פורום פסיכולוגיה קלינית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
היי דברתי איתך אל חרדות חברה ורשמתה לי חוף מטיפול פסיכולוגי יש גם טיפןל טרופתי אז אייך אני מגיעה לתרופה מתאימה(אני רוצה שזה ישאר ביני לבין הפרטיות שלי אז מחוץ קופת חולים היכן ניתן) ואיזה תוצאות הם יכולות להביא????
דנית שלום אם את לא רוהצ שקופת חולים תדע (ולמה לא בעצם?) אז פני לפסיכיאטר פרטי בהצלחה עמי
שלום רציתי לשאול האם תוכל להפנות אותי לפסיכולוג התנהגותי המתמחה בטיפול בהתקפי חרדה? *יש לציין כי קיבלתי עיצה בעבר לפיה זהו סוג הטיפול המומלץ לסובלים מהתקפי חרדה. בתודה מראש ענבל
ענבל שלום רב, פני אליי למייל, וכתבי לי: אזור מגורים, עדיפות למטפל/ת, טיפול פרטי/ציבורי וכל פרט נוסף שנראה לך מתאים. אני אשתדל לעזור במציאת מטפל/ת מתאים/מה. טלי פרידמן
שם יש גם עצות בנושא בחירת מטפלים , ותרופות ועוד דברים שכדאי לדעת לפני שצוללים למים. . . בהצלחה! www.panic.uo.co.il
סליחה על ההתערבות . דנית ( שעה 21:15 ) ביקשה את התיחסותכם. בכבוד רב אנונימי
נכבדי משום מה יש צפיה לשירות מיידי מדוע ? בברכה עמי
חלילה ! לא מדובר בביקורת. נראה שהבחורה במוצקה יוצאת דופן ולכן ההפנייה לפניתה אליכם. סברתי שפיספסתם. אין ציפיה לשרות מהיר -אקספרס או מיידי. מדובר במקרה יוצא דופן. לכן התנצלתי מראש על התערבות. שיהיה לך יום נעים בברכה ובהרבה הערכה לפעילותכם אנונימי
חמי נפטר לפני שבוע. בני בן התשע לא נרדם ביומיים האחרונים והחל מדמם מהאף. לא קרו ארועים דרמטיים נוספים. מה עושים?
שרון, ראשית, צר לי לשמוע על מות חמך. שנית, את צריכה לקחת את הילד לרופא לראות למה הוא מדמם מהאף!!!!!! במקביל לזה, תנסי לדובב אותו ולראות איך הוא מרגיש. בכל מקרה, בכל בית ספר יש יועצת או פסיכולוגית חינוכית. שווה להיוועץ בהם!!!!!!!! עדי
בנוסף לנאמר על ידי עדי , היתי מטפל מיידית בנושא נדודי שינה של הילד .תתיעצי עם רופא המשפחה \ רופא ילדים בהקדם האפשרי . משתתף בצערך .מאחל לילד החלמה מהירה בברכה אנונימי
שלום רב, מוות ואבל הנם חלק מהחיים. כדאי להכין את הילדים גם לאספקט הזה. אם ההורים ממש משתדלים, אז יש למורים הרבה חומר כתוב, וליועצת בביה"ס הרבה חומר מסייע, ומומלץ להעזר בכך. דימום באף יכול לנבוע מהרבה סיבות, אך לענייננו נניח ומדובר בהתרגשות יתר. התרגשות היא חלק מהחיים. הכנה נאותה של הילד, ברוח הדברים שלמעלה, היא חלק של חיסון מהתרגשות יתר. הבנה של ההורים, שגם בתקופת אבל שלהם עליהם לתת תשומת לב לילדיהם, כמעט כאילו ולא קרה דבר - היא גורם מחסן נוסף. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
אילו היה לי פה אקדח, אילו היו לי פה כמה חבילות כדורים מרדימים לתמיד, אילו היה לי את האומץ.. כבר לא הייתי פה.. חבל שאין לי ... הייתי נפטרת מעצמי, לעולמי עולמים.
אילו היית מוצאת מישהו לדבר איתו אילו יכלת קצת לכתוב את מה שמעיק כל כך אילו יכלת קצת לפרוק את הכאב המדמם אילו ... ולמה בעצם אילו? אנחנו כאן. תכתבי, תשתפי, תחלקי את הקושי והכאב. זה עשוי להקל. יותר מזה, כדאי שתמצאי טיפול, תמיכה, אהדה...זה חשוב מאד! טלי פרידמן
זה למעשה כל מה שרציתי לומר... :)
החיים - עם כל הרוע והקושי - הם מתנה מיוחדת, נפלאה וחד-פעמית חייך - הם כפרח קסום ונדיר ואל לך לגדוע אותם תמיד ישנו האור בקצה המנהרה אם יש חלום, ויש תקווה בחרי בחיים - לא במוות צאי אל הגן, הביטי בעצים הגבוהים, שאבי מהם עוצמה התבונני בים, הקשיבי לאדוות הגלים ותני לרוח הקלה לנשב על פנייך ותגלי את היופי הטמון בך חיי, ואל תמותי
רציתי לשאול האם חבר ראשון לכול הבחינות זה מאוחר לגיל 20?????? חברותיי ממזמן לא בתולות מגיל 16 18 אני מרגישה רע אם זה,לא שלא היה לי צאנסים פשוט אני מחכה לאהבה אמיתית בינתיים יש לי הרגשה רעה שפספסתי ושזה מאוחר לחבר ראשון בגיל 20????האם אני טועה??
לדעתי לא...אני מעריץ אותך יותר קשה להתאפק ולחכות לאיש המתאים בזמן המתאים מאשר לא להתאפק אני מצדיע לך
לא שירלי, זה בסדר גמור. גם החבר הראשון שלי היה בגיל 20, לפני כן אפילו לא יצאתי או התנשקתי עם אף-אחד... ותאמיני לי שהיה שווה לחכות לאהבה אמיתית... בהצלחה.
