,,,,,, כי :אם תמיד הייתי כך אומנם שעברתי בת ספר מה השוני היה??ואייך ולמה.. זה נראה לי שלא הפחד והבטחון יותר שאני ישאר כמו תמיד מנודה לבד. יש הבדל??? תודההה חמודההההה

אני סובל מ-OCD. בעבר טופלתי בשתי תרופות - מרוניל וסרוקסט (לא ביחד כמובן, בתקופות שונות). עם שתי התרופות סבלתי מתופעות לוואי רבות ומציקות (לאורך זמן, לא רק בחודש עד שלושה הראשונים). הייתי אומר שהן עזרו לי ברמה "בינונית". הגעתי להחלטה שאינני רוצה ליטול עוד תרופות, גם לא לנסות עוד תרופות מאותה המשפחה. ניסיתי גם טיפול התנהגותי, ללא הצלחה. קראתי על מחקרים על חומר בשם inositol, שהוא למעשה ויטמין מקבוצת ויטמיני ה-B, לטיפול בדיכאון, OCD ובעיות נוספות. שאלתי - האם יש פסיכיאטר שיסכים לנסות טיפול באמצעות inositol או לפחות לערוך מעקב? (ניתן לקנות את החומר בחנויות טבע).

עמית שלום האמת - לא יודע אתה יכול להכנס לאחד מאתרי medline ולבדוק האם יש ישראלי שחוקר אינוזיטול ואז לפנות אליו אישית ולשאול בהצלחה עמי

כמובן לא מצית עדין את דרכי הטפול הרגילות ולא בטוח שבכל תרופה תסבול מתופעות לואי בברכה עמי

שלום רב. יש לי בעיה ואני בהתלבטות האם הטיפול שאני צריכה הוא פסיכולוגי או פסיכיאטרי והייתי מעוניינת בהצתכם. בעייתי היא כזו : אני טיפוס מעט חרדתי - לחץ נוראי ממבחנים . חרדתה חברתית קטנה-אני מסוגלת לשוחח עם קבוצה ואף לעמוד ולהרצות מול קבוצה אך הדבר נעשה בחוסר ביטחון כאשר אני מדברת עם אנשים שאני מאוד רוצה שאני ימצא חן בעיניים. עקב כך יש לי בעיה לקשור קשרים חדשים. אני נוטה עקב הבעיות האלו לאכול ואף משמינה מאוד בתקופות לחוצות בחיי מה דעתכם האם טיפול פסיכולוגי יספיק או עלי לשלבו עם טיפול תרופתי. תודה נטע

נטע שלום יתכן שדי בטפול פסיכותרפי אבל תשובה סופית רק לאחר בדיקה של בעל מקצוע בהצלחה עמי

שלום לד"ר אברהם! בגיל 50, חוויתי בפעם הראשונה את נושא התקפי החרדה וזאת לאחר טראומה שעברתי. מאז, ולמרות הטיפול באפקסור אני ממשיכה לחוות את הארועים האלו, אם כי לא בעוצמה חזקה כל כך. האם קיים טיפול שמעלים את התחושות המפחידות הללו? והאם התקפי חרדה מחלישים את המערכת החיסונית של הגוף ועלולים לגרום להתקפי לב?(במקרה שלי - נוספים). חג שמח וכל טוב! תודה מראש על תשובתך .הקיבוצניקית.

ענת כמה זמן את על אפיקסור? האם יש תופעות לוואי? אני כמעט נהרגתי 4 פעמים ב6 חודשים ונכנסתי לחרדות מהחוויות הללו. ולמרות כל הפחדים לא נגעתי בכדורים ובכל זאת מצבי משתפר הסיבה העיקרית לשיפור זה כח רצון אם את תחליטי שאת באמת נלחמת בזה ולא מוותרת זה יעבור .אני כבר חיי עם זה שנה אבל זה כל הזמן משתפר לעבור זה יעבור רק צריך להילחם בזה. ענת תמתיני למנהלי הפורום ותדעי שהם יעזרו לך.זה פשוט לא יאמן הם ממש נותנים הרגשה של ביטחון. אני מאחל לך הרבה בריאות נפשית ופיזית ארייה

אריה שלום! לשאלתך, כמה זמן אני על אפקסור - 3 שנים, ללא תופעות לואי. ללמדך שכל אחד מגיב אחרת לתרופות וגם למצבים. לדעתי, לא ניתן "להיפטר" מהתקפי חרדה ללא תרופות. עם תרופות - זה מקטין את עוצמת ההתקף . תודה על האמפטיה ותודה על עצותיך. ענת.

לד"ר אברהם, שוב שלום! משום מה לא נעניתי לדואר ששלחתי ב- 9 לחודש. הדואר מכוון אליך. אנא ממך השב . בתודה מראש, ענת הקיבוצניקית.

שלום רב, אינני רופא, אלא פסיכולוג, ולכן מומלץ שתפני את שאלתך שוב, לד"ר אבני. מבחינתי, התרופות אמורות לסייע לפרק זמן מסויים, שבמהלכו אמור האדם להתחסן, ללמוד דרכי תגובה ראויות, וכו'. ולכן, אני ממליץ לך להסתייע באמצעות טיפול פסיכולוגי. אם תרצי הפנייה והכוונה - פני למייל האישי שלי עם מעט הסטוריה אישית שרלוונטית, וגם מיקומך בארץ. כל טוב ד"ר יוסי אברהם

ד"ר אברהם שלום! מאחר ולא התפרסם דואר האלקטרוני של ד"ר אבני, ולפי המלצתך אני הרי אמורה לפנות אליה, האם אפשרי שאת תוכן המכתב שאני שולחת לEMAIL שלך תנסה בבקשה להעביר גם אליה שתהיה לי תמונה יותר ברורה והחלטות יותר נבונות? תודה מראש, ענת הקיבוצניקית.

לד"ר אבני שלומות! לפי המלצת ד"ר אברהם, אני אמורה להפנות המכתב אליך. קיבלתי מספר עצות מד"ר אברהם ןעל אלו אני מודה לו מאד,בהזדמנות זו,אני אמורה לבדוק אותן. אודה לך מאד באם תתייחס לפנייתי ותשיב בהקדם האפשרי. חן חן לך - ענת הקיבוצניקית.

לד"ר אבני שלום! יותר מאוחר הבינותי שאת רופאה ועימך הסליחה על הפניה בלשון זכר.

