פורום פסיכולוגיה קלינית

שלום, אני צורך 3.5 כדורי ליתיום , לוקח 2 בוקר ו1.5 ערב רמת הליתיום שלי בדם קבוע כבר כמעט 7 חודשים והיא 0.6 , מה המינימום זמן והמקסימום זמן שאני צריך להמתין מלקיחת הליתיום ועד לבדיקת הדם (לעיתים אני חורג מעל 12 שעות) שאיפתי להוריד את המינון של הכדורים, אך איני מצליח., לאור הרמה הנמוכה, בנוסף ,האם ישנו תחליף טבעי לליתיום, אם זה באמצעות מזמון או תוספים למזון אודה לכם על תשובתכם המהירה. חג שמח ניר

ניר נכבדי אתה צריך יעוץ פסיכיאטרי בהנחה שמדובר במניה דפרסיה - אסור להפסיק ליתיום ללא תרופה מייצבת אחרת הסכון לחזרה של גל נוסף תוך כלשושה חדושים הוא גבוה !! לגבי מדידת רמה בדם 12 שעות ממנה אחרונה לפחות שבוע על מנון קבוע מסודר בהצלחה עמי

אני בחור בן 29 ועד לפני שנתיים לא ראיתי רופא ותפקדתי מעולה במצבי לחץ כגון פינוי פצועי תאונות דרכים למרות שלא התעסקתי בזה אלא נקלתי למקום במקרה. מלפני שנתיים התחלתי לסבול מסחרחורות שגם נבאו מבעיות עינים וגם מלחצים.באותה התקופה ביקרתי רבות בבתי חולים ושם הרופאים אמרו שאולי יש לי גידול או בעיה בבלוטת הלימפה בנוסף לכל זה כמעט נהרגתי 4 פעמים בתקופה של 6 חודשים והבאתי את גופי למצב של אפיסת כוחות.בתוך כל "התאונות כלול התפוצצות מכונית לידי ודברים נוספים ברמה זו. ובנוסף על כל זה בעיות בתחום האישי,כספי וכו. לאחר הפעם הרביעית פשוט הרמתי ידים והפסקתי לצאת מהבית (חרדות שמה כל דבר שאני יעשה יגרום לי לחוויה כמעט מוות נוספת) לקחתי וואבן למשך שבועיים ומאחר וזה גרם לי לעיפות ואיני אוהב שמשהו שולט בי כמו שתיה,סמים וכו החלפתי את הכדורים לקלונקס ולאחר חודש שימוש הפסקתי גם איתם מאחר והרגשתי אשם בזה ש"סוס" כמוני צריך כדורים בשביל לתפקד מאחר ותמיד הייתי בן אדם רגוע אשר כלום לא הלחיץ אותו. באותו זמן התחלתי לקחת כדורים הומאופטים אשר ספק אם עזרו.לאחר תקופת הוואבן התחלתי לצאת מהבית מאחר ופשוט נימאס לי אבל רק 6-7 חודשים מתחילת החרדות התחלתי לנהוג ,שוב ללא כדורים , כמו כן התחלתי ללמוד באוניברסיטה ולמרות היותי בלחץ מדי פעם שבעיקר מתבטא בקשיי נשימה אף אחדמחברי ללימודים לא מתאר לעצמו מה עבר או עדיין עוד עובר עלי. האמת היא שלמרות הסיוט אני למדתי הרבה דברים על עצמי שיעזרו לי בהמשך החיים והיום אני מודע גם לגופי ולמצוקותיו והנאותיו למרות שאני יחסית מתפקד אני עדיין לא נוסע למרחקים גדולים (עד לפני התאונה היתי לוגם כ70,000 ק"מ בשנה) ועדיין לא הולך לחברים או יוצא למסעדות למרות שאני משוכנע שגם ללא כדורים או אמצעים אחרים אני יעבור את התקופה הזו נמאס לי כבר מכל החרדות האלה זה פשוט נמאס לפעמים אני לא מאמין שכל זה עובר עלי. מאחר ורופאים רבים ניצלו את מצבי ועשקו אותי אין לי כסף ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר ואינינ י מעונין ללכת פסיכיאטר מתאמי בית חולים (נפש) נרשמתי לטיפול פסיכולוגי דרך קופת חולים לצערי יקח לפחות חודשיים נוספים עד אשר אראה פסיכולוג. אחת התופעות שמלוות אותי בקביעות היא קשיי נשימה עד לא מזמן היו גם זרמים שכיום ידוע לי שנובעים מנשימת יתרת,ומדי פעם דופק רגיל אך אני מרגיש אותו חזק ולמרות שאיני נלחץ מזה זה פשוט לא נעים. אגב אני ישן מעולה וכמעט שאף פעם לא מתעורר רק לעיתים לפני השנה אני נרדם ופתאום קופץ ושוב כמה פעמים אבל זה ממש לעיתים רחוקות יחסית למצבי. היום אני מודע למה שעובר עלי ולמה הכל קורה אבל עדיין הגיעו מים עד נפש, אני בחור עם הרבה מוטיבציה ועם הרבה שאיפות וחלומות ולכן אבקש יעוץ לגבי ההמשך ומה עלי לעשות לפי דעתכם בכדי לגמור עם המצב הזה? בתודה מראש ואיחולי בריאות ושקט נפשי לכולם

תישאר בהאזנה אני יעזור לך ....יותר מאוחר!!!

לך חפש..........

אריה: אל תפגע מהתגובה הסתמית של אור. המומחים יענו לך באופן ענייני. טוב שפנית לפורום. תזכה כאן לתגובות ענייניות מצד המומחים ותמיכה מצד החברים. HH

hh היקר/ה תודה על התמיכה למרות שלא הבנתי מה זה תמיכה מחברים,חברים שהצלתי את הנישואים שלהם,וחברים שנסענו ביחד לטיולים כמעט ונעלמו. מכל החברים שהיו נשארו לי 3 אבל למדתי שמספיק לי 3 חברים אמיתיים מאשר 30 אינטרסנטים. תודה על העידוד הרבה בריאות ארייה

אריה שלום רב, יכולת השיקום שלך את עצמך ראויה לשבח. נראה שעם כל התלאות שעברת, אתה מצליח כל פעם לקום מחדש, ו"לעמוד על הרגליים". אני יודעת כמה כוחות נפשיים ופיזיים העניין דורש, וככל הנראה אתה מסוג האנשים שלא נותנים לעצמם לוותר ולהיכנע...אני מתפעלת. ההחלטה ללכת לטיפול פסיכולוגי היא החלטה נכונה בהחלט. על אף יכולותיך המרשימות לשקם את עצמך, עדיין ברמה הנפשית, קשה להסתדר לבד ו"לעבור לסדר היום". ייתכן שאלו הם גם הגורמים לתופעות הפיזיות שהזכרת שקורות לך לאחרונה. ייתכן וזה נובע מלחץ נפשי, לאו דווקא לחץ מודע. ההמלצה היא להגיע לפסיכולוג, ואולי לדבר עם האחראי בקופ"ח ולהסביר את מצבך. אולי יוקדם התור שלך, ולא תיאלץ לחכות חודשים. נוסך על כך ישנה אפשרות נוספת והיא דרך התחנות לבריאות הנפש המקומיות. אלו מרפאות ציבוריות, שעלות הטיפול בהן מסובסדת. אין זה מעיד עם איכות ורמת המטפלים (שרובם טובים). עד שתגיע לטיפול, אין לי אלא להמליץ לך להשתמש בשיטות הרפיה שונות, ולהמשיך "להחזיק את עצמך מעל המים". אתה יכול להשתמש בפורום שלנו כמקור תמיכה וייעוץ, גם עד תחילת הטיפול וגם לאחריו. בהצלחה, טלי פרידמן

תודה רבה על התמיכה והחיזוקים, הלוואי שהייתי מתחזה כמו שאמרתי גם אני לפעמים מתקשה להאמין מה שעובר עלי ואיך יכול להיות שכל כך הרבה מקרים כאלה קורים לי ובתקופה כה קצרה אך אני יודע שכשהכל יעבור אהיה חזק יותר. כמו כן התופעות נמשכות כבר שנה ובמשך כל היום אך בהתחלה לא הבנתי מה עובר עלי ומאיפה זה מגיע ומאחר וכמעט ולא נגעתי בכדורים פשוט הייתי קשוב יותר לעצמי ולמצוקותי היום עדין יש לי קשיי נשימה שכנראה נובאים מהלחץ בחזה אבל היום אני לא נותן לזה להגיע לכדי היפר-ונטילציה עדין העומס לא נעים אבל כמו שאמרתי אני יעבור את זה,לא מספיק שהחרדות והלחץ מתישים אך אי היציאה מהבית לסרטים ,חברים, מסעדות וכו....שווה לאדם היושב בכלא עם דלת פתוחה אך הוא לא יוצא מכיוון שאינו בטוח שבחוץ יותר טוב.למרות שהיום אני מתחיל להרגיש יותר בטוח עדיין זה לא מספיק אני גם לא מוכן להיתפשר אני רוצה להרגיש מעולה כמו שתמיד הייתי. בפעם הרביעית שכמעט נהרגתי לא האמנתי איך יכול להיות כזה דבר אבל לצערי אלו היו השנתיים הקשות ביותר בחיי וכמו שאמרת צריך כח עצום לעבור את מה שעברתי אבל האמת היא שמכיוון שזה נמשך ככר שנתיים אני כבר לא זוכר מה זה להרגיש טוב איך זה לתכנן לעשות משהו בלי לחשוב "מה יקרה אם....לא ארגיש טוב וכו... אגב הפסיכולוגים שנרשמתי אליהם הם כן מבריאות הנפש דרך קופת חולים אולי באמת אבקש שיזרזו את הפגישה כי נמאס לי אני רוצה לגמור אם זה כבר לסיום האם לדעתך היום טיפול תרופתי מומלץ ? את האמת אני מעדיף בלי אבל אני רוצה לגמור אם זה כבר? והבעיה הנוספת זה איך בוחרים פסיכיאטר אני לא מעונין להיות שפן ניסיונות? אם מותר לך להמליץ אבקש זה מאוד חשוב לי! אודה לך מראש ותבורכו הרבה בריאות

שלום אתה מתאר התקפי אימה שככל הנראה קושרים למצב פוסט טראומטי יש טפול תרופתי ויתכן שיש צורך בטפול שיחתי אינך מציין כמה זמן היית בטפול אצל הרופאים הרבים שעשקו אותה לכאורה לרוב נדרש זמן לא מועט להטבה חודשים ולעתים יותר לכן ההמלצה - מצא רופא ו/או פסיכותרפיסט התחל טפול שיטתי והתאזר בסבלנות בהצלחה עמי

בוקר טוב שלחתי לך מייל ותודה על הדאגה אני.