שירלי, לכל אחד הזמן שלו. עדי
הכל עניין של מוכנות נפשית. אני מעריכה אותך על כך אין הרבה כמוך היום תאמיני לי. אומנםלי זה קרה בשירות בצבאי בגיל 19 כמעט, וזה גם כן מאוחר אבל אני שלמה עם מעשיי שבת שלום- ביי
שירלי שלום רב, אינני חולקת בדעה שיש "גיל לאהבה" כי בעיני אין דבר כזה. כל אחד מתפתח בקצב שלו, מתבגר ומתגבש בדרכו שלו. חברותיך אינן את, ואת אינך כמותן. גיל עשרים הוא גיל צעיר, וכאמור, כל גיל יפה לאהבה. קחי את הזמן, אל תמהרי, וכשתיהי מוכנה, זה יגיע. כל טוב, טלי פרידמן
מצטרף בחום לכל התגובות. אנונימי
אני מקווה שלא... כי יש לי חברות שעשו כבר הפלה... ואני... טוב, בוא לא נדבר עליי... אני בסה"כ ילדה.. לא. אני פשוט רוצה להישאר כזאת...
לא כדי להילחץ וקחי את הזמן שלך כל הבנות בגיל הטיפש עשרה מקיימות יחסים לא מאהבה אלא רק להראות שהו "אין" ולאחר מכן הן מטחרתות אז קחי את הזמן שלך אנונימית
שירלי, אין דבר כזה מאוחר מידי, כל אחד והזמן שלו, ואת היחידה שתקבעי לעצמך מתי הזמן שלך. את יכולה לשמוע אלף סיפורים על מי עשה מה ומתי, אבל אף פעם, אל תשווי את עצמך לאף אחד, ואל תתני לזמן לרדוף אחרייך. אל תשכחי שאת כבר בת 20, אבל גם שאת רק בת 20.
רציתי לשאול: אני סובלת מבעיות בעיות של פחד שמשתק אותי לדבר . אני בת 19 כיום ומאוד סובלת מבעיות חברתיות מאז שאני זוכרת את עצמי התגייסתי לא מזמן ואני מסיימת קורס ,בקורס היה לי רע לא מצאתי את עצמי והתקשתי מלהכיר ולשמור אל קשר אם אנשים מאוד מפחדת לדבר בחברה פשוט בלאק אווט אני עוד יומיים עוברת לבסיס,אני מאוד מפחדת שגם שם לא הסתדר לפעמים אני בכוונה עושה לעצמי שתיקה ונכנסת בתוך תוכי מרוב פחד של דחייה אחר כך רע לי החיים שלי שחורים בבקשה עזרו לי מה אוכל לעשות כדאי להרגע וחשוב אחרת משלילי מחוף טיפול פסיכולוגי יש דרך בה אתם יכולים לעזור לי??????
דנית שלום השם הטכני הוא ככל הנראה חרדה חברתית יש טפולים פסיכולוגים לבד ובקבוצה כולל טפולים יעודיים קוגניטבים ניתן גם לנסות טפול תרופתי בהצלחה עמי
שלום רב, הקב"ן מיועד לסייע. גם המפקדים/ות. דרושה מידה מעטה של אומץ מצידך לפנות, שאמורה ליידע אותם על הקושי שלך - והם מיומנים בהכשרתם לסייע. חוץ מזה, לא ברור לי מדוע טיפול פסיכולוגי אינו בא בחשבון. חבל על זמנך שיבוזבז ללא הסתגלות נאותה ורבת הזדמנויות לצמיחה אישית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
יש לי המון שאלות אליה, אני מאוד אוהבת את ראייתה ועצותיה. אמא-מיקי
בקרוב, במהרה בימינו... :) ד"ש חם לכולם ממנה... בברכה, טלי פרידמן
היי, כיצד אני יכולה לקבל ממך טלפון של איש מקצוע/ פסיכולוג מקצועי ועם ניסיון אבל במחיר סביר? מאחר ואינני רוצה לשתף קרובים (חברים /משפחה) בעצם רצוני לפנות לפסיכולוג- מהטעמים של דיסקרטיות אישית - אני ניזונה ממידע על שמות פסיכולוגים המתפרסמים עקב מתן ייעוץ פסיכולוגי במסגרת התקשורת. ברצוני לציין שהמניע העיקרי לפנייתי לפסיכולוג הוא בשל חוסר סיפוק ממערכת הנישואין (אני לוקחת בחשבון שיהיו עוד נושאים שארצה לדון בהם - במישור האישי ולא הזוגי - ולכן אני לא תוחמת זאת ליועץ נישואין) תודה מראש, "סתיו"
מזה מחיר סביר בעינייך עמי
200-250 ש"ח אני מאמינה שעם המחיר אני אסתדר. אני באמת זקוקה לשוחח עם אדם מקצועי, אובייקטיבי. כוונתי למספר שיחות ולא לטיפול מתמשך, שיחפור את עברי ואת נבכי נשמתי . אני נמצאת היום בנקודה בה אני אני מעדיפה לשמוע איש מקצוע, לא כדי שיאשר את דעתי ואת הכיוון והדרך שכיום אני מתווה לעצמי אלא כדי שיהיה איש ביקורת אובייקטיבי לגבי התנהגותי בעבר (הלא רחוק) וכיום. אני מבקשת את המלצתך לאיש מקצוע רציני: 1. אין באמתחתי שם של איש רציני מלבד שמות של פסיכולוגים הידועים בשל מוערבותם בתקשורת. 2. הטיפול יקר ואין לי יותר מדי כסף פנוי לניסיונות 3. פאן החשיפה האישית לאדם שאינני מכירה אותו כלל 4. זמן באם אינך חושב שדרך המייל אינה הדרך הנכונה להעביר לי את הפרטים אודה לך אם ניתן לעשות זאת באמצעות הטלפון. בברכה, "סתיו"
סתיו שלום. הרשי נא לי, לא חשוב כמה זה יעלה, גייסי את מקורות המימון ולכי על זה. זה חשוב יותר מכל דבר אחר (כמעט) !! בהצלחה
שלום רב, את מוזמנת לפנות למייל האישי שלי עם מעט מידע על הסטוריית הנישואין, ושאלות ספציפיות שהיית רוצה לברר. כמו כן צייני את מיקומך בארץ - ואשמח לסייע בהפנייה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
הייייייייייייייי המון המון לא דברנו מה שלומך? שלומי רע רע מאוד היכן היית מלא זמן?....נטעלי
נטעלי, מה את עושה בימים אלה? ולמה את מרגישה רע? שוב מחשבות על הגיוס המתקרב? שנסי מותניים ואזרי אומץ - וקחי את הכל בסבאבה ותראי שהכל יסתדר.