רוצה אני לשתף אתכם בחוויות מטיפול שעברתי. אתכם הסליחה על אורכו של הסיפור ועל תוכנו הלא נעים. הגעתי למטפלת מסוימת באורינטציה פסיכואנליטית דרך המלצה של איש מקצוע מכובד מאד. היא מרצה באחד מבתי הלימוד לפסיכותרפיה בארץ ולמרות שהיא איננה עוסקת במחקר קליני הנחתי שהיא מקצועית מספיק. התשלום שהיא גבתה על פגישה טיפולית היה 300 שקלים ( 350 במחירים של היום) . את צורת הטיפול שלה אינני יכול לתאר במונחים של שחור ולבן. מצד אחד היא ידעה להגיד את המילים הנכונות והאמפתיות בזמן הנכון ולפרש לי באופן מקצועי את התכנים שאני מעלה. מצד שני חוויתי אותה כשתלתנית וגם מעט דברים שהיא אמרה לא נראו לי מקצועיים. שהבעתי ספקות על דברים מסוימים בטיפול היא סיפרה לי שוב ושוב כמה שנים היא למדה וכמה "סופרויזרים" השגיחו עליה עד שהיא הגיעה למעמדה המקצועי. "טיפול היא חוויה תלותית וללא מתן אימון שלך בי לא נוכל להתקדם" כך היא אמרה. אני הנחתי שספקותיי הם חלק מההליך הטיפולי ומאחר שהיו הרבה דברים טובים בטיפול המשכתי למרות שהאמון שלי בה לא היה שלם. לאחר פרק זמן משמעותי בטיפול, קרה משבר בעולם שמחוץ לחדר הטיפול - בעיה בעולם המציאותי שלי. הייתי מדוכדך מאד ובחנתי דרכים על מנת לפתור את המשבר. באופן מפתיע היא הציעה לעזור לי בפן מסוים מאד של המשבר - באופן החורג ממה שהיא חייבת מתוקף תפקידה כמטפלת. סירבתי להצעתה ואמרתי לה שאני לא יכול לקבל עזרה כזו שהיא לא חייבת לתת. היא שכנעה אותי שטיפול זה דבר גמיש ושאני לא מבין בטיפול ושבשעה כזו קשה שלי זה בהחלט בסדר לקבל את הצעתה. זו הייתה הפעם הראשונה בטיפול שנתתי בה אמון רגשי והיא נתנה לי להרגיש שאני חשוב לה יותר ממה שהחוזה הטיפולי מחייב אותה. לאחר כמה שבועות, אשר בחלקם היא בכלל הייתה בחופשה, היא חזרה בה מהצעת העזרה שלה. לא זו בלבד, בתקיפות רבה היא הציעה פתרונות שטחיים ולא נעימים משלה איך אני אמור לטפל במשבר המציאותי שהייתי בו. הייתי בהלם וממש ירדו לי דמעות. בפגישה שלאחריה התאוששתי ותקפתי אותה על העצות הלא מוצלחות שהיא נתנה. אמרתי לה שלמיטב ידיעתי מטפל איננו יכול לתת עצות במיוחד לא בתחומים מציאותיים בחיים שהוא איננו מבין בהם. כן תיארתי לה אפשרויות מוצלחות יותר לפתור את הבעיה. היא ענתה לי שוב שאינני מבין בטיפול. אמרתי לה שכל העניין מזכיר לי את החלום החשוב שסיפרתי לה עליו ואשר אמרנו שאנחנו עוד נחזור אליו. היא לא זכרה את החלום ההוא. בפגישה שאחריה התעוררו אצלי כעסים גדולים כלפיה. שאלתי אותה איך יתכן שהיא לא תזכור חלום כל כך חשוב. היא ענתה לי שהיא לא בטוחה שבכלל ספרתי לה חלום כזה. עכשיו כבר כעסתי מאד וביקשתי ממנה שתספר לי חלום אחד מבין אלו שסיפרתי לה ואשר את תוכנו היא זוכרת. היא לא זכרה כלום! היא אמרה שככה היא, שהיא זוכרת את מה שחשוב ואם זה לא מתאים לי אני יכול ללכת. ביקשתי ממנה שתספר לי ולו גם דבר אחד על עצמי שאני אינני יודע. היא ענתה לי שהיא לא יכולה מאחר וטיפול לוקח שנים. בסופו של עניין באמת הלכתי ממנה. השבר היה גדול. התקווה שמישהו מקצועי מקשיב לי ויעשה את האינטגרציה של הדברים שאני אומר בכלל הפגישות הטיפוליות ובכך יעזור לי לפתור את הבעיות שבגינם הגעתי לטיפול דינמי, נרמסה על ידה. היא פשוט לא הקשיבה ולא זכרה. לעולם לא אסלח לה על המהפך ביחס שלה כלפי בתקופה הכי קשה שהייתה לי בחיי. הופתעתי מהצעתה אשר חרגה ממה שהיא הייתה חייבת לעשות עבורי כמטפלת ואפילו הפעלתי שיקול דעת וסירבתי להצעתה. הייתה זו היא ששכנעה אותי לקבל את הצעתה ובכך להשלות אותי שאני חשוב לה מעבר לחוזה הטיפולי. הייתה זו היא שלא זכרה אף חלום שלי ובכוחניות רבה לומר אם לא מתאים לך תלך. כיום, אחרי קריאת חומר מקצועי רב בתחום הטיפול,אני מטיל ספק בידע המקצועי שלה. אני מניח שלקורא מבחוץ את דברי הם לא נשמעים קשים. אבל רק מי שהיה בטיפול דינמי יכול להבין את עוצמת התהליכים הרגשיים הקורים שם. לאחר שעברתי בכוחות עצמי את המשבר המציאותי שהייתי בו ולאחר שאני מנוסה יותר בכל מה שקשור בטיפול ניסיתי לחזור שוב לטיפול. קיימתי מספר פגישות אינטק אם מספר אנשי מקצוע שונים. לצערי זה פשוט לא זה. מה דעתכם? ותודה מראש על ההקשבה

אני מצטערת לשמוע שהיתה לך התנסות קשה עם מישהי שא קיימה מה שציפית ממנה אני מאמינה שהצלחה בטיפול יכולה לנבוע גם מבחירה נכונה של מטפל והיווצרות של קשר טיפולי תומך. אני מאמינה שאם תחפש מספיק תימצא מטפל שתוכל לתת בו אמון הייתי ממליצה לך אולי טיפול ע"י שני מטפלים (יש טיפולים כאלו) אולי תלך למכון פסיכותרפוטי שם יתאימו לך מטפל וטיפול לפי הצרכים שלך אני כן מאמינה (אף על פי כן ולמרות הכל) בחוזקו של הטיפול, עם זאת כמו בכל תחום בחיים גם כאן יש כשלונות והצלחות (הגם שהם כואבים מאד ויקרים מאד)

שלום רב, תוכן מכתבך מעלה חוויה אישית מאד מטיפול, וזוהי דוגמא אחת מיני רבות מתוך החוויות העלולות לקרות בתוך טיפול. אני יכולה להבין את הפגיעה שלך על פניו, אבל יש בדברים שאתה מציג הרבה נקודות בהן אפשר להתעכב ולחשוב מה משמעותן, מה מקור הפגיעה דווקא שם ועוד. ניתן לראות את החויה מכמה צדדים, ולכל צד, הטיעונים שלו. וחלילה שלא תבין שאני מאשימה אותך במה שקרה ומצדיקה את המטפלת. כלל וכלל לא, אבל בחויה שהצגת ובדרך שבה סיפרת ישנן נקודות רבות שנראות בעיני אישיות מאד, ובוודאי שאני לא אדון איתך אודותיהן כאן על גבי הפורום. להערכתי אל לך למאוס בטיפול ובמטפלים. עליך להמשיך ולחפש את המטפל המתאים. מציאת מטפל היא משימה קשה ולעיתים סיזיפית. אני מבינה את החשש שלך לתת את אמונך מחדש במטפל, אבל כאן בדיוק המקום של עד כמה אתה מעוניין בטיפול, ועד כמה אתה מעוניין להמשיך לחיות כפי שאתה כיום. נראה שבסך הכל אתה הצלחת להסתדר במשבר למרות התנהגותה של המטפלת, ובעצם הסתדרת לבד. זה באמת מורכב מכדי לדון במספר רגעים כאן, אבל המסר העיקרי הוא שאם אתה מעוניין בטיפול, אל תתייאש! תמשיך לחפש! חג שמח, טלי פרידמן

איך יודעים שהטיפול אפקטיבי, לפי מה זה נמדד ואחרי איזו תקופה מתחילים לשאול את השאלות? מצד אחד אני תלוייה במטפלת ומחכה כל השבוע לפגישתנו, ומצד שני לא יודעת אם היא עוזרת לי- כי אני בכל זאת עדיין בדיכאון, ועדיין לא עשיתי שום שינוי בחיי, עדיין מרגישה מפוחדת ומבולבלת ואובדת עיצות לגבי עצמי ועתידי. אז, איך לדעת מה לעשות, ואיך מעלים שאלות כאלו בטיפול מבלי לפגוע במטפלת?

א. " טופלתי " שלוש שנים על ידי מטפל דינמי(פסיכיאטר) . במהלכם , בעיקר דיברתי על עצמי ברצף אסוציאטיבי ,ללא הנחיות מיוחדות, כמעט ללא שיקופים . לדבר " על " המצוקות ברמה של ונטילציה קצת הרגיע אותי אך לא מעבר לכך. לא יצאתי מהטיפול עם תובנות משמעותיות וכלים להתמודד עם מגבלותי הרגשיות והאישיותיות. אגב מדובר באחד הפסיכיאטריים המוכרים בארץ. אני מאוד מכבד אותו כבן אדם אך לא את דרך הטיפול. מעבר לכך יאמר לזכותו שבתקופת הטיפול היתי סטודנט והוא החליט לגבות ממני רק 20 דולר לפגישה בגלל קשיי הכלכליים. הוא מן טיפוס אדאליסט כזה אבל מטפל לא מי יודע מה אם לשפוט על פי תוצאות הטיפול שלי ( אבל לא רוצה לעשות הכללות יתכן שלאחרים כן עזר טיפולו) ב.מספר שנים לאחר מכן, בעקבות מצב משברי הופנתי לפסיכולוגית. קיבלתי טיפול קצר מועד ממוקד, תחום בזמן. לטיפול זה נקבעו מטרות ויעדים על מנת להשיג את המטרות. יצאתי מהטיפול עם ארגז כלים להתמודדות עם קשיי החיים, ברמה החשיבתית, הרגשית וההתנהגותית. אתן לך דוגמה בימים האחרונים סבלתי משינויים במצבי רוח ו "אזנתי " את עצמי על ידי שימוש בכלים החשיבתיים שקיבלתי במסגרת הטיפול. זו ההתנהסות האישית שלי. יש גישות שונות שעובדות כנראה על אנשים מסוימים כן ועל אחרים לא. ויש מטפלים שהם בני אדם מקסימים למרות שהטיפול שלהם לא תמי מסייע. כאמור ,זו ההתנסות שלי שהיה חשוב להביאה לפורום. איתן