בוקר טוב אינשם, צר לי אבל לא קיבלתי. שלחי שוב. יום טוב, טלי פרידמן

**בוצע :רבחמ 01-10-2001 05:15 :ךיראת הבעיה שלי היא שאני תמיד חושב על סתם לא בהכרח על דברים שמדאגים אותי אני תמיד בלי ריכוז עובד,לומד,אוכל.יושב.או משחק כל הדברים אני עושה בלי ריכוז תמיד חושב ,וזה עושה לי הרבה קושי בחיים גם כשאני יושב עם אנשים אני לא בריכוז מלא למה מה הבעיה שלי? מה הוא התפול אם יש? אם אפשר הסברים על הבעיה הזאת ואיך אפשר לטפל בה...........?* סליחה על ההפרעה כי פעם שניה אני מדבר על הנושא כי לא הבנתי מה בדיוק צריך לעשות ולא ידעתי למי לפנות לאיזה דואר אליקטרוני. תודה

הנהנתן ?איזה טיפוס אני טיפוסים אלו הינם עליזים, חברותיים, אופטימיים ומלאי אנרגיות. הם יעשו כל דבר כדי להימנע מכאב על כל צורותיו. החים נועדו להיות מהנים לכן הם דואגים להיות עסוקים והם עורכים תכנית מלאה של פעילויות. מה שמבטיח להם הישארות מחוץ לתחום האש. הם רוצים לראות, לעשות ולהתנסות בכל דבר מהנה. כתוצאה מכך הם נוטים להתפרש על תחומים רבים ולא מתמקדים או מתמידים בדבר אחד. הם לא סובלים שעמום ולכן הם תמיד מוצאים משהו מעניין להתעסק איתו ותמיד מעניים להיות איתם. משמעת עצמית זה לא הצד החזק שלהם, הם חסרי סבלנות, שואפים לתוצאות מיידות וקשה להם לדחות סיפוקים. הם חופשיים ברוחם, לא אוהבים להיות קשורים או מחוייבים מדי, הם מכוונים לעתיד, תמיד יש להם רעיונות חדשים, אוהבים את החיים ולוקחים אותם בקלות ויודעים איך להנות מהם יתרונות אופטימיים, ספונטאנים, מהנים ועליזים. לוקחים את החיים בקלות. בעלי כושר המצאה, אנרגיה גבוהה, אהבת חיים, חזון, התלהבות, דמיון ורעיונות חדשים. מגוון רחב של כישורים ותחומי ענין.לוקחים סיכונים, נדיבים ומנסים להפוך את העולם למקום טוב יותר חסרונות חוסר התמדה, חוסר משמעת עצמית, נטיה להתפרש על תחומים רבים במקום להתמקד, לא משלימים דברים שהם מתחילים, הולכים לאיבוד בתוך תוכניות ופנטזיות, אימפולסיבים, חסרי מנוחה, נרקסיסטיים :האנרגיות שלהם מוקדשות ל , לחוות את החיים ולהנות מהם במלואם רעיונות, תוכניות, אפשרויות ופרוייקטים מעניינים, מהנים ומרתקים. קשרים הדדיים ויחסי גומלין עם תחומים מגוונים של אינפורמציה וידע, לשמור על אופציות פתוחות וחיים עליזים. דמיון פעיל. להתחבב על אנשים והעיקר - על מה שאני רוצה :הם עושים כל שביכולתם כדי להימנע מ תסכולים, הגבלות ואילוצים. מצבים או רגשות מכאיבים. שעמום :מה שגורם להם למתח ההתמודדות עם העומס הנובע מהנסיון לטעום מכל מה שיש לחיים להציע. לעשות את אותן טעויות שוב ושוב בגלל הצורך להימנע מכאב. להתחיב לדברים וכתוצאה מכך להרגיש לכוד :מה שמכעיס אותם אילוצים או מגבלות המונעים מהם להשיג את מה שהם רוצים. אנשים שלעיתים תכופות תקועים, עצובים, מדוכאים או מאשימים אחרים צורת הביטוי של הכעס שלהם: קצר ולענין, ארעי, הפגנת קוצר רוח דברים שטיפוס 7 בחיים לא יחלום לעשות לסיים את כל הספרים שהם קוראים לפני שהם מתחילים ספר חדש לערוך רשימת משימות לשבוע ולמלא אותה במדויק לספר סיפורים בלי הגזמות לבלות 6 חודשי שתיקה במדיטציה במנזר זן לוותר על הזמנה להצטרף לטיול בנפאל כי הבטיחו לעצמם לסדר היום את המחסן לבלות יום שלם עם חבר מבלי להציע אפילו דרך אחת בה הוא יכול לבצע עבודה מהר יותר בעזרת כמה קיצורי דרך איך להסתדר איתי ספק לי חברה, חיבה וחופש השתתף איתי בשיחות מעניינות וצחוק תעריך את ראיית החזון שלי והקשב לסיפורים שלי אל תנסה לשנות את הסגנון שלי. קבל אותי כפי שאני היה אחראי על עצמך. אני לא סובל אנשים תלותיים אל תגיד לי מה לעשות ?מה מעכב את התפתחותי האישית התעסקות יתר עם עצמי ועם מה שאני רוצה. הקושי בהכרה בדבר שלילי כלשהו בעצמי. חוסר נכונות להיכנס לפעולות הכרוכות בחווית כאב או קונפליקט. הקלות בה מוסחת דעתי ממטרות ומחויבויות רציניות יותר ?איך אני יכול לקדם את התפתחותי האישית לשים לב מתי חיפוש אחר אפשרויות מהנות הינו תגובה לפחד ממחסור, רצון להימלט מאחריות שמגבילה את החופש שלי, או לבריחה מכאב. התאמן על עשיית דבר אחד בלבד עד אשר הושלם. חייה את החיים יותר בהווה ופחות בעתיד. גלה הערכה עמוקה יותר לרגשות ודאגות של אחרים. הבן שלתור אחר החיובי בלבד ולהימנע מהשלילי מגביל אותך

בן23 שלום איני יודע למי עליך לפנות מכל מקום השאלה האם אתה סובל מהפרעת קשב (שזה הפרעה ברכוז נטו) או שהמצב הזה נגרם עקב בעיות אחרות כמו דכאון, מחשיבה כפייתית או דברים אחרים בקצור אנא פנה לפסיכיאטר לאבחון בהצלחה עמי

כן כן מחשבה כפייתית מזה אני סובל. בדיוק נגעת בבעיה

אולי מישהו מהמומחים, או בכלל, כל מי שיודע פרטים על מרפאה בשם "הנוטרים" ברעננה?... מהו סוג הטיפול?... אה... ושחף. שמעתי עליה, והייתי רוצה לדעת עוד. זה חשוב לי.. אודה לכם מאוד...

שלום רב, אינני מכירה את המרפאה ברעננה אותה הזכרת. אולם באותו אזור יש כמה מסגרות שנותנות מענה ללוקים בהפרעות אכילה: בי"ח שלוותא בהוד השרון (ציבורי) מרכז "נופית" (מרכז פרטי העובד לפי שיטה דומה במעט לזו של "שחף") "שחף" נמצא בקיבוץ נען, ליד רחובות. מה בדיוק את רוצה לדעת עליו? יש להם קו פתוח בשעות מסויימות, את יכולה להתקשר ולברר איתם הכל... בברכה, טלי פרידמן

המרפאה ברעננה אותה הזכרתי, קשורה לביה"ח "שלוותא"... אם תוכלי, לפרט על שיטת הטיפול של "שחף"... אודה לך מאוד. תודה שהגבת.

שלום מה ההבדל בין חרדה לדכאון. מתי ואיך ובאילו תסמינים מגדירים את החרדה או הדיכאון כמחלה הדורשת טיפול תרופתי. האם דיכאון וחרדה מופיעים יחד. למה לאדם דיכאוני יש לפעמים מחשבות אובדניות. אבקש לקבל תשובה מפורטת ומהירה ועל נתונה תודתי מראש. בברכה - לירון

לירון שלום רב, יש הבדל בין חרדה ודיכאון, למרות שלעיתים יש עירוב של שתי התופעות יחד, או שאחת מובילה לשניה. אני מצרפת קישורים לשתי התופעות, בתקווה שזה יענה על שאלותייך. במידה ועדיין נותרו לך שאלות, את מוזמנת לשוב ולשאול. http://www.nefesh.co.il/menu.htm http://www.anxieties.com/ http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/anxiety.htm http://anxiety.mentalhelp.net/ http://index.ort.org.il/m_302.asp http://www.psagot.com/the_depression.shtml http://www.sahar.org.il/information.asp http://depression-screening.org/ אני מקווה שזה מספיק מידע...כי יש בקישורים הללו המון המון מידע... ובכל זאת, שוב אני מזכירה: אם נותרת עם שאלות, חיזרי ושאלי... שבוע טוב, טלי פרידמן

טלי שלום. אני מודה לך על התשובה למרות שעדיין לא הספקתי לעיין. לירון הוא שם המשפחה שלי. עד כמה שאני יודע , אני ממין זכר ואני מקווה שלא אכנס לחרדה נוספת בעניין הזהות המינית שלי. בברכה - לירון

שלום, לא ניתן לקבל את פרטיך - במייל האישי - באמצעות דאבל קליק. עלי לציין שבניסונותי לפתוח את הדף האישי של יועצים אחרים ניתן. לטיפולך מול מנהלי הפורום ב - MSN בהקדם. בברכה, "סתיו".

שלחתי לך מייל. האם קיבלת?

חן חן. העניין יבדק. תודתי ד"ר יוסי אברהם

שוב שלום, כעת בדקתי - והעניין עובד. תלחצי פעם אחת על שמי המוכחל, בצד השמאלישל שורת הכותרת ושוב, חן חן יוסי אברהם

שלום, אני מקווה שתוכלו לעזור לי או לתת לי תחושה שזה טבעי, למרות ששמעתי שכן. בכל אופן אני בטיפול כבר יותר משנה, והתאהבתי נורא במטפלת שלי. שמעתי וגם ממנה שלתופעה הזו קוראים העברה ושזה טבעי. אבל האם זה טבעי לפנטז שאני מתנשקת איתה,שאני מתחבקת איתה,שאני שלה, שגם היא אוהבת באותו אופן אותי? אין לי נטיות ואני בחורה סטרייטית ויש לי חבר הרבה מאד זמן ויש לנו מחשבות על חתונה. הטיפול שאני עוברת עזר לי נורא,ואני מעריכה ,בצורה שאני מרגישה שאף אחד לא יכול להבין, את מה שהיא עשתה עבורי. היום שדברים מתחילים להסתדר לי כמו שאני רוצה אני מאוהבת בה עוד יותר, אני מגלה כל פעם מחדש שאם חשבתי -שאין יותר ממה שאני אוהבת אותה- שיש, ושהאהבה הזו ענקית בעלת ממדים גדולים. אני נורא אוהבת לבוא לפגישות שלנו ועצוב לי שאני הולכת ממנה. היא נמצאת המון בראש שלי. אני פשוט מטורפת על האישה הזו, אני מרגישה שהייתי מוכנה לעשות בשבילה הכל, אני מרגישה צורך להגן עלייה, למרות שהיא זו שמגנה נורא עלי, אני מרגישה שאני רוצה לתת לה המון- אם זה מתנות, שירים, מכתבים או כל דבר שיביע את האהבה שלי אלייה. סיפרתי לה שאני מאוהבת בה, אבל לא ירדתי לפרטים כאלה, ואני לא מרגישה מסוגלת לעשות זאת. היא יודעת שאני חושבת שהיא מושלמת והיא מודעת לעובדה שעשיתי לה אידיאליזציה, נורא פחדתי שהיא תתרחק ממני כשסיפרתי לה על הדבר, אבל היא לא שינתה את יחסה אלי והחום הנהדר שהיא מעניקה לי ממשיך להיות מוענק לי. בקיצור מה אני אמורה לעשות? קשה לי לדבר איתה על זה בכזו פתיחות וגם ככה נשתלתי בפעם ההיא שדיברנו על זה. אודה לכם אם תעזרו לי. חג שמח מירב

רצוי שתיהי ג לויה עמה ותשתפי אותה במה שעובר עליך ומה היא מעוררת בך. מדובר בתופעה שאינה חריגה בטיפול. אל דאגה את סטרייטית !! משעובר עליך קשור לתהליך הטיפולי. בהצלחה ומזל טוב !!! XXX

hi i`m sorry i`m writing in english,my hebrew writing is terrible...........i read your letter and was really touched by your honesty and openess about your feelings,i also know that what you are feeling is very natural,and i am also going thru the exact same thing right now with my therapist,i have been told that once you recieve all the help and support you need from her these feelings will pass..good luck..Lisa

מירב שלום רב, אכן בתהליך טיפולי עוברים מספר תהליכים וישנם דברים שמתרחשים כחלק מהטיפול. "התאהבות" במטפל/ת היא שכיחה, וחלקה באמת נובע מתהליך ההעברה, כפי שציינת. אולם ההתאהבות הזו, היא מסוכנת כיון שבצידה השני גלומה התלות וחרדת הנטישה/העזיבה. יש להתייחס להתאהבות הזו במסגרת הטיפול (על אף הקושי), ולתת לה מקום, כיון שהיא עלולה להיות הרסנית. שבוע טוב, טלי פרידמן

האם תוכלי לפרט יותר על התהליך הזה? תודה, ליהי.

תודה לכם על התגובות, ידעתי שאני אקרא כאלה תגובות, ורציתי בכך, כי זה עוזר לשמוע את זה שוב ושוב. בכל זאת טלי, זה נורא קשה לדבר על זה. אני יודעת שזה יגרום לקושי בפרידה ממנה, מצד שני לא פיתחתי אלייה חרדת נטישה, אולי תלות עמוקה כן, אבל חרדת נטישה לא מכיוון שהיא עוטפת אותי בהמון אהבה ואין לי סיבה לחוש כך.