רציתי לשאול האם בני אדם חייבים להשתנות בהמשך החיים?הכוונה אם בתיכון הייתי מין ילדה בודדה עצובה סגורה וגם כרגע בצבא כמעט הכול אותו דבר?האם את ההתנהגות אפשר לשנות או האם אני משתנה ומה שהיה בעבר יחול לחלוף ופתאום אני אחרת? אני נורא בדכאון מכך שאני לבד ורע לי ולא חיברותית מנסה אך משהו מבפנים עוצר. הפחד להכשל ושלא תשיג את כוונותיך אני בת 19 והתגייסתי לפני 3 חודש מיאז החיים שלי הרבה יותר שחורים מימה שהיו בתיכון כשהיה לי רע וירגשתי לא רצוייה או מפריע או לא שייכת הלכתי,כאן אסור אין לאן תמיד יש לי את אותם ההרגשות מוזרה לא רצויה=ולא יודעת למה עכשיו בדיוק אני מסיימת קורס ואני ישובץ לבסיס הפחד שוב להיות כמו בתיכון ושאר החיים לבד וההרגשה שלא אהובה ולא רצויה אייך מתגברים על פחד לדבר בחברת אנשים? אולי זו הבעייה .....????.....????.....???? בבקשה עזרו לי הצילוווווווווווווווווווווווו
היום יודעים בברור שרגשות של עצב דכאון נבעים ממחשבות שליליות,מפירושים שליליים שאנשים נותנים למציאות. מחשבות הגורמות לדכאון לוקות בצורה מאוד בולטת בצורה של טעויות חשיבה,שהופכות את החשיבה של אותו אדם העצוב, מדוכא,לנוקשה ובילתי תואמת את העובדות. טעויות אלה חוזרות על עצמן בכל פעם שאת חשה רגש בילתי נעים. את זקוקה לטיפול שיעזור לך לתת פירושים יותר מדויקים למציאות. אם תצליחי לתת פירושים פחות שליליים למציאות בו את מצויה ( במסגרת טיפולית) תחושי רגשות פחות קיצוניים פחות שליליים שיאפשרו לך בסופו של דבר תפקוד טוב יותר,חברתי,מקצועי בסיכום: את זקוקה לטיפול שיאפשר לך להתיחס אל עצמך ולמציאות באופן מציאותי יותר. וכן, אנשים במצבך לומדים להתגבר על מצבי פחד ועצב. אחזור על משכתבי קודם בפורום ( רק כהדגמה ): מהי התרופה נהכונה לפחד??? התנהגות ומחשבה נכונות. וזה מתבצע בשלבים: 1 .שלב החשיבה המתוקנת אשר מתרחשת בכמה מישורים: א.לדעת שהפחד זה רגש בילתי נעים אבל לא מסוכן. ב.לדעת שפחד כמו כל רגש הוא עולה וירד בעצמו,גם מבלי שאנו נצטרך לבצע פעולה מיוחדת-כך הבעיה מתחילה שבפסגת הגרש של פחד אני אומר לעצמי שאני לא מסוגל לסבול זאת ושעלי לעשות משהו מיידי ולא חשוב בה התוצאה של אותו משהו. אם אחכה מספיק זמן אני אגלה תופעה מפתיעה,או אולי בעצם לא מפתיעה: שהפחד ירד בעצמו. 2 . שלב ההתנהגות: א.קודם כל לא להמנע מלחוש את הפחד אלא להיות איתו-להחשף לאותו הגורם של הפחד,מבלי לעשות שום דבר מיוחד,רק לחכות שהפחד יעבור שנתרגל למצב. ב,לבצע תרגילי הרפייה ושימוש בדימיון מודרך כדרך להתמודד עם רגשות שליליים. ג.פשוט לנשום לאט ועמוק ארבע דקות .כפי שלומדים בתרגילי הרפייה. הזהרה: זו הדגמה פשוטה ושטחית של שיטת הטיפול הקוגניטיבי. יישומה בהדרכה ופיקוח של מטפל מומחה בטיפול קוגניטיבי. בקיצור גשי לטיפול. את יכולה גם להעזר בקב"ן הבסיס אין לך במה להתבייש. בברכה אנונימי לא מומחה, לא מטפל
אולי את לפתוח קליניקה...ואני לעשות שיפוץ בקליניקה אני לביא הרבה פציינטים
עכשיו לצאת לאפגניסטן נותן יעוץ טאליבן. מחר חוזרת עושה רבותה קליניקה. אור להביא סינים ועשתים שיפוצים. בקשה סינים לא אוכלת נחשים וקופים קליניקה . לכלוך נחשים לא טוף. אחרכך פותח קליניקה טוף טוף. אנונימי
שלום דפנה! מניסיוני, להיות בודדה ועצובה ומפוחדת - זו בהחלט לא גזירה משמיים לכל החיים, ואני מדברת מניסיון אישי. גם אני בתור ילדה ונערה הייתי כזאת, פחדתי מהצל של עצמי. עד כמה שידוע לי, מי שהיה ביישן וסגור בצעירותו לא ייהפך בן-לילה לטיפוס של מנהיג. קמצוץ מכל זה תמיד נשאר. אבל לאט לאט עם השנים בהחלט אפשר להשתנות - ה"שפשוף" של החיים עושה את שלו, ואם נחוצה מעט עזרה מקצועית - זה בהחלט בסדר - אני ועוד רבים וטובים עושים את זה, ובהחלט קוצרים את הפירות. בהצלחה! אחת
אני יכולה להגיד שאני מזדהה. עם תחושת בדידות, בכל אופן. וכן יש לי כמה חברים, אפילו כמה טובים... עדיין.. מרגישה כ"כ לא שייכת.. לא מתאימה... אני יכולה להגיד לך שכן אפשר להשתנות, אמנם זה קשה נורא... ואני יכולה להגיד דבר נוסף... מרחמים עצמיים זה לא יקרה. סליחה אם זה נשמע קר... בהצלחה.