איתן שלום, האם תוכל, בבקשה, לפרט יותר על סוג הטיפול: מהו טיפול קצר מועד, למי הוא מתאים, עם איזה "ארגז כלים" יצאת משם (כמה שהייתי רוצה ארגז כלים), איך מגיעים לאיזון עצמי (כמה שאני כמהה לקצת איזון), ובאיזה כלים מחשבתיים אתה נעזר.. המטפלת שלי מקסימה, בפירוש מקסימה, אני קשורה אליה מאד, אולי אפילו יותר מידי, אך יחד עם זאת אני קצת מתוסכלת מהעובדה שאני כבר חצי שנה בטיפול ומצבי היום הוא המצב הנפשי הגרוע ביותר שידעתי מעודי. אני שונאת את עצמי, את מי שאני, את המחשבות שלי, את החיים שלי, ורוצה שינוי!!! אבל משותקת, לא מצליחה לשנות כלום בקוביה הדפוקה שלי, אני לא יודעת מה לעשות, חברות לא מפסיקות להגיד לי שהטיפול לא עוזר לי ואף מזיק ומנסות לשכנע אותי לשקול מעבר למטפלת אחרת, אבל אני לא רוצה! מצד שני אני לא יודעת כבר מה אני רוצה ולא יודעת מה טוב לי. אני מצטערת על כל הסיפור המכביד הזה ועל מיליון השאלות, אני פשוט באמת רוצה לשמוע ממי שהיה "שם" והיום הוא במקום טוב יותר- זה נותן לי תקווה.

שלום רב, אני מעריך את גילוי הלב שלך, ואת הרצון שלך לשתף אחרים בנסיונך האישי. המלים 'טיפול נפשי' מעוררות ציפיות גדולות, ומעטים יודעים מה באמת קורה בטיפול כזה. קשה לשפוט את מה שקורה בין מטפל למטופל, ולכן לא אתייחס לכישוריה המקצועיים של המטפלת שלך, אלא לשני נושאים חשובים שהעלית כאן. ראשית, כתבת על הציפיות שלך מן הטיפול. כתבת שהמטפלת שבחרת מלמדת באחד מבתי-הספר לפסיכותרפיה, וניתן היה גם להניח שאתה מאמין שיש קשר בין מחקר קליני לבין מקצועיותו של המטפל. כתבת גם ציפית שמישהו מקצועי יעשה אינטגרציה של הדברים שאתה אומר ויעזור לך לפתור בעיות. לצערי, הדברים אינם כה פשוטים. פסיכותרפיה עוסקת בתחום הנפש, שאיננו ניתן למחקר מדעי, ולמעשה איש לא יודע מה באמת קורה בין מטפל למטופל. לעתים מטפל עשוי להיות מצוין עבור מטופל אחד, וגרוע עבור מטופל אחר. כלומר, איכותו של הטיפול מותנית בקשר הטיפולי הנוצר בין שני הצדדים, ולאו דווקא במחקר או בהוראה. גם את הציפיה שמישהו יפתור את בעיותיך קשה מאוד לממש. טיפול נפשי אינו תהליך של התערבות רפואית הפותרת בעיות. זהו תהליך שמאפשר למטופל למצוא דרכים לסייע לעצמו ולחזק את כוחותיו שלו. מטופלים המצפים לשינוי שיבוא מבחוץ כמעט תמיד מתאכזבים. הנושא השני שהעלית חשוב ביותר, והוא עומד במרכז התהליך הטיפולי. מאחר ולקשר בין המטפל לבין המטופל יש תפקיד מרכזי בתהליך זה, קיימת מערכת של כללי-יסוד המאפשרת את קיומו של הקשר. כללי-יסוד אלו כוללים את החוזה הטיפולי שהזכרת, ואת התנאים המוסכמים לטיפול, וביניהם מטרות הטיפול, הסיבות לטיפול, צורת הטיפול, משך הטיפול, התשלום וכו'. כל פריצה של כללי-היסוד מערערת את הקשר הטיפולי ויוצרת במפנה בתהליך. לעתים, כמו במקרה שלך, ערעור כללי-היסוד על-ידי המטפל פגמה קשות באמון שלך ומנעה את האפשרות להמשיך בטיפול. התגובות שלך לסטייה מן הכללים מובנות ואפילו צפויות. עם זאת, ישנם מקרים שבהם דווקא פריצת כללי-היסוד מטלטלת את מה שעוצר את הטיפול, ומניעה את גלגלי התהליך הטיפולי. מובן, שיש להימנע מסטייה מן המסגרת המוסכמת, אך בפועל זה כמעט בלתי אפשרי. המטפלים, כמו המטופלים, הם בני אדם העושים טעויות. מטפל טוב הוא זה היודע לנווט את טעויותיו ולהפוך אותם ליתרונות טיפוליים. לצערי, לא זה מה שקרה במקרה שלך. גם אם תחפש, לא תמצא שני מטפלים דומים, ולכן כדאי שלא להסיק מסקנות ממקרה יחיד, ולהמשיך ולחפש את המטפל המתאים לך. בהצלחה, דרור גרין

לדרור שלום, כתבת: " זהו תהליך שמאפשר למטופל למצוא דרכים לסייע לעצמו ולחזק את כוחותיו שלו." אם לא הצלחתי לעשות את זה עד כה, ואני רק שוקעת- האם הבעייה היא אצלי, ז"א ,ברור לי שאני מחכה שהמטפלת שלי "תבוא ותציל אותי" ממש ככה, מודה. אבל, האם אין זה מתפקידה לשנות אצלי את דפוס החשיבה הזה, ז"א האם זאת אחריות שלה או שאני חייבת לעשות את השינוי אצלי, ואם אני לא מצליחה לעשות את זה ,אם כן, אז כל טיפול פסיכולוגי מכל סוג שהוא לא יעזור לי...! אני ממש מבולבלת ומקווה שלא בילבלתי אותך גם. תודה.

מחפשת בצורה נואשת עזרה בהתמכרות לאוכל. אין לי כוח לטיפולים ארוכי טווח שידונו בחסכים שלי בילדות. אולי אפשר באמצעות היפנוזה? אנא עזרו לי

מה שאת למעשה מחפשת זה אבקת קסם שתגרום לך להפסחק לאכול ללא מאמץ בעצם אולי לא להפסיק לאכול? אולי את רק רוצה להפטר מהסמפטום אבל לא מהבעיה? אין אבקות קסם כל שינוי דורש נכונת ומאמץ מצידך דורש עקביות, דורש התמדה אבל יש אור בקצה הנמהרה אני כבר רואה אותו

יש קבוצות תמיכה של מספר מפגשים שמלמדים אותך דרך התנהגותית שהיא קצרה. שמעתי שבתל השומר יש- במרכז להפרעות אכילה.

יפית, אני אישית בקבוצת תמיכה. אולי זה יכול לעזור גם לך. עדי

איזה קבוצת תמיכה? אני אשמח להצטרף

שלום רב, מנסיוני בסיוע לנושאי התמכרות לאוכל, אני מוצא כחשוב את עניין ההסטוריה של תנאי הגדילה בבית, אבל המקום והזמן שמוקדש לכך, לפחות אצלי, הוא ממש מינימלי. הדגש הוא על משימות רלוונטיות לשינוי אורח חיים, וגיוס מוטיבציה למשימות הללו. פני למייל האישי עם יותר מידע עלייך, וגם מיקומך בארץ, ואנסה לתת המשך הכוונה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מיקומי ירושלים. בת 45 נשואה

יש לי גזים... מה לעשות?

באת בזמן...תמלא לי את הסיפולוקס!!

שלום רב, איך אציג את שאלתי? אספר לכם ומי שיוכל לתרום את חלקו או לייעץ לי עצה אשמח לשמוע! אוקיי אני בחורה יפה ומושכת נעימת הליכות ובלה בלה חכמה בלבלבלבלההה.. רבים מתחילים איתי אך יחד עם זאת איני מוצאת או מגלה בהם עניין בעקבות היותי ביררנית מאד ...ודרישותי גבוהות מאד לכן אני פוסלת אותם ולא נותתנת להם להתקרב אלי עד לגבול מסוים ואז מנתקת את הקשר! אז השאלה שלי ממה זה נובע?...למה אני נוהגת כך ולמה איני מוצאת את האדם הנכון ? ומה מקור או שורש הבעייה?.. אשמח ליעוץ ולעצה ממכם! בתודה מראש הסגולה..