האם ידוע למישהו על פורום או אתר טוב היכול לעזור בגמילה? אני אינדיבידואליסט ולא מעוניין כרגע בפגישות של AA , ובכל זאת... תודה

קורים לך "נעמי " ואתה " אינדיבידואליסט " .אתה מכיר את חגית במקרה ?? HH

זימר ??? אופיר ??? רונן ??? איזו אישיות אתה לובש עכשיו ?? -----------------------

נעמי שלום רב, להלן מספר קישורים: http://www.trotzky.com/ http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/index http://sites.snunit.k12.il/marpad/left.html http://www.alcoholadvice.com/ במידה ויש לך שאלות נוספות את/ה מוזמן/נת לשוב ולשאול. שבוע טוב, טלי פרידמן

רציתי לשאול האם במשך זמן החיים אנשים משתנים באופיהם?

אישיות של אדם משתנה וכל אחד מאיתנו משתנה במידה זו או אחרת בכל שעה של חייו אנחנט קולטים גירויים חדשים כל הזמן ומעשירים את הידע שלנו,מתפתחים מבחינה רגשית מתבגרים ו... משתנים.

איך מתמודדים עם אדם החולה במחלת הרדיפה כאשר הור מציין שאתה "מחפש" אותו? האם במקרה כזה הוא עלול להיות מסוכן. איך אפשר להתגונן מפניו?

שני שלום לא כל אדם שחושב שאת רופדת אותו יהי מסוכם יש קשר ככל הנראה לנטייתו להיות אלים בדרך כלל לא תמיד אפשר לדעת אם את חוששת את יכולה לפנות לספיכאטר המחזוי ולמשטרה בהצלחה עמי

כאמור כמו שכבר כתבתי בעבר עלות המפגשים מעיבה על התוצר מן המפגש ויש בי צורך להיות יותר קונקרטית במפגש ונסות להשיג את המירב מכל פגישה. לא פעם אני שואלת את עצמי בשביל זה אני משמלת כסף הרי לא קיבלתי כלום בפגישה היום. אני פונה אליכם כמטפלים לתת לי ולפונים אחרים כלים וצורת מחשבה אשר תוביל אותנו למיצוי המרבי בעת מפגש עם פסיכולוג. האם כדאי לנו למשל לבוא מוכנים לפגישה עם ארוע, מחשבה מטרידה וכד' או לבוא נקיים ולעלות מה שיוצא באותה נקודת זמן, פשוט מהנסיון שלי כשבאתי על נקי התוצר היה הרבה יותר אפקטיבי יצאו דברים לא מחושבים אוטנתים ומשם כבר התחלתי לרוץ. ועכשיו שאני משלמת עבור הטיפול אני מבולבלת ומרגישה שמשהו צריך להשתנות בגישה שלי. הצעתכם לגבי שיחה עם הפסיכולוג התקבלה אך אם יש בידכם המלצות נוספות אשמח לשמוע. נ.ב תודה על קיומכם לא פעם השתמשתי בעזרתכם אם בהפניית שאלה ואם בהצצה על שאלות של אחרים חיזקו ואימצו

שוש שלום הנחתי היא - כל מה שקורה בטפול הוא משמעותי כדאי לעבוד על רגשותייך לגבי הטפול ובעת הטפול לכן לשיטתי - אם את מוטרדת מהכסף והתמורה לו על זה את צריכה לעבוד בעת הטפול על הכע , אכזבה תסכול, מה זה לשלם ללא תמורה וכו' (הדוגמאות האלה לאו דווקא תקופות לך) היות ואיני יודע אם זו גם שיטתה של המטפלת בך עלייך להוועץ בה איך להתמודד עם הנושא בהצלחה ובתקוה שתתחילי להרגיש שאת מקבלת בחיים (בטפול ומחוץ לו) עמי

יש לי נטיה למצבי רוח דכאוניים המלווים בעייפות ובחוסר חשק. אני בטיפול פסיכותרפי הרבה שנים. לפני שש שנים ניסיתי טיפול תרופתי באמצעות רופא בהדסה שאיני זוכר את שמו. זה לא עזר אז. היום אחרי שש שנים של טיפול נפשי ואחרי שקראתי את "סערת נפש" יש לי הרגשה שכדאי לנסות שוב טיפול תרופתי. האם זה מומלץ? איך אוכל לאתר את הרופא שהייתי אצלו? אולי אזכר אם אראה את רשימת הרופאים אך איני יודע איך לגשת אליה? תודה

שמעון שלום יתכן שדאי לנסות אתה יכול לאתר את הרופאה דרך המרפאה בה טופלת בהצלחה עמי

דבר ראשון אני מבקשת ממך לא להתייחס לכל האנשים הסקפטים שהחזירו לי תשובה על הסיפור שלי, הסיפור הוא אמיתי לחלוטין, אני סבלתי מחרדות ארבע שנים והמצב הגופני שלי היה נורא, סבלתי גם מלחץ דם גבוה כתוצאה מסטרס והופיעו לי כל מיני מחלות על העור כתוצאה ממתח נפשי תמידי, לכן כל מי שלא מאמין וחושב שאין תקווה ואפשרות לצאת מהמצב לעולם לא יצא ממנו, אנ מעוניינת לעזור לך, תביני אני לא איזו מרפאה או משהו כזה בס"הכ לקחתי את עצמי בידיים, אבל ישנה בעייה דרך האתר כיוון שיש כל מיני מפריעים אם יש לך E-MAIL, אני אכתוב לך וכך נוכל ליצור קשר, השאלה שלי גם פחד הכישלון שלך מפני מה ממבחנים, ממערכות יחסים או פחד מכישלון כללי? תרשמי לי תשובה ואשמח לעזור לך.

יש לי פחד מאד ספציפי. אני אנסה להסביר- אני שייכת לתחום הפארא רפואי. וגם תחום לימודיי הוא כזה. במסגרת הלימודים שלי -עליי לעבור בחינות מעשיות, מה שנקרא"על פציינטים". בפעם האחרונה שניגשתי- נכשלתי. לא הצלחתי לעמוד במשימה שהוטלה עליי. מאז, אני כל הזמן מדמיינת את הכישלון הבא. אני יודעת שזה גרוע, ושכך בעצם זו נבואה שמגשימה את עצמה, אבל אין לי שליטה על זה. אני פשוט לא מסוגלת לראות את עצמי עוברת את הפעם הבאה בהצלחה. וכך, מה שקורה, שכשמועד הבחינה מתקרב- מתחילים הסימנים: קושי לנשום, לחץ בחזה, תחושת חנק ומועקה, רעד, עצבנות, נדודי שינה, ובכי- מכל דבר קטן. אני לא יודעת למה זה קורה כי בכ"ז, אני בת 25 ועברתי כבר בי"ס, עשיתי בגרות, עברתי אין ספור מבחנים(שברובם הצלחתי מאד, אבל היו כמה כשלונות בודדים ולא לקחתי את זה קשה כמו עכשיו), עברתי כמה וכמה ראיונות עבודה בחיי והצלחתי גם בהם, ואני לא הפסקתי לקצור מחמאות בכל מקום עבודה אליו הגעתי. בגלל זה נראה לי מוזר, שמאז שנכשלתי- ירד כל בטחוני העצמי אל מתחת לריצפה!, אני בטוחה שאכשל שוב, עוברות לי מחשבות שאולי אני לא טובה במקצוע, ומרגישה פשוט אפס שלא מצליח בכלום, למרות שהוא מאד רוצה! ואני מ א ד רוצה!!! אז, תגידי לי, מה עושים עם כל זה עכשיו? בעוד שבוע אני צריכה לחזור ללימודים(מחופשת החגים) ואני מתה מפחד ומיואשת מפחד הכישלון והקושי שבדבר!

היזהרי לא למסור ל "חגית" את ה- e-mail מדובר בבחור מופרע ואינטליגנטי המתחזה לבחורה . כוונותיו לא לגמרי ברורות לנו.

תודה.

ביקשתי ממך שתשלחי לי את הכתובת האלקטרונית שלך, הבנתי שבעצת המטורפים שמסתובבים בפורום הזה לא שלחת קשה לי לענות לך כשעוד כל מיני עוצי עצות מייעצים שטויות ותופסים את התשובות לשאלות בשורות ארוכות, פתחתי כתובת חדשה במיוחד לנושא תשלחי לי e-mail, אני מקווה שתוכלי להבין שהכל אמת, דרך אגב גם אני מגיעה מרקע רפואי אך לא קשור לפסיכולוגי, אני מקווה שתראי את ההודעה, לא גלשתי מספר ימים כיוון שהייתי בחופשה, כתובתי לצורך העניין [email protected]

בתי, גיל 20 , מקבלת כדור 1 מ"ג ריספרדל בערב וחצי כדור אנטי דיכאוני וחרדתי בבוקר כיוון שהיה חשש שתגלוש למצב פסיכוטי סכיזופרני. היא רוצה להפסיק עם התרופה למרות דעת הרופא והתרפיסט, כי לדעתה הכדור מוחק את המעניין שבה. מה דעתך?האים היא צודקת האים אפשר להניע אותה מכך?

שלום לדעתי - הפסקת הכדורים בטרם עת עלולה להיות מסוכנת בהחלט תתכן תחושה כמו זו שבתך מתארת עקב הריספרדל לכן מומלץ אם אינך סומכת על אנשי המקצוע - פני לחוות דעת נוספת יש אפשרות למשל להחליף תרופה אם צריך או אולי ניתן אכן להפסיק אותן לא מומלץ להחליט לבד בהצלחה עמי

שלום למומחים בתחום ! דר/ אבני היקר ! דרור ,ודר' אברהם . בני אובחן כבר 5 שנים כחולה סכיזופרניה קלה , כשהפרעה המרכזית היא הo.c/d הוא היה גם עד לאלימות בבית קשה וחווה טראומות קשות , (כיום הוא חי איתי ) רציתי לשאול אם יתכן שיש לו הפרעה פוסט טראומתית , ולא סכיזופרניה , כי בזמן האחרון רגשות קשות מציפות אותו הוא עצבני וכועס שלא מבינים אותו , אני מחפשת לו מטפל קליניקאי ממומחה לטראומ ה ואין לי מושג אפה להתחיל לחפש . יש לו קשים בתיקשורת עם אנשים והוא מיסתגר בבית ומקבל תרופות , ומצבו לא מישתפר ,חוץ מזה שהמודעות העצמית שלו גברה והוא מישתמש בתובנה העמוקה שלו , , איך אפשר לאבחן אותו שוב ולדעת האם המצבים הקשים בעבר משתקים אותו מזה שנים ויש לו חסך בכל גיל הבגרות שלא נחווה , וכעת אין לו אפשרות לחזור לחברה אין לו תסמינים של סכיזו/ חוץ ממחשבות קשות על העבר והפיספוס של החיים , כל רצוני הוא שיקבל את ההבחנה הנכונה והטיפול הנכון . איזה קשר יש בן סכיזופ' לבין פוסט טראומה . מה האם הלומי קרב יכולים לפתח סכיזופר' . כי הם ניפגעו בגוף ובנפש וכך גם בני , הכל החל מהבית האלים והטראומטי שלנו . תודה, ובברכה אמא של .

אמא של שלום [ טעויות באבחנה קורות. יתכן שאדם יסבול גם מסכיזופרניה וגם מפוסט טראומה לכן אנא פני לפסיכיאטר לחוות דעת נוספת בהצלחה עמי

התחלתי טיפול בפריזמה ונאמר לי להתחיל בהדרגה משמינית כדור בטעות לקחתי כדור שלם האם קיים בכך סיכון? הפסיכיאטר שלי בחו"ל ולא אוכל להתייעץ עמו

תתקשר לחדר מיון או למיון פסיכיאטרי ,בקש פסיכיאטר תורן תסביר בעיתך. סביר להניח שאין לך מה לדאוג לילה טוב

אני סובל מOCD קשה והתחלתי טיפול תרופתי ב"פריזמה" הרופא אמר לקחת בתחילה שמינית כדור במשך יומיים ולעלות בהדרגה עד כדור שלם מסיבה מסויימת שלא אפרטה כאן לקחתי כדור שלם האם יש בכך משום סיכון ? הרופא שלי בחו"ל ואין לי אם מי להתייעץ

אני לא מוסמכת , אך תקווה לטוב , ולא יקרה כלום , בקשר לאו. ס.ד כמה זמן אתה עם זה והאם זה קשור אצלך גם במחשבות ? לבני יש את זה .(26 )

איל שלום אין ממש סכון המשך כמו שאמר לך בהצלחה עמי

איל שלום, אין בכך סיכון, סביר להניח שפשוט תופעות-הלוואי מהתרגלות הגוף לכדור יהיו יותר מרוכזות ביום הזה. יש לי שאלה כללית לכל לוקחי הכדורים מסדרת SSRI - כיצד ניתן לקחת שמינית כדור? אני לוקחת סרוקסט והוא כדור קטן, שניתן בלי בעיה לחתוך אותו לשני חצאים, אבל נראה לי די קשה לחתוך אותו לרבעים, שלא לדבר על שמיניות (בלתי אפשרי, הכל יצא פירורים). האם פריזמה (שהבנתי שזה בעצם פרוזק) הוא כדור כל-כך גדול שאפשר לחתוך אותו לשמונה? אני שואלת בגלל שאני לוקחת כדור וחצי ליום ומשום מה אני מתעצלת לחתוך, זה תמיד מעיק עלי וכך נוצר מצב גרוע שהרבה פעמים אני לוקחת כדור אחד במקום אחד וחצי... תודה, טל.