דפנה, ישנן שתי בנות שבעייתן דומה לשלך. דנית ונטעלי. תנסי לראות את הודעותיהן בהמשך. אולי תנסו ליצור קשר אחת עם השניה ולדסקס את הבעיה?
אולי תנסי לדבר ולהתיידד עם אנשים לפתח שיחה ולהמשיך משם ולראות הכל חיובי ותנסי לשכוח את העבר ולחיות את ההווה בהצלחה גל
דפנה שלום האם את רוצה להשתנות ? ניתן להעזר בשיחות אישיות ובקבוצה בטפול קוגניטיבי, ובתרופות אין מנוס לכן מפניה להערכה של איש מקצוע אותה את יכולה לבקש בצבא בהצלחה עמי
היי...רק רציתי לספר לכם שמחר יש לי יום הולדת. יהיה לי עצוב בלי אמא אבל אני מקווה שאוכל גם להנות
המון המון מזל טוב. מה שלומך ? איך הולך אם החבר החדש? מירב
אורית, מאחלת לך שיהיה לך יום הולדת כייפי ומאושר. בכל זאת זה לא סתם עוד יום. תנסי לעשות משהו מיוחד שיגרום לך לחייך, גם אם קצת עצוב לך. זר פרחים וירטואלי וכל הברכות האפשריות או בקיצור שיתגשם לך כל מה שאת מאחלת ומייחלת לעצמך. הכל טוב!
שלום אורית, יש לך יומולדת קצת אחרי ראש השנה... אבל בכל אופן הייתי רוצה לאחל לך שנת דבש... כי הדבש הוא מתוק אז שתיהי בריאה.. הדבש הוא צהוב כתום אז שיהיה שנת אור הדבש הכי טעים נמצא בארץ אז שיהיה לנו שנת בטחון. יוסי.
היייי מזל טוב שתהיה לך שנה נפלאה אם חוויות ושמחה המון שמחה אושר ובריאות העיכר. זו אני נטעלי שמחזיקה לך עצבעות וחושבת אלייך המון...... תודה על עזרתך.......של תמיד סיפרתי לך שדחו לי את הגיוס אבל אורית הפחד גובר אליי הפחד שלהיות שם עם עצמי לבד ולא להתערבב יחד אם כולם. לפי דעתך זה שונה מתכון?????נטעלי
אורית יקרה, אני רוצה לאחל לך המון המון מזל טוב, שפע של בריאות, אושר והצלחה... וכמובן - אהבה... אני מבינה את הקושי הטמון בחסרונה של אימך, אך למרות הכל, אני מקווה כי תצליחי להנות...לבלות, לפנק את עצמך, ולהיות בחברת אנשים שאוהבים אותך... מזל טוב! טלי פרידמן
אוריתוש מאמי, המון מז"ט. גם ימי ההולדת שלי עצובים. עדי
אורית היקרה ! מזל טוב ליום הולדתך , עם הרבה שימחה בלב ! את קסם של בחורה וכעת אני יודעת מאפה בני מואזנים המקסימים . אוהבת ויוי.
מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!
אורית, יום הולדת שמח!:-) ליהי
האם בהפרעות אכילה ובבולימיה צריך פסיכולוג? אולי זה התמכרות? במרכז הישראלי מטפלים בבולימיה ואכילת יתר כהתמכרות ולא כסימפטום של פסיכופתולוגיה. מה חושבים? אפשר לבקר ב - www.trotzky.com
דינה שלום רב, ישנן גישות שונות לטיפול בהפרעות אכילה, אשר כל אחת מהן מתייחסת להפרעת האכילה בראייה שונה. אולם כל הגישות הן גישות של טיפול. דהיינו, בהפרעת אכילה יש לטפל!!! ברוב המקרים, הפרעות אכילה שאינן מטופלות, מחמירות או נעשות כרוניות עם הזמן. חבל! טיפול בהפרעות אכילה אפשרי במוקדים רבים:פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים באומנויות, בתי"ח כלליים ופסיכיאטריים, מרכזי טיפול ייחודיים (נופית/שחף) ועוד. העיקר זה ללכת לטיפול ולא להזניח! בברכה, טלי פרידמן
לכל צוות המטפלים! אני הולך ליכתוב דף ארוך מאוד, מאוד מציקים לי הרבה דברים שקשורים אחד בשני, וכתבתי אותם במשך המון ימים, מקווה שתיסלחו לי שזה ארוך. אני רוצה שפסיכולוג יעזור לי אך אני לא מקבל כזה. הבנתי בעצמי כי לדעת מטפלי לא מתאים פסיכולוג למי שיש סכיזופרניה. אני צריך להבין את עברי לימצוא מנגנוני היתמודדות והגנה טובים יתר כדי שאוכל לתפקד, אך מטפלי הורידו לי את ביטחוני, כי לא הבינו את אישיותי עברי ובעיותיי האמיתיות. לכן הם לא טיפלו בי נכון ויעיל הישפילו אותי(מטפליי לא פסיכולוגים)והם לא מודעים לכך ,לכן הם לא מעריכים אותי, ואני כבר לא הערכתי את עצמי ביגללם וחשבתי שאני לא בסדר, עד שהבנתי את חשיבתם וזה לא יכול להימשך ככה . אני לא מסוגל ללכת לשום מיסגרת כבר שלושה שבועות לא יצאתי מהבית, ואין לי חשק לעשות כלום