פורום פסיכולוגיה קלינית

יש לי גזים... מה לעשות?

באת בזמן...תמלא לי את הסיפולוקס!!

שלום רב, איך אציג את שאלתי? אספר לכם ומי שיוכל לתרום את חלקו או לייעץ לי עצה אשמח לשמוע! אוקיי אני בחורה יפה ומושכת נעימת הליכות ובלה בלה חכמה בלבלבלבלההה.. רבים מתחילים איתי אך יחד עם זאת איני מוצאת או מגלה בהם עניין בעקבות היותי ביררנית מאד ...ודרישותי גבוהות מאד לכן אני פוסלת אותם ולא נותתנת להם להתקרב אלי עד לגבול מסוים ואז מנתקת את הקשר! אז השאלה שלי ממה זה נובע?...למה אני נוהגת כך ולמה איני מוצאת את האדם הנכון ? ומה מקור או שורש הבעייה?.. אשמח ליעוץ ולעצה ממכם! בתודה מראש הסגולה..

אני חושב שיש לך בעית ביקורת עצמית גדולה מאוד. אין אדם מושלם אבל אנא ממך על תפגעי בבחורים, טובים ורגישים המנסים כמוך למצאו קשר מענין. חפשי את החיובי בבן-זוג ותתפלאי כמה יפים החיים. בברכה זוהר...

אני מכיר הרבה בחורות בררניות ....היום הם רווקות בנות 45 ובמקרה הטוב נשואות אם שימפנזות!!

שלום רב, שאלותיך מצויינות, אבל כלליות מדי בכדי לאפשר מענה, כי לכל אחד/ת רקע שונה, אישיות שונה, וכו'. מנסיוני במפגשים שנסבו על העניין הזה מצאתי כי דחיית גברים היתה בשל תלות באם אצל אחת, בשל שינאה לאב אצל השניה, בשל קינאה לאחות אצל השלישית, בשל איום קדמון בגיל העשרה אצל הרביעית, וכך הלאה והלאה. יש סיבות כמניין המתלבטות. מהמשך הפרוט הזה הרי לא תצמח לך תועלת. נראה לי שהליכה לכיוון כל כך חשוב, כמו בניית זוגיות, שווה את המחיר של הוועצות אישית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

היי, שלום הסיפור שלך ממש מתאר את הסיפור שלי רק שאני בת 23 ........ואת......???? כן גם אני נראת מצוין ומתחילים איתי המון, לפעמים אני גם לא מבינה את עצמי למה אני פוסלת כנראה זה פחד מסויים שמסתתר בתוכינו אולי מזה שהוא יכיר אותי ויזרוק או לא יאהב אותי מספיק......... המון לי זה קורה ואני רוצה לציין שאני בתולה!!!!!!!!!!!!!!!!! יש לך עצה בשבילי??????

שלום רב, עצתי שניתנה בשאלה שלמעלה מופנית גם לך: נסי להסתייע בהוועצות אישית עם מישהו מקצועי. כל טוב, ודרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

רונית היי, במקרה שלי כפי שאמרתי אין לי בעיה לצאת איתם אך בכול אחד ואחד מהם אני מוצאת משהו שלא מוצא חן בעיני שמתבטא באופי ,מראה ,ביחס ו בהתנהגות ...לכן אני נמצאת בסיטואציה זו כלומר אני לא מרגישה זיקוקים או קליק כלשהו, כמו שאר בנות גילי... לכן ניתן לספונטניות שבנו להובילנו כפי שטל מיעצת לנו ... מה את אומרת נעשה את הצעד מה כבר יש לנו להפסיד ????...היי זו בעצם חוויה אהה... לא?..

הייתי פעם היכן שאתן. . . התרופה הכי טובה היא פשוט לקפוץ למים. "תלכו" על מישהו שתחליטו מראש - אל תצפו לזיקוקים. ואפילו מראש תתכננה לעזוב או לסיים את הקשר- הנמכנה ציפיות בכוונה. זה נשמע אולי קצת סוראליסטי כרגע - אבל זה מוריד את ההילה של "הקשר הראשון" ,הגלוריפיקציה והפחדים ומשחרר לחופשי. אם אתן לא-דתיות זהו פיתרון מעולה. הזמן רץ ופתאום תמצאנה את עצמכן מבוגרות ועם "השאריות בלבד". יש מספיק "גברת לוין" בעולם. טל.

קיבלת את המייל עם הקובץ?

אינשם, השארתי לך הודעה בעץ למטה לפני שעות, שקיבלתי את המייל עם הקובץ ושלחתי תשובה. ליל מנוחה, טלי פרידמן

אה..אוקיי...תודה לא ראיתי...

עיינתי בקישורים. מעניינים מאוד. אבדוק את הנושא. תודה עופר

בהצלחה....ותזכור תן לזה חודש!!!!!

בהמשך לשאילתך שכחתי לציין את מה שהכי חשוב.....התרופה לא פוגעת בכושר המיני.... ל ה י פ ך.....!!!!!!!! בניגוד לסרוקסט ודומיו!!!!!

להיפך ... לא פוגע או להיפך... מעורר? עופר.

שלום רוית אני גרה בדרום אפריקה ומספר פעמיים התיעצתי עמך דרך הפורום לגבי בעיות שהיו לי או שאלות לגבי ביתי אני חייבת לציין שמאד עזרת לי. סיפרתי על כך לחברה מקומית והיא בקשה ממני לשאול לגבי בעיה שיש לה: הילדה שלה בת שנה וחצי הולכת אומרת כבר מספר מילים ובסך הכל מתפתחת יפה ובהתאם לגילה {האמא מורה} אך בלילה היא מתעוררת המון ורוצה להרדם רק בזרועות אמא שלה היא ובעלה ניסו את כל השיטות האפשריות האחת להשאיר את הילדה לבכות אז הם חיכו וחיכו כך במשך שבועיים לא עזר העסק והילדה התחילה להקיא בכוונה במיטה עם לא באים אליה אז הם התחילו לנקות את המיטה ולהחזיר אותה ואחרי שהקטנה הבינה מה קורה היא התחילה לדפוק את הראש במיטה הם עטפו את המיטה בספוג והצרחות המשיכו והמשיכו הם מיואשים וכרגע ממשיכים לקום בלילות להרדים את הילדה על הידים או לצרף אותה למיטתם הם התיעצו כאן עם רופא אך ללא תוצאות מה דעתך????? ותודה מראש על תשובתך

הילה שלום רב, רוית נמצאת כעת בחופשה בשל מעבר לדירה חדשה. היא תשוב לפורום ככל הנראה בעוד מספר שבועות. בברכה, טלי פרידמן

so OR I hope its you and not that nudje that keeps bothering me and others well I guess you read my story even though its not all I have been threw . well Yehuda I hope your one of the good guys and If you think you can help me in any way you are more then welcome. by the way what I have is post trauma stress and anxiety even though I had only three attacks almost 8 month ago I am still in fear that it could come back so even though I started to get out and stuff I am still not fully recovered so this is my e-mail [email protected] hope to hear from you thanks and chag samehach I sent you an interview with God something very very nice I hope you will be able to open it Ariia

תרגום ההודעה: תרגמתי בלשון זכר למרות שאני לא יודעת אם כך הדבר. אז אור, אני מקווה שזה אתה ולא הנודניק שממשיך להציק לי. אני מניח שקראת את הסיפור שלי למרות שזה לא כל מה שעבר עלי. יהודה אני מקווה שאתה אחד "מהבחורים הטובים" ואם אתה חושב שאתה יכול לעזור לי אתה יותר ממוזמן לנסות. דרך אגב, אני סובל מפוסט טרומאטיק סטרסס- לחץ כתוצאה מטראומה- וחרדה. למרות שהיו לי רק 3 התקפות לפני 8 חודשים אני עדיין מפחד שזה יחזור אז למרות שהתחלתי לצאת ולעשות כל מיני דברים עדיין לא החלמתי לחלוטין. האי-מיל שלי הוא [email protected] מקווה לשמוע ממך תודה וחג שמח שלחתי לך ראיון עם אלוהים משהו מאוד נחמד שאני מקקוה שתצליח לפתוח.

תודה נשמה....מותר לשאול מי את/אתה???

בתרגום חופשי אתרגם לך.... ג'ב איתם היקרה לפי הטיפולים שעברתי עם בנך יהודה "הוא נראה לי בסדר גמור" רק דבר אחד גיליתי עליו: שהוא חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפשנפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה ננפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש פש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה נפש חולה נפש נפש חולה נפש חולה

שלום. אני בת 33 גרושה מיזה 3 חודשים , אך התחלתי לסבול או שזה המשכיות של דיכאון אשר לא ידעתי ממנו, רק לאחרונה לאחר קריאה רבה אודות דיכאון ומידע הגעתי למסקנה כי אני סובלת מדיכאון. שום דבר לא מעניין אותי, אפילו לא יציאות לבילויים , משפחה, ושום דבר לא מעניין אותי יותר. בנוסף אני סובלת מתלישת שער כפייתית מגיל 15. הלכתי לרופא ונתנה לי סרוקסט ותרופה לשלוב נגד דיכאון. התחלתי מכמות קטנה והכמות גברה. לא נראה לי שזה עוזר ,אני כבר חצי שנה מטפלת בזה וכל פעם היא שואלת אותי באים זה עזר.אני כבר מתביישת לומר שזה לא עוזר כי נראה לי שאין לזה מוצא או פיתרון. אנא עזרו לי ,אני מיואשת , נראה כאילו רק אני סובלת מיכך. האים יש אירגון תמיכה או עזרה נוספת היכולה לעזור לי. אני רוצה לעזור לעצמי רק לא יודעת איך. אני מיואשת.אנא עזרו לי.

חברה שלום רב, אני לא כל כך מבינה אם במשך חצי שנה אין שיפור בהרגשה, מדוע הרופאה לא ניסתה לשנות לך את הטיפול התרופתי. האם זו רופאת משפחה, או פסיכיאטרית? רופאי משפחה יודעים פחות בעניין התרופות האלה, לעומתם פסיכיאטרים הם ה"מומחים" בעניין. שאלה נוספת היא האם את הולכת לטיפול פסיכותרפויטי (שיחות) בנוסף לטיפול התרופתי. לפי מה שהבנתי מדברייך כנראה שאת לא הולכת לטיפול. לדעתי, לתרופות האנטי דיכאוניות (ובכלל לתרופות) יכולת מוגבלת, ולכן יש להוסיף תמיכה וסיוע נוספים. מכאן שאני ממליצה לך בחום להגיע לטיפול פסיכותרפויטי, בין אם דרך המרפאות הציבוריות או קופ"ח ובין אם דרך טיפול פרטי. לגבי קבוצות תמיכה, את יכולה לברר דרך המרכז לעזרה עצמית בת"א (אפשר להשיג את מספר הטלפון שלהם דרך שירות בזק 144) חג שמח, טלי פרידמן

http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=6&i=214542&t=213701

לחברה. יש קבוצת תמיכה שאני הולך אליה פעם בשבוע. אנא ממך השאירי לי טלפון שלך ושעות, נוחות להיתקשרות בדואר שלי. [email protected] בברכה זוהר.

אני מרגישה אשמה בגלל שאני לוקחת זמן לעצמי לשם פעילויולת כגון גירוי דגדגן ,עיסוי ארוטי ולקיקת פות. פשוט מפני שפעילויות אלה אינן מגרות במיוחד את החבר שלי החבר שלי אומר שרק זונות נהנות ממגע בדגדגן ומלשכב על גבר. אני חשה שהדבר פוגע במערכת היחסים שלנו. אשמח לקבל עצות. דינה

רציתי לשאול מה הכוונה לא בשכיבה? אז יש דרך אחרת אני בת 19 ומעונינת לדעת??תודה

עניין טכני... עזבי אין לי עניין להיכנס לזה . סליחה אם אכזבתי שלך דינה

דינה שלום רב, מגע מיני בין שני אנשים יכול להיות מתוך מספר כוונות: סיפוק, צרכים, קבלת כסף (זנות) וביטוי לאינטמיות שבאהבה. כאשר מדובר במערכת יחסים זוגית, אני רואה את המגע המיני כסוג של ביטוי אהבה, בצורה האינטימית ביותר. בתוך המגע הזה אמורים להיות כרוכים הדדיות, קבלה והנאה. חברך טוען למעשה שאין צורך בהנאה, ו"את לא אמורה להנות מזה, אלא אם את זונה". האמנם? אם כך מדוע אתם מקיימים יחסי מין? להערכתי עליך לבדוק מה משמעות קיום יחסי המין ביניכם עבורך ועבורו. אולי אם יתברר שיש שוני מהותי בהתייחסויות של כל אחד מכם אל המגע הפיזי, תביני מאיפה נובעות תחושות האשמה (הלא מוצדקות) שלך... חג שמח, טלי פרידמן