הכי פשוט בעולם תלכי לסופר פארם ותקני שני מכשירים אחד חותך כדורים והשני מכשיר למינון שבועי ובכל מוצאי שבת תחתכי את כל הכדורים ותמלאי לך לפי הסדר השבועי כדור וחצי לכל יום ז היקח לך 7 דקות בערך ותנסי לחשוב על הזמן הזה כעל הזמן של הבריאות שלך לכל השבוע חוצ מזה יש מין מכשי רקטן שמצפצפ כלכ נגיד 12 שעות וכך אפשר לקחת את הכדורים בזמן אפילו גם אותו ניתן לקנות בסופר פארם קוראים לו מזכירון את כל התפקידים הטובים נותנים לזכרים בהצלחה

טל שלום איפה הפסיכיאטר שלך ? ניתן לקחת לסירוגין 1כדור וכדור וחצי בברכה עמי

אם את פה עכשיו , תני סימן .

האם אוכל אני לעזור לך?

זה בסדר איל .

זימר תפסיק להציק לך לישון. בבקר אמא תיתן לך שוקו לחמניה ובננה לארוחת עשר או לפחות תחליט באיזו אישיות תופיע היום. ]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]

יקרה, עכשיו אני פה. התגעגעתי מלא מלא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לאן נעלמת לי? מה שלומך??? :-)

אופס, סליחה, כתבתי בפורום אחר והחלפתי את הכינוי, וכשחזרתי לכאן שכחתי להחליפו בחזרה. :-)

אני בסדר , יכול להיות יותר טוב , היתגעגעתי אף אני אליך . אחזור בשעות הערב , אוהבת ביי .

היי ..אני בת 17.5 ואני שוקלת 59 ק"ג. אני חייבת לעשות דיאטה ואין לי אמביציה ואני מאוד סובלת מכך. איזה דיאטה תוכלו להציע לי כדי שאני ארד במשקל....?

את לא סובלת מעודף משקל. מהו גובהך?

גובהי הוא 1.57

דנה, אולי בכלל את לא צריכה. אפנה אותך לפורום התזונה והדיאטה ושם תוכלי לשאול (רק רצוי שתכתבי גם גובה( http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=16 עדי

היי עדי, איך כתבת את הקישור בכחול. תודה שמתי לב שהרבה תשובות חכמות בפורום נכתבות ע"י

שלום רב, בלי אמביציה, כל הדיאטות אמורות להביא את האחרים לעושר (יצרני התכשירים, ומוכרי המאכלים הדיאטטיים היקרים) - ואותך לתסכול נוסף לאחר כישלון. תעבדי על עצמך, ועדיף עם איש/ת מקצוע. חבל על מאמצים בכיוון אחר (גלולות פלא, שיקויים בולעי ירכיים וכו'). בברכת דרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

שים לב שמשקלה אפשר לומר תקין העדוד לדיאטה מצידך עלול לגרום לתוצאות לא רצויות שאתה אמור לדעת... צריך להפנות אותה לדיאטנית על מנת שתוכל להרכיב תפריט מאוזן ובריא.

ארבע שנים סבלתי מחרדות מחוסר שליטה, הדבר שהכי הפחיד אותי היה לטוס, וזאת למרות שטסתי בחיי מספר פעמים, מלפני ארבע שנים עצם המחשבה על טיסה גרמה לי לחרדות, ולכן לא העזתי לטוס. טופלתי אצל פסיכולוג ללא עזרה, כדורים כימיים לא לקחתי רק טבעיים, איך יצאתי מזה פשוט החלטתי יום אחד שרק אני יוציא את עצמי, ולהתמודד עם חרדות אפשר שנים בטיפולים וכדורים וחבל על הזמן, החלטתי לחיות בלי ששום דבר יפריע לי בחיי. בפעם הראשונה שטסתי ליוו אותי לפני כן כל תופעות החרדה, הקאות, הזעות, דפיקןת לב, נשימה מואצת, סחרחורת, פחד, אבל לא נכנעתי אמרתי לעצמי שאני לא מוותרת, טסתי היה מפחיד אבל ניסיתי לתקן מחשבות שליליות ולנסות ולחוות חויות משמחות, כבר טסתי ארבע פעמים מאז וגם בלילה שזה יותר מפחיד, אני כבר קמה בטיסות ומטיילת ואף נהנית, רבותיי כשתחליטו להתמודד עם החרדה פנים מול פנים צאו למלחמה ותאמרו שאתם מנצחים- אתם תנצחו, בהצלחה

איך מטפלים בחרדה מכישלון?

עלי לא תעבוד מתתחזה

זימר ?? אופיר?? רונן ??? שלשתכם חפשו פורום אחר.

אופיר: הסיפור נראה מפוברק. למה לאשלות אנשים במצוקה? יש לך הנאה פרברטית. תתבייש לך!! ---------------------------

האם אחד משלושתכם הוא "אור"?

מעוניינת לקבל יעוץ לגבי אישה בת כ - 70 שנה. כבר כ 18 שנה, תקופה מסויימת לאחר פטירת בעלה, היא החלה לחשוד בכל מיני דברים שאינם קיימים במציאות בעיקר בהקשר אליו ולילדיה. לגבי הבעל מאמינה שהוא בחיים ויש לו עסקים וקשרים (בשנה שנתיים ראשונות אחרי מותו אפילו שכרה שירותי משרד חקירות) והשפעה על חייה. למשל שהוא יכול להשפיע על אנשים בקופת חולים לא להסכים לתת לה טיפול שיניים. כמו כן, מאמינה לגבי ילדיה שהם למשל גרים במקום שונה ממה שהם מספרים או שהם נשואים כאשר הם לא ולהיפך. זאת למרות שאפילו יש לה את הכתובת והיתה בביתם של הילדים. יש לה תקופות של הסתגרות ודכאון (?) כאשר אינה מוכנה אפילו לראות את הילדים שהם דרך אגב הקשר המשפחתי היחיד שלה ויש לה תקופות שהיא יותר פתוחה ורגועה ויוצרת קשר ומשתפת. היא עצמאית מאוד ואינטלגנטית מאוד וכלל אינה מנותקת מהמציאות הכללית אלא רק לגבי דברים ספציפיים. אינה מזיקה לעצמה ולאחרים חוץ מהקושי של הקרובים לה להתמודד עם הדברים הלא מציאותיים שהיא אומרת והסבל שגורמת לעצמה כאשר מאמינה שהוא מונע ממנה לעשות דברים אינה עובדת ואין לה קשרים חברתיים. נמצאת הרבה בבית ומטפלת בגינה וקוראת ספרים ועיתונים ופותרת תשבצים. האם יש מה לעשות בנדון? כמובן שאי אפשר לאבחן אותה כי אינה חושבת שהיא שוגה אלא מאמינה שהמציאות שהיא רואה זו האמת ואפילו כועסת אם מתעמתים איתה. האם יש טיפול תרופתי ו/או אחר ומה אפשר לעשות אם היא לא משתפת פעולה בענין זה? טיפול כפוי אינו בא בחשבון !!

יופיופי שלום רב, ייתכן כי מדובר באיזושהי הפרעה שיש בה עיוות של המציאות כפי שכתבת. ייתכן שההפרעה התפתחה על רקע הטראומה של מות בעלה, והקושי להתמודד עם המציאות, הבדידות, החרדה מהחידלון והמוות וכדומה. קשה לי לחשוב על טיפול לאישה שמתנגדת לטיפול, ובסך הכל מתפקדת ועצמאית. תמיד ניתן לפנות לפסיכיאטר המחוזי, אך מדובר כאן בכפייה של בדיקה פסיכיאטרית (כמובן עפ"י שיקול דעתו של הפסיכיאטר, והוא יכול להחליט שאין צורך). אולי אפשר לחשוב על "תחבולות" בהבאת פסיכוגיאטר/פסיכיאטר לביקור בית כ"ידיד". אך מדובר במקרה מאד עדין, ובדרך כלל אנשי מקצוע לא אוהבים להגיע מ"הדלת האחורית" תחת הסוואה, יש בזה גם בעיה אתית. לעיתים לצערנו, מצבם של אנשים מחייב גם תחבולות שכאלו, ולו רק על מנת לטפל בהם כראוי. ניתן גם לפנות לביטוח הלאומי ולבקש בדיקה של אחות מטעמם, לבחון שהכל כשורה, או שאולי מדובר בקשישה תשושת נפש, או בהתחלה של תהליך של תשישות נפשית. עיצה אחרונה היא שתיפני לעמותת האלצהיימר ומחלות דומות. יש להם אתר באינטרנט, וסניפים כמעט בכל הארץ, כשהמרכזי הוא בת"א. ייתכן ובעמותה יהו להם תשובות ורעיונות נוספים. שבת שלום, טלי פרידמן

שלום יש צורך באבחון אם אין סכון אין כל מקום לטפול כפוי כך שיש צורך להגיע להסכמה עימה ניתן לנסות להעזר ברופא המשפחה ניתן לשקול העזרות בכדורים כמו כן ניתן לשקול טפול שיחתי ביחס לבדידות ולדכאון ון לגבי הפרנויה לגבי הפרנויה קרוב לודאי שעדיף לא להתעמת עמה אלא לבחון עמה כיצד יש להסתדר לנוכח האיומים השונים בברכה עמי הטפול האפשרי הוא קודם כל שיחתי - כאשר הכוון

לכל המעוניין, קישור לסיפור של החלמה מבולימיה ואכילת-יתר. גישת הטיפול המומלצת באתר, היא אחת מיני רבות הקיימות בטיפול בהפרעות אכילה. העניין העיקרי הוא לדעת שאפשר להחלים... סיפור שתמיד משמח לקרוא... http://www.trotzky.com/heb/neomi.Html שבת שלום, טלי פרידמן

פעם דיברתי איתו באינטרנט הוא אדם מאוד נחמד ולמרות שדרכו שנויה במחלוקת,וגם אני לא הסכמתי איתה נשמע שהוא באמת מאמין בה ועושה הרבה למען המטופלים שלו.

אינשם, מעולם לא אמרתי שאני חולקת על הגישה המוצגת באתר שצירפתי אליו קישור. אני מאמינה שלכל מטופל תתאים גישת טיפול אחרת, ואין גישת טיפול שמתאימה להכל ולכולם. זו הנקודה היחידה שרציתי להבהיר. בכל אופן אין לי שום ביקורת על גישת הטיפול הספציפית, ובעיקר אם היא מצליחה לעזור לאנשים, אז מה טוב... רק לצורך הבהרה ודיוק! שבת שלום, טלי פרידמן

רוצה לאחל שבת שלום וקצת קשה לאור מה שקורה מסביבינו אבל האיחולים הקטנים הללו שמראים שהחיים ממשיכים הלאה הם חשובים. אז שבת שלום לכולם,או לפחות סופשבוע רגוע. אני.

:) תודה... שבת שלום גם לך, טלי פרידמן

:-)

למרות הכל , וללא משוא פנים , נמשיך . ואם חשובים לנו החיים , אנו נחשבים לטיפוסים השורדים ..והחזקים שבהם . תודה ,שכך הבנתי מדבריך. המכוונים להמשך ולתקווה . ושבת שלום גם לך . ויוי.

האם יש בעיה בלקיחת גלולות נגד הריון עם סרוקסט? האם האחד מפריע לשני?

באתי לכתוב לך משהו אבל קודם כל מה שלומך?

שלומי טוב תודה. כמה נפלא לשמוע ממך ולדעת שחשבת עליי...מה שלומך?