ביגלל הכעס על העובדת סוציאלית והאם בית של הדיור המוגן, אובחנתי כסכיזופרניה(ניגמלתי מהסימפטומים של הOCD) ואני רוצה לדעת לאיזה כיוון ולאיזה מטפל ללכת, אין לנו כסף לפסיכולוגית פרטית ובילעדי פסיכולוגית אני מרגיש אבוד. אני לוקח 150 מג אפקסור ו 5 מג ריספרדל. הסימפטומים של הסכיזופרניה לפי מאמרים שקראתי שיש לי הם: +איבוד עניין בקשרים חברתיים וביכלל בעולם(אך מצד שני אני מאוד מעוניין בקשרים חברתיים)+חוסר הנאה ושימחת חיים+דיבור עצור מעורפל ושתיקות ארוכות וממושכות וקשה להגיד משהו חדש(ביגלל ריכוז תפיסה ובעיה שקשורה לערך עצמי שזה שליטה בשיחה)(למרות שעם אימי זה לא כך)+קשה לסנן ולעבד בצורה יעילה את הגירויים המציפים בעיקבות מצבי דחק+קשה לעקוב ולהיתרכז בנאמר או בחומר לקריאה או כל גירוי חיצוני, ליקויים בקשב ובריכוז סף רגישות גבוה לגירויים, ליפעמים קשה להבין וליתפוס היתנהגויות של אנשים,ולא שם לב לפרטים שאחרים שמים לב אליהם(הרבה דברים קשים שמטרידים אותי)(פעם הייתי עסוק בOCDוהטקסים שלגמרי הוציאו אותי מריכוז)+מתחיל דברים ומפסיק באמצע(ביגלל קשיים חברתיים שבדרך כלל לא קשורים בסכיזופרניה)+ קראתי ליפני כמה זמן את הדברים הבאים "תמיד תהיה בילתי מתאימה פסיכותרפיה אשר מטרתה להבין מניעים תת הכרתיים""סכיזופרניה אינה ניגרמת על ידי הורות גרועה""לא קיימת עדות שלחצים במישפחה גורמים למחלה". זה לא נכון אני בבית חולים הייתי עייף מלחץ מישפחתי, היה לי קשה שם להיתמודד עם לחץ של חוסר ביטחון שקשור ללחץ מישפחתי כבד ביותר שנימשך מגיל0 עד גיל 15, יותר נכון היתעללות קשה ביותר שלא אספר כאן עליה, ומהלחץ של החוסר ביטחון יותר נכון ערך עצמי ירוד בעיקבות האישפוז הידרדרתי ונתתי לעצמי להידרדר לטקסיםOCD ונפלתי לתהום ולסכיזופרניה. אז יש קשר לבית ולכל פרט ופרט אפשר לימצוא סיבות בעבר כתוב אפילו שמצבי לחץ יכולים ליגרום לסכיזופרניה, חוץ מזה יש לי בעיות שלא קשורות לסכיזופרניה שמקורם בטוח בעבר. ואני חושב שיש מקום לאבחן שוב את בעיותי ולדווח לי על כך. אני מרגיש שאף מטפל לא נותן לי כבוד אמיתי כי אני מרגיש מושפל מהם ולא מיתייחסים למי שאני אפילו הקבוצות שלהם, אני מרגיש שמעליבים את האינטיליגנציה שלי אך אני ישר מקבל ערך נמוך ואפילו לרמה שלהם אני לא מגיע אך עם אימי אני מגיע לרמה הרבה יותר גבוהה. אין לי את הסימפטומים שלהם כמו שמיעת קולות והשיחות בקבוצה לא יעילות ולא וממוקדות בדברים עמוקים, אני חושב שאני מסוגל להפיק מעצמי הרבה יותר מהם מבחינת היתמודדות חכמה ומודעות, הבעיה שאף אחד לא רואה זאת ואני מרגיש מושפל ולא מיתחבר אליהם ולסימפטומים שלהם. אני לא רוצה מאף אחד תמיכה להיותי סכיזופרן אלא תמיכה לחוזק שבי לאישיותי ולכישרונותי, תמיכה להיותי סכיזופרן זאת הרגשת השפלה. אני מרגיש שחושבים שהיתנהגותי לא בסדר, ואני זקוק שיגידו לי את האמת ושיסבירו את ההיתנהגות הלא טובה שלי, כדי לשנות את היתנהגותי וכדי להיתחבר לאנשים ולעזור לי,ולא מבינים ממה נובע הקושי או שחושבים שהכל בסדר אצלי ביגלל היתנהגות טובה, ולא יכולים לעזור במשהו הנפשי הפנימי שלי כי לא מבינים מהו המשהו הפנימי שלי, בסופו של דבר יוצאת היתנהגות לא בסדר, לכן חושבים שמשהו לא בסדר איתי ולא יכולים לעזור לי, אך מקבלים אותי כפי שאני ומפסיקים לתקשר איתי, זה פוגע כי יש לי הרבה מה ליתרום. אנשים בריאים רואים את עצמם כחזקים, וזה אומר שהם מיתמודדים ומצליחים בהיתמודדות, לכן יש להם ביטחון. אז היתעוררה בי מחשבת הפחד והכועסת מן הסתם שלא צריכה להיות שכל כך מטרידה וכל הזמן צצה, שאנשים בריאים שעוזרים לניזקקים מתוך להרגיש שאני כאן החזק והם ניזקקים כלומר חלשים שלא יודעים להיתמודד, לכן משהו דפוק אצל הניזקקים עובדה הניזקקים עצמם אומרים שהם חלשים. אני מפחד שאנשים חושבים כך אפילו אנשים ניזקקים שעוזרים