אני חושב שיש לך בעית ביקורת עצמית גדולה מאוד. אין אדם מושלם אבל אנא ממך על תפגעי בבחורים, טובים ורגישים המנסים כמוך למצאו קשר מענין. חפשי את החיובי בבן-זוג ותתפלאי כמה יפים החיים. בברכה זוהר...

אני מכיר הרבה בחורות בררניות ....היום הם רווקות בנות 45 ובמקרה הטוב נשואות אם שימפנזות!!

שלום רב, שאלותיך מצויינות, אבל כלליות מדי בכדי לאפשר מענה, כי לכל אחד/ת רקע שונה, אישיות שונה, וכו'. מנסיוני במפגשים שנסבו על העניין הזה מצאתי כי דחיית גברים היתה בשל תלות באם אצל אחת, בשל שינאה לאב אצל השניה, בשל קינאה לאחות אצל השלישית, בשל איום קדמון בגיל העשרה אצל הרביעית, וכך הלאה והלאה. יש סיבות כמניין המתלבטות. מהמשך הפרוט הזה הרי לא תצמח לך תועלת. נראה לי שהליכה לכיוון כל כך חשוב, כמו בניית זוגיות, שווה את המחיר של הוועצות אישית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

היי, שלום הסיפור שלך ממש מתאר את הסיפור שלי רק שאני בת 23 ........ואת......???? כן גם אני נראת מצוין ומתחילים איתי המון, לפעמים אני גם לא מבינה את עצמי למה אני פוסלת כנראה זה פחד מסויים שמסתתר בתוכינו אולי מזה שהוא יכיר אותי ויזרוק או לא יאהב אותי מספיק......... המון לי זה קורה ואני רוצה לציין שאני בתולה!!!!!!!!!!!!!!!!! יש לך עצה בשבילי??????

שלום רב, עצתי שניתנה בשאלה שלמעלה מופנית גם לך: נסי להסתייע בהוועצות אישית עם מישהו מקצועי. כל טוב, ודרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

רונית היי, במקרה שלי כפי שאמרתי אין לי בעיה לצאת איתם אך בכול אחד ואחד מהם אני מוצאת משהו שלא מוצא חן בעיני שמתבטא באופי ,מראה ,ביחס ו בהתנהגות ...לכן אני נמצאת בסיטואציה זו כלומר אני לא מרגישה זיקוקים או קליק כלשהו, כמו שאר בנות גילי... לכן ניתן לספונטניות שבנו להובילנו כפי שטל מיעצת לנו ... מה את אומרת נעשה את הצעד מה כבר יש לנו להפסיד ????...היי זו בעצם חוויה אהה... לא?..

הייתי פעם היכן שאתן. . . התרופה הכי טובה היא פשוט לקפוץ למים. "תלכו" על מישהו שתחליטו מראש - אל תצפו לזיקוקים. ואפילו מראש תתכננה לעזוב או לסיים את הקשר- הנמכנה ציפיות בכוונה. זה נשמע אולי קצת סוראליסטי כרגע - אבל זה מוריד את ההילה של "הקשר הראשון" ,הגלוריפיקציה והפחדים ומשחרר לחופשי. אם אתן לא-דתיות זהו פיתרון מעולה. הזמן רץ ופתאום תמצאנה את עצמכן מבוגרות ועם "השאריות בלבד". יש מספיק "גברת לוין" בעולם. טל.

קיבלת את המייל עם הקובץ?

אינשם, השארתי לך הודעה בעץ למטה לפני שעות, שקיבלתי את המייל עם הקובץ ושלחתי תשובה. ליל מנוחה, טלי פרידמן

אה..אוקיי...תודה לא ראיתי...

עיינתי בקישורים. מעניינים מאוד. אבדוק את הנושא. תודה עופר

בהצלחה....ותזכור תן לזה חודש!!!!!

בהמשך לשאילתך שכחתי לציין את מה שהכי חשוב.....התרופה לא פוגעת בכושר המיני.... ל ה י פ ך.....!!!!!!!! בניגוד לסרוקסט ודומיו!!!!!

להיפך ... לא פוגע או להיפך... מעורר? עופר.

שלום רוית אני גרה בדרום אפריקה ומספר פעמיים התיעצתי עמך דרך הפורום לגבי בעיות שהיו לי או שאלות לגבי ביתי אני חייבת לציין שמאד עזרת לי. סיפרתי על כך לחברה מקומית והיא בקשה ממני לשאול לגבי בעיה שיש לה: הילדה שלה בת שנה וחצי הולכת אומרת כבר מספר מילים ובסך הכל מתפתחת יפה ובהתאם לגילה {האמא מורה} אך בלילה היא מתעוררת המון ורוצה להרדם רק בזרועות אמא שלה היא ובעלה ניסו את כל השיטות האפשריות האחת להשאיר את הילדה לבכות אז הם חיכו וחיכו כך במשך שבועיים לא עזר העסק והילדה התחילה להקיא בכוונה במיטה עם לא באים אליה אז הם התחילו לנקות את המיטה ולהחזיר אותה ואחרי שהקטנה הבינה מה קורה היא התחילה לדפוק את הראש במיטה הם עטפו את המיטה בספוג והצרחות המשיכו והמשיכו הם מיואשים וכרגע ממשיכים לקום בלילות להרדים את הילדה על הידים או לצרף אותה למיטתם הם התיעצו כאן עם רופא אך ללא תוצאות מה דעתך????? ותודה מראש על תשובתך

הילה שלום רב, רוית נמצאת כעת בחופשה בשל מעבר לדירה חדשה. היא תשוב לפורום ככל הנראה בעוד מספר שבועות. בברכה, טלי פרידמן

so OR I hope its you and not that nudje that keeps bothering me and others well I guess you read my story even though its not all I have been threw . well Yehuda I hope your one of the good guys and If you think you can help me in any way you are more then welcome. by the way what I have is post trauma stress and anxiety even though I had only three attacks almost 8 month ago I am still in fear that it could come back so even though I started to get out and stuff I am still not fully recovered so this is my e-mail [email protected] hope to hear from you thanks and chag samehach I sent you an interview with God something very very nice I hope you will be able to open it Ariia

תרגום ההודעה: תרגמתי בלשון זכר למרות שאני לא יודעת אם כך הדבר. אז אור, אני מקווה שזה אתה ולא הנודניק שממשיך להציק לי. אני מניח שקראת את הסיפור שלי למרות שזה לא כל מה שעבר עלי. יהודה אני מקווה שאתה אחד "מהבחורים הטובים" ואם אתה חושב שאתה יכול לעזור לי אתה יותר ממוזמן לנסות. דרך אגב, אני סובל מפוסט טרומאטיק סטרסס- לחץ כתוצאה מטראומה- וחרדה. למרות שהיו לי רק 3 התקפות לפני 8 חודשים אני עדיין מפחד שזה יחזור אז למרות שהתחלתי לצאת ולעשות כל מיני דברים עדיין לא החלמתי לחלוטין. האי-מיל שלי הוא [email protected] מקווה לשמוע ממך תודה וחג שמח שלחתי לך ראיון עם אלוהים משהו מאוד נחמד שאני מקקוה שתצליח לפתוח.

תודה נשמה....מותר לשאול מי את/אתה???

בתרגום חופשי אתרגם לך.... ג'ב איתם היקרה לפי הטיפולים שעברתי עם בנך יהודה "הוא נראה לי בסדר גמור" רק דבר אחד גיליתי עליו: שהוא חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה

שלום. אני בת 33 גרושה מיזה 3 חודשים , אך התחלתי לסבול או שזה המשכיות של דיכאון אשר לא ידעתי ממנו, רק לאחרונה לאחר קריאה רבה אודות דיכאון ומידע הגעתי למסקנה כי אני סובלת מדיכאון. שום דבר לא מעניין אותי, אפילו לא יציאות לבילויים , משפחה, ושום דבר לא מעניין אותי יותר. בנוסף אני סובלת מתלישת שער כפייתית מגיל 15. הלכתי לרופא ונתנה לי סרוקסט ותרופה לשלוב נגד דיכאון. התחלתי מכמות קטנה והכמות גברה. לא נראה לי שזה עוזר ,אני כבר חצי שנה מטפלת בזה וכל פעם היא שואלת אותי באים זה עזר.אני כבר מתביישת לומר שזה לא עוזר כי נראה לי שאין לזה מוצא או פיתרון. אנא עזרו לי ,אני מיואשת , נראה כאילו רק אני סובלת מיכך. האים יש אירגון תמיכה או עזרה נוספת היכולה לעזור לי. אני רוצה לעזור לעצמי רק לא יודעת איך. אני מיואשת.אנא עזרו לי.