היי אורית, איך היתה היומולדת? מקווה שהיה טוב... שבת שלום, טלי פרידמן

אורית שלום למיטב ידיעתי אין אבל שוב למה את לא מדברת עם הרופאים שלך ? בברכה עמי

אני צריכה בדחיפות עזרה. הייתי בקשר רציני ונהדר אבל החבר נפרד ממני לפני חודשיים. אני הקשר הראשון שלו והוא רוצה לנסות עוד לפני שהוא מתמסד. אהבנו מאוד, ואני לא יכולה להניח לו. אני נכנסת למייל שלו ומקשיבה למענה הקולי שלו, ואין לי שליטה על זה. אני מרגישה שאני שוקעת לדבר שהוא הרסני, אבל לא יכולה להפסיק. אני רוצה אבל לא יכולה להרשות לעצמי כלכלית להעזר בפסיכולוג.

ירדן שלום רב, אני חושבת שאת אכן מצליחה לזהות קוים אובססיביים בהתנהגותך כלפי חברך והפרידה ממנו. את טוענת שאין לך כסף לפסיכולוג, אך אני חושבת שדווקא קבלת עזרה מאיש מקצוע (מטפל) היא הדבר הנכון עבורך. יש טיפול ציבורי דרך המרפאות לבריאות הנפש המקומיות, או מאידך טיפול פסיכותרפויטי דרך קופ"ח. אם רוצים טיפול, אפשר להשיג, גם לא במחירים מרקיעי שחקים. נראה לי שבכל המצב הזה את סובלת, ואולי ייתכן גורמת לסבל גם לחברך...לכי לטיפול זה רק יעזור! שבת שלום, טלי פרידמן

ברצוני לשאול את המומחים לאחרונה קיבלתי כדורי פריזמה על מנת להרגע. הענין הוא שאין לי סיבה להיות לחוצה ועצבנית אבל בכל זאת. הפריזמה לא עוזרים , תקופה של 4 חודשים פעמיים ביום אמור להשפיע איכשהו על הגוף אינני ישנה בלילות והעצבנות נשארה אותו דבר בעיקר כשאני נמצאת בקרבת הילדים בקטנים שלי והשובבים שלי שמצליחים להוציא אותי משיווי משקל .רצוני לדעת באיזה אופן הכדורים אמורים להשפיע? והאים הם מסוכנים לבריאות?

שרית שלום לא יודע איך מתבטאת העצבנות ולכן לא ברור על מה את מצפה שישיפיע אם לא עוזר לאורך כל כך הרבה זמן צריך לשקול שנוי מנון או שנוי תכשיר אנאר פני שוב לפסיכיאטר שטפל בך ואנא עמדי במעקב מסודר (לפחות אחת לחודש) כדי לעקוב האם התרופה מועילה לך בהצלחה עמי

שלום, אני מטופל בריספרדל 3 מ"ג ויש לי אין אונות ואי חשק מיני. שאלתי היא האם ייתכן שזוהי תופעה של המחלה שלי ולא בהשפעת התרופה ? כמו כן אם ישנה אפשרות שזו תופעה של המחלה מה ניתן לעשות בנידון (ויגרה ?) ?

משה שלום לא ידו ע על המחלה שלך מכל מקום זו תופעת לואי שתתכן עם ריספרדל ניתן לנסות תכישרים מקבילים האם עמם הבעיה תסתדר אנא פנה לרופאך בהצלחה עמי

שלום קראתי את הודעתכם ובאמת נתנתם לי הרגשה שזה בסדר . אומנם אני בת 20 וזה קצת מוזר לי לדעת ומתביישת טיפה כאילו אף אחד בחיים לא רצה אותי. וזה לא נכון פשוט קשה לי לעשות דברים נגד רצוני רק כדאי להגיד עשיתי. אני בניגוד לחברותיי זה נקרה המון מאוחר גיל 20 לקשר של חבר ועוד חבר ראשון???!!!1 אני קצת קשה לי להגיד לכולם שזה באמת קשר ראשון האם בסך הכול 20 זה גיל מאוחר לקשר ראשון??????

דנית, עניתי לך כבר פעמיים וזו הפעם האחרונה: לא! למה כל כך חשוב לך לקרוא זאת שוב ושוב? האם את חושבת שאשנה את דעתי מתשובה לתשובה? מה באמת את היית רוצה לשמוע כתשובה? איכשהו, נדמה לי שהתשובה לה את מצפה היא תשובה שתואמת את התחושה הפנימית שלך שזה לא בסדר. וכשאני כותבת לך (ועוד גולשים כתבו לך) שזה בסדר, את מתעקשת להמשיך ולשאול שוב ושוב. אולי את מצפה שאני אענה לפי הציפיות שלך מעצמך, ואכתוב לך שזה לא בסדר, ואת באמת "פספסת את הרכבת", אבל התשובה שלי ממש רחוקה מזה... אז רק בתחילת הדרך בעיני, ואין לך מה למהר. וכמו שחכמינו חז"ל אמרו "המהירות מהשטן". וזו תשובה סופית בהחלט! שבת שלום, טלי פרידמן

בעת שירותי הצבאי,הוגדרתי על ידי פסיכיאטר כבעל אישיות סכיזואידית,רציתי לדעת מהי בדיוק אישיות סכיזואידית האם יש קירבה לסכיזופרניה ?

שוקי שלום רב, אני מוסיפה קישור להודעה שהשארתי לא מזמן בנוגע לנושא עליו אתה מבקש להרחיב את ידיעותיך. יש שם קישורים לאתרים בעברית. http://doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=204222&t=204000 שבת שלום, טלי פרידמן

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=54651&t=54534

רציתי לברר כיצד ניתן לילמוד ולשפר לגבי הנ"ל,יש לציין עתוי של ריבוי החגים,והמצאות עם מספר אנשים מאוד מצומצם בחוג המישפחתי.

ליאןר, שאלתך קצת מבולבלת ולא מובנת. לא הבנתי האם את/ה מתכוון/נת ללימודים כגון: חוגים או סדנאות, או מאידך למידה עצמית (תרגילי התרגעות/הרפיה) או דרך טיפול פסיכותרפויטי. אנא פרטי והסבירי את שאלתך. בברכה, טלי פרידמן

Hi Tali, i sent the mail again,i hope you get it this time, regards..........Lisa

היי ליסה, קיבלתי ושלחתי אחד בחזרה. אני מצפה לתשובה. שבת שלום, טלי פרידמן

אני אשה בת 38 אשר סבלתי בעבר מחרדות כרגע המצב הרבה יותר טוב אינני צורכת שום תרופה וסך הכל אינני סובלת ממש מחרדות (עברתי טיפול פסיכולוגי בעבר) אבל אינני זזה מהבית ללא תרופת הרגעה שיהיה לשעת צרה (אם אין לי אני כבר בחרדה) ובעייתי כעת היא שאני מפחדת ממקום נעול פעם נינעלתי בבית ולא היה לי מפתח לפתוח את הדלת ניכנסתי ללחץ ההרגשה היתה כאילו אם יקרה לי משהו אין משיציל אותי מזלי שכעבור כ10 דקות באו לפתוח לי אותו סיפור לגבי מעלית אני ניכנסת למעלית אבל המחשבה אם אני אתקע בפנים מאד מלחיצה אותי 1.האם יש טיפול לעינין הזה ארוך או קצר ואצל מי מומלץ הכי טוב שיש כמובן ללא תרופות 2.ואם אפשר להגיע למצב שאני אזוז ללא תרופת הרגעה מהבית? תודה על עזרתכם

יפית שלום רב, במידה ונושא החרדה לא מטופל, לעיתים הוא עשוי להחריף, אך לא תמיד. באופן עקרוני טיפול התנהגותי נחשב לטיפול יעיל וטוב בעיקר לחרדות ממוקדות כשלך (מקומות סגורים/מעליות וכו'). מדובר בדרך כלל בטיפול קצר מועד וממוקד, אך כל מקרה לגופו. בהצלחה, טלי פרידמן

מתנצל שאני מרחיב ומשעמם. אני מפרט " מחשבות אוטומטיות " העומדות בבסיס תהליך דכאוני, "תיקון " מחשבות אלה יביא להקלה בתחושות הדכאוניות לפי הגישה הקוגניטיבית. הכתוב מטה עזר לי אישית בעבר . גם כיום אני נעזר בעקרונות אלה כשחש שהשיפוט שלי את עצמי ואת המציאות אינו סביר.אני מקווה שאולי יעזור למישהו ממשתתפיה פורום: טעויות שכיחות במחשבות אוטומטיות: 1 . מחשבות בשחור לבן: אלו מחשבות המתאפיינות בראיה קוטבית של הדברים,מבלי לראות את הגוונים שבאמצע. כך אני יכול לדבר על טוב ורע,על שווה מול לא שווה,על חבר מול אוייב, מבלי לשים לב שמושגים אלו הינם יחסיים ולא עומדים בניפרד זה מזה אלא ברצף, למשל בין טוב לרע מופיעים כל המקרים שאנו פוגשים במציאות. בכל טוב יש קצת רע ובכל רע קצת טוב. אין אנו פוגשים רוע מוחלט או טוב מוחלט במציאות היומיומית שלנו. אבל כשאנו קוראים לארוע מסויים "רע" אנו עלולים לחוש כאילו שהוא באמת "רע" .במציאות הדברים הם לא כל כך קיצונייים. 2. נטייה לתת תוויות-תגים: זאת הנטייה לקטלג את עצמנו ואת האחרים תחת כותרות שאי אפשר לשנות,למשל להגיד לעצמי שאני " לא מוצלח " כאילו שלעולם לא הייתה לי ולא תהיה לי הצלחה כלשהי. טעות זו שכיחה לפעמים בבואנו לדבר על בני משפחה כאשר אנו רואים את כל אחד תחת כותרת אחת וזה מפריע לנו לראות הבטים אחרים של אישיותם.אנו מדברים על מתן תוויות כאשר אנו מתיחסים בצורה כזו לאיפיוני אופי של בן אדם. אנו קורים לזה טעות כי איננו מאמינים שאופיו של אדם מתאפיין רק בדבר אחד וכל הזמן זה אותו דבר. אנשים משתנים בהתאם לנסיבות וזמן ןלכן אין לתת תווית מוחלטת לאף בן אדם,אם נעשה אנו כבר לא נוכל העריך-לראות כאשר יתנהג אחרת. 3.הכללת יתר: זאת הנטייה להתייחס לאירוע מסויים כאילו שזה תמיד קורה ותמיד ימשיך לקרוא באותה צורה.למשל, אם החברה \חבר לא התנהגה לשביעות רצונך אתה עלול להגיד לעצמך שהיא אף פעם לא עושה מה שאתה מבקש ממנה. 4.מחשבות של " צריך": כל פעם שאתה אומר לעצמך את המילה " צריך" ואתה מתכוון אליה באופן אבסולוטי,כאל חוק שקבע הבורא,אתה מוסיף לעצמך גרגיר של דכאון. למילה "צריך" יש ערך רק במשפטים המציינים תנאי הכרחי כגון " אני צריך לאכול כדי לא להיול רעב" או " אני צריך לעבוד כדי להרוויח כסף,. אבל לעולם אין להשתמש במילה צריך במובן של פקודות מוחלטות ( לעצמנו) כמו למשל : "אני צריך כל הזמן להיות בסדר ואם לא אהיה בסדר כל הזמן זה אומר שאני לא שווה כלום" ( כאן אנחנו רואים עות של " צריך" וגן של חשיבה בשחור לבן-). 5 . ייחוס עצמי: זאת הנטייה לייחס כל דבר שקורה בסביבה כאילו שזה מכוון אלינו. אם תחשוב פעמיים תגלה שאינך כל כך חשוב שכל פעם שמישהו צוחק הוא צוחק דווקא עליך. 6 . זילזול בחיובי: הנטייה לראות רק את התוצאות השליליות של התהליך, מבלי להתייחס לדברים החיובים שלמדנו בדרך,גם אם בסוף לא הצלחנו במידה שרצינו מלכתחילה.. 7 . הפילטר המנטלי: אנו מפעילים פילטר זה כאשר מתייחסים רק להיבטים השליליים של מצב נתון מבלי לראות את הצד החיובי. למשל אם אתה תסתכל על חייך בדיוק ברגע זה יתכן ותראה הרבה דברים שליליים המצדיקים כאילו דכאון, אך אם תחדד את הראיה תוכל גם להבחין בדברים חיוביים אשר מנטרלים במידה מסויימת את הרגש השלילי. 8 .קפיצה למסקנות: זאת הטעות של לחשוב שמה שאנו חושבים זה מה שבאמת מתרחש. לטעות זו שתי צורות: א. ראיית העתיד (מגיד עתידות): זאת המחשבה שקוראת כאשר אנו אומרים בקול רם,או בלב, ניבוי (תחזית) שלילי על העתיד ומתייחסים לתחזית זו שלנו ,כאילו שזה כבר קרה. למשל אם אני אגיד לעצמי שאני לא מסוגל להתמודד עם העתיד ללא פעילות התמכרותית כלשהי ( שתיה, גראס , סיגריות, אכילת יתר וכ"ד) ואתיחס למשפט זה כאל עובדה שרירה וקיימת,אז אני בוודאי שלא אוכל להתמודד עם העתיד ללא התנהגות התמכרותית זו. ב. קריאת מחשבות: זאת המחשבה שאני יכול לדעת מה אמורים עלי או בכלל. אם אני אגיד שהחברה שלי כועסת עלי ( בלי לשאול אותה) זאת קריאת מחשבות שאיננה יכולה להיות אף פעם וודאית עד שלא נבדוק את הערכתנו עם האדם השני. זהו... חומר למחשבה ובדיקה עצמית למישמעוניין בכך. מקווה שעזרתי בשמהו למשיהו\י. שיהיה לכם סוף שבוע נעים ממני אנונימי