לאנשים יותר ניזקקים מהם(אני מהיותר חולים) הדעה שלי מורכבת כי אני מאמין שכל אדם הוא בעל ערך עליון אבל לא כל בני האדם שווים יש יותר ויש פחות שווים אף אחד לא מוכיח לי שאני טועה, אך רוב האנשים החלשים היתמודדו בעבר ממש כמו חזקים, ואני ביניהם נחשבתי ליותר מחזק פשוט הם נישברו ביגלל גורמים חיצוניים, הם לא חלשים מלידה. לדעתי יש מיעוט של חלשים שהם פשוט חלשים מלידה, והם לא אשמים שהם חלשים. האנשים שלא חלשים מלידה בתור ניזקקים חלשים(יש גם ניזקקים חזקים מאוד שהם לא ניפגעו חזק)הם עדיין נילחמים על חייהם והם לא אשמים שליפעמים שהם לא מצליחים. אצלי בעיותי כל כך מתוסבכות שקשורות בעבר קשה ביותר ואף מטפל לא מפרש נכון את ביטוייהם של בעיותי עצמתם וכמותם, כלומר לא קולטים אותי נכון. אני מקבל מינון מקסימלי של תרופות שעדיין לא מסביר את כמותם של בעיותי. ואם אני לא מצליח להיתמודד זה לא אומר שאני חלש,זה גם גורם לי לחוסר ביטחון ואני כבר לא רוצה שיגידו שאני חזק כי אני מפחד שאני אאכזב את כולם, זה אומר שלא מבינים אותי נכון. אמנם זה נכון שאני חלש, אבל אני מוכשר ואני מהשורדים ביגלל הבעיה לא קולטים אותי נכון אני סובל מהשפלות וכל המטפלים מיתנגדים לפסיכולוג. אנשים בריאים הם תוצאה של הסביבה בעיקר, ומעצבן אותי שאנשים תופסים את עצמם כחזקים, אני טוען שהמישפחה שלהם טיפחו אותם כשהיו ילדים, זאת לא חכמה להיתמודד כשיש סביבה תומכת כי הסביבה מטפחת לילד את הכלים שלו הרגילים, ואז ההיתמודדות שלו נהפכת קלה יותר. אצלי המישפחה דיכאו בצורה קטלנית את כל הכלים שלי והיתמודדתי בכל כוחי עם כל כישרונותי הניפלאים בחיים, והחזקתי מעמד עד שאיבדתי את כל מנגנוני ההגנה. והכל היתחיל כשהתחלתי עם גישה שלילית בבית חולים. אני פשוט רוצה שיגידו שהייתי ילד חזק למרות שהייתי אז חסר ביטחון. אולי היום אני חלש אך עדיין אני מיתמודד. אני רוצה רק שיעזרו לי לנווט ולימצוא את האדם החזק שבי ואף אחד לא עושה זאת. העובדת הסוציאלית חושבת שאני צריך רק ליפעול וכך אלמד מחדש דברים וכך אשתקם, ואני לא יכול להישתקם כך אני צריך הנחיה מפסיכולוג שיעזור לי להישתקם על ידי מנגנוני הגנה והיתמודדות חדשים, אך אני מפחד שלא אצליח לדבר עם הפסיכולוג, כמו שאף פעם לא היצלחתי להבהיר את עצמי מההתחלה עד הסוף למישהו, חוץ מאמא שלי ואני לא יודע איך עושים זאת. הקשיים שלי החברתיים קשורים למיומנויות חברתיות לידע לביטחון ולשליטה, והסכיזופרניה הקלה שלי שלא קשורה לדברים האלה, יחסית לקשיים החברתיים שבה, מפריעה בהרבה פחות מהקשיים החברתיים האחרים. המטפלים מפלילים אותי בהרבה סימפטומים של סכיזופרניה והם לא מאבחנים נכון, הם לא מדברים איתי על הבחנתם, ולא מבין למה אבל יצא לי ליקלוט זאת רק בתקופה האחרונה. אם למשל אני לא רוצה ללכת לאיזה שהוא מקום יש לי סיבה לזה. אבל אני בן אדם עם הרבה מוטיבציה, וגם שקשה ואני רוצה להיתאבד מאוד ואני עושה תיכנונים וזה קרה לי מאות פעמים, בסופו של דבר אני אפילו לא מנסה ומשנה עמדה. ושרדתי דברים נוראיים כמו היתעללות ,ומצב פסיכוטי עם חרדה איומה וOCD עם זאת אני מעוניין בקשרים חברתיים כי אני בן אדם. והשיפוט שלי תקין, ואני לא שומע קולות. יש לי הרבה סיבות להיות מרוכז בעצמי ולא באנשים אחרים, כי העולם שלי עשיר מבחינת כמויות ועוצמות בעיותי שדורשות טיפול למשל הרגשות של השפלה תיסכול כעס פחדים וחרדות, יש הרגשה שאני שקוף להבדיל מהרגשה שקוראים את מחשבותי שזה לא הגיוני, יש חוסר ביטחון בכל דבר, יש בעיה של לקחת שליטה על שיחה גם, ויש לי פחדים מאנשים, אני גם מיתנהג בצורה יותר מדי נחמדה ומטומטמת ולא מדבר כימעט, וביגלל חוסר ערך עצמי אני מפגין זאת, אני מרגיש שאי אפשר להעריך אותי לכן אף אחד לא מבין אותי. אולי כתבתי הרבה שטויות ואני לא צריך פסיכולוג מה אתם אומרים פסיכולוג יעזור לי?