אתה סובל מאותה בעיה כמו שלי בדיוק....פאניקה פוסט טראומטית""זהו המונח האזרחי...המונח הצבאי זה מקביל להלם קרב!!!!אבל הסיפור שלי כרגע לא משנה!! בגדול זה הצטברות של מס אירועים מפחידים שספגת אבל לא חשת בכך עד שהכל התפרק!! אז קודם כל תשכח ממה שהיה פעם...לא רוצה להפחיד...ניתן לחיות אם הבעיה אבל לעולם לא לחזור לאיך שהיית(סליחה שאני זורק הכל ישר בפרצוף) כל מה שעברת ועובר כולל טיפולים שרלטנים...פסיכולגים היפנוזה הכל חבל על הזמן!! אל תעז לגעת בכדורי הרגעה ממש הבנזאופינים כלומר וואבן.... קלונקס ...טרנקסל...קסנקס..וכו כי הם ממכרים טיק טק ותופעות הלוואי שלהם זה חרדות בעוצמות חזקות...אל תתרגש מהסחרחורות גם לי זה קרה הכל נראה לך עכשו מפחיד...החושים שלך מחודדים...אתה קולט עכשו דברים מה שלא קלטת בעבר...עולמך הולך ומצטמצם הכי בטוח אתה מרגיש רק בבית...ואם אתה חוטף התקף בחוץ אז כמה שאתה מתקרב לבית אתה מרגיש יותר טוב!!! ואם אתה כועס או פוחד לוקח לך הרבה זמן להרגע שלא כבעבר...כואב לך פה כואב לך שם בעקר כאבים בצוואר כי הגוף כאילו נתקע במצב של מתח ומסרב להשתחרר!!! המצב הזה גורם לך לתיסכול אתה לא מבין מה קורה ולמה אבל אתה חש שאתה לא כתמול שלשום!! אז ככה קודם כל אל תיתקע בבית....תמיד תצא מהבית סע אל תפחד כי אם לא אתה תלך ותצטמצם ולא תוכל לצאת מהבית ויקח לך זמן לחזור לשגרה!!! תעשה ספורט ריצה או משהו כי אתה חייב לשחרר את המתח שמצטבר אצלך בגוף..אפילו אם אתה לא מרגיש מבחינה תרופתית...אני הייתי שפן הנסיונות של המערכת כל הכדורים דחפו לי התמכרתי נגמלתי אם סבל של 8 חודשים של גמילה קשה....לא נגעתי בכדור 8 שנים עד שלאחרונה יצא כדור חדש בשם ,אפקסור" כמובן שבררתי עליו עשיתי מחקרים לגביו עקבתי אחרי ברבה אנשים שהשתמשו בו התיעצתי אם הרבה רופאים עד שהחלטתי להשתמש בו....וזה עובד הוא עזר לי פלאים כמעט ללא תופעות לוואי לא ממכר והוא עובד בדיוק על מה שאנחנו צריכים....אבל מה צריך סבלנות ולדעת איך בהתחלה להכניס אותו לגוף אבל זה כשתחליט!! הכדור ייתן לך מצב רוח...לא תחוש חרדות לאט לאט יחזור לך הבטחון ותרגיש טוב תאמין לי לא תצטער...אני כבר 4 חודשים ומרגיש מעולה!!!! אז תיהיה איתי בקשר מה קורה!!! בהצלחה נשמה ושים זיין אל תחזיק בבטן תוציא תוציא!!!! גש לפסיכיאטר ותגיד לו שאתה רוצה אפקסור כי יש לך חבר שזה עזר לו ותראה מה הוא אומר ....דרך אגב יש עוד 2 סוגי תרופות שעוזרים ולא ממכרים !!!! אחרי שתקבל את האפקסור תיהיה איתי בקשר לגבי אופן השמוש...זה חשוב!!!!

שתי שאלות אם ךא מפריע לך לענות לי : 1 . האם התרופה שאתה לוקח גם בזודיאזפנים? כמה זמן בשוק ? מאיפה אתה יודע שלא ממכרת . 2 . האם התרופה פוגעת בכושר המיני. תודה עופר

לא ...לבנזאופינים אני לא מתקרב די זה מספיק!!!! אפקסור לא ממכר...והוא שייך לתרופות החדשות ממש srni תשמע בדקתי חקרתי עשיתי שעורי בית תאמין לי!!! אבל תשמע על כל אחד זה משפיע אחרת עלי טפו טפו טפו זה תפס!!!! ותאמין לי הסיפור שלי זה לא היה כסף קטן!!!! אני אשלח לך קישור

http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=283

לפני שנים רבות אושפזתי בבי"ח פסיכיאטרי וכעת התבקשתי למצוא את התיק. למי עלי לפנות? תודה.

שלום לרשומות רפואיות באותו בית חולים בברכה עמי

אני משוחררת כבר 5 חודשים ואני בדיכאון איום!!! אני כבר חודיים שלמים ללא עבודה אני משתגעת !! אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי אני כל כך מבולבלת,לא יכולה להחזיק מעמד בכלום.. אני כל כך בדיכאון מזה שאני עוד גרה בבית אני לא יודעת איפה אני רוצה לגור ניסיתי לגור באילת,היה לי קשה שם עכשיו אני בבית הורסת כאן הכל ההורים שלי מסתכלים עליי בגועל אני מ י ו אש ת אני לא יודעת מאיפה להתחיל !! חיפשתי כל כך הרבה הייתי במליון ראיונות,חברות כוח אדם אני יותר מהכל רוצבה לברוח מהבית והכי הכי-אני כל כך מאוכזבת מעצמי-הייתי תלמידה טובה היה לי תפקיד טוב בצבא ועכשיו אני לבד אין לי כלום אני לא יודעת מה אני רוצה אני לא מסוגלת לקום בבוקר אני לא יודעת מה לעשות אני במצוקה נוראית תעזרו לי כי אני לא יכולה לעזור לעצמי !!!!!!

לילך, יש לי חברה טובה שנמצאת בדיוק במצב שלך, גם היא ניסתה לברוח לאילת ובינתיים היא גם נשארת שם. היא גם מתכננת על לעזוב את הארץ ואת הכל ברגע שהיא תוכל, אבל זה לא פתרון. אלא אם כן זה באמת מה שאת רוצה. גם אני אחרי הצבא הייתי במצב דומה וניסיתי קצת להירגע. התחלתי לעשות קצת מדיטציה וגם הלכתי לכמה שיחות עם פסיכולוג. הייתי מאוד נגד בהתחלה, אבל זה יכול לעזור וקצת לכוון. אז תחשבי גם על הכיוון הזה. עוד דבר, אם יש משהו שאת אוהבת לעשות, אז תעשי אותו. למשל ציור, ריקוד, כתיבה וכאלה, זה נורא מרגיע ונותן למחשבות קצת מנוחה. ואז גם תחשבי בהרבה פחות לחץ ואולי תגיעי לפתרון. ודבר אחרון, אני מציעה לך גם לקבוע לעצמך מטרות, ולעשות אותן אחת אחת. מקווה שעזרתי.

היי יש לנו בדיוק אותו דבר רק שאת אחריי טיפה, אני בת 18 וחצי לפני גיוס ,וגם כן אני ככה מתוסכלת ומיואשת לי זה יותר.......... רעיונות אולי משהו קצר כמו מלצרות או להתחיל ללמוד משהו שאת מתענינת בו תהני מהחופש, כמו שלי אומרים............ ועוד דבר, אני חייבת עזרה עזרה מימך אני המון המון זמן בסבל אני חודשיים לפני גיוס, ויש לי פחד חרדות מהחברה ברצוניי לציין שתמיד הייתי מנודה ולא רצויה ולא מסומפטת מאז שאני זוכרת אותי!!!1!!!!!!!!!!!!!!1 הפחד להמשיך גם בצבא????? אני בחרדות בפחדים בדכאונות ובכי בלילות עברתי הרבה בתי ספר בתיכון, אך לצערי לא היה שיפור בבקשה עיזרי לי אייך זה האם זה חברויות כמו תיכון האם זה דומה האם זה שונה ? האם אני הסתדר אפילו אם תמיד הייתי לבד בבקשה אני מודה לך.....נטעלי

אני ממש מוחמאת מזה שאת מבקשת את עצתי אני לא בדיוק מקצועית ודי מבולבלת-כמוך אבל אני ממש אשתדל לעזור לך אני לפני הצבא לא עבדתי ולא עשיתי כלום פשוט טיילתי נהנתי ועשיתי כיף חיים כי ידעתי שעוד חודש וחצי אני במסגרת חדשה.לכן לא הפריע לי החופש. אני באמת חושבת שאין לך מה להלחץ את עוד ילדה ואת יכולה להרשות לעצמך להנות וכמו שאת אמרת בעצמך את יכולה לעבוד קצת במלצרות או משהו זמני אחר והכי חשוב-לעשות דברים שתמיד רצית לעשות-זה הזמן !! בקשר לחשש שלך מהחברויות בצבא.. את תתחילי משהו חדש לגמרי...אני בטוחה שתמצאי את החברות שלך גם במסגרת הצבאית לא זה לא תיכון-אין מקובלים ושטויות כאלה.כל אחד מוצא את החברים שלו ואלו הם חברים שנשארים לתמיד..ככה זה היה אצלי. ההתחלות תמיד קשות אבל אני מבטיחה לך שיש למה לצפות !! הכל לפנייך חלק ומוכן רק לך ואת תצליחי ותסתדרי לבסוף !!! אני באמת מקווה שעזרתי לך קצת !! בהצלחה בהכל הכל הכל!!!!

לילך שלום רב, ההצעות של מאי ונטעלי מצויינות, ואין לי מה להוסיף עליהן. אני חושבת שכדאי לך אולי לפנות לייעוץ בהכוונה מקצועית, ובמקביל ללכת לייעוץ פסיכותרפויטי, ולו רק כדי "לארגן" לעצמך חזרה את החיים. בהצלחה, וחג שמח, טלי פרידמן

אני מודה לך על התגובה.. העניין הוא שהנסיון שלי עם פסיכולוגים קצר ומאכזב. בצבא נפגשתי פעמיים עם קב"ן בהמלצת הקצינה שלי אבל הרגשתי יותר מטומטמת מתמיד. לפני כחודש ביקשתי הפניה מהקופת חולים וגם הפסיכולוג שדיבר איתי.. לא יודעת הרגשתי שהוא לא מבין מה אני רוצה. הוא אמר לי לקבוע תור שוב אבל נתן לי הרגשה שזה בזבוז זמן. אין לי כסף לפסיכולוג פרטי. אולי הכל בראש שלי??????

אני בן 24 אני סובל בגזים במעיים ואינאונות ועשיתי בדיקות , ולא אובחן אצלימ בעייה אורגנית . הומלץ לי על טיפול פסיכיאטרי , הייתי אצל פסיכיאטר והוא נתן לי תרופות אשר גרמו ליותר נזק . האם טיפול בעזרת היפנוט יכול לעזור לי ואיפא אפשר לקבל טיפול כזה???? מה עליי לעשות???

פנה לד"ר לוזון. נוירולוג בכיר עובר בקופת חולים מכבי ובמחלקה הנוירולוגית בבית החולים סורוקה. באמצעות היפנוזה יוצר קשר עם התת מודע. ישנם עדויות להצלחה בטיפול. בכל אופן באם תפנה לפסיכולוג או פסיכיאטר אחר, עליך לבדוק שיש לו הסמכה לעסוק בהפנוזה מטעם משרד הבריאות. עופרה

מה שלומך? אני אשלח את המייל בקרוב. אני.

אינשם, אני אקרא את המייל לכשיגיע... חג שמח, טלי פרידמן

גם לך טלי

גולשים יקרים, על אף רוחות המלחמה הנושפות בעורפנו, והקשיים בתוך "ביתנו" עם כל המתחזים למיניהם, אני רוצה לאחל לכולם חג שמח, שקט ורגוע, ללא אירועים חריגים, ועם שמחה גדולה. צאו מחר להקפות של שמחת תורה, תרקדו, תשמחו, והכי חשוב - תיהיו בריאים ושיהיה רק טוב! שלכם, טלי פרידמן

אין ברירה אלא לקוות שיהיה טוב או לפחות קל יותר שיהיה לכולם חג שמח מצטרפת למלצתה של טלי,גם אני תמיד אהבתי את ההקפות והמסורת הזו טבועה בי אולי מטעם יציבותה לאורך השנים,ואולי בגלל שבתוכי אני עדיין אדם של אמונה. אמונה שבלב לא עוזבת אף פעם,גם אם לעיתים יש לנו הספק. אני.

כבר אמרו חז"ל צדיק באמונתו יחיה. ואיש באמונתו יאמין. העיקר שנשתדל להיות אנשים טובים, נעימים ומועילים לעצמנו ולזולתנו, ונכבד את האמונה של האחר. אמן חג שמח

הייתי מעוניינת לדעת האם יש איזשהוא ארגון המטפל פרטני באנשים שחוו מצוקה בחייהם , ומעוניינים בעזרה, אני מחפשת מישהו שיוכל גם לעזור בטיפול ללא עלות כספית. אשמח אם תכתבו לי .... כי אין לי כל כך לאן לפנות. שאלה נוספת היא - מהו המושג: היפראינסולינמיה?