חברה שלום רב, אני לא כל כך מבינה אם במשך חצי שנה אין שיפור בהרגשה, מדוע הרופאה לא ניסתה לשנות לך את הטיפול התרופתי. האם זו רופאת משפחה, או פסיכיאטרית? רופאי משפחה יודעים פחות בעניין התרופות האלה, לעומתם פסיכיאטרים הם ה"מומחים" בעניין. שאלה נוספת היא האם את הולכת לטיפול פסיכותרפויטי (שיחות) בנוסף לטיפול התרופתי. לפי מה שהבנתי מדברייך כנראה שאת לא הולכת לטיפול. לדעתי, לתרופות האנטי דיכאוניות (ובכלל לתרופות) יכולת מוגבלת, ולכן יש להוסיף תמיכה וסיוע נוספים. מכאן שאני ממליצה לך בחום להגיע לטיפול פסיכותרפויטי, בין אם דרך המרפאות הציבוריות או קופ"ח ובין אם דרך טיפול פרטי. לגבי קבוצות תמיכה, את יכולה לברר דרך המרכז לעזרה עצמית בת"א (אפשר להשיג את מספר הטלפון שלהם דרך שירות בזק 144) חג שמח, טלי פרידמן

http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=6&i=214542&t=213701

לחברה. יש קבוצת תמיכה שאני הולך אליה פעם בשבוע. אנא ממך השאירי לי טלפון שלך ושעות, נוחות להיתקשרות בדואר שלי. [email protected] בברכה זוהר.

אני מרגישה אשמה בגלל שאני לוקחת זמן לעצמי לשם פעילויולת כגון גירוי דגדגן ,עיסוי ארוטי ולקיקת פות. פשוט מפני שפעילויות אלה אינן מגרות במיוחד את החבר שלי החבר שלי אומר שרק זונות נהנות ממגע בדגדגן ומלשכב על גבר. אני חשה שהדבר פוגע במערכת היחסים שלנו. אשמח לקבל עצות. דינה

רציתי לשאול מה הכוונה לא בשכיבה? אז יש דרך אחרת אני בת 19 ומעונינת לדעת??תודה

עניין טכני... עזבי אין לי עניין להיכנס לזה . סליחה אם אכזבתי שלך דינה

דינה שלום רב, מגע מיני בין שני אנשים יכול להיות מתוך מספר כוונות: סיפוק, צרכים, קבלת כסף (זנות) וביטוי לאינטמיות שבאהבה. כאשר מדובר במערכת יחסים זוגית, אני רואה את המגע המיני כסוג של ביטוי אהבה, בצורה האינטימית ביותר. בתוך המגע הזה אמורים להיות כרוכים הדדיות, קבלה והנאה. חברך טוען למעשה שאין צורך בהנאה, ו"את לא אמורה להנות מזה, אלא אם את זונה". האמנם? אם כך מדוע אתם מקיימים יחסי מין? להערכתי עליך לבדוק מה משמעות קיום יחסי המין ביניכם עבורך ועבורו. אולי אם יתברר שיש שוני מהותי בהתייחסויות של כל אחד מכם אל המגע הפיזי, תביני מאיפה נובעות תחושות האשמה (הלא מוצדקות) שלך... חג שמח, טלי פרידמן

אתה סובל מאותה בעיה כמו שלי בדיוק....פאניקה פוסט טראומטית""זהו המונח האזרחי...המונח הצבאי זה מקביל להלם קרב!!!!אבל הסיפור שלי כרגע לא משנה!! בגדול זה הצטברות של מס אירועים מפחידים שספגת אבל לא חשת בכך עד שהכל התפרק!! אז קודם כל תשכח ממה שהיה פעם...לא רוצה להפחיד...ניתן לחיות אם הבעיה אבל לעולם לא לחזור לאיך שהיית(סליחה שאני זורק הכל ישר בפרצוף) כל מה שעברת ועובר כולל טיפולים שרלטנים...פסיכולגים היפנוזה הכל חבל על הזמן!! אל תעז לגעת בכדורי הרגעה ממש הבנזאופינים כלומר וואבן.... קלונקס ...טרנקסל...קסנקס..וכו כי הם ממכרים טיק טק ותופעות הלוואי שלהם זה חרדות בעוצמות חזקות...אל תתרגש מהסחרחורות גם לי זה קרה הכל נראה לך עכשו מפחיד...החושים שלך מחודדים...אתה קולט עכשו דברים מה שלא קלטת בעבר...עולמך הולך ומצטמצם הכי בטוח אתה מרגיש רק בבית...ואם אתה חוטף התקף בחוץ אז כמה שאתה מתקרב לבית אתה מרגיש יותר טוב!!! ואם אתה כועס או פוחד לוקח לך הרבה זמן להרגע שלא כבעבר...כואב לך פה כואב לך שם בעקר כאבים בצוואר כי הגוף כאילו נתקע במצב של מתח ומסרב להשתחרר!!! המצב הזה גורם לך לתיסכול אתה לא מבין מה קורה ולמה אבל אתה חש שאתה לא כתמול שלשום!! אז ככה קודם כל אל תיתקע בבית....תמיד תצא מהבית סע אל תפחד כי אם לא אתה תלך ותצטמצם ולא תוכל לצאת מהבית ויקח לך זמן לחזור לשגרה!!! תעשה ספורט ריצה או משהו כי אתה חייב לשחרר את המתח שמצטבר אצלך בגוף..אפילו אם אתה לא מרגיש מבחינה תרופתית...אני הייתי שפן הנסיונות של המערכת כל הכדורים דחפו לי התמכרתי נגמלתי אם סבל של 8 חודשים של גמילה קשה....לא נגעתי בכדור 8 שנים עד שלאחרונה יצא כדור חדש בשם ,אפקסור" כמובן שבררתי עליו עשיתי מחקרים לגביו עקבתי אחרי ברבה אנשים שהשתמשו בו התיעצתי אם הרבה רופאים עד שהחלטתי להשתמש בו....וזה עובד הוא עזר לי פלאים כמעט ללא תופעות לוואי לא ממכר והוא עובד בדיוק על מה שאנחנו צריכים....אבל מה צריך סבלנות ולדעת איך בהתחלה להכניס אותו לגוף אבל זה כשתחליט!! הכדור ייתן לך מצב רוח...לא תחוש חרדות לאט לאט יחזור לך הבטחון ותרגיש טוב תאמין לי לא תצטער...אני כבר 4 חודשים ומרגיש מעולה!!!! אז תיהיה איתי בקשר מה קורה!!! בהצלחה נשמה ושים זיין אל תחזיק בבטן תוציא תוציא!!!! גש לפסיכיאטר ותגיד לו שאתה רוצה אפקסור כי יש לך חבר שזה עזר לו ותראה מה הוא אומר ....דרך אגב יש עוד 2 סוגי תרופות שעוזרים ולא ממכרים !!!! אחרי שתקבל את האפקסור תיהיה איתי בקשר לגבי אופן השמוש...זה חשוב!!!!

שתי שאלות אם ךא מפריע לך לענות לי : 1 . האם התרופה שאתה לוקח גם בזודיאזפנים? כמה זמן בשוק ? מאיפה אתה יודע שלא ממכרת . 2 . האם התרופה פוגעת בכושר המיני. תודה עופר

לא ...לבנזאופינים אני לא מתקרב די זה מספיק!!!! אפקסור לא ממכר...והוא שייך לתרופות החדשות ממש srni תשמע בדקתי חקרתי עשיתי שעורי בית תאמין לי!!! אבל תשמע על כל אחד זה משפיע אחרת עלי טפו טפו טפו זה תפס!!!! ותאמין לי הסיפור שלי זה לא היה כסף קטן!!!! אני אשלח לך קישור

http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=283

לפני שנים רבות אושפזתי בבי"ח פסיכיאטרי וכעת התבקשתי למצוא את התיק. למי עלי לפנות? תודה.

שלום לרשומות רפואיות באותו בית חולים בברכה עמי

אני משוחררת כבר 5 חודשים ואני בדיכאון איום!!! אני כבר חודיים שלמים ללא עבודה אני משתגעת !! אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי אני כל כך מבולבלת,לא יכולה להחזיק מעמד בכלום.. אני כל כך בדיכאון מזה שאני עוד גרה בבית אני לא יודעת איפה אני רוצה לגור ניסיתי לגור באילת,היה לי קשה שם עכשיו אני בבית הורסת כאן הכל ההורים שלי מסתכלים עליי בגועל אני מ י ו אש ת אני לא יודעת מאיפה להתחיל !! חיפשתי כל כך הרבה הייתי במליון ראיונות,חברות כוח אדם אני יותר מהכל רוצבה לברוח מהבית והכי הכי-אני כל כך מאוכזבת מעצמי-הייתי תלמידה טובה היה לי תפקיד טוב בצבא ועכשיו אני לבד אין לי כלום אני לא יודעת מה אני רוצה אני לא מסוגלת לקום בבוקר אני לא יודעת מה לעשות אני במצוקה נוראית תעזרו לי כי אני לא יכולה לעזור לעצמי !!!!!!