שלום לא ציינת סימנים ספציפים לסכיזופרניה - יתכן ושי מקום לשקול את האבחנה. מכל מקום לטעמי אבחנה זו אינה סיבה כלל ועקר להמנע מטפול פסיכולוגי לגבי כסף וטפול פרטי - שאלה אם כי שוב - טפול טוב עשוי להחזיר את מחירו גם בכסף זה נכון שהשירות הצבורי בדרך כלל (ויש הבדל בין הקופות) ממעט להציע טפול מהסוג שנדמה לי שאתה חולם עליו לכן אתה מתאר לטעמי מלכוד - רוצה טפול אך לא ברור לך אם אתה יכול /מוכן לשלם עליו אשמח לשמוע עוד עמי
ד"ר אבני היקר אני חושב שהתסמין העיקרי שלי הוא הפרעת קשב. בעבר היו מחשבות שווא אך ניפתרתי מהם על ידי שביררתי עם אימי את המחשבות הלא מציאותיות שלי, פשוט סמכתי עליה שאני טועה בקשר למחשבותי. אני חושב שיש לי נסיגה לעולמי הפנימי. כתבתי את כל הידוע לי על תסמינים ממאמרים מכל מיני מקומות. אני באמת חולם על מטפל פסיכולוג שיבין אותי בידיוק. ואני רוצה הבחנה מדוייקת וחוזרת, אולי כך מטפלי יוכלו להבין אותי יותר. אימי הבטיחה ששאלת הכסף תיפתר. והבנתי ממך שאני כן מתאים לפסיכולוג. שאלות?? 1. לאיזה סוג פסיכולוג אני מתאים? 2. למי ליפנות? 3. יש לי פסיכיאטרית בתל השומר, לא מהאיזור שלי, שאני נימצא איתה במעקב תרופתי, ויש לי תור אליה שבוע הבא, האים היא יכולה לעשות לי איבחון חוזר? 4. האים יכול להיות שהפסקתי לברר גירויים, ביגלל שכשהייתי ילד היו לי המון גירויים משמעותיים ומחמת גירויים, לא יכולתי להגיב, ולא יכולתי ליסבול את המצב, וכשהכניסו אותי לבית חולים בהיותי בריא על הגבול, לא יכולתי ליסבול את הגירויים בהשפעת הבית חולים וגירויים טראומטים בהיותי ילד, לכן חשתי חרדה ואובדן שליטה ומכאן הפרעת הקשב. אני חושב שזה מה שקרה לי האומנם?
רצוי שתפנה לקבל דיעה נוספת. ואם צריך, לא רק אחת. לפי מה שתארת, מאד יתכן שהיתה טעות באבחנה. אני סובלת מבעיות כמעט זהות ולאחר שנים רבות של אבחנה מוטעית, נודע לי רק עכשיו שזה בכלל בכיוון אחר. בהצלחה.
מוכרחים להאמין (מילים - אמיר בן-דוד, לחן - רמי קלינשטיין) ----------------------------------------------------- אין מקום להתלבטות אין מקום גם לספק קשה לשמוע ההדף חזק והעצב משתק בסוף הכל יסתדר אולי אני תמים גם אם מעונן מסובך וקודר מוכרחים להאמין נעבור את הסופה הזו גם אם תמשך שנים כבר עברנו תקופות קשות וחזרנו מחוזקים בסוף הכל יסתדר אולי אני תמים גם אם מעונן מסובך וקודר מוכרחים להאמין אין מקום לכל ספק אין מקום להיסוסים נעבור בסופה הזאת זה לא ימשך שנים בסוף הכל יסתדר אולי אני תמים גם אם מעונן מסובך וקודר מוכרחים להאמין גם אם מעונן מסובך וקודר מוכרחים להאמין... הלוואי שבסוף הכל יסתדר... שיהיה לך יום טוב.. ותודה על הכל. אביב.
אביב יקרה, השיר יפיפה. המילים בו לעיתים כל כך מציאותיות... "גם אם מעונן, מסובך וקודר, מוכרחים להאמין..." האמונה והתקווה, הן הגשר מעל התהום... טלי פרידמן
היי טלי, רק שלפעמים הערפל כבד וסמיך, וקשה לראות ולהאחז בתקוה ובאמונה, ואז מפספסים את הגשר ונופלים לתהום. מקווה שמצאנו את הגשר, למרות החשיכה והאפילה, ושיהיה טוב. שלחתי לך אימייל. שיהיה לך סופשבוע כייפי, ותודה על הכל. שלך אביב.
שאלתי היא כיצד לבחור פסיכולוג בהנחה שאני לא מכיר אנשים שנעזרו באחד, והאם יש פסיכולוגים בעלי תעריפים לא מטורפים (אולי יש בקופ"ח). בתודה, טל
שלום רב, אני מעודד את אלו שפונים, ליצור שיחה טלפונית מקדימה, אמנם קצרה - אבל בכל זאת עם נפח של זמן ועם נגיעה משמעותית לנושא/ים שעל הפרק. עוד המלצה: לבחון במפגש הראשון את התחושות האינטואיטיביות של "בסדר", כדי לברר האם נוצרו הקשר האישי ותחושת האמון. לדעתי, מוטב שלא להמשיך בלי זה. באשר לתעריפים: אכן המצב בעייתי, וזה היה בעבר, עד שהתיאשתי, אחד מהנושאים שבהם ביקרתי קשות את הסתדרות הפסיכולוגים, שלדעתי יצרה מצב בלתי נסבל מבחינת עממיות הטיפול, כשעודדה תעריפים של 200-400 ש"ח לשעת טיפול. קופ"ח כללית מנסה להעביר את הפונים אל השירות הפסיכיאטרי, ומערימה הרבה קשיים עד שמאשרת השתתפות כספית, אם בכלל. לקופ"ח מכבי יש הסדר של תשלום שמתחיל בכמאה ש"ח למפגשים ראשונים, ועולה בהדרגה ככל שהסיוע מתמשך. למעשה יש כאן "קנס" למי שמצבו יותר בעייתי, או, רחמנא ליצלן, אוי לאזניים שכך שומעות, חשש לכאורה לתמריץ (גלוי או סמוי, מודע או בלתי מודע) למטפל/ת - להאריך את מספר המפגשים. אני עצמי מקפיד להשאר סמוך לתחתית סולם התעריפים, במסגרת הטווח של השירות הפרטי, שצויין למעלה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
ד"ר אברהם, קראתי בעיון את תשובתך, ואני מודה לך על הזמן שהקדשת לשאלתי. בהמשך לשאלתי, רציתי לשאול באופן מעשי כיצד אני יכולה לבחור פסיכולוג/ית. בתודה, טל
אני מטופלת דרך קופ"ח כללית. מן הרגע שביקשתי להתקבל לפסיכולוגית ועד לרגע בו נקבעה לי פגישה חלפו יומיים, שזה יפה מאד בעיניי. דבר נוסף- אינני משלמת אגורה שחוקה אחת על הטיפול ואינני מוגבלת למספר פגישות. אז אני קצת מבולבלת מהדברים שכתבת, הייתכן שאני מטופלת אצל פסיכיאטרית ללא ידיעתי ,כלומר שאני חושבת שהיא פסיכולוגית(שזה מה שביקשתי בפירוש) כשבעצם היא פסיכיאטרית?! והאם הטעו אותי כשאמרו לי שהטיפול הוא ללא תשלום וללא הגבלה. אני קצת מבולבלת עכשיו, תוכל בבקשה להבהיר את הדברים?