ל ME שלום רב, ראשית לגבי המונח שהזכרת, נראה לי שזה שיש לתחום הרפואה הפיזיולוגית, לרמות האינסולין בגוף, אבל אינני בטוחה. בכל מקרה אינני יודעת מה משמעותו. לגבי טיפול ללא תשלום, למיטב ידיעתי אין דבר כזה, אבל יש טיפול פרטני בתשלום נמוך דרך מרפאות ציבוריות או קופ"ח. ייתכן וכן אפשר לבדוק לגבי טיפול בחינם דרך עמותות שונות שאולי מממנות טיפולים לחסרי אמצעים, אבל צריך לבדוק בדיוק על איזו מצוקה את מדברת (התעללות פיזית או נפשית/ הלם קרב/הפרעות נפשיות שונות/ ועוד אפשרויות רבות). אולי תפרטי יותר את מהות הבעיה הספציפית, וננסה לחשוב יחד מה ניתן לעשות. חג שמח, טלי פרידמן

ראשית תודה על תשובתך המהירה, אפרט מעט על בעיותיי, אני בת 28 היום, סבלתי בילדותי מהתעללות נפשית מצד משפחתי וגם מטראומה מינית, בגיל ההתבגרות חליתי באנוקסיה ורח"כ בבולמיה, הייתי מאושפזת עקב כך כשנתיים, היה לי גם ניסיון אובדני אחד, שאחריו אושפזתי גם. כיום אני בנתק מוחלט ממשפחתי, כלומר אני בעצם לבד מול כולם, מבחוץ כביכול הכל נראה בסדר אני עובדת ומנסה לתפקד כרגיל, יש לי משרה טובה וקבוצת "חברים" שכמובן לא יודעת כלום על העבר שלי... אבל אני צורכת באופן קבוע אלכוהול וסמים, כל פעם עד לכמעט אובדן הכרה, לפעמים יש לי עדיין התקפי אכילה, כלומר עדיין ההרס העצמי שלי בא לידי ביטוי ביומיום, אני פוחדת מאד מנזק בלתי הפיך, אך מעידך אין לי מספיק כח לבד להלחם בכך..... תודה, וחג שמח

שלום- אני מטופלת במרפאה הפסיכיאטרית של בית חולים איכילוב בתל אביב והטיפול חינם לגמרי! מקוה שזה יעזור

רקפת ,תודה רבה לך על המידע וחג שמח.

שלום לא עניתם לי על השאלה האם סרוקסט ומשקה חריף מסוכנים ביחד מאחר ושתיתי ולפני זה בלעתי כדור ולא קרה לי כלום אולי מפני שזה עושה נזק לגוף מבלי שנרגיש? מהם תופעות הלוואי ומהם הסכנות? אני מצפה לתשובה מאחר ובפעם הקודמת בכלל לא התייחסתם לפנייתי וזה מעליב. חשבתי שזה פורום יותר רציני. מקווה שתענו לי הפעם תודה

אופיר

עינת שלום צר לי שנעלבת 1. אין כאן שירות מענה מיידי (עדין) 2. מדוע אינך פונה בנושא לפסיכיאטר המטפל ? 3. הסכון הוא בעקר מהגברה של אפקטים המדכאים את המוח , מומלץ להזהר אם כי לרוב אין סכנה בברכה עמי

לרופא שלום , אספר לך בקצרה היות וזה סיפור ארוך מאוד . אחי עבר מס' טראומות : לקיחה באמבולנס בכפיה , שהות בכפיה במח' פתוחה בבי"ח - כאשר כל זאת ארע לפני כשנה . עד עתה אין הוא שוכח את מה שעבר ואוגר את הכעס ובכל מצב של התפרצות הוא נזכר בכך והתחושה בבית היא כשל תחושה של נקם מצדו על העוול שעשו לו . הוא בתחילה היה מטופל אצל פסיכיאטרית של קופ"ח אשר קבעה כי הוא סובל מחרדה עקב הטראומות הנ"ל והזכרון הכואב ונתנה לו סרוקסט אך לאחר כשבועיים עקב תלונות שלו על תופעות לוואי החליפה לו לציפראמיל (תדירות הביקורים אצלה נמוכים מאוד ). מאותו זמן שבו החל לקחת ציפראמיל חשנו כי אין שיפור במצבו והוא החל לקבוע מין מערכת של חוקים חדשים בבית : אם הוא עובר במסדרון אסור לעבור יחד איתו , יש לשמור על מרחק מסוים בעמידה לידו ואם לא ממלאים את החוקים האלו אז הוא מאיים לשבור דברים או מלכלך את הקירות ( זהו בית חדש ) , הוא מרבה להתקלח במקרים שלאחר עצבים וכעסים ( טוען כי חם לו ) . לאחרונה התחלנו טיפול פרטי כאשר גם הרופא הפרטי אישר כי זוהי חרדה גבוהה וזו הדרך שלו להתמודד עם מצבים בהם החרדה עולה , מין מנגנון הגנה שכזה . במהלך החגים המצב נהיה בלתי נסבל עד שאחד האחים בבית פשוט היה לו נמאס מהכללים של אחי והתחיל להגיב בחזרה ולומר לו שהוא צריך טיפול ואשפוז ומילים אלו רק החריפו את המצב וזה הגיע אך למריבה פיזית בין כולם . בפגישה האחרונה שהייתה לנו עם הרופא הוא החליט לתת לו זיפרקסיה במינון של 0.5 מ"ג לטיפול באובססיות שלו וכן פבוקסיל בתחילה במינון של 100 מ"ג ( אחי מסרב בתוקף לסרוקסט ) . שאלתי היא האם אלו תרופות שמתאימות לו ויכולות להועיל לו - אני פשוט מפחדת שאנו לא עושים את הצעד הנכון .. ברצוני לציין כי זהו נער מחונן ומצטיין בבית ספרו ומסתדר עם החברים לכיתה . כל זה קורה בעיקר כשהוא בבית , בקרבת המשפחה . תודה על התייחסות מהירה וכנה וחג שמח . האחות המודאגת ...

אופיר

אין צורך ללכת לפסיכיאטרים יותר מפעם פעמיים- ולאחר מכן מעקב. אתה יכול לבקש מהרופא את התרופות שיכולות לייצב את מצבך הדבר הכי לא טוב שיכול להיות הוא קפיצה מתרופה לתרופה. הכנס ל"אתר החרדה" ותמצא שם את התרופות הקלאסיות שמטפלים בהם בחולי חרדה ובקש אותם מפסיכיאטר פרטי - לחכות זו טעות. הכתובת הינה: www.panic.up.co.il טיפולים פסיכולוגיים הינם בעדיפות נמוכה יותר- כך שכסף לא אמור לשחק תפקיד. החלמה מהירה! ------------------------------------------------------------------------------------------------- למנהלי הפורום שאלה! אי אפשר לענות תשובה במקום המיועד, מכיוון שכל פעם ישנם הודעות של מריבות תפלות על התחזות- האם אין באפשרותכם למנוע זאת?

אני רוצה לומר לך שהיכולות שלך מרשימות ומגוונות. רק חבל שרק אני קולטת אותך ואת המסרים הסמוים שלך. ה אי קיו שלך מאוד גבוה. חבל שאתה מבזבזזזזזזזזזזזז את הפונציאל הגבוה שלך בעיסוקים שוליים.בבסיס התחזות שלך ישנה בריחה מהכאב. אולי תשתף אותנו בכאב הרגשי שלך, בכעס העצור שלך, בדימוי העצמי הנמוך שלך. בתחושה של הי.. כשאתה אתה חש שאתה מסדר אחרים. אתה נוקט במניפולציות שונות המפחיתות במעט את הכאב לפרק זמן מוגבל. אבל הכאב הוא שם, מחבק אותך בחיבוק דוב חזק ועצום העוצר כמעט את נשימתך. יתכן ואתה מרגיש שלא בצדק שהחיים שלך עלובים. אני יודעת שאין לך עניין ממשי לפגוע או להטריד אחרים ,אתה לא סוציופט. ההצקות שלך הן בקשה לעזרה. תבין אתה במצוקה ואני קולטת זו. מתי בכית לאחרונה ?? תשאר איתנו בפורום. מאחלת לך כל טוב ואריכות ימים בסביבה אוהדת ותוכת חג שמח מונה

מילים כדורבנות מונה. welcomme למועדון. אהבתי את מה שכתבת...אחלה חג לכולם. דניאל

הצרה היא שתמיד יהיו מופרעים שכל הכייף שלהם בחיים זה להכעיס, לעצבן ולקלקל לאחרים. וכנראה שהם לא מסוגלים נפשית לנהל דו שיח שקט ותרבותי. מנהלי הפורום אינם שוטרים וגם אם כן, אין כל אפשרות לחסל את התופעה. צריך רק אורך רוח, סבלנות ולהפסיק להתייחס לשטויות שלהם. חג שמח

שלום איני ידוע לאיזו שאלה יש התייחסות מכל מקום (א הבנתי את התשובה) לטעמי טפול בחרדה מחייב מעקב פסיכיאטרי שוטף - לא פעם כי יש תופעות לואי או הטבה לא מספקת להשתמש ברופא כללי אם זו היתה הכוונה רק אם הוא מיומן בטפול זה כמו כן , לא תמיד טפול פסיכולוגי הוא בעדיפות נמוכה, כל מקרה לגופו בברכה עמי

שלום! מה קורה כאשר יש ילדה בת 8.5 לכאורה נראית מלאת ביטחון עצמי , אך בפועל היא לא כ"כ בעלת ביטחון,הילדה מקסימה ומאוד חכמה אבל בזמן האחרון שמנו לב שהיא לא בדיוק מהמקובלות בכיתתה ,הילדה מאוד מטעה מישום שהיא מצליחה להסתיר מה עובר עליה רק עכשיו שמנו לב שכמה מהילדים בכיתה לא מעוניינים בחברתה ומאוד מעליבים אותה , אני לא יודעת מה לעשות כדי להקל עליה את הכאב ,האם אני צריכה להתערב או פשוט לתת לה להתמודד? מחכה לתשובה,

מירב, כמה שתתערבו בנושא הזה יותר מהר, כך יהיה יותר טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!! נסו לערב את המורה וכן את הפסיכולוגית של בית הספר וגם במקביל לזה לראות אם יש עוד ילד או ילדה לא מקובלים בכיתה, ולהציע לה להתחבר איתם. אני יודעת את זה מניסיון (אני עצמי הייתי ילדה מאוד לא מקובלת(. עדי

מירב שלום רב, עולם הילדים לעיתים יכול להיות קשה ואכזרי. עניין ה"מקובלות" החברתית, משאיר הרבה ילדים מחוץ למעגל המקובלים, אך אין זה אומר דבר על אותם ילדים. כמו שאת מעידה, ילדתך חכמה ומקסימה, אך אינה נכללת בין "המקובלים". אני מבינה את החשש שלך כאמא, ואת התחושה ש"היא ילדה מקסימה, אז למה היא לא מקובלת", אבל נשגב מבינתנו דרכי "עולם המקובלות של הילדים". אני חושבת, בעיקר לאור העובדה שהילדה לא מראה סימני מצוקה, שאין צורך לעורר שדים ולעשות היסטריה מהנושא. חשוב לערב את המחנכת בתחושה שלך, ואולי גם את היועצת בבית הספר, אבל לא להלחיץ את הילדה, ולתת לה תחושה ש"זה לא בסדר", כי זה לא תלוי בה. זה טוב שאת עם "היד על הדופק", אך עליך לתת לילדתך לפתח את עצמאותה, גם אם זה בדרך קשה יותר, פחות נעימה. הלוואי ואפשר היה למנוע מהילדים את הקשיים של החיים, אבל זה בלתי אפשרי. וחוץ מזה אני מאמינה באמת ש"מה שלא מחסל אותנו, מחשל אותנו" מבוגרים וילדים כאחד. תמשיכי להשגיח ולראות שהילדה לא מגלה מצוקה כלשהי, כי אם כן אז יש לדרוש התערבות של ביה"ס (מחנכת/יועצת/פסיכולוג וכו'). בדרך כלל הילדים מצליחים להתגבר על קשיים אלו לבד ולהתמודד עימם ביעילות. דבר אחרון, בניגוד לעדי, אינני ממליצה לך "לשדך" את ילדתך דווקא לילדים הלא מקובלים בכיתה, כי זה רק יחזק את המרחק מה"מקובלים". תני לדברים להתרחש מעצם, ולמשיכי להשגיח ב"שלט רחוק". אני מאמינה ומקווה שהכל יסתדר ויבוא על מקומו בשלום. חג שמח, טלי פרידמן

טלי שלום, רציתי להודות לך על העיצה זה מאוד עזר לי ,מה שקורה זה שהיום הבנתי שהילדים באמת אכזריים תראי,הבת שלי אומנם לא הוזמנה לבלות עם הקבוצה המדוברת אבל באמת אני אתן לה להתמודד אני אמשיך לתת לה את הכלים ואתמוך בה ,פשוט כנראה עשיתי עיניין בדיוק כמו שבעלי אמר כנראה שהם באמת אכזריים בגיל הזה , מה שאני באמת אעשה זה לדבר עם המורה בלי ידיעתה של הילדה כדי שהיא לא תרגיש שאני דוחפת אותה אני חושבת פשוט שהילדה איבדה קצת מהביטחון מאז שחזרתי לעבודה זה נראה לי קצת יותר מורכב היא פשוט רגילה שאני שם תמיד ופתאום היא רואה אותי מספיק מה שאני אנסה לעשות זה לגבש את הכיתה ולעשות תוכנית עם המורה בשיעור חברה בכל אופן אני מאוד מודה לך על העיצה ואני אתחיל לטפל בנושא תודה רבה , מירב

לדוקטור שלום, אני אישה, בת 40, + 2 ילדים עובדת במשרה מלאה, סובלת בין היתר מהתעוררות מוקדמת מאד, שלא לצורך, בבוקר. סיגלתי לעצמי נוהג שביום שאיני צריכה לקום מוקדם לעבודה, אני נוטלת תרופה שתאפשר לי לישון מאוחר יותר בכדי להשלים את שעות השינה של כל השבוע. כיום קבלתי תרופה בשם "ברוטיזולאם" BROTIZOLAM ובעלון המצורף כתוב: "תרופות מקבוצה זו פוגמות באיכות השינה, מדכאות שינה עמוקה (מרעננת) וגורמות לשינה לא יעילה (שטוחה)." כאילו שמונעות שינה טובה. מה פירוש? האם יעיל? האם תקין שאני נוטלת את התרופה כפעם בשבוע והאם יש נזק לתרופה זו? מחכה לתשובה מפורטת ככל האפשר. תודה.