לילך, יש לי חברה טובה שנמצאת בדיוק במצב שלך, גם היא ניסתה לברוח לאילת ובינתיים היא גם נשארת שם. היא גם מתכננת על לעזוב את הארץ ואת הכל ברגע שהיא תוכל, אבל זה לא פתרון. אלא אם כן זה באמת מה שאת רוצה. גם אני אחרי הצבא הייתי במצב דומה וניסיתי קצת להירגע. התחלתי לעשות קצת מדיטציה וגם הלכתי לכמה שיחות עם פסיכולוג. הייתי מאוד נגד בהתחלה, אבל זה יכול לעזור וקצת לכוון. אז תחשבי גם על הכיוון הזה. עוד דבר, אם יש משהו שאת אוהבת לעשות, אז תעשי אותו. למשל ציור, ריקוד, כתיבה וכאלה, זה נורא מרגיע ונותן למחשבות קצת מנוחה. ואז גם תחשבי בהרבה פחות לחץ ואולי תגיעי לפתרון. ודבר אחרון, אני מציעה לך גם לקבוע לעצמך מטרות, ולעשות אותן אחת אחת. מקווה שעזרתי.

היי יש לנו בדיוק אותו דבר רק שאת אחריי טיפה, אני בת 18 וחצי לפני גיוס ,וגם כן אני ככה מתוסכלת ומיואשת לי זה יותר.......... רעיונות אולי משהו קצר כמו מלצרות או להתחיל ללמוד משהו שאת מתענינת בו תהני מהחופש, כמו שלי אומרים............ ועוד דבר, אני חייבת עזרה עזרה מימך אני המון המון זמן בסבל אני חודשיים לפני גיוס, ויש לי פחד חרדות מהחברה ברצוניי לציין שתמיד הייתי מנודה ולא רצויה ולא מסומפטת מאז שאני זוכרת אותי!!!1!!!!!!!!!!!!!!1 הפחד להמשיך גם בצבא????? אני בחרדות בפחדים בדכאונות ובכי בלילות עברתי הרבה בתי ספר בתיכון, אך לצערי לא היה שיפור בבקשה עיזרי לי אייך זה האם זה חברויות כמו תיכון האם זה דומה האם זה שונה ? האם אני הסתדר אפילו אם תמיד הייתי לבד בבקשה אני מודה לך.....נטעלי

אני ממש מוחמאת מזה שאת מבקשת את עצתי אני לא בדיוק מקצועית ודי מבולבלת-כמוך אבל אני ממש אשתדל לעזור לך אני לפני הצבא לא עבדתי ולא עשיתי כלום פשוט טיילתי נהנתי ועשיתי כיף חיים כי ידעתי שעוד חודש וחצי אני במסגרת חדשה.לכן לא הפריע לי החופש. אני באמת חושבת שאין לך מה להלחץ את עוד ילדה ואת יכולה להרשות לעצמך להנות וכמו שאת אמרת בעצמך את יכולה לעבוד קצת במלצרות או משהו זמני אחר והכי חשוב-לעשות דברים שתמיד רצית לעשות-זה הזמן !! בקשר לחשש שלך מהחברויות בצבא.. את תתחילי משהו חדש לגמרי...אני בטוחה שתמצאי את החברות שלך גם במסגרת הצבאית לא זה לא תיכון-אין מקובלים ושטויות כאלה.כל אחד מוצא את החברים שלו ואלו הם חברים שנשארים לתמיד..ככה זה היה אצלי. ההתחלות תמיד קשות אבל אני מבטיחה לך שיש למה לצפות !! הכל לפנייך חלק ומוכן רק לך ואת תצליחי ותסתדרי לבסוף !!! אני באמת מקווה שעזרתי לך קצת !! בהצלחה בהכל הכל הכל!!!!

לילך שלום רב, ההצעות של מאי ונטעלי מצויינות, ואין לי מה להוסיף עליהן. אני חושבת שכדאי לך אולי לפנות לייעוץ בהכוונה מקצועית, ובמקביל ללכת לייעוץ פסיכותרפויטי, ולו רק כדי "לארגן" לעצמך חזרה את החיים. בהצלחה, וחג שמח, טלי פרידמן

אני מודה לך על התגובה.. העניין הוא שהנסיון שלי עם פסיכולוגים קצר ומאכזב. בצבא נפגשתי פעמיים עם קב"ן בהמלצת הקצינה שלי אבל הרגשתי יותר מטומטמת מתמיד. לפני כחודש ביקשתי הפניה מהקופת חולים וגם הפסיכולוג שדיבר איתי.. לא יודעת הרגשתי שהוא לא מבין מה אני רוצה. הוא אמר לי לקבוע תור שוב אבל נתן לי הרגשה שזה בזבוז זמן. אין לי כסף לפסיכולוג פרטי. אולי הכל בראש שלי??????

אני בן 24 אני סובל בגזים במעיים ואינאונות ועשיתי בדיקות , ולא אובחן אצלימ בעייה אורגנית . הומלץ לי על טיפול פסיכיאטרי , הייתי אצל פסיכיאטר והוא נתן לי תרופות אשר גרמו ליותר נזק . האם טיפול בעזרת היפנוט יכול לעזור לי ואיפא אפשר לקבל טיפול כזה???? מה עליי לעשות???

פנה לד"ר לוזון. נוירולוג בכיר עובר בקופת חולים מכבי ובמחלקה הנוירולוגית בבית החולים סורוקה. באמצעות היפנוזה יוצר קשר עם התת מודע. ישנם עדויות להצלחה בטיפול. בכל אופן באם תפנה לפסיכולוג או פסיכיאטר אחר, עליך לבדוק שיש לו הסמכה לעסוק בהפנוזה מטעם משרד הבריאות. עופרה

מה שלומך? אני אשלח את המייל בקרוב. אני.

אינשם, אני אקרא את המייל לכשיגיע... חג שמח, טלי פרידמן

גם לך טלי

גולשים יקרים, על אף רוחות המלחמה הנושפות בעורפנו, והקשיים בתוך "ביתנו" עם כל המתחזים למיניהם, אני רוצה לאחל לכולם חג שמח, שקט ורגוע, ללא אירועים חריגים, ועם שמחה גדולה. צאו מחר להקפות של שמחת תורה, תרקדו, תשמחו, והכי חשוב - תיהיו בריאים ושיהיה רק טוב! שלכם, טלי פרידמן

אין ברירה אלא לקוות שיהיה טוב או לפחות קל יותר שיהיה לכולם חג שמח מצטרפת למלצתה של טלי,גם אני תמיד אהבתי את ההקפות והמסורת הזו טבועה בי אולי מטעם יציבותה לאורך השנים,ואולי בגלל שבתוכי אני עדיין אדם של אמונה. אמונה שבלב לא עוזבת אף פעם,גם אם לעיתים יש לנו הספק. אני.

כבר אמרו חז"ל צדיק באמונתו יחיה. ואיש באמונתו יאמין. העיקר שנשתדל להיות אנשים טובים, נעימים ומועילים לעצמנו ולזולתנו, ונכבד את האמונה של האחר. אמן חג שמח

הייתי מעוניינת לדעת האם יש איזשהוא ארגון המטפל פרטני באנשים שחוו מצוקה בחייהם , ומעוניינים בעזרה, אני מחפשת מישהו שיוכל גם לעזור בטיפול ללא עלות כספית. אשמח אם תכתבו לי .... כי אין לי כל כך לאן לפנות. שאלה נוספת היא - מהו המושג: היפראינסולינמיה?