טל שלום משום מה , יש נכונות נמוכה לאנשים רבים לשלם עבור טפול פסיכולוגי לדעתי, טפול במידה והא מועיל הוא השקעה שנושאת פירות רבים כולל פירות כלכליים שבמקרים רבים הם קבוהים יותר ממחיר הטפול בברכה עמי
זהו שלא שנה של טיפול יכולה להגיע ליותר מ12000 שח כלומר משכורת של מישהו שמרויח המון כסף וכ3 משכורות של מישהו שמרויח מעט עכשיו תסביר לי איך בדיוק זה יכול להחזיר את ההשקעה? כי אני כרגע שמינוס של יותר מ7000 שח תודות לטיפול שאולי עוזר בברכה מה שכן זה בטוח יכול לשפר את מצבם של המטפלים ולהניב להם פירות כלכלים נאים
שלום, אני מקווה שאני בפורום המתאים,,, בתקופה האחרונה אני נרדם בלילה ישן בערך שעה, שעה וחצי מתעורר ומרגיש שישנתי הרבה זמן ואחר כך לא יכול להירדם בשנית. אני מרגיש רענן כמו פנתר (כשיר לכתוב מבחן כלשהו). זאת אומרת נשאר ער למשך כל הלילה וזה משגע אותי. יש לציין שאני סטודנט, מבצע פעילות גופנית, לא מקיים יחסי מין לעתים (אין לי חברה) ואני בן 32.
שלום רב, כללית, חוסר שינה, דהיינו פחות מכארבע-שש שעות שינה ללילה, אינם מצב אידאלי לרוב בני האדם בגילך. קיימים כמובן חריגים, אבל מומלץ שמצב כזה יקבל "אישור תקינות" ע"י מכון לבדיקת שינה (ההפנייה דרך קופ"ח). פעילות מינית היא דבר רצוי, ולהעדרה יש תופעות לואי עקיפות, כשאחת מהן היא חוסר שינה. עוררות יתר, שמתבטאת לאורך שעות היום, וגם בחוסר שינה, מהווה פעמים רבות סמפטום למצב נפשי שאינו מאוזן, והוועצות פסיכולוגית או פסיכיאטרית מומלצת במקרה כזה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
לסטודנט שלום האם יש שיוניים נוספים עירנות רבה, ? הרגשה שאתה בכושר מופלא, חשק רב יותר מתח ? חרדה ? אין די בפרטים שאתה מוסר לאבחון בהצלחה עמי
לדר אבני ולדר אברהם, ראשית כל ברצוני להודות לכם על התשובה המהירה... במשך היום אני מסוגל ללמוד לאורך זמן וכשאני מרגיש עייף או לא מרוכז אני הולך לנוח לזמן קצר, אני יכול להירדם ל 12-15 דקות ולהתעורר ולהיות כמו פנתר. אני מסוגל לעשות אפילו 3 גיחות שינה כאלה ביום. אין לי חרדות אני אדם רגוע. אני לא תמיד אוכל מסודר. הייתה תקופה שבה הייתי מתאמן 9 אימונים(לפני 3 שנים בעומס יחסית גבוהה) בשבוע אבל כרגע בערך 6 אימונים בעומס בינוני (60-70 אחוז מדופק מקסימלי). בכל אופן אני ישן טוב ופתאום אני מרגיש שמישהו פשוט מעיר אותי למרות שאני ישן לבד ואני לא יכול לחזור לישון פשוט לא נרדם. אבל יש לציין שכשאני נרדם אני ישן טוב בזמן מועט. אני גר במעונות הסטודנטים של האוניברסיטה וכן אני מתגורר כרגע באירופה. אולי זה קשור לביוריתמוס ? תודה יוסי.
h יש לי הפרעות שינה מלפני 10 שנים > אחרי מוות שכן ואז הרגשתי בפחד ןדפקות לב > אני מפחד לישון
תודה על השיחה ניסיתי קצת להחביא את המתח ואת חוסר האימון בעצמי ובהחלטה שלי וכרגיל,כפי שאפילו הרגשתי שרמזת,עשיתי זו בקלילות ובבדיחות את תהיי צודקת אם תאמרי "די להתעסק בזה,ההחלטה כבר נפלה" הבעיה שאפילו לישון אני לא כ"כ מצליחה... מקווה שתקבלי את המייל. אבל אני באמת באמת בסדר ותודה רבה רבה רבה אני.
לפעמים נתן לעורר זכרונות דוממים באדם ששכח לפעמים נשאר רק חדר אפל שננעל