היי מה שלומך??? קראתי את ההודעה המון המון מדבר אליי כיום אני בת 20 משתחררת עוד מעט ותמיד ההרגששות שאני ואני... הכוונה כאשר צוחקים ישר המחשבה שאולי אליי... או כאשר אני מדברת אחרי זה המחשבה אולי עכשיו יזלזלו בי או כאשר מסתכלים אליי הפחד שאני משהו אצלי לא בסדר ומצחיק... ועוד ועוד המון.....יש תרופא שאתה יכול ליעף לי תרופת פלא???? ובקשר לזה סעיף 3: הרבה מאוד פעמים אני אומרת לעצמי אם בתיכון הייתי בודדה בלי חברים ולבד אז מה פתאום שמתאי שהוא זה ישתנה??? האם בני אדם באמת משתנים? זה לא נשמע הגיוני??? תודה

הי אכן, בני אדם יכולים להשתנות. אמנם אין תרופת פלא אבל בעזרת מטפל מצקועי מיומן אכן את יכולה לשנות מחשבות, תחושות והתנהגות . בגיל 20 עדיין אפשר להשתנות בכפוף למספר תנאים: שיש לך רצון להשתנות , כוח להשתנות ומוכנות להכנס לטיפול אצל מטפל\ מטפלת מוסמך. בשיטה הקוגניטיבית. לפעמים מדובר בטיפול קצר כך שלא צריך לחשוש מהוצאות גבוהות לטווח ארוך תוכלי לקבל בטחון עצמי ,הפחתת בחושות חרדה ודכאון והרגשה שאת שולטת בחייך ואינך נגררת אחרי נסיבות החיים. ממליץ בחום לפנות למטפל התנהגותי ו\או קוגניטיבי. תוכלי לאתר פסיכולוג זה דרך אגודת או מועצת הפסיכולוגים. ישנם גם פסיכיאטרים ועובדים סוציאלים שעובדים בשיטה זו בהצלחה רבה. המומחים בפורום יכולים להדריך אותך כיצד לפנות למטפל העובד בשיטה זו.אני מתגורר האזור הדרום ,אם את גרה בסביבה אוכל למסור לך מס' טלפונים של שתי מטפלות המתגוררות בסביבה. בי אנונימי

שלום לך אנונימי ברצוני לדעת מאיפה הניסיון שיש לך ,מכיוון שאני מנסה לטפל בעצמי הרבה זמן ואין אני יודע שאני עושה זאת בהצלחה. אני מעל גיל 24 וגם מעל 25 וקורה עדייו שאני לא מוצא את עצמי ,הן מבחינה לימודים ועבודה אני מתמודד עם המון קשיים בדרך שאני לא יודע לאן היא מובילה ולא רואה רמז של אור . מבחינת אהבה קצת מוזר לי אני פוגש דיי הרבה בחורות יחסית לזמן שאני מבלה ואני לא מצליח למצוא קשר עם מישהי לטווח ארוך. אף פעם לא הייתה לי חברה מעל חודש או חודשיים במשך כל החיים שלי ,אני לא יודע אם יש לי פגם במזל או בעצמי אבל אני בחור מאוד חזק שדברים כאלה יכולים לשבור אותי מנטלית ואני מאמין שהדרך שלי להצלחה היא תהיה בעזרת כך שתהיה לי מישהי שתלווה אותי. אנונימי כתב/ה: > > > מתנצל שאני מרחיב ומשעמם. אני מפרט " מחשבות אוטומטיות " העומדות > בבסיס תהליך דכאוני, "תיקון " מחשבות אלה יביא להקלה בתחושות > הדכאוניות לפי הגישה הקוגניטיבית. > הכתוב מטה עזר לי אישית בעבר . גם כיום אני נעזר בעקרונות אלה > כשחש שהשיפוט שלי את עצמי ואת המציאות אינו סביר.אני מקווה > שאולי יעזור למישהו ממשתתפיה פורום: > > טעויות שכיחות במחשבות אוטומטיות: > > 1 . מחשבות בשחור לבן: אלו מחשבות המתאפיינות בראיה קוטבית של > הדברים,מבלי לראות > את הגוונים שבאמצע. כך אני יכול לדבר על טוב ורע,על שווה מול לא > שווה,על חבר מול אוייב, מבלי לשים לב שמושגים אלו הינם יחסיים ולא > עומדים בניפרד זה מזה אלא ברצף, למשל בין טוב לרע מופיעים כל > המקרים שאנו פוגשים במציאות. בכל טוב יש קצת רע ובכל רע קצת טוב. > אין אנו פוגשים רוע מוחלט או טוב מוחלט במציאות היומיומית שלנו. > אבל כשאנו קוראים לארוע מסויים "רע" אנו עלולים לחוש כאילו שהוא > באמת "רע" .במציאות הדברים הם לא כל כך קיצונייים. > > 2. נטייה לתת תוויות-תגים: זאת הנטייה לקטלג את עצמנו ואת האחרים > תחת כותרות שאי אפשר לשנות,למשל להגיד לעצמי שאני " לא מוצלח " > כאילו שלעולם לא הייתה לי ולא תהיה לי הצלחה כלשהי. טעות זו שכיחה > לפעמים בבואנו לדבר על בני משפחה כאשר אנו רואים את כל אחד תחת > כותרת אחת וזה מפריע לנו לראות הבטים אחרים של אישיותם.אנו מדברים > על מתן תוויות כאשר אנו מתיחסים בצורה כזו לאיפיוני אופי של בן > אדם. אנו קורים לזה טעות כי איננו מאמינים שאופיו של אדם מתאפיין > רק בדבר אחד וכל הזמן זה אותו דבר. אנשים משתנים בהתאם לנסיבות > וזמן ןלכן אין לתת תווית מוחלטת לאף בן אדם,אם נעשה אנו כבר לא > נוכל העריך-לראות כאשר יתנהג אחרת. > > 3.הכללת יתר: זאת הנטייה להתייחס לאירוע מסויים כאילו שזה תמיד > קורה ותמיד ימשיך לקרוא באותה צורה.למשל, אם החברה \חבר לא התנהגה > לשביעות רצונך אתה עלול להגיד לעצמך שהיא אף פעם לא עושה מה שאתה > מבקש ממנה. > > 4.מחשבות של " צריך": כל פעם שאתה אומר לעצמך את המילה " צריך" > ואתה מתכוון אליה באופן אבסולוטי,כאל חוק שקבע הבורא,אתה מוסיף > לעצמך גרגיר של דכאון. למילה "צריך" > יש ערך רק במשפטים המציינים תנאי הכרחי כגון " אני צריך לאכול > כדי לא להיול רעב" או " אני צריך לעבוד כדי להרוויח כסף,. אבל > לעולם אין להשתמש במילה צריך במובן של פקודות מוחלטות ( לעצמנו) > כמו למשל : "אני צריך כל הזמן להיות בסדר ואם לא אהיה בסדר כל > הזמן זה אומר שאני לא שווה כלום" ( כאן אנחנו רואים עות של " > צריך" וגן של חשיבה בשחור לבן-). > > 5 . ייחוס עצמי: זאת הנטייה לייחס כל דבר שקורה בסביבה כאילו שזה > מכוון אלינו. אם תחשוב פעמיים תגלה שאינך כל כך חשוב שכל פעם > שמישהו צוחק הוא צוחק דווקא עליך. > > 6 . זילזול בחיובי: הנטייה לראות רק את התוצאות השליליות של > התהליך, מבלי להתייחס לדברים החיובים שלמדנו בדרך,גם אם בסוף לא > הצלחנו במידה שרצינו מלכתחילה.. > > 7 . הפילטר המנטלי: אנו מפעילים פילטר זה כאשר מתייחסים רק > להיבטים השליליים של מצב נתון מבלי לראות את הצד החיובי. למשל אם > אתה תסתכל על חייך בדיוק ברגע זה יתכן ותראה הרבה דברים שליליים > המצדיקים כאילו דכאון, אך אם תחדד את הראיה תוכל גם להבחין בדברים > חיוביים אשר מנטרלים במידה מסויימת את הרגש השלילי. > > 8 .קפיצה למסקנות: זאת הטעות של לחשוב שמה שאנו חושבים זה מה > שבאמת מתרחש. לטעות זו שתי צורות: > > א. ראיית העתיד (מגיד עתידות): זאת המחשבה שקוראת כאשר אנו אומרים > בקול רם,או בלב, ניבוי (תחזית) שלילי על העתיד ומתייחסים לתחזית > זו שלנו ,כאילו שזה כבר קרה. למשל אם אני אגיד לעצמי שאני לא > מסוגל להתמודד עם העתיד ללא פעילות התמכרותית כלשהי ( שתיה, גראס > , סיגריות, אכילת יתר וכ"ד) ואתיחס למשפט זה כאל עובדה שרירה > וקיימת,אז אני בוודאי שלא אוכל להתמודד עם העתיד ללא התנהגות > התמכרותית זו. > > ב. קריאת מחשבות: זאת המחשבה שאני יכול לדעת מה אמורים עלי או > בכלל. אם אני אגיד שהחברה שלי כועסת עלי ( בלי לשאול אותה) זאת > קריאת מחשבות שאיננה יכולה להיות אף פעם וודאית עד שלא נבדוק את > הערכתנו עם האדם השני. > > זהו... חומר למחשבה ובדיקה עצמית למישמעוניין בכך. מקווה שעזרתי > בשמהו למשיהו\י. > > שיהיה לכם סוף שבוע נעים > > ממני > > אנונימי >

לראובן שלום ! כפי שכתבתי בהודעות אחרות,אני לא רופא,לא פסיכולוג ולא מטפל. אני אדם שהחליט לא לוותר עח מימוש עצמי למרות קשיים אישיים,משפחתיים,בריאותיים ונסיבתיים. כדי להתמודד בהצלחה עם קשיי החיים קראתי המון חומר מקצועי בתחומי טיפול שונים , פניתי לטיפול כשהיה צורך , וקיבלתי עזרה ותמיכה מהסביבה מבלי להתבייש אני כותב בפורום מתוך מטרה להעביר מסר שיש מוצא מן הסבך...אם רק מתעשקים. ביחס לשאלתך, עיין בהודעה שלי מאתמול על אהבה והתאהבות. לגופו של עניין , לפי מיטב הבנתי הלא מקצועית ) אכן קשר זוגי יכול להוות גורם מייצב בחיים. אבל דעתי היא גם שקשר זוגי הוא לא תרופת פלא למצב של בילבול וחוסר בהירות בו אתה מצוי. אתה זקוק ליעוץ תעסוקתי או בבחירת מקצוע ( יש מכונים שונים שמתמחים בנושא זה) גם יעוץ גרפולוגי יכול להיות פתרון יעיל וזול יחסית. כמו כן, אתה זקוק לטיפול שיעזור לך להגיע לתובנות לגבי עצמך, יכוון אותך לקביעת מטרות ויעדים בחייך ויסייע לך לברר את הקשיים במציאת בת זוג. ואתה יודע מה ? לפעמים הקשיים נובעים מנסיבות חיים שלא פועלות לטובתנו . מה שנקרה בפשטות "חוסר מזל". יש תקופו כאלה בחיים ש " שום דבר לא הולך ". ולא מדוב רבהשלכת סיבתיות אלא בקשיים ממשיים. לסיכום, אתה מחפש את עצמך במישורי חיים שונים . סופו של דבר שבכוח רצון, התמדה, אמונה ביכולתך וכוחותיך ובמידת הצורך יעוץ וטיפול מקצועיים תצליח להעלות את חייך על פסים של מימוש עצמי והצלחה. מאחל לך הרבה אופטימיות וגישה חיובית. אנונימי היות ואני לא יועץ בפורום אני מגביל את עצמי לא לכתוב מעבר לכך.אבל אתה ואחרים מוזמנים לכתוב לת.ד. 243 באר שבע עבור אנונימי לבירורים נוספים ושאלות. כל פניה תזכה למענה על פי מיטב הבנתי וניסיוני האישי.