ל ME שלום רב, ראשית לגבי המונח שהזכרת, נראה לי שזה שיש לתחום הרפואה הפיזיולוגית, לרמות האינסולין בגוף, אבל אינני בטוחה. בכל מקרה אינני יודעת מה משמעותו. לגבי טיפול ללא תשלום, למיטב ידיעתי אין דבר כזה, אבל יש טיפול פרטני בתשלום נמוך דרך מרפאות ציבוריות או קופ"ח. ייתכן וכן אפשר לבדוק לגבי טיפול בחינם דרך עמותות שונות שאולי מממנות טיפולים לחסרי אמצעים, אבל צריך לבדוק בדיוק על איזו מצוקה את מדברת (התעללות פיזית או נפשית/ הלם קרב/הפרעות נפשיות שונות/ ועוד אפשרויות רבות). אולי תפרטי יותר את מהות הבעיה הספציפית, וננסה לחשוב יחד מה ניתן לעשות. חג שמח, טלי פרידמן

ראשית תודה על תשובתך המהירה, אפרט מעט על בעיותיי, אני בת 28 היום, סבלתי בילדותי מהתעללות נפשית מצד משפחתי וגם מטראומה מינית, בגיל ההתבגרות חליתי באנוקסיה ורח"כ בבולמיה, הייתי מאושפזת עקב כך כשנתיים, היה לי גם ניסיון אובדני אחד, שאחריו אושפזתי גם. כיום אני בנתק מוחלט ממשפחתי, כלומר אני בעצם לבד מול כולם, מבחוץ כביכול הכל נראה בסדר אני עובדת ומנסה לתפקד כרגיל, יש לי משרה טובה וקבוצת "חברים" שכמובן לא יודעת כלום על העבר שלי... אבל אני צורכת באופן קבוע אלכוהול וסמים, כל פעם עד לכמעט אובדן הכרה, לפעמים יש לי עדיין התקפי אכילה, כלומר עדיין ההרס העצמי שלי בא לידי ביטוי ביומיום, אני פוחדת מאד מנזק בלתי הפיך, אך מעידך אין לי מספיק כח לבד להלחם בכך..... תודה, וחג שמח

שלום- אני מטופלת במרפאה הפסיכיאטרית של בית חולים איכילוב בתל אביב והטיפול חינם לגמרי! מקוה שזה יעזור

רקפת ,תודה רבה לך על המידע וחג שמח.

שלום לא עניתם לי על השאלה האם סרוקסט ומשקה חריף מסוכנים ביחד מאחר ושתיתי ולפני זה בלעתי כדור ולא קרה לי כלום אולי מפני שזה עושה נזק לגוף מבלי שנרגיש? מהם תופעות הלוואי ומהם הסכנות? אני מצפה לתשובה מאחר ובפעם הקודמת בכלל לא התייחסתם לפנייתי וזה מעליב. חשבתי שזה פורום יותר רציני. מקווה שתענו לי הפעם תודה

אופיר

עינת שלום צר לי שנעלבת 1. אין כאן שירות מענה מיידי (עדין) 2. מדוע אינך פונה בנושא לפסיכיאטר המטפל ? 3. הסכון הוא בעקר מהגברה של אפקטים המדכאים את המוח , מומלץ להזהר אם כי לרוב אין סכנה בברכה עמי

לרופא שלום , אספר לך בקצרה היות וזה סיפור ארוך מאוד . אחי עבר מס' טראומות : לקיחה באמבולנס בכפיה , שהות בכפיה במח' פתוחה בבי"ח - כאשר כל זאת ארע לפני כשנה . עד עתה אין הוא שוכח את מה שעבר ואוגר את הכעס ובכל מצב של התפרצות הוא נזכר בכך והתחושה בבית היא כשל תחושה של נקם מצדו על העוול שעשו לו . הוא בתחילה היה מטופל אצל פסיכיאטרית של קופ"ח אשר קבעה כי הוא סובל מחרדה עקב הטראומות הנ"ל והזכרון הכואב ונתנה לו סרוקסט אך לאחר כשבועיים עקב תלונות שלו על תופעות לוואי החליפה לו לציפראמיל (תדירות הביקורים אצלה נמוכים מאוד ). מאותו זמן שבו החל לקחת ציפראמיל חשנו כי אין שיפור במצבו והוא החל לקבוע מין מערכת של חוקים חדשים בבית : אם הוא עובר במסדרון אסור לעבור יחד איתו , יש לשמור על מרחק מסוים בעמידה לידו ואם לא ממלאים את החוקים האלו אז הוא מאיים לשבור דברים או מלכלך את הקירות ( זהו בית חדש ) , הוא מרבה להתקלח במקרים שלאחר עצבים וכעסים ( טוען כי חם לו ) . לאחרונה התחלנו טיפול פרטי כאשר גם הרופא הפרטי אישר כי זוהי חרדה גבוהה וזו הדרך שלו להתמודד עם מצבים בהם החרדה עולה , מין מנגנון הגנה שכזה . במהלך החגים המצב נהיה בלתי נסבל עד שאחד האחים בבית פשוט היה לו נמאס מהכללים של אחי והתחיל להגיב בחזרה ולומר לו שהוא צריך טיפול ואשפוז ומילים אלו רק החריפו את המצב וזה הגיע אך למריבה פיזית בין כולם . בפגישה האחרונה שהייתה לנו עם הרופא הוא החליט לתת לו זיפרקסיה במינון של 0.5 מ"ג לטיפול באובססיות שלו וכן פבוקסיל בתחילה במינון של 100 מ"ג ( אחי מסרב בתוקף לסרוקסט ) . שאלתי היא האם אלו תרופות שמתאימות לו ויכולות להועיל לו - אני פשוט מפחדת שאנו לא עושים את הצעד הנכון .. ברצוני לציין כי זהו נער מחונן ומצטיין בבית ספרו ומסתדר עם החברים לכיתה . כל זה קורה בעיקר כשהוא בבית , בקרבת המשפחה . תודה על התייחסות מהירה וכנה וחג שמח . האחות המודאגת ...

אופיר

אין צורך ללכת לפסיכיאטרים יותר מפעם פעמיים- ולאחר מכן מעקב. אתה יכול לבקש מהרופא את התרופות שיכולות לייצב את מצבך הדבר הכי לא טוב שיכול להיות הוא קפיצה מתרופה לתרופה. הכנס ל"אתר החרדה" ותמצא שם את התרופות הקלאסיות שמטפלים בהם בחולי חרדה ובקש אותם מפסיכיאטר פרטי - לחכות זו טעות. הכתובת הינה: www.panic.up.co.il טיפולים פסיכולוגיים הינם בעדיפות נמוכה יותר- כך שכסף לא אמור לשחק תפקיד. החלמה מהירה! ------------------------------------------------------------------------------------------------- למנהלי הפורום שאלה! אי אפשר לענות תשובה במקום המיועד, מכיוון שכל פעם ישנם הודעות של מריבות תפלות על התחזות- האם אין באפשרותכם למנוע זאת?

אני רוצה לומר לך שהיכולות שלך מרשימות ומגוונות. רק חבל שרק אני קולטת אותך ואת המסרים הסמוים שלך. ה אי קיו שלך מאוד גבוה. חבל שאתה מבזבזזזזזזזזזזזז את הפונציאל הגבוה שלך בעיסוקים שוליים.בבסיס התחזות שלך ישנה בריחה מהכאב. אולי תשתף אותנו בכאב הרגשי שלך, בכעס העצור שלך, בדימוי העצמי הנמוך שלך. בתחושה של הי.. כשאתה אתה חש שאתה מסדר אחרים. אתה נוקט במניפולציות שונות המפחיתות במעט את הכאב לפרק זמן מוגבל. אבל הכאב הוא שם, מחבק אותך בחיבוק דוב חזק ועצום העוצר כמעט את נשימתך. יתכן ואתה מרגיש שלא בצדק שהחיים שלך עלובים. אני יודעת שאין לך עניין ממשי לפגוע או להטריד אחרים ,אתה לא סוציופט. ההצקות שלך הן בקשה לעזרה. תבין אתה במצוקה ואני קולטת זו. מתי בכית לאחרונה ?? תשאר איתנו בפורום. מאחלת לך כל טוב ואריכות ימים בסביבה אוהדת ותוכת חג שמח מונה

מילים כדורבנות מונה. welcomme למועדון. אהבתי את מה שכתבת...אחלה חג לכולם. דניאל

הצרה היא שתמיד יהיו מופרעים שכל הכייף שלהם בחיים זה להכעיס, לעצבן ולקלקל לאחרים. וכנראה שהם לא מסוגלים נפשית לנהל דו שיח שקט ותרבותי. מנהלי הפורום אינם שוטרים וגם אם כן, אין כל אפשרות לחסל את התופעה. צריך רק אורך רוח, סבלנות ולהפסיק להתייחס לשטויות שלהם. חג שמח

שלום איני ידוע לאיזו שאלה יש התייחסות מכל מקום (א הבנתי את התשובה) לטעמי טפול בחרדה מחייב מעקב פסיכיאטרי שוטף - לא פעם כי יש תופעות לואי או הטבה לא מספקת להשתמש ברופא כללי אם זו היתה הכוונה רק אם הוא מיומן בטפול זה כמו כן , לא תמיד טפול פסיכולוגי הוא בעדיפות נמוכה, כל מקרה לגופו בברכה עמי