לוסי, ברשותך, לפני התשובה שתקבלי מהד"ר - מניסיון אישי: תפסיקי לקחת את התרופה. ישנם תכשירים הומאופתים ממיצוי צמחים שאינם ממכרים ואינם גורמים נזקים ו/או תופעות לוואי. למשל טיפות מצמחי בך שטובים מאד לרגיעה ולשינה טובה ועמוקה, "רגיעון לילה" ו"רסקיו רמדי" (מצוין להרגעה כללית וכמובן לשינה ערבה). לילה טוב

לוסי שלום מדו עאינך נועצת ברופא שרושם לך את התרופה ככלל תרופות ממשפחת הבנזודאזפינים (וליום ודומיו) עוזרות לשינה יחד עם פגיעה מלווה באיכות השינה. ככלל הן אינן מומלצות ובודאי לא באופן קבוע. באופן הנטילה שלך (אחת לשבוע הוא ככל הנראה פחות בעייתי אך איני יודע בודאות מכל מקום ודאי הזהרי מלעלות בתדירות הנטילה בברכה עמי

שלום לוסי האם חשבת לנסות את שיטת המגנטים ??? אם את מעוניינת לשמוע יותר החזירי תשובה באימייל

שלום, עדיין לא קבלתי תשובה מ- 6.10.01 בשעה 11:07 מחכה לתשובה תודה

אילה שלום אם עדין אין תשובה אנא כתבי שוב בברכה עמי

שלום כהורים לילד בן 3 (בקרוב) נהגנו עד היום שלא להכניסו איתנו לשירותים בעת שאנו עושים צרכינו למרות שהוא בוכה ומבקש לאור מספר אנשים שהעירו לנו שאין הדבר נכון ועל הילד לראות את אביו משתין וכו' כחלק מהתפתחותו הנורמלית רצינו לדעת מה ההתנהגות הנכונה? תודה מראש

דניאל, אני חושבת שזה תלוי בהשקפה שלכם, למרות שאחי כן הוכנס עם אבי לשרותים. דרך אגב, הוא עושה בסיר? איך הוא בכלל (בלי קשר לזה)? הוא ילד יחיד? עדי

צריך להרגיל את הילד לפרטיות. גם שלו וגם שלכם.

דניאל יקר, לחינוך של ילדים יש הקשר תרבותי, ואין לשאלתך תשובה חד משמעית. כמו בשאר התחומים, גם בנושא של הרגלי היציאות של בנך אינך צריך לפעול בניגוד לרגשותיך ולהרגלי הצניעות המקובלים בביתך. כל עוד אין לבנך בעיות מיוחדות, אין צורך שתשנה את תפישת עולמך והרגליך. חג שמח, דרור גרין

שטויות. הילד לבד צריך לעשות את צרכיו והכל באופן טבעי. מה פתאום שהילד צריך להכנס עם אביו לשירותים. ומה עם הבהלה שלו למראו שלך? פשוט להתנהג טבעי הוא כבר יראה בגן,בשירותים ציבוריים ,ואפילו בדשא. לא כדאיי להתעמק על כל דבר. בברכת חג שמח,וקח אותו ללמוד לעשות הקפות,בטוח שהוא כבר ירצה לגשת לשירותים. :-) דניאל

אופיר

טלי, אורן, ושאר הגולשים (בעיקר אינשם ואביב, אבל אפשרי כולם) שלום רב, שאלתי הפעם בנושא הדיאטה היא כזו: הדודה שלי (אשתו של דודי מצד אימי ז"ל) עסוקה בנושא הדיאטה והיא אף יורדת על בתה בת ה20- על כך שהשמינה בצבא (הילדה רזה) וכל הזמן מציעה לה לרדת במשקל ואף הציעה לה ללכת לרופא מסוים (שלדעתי הוא מאוד לא מקצועי ואף יכול להזיק לה). לחגיגה מצטרפת אחותה בת ה17- שאף היא מאוד רזה!!!! להן יש אח בן 13 שרזה כמו גפרור (הוא ישתנה) ואחות בת 10. אני חוששת שהקטנה מקבלת מסר שהאוכל הוא לא טוב בכללותו (הסברתי לה בעצמי שאנחנו צריכים לאכול) אבל יחד עם זה היא מציינת שהיא הילדה הכי רזה בכיתה ואוכלת מעולה!!!!! למרות כל זה, אני מפחדת מהתפתחות אנורקסיה עתידית אצל הילדה. האב לא משתתף בחגיגה. הקשר שלי איתם מעולה כעת!!!!!!!! עדי

עדי יקרה, אנורקסיה היא מחלה שסיבותיה נפשיות, והדיאטה משמשת אותה רק כסיבה חיצונית. כולנו חיים בעולם של דימויים 'רזים' ודיאטות, ונערות רבות מענות את עצמן בשל כך, אך לא הופכות לאנורקטיות. אינני רואה סיבה מיוחדת לדאגה, אלא אם כן נושא האכילה וההרזיה אצל בת דודתך הופך להיות יוצא דופן. בברכה, דרור גרין

דרור, הבעיה היא שבכלל כל נושא האוכל איבד שם את הפרופורציות. אצלה עדיין לא, אבל אני מפחדת מזה!!!!!!!!! עדי

עדי היקרה!!! אין לי תשובה לנושא זה.אבל רק רציתי לאמר לך שאת כזאת מקסימה,פשוט דואגת לכל העולם. אוהב אותך אשה,ואל תשכחי לדאוג גם לעצמך קצת. חג שמח דניאל

אופיר ,הפעם אתה משכנע הסגנון הרגשני וכאילו חברי מתקרב לפרופיל סביר של הפונים לפורום שהם , אשנים נורמטביים עם בעיה רגשית . לך כמובן יש בעיה אישיותית קשה מאוד. אין לך מצפון . הפנמת את הקודים של התנהגות נורמטיבים מבלי להפנין את ערכים העומדים בבסיסים. לכן אינך להבין את עלבון והמצוקה של שהמשתתפים בגלל פניותך הבילתי רלוונטיות. אבל אתה מסכן, עלוב נפש ואני מצטרפת לניתוח של מונה בעניין אופיך ואישיותך הפגומה.

ױױ..... are you o.k???

את בסדר? אני קצת דואגת לך. משום מה נראה לי שעברו עלייך ימים לא קלים במיוחד ( סתם תחושת בטן). תני איזהשהוא קול אות או סימן חיים, דואגת לך, ליהי.

היי ושלום לך יפתי ויקירתי אני כל כך שקועה ,,,בבור או משהו כזה , אני לא יודעת מה זה דיכדוך קל , , היסתגרות מעיני כולם . אני מאד מאד מיצטערת על שהית וחיכת לי , ואני הלכתי לישון מוקדם מוקדם . את מקסימה כל כך ומחממת את ליבי הדואב ,, הרבה דברים נחתו וכעת איתך אני מנסה לחשוב מהם , בני הצעיר , לא מצליח להיתגבר ואני איתו , את השני פיטרו מעבודתו, שהיתה כה הכרחית . החגים ,המעייפים , המצב בארץ ובעולם .ואין אור ביקצה המינהרה . הנה יצא לי לכתוב ,,,משהו ,,וזה באמת בזכותך יקרה . אל תידאגי אני בטח אצא מזה במהרה . שלך באהבה וקירבה מיוחדת . ויוי.הנה שלחת לי אור ,,,,סימן חיים ואני שולחת לך חזרה.

יש לי ילדה בת שנתיים וחצי ומידי פעם היא מאוננת (לדעתי)בעיקר לפני השינה האם זוהי התנהגות שעוברת לבד האם אני אמורה להגיב בצורה מסויימת?

מזל, כולנו יצורים מיניים מרגע שאנחנו נולדים. בכל זאת: האם היא התחילה לאחרונה? אולי מגרד לה שם? כרגע לא הייתי מעירה לה כי היא לא מבינה כל כך. עדי

לעדי תודה על התיחסותך. האם את אמא?או את בעלת מקצוע טיפולי? והאם את או מישהו אחר יכול להפנות אותי לחומר תאורטי בנושא?

מזל יקרה, אוננות היא תופעה טבעית אצל ילדים, והיא מופיעה בגילאים שונים. כל עוד אין מדובר בהתנהגות אובססיבית אינני רואה בכך כל בעיה, ואין צורך שתעירי לבתך על כך. בברכה, דרור גרין

בכתובת הבאה: http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=237 עדי

מזל זה לא אוננות,אלא אם היא מחקה מישהי.כאב לשלישיה אני נתקלתי פה ושם בסקרנות לגביי מקום זה.אבל ...כאשר הן גירדו את הראש(כינים)הייתי מודאג יותר. קחי אותה להקפות שמחת תורה,היא תהנה נורא. חג שמח דניאל

שלום, אני בת 23, ולאחרונה, ובעצם בכל מיני תקופות בחיי, קורה שיש ימים שיש לי מצב רוח ירוד במיוחד, מתבטא בעיקר בדכאונות, התפרצויות בכי פתאומיות, בלי שום סיבה של ממש, אני מתקשרת לחבר שלי 40 פעם ביום שיעודד אותי, והתנהגות זאת כלל לא מאפיינת את הלך חיי האופייני. אני עצמאית כבר מגיל צעיר, תמיד הסתדרתי ותמיד "נפלתי על הרגליים", ומאוד מטרידה אותי ההרגשה הזאת, של צורך ב"תלות", וצורך בחיזוקים תמידיים. אני מנהלת חיים טובים, גרה בדירה שכורה כבר שנה, יש לי עבודה טובה שאני אוהבת, עיסוקים רבים, ומישהו שאני אוהבת מאוד, ולא מבינה מה יכולה להיות הסיבה למצבי הרוח הללו. אני לא בעד ללכת לרופא "לבדוק את זה", כי אני לא חשה בנוח להיפתח כלפי אנשים שזה המקצוע שלהם, אני יותר נהנית ומעדיפה לדבר עם אנשים שאני מכירה ובוטחת בהם. אבל אין לי ממש מה להגיד, כי אין ממש סיבה להתנהגות שלי. כמו כן, אני רוצה לציין עוד משהו שמטריד אותי מגיל 15 בערך. יכול להיות שזה יישמע מגעיל אבל אני נוטה לתלוש שערות מהראש שלי, וגם אוכלת אותן, או לפחות "קוצצת" אותם עם השיניים. אני יודעת שזה הרגל מגונה, ואני עושה את זה אפילו בלי לשים לב. אני לא רוצה לחשוב אפילו מה יש לי בבטן כבר מרוב כל השערות האלה שחיסלתי מהראש שלי. וקראתי באיזה ספר פעם שזה נובע מבעיות בילדות, אבל אני לא בטוחה. אשמח בכל זאת לקבל איזה שהוא כיוון, או משהו יותר מעמיק מ"תלכי לפסיכולוג", כי את זה לא אעשה בכל בשלב זה. לא שאני פוסלת את זה שייתכן ואני זקוקה לטיפול כזה, פשוט כרגע אני לא מעוניינת ממש, אלא אם לא תהיה ברירה. תודה תודה וחג שמח

את מתארת תופעות יוצאות דופן, מציעה לך להתיעץ עם מומחים בפורום. תפני ישירות ליועצים. חג שמח מונה

איך פונים ישירות ליועצים? תודה

אפרת שלום אני בספק אם יש ברירה לא ברור לי מדוע את בוטחת (לפחות לכאורה) באדם מהאינטרנט תגובות דכאוניות יכולות להיות קשורות לתנודות נפשיות שלך (למשל קשר למחזור או למחזור אחר פנימי שלך) או לפגיעות שיתכן ואינך מודעת להן אלא רק לגובה שלך אליהן תלישת שער היא תופעה מוכרת מכל מקום למרות בקשתך המלצתי - פני לאיש מקצוע אם זה מטריד אותך מספיק בברכה עמי

שלום לכם נירים חדשים. קצת תמוהה בעיני ניר אחרי ניר ,מקווה מאוד שזה לא חלק מהמפריענים והמתחזים כאן בפורום. במידה ואתם כאן בתום לב , מאחל לכם החלמה מהירה. אני על כל מקרה החלטתי להפסיק ולהיות פעיל כאן, אשאר רק כמשקיף מעת לעת ע"מ לראות מה שלומכם חברי אור, ליהי, ויוי. איחולי שנה טובה באמת, ובעיקר שתהיה לכולנו שנת מהפך. כמו כן תודה מקרב לב לצוות המיקצועי אתם פשוט אנשים יקרים. שנה טובה.

אבל למה?? :-(

אוהבים אותך !! ומחכים לחזרתך בהפתעה,, אולי בשם אחר ?