מדוע את לא מוסיפה את "המרכז הישראלי", המרכז האמבולנטורי (out-patient) הגדול ביותר בארץ לטיפול בהתמכרות לאוכל: בולימיה, השמנת יתר. www.trotzky.com בחיפה ובקריות?

דינה שלום רב, אני מניחה שההודעה שלך מכוונת אליי. אינני מכירה את המרכז, והאמת היא שאף לא שמעתי עליו. באזור חיפה אני מכירה את המחלקה להפרעות אכילה (מומלץ) בבי"ח רמב"ם. אינני נוהגת להמליץ על מקומות/מטפלים שאינני מכירה. אשמח אם תספרי יותר על המרכז, ועל קשר שלך למרכז... תמיד טוב לדעת עוד... ותודה על ההערה, בהמשך אני אכנס ואבדוק את האתר שהמלצת. שבת שלום רב, טלי פרידמן

אמי קשישה בת 80. לאחרונה החלו להופיע אצלה הזיות (הלוצינציות?) היא מדמיינת שהיא רואה דמויות במצבים שונים (לא בחלום ולא בשעת שינה), אנשים שמדברים אליה ומיד נעלמים כלא היו. אינני יודעת כיצד להתייחס לנושא, מלבד ההסבר שלי שהיא אינה מבדילה אולי בין מציאות לדמיון. נראה לי שהיא כבר פוחדת לישון. שאלתי: מה הגורמים בגיל זיקנה לתופעות אלה ומה ניתן לעשות בנדון. אני יודעת שהיא צריכה לפנות לפסיכוגריאטר, אלא שהיא לא רוצה ויהיה קשה להביא אותה אליו לבדיקה עקב התנגדותה וחששה מאישפוז. האם יש טיפולים או תרופות לשיפור המצב? מה צריך לעשות? אני מודאגת.

ריקי שלום אין ברירה 1. צריכה בדיקה קפדנית אצל רופא המשפחה שלה האם יש סבה גופנית 2. אם אין סבה ברורה / הדבר גורם לה קשיים - אנא פני לפסיכיאטר או פסיכוגריאטר יש כאילו שעורכים בקורי בית בברכה עמי

שאלתי היא האם אוכל לקבל ייעוץ בנוגע לדרכי הטיפול בטריכולומניה ובכלל כל חומר כתוב רצוי בעיברית.

דנה שלום איני יודע המונח הוא טריכוטילומניה ניתן לחפש לפי trichotilomania כללית יש טפול תרופתי התנהגותי ולעתים ניתן להעזר גם בטפול דינמי בהצלחה בחפוש עמי

שאלתי אותך שאלה ענית לי ולא הספקתי לקרוא את תשובתך מאז אתמול שהתפנתי לקרוא אותה גיליתי שהיא נמחקה ואינני מוצאת אותה. הבנתי שהיה או לא היה סיפור של מתחזה אם אתה מצליח למחוק את ההודעות אולי אתה אחד ממתחזקי האתר.

נועה שלום! קראתי את הודעתך קודם , מצאתי שהיו אף מספר תגובות יש לי הרגשה שאותו אור המסתורי עונה לתשובות ולאחר מכן מוחק אותן... מוזר .....

שלום! יש לי בעיה מאוד גדולה ואני זקוקה לעזרה ולא יודעת למי לפנות ,אני בת 23 ואני סובלת מחרדות חברתיות הרבה שנים , אני יוצאת מהבית רק לעיתים רחוקות ובקושי רב ולא מסוגלת להתראות עם איש, במילים אחרות קברתי את עצמי בעודי בחיים ואני מרגישה ריקנות וייאוש גדול, הייתי רוצה לפנות לפסיכולוג שמתמחה בהפרעת החרדה החברתית וחרדות בכלל אבל לא מצאתי כזה ואני לא יודעת מה לעשות, אני רק יודעת שבא לי למות ולחדול מכל המצב הפתטי שבו אני נמצאת, האם מישהו יכול לעזור???

האם עברת טראומה?

כן, עברתי טראומה בעבר.

כן, עברתי טראומה בעבר.

שלום רב, את ממש לא היחידה בעולמנו עם הקושי הזה, כך שמנסיון רב שהצטבר - - אפשר לצאת לחיים אחרים לגמרי, ובמהלך של כמה חודשים, בד"כ. כמובן שהכל תלוי בקצב ההתקדמות האישי. אם את רוצה הפנייה, פני למייל האישי שלי, עם הסטוריה מעט יותר ארוכה עלייך ועל הקשיים, וכן מיקומך בארץ. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, משתמש מזה כארבעה חדשים בפריזמה/פרוזאק 20 מ"ג מידי יום. שאלתי : האים ניתן לרדת למינון נמוך יותר או לתדירות נמוכה יותר (אחד ביומיים) לאחר שאני משוכנע שמרגיש טוב יותר ? אילו מגבלות יש בשימוש ארוך טווח בסוג זה של תרופה ? אציין כי אני גבר בן 41 בריא לגמרי למעט הפטטיס בי שלילי תודה רבה

נכבדי שלום אנא פנה ליעוץ לרופא המטפל בך בברכה עמי

מה שלומך? אצלי כן, בימים אלה מאוד קשה בינתיים אני לא עושה כלום עם עצמי ומאוד משעמם להיות בבית סתם ככה בלי אף אחד ולחכות....... אני גם מפחדת לחפש עבודה והסיבה מאוד כואבת מפחדת לא להסתדר אם האנשים או שהם לא איתי אותו סיבה בה אני חוששת מהצבא,ותתפלאי זה גורם לי צער רב. מה לדעתך??? ומה בהקשר לצאט מה בסוף???

.

ההתאהבות הינה חוייה רגשית רבת עוצמה. התחושה השולטת בעולמם של המאוהבים היא ה"ביחד". שני בני זוג חשים כאילו גבולות האני שלהם מתמוססים והם מתמזגים לישות אחת. הגבולות מוצבים בין בני הזוג לסביבתם. יש לכך ביטויים חיצוניים בולטים כמו שהות מתמדת האחד במחיצת השני,התעלמות מנוכחות האחרים ונסיגה מההתענינות בעולם החיצון. חווית ההתאהבות גורמת לכך אחד מבני הזוג להכחיש את ההבדלים בינו לבין בן הזוג הנאהב ולראות את השני כדומה לו באופן כמעט מושלם. הזוג המאוהב משוכנע ששנועדו זה לזו מלכתחילה, ובטוח שדעותיו ,רגשותיו,תכונותיו ותחומי העניין של השני זהים לשלו. כל אחד מהווה עבור השני מראה בה הוא יכול להשתקף ולקבל אישור לקיומו. בנוסף ההתאהבות מלווה באידאליצתיה של הנאהב. הוא נתפס ללא פגם, מיוחד ונערץ. בעיני המסתכל ה"אוביקטיבי", אדאליזציה זו נתפסת לעתים קרובות כעיוות של המציאות. אלא שהמאוהב, רואה את אהובתו בעיניים מיוחדות המאדירות את דמותה. במציאות, התשוקה הרומנטית שבתהליך ההתאהבות הינה קצרת ימים ( לאחרונה עלתה הטענה שיש לכך בסיס פיזיולוגי מאחר והשלב האופורי של ההתאהבות הינו תוצאה של שליחים כימיים במוח הדומים לאמפטמינים,במיוחד פנילטילאמין) והמשימה העומדת בפני כל זוג הינה לעבור מהשלב הרומנטי למצב מציאותי יותר של יחסי אהבה. במקום אשליית האינטימיות הקיימת בשלב ההתאהבות יש לפתח אינטימיות אמיתית המבוססת על נכונות לחשיפה עולם הפנימי בפני האחר, והכרה בעולמו הפנימי השונה. למעשה האהבה בשלה ובוגרת פירושה יכולת לצאת מהסימביוזה הינקותית וויתור על החלום הרומנטי ועל התקווה שהשני ימלא את צרכיו הינקותיים באופן טוטאלי או יתקן את הפגיעות שחווה מצד הדמויות במשמעותיות בעברו (כגון הורים) וביכולת להכיר בשני כאדם נפרד ממנו. לא כל הזוגות מסוגלים או מוכנים לעבור משלב ההתאהבות ליחסי אהבה בוגרים.ניתן למצוא אנשים העוברים מהתאהבות אחת לשניה ,תוך שמירה על ריגושים וסערות בקשר,ללא יכולת לעבור לאהבה בוגרת, שבהכרח טומנת בחובה פחות תנודות קיצוניות. אנונימי

היי קודם כול תודה בה לך על הצורך לעזור לי "כשביקשתה שיענו לי מאנשי הצוות ... מה דעתך על הכתבה שלי דנית 21:15 ??? ובקשר למכתבך כאן יפה, נורא נחמד. מדבר אליי בחצאיו בן כמה אתה? אתה כאן חדש באתר נכון? אבל כייף שאחד כמוך כאן ...דנית

דנית!! גם לי כייף שעזרתי לך. קראתי את שמכתבת אתמול ב21:15 אני בטוח שתצאי מזה . אל תתיאשי !! אגב קראת את התגובה שלי לדפנה אתמול בשעה 18:19 ?? אולי תמצאי גם שם תשובות רלוונטיות למצבך. מחזיק לך אצבעות !! בי בי אנונימי

שוב חוזרת בה החרדות אותן תחושות מחנק, אותן מחשבות כפייתויות גם כתוצאה מבטוראט, מחשבה על איך אני מתה,וכמה זה מפחידץ. תעזרו לי על על סף נפילה ואני רק קלונקס 2 מ"ג נוטלת כבר 4 שנים מאז שהתאשפזתי עקב תת משקל או הפרעות אכילה. אין לי חשק לאכול אין לי כח לצאת מבהית ואפילו לא מהחדר, אוףף אני שוב לבד.אני לא החלטית וחושבת שכ לם צוחקים עליי , כל החג הייתי לבד בבית עם עצמי , וכתבתי שירים ושרתי לעצמי ולא היה לי כוח להיתקלח אבל איכס אני נקייה אתם יודעם שי שלי כפייתיות לניקון נכון? אז ניקיתי את הבית והחדר לשי ויהיתקלחתי 4 פעמים ביום זה הכל רק 4 זה לא כל כך טוב.טוב, ככה הרגשתי רע כל כך, למה אלובים לא רוצה שאני ימות? למה אין לאף אחד אומץ לשים לי משהו אולי איזו אבן בראש אני יעשה הכל כדיי להעביר את הדיכאון זהזה עכשיו או את החיים האלו. אני חושבת טוב טוב על היתאבדות תעזרו לי בבקשה. ואל רק אל תגידו לי רואים כי אני לא כל כך מאמינה בפסיכיאטרים שעושים עליי כמו שפן ניסיונות. למה אני ניחנקת כל הזמן זה לא היה ליתקופה ושוב חשר אליי. תגידו למ הה ושכאב הגדול הזה היתנחל לו בתוכי ומצא לו שם בית? למה דווקא אצלי דיייייייי. ולמה ה שכנים תמיד ניראים שמחים? וחשבתי על מזהו הלשון שלנו כל כך מיותרת בגוף סתם מדברת ומקללת וחלקלקה רטובה ומחחוספסת לפעמים המצורה של הלשון מפחידה אותי אתם יכולים להסיבר לי למה??? תודה לכם אם תעזרו לי , ביי מיקי שאוהבת אותכם- את כולכם רק לא את עצמי.