שלום! מה קורה כאשר יש ילדה בת 8.5 לכאורה נראית מלאת ביטחון עצמי , אך בפועל היא לא כ"כ בעלת ביטחון,הילדה מקסימה ומאוד חכמה אבל בזמן האחרון שמנו לב שהיא לא בדיוק מהמקובלות בכיתתה ,הילדה מאוד מטעה מישום שהיא מצליחה להסתיר מה עובר עליה רק עכשיו שמנו לב שכמה מהילדים בכיתה לא מעוניינים בחברתה ומאוד מעליבים אותה , אני לא יודעת מה לעשות כדי להקל עליה את הכאב ,האם אני צריכה להתערב או פשוט לתת לה להתמודד? מחכה לתשובה,

מירב, כמה שתתערבו בנושא הזה יותר מהר, כך יהיה יותר טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!! נסו לערב את המורה וכן את הפסיכולוגית של בית הספר וגם במקביל לזה לראות אם יש עוד ילד או ילדה לא מקובלים בכיתה, ולהציע לה להתחבר איתם. אני יודעת את זה מניסיון (אני עצמי הייתי ילדה מאוד לא מקובלת(. עדי

מירב שלום רב, עולם הילדים לעיתים יכול להיות קשה ואכזרי. עניין ה"מקובלות" החברתית, משאיר הרבה ילדים מחוץ למעגל המקובלים, אך אין זה אומר דבר על אותם ילדים. כמו שאת מעידה, ילדתך חכמה ומקסימה, אך אינה נכללת בין "המקובלים". אני מבינה את החשש שלך כאמא, ואת התחושה ש"היא ילדה מקסימה, אז למה היא לא מקובלת", אבל נשגב מבינתנו דרכי "עולם המקובלות של הילדים". אני חושבת, בעיקר לאור העובדה שהילדה לא מראה סימני מצוקה, שאין צורך לעורר שדים ולעשות היסטריה מהנושא. חשוב לערב את המחנכת בתחושה שלך, ואולי גם את היועצת בבית הספר, אבל לא להלחיץ את הילדה, ולתת לה תחושה ש"זה לא בסדר", כי זה לא תלוי בה. זה טוב שאת עם "היד על הדופק", אך עליך לתת לילדתך לפתח את עצמאותה, גם אם זה בדרך קשה יותר, פחות נעימה. הלוואי ואפשר היה למנוע מהילדים את הקשיים של החיים, אבל זה בלתי אפשרי. וחוץ מזה אני מאמינה באמת ש"מה שלא מחסל אותנו, מחשל אותנו" מבוגרים וילדים כאחד. תמשיכי להשגיח ולראות שהילדה לא מגלה מצוקה כלשהי, כי אם כן אז יש לדרוש התערבות של ביה"ס (מחנכת/יועצת/פסיכולוג וכו'). בדרך כלל הילדים מצליחים להתגבר על קשיים אלו לבד ולהתמודד עימם ביעילות. דבר אחרון, בניגוד לעדי, אינני ממליצה לך "לשדך" את ילדתך דווקא לילדים הלא מקובלים בכיתה, כי זה רק יחזק את המרחק מה"מקובלים". תני לדברים להתרחש מעצם, ולמשיכי להשגיח ב"שלט רחוק". אני מאמינה ומקווה שהכל יסתדר ויבוא על מקומו בשלום. חג שמח, טלי פרידמן

טלי שלום, רציתי להודות לך על העיצה זה מאוד עזר לי ,מה שקורה זה שהיום הבנתי שהילדים באמת אכזריים תראי,הבת שלי אומנם לא הוזמנה לבלות עם הקבוצה המדוברת אבל באמת אני אתן לה להתמודד אני אמשיך לתת לה את הכלים ואתמוך בה ,פשוט כנראה עשיתי עיניין בדיוק כמו שבעלי אמר כנראה שהם באמת אכזריים בגיל הזה , מה שאני באמת אעשה זה לדבר עם המורה בלי ידיעתה של הילדה כדי שהיא לא תרגיש שאני דוחפת אותה אני חושבת פשוט שהילדה איבדה קצת מהביטחון מאז שחזרתי לעבודה זה נראה לי קצת יותר מורכב היא פשוט רגילה שאני שם תמיד ופתאום היא רואה אותי מספיק מה שאני אנסה לעשות זה לגבש את הכיתה ולעשות תוכנית עם המורה בשיעור חברה בכל אופן אני מאוד מודה לך על העיצה ואני אתחיל לטפל בנושא תודה רבה , מירב

לדוקטור שלום, אני אישה, בת 40, + 2 ילדים עובדת במשרה מלאה, סובלת בין היתר מהתעוררות מוקדמת מאד, שלא לצורך, בבוקר. סיגלתי לעצמי נוהג שביום שאיני צריכה לקום מוקדם לעבודה, אני נוטלת תרופה שתאפשר לי לישון מאוחר יותר בכדי להשלים את שעות השינה של כל השבוע. כיום קבלתי תרופה בשם "ברוטיזולאם" BROTIZOLAM ובעלון המצורף כתוב: "תרופות מקבוצה זו פוגמות באיכות השינה, מדכאות שינה עמוקה (מרעננת) וגורמות לשינה לא יעילה (שטוחה)." כאילו שמונעות שינה טובה. מה פירוש? האם יעיל? האם תקין שאני נוטלת את התרופה כפעם בשבוע והאם יש נזק לתרופה זו? מחכה לתשובה מפורטת ככל האפשר. תודה.

לוסי, ברשותך, לפני התשובה שתקבלי מהד"ר - מניסיון אישי: תפסיקי לקחת את התרופה. ישנם תכשירים הומאופתים ממיצוי צמחים שאינם ממכרים ואינם גורמים נזקים ו/או תופעות לוואי. למשל טיפות מצמחי בך שטובים מאד לרגיעה ולשינה טובה ועמוקה, "רגיעון לילה" ו"רסקיו רמדי" (מצוין להרגעה כללית וכמובן לשינה ערבה). לילה טוב

לוסי שלום מדו עאינך נועצת ברופא שרושם לך את התרופה ככלל תרופות ממשפחת הבנזודאזפינים (וליום ודומיו) עוזרות לשינה יחד עם פגיעה מלווה באיכות השינה. ככלל הן אינן מומלצות ובודאי לא באופן קבוע. באופן הנטילה שלך (אחת לשבוע הוא ככל הנראה פחות בעייתי אך איני יודע בודאות מכל מקום ודאי הזהרי מלעלות בתדירות הנטילה בברכה עמי

שלום לוסי האם חשבת לנסות את שיטת המגנטים ??? אם את מעוניינת לשמוע יותר החזירי תשובה באימייל

שלום, עדיין לא קבלתי תשובה מ- 6.10.01 בשעה 11:07 מחכה לתשובה תודה

אילה שלום אם עדין אין תשובה אנא כתבי שוב בברכה עמי

שלום כהורים לילד בן 3 (בקרוב) נהגנו עד היום שלא להכניסו איתנו לשירותים בעת שאנו עושים צרכינו למרות שהוא בוכה ומבקש לאור מספר אנשים שהעירו לנו שאין הדבר נכון ועל הילד לראות את אביו משתין וכו' כחלק מהתפתחותו הנורמלית רצינו לדעת מה ההתנהגות הנכונה? תודה מראש

דניאל, אני חושבת שזה תלוי בהשקפה שלכם, למרות שאחי כן הוכנס עם אבי לשרותים. דרך אגב, הוא עושה בסיר? איך הוא בכלל (בלי קשר לזה)? הוא ילד יחיד? עדי

צריך להרגיל את הילד לפרטיות. גם שלו וגם שלכם.

דניאל יקר, לחינוך של ילדים יש הקשר תרבותי, ואין לשאלתך תשובה חד משמעית. כמו בשאר התחומים, גם בנושא של הרגלי היציאות של בנך אינך צריך לפעול בניגוד לרגשותיך ולהרגלי הצניעות המקובלים בביתך. כל עוד אין לבנך בעיות מיוחדות, אין צורך שתשנה את תפישת עולמך והרגליך. חג שמח, דרור גרין

שטויות. הילד לבד צריך לעשות את צרכיו והכל באופן טבעי. מה פתאום שהילד צריך להכנס עם אביו לשירותים. ומה עם הבהלה שלו למראו שלך? פשוט להתנהג טבעי הוא כבר יראה בגן,בשירותים ציבוריים ,ואפילו בדשא. לא כדאיי להתעמק על כל דבר. בברכת חג שמח,וקח אותו ללמוד לעשות הקפות,בטוח שהוא כבר ירצה לגשת לשירותים. :-) דניאל

אופיר