היי, אני בן 30 , אבל סובל כבר תקופה ארוכה מבעיה של התמכרויות למגוון דברים: בזמנו הייתי מכור לשוק ההון עד שהפסדתי כספעם רבים, ונגמלתי בדרך הקשה. התמכרות לאינטרנט, במיוחד לשיחות בצאטים עם נשים, זה גורם לי לריגושים חזקים. בתקופה האחרונה פיתחתי התמכרות לשיחות טלפון עם בחורות חלקן גלשו לשיחות אינטימיות, שסיפקו את שני הצדדים, כמו כן לעיתים אני מחייג לשרותי 056,057 (הכרויות שיחות פרטיות וכו") מתורך סקרנות. אבל הפעם בעלות זמן אוויר בלבד, בנגוד לעבר שזה היה יקר. מה שאני עושה נובע כתוצאה מחסך בחום אהבה ומין שקיים בתוכי,אשר אני מנסה להשלים אותו דרך הטלפון, אני נראה טוב ומתקשה לפתח קשר אינטימי קרוב עם בחורה במציאות לאורך זמן, מאבד עיניין בשלב כל שהוא שהעיניים מתחילים להתחמם,(לא מצליח להתאהב למרות שאני כל כך רוצה להרגיש מה זה). היו לי קשרים קצרים עם בחורות עד 9 חודשים, ומעולם לא גרתי ביחד עם בחורה. יש לי חשש שיכירו את האני האמיתי שלי והחשש ממחוביות. אבל התנסויות חדשות אלו שאני מפיק די בקלות ממלאות לי את החלל הריק, עד שהוא שב ומתרוקן. אני אשמח לקבל התייחסות בדחיפות המירבית. גברים ובמיוחד נשים ,שסובלות מבעיה דומה מוזמנות לשלוח לי מייל [email protected] חג שמח ניר

למה אתה פוחד להיות עם בחורות? (תזכור שבעצם אתה מחפש את החום ות'אהבה הזו, את היחס והאיכפתחיות, רק אם תכיר בחורה אמיתית, עם קשר ותמיכה, אתה תוכל הלתגבר על הבעיה שלך) שאלה שנייה, למה אתה פוחד שהם יכירו את ה"אני האמיתי" שאתה מדבר עליו? מה זה אותו "אני אמיתי"? אתה לא אוהב את מה שיש בתוכך? ולמה אתה חושב שהם לא יאהבו אותו? באמת מעניין אותי לדעת... אם אתה לא רוצה לדבר על זה כאן, תלחץ על השם שלי, רשום שם ת'מייל שלי... אשמח אם תגיב, שלך, אני.

ניר כתב/ה: > > היי, > אני בן 30 , אבל סובל כבר תקופה ארוכה מבעיה של התמכרויות למגוון > דברים: > בזמנו הייתי מכור לשוק ההון עד שהפסדתי כספעם רבים, ונגמלתי בדרך > הקשה. > התמכרות לאינטרנט, במיוחד לשיחות בצאטים עם נשים, זה גורם לי > לריגושים חזקים. > בתקופה האחרונה פיתחתי התמכרות לשיחות טלפון עם בחורות חלקן גלשו > לשיחות אינטימיות, שסיפקו את שני הצדדים, כמו כן לעיתים אני מחייג > לשרותי > 056,057 (הכרויות שיחות פרטיות וכו") מתורך סקרנות. > אבל הפעם בעלות זמן אוויר בלבד, בנגוד לעבר שזה היה יקר. > מה שאני עושה נובע כתוצאה מחסך בחום אהבה ומין שקיים בתוכי,אשר > אני מנסה להשלים > אותו דרך הטלפון, אני נראה טוב ומתקשה לפתח קשר אינטימי קרוב עם > בחורה במציאות > לאורך זמן, מאבד עיניין בשלב כל שהוא שהעיניים מתחילים להתחמם,(לא > מצליח להתאהב > למרות שאני כל כך רוצה להרגיש מה זה). > היו לי קשרים קצרים עם בחורות עד 9 חודשים, ומעולם לא גרתי ביחד > עם בחורה. > יש לי חשש שיכירו את האני האמיתי שלי והחשש ממחוביות. > אבל התנסויות חדשות אלו שאני מפיק די בקלות ממלאות לי את החלל > הריק, עד שהוא שב ומתרוקן. > > אני אשמח לקבל התייחסות בדחיפות המירבית. > גברים ובמיוחד נשים ,שסובלות מבעיה דומה מוזמנות לשלוח לי מייל > [email protected] > חג שמח > ניר

ניר כתב/ה: > > היי, > אני בן 30 , אבל סובל כבר תקופה ארוכה מבעיה של התמכרויות למגוון > דברים: > בזמנו הייתי מכור לשוק ההון עד שהפסדתי כספעם רבים, ונגמלתי בדרך > הקשה. > התמכרות לאינטרנט, במיוחד לשיחות בצאטים עם נשים, זה גורם לי > לריגושים חזקים. > בתקופה האחרונה פיתחתי התמכרות לשיחות טלפון עם בחורות חלקן גלשו > לשיחות אינטימיות, שסיפקו את שני הצדדים, כמו כן לעיתים אני מחייג > לשרותי > 056,057 (הכרויות שיחות פרטיות וכו") מתורך סקרנות. > אבל הפעם בעלות זמן אוויר בלבד, בנגוד לעבר שזה היה יקר. > מה שאני עושה נובע כתוצאה מחסך בחום אהבה ומין שקיים בתוכי,אשר > אני מנסה להשלים > אותו דרך הטלפון, אני נראה טוב ומתקשה לפתח קשר אינטימי קרוב עם > בחורה במציאות > לאורך זמן, מאבד עיניין בשלב כל שהוא שהעיניים מתחילים להתחמם,(לא > מצליח להתאהב > למרות שאני כל כך רוצה להרגיש מה זה). > היו לי קשרים קצרים עם בחורות עד 9 חודשים, ומעולם לא גרתי ביחד > עם בחורה. > יש לי חשש שיכירו את האני האמיתי שלי והחשש ממחוביות. > אבל התנסויות חדשות אלו שאני מפיק די בקלות ממלאות לי את החלל > הריק, עד שהוא שב ומתרוקן. > > אני אשמח לקבל התייחסות בדחיפות המירבית. > גברים ובמיוחד נשים ,שסובלות מבעיה דומה מוזמנות לשלוח לי מייל > [email protected] > חג שמח > ניר

שלום, אני צורך 3.5 כדורי ליתיום , לוקח 2 בוקר ו1.5 ערב רמת הליתיום שלי בדם קבוע כבר כמעט 7 חודשים והיא 0.6 , מה המינימום זמן והמקסימום זמן שאני צריך להמתין מלקיחת הליתיום ועד לבדיקת הדם (לעיתים אני חורג מעל 12 שעות) שאיפתי להוריד את המינון של הכדורים, אך איני מצליח., לאור הרמה הנמוכה, בנוסף ,האם ישנו תחליף טבעי לליתיום, אם זה באמצעות מזמון או תוספים למזון אודה לכם על תשובתכם המהירה. חג שמח ניר

ניר נכבדי אתה צריך יעוץ פסיכיאטרי בהנחה שמדובר במניה דפרסיה - אסור להפסיק ליתיום ללא תרופה מייצבת אחרת הסכון לחזרה של גל נוסף תוך כלשושה חדושים הוא גבוה !! לגבי מדידת רמה בדם 12 שעות ממנה אחרונה לפחות שבוע על מנון קבוע מסודר בהצלחה עמי

אני בחור בן 29 ועד לפני שנתיים לא ראיתי רופא ותפקדתי מעולה במצבי לחץ כגון פינוי פצועי תאונות דרכים למרות שלא התעסקתי בזה אלא נקלתי למקום במקרה. מלפני שנתיים התחלתי לסבול מסחרחורות שגם נבאו מבעיות עינים וגם מלחצים.באותה התקופה ביקרתי רבות בבתי חולים ושם הרופאים אמרו שאולי יש לי גידול או בעיה בבלוטת הלימפה בנוסף לכל זה כמעט נהרגתי 4 פעמים בתקופה של 6 חודשים והבאתי את גופי למצב של אפיסת כוחות.בתוך כל "התאונות כלול התפוצצות מכונית לידי ודברים נוספים ברמה זו. ובנוסף על כל זה בעיות בתחום האישי,כספי וכו. לאחר הפעם הרביעית פשוט הרמתי ידים והפסקתי לצאת מהבית (חרדות שמה כל דבר שאני יעשה יגרום לי לחוויה כמעט מוות נוספת) לקחתי וואבן למשך שבועיים ומאחר וזה גרם לי לעיפות ואיני אוהב שמשהו שולט בי כמו שתיה,סמים וכו החלפתי את הכדורים לקלונקס ולאחר חודש שימוש הפסקתי גם איתם מאחר והרגשתי אשם בזה ש"סוס" כמוני צריך כדורים בשביל לתפקד מאחר ותמיד הייתי בן אדם רגוע אשר כלום לא הלחיץ אותו. באותו זמן התחלתי לקחת כדורים הומאופטים אשר ספק אם עזרו.לאחר תקופת הוואבן התחלתי לצאת מהבית מאחר ופשוט נימאס לי אבל רק 6-7 חודשים מתחילת החרדות התחלתי לנהוג ,שוב ללא כדורים , כמו כן התחלתי ללמוד באוניברסיטה ולמרות היותי בלחץ מדי פעם שבעיקר מתבטא בקשיי נשימה אף אחדמחברי ללימודים לא מתאר לעצמו מה עבר או עדיין עוד עובר עלי. האמת היא שלמרות הסיוט אני למדתי הרבה דברים על עצמי שיעזרו לי בהמשך החיים והיום אני מודע גם לגופי ולמצוקותיו והנאותיו למרות שאני יחסית מתפקד אני עדיין לא נוסע למרחקים גדולים (עד לפני התאונה היתי לוגם כ70,000 ק"מ בשנה) ועדיין לא הולך לחברים או יוצא למסעדות למרות שאני משוכנע שגם ללא כדורים או אמצעים אחרים אני יעבור את התקופה הזו נמאס לי כבר מכל החרדות האלה זה פשוט נמאס לפעמים אני לא מאמין שכל זה עובר עלי. מאחר ורופאים רבים ניצלו את מצבי ועשקו אותי אין לי כסף ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר ואינינ י מעונין ללכת פסיכיאטר מתאמי בית חולים (נפש) נרשמתי לטיפול פסיכולוגי דרך קופת חולים לצערי יקח לפחות חודשיים נוספים עד אשר אראה פסיכולוג. אחת התופעות שמלוות אותי בקביעות היא קשיי נשימה עד לא מזמן היו גם זרמים שכיום ידוע לי שנובעים מנשימת יתרת,ומדי פעם דופק רגיל אך אני מרגיש אותו חזק ולמרות שאיני נלחץ מזה זה פשוט לא נעים. אגב אני ישן מעולה וכמעט שאף פעם לא מתעורר רק לעיתים לפני השנה אני נרדם ופתאום קופץ ושוב כמה פעמים אבל זה ממש לעיתים רחוקות יחסית למצבי. היום אני מודע למה שעובר עלי ולמה הכל קורה אבל עדיין הגיעו מים עד נפש, אני בחור עם הרבה מוטיבציה ועם הרבה שאיפות וחלומות ולכן אבקש יעוץ לגבי ההמשך ומה עלי לעשות לפי דעתכם בכדי לגמור עם המצב הזה? בתודה מראש ואיחולי בריאות ושקט נפשי לכולם

תישאר בהאזנה אני יעזור לך ....יותר מאוחר!!!

לך חפש..........