מיקי, כול כך אני מזדהה איתך קשה להיות לבד ולהרגיש בודד תראי תפילת הקסם לחכות ועוד משהו תפילת הקסם אומרת לא לחשוב מה יש לו ולי אין ולמה ואייך, תהני מהשמש הזורחת בבוקר מהעצים מהחיות מהרוח מאת עצמך.....גם לי קשה לקבל את עצמי גם אני אוהבת אותך משר אותי גם אני בוכה בלילות גם אני חשבתי על התאבדות מה יצא מזה? למוות?זה?למה?יש לנו חיים ,למה לוותר אלייהם תמיד אפשר להשתנות ולשנות דברים גם אני הייתי לבד בחג גם לי זה קשה אבל הפתרון זה לא מוות את מוותרת על החיים שלך בשביל אחרים??למה מהפתאום!!!! ההפך החיים הם בידך ואת מי עכשיו מתחילה לשנות אותם בכול דרך בה מיקי רוצה להיות.... מיקי המחשבה השלילית הזה רעה אל תחשבי אלייה בכלל ובאמת לפני שהיה מאוחר לחי מהר לאיזה פסיכולוג פסיכיאטר הכול למענך. זה פשוט הרגשות לא נכונות שנותנות לך להבין בטעויות חבל.......

פוחדת לדשת לטיפול, ומה אני יאמר לו שם ? אני רוצה למות? ככה הוא ישלח אותי עוד לאישפוז, זה הדבר האחרון שהייתי רוצה, אני ממש לא מרגישה טוב ואולי גם שיכנעת אותי, אני אפנה לטיפול אולי אחריי שבת- כן כן אני תמיד דוחה ככה דברים אני ידועת אבל אני יעשה את זה בקושי ענקי, כי קשה לי ושחור ועיוור לי העולם.רק הלב דופק נושם מכלום שעוד נשאר. תודה על העזרה אנשים טובים אוהבת - עצבות...........

למיקי החוזרת שאוהבת את כולם פרט לעצמה, אני לא אשלח אותך לפסיכיאטר, אבל למה שלא תלכי לטיפול? למה שלא יהיה לך מישהו בעולם שתדעי שאת יכולה לבוא אליו גם כשאת מפורקת וכואבת כל כך, והוא יהיה שם, בדיוק כדי לתמוך ולהבין? יכולת התמיכה האינטרנטית היא כל כך זעומה ואפסית כמעט, לעומת מה שאת יכולה לקבל בתוך חדר הטיפול. למה את כל כך מתעקשת להסתפק בפירורים? תחשבי על זה? ותיהי חזקה... טלי פרידמן

למיקי היקרה אולי כדאי לשנות כיוון בטיפול ולפנות לרפואה האלטרניטיבית אבל לבדוק שלא נופלים על שרלטן כי בתחום הזה לא חסר, אם יש לך זמן כיצד גם ללמוד את הנושא, בחיים אין ברירה וצריך למרות הכל להמשיך הלאה.

תודה על התשובות עדין קשה לי לקבל זאת. אני מרגישה קצת רע מכול הקטע הזה בגיל 20 חבר ראשון זה מאוחר נורא . אף פעם לא הסכמתי לעשות דבר נגד רצוני מכיון זה אני ככה בלי חבר אבל 20 זה מאוחר רובן של האנשים זה הרבה הרבה יותר מלפני 20 ועוד חבר ראשון זה מאוחר (האם זה פדיחה להגיד לו שאני בתולה בגיל כזה????? אני מאוד מתפדחת אייך לומר האם זה באמת יחסי מאוחר לגיל 20 מכול הבחינות????????

שירלי, את צריכה להיות גאה בעצמך על זה שאינך מוכנה לעשות משהו המנוגד לרצונך. וזה נכון לכל תחומי החיים. לידיעתך, ישנם הרבה מאד נשים וגברים שלא היתה להם ממש חברה עד גילאים מבוגרים (אפילו יותר מגיל 20) ככה שזה לא ממש אסון. וחוץ מזה, תני צ'אנס לבחור, אם הוא עדין, רגיש ומתחשב והקשר ביניכם אמיתי ואינטימי - אני בטוחה שהוא ידע להעריך את כח הרצון שלך ובהחלט יראה בזה יתרון ולא חסרון. אין לך מה להתפדח, מאחר ואין חוקים או כללים בעניין הזה. החלטות כאלה הינן אינדבידואליות לכל אחד מאיתנו כשהדבר החשוב באמת הוא שתהיי שלמה עם עצמך ותרגישי חופשיה ומאושרת ולא לחוצה. בהצלחה,

מסכים לא כל מילה,מצטרף לעמדתה. אנונימי

שירלי, את כל כך טועה... אני לא יודעת לפי איזה נורמות חברתיות את פועלת.. אך במקרה הזה את פשוט טועה. נקודה! טלי פרידמן

היי שמעי אני קיימתי בפעם הראשונה יחסי מין כשמלאו לי 21 ואני גבר ולא התביישתי לומר לפרטנר שזו הפעם הראשונה שלי אז אין לך ממה להתבייש. מקווה שתהני ואל תמהרי עם זה שלך דור

דור, נכון!!!!! עדי

היי דברתי איתך אל חרדות חברה ורשמתה לי חוף מטיפול פסיכולוגי יש גם טיפןל טרופתי אז אייך אני מגיעה לתרופה מתאימה(אני רוצה שזה ישאר ביני לבין הפרטיות שלי אז מחוץ קופת חולים היכן ניתן) ואיזה תוצאות הם יכולות להביא????

דנית שלום אם את לא רוהצ שקופת חולים תדע (ולמה לא בעצם?) אז פני לפסיכיאטר פרטי בהצלחה עמי

שלום רציתי לשאול האם תוכל להפנות אותי לפסיכולוג התנהגותי המתמחה בטיפול בהתקפי חרדה? *יש לציין כי קיבלתי עיצה בעבר לפיה זהו סוג הטיפול המומלץ לסובלים מהתקפי חרדה. בתודה מראש ענבל

ענבל שלום רב, פני אליי למייל, וכתבי לי: אזור מגורים, עדיפות למטפל/ת, טיפול פרטי/ציבורי וכל פרט נוסף שנראה לך מתאים. אני אשתדל לעזור במציאת מטפל/ת מתאים/מה. טלי פרידמן

שם יש גם עצות בנושא בחירת מטפלים , ותרופות ועוד דברים שכדאי לדעת לפני שצוללים למים. . . בהצלחה! www.panic.uo.co.il

סליחה על ההתערבות . דנית ( שעה 21:15 ) ביקשה את התיחסותכם. בכבוד רב אנונימי

נכבדי משום מה יש צפיה לשירות מיידי מדוע ? בברכה עמי

חלילה ! לא מדובר בביקורת. נראה שהבחורה במוצקה יוצאת דופן ולכן ההפנייה לפניתה אליכם. סברתי שפיספסתם. אין ציפיה לשרות מהיר -אקספרס או מיידי. מדובר במקרה יוצא דופן. לכן התנצלתי מראש על התערבות. שיהיה לך יום נעים בברכה ובהרבה הערכה לפעילותכם אנונימי

חמי נפטר לפני שבוע. בני בן התשע לא נרדם ביומיים האחרונים והחל מדמם מהאף. לא קרו ארועים דרמטיים נוספים. מה עושים?

שרון, ראשית, צר לי לשמוע על מות חמך. שנית, את צריכה לקחת את הילד לרופא לראות למה הוא מדמם מהאף!!!!!! במקביל לזה, תנסי לדובב אותו ולראות איך הוא מרגיש. בכל מקרה, בכל בית ספר יש יועצת או פסיכולוגית חינוכית. שווה להיוועץ בהם!!!!!!!! עדי

בנוסף לנאמר על ידי עדי , היתי מטפל מיידית בנושא נדודי שינה של הילד .תתיעצי עם רופא המשפחה \ רופא ילדים בהקדם האפשרי . משתתף בצערך .מאחל לילד החלמה מהירה בברכה אנונימי

שלום רב, מוות ואבל הנם חלק מהחיים. כדאי להכין את הילדים גם לאספקט הזה. אם ההורים ממש משתדלים, אז יש למורים הרבה חומר כתוב, וליועצת בביה"ס הרבה חומר מסייע, ומומלץ להעזר בכך. דימום באף יכול לנבוע מהרבה סיבות, אך לענייננו נניח ומדובר בהתרגשות יתר. התרגשות היא חלק מהחיים. הכנה נאותה של הילד, ברוח הדברים שלמעלה, היא חלק של חיסון מהתרגשות יתר. הבנה של ההורים, שגם בתקופת אבל שלהם עליהם לתת תשומת לב לילדיהם, כמעט כאילו ולא קרה דבר - היא גורם מחסן נוסף. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

אילו היה לי פה אקדח, אילו היו לי פה כמה חבילות כדורים מרדימים לתמיד, אילו היה לי את האומץ.. כבר לא הייתי פה.. חבל שאין לי ... הייתי נפטרת מעצמי, לעולמי עולמים.

אילו היית מוצאת מישהו לדבר איתו אילו יכלת קצת לכתוב את מה שמעיק כל כך אילו יכלת קצת לפרוק את הכאב המדמם אילו ... ולמה בעצם אילו? אנחנו כאן. תכתבי, תשתפי, תחלקי את הקושי והכאב. זה עשוי להקל. יותר מזה, כדאי שתמצאי טיפול, תמיכה, אהדה...זה חשוב מאד! טלי פרידמן

זה למעשה כל מה שרציתי לומר... :)

החיים - עם כל הרוע והקושי - הם מתנה מיוחדת, נפלאה וחד-פעמית חייך - הם כפרח קסום ונדיר ואל לך לגדוע אותם תמיד ישנו האור בקצה המנהרה אם יש חלום, ויש תקווה בחרי בחיים - לא במוות צאי אל הגן, הביטי בעצים הגבוהים, שאבי מהם עוצמה התבונני בים, הקשיבי לאדוות הגלים ותני לרוח הקלה לנשב על פנייך ותגלי את היופי הטמון בך חיי, ואל תמותי

רציתי לשאול האם חבר ראשון לכול הבחינות זה מאוחר לגיל 20?????? חברותיי ממזמן לא בתולות מגיל 16 18 אני מרגישה רע אם זה,לא שלא היה לי צאנסים פשוט אני מחכה לאהבה אמיתית בינתיים יש לי הרגשה רעה שפספסתי ושזה מאוחר לחבר ראשון בגיל 20????האם אני טועה??

לדעתי לא...אני מעריץ אותך יותר קשה להתאפק ולחכות לאיש המתאים בזמן המתאים מאשר לא להתאפק אני מצדיע לך

לא שירלי, זה בסדר גמור. גם החבר הראשון שלי היה בגיל 20, לפני כן אפילו לא יצאתי או התנשקתי עם אף-אחד... ותאמיני לי שהיה שווה לחכות לאהבה אמיתית... בהצלחה.

שירלי, לכל אחד הזמן שלו. עדי

הכל עניין של מוכנות נפשית. אני מעריכה אותך על כך אין הרבה כמוך היום תאמיני לי. אומנםלי זה קרה בשירות בצבאי בגיל 19 כמעט, וזה גם כן מאוחר אבל אני שלמה עם מעשיי שבת שלום- ביי

שירלי שלום רב, אינני חולקת בדעה שיש "גיל לאהבה" כי בעיני אין דבר כזה. כל אחד מתפתח בקצב שלו, מתבגר ומתגבש בדרכו שלו. חברותיך אינן את, ואת אינך כמותן. גיל עשרים הוא גיל צעיר, וכאמור, כל גיל יפה לאהבה. קחי את הזמן, אל תמהרי, וכשתיהי מוכנה, זה יגיע. כל טוב, טלי פרידמן

מצטרף בחום לכל התגובות. אנונימי

אני מקווה שלא... כי יש לי חברות שעשו כבר הפלה... ואני... טוב, בוא לא נדבר עליי... אני בסה"כ ילדה.. לא. אני פשוט רוצה להישאר כזאת...

לא כדי להילחץ וקחי את הזמן שלך כל הבנות בגיל הטיפש עשרה מקיימות יחסים לא מאהבה אלא רק להראות שהו "אין" ולאחר מכן הן מטחרתות אז קחי את הזמן שלך אנונימית

שירלי, אין דבר כזה מאוחר מידי, כל אחד והזמן שלו, ואת היחידה שתקבעי לעצמך מתי הזמן שלך. את יכולה לשמוע אלף סיפורים על מי עשה מה ומתי, אבל אף פעם, אל תשווי את עצמך לאף אחד, ואל תתני לזמן לרדוף אחרייך. אל תשכחי שאת כבר בת 20, אבל גם שאת רק בת 20.