אריה: אל תפגע מהתגובה הסתמית של אור. המומחים יענו לך באופן ענייני. טוב שפנית לפורום. תזכה כאן לתגובות ענייניות מצד המומחים ותמיכה מצד החברים. HH

hh היקר/ה תודה על התמיכה למרות שלא הבנתי מה זה תמיכה מחברים,חברים שהצלתי את הנישואים שלהם,וחברים שנסענו ביחד לטיולים כמעט ונעלמו. מכל החברים שהיו נשארו לי 3 אבל למדתי שמספיק לי 3 חברים אמיתיים מאשר 30 אינטרסנטים. תודה על העידוד הרבה בריאות ארייה

אריה שלום רב, יכולת השיקום שלך את עצמך ראויה לשבח. נראה שעם כל התלאות שעברת, אתה מצליח כל פעם לקום מחדש, ו"לעמוד על הרגליים". אני יודעת כמה כוחות נפשיים ופיזיים העניין דורש, וככל הנראה אתה מסוג האנשים שלא נותנים לעצמם לוותר ולהיכנע...אני מתפעלת. ההחלטה ללכת לטיפול פסיכולוגי היא החלטה נכונה בהחלט. על אף יכולותיך המרשימות לשקם את עצמך, עדיין ברמה הנפשית, קשה להסתדר לבד ו"לעבור לסדר היום". ייתכן שאלו הם גם הגורמים לתופעות הפיזיות שהזכרת שקורות לך לאחרונה. ייתכן וזה נובע מלחץ נפשי, לאו דווקא לחץ מודע. ההמלצה היא להגיע לפסיכולוג, ואולי לדבר עם האחראי בקופ"ח ולהסביר את מצבך. אולי יוקדם התור שלך, ולא תיאלץ לחכות חודשים. נוסך על כך ישנה אפשרות נוספת והיא דרך התחנות לבריאות הנפש המקומיות. אלו מרפאות ציבוריות, שעלות הטיפול בהן מסובסדת. אין זה מעיד עם איכות ורמת המטפלים (שרובם טובים). עד שתגיע לטיפול, אין לי אלא להמליץ לך להשתמש בשיטות הרפיה שונות, ולהמשיך "להחזיק את עצמך מעל המים". אתה יכול להשתמש בפורום שלנו כמקור תמיכה וייעוץ, גם עד תחילת הטיפול וגם לאחריו. בהצלחה, טלי פרידמן

תודה רבה על התמיכה והחיזוקים, הלוואי שהייתי מתחזה כמו שאמרתי גם אני לפעמים מתקשה להאמין מה שעובר עלי ואיך יכול להיות שכל כך הרבה מקרים כאלה קורים לי ובתקופה כה קצרה אך אני יודע שכשהכל יעבור אהיה חזק יותר. כמו כן התופעות נמשכות כבר שנה ובמשך כל היום אך בהתחלה לא הבנתי מה עובר עלי ומאיפה זה מגיע ומאחר וכמעט ולא נגעתי בכדורים פשוט הייתי קשוב יותר לעצמי ולמצוקותי היום עדין יש לי קשיי נשימה שכנראה נובאים מהלחץ בחזה אבל היום אני לא נותן לזה להגיע לכדי היפר-ונטילציה עדין העומס לא נעים אבל כמו שאמרתי אני יעבור את זה,לא מספיק שהחרדות והלחץ מתישים אך אי היציאה מהבית לסרטים ,חברים, מסעדות וכו....שווה לאדם היושב בכלא עם דלת פתוחה אך הוא לא יוצא מכיוון שאינו בטוח שבחוץ יותר טוב.למרות שהיום אני מתחיל להרגיש יותר בטוח עדיין זה לא מספיק אני גם לא מוכן להיתפשר אני רוצה להרגיש מעולה כמו שתמיד הייתי. בפעם הרביעית שכמעט נהרגתי לא האמנתי איך יכול להיות כזה דבר אבל לצערי אלו היו השנתיים הקשות ביותר בחיי וכמו שאמרת צריך כח עצום לעבור את מה שעברתי אבל האמת היא שמכיוון שזה נמשך ככר שנתיים אני כבר לא זוכר מה זה להרגיש טוב איך זה לתכנן לעשות משהו בלי לחשוב "מה יקרה אם....לא ארגיש טוב וכו... אגב הפסיכולוגים שנרשמתי אליהם הם כן מבריאות הנפש דרך קופת חולים אולי באמת אבקש שיזרזו את הפגישה כי נמאס לי אני רוצה לגמור אם זה כבר לסיום האם לדעתך היום טיפול תרופתי מומלץ ? את האמת אני מעדיף בלי אבל אני רוצה לגמור אם זה כבר? והבעיה הנוספת זה איך בוחרים פסיכיאטר אני לא מעונין להיות שפן ניסיונות? אם מותר לך להמליץ אבקש זה מאוד חשוב לי! אודה לך מראש ותבורכו הרבה בריאות

שלום אתה מתאר התקפי אימה שככל הנראה קושרים למצב פוסט טראומטי יש טפול תרופתי ויתכן שיש צורך בטפול שיחתי אינך מציין כמה זמן היית בטפול אצל הרופאים הרבים שעשקו אותה לכאורה לרוב נדרש זמן לא מועט להטבה חודשים ולעתים יותר לכן ההמלצה - מצא רופא ו/או פסיכותרפיסט התחל טפול שיטתי והתאזר בסבלנות בהצלחה עמי

בוקר טוב שלחתי לך מייל ותודה על הדאגה אני.

בוקר טוב אינשם, צר לי אבל לא קיבלתי. שלחי שוב. יום טוב, טלי פרידמן

**בוצע :רבחמ 01-10-2001 05:15 :ךיראת הבעיה שלי היא שאני תמיד חושב על סתם לא בהכרח על דברים שמדאגים אותי אני תמיד בלי ריכוז עובד,לומד,אוכל.יושב.או משחק כל הדברים אני עושה בלי ריכוז תמיד חושב ,וזה עושה לי הרבה קושי בחיים גם כשאני יושב עם אנשים אני לא בריכוז מלא למה מה הבעיה שלי? מה הוא התפול אם יש? אם אפשר הסברים על הבעיה הזאת ואיך אפשר לטפל בה...........?* סליחה על ההפרעה כי פעם שניה אני מדבר על הנושא כי לא הבנתי מה בדיוק צריך לעשות ולא ידעתי למי לפנות לאיזה דואר אליקטרוני. תודה

הנהנתן ?איזה טיפוס אני טיפוסים אלו הינם עליזים, חברותיים, אופטימיים ומלאי אנרגיות. הם יעשו כל דבר כדי להימנע מכאב על כל צורותיו. החים נועדו להיות מהנים לכן הם דואגים להיות עסוקים והם עורכים תכנית מלאה של פעילויות. מה שמבטיח להם הישארות מחוץ לתחום האש. הם רוצים לראות, לעשות ולהתנסות בכל דבר מהנה. כתוצאה מכך הם נוטים להתפרש על תחומים רבים ולא מתמקדים או מתמידים בדבר אחד. הם לא סובלים שעמום ולכן הם תמיד מוצאים משהו מעניין להתעסק איתו ותמיד מעניים להיות איתם. משמעת עצמית זה לא הצד החזק שלהם, הם חסרי סבלנות, שואפים לתוצאות מיידות וקשה להם לדחות סיפוקים. הם חופשיים ברוחם, לא אוהבים להיות קשורים או מחוייבים מדי, הם מכוונים לעתיד, תמיד יש להם רעיונות חדשים, אוהבים את החיים ולוקחים אותם בקלות ויודעים איך להנות מהם יתרונות אופטימיים, ספונטאנים, מהנים ועליזים. לוקחים את החיים בקלות. בעלי כושר המצאה, אנרגיה גבוהה, אהבת חיים, חזון, התלהבות, דמיון ורעיונות חדשים. מגוון רחב של כישורים ותחומי ענין.לוקחים סיכונים, נדיבים ומנסים להפוך את העולם למקום טוב יותר חסרונות חוסר התמדה, חוסר משמעת עצמית, נטיה להתפרש על תחומים רבים במקום להתמקד, לא משלימים דברים שהם מתחילים, הולכים לאיבוד בתוך תוכניות ופנטזיות, אימפולסיבים, חסרי מנוחה, נרקסיסטיים :האנרגיות שלהם מוקדשות ל , לחוות את החיים ולהנות מהם במלואם רעיונות, תוכניות, אפשרויות ופרוייקטים מעניינים, מהנים ומרתקים. קשרים הדדיים ויחסי גומלין עם תחומים מגוונים של אינפורמציה וידע, לשמור על אופציות פתוחות וחיים עליזים. דמיון פעיל. להתחבב על אנשים והעיקר - על מה שאני רוצה :הם עושים כל שביכולתם כדי להימנע מ תסכולים, הגבלות ואילוצים. מצבים או רגשות מכאיבים. שעמום :מה שגורם להם למתח ההתמודדות עם העומס הנובע מהנסיון לטעום מכל מה שיש לחיים להציע. לעשות את אותן טעויות שוב ושוב בגלל הצורך להימנע מכאב. להתחיב לדברים וכתוצאה מכך להרגיש לכוד :מה שמכעיס אותם אילוצים או מגבלות המונעים מהם להשיג את מה שהם רוצים. אנשים שלעיתים תכופות תקועים, עצובים, מדוכאים או מאשימים אחרים צורת הביטוי של הכעס שלהם: קצר ולענין, ארעי, הפגנת קוצר רוח דברים שטיפוס 7 בחיים לא יחלום לעשות לסיים את כל הספרים שהם קוראים לפני שהם מתחילים ספר חדש לערוך רשימת משימות לשבוע ולמלא אותה במדויק לספר סיפורים בלי הגזמות לבלות 6 חודשי שתיקה במדיטציה במנזר זן לוותר על הזמנה להצטרף לטיול בנפאל כי הבטיחו לעצמם לסדר היום את המחסן לבלות יום שלם עם חבר מבלי להציע אפילו דרך אחת בה הוא יכול לבצע עבודה מהר יותר בעזרת כמה קיצורי דרך איך להסתדר איתי ספק לי חברה, חיבה וחופש השתתף איתי בשיחות מעניינות וצחוק תעריך את ראיית החזון שלי והקשב לסיפורים שלי אל תנסה לשנות את הסגנון שלי. קבל אותי כפי שאני היה אחראי על עצמך. אני לא סובל אנשים תלותיים אל תגיד לי מה לעשות ?מה מעכב את התפתחותי האישית התעסקות יתר עם עצמי ועם מה שאני רוצה. הקושי בהכרה בדבר שלילי כלשהו בעצמי. חוסר נכונות להיכנס לפעולות הכרוכות בחווית כאב או קונפליקט. הקלות בה מוסחת דעתי ממטרות ומחויבויות רציניות יותר ?איך אני יכול לקדם את התפתחותי האישית לשים לב מתי חיפוש אחר אפשרויות מהנות הינו תגובה לפחד ממחסור, רצון להימלט מאחריות שמגבילה את החופש שלי, או לבריחה מכאב. התאמן על עשיית דבר אחד בלבד עד אשר הושלם. חייה את החיים יותר בהווה ופחות בעתיד. גלה הערכה עמוקה יותר לרגשות ודאגות של אחרים. הבן שלתור אחר החיובי בלבד ולהימנע מהשלילי מגביל אותך

בן23 שלום איני יודע למי עליך לפנות מכל מקום השאלה האם אתה סובל מהפרעת קשב (שזה הפרעה ברכוז נטו) או שהמצב הזה נגרם עקב בעיות אחרות כמו דכאון, מחשיבה כפייתית או דברים אחרים בקצור אנא פנה לפסיכיאטר לאבחון בהצלחה עמי

כן כן מחשבה כפייתית מזה אני סובל. בדיוק נגעת בבעיה

אולי מישהו מהמומחים, או בכלל, כל מי שיודע פרטים על מרפאה בשם "הנוטרים" ברעננה?... מהו סוג הטיפול?... אה... ושחף. שמעתי עליה, והייתי רוצה לדעת עוד. זה חשוב לי.. אודה לכם מאוד...

שלום רב, אינני מכירה את המרפאה ברעננה אותה הזכרת. אולם באותו אזור יש כמה מסגרות שנותנות מענה ללוקים בהפרעות אכילה: בי"ח שלוותא בהוד השרון (ציבורי) מרכז "נופית" (מרכז פרטי העובד לפי שיטה דומה במעט לזו של "שחף") "שחף" נמצא בקיבוץ נען, ליד רחובות. מה בדיוק את רוצה לדעת עליו? יש להם קו פתוח בשעות מסויימות, את יכולה להתקשר ולברר איתם הכל... בברכה, טלי פרידמן

המרפאה ברעננה אותה הזכרתי, קשורה לביה"ח "שלוותא"... אם תוכלי, לפרט על שיטת הטיפול של "שחף"... אודה לך מאוד. תודה שהגבת.

שלום מה ההבדל בין חרדה לדכאון. מתי ואיך ובאילו תסמינים מגדירים את החרדה או הדיכאון כמחלה הדורשת טיפול תרופתי. האם דיכאון וחרדה מופיעים יחד. למה לאדם דיכאוני יש לפעמים מחשבות אובדניות. אבקש לקבל תשובה מפורטת ומהירה ועל נתונה תודתי מראש. בברכה - לירון

לירון שלום רב, יש הבדל בין חרדה ודיכאון, למרות שלעיתים יש עירוב של שתי התופעות יחד, או שאחת מובילה לשניה. אני מצרפת קישורים לשתי התופעות, בתקווה שזה יענה על שאלותייך. במידה ועדיין נותרו לך שאלות, את מוזמנת לשוב ולשאול. http://www.nefesh.co.il/menu.htm http://www.anxieties.com/ http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/anxiety.htm http://anxiety.mentalhelp.net/ http://index.ort.org.il/m_302.asp http://www.psagot.com/the_depression.shtml http://www.sahar.org.il/information.asp http://depression-screening.org/ אני מקווה שזה מספיק מידע...כי יש בקישורים הללו המון המון מידע... ובכל זאת, שוב אני מזכירה: אם נותרת עם שאלות, חיזרי ושאלי... שבוע טוב, טלי פרידמן

טלי שלום. אני מודה לך על התשובה למרות שעדיין לא הספקתי לעיין. לירון הוא שם המשפחה שלי. עד כמה שאני יודע , אני ממין זכר ואני מקווה שלא אכנס לחרדה נוספת בעניין הזהות המינית שלי. בברכה - לירון

שלום, לא ניתן לקבל את פרטיך - במייל האישי - באמצעות דאבל קליק. עלי לציין שבניסונותי לפתוח את הדף האישי של יועצים אחרים ניתן. לטיפולך מול מנהלי הפורום ב - MSN בהקדם. בברכה, "סתיו".

שלחתי לך מייל. האם קיבלת?

חן חן. העניין יבדק. תודתי ד"ר יוסי אברהם

שוב שלום, כעת בדקתי - והעניין עובד. תלחצי פעם אחת על שמי המוכחל, בצד השמאלישל שורת הכותרת ושוב, חן חן יוסי אברהם

שלום, אני מקווה שתוכלו לעזור לי או לתת לי תחושה שזה טבעי, למרות ששמעתי שכן. בכל אופן אני בטיפול כבר יותר משנה, והתאהבתי נורא במטפלת שלי. שמעתי וגם ממנה שלתופעה הזו קוראים העברה ושזה טבעי. אבל האם זה טבעי לפנטז שאני מתנשקת איתה,שאני מתחבקת איתה,שאני שלה, שגם היא אוהבת באותו אופן אותי? אין לי נטיות ואני בחורה סטרייטית ויש לי חבר הרבה מאד זמן ויש לנו מחשבות על חתונה. הטיפול שאני עוברת עזר לי נורא,ואני מעריכה ,בצורה שאני מרגישה שאף אחד לא יכול להבין, את מה שהיא עשתה עבורי. היום שדברים מתחילים להסתדר לי כמו שאני רוצה אני מאוהבת בה עוד יותר, אני מגלה כל פעם מחדש שאם חשבתי -שאין יותר ממה שאני אוהבת אותה- שיש, ושהאהבה הזו ענקית בעלת ממדים גדולים. אני נורא אוהבת לבוא לפגישות שלנו ועצוב לי שאני הולכת ממנה. היא נמצאת המון בראש שלי. אני פשוט מטורפת על האישה הזו, אני מרגישה שהייתי מוכנה לעשות בשבילה הכל, אני מרגישה צורך להגן עלייה, למרות שהיא זו שמגנה נורא עלי, אני מרגישה שאני רוצה לתת לה המון- אם זה מתנות, שירים, מכתבים או כל דבר שיביע את האהבה שלי אלייה. סיפרתי לה שאני מאוהבת בה, אבל לא ירדתי לפרטים כאלה, ואני לא מרגישה מסוגלת לעשות זאת. היא יודעת שאני חושבת שהיא מושלמת והיא מודעת לעובדה שעשיתי לה אידיאליזציה, נורא פחדתי שהיא תתרחק ממני כשסיפרתי לה על הדבר, אבל היא לא שינתה את יחסה אלי והחום הנהדר שהיא מעניקה לי ממשיך להיות מוענק לי. בקיצור מה אני אמורה לעשות? קשה לי לדבר איתה על זה בכזו פתיחות וגם ככה נשתלתי בפעם ההיא שדיברנו על זה. אודה לכם אם תעזרו לי. חג שמח מירב

רצוי שתיהי ג לויה עמה ותשתפי אותה במה שעובר עליך ומה היא מעוררת בך. מדובר בתופעה שאינה חריגה בטיפול. אל דאגה את סטרייטית !! משעובר עליך קשור לתהליך הטיפולי. בהצלחה ומזל טוב !!! XXX

hi i`m sorry i`m writing in english,my hebrew writing is terrible...........i read your letter and was really touched by your honesty and openess about your feelings,i also know that what you are feeling is very natural,and i am also going thru the exact same thing right now with my therapist,i have been told that once you recieve all the help and support you need from her these feelings will pass..good luck..Lisa

מירב שלום רב, אכן בתהליך טיפולי עוברים מספר תהליכים וישנם דברים שמתרחשים כחלק מהטיפול. "התאהבות" במטפל/ת היא שכיחה, וחלקה באמת נובע מתהליך ההעברה, כפי שציינת. אולם ההתאהבות הזו, היא מסוכנת כיון שבצידה השני גלומה התלות וחרדת הנטישה/העזיבה. יש להתייחס להתאהבות הזו במסגרת הטיפול (על אף הקושי), ולתת לה מקום, כיון שהיא עלולה להיות הרסנית. שבוע טוב, טלי פרידמן

האם תוכלי לפרט יותר על התהליך הזה? תודה, ליהי.

תודה לכם על התגובות, ידעתי שאני אקרא כאלה תגובות, ורציתי בכך, כי זה עוזר לשמוע את זה שוב ושוב. בכל זאת טלי, זה נורא קשה לדבר על זה. אני יודעת שזה יגרום לקושי בפרידה ממנה, מצד שני לא פיתחתי אלייה חרדת נטישה, אולי תלות עמוקה כן, אבל חרדת נטישה לא מכיוון שהיא עוטפת אותי בהמון אהבה ואין לי סיבה לחוש כך.

האם ידוע למישהו על פורום או אתר טוב היכול לעזור בגמילה? אני אינדיבידואליסט ולא מעוניין כרגע בפגישות של AA , ובכל זאת... תודה

קורים לך "נעמי " ואתה " אינדיבידואליסט " .אתה מכיר את חגית במקרה ?? HH

זימר ??? אופיר ??? רונן ??? איזו אישיות אתה לובש עכשיו ?? -----------------------

נעמי שלום רב, להלן מספר קישורים: http://www.trotzky.com/ http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/index http://sites.snunit.k12.il/marpad/left.html http://www.alcoholadvice.com/ במידה ויש לך שאלות נוספות את/ה מוזמן/נת לשוב ולשאול. שבוע טוב, טלי פרידמן

רציתי לשאול האם במשך זמן החיים אנשים משתנים באופיהם?

אישיות של אדם משתנה וכל אחד מאיתנו משתנה במידה זו או אחרת בכל שעה של חייו אנחנט קולטים גירויים חדשים כל הזמן ומעשירים את הידע שלנו,מתפתחים מבחינה רגשית מתבגרים ו... משתנים.

איך מתמודדים עם אדם החולה במחלת הרדיפה כאשר הור מציין שאתה "מחפש" אותו? האם במקרה כזה הוא עלול להיות מסוכן. איך אפשר להתגונן מפניו?

שני שלום לא כל אדם שחושב שאת רופדת אותו יהי מסוכם יש קשר ככל הנראה לנטייתו להיות אלים בדרך כלל לא תמיד אפשר לדעת אם את חוששת את יכולה לפנות לספיכאטר המחזוי ולמשטרה בהצלחה עמי

כאמור כמו שכבר כתבתי בעבר עלות המפגשים מעיבה על התוצר מן המפגש ויש בי צורך להיות יותר קונקרטית במפגש ונסות להשיג את המירב מכל פגישה. לא פעם אני שואלת את עצמי בשביל זה אני משמלת כסף הרי לא קיבלתי כלום בפגישה היום. אני פונה אליכם כמטפלים לתת לי ולפונים אחרים כלים וצורת מחשבה אשר תוביל אותנו למיצוי המרבי בעת מפגש עם פסיכולוג. האם כדאי לנו למשל לבוא מוכנים לפגישה עם ארוע, מחשבה מטרידה וכד' או לבוא נקיים ולעלות מה שיוצא באותה נקודת זמן, פשוט מהנסיון שלי כשבאתי על נקי התוצר היה הרבה יותר אפקטיבי יצאו דברים לא מחושבים אוטנתים ומשם כבר התחלתי לרוץ. ועכשיו שאני משלמת עבור הטיפול אני מבולבלת ומרגישה שמשהו צריך להשתנות בגישה שלי. הצעתכם לגבי שיחה עם הפסיכולוג התקבלה אך אם יש בידכם המלצות נוספות אשמח לשמוע. נ.ב תודה על קיומכם לא פעם השתמשתי בעזרתכם אם בהפניית שאלה ואם בהצצה על שאלות של אחרים חיזקו ואימצו

שוש שלום הנחתי היא - כל מה שקורה בטפול הוא משמעותי כדאי לעבוד על רגשותייך לגבי הטפול ובעת הטפול לכן לשיטתי - אם את מוטרדת מהכסף והתמורה לו על זה את צריכה לעבוד בעת הטפול על הכע , אכזבה תסכול, מה זה לשלם ללא תמורה וכו' (הדוגמאות האלה לאו דווקא תקופות לך) היות ואיני יודע אם זו גם שיטתה של המטפלת בך עלייך להוועץ בה איך להתמודד עם הנושא בהצלחה ובתקוה שתתחילי להרגיש שאת מקבלת בחיים (בטפול ומחוץ לו) עמי

יש לי נטיה למצבי רוח דכאוניים המלווים בעייפות ובחוסר חשק. אני בטיפול פסיכותרפי הרבה שנים. לפני שש שנים ניסיתי טיפול תרופתי באמצעות רופא בהדסה שאיני זוכר את שמו. זה לא עזר אז. היום אחרי שש שנים של טיפול נפשי ואחרי שקראתי את "סערת נפש" יש לי הרגשה שכדאי לנסות שוב טיפול תרופתי. האם זה מומלץ? איך אוכל לאתר את הרופא שהייתי אצלו? אולי אזכר אם אראה את רשימת הרופאים אך איני יודע איך לגשת אליה? תודה

שמעון שלום יתכן שדאי לנסות אתה יכול לאתר את הרופאה דרך המרפאה בה טופלת בהצלחה עמי

דבר ראשון אני מבקשת ממך לא להתייחס לכל האנשים הסקפטים שהחזירו לי תשובה על הסיפור שלי, הסיפור הוא אמיתי לחלוטין, אני סבלתי מחרדות ארבע שנים והמצב הגופני שלי היה נורא, סבלתי גם מלחץ דם גבוה כתוצאה מסטרס והופיעו לי כל מיני מחלות על העור כתוצאה ממתח נפשי תמידי, לכן כל מי שלא מאמין וחושב שאין תקווה ואפשרות לצאת מהמצב לעולם לא יצא ממנו, אנ מעוניינת לעזור לך, תביני אני לא איזו מרפאה או משהו כזה בס"הכ לקחתי את עצמי בידיים, אבל ישנה בעייה דרך האתר כיוון שיש כל מיני מפריעים אם יש לך E-MAIL, אני אכתוב לך וכך נוכל ליצור קשר, השאלה שלי גם פחד הכישלון שלך מפני מה ממבחנים, ממערכות יחסים או פחד מכישלון כללי? תרשמי לי תשובה ואשמח לעזור לך.

יש לי פחד מאד ספציפי. אני אנסה להסביר- אני שייכת לתחום הפארא רפואי. וגם תחום לימודיי הוא כזה. במסגרת הלימודים שלי -עליי לעבור בחינות מעשיות, מה שנקרא"על פציינטים". בפעם האחרונה שניגשתי- נכשלתי. לא הצלחתי לעמוד במשימה שהוטלה עליי. מאז, אני כל הזמן מדמיינת את הכישלון הבא. אני יודעת שזה גרוע, ושכך בעצם זו נבואה שמגשימה את עצמה, אבל אין לי שליטה על זה. אני פשוט לא מסוגלת לראות את עצמי עוברת את הפעם הבאה בהצלחה. וכך, מה שקורה, שכשמועד הבחינה מתקרב- מתחילים הסימנים: קושי לנשום, לחץ בחזה, תחושת חנק ומועקה, רעד, עצבנות, נדודי שינה, ובכי- מכל דבר קטן. אני לא יודעת למה זה קורה כי בכ"ז, אני בת 25 ועברתי כבר בי"ס, עשיתי בגרות, עברתי אין ספור מבחנים(שברובם הצלחתי מאד, אבל היו כמה כשלונות בודדים ולא לקחתי את זה קשה כמו עכשיו), עברתי כמה וכמה ראיונות עבודה בחיי והצלחתי גם בהם, ואני לא הפסקתי לקצור מחמאות בכל מקום עבודה אליו הגעתי. בגלל זה נראה לי מוזר, שמאז שנכשלתי- ירד כל בטחוני העצמי אל מתחת לריצפה!, אני בטוחה שאכשל שוב, עוברות לי מחשבות שאולי אני לא טובה במקצוע, ומרגישה פשוט אפס שלא מצליח בכלום, למרות שהוא מאד רוצה! ואני מ א ד רוצה!!! אז, תגידי לי, מה עושים עם כל זה עכשיו? בעוד שבוע אני צריכה לחזור ללימודים(מחופשת החגים) ואני מתה מפחד ומיואשת מפחד הכישלון והקושי שבדבר!

היזהרי לא למסור ל "חגית" את ה- e-mail מדובר בבחור מופרע ואינטליגנטי המתחזה לבחורה . כוונותיו לא לגמרי ברורות לנו.

תודה.

ביקשתי ממך שתשלחי לי את הכתובת האלקטרונית שלך, הבנתי שבעצת המטורפים שמסתובבים בפורום הזה לא שלחת קשה לי לענות לך כשעוד כל מיני עוצי עצות מייעצים שטויות ותופסים את התשובות לשאלות בשורות ארוכות, פתחתי כתובת חדשה במיוחד לנושא תשלחי לי e-mail, אני מקווה שתוכלי להבין שהכל אמת, דרך אגב גם אני מגיעה מרקע רפואי אך לא קשור לפסיכולוגי, אני מקווה שתראי את ההודעה, לא גלשתי מספר ימים כיוון שהייתי בחופשה, כתובתי לצורך העניין [email protected]

בתי, גיל 20 , מקבלת כדור 1 מ"ג ריספרדל בערב וחצי כדור אנטי דיכאוני וחרדתי בבוקר כיוון שהיה חשש שתגלוש למצב פסיכוטי סכיזופרני. היא רוצה להפסיק עם התרופה למרות דעת הרופא והתרפיסט, כי לדעתה הכדור מוחק את המעניין שבה. מה דעתך?האים היא צודקת האים אפשר להניע אותה מכך?

שלום לדעתי - הפסקת הכדורים בטרם עת עלולה להיות מסוכנת בהחלט תתכן תחושה כמו זו שבתך מתארת עקב הריספרדל לכן מומלץ אם אינך סומכת על אנשי המקצוע - פני לחוות דעת נוספת יש אפשרות למשל להחליף תרופה אם צריך או אולי ניתן אכן להפסיק אותן לא מומלץ להחליט לבד בהצלחה עמי

שלום למומחים בתחום ! דר/ אבני היקר ! דרור ,ודר' אברהם . בני אובחן כבר 5 שנים כחולה סכיזופרניה קלה , כשהפרעה המרכזית היא הo.c/d הוא היה גם עד לאלימות בבית קשה וחווה טראומות קשות , (כיום הוא חי איתי ) רציתי לשאול אם יתכן שיש לו הפרעה פוסט טראומתית , ולא סכיזופרניה , כי בזמן האחרון רגשות קשות מציפות אותו הוא עצבני וכועס שלא מבינים אותו , אני מחפשת לו מטפל קליניקאי ממומחה לטראומ ה ואין לי מושג אפה להתחיל לחפש . יש לו קשים בתיקשורת עם אנשים והוא מיסתגר בבית ומקבל תרופות , ומצבו לא מישתפר ,חוץ מזה שהמודעות העצמית שלו גברה והוא מישתמש בתובנה העמוקה שלו , , איך אפשר לאבחן אותו שוב ולדעת האם המצבים הקשים בעבר משתקים אותו מזה שנים ויש לו חסך בכל גיל הבגרות שלא נחווה , וכעת אין לו אפשרות לחזור לחברה אין לו תסמינים של סכיזו/ חוץ ממחשבות קשות על העבר והפיספוס של החיים , כל רצוני הוא שיקבל את ההבחנה הנכונה והטיפול הנכון . איזה קשר יש בן סכיזופ' לבין פוסט טראומה . מה האם הלומי קרב יכולים לפתח סכיזופר' . כי הם ניפגעו בגוף ובנפש וכך גם בני , הכל החל מהבית האלים והטראומטי שלנו . תודה, ובברכה אמא של .

אמא של שלום [ טעויות באבחנה קורות. יתכן שאדם יסבול גם מסכיזופרניה וגם מפוסט טראומה לכן אנא פני לפסיכיאטר לחוות דעת נוספת בהצלחה עמי

התחלתי טיפול בפריזמה ונאמר לי להתחיל בהדרגה משמינית כדור בטעות לקחתי כדור שלם האם קיים בכך סיכון? הפסיכיאטר שלי בחו"ל ולא אוכל להתייעץ עמו

תתקשר לחדר מיון או למיון פסיכיאטרי ,בקש פסיכיאטר תורן תסביר בעיתך. סביר להניח שאין לך מה לדאוג לילה טוב

אני סובל מOCD קשה והתחלתי טיפול תרופתי ב"פריזמה" הרופא אמר לקחת בתחילה שמינית כדור במשך יומיים ולעלות בהדרגה עד כדור שלם מסיבה מסויימת שלא אפרטה כאן לקחתי כדור שלם האם יש בכך משום סיכון ? הרופא שלי בחו"ל ואין לי אם מי להתייעץ

אני לא מוסמכת , אך תקווה לטוב , ולא יקרה כלום , בקשר לאו. ס.ד כמה זמן אתה עם זה והאם זה קשור אצלך גם במחשבות ? לבני יש את זה .(26 )

איל שלום אין ממש סכון המשך כמו שאמר לך בהצלחה עמי

איל שלום, אין בכך סיכון, סביר להניח שפשוט תופעות-הלוואי מהתרגלות הגוף לכדור יהיו יותר מרוכזות ביום הזה. יש לי שאלה כללית לכל לוקחי הכדורים מסדרת SSRI - כיצד ניתן לקחת שמינית כדור? אני לוקחת סרוקסט והוא כדור קטן, שניתן בלי בעיה לחתוך אותו לשני חצאים, אבל נראה לי די קשה לחתוך אותו לרבעים, שלא לדבר על שמיניות (בלתי אפשרי, הכל יצא פירורים). האם פריזמה (שהבנתי שזה בעצם פרוזק) הוא כדור כל-כך גדול שאפשר לחתוך אותו לשמונה? אני שואלת בגלל שאני לוקחת כדור וחצי ליום ומשום מה אני מתעצלת לחתוך, זה תמיד מעיק עלי וכך נוצר מצב גרוע שהרבה פעמים אני לוקחת כדור אחד במקום אחד וחצי... תודה, טל.

הכי פשוט בעולם תלכי לסופר פארם ותקני שני מכשירים אחד חותך כדורים והשני מכשיר למינון שבועי ובכל מוצאי שבת תחתכי את כל הכדורים ותמלאי לך לפי הסדר השבועי כדור וחצי לכל יום ז היקח לך 7 דקות בערך ותנסי לחשוב על הזמן הזה כעל הזמן של הבריאות שלך לכל השבוע חוצ מזה יש מין מכשי רקטן שמצפצפ כלכ נגיד 12 שעות וכך אפשר לקחת את הכדורים בזמן אפילו גם אותו ניתן לקנות בסופר פארם קוראים לו מזכירון את כל התפקידים הטובים נותנים לזכרים בהצלחה

טל שלום איפה הפסיכיאטר שלך ? ניתן לקחת לסירוגין 1כדור וכדור וחצי בברכה עמי

אם את פה עכשיו , תני סימן .

האם אוכל אני לעזור לך?

זה בסדר איל .

זימר תפסיק להציק לך לישון. בבקר אמא תיתן לך שוקו לחמניה ובננה לארוחת עשר או לפחות תחליט באיזו אישיות תופיע היום. ]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]

יקרה, עכשיו אני פה. התגעגעתי מלא מלא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לאן נעלמת לי? מה שלומך??? :-)

אופס, סליחה, כתבתי בפורום אחר והחלפתי את הכינוי, וכשחזרתי לכאן שכחתי להחליפו בחזרה. :-)

אני בסדר , יכול להיות יותר טוב , היתגעגעתי אף אני אליך . אחזור בשעות הערב , אוהבת ביי .

היי ..אני בת 17.5 ואני שוקלת 59 ק"ג. אני חייבת לעשות דיאטה ואין לי אמביציה ואני מאוד סובלת מכך. איזה דיאטה תוכלו להציע לי כדי שאני ארד במשקל....?

את לא סובלת מעודף משקל. מהו גובהך?

גובהי הוא 1.57

דנה, אולי בכלל את לא צריכה. אפנה אותך לפורום התזונה והדיאטה ושם תוכלי לשאול (רק רצוי שתכתבי גם גובה( http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=16 עדי

היי עדי, איך כתבת את הקישור בכחול. תודה שמתי לב שהרבה תשובות חכמות בפורום נכתבות ע"י

שלום רב, בלי אמביציה, כל הדיאטות אמורות להביא את האחרים לעושר (יצרני התכשירים, ומוכרי המאכלים הדיאטטיים היקרים) - ואותך לתסכול נוסף לאחר כישלון. תעבדי על עצמך, ועדיף עם איש/ת מקצוע. חבל על מאמצים בכיוון אחר (גלולות פלא, שיקויים בולעי ירכיים וכו'). בברכת דרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

שים לב שמשקלה אפשר לומר תקין העדוד לדיאטה מצידך עלול לגרום לתוצאות לא רצויות שאתה אמור לדעת... צריך להפנות אותה לדיאטנית על מנת שתוכל להרכיב תפריט מאוזן ובריא.

ארבע שנים סבלתי מחרדות מחוסר שליטה, הדבר שהכי הפחיד אותי היה לטוס, וזאת למרות שטסתי בחיי מספר פעמים, מלפני ארבע שנים עצם המחשבה על טיסה גרמה לי לחרדות, ולכן לא העזתי לטוס. טופלתי אצל פסיכולוג ללא עזרה, כדורים כימיים לא לקחתי רק טבעיים, איך יצאתי מזה פשוט החלטתי יום אחד שרק אני יוציא את עצמי, ולהתמודד עם חרדות אפשר שנים בטיפולים וכדורים וחבל על הזמן, החלטתי לחיות בלי ששום דבר יפריע לי בחיי. בפעם הראשונה שטסתי ליוו אותי לפני כן כל תופעות החרדה, הקאות, הזעות, דפיקןת לב, נשימה מואצת, סחרחורת, פחד, אבל לא נכנעתי אמרתי לעצמי שאני לא מוותרת, טסתי היה מפחיד אבל ניסיתי לתקן מחשבות שליליות ולנסות ולחוות חויות משמחות, כבר טסתי ארבע פעמים מאז וגם בלילה שזה יותר מפחיד, אני כבר קמה בטיסות ומטיילת ואף נהנית, רבותיי כשתחליטו להתמודד עם החרדה פנים מול פנים צאו למלחמה ותאמרו שאתם מנצחים- אתם תנצחו, בהצלחה

איך מטפלים בחרדה מכישלון?

עלי לא תעבוד מתתחזה

זימר ?? אופיר?? רונן ??? שלשתכם חפשו פורום אחר.

אופיר: הסיפור נראה מפוברק. למה לאשלות אנשים במצוקה? יש לך הנאה פרברטית. תתבייש לך!! ---------------------------

האם אחד משלושתכם הוא "אור"?

מעוניינת לקבל יעוץ לגבי אישה בת כ - 70 שנה. כבר כ 18 שנה, תקופה מסויימת לאחר פטירת בעלה, היא החלה לחשוד בכל מיני דברים שאינם קיימים במציאות בעיקר בהקשר אליו ולילדיה. לגבי הבעל מאמינה שהוא בחיים ויש לו עסקים וקשרים (בשנה שנתיים ראשונות אחרי מותו אפילו שכרה שירותי משרד חקירות) והשפעה על חייה. למשל שהוא יכול להשפיע על אנשים בקופת חולים לא להסכים לתת לה טיפול שיניים. כמו כן, מאמינה לגבי ילדיה שהם למשל גרים במקום שונה ממה שהם מספרים או שהם נשואים כאשר הם לא ולהיפך. זאת למרות שאפילו יש לה את הכתובת והיתה בביתם של הילדים. יש לה תקופות של הסתגרות ודכאון (?) כאשר אינה מוכנה אפילו לראות את הילדים שהם דרך אגב הקשר המשפחתי היחיד שלה ויש לה תקופות שהיא יותר פתוחה ורגועה ויוצרת קשר ומשתפת. היא עצמאית מאוד ואינטלגנטית מאוד וכלל אינה מנותקת מהמציאות הכללית אלא רק לגבי דברים ספציפיים. אינה מזיקה לעצמה ולאחרים חוץ מהקושי של הקרובים לה להתמודד עם הדברים הלא מציאותיים שהיא אומרת והסבל שגורמת לעצמה כאשר מאמינה שהוא מונע ממנה לעשות דברים אינה עובדת ואין לה קשרים חברתיים. נמצאת הרבה בבית ומטפלת בגינה וקוראת ספרים ועיתונים ופותרת תשבצים. האם יש מה לעשות בנדון? כמובן שאי אפשר לאבחן אותה כי אינה חושבת שהיא שוגה אלא מאמינה שהמציאות שהיא רואה זו האמת ואפילו כועסת אם מתעמתים איתה. האם יש טיפול תרופתי ו/או אחר ומה אפשר לעשות אם היא לא משתפת פעולה בענין זה? טיפול כפוי אינו בא בחשבון !!

יופיופי שלום רב, ייתכן כי מדובר באיזושהי הפרעה שיש בה עיוות של המציאות כפי שכתבת. ייתכן שההפרעה התפתחה על רקע הטראומה של מות בעלה, והקושי להתמודד עם המציאות, הבדידות, החרדה מהחידלון והמוות וכדומה. קשה לי לחשוב על טיפול לאישה שמתנגדת לטיפול, ובסך הכל מתפקדת ועצמאית. תמיד ניתן לפנות לפסיכיאטר המחוזי, אך מדובר כאן בכפייה של בדיקה פסיכיאטרית (כמובן עפ"י שיקול דעתו של הפסיכיאטר, והוא יכול להחליט שאין צורך). אולי אפשר לחשוב על "תחבולות" בהבאת פסיכוגיאטר/פסיכיאטר לביקור בית כ"ידיד". אך מדובר במקרה מאד עדין, ובדרך כלל אנשי מקצוע לא אוהבים להגיע מ"הדלת האחורית" תחת הסוואה, יש בזה גם בעיה אתית. לעיתים לצערנו, מצבם של אנשים מחייב גם תחבולות שכאלו, ולו רק על מנת לטפל בהם כראוי. ניתן גם לפנות לביטוח הלאומי ולבקש בדיקה של אחות מטעמם, לבחון שהכל כשורה, או שאולי מדובר בקשישה תשושת נפש, או בהתחלה של תהליך של תשישות נפשית. עיצה אחרונה היא שתיפני לעמותת האלצהיימר ומחלות דומות. יש להם אתר באינטרנט, וסניפים כמעט בכל הארץ, כשהמרכזי הוא בת"א. ייתכן ובעמותה יהו להם תשובות ורעיונות נוספים. שבת שלום, טלי פרידמן

שלום יש צורך באבחון אם אין סכון אין כל מקום לטפול כפוי כך שיש צורך להגיע להסכמה עימה ניתן לנסות להעזר ברופא המשפחה ניתן לשקול העזרות בכדורים כמו כן ניתן לשקול טפול שיחתי ביחס לבדידות ולדכאון ון לגבי הפרנויה לגבי הפרנויה קרוב לודאי שעדיף לא להתעמת עמה אלא לבחון עמה כיצד יש להסתדר לנוכח האיומים השונים בברכה עמי הטפול האפשרי הוא קודם כל שיחתי - כאשר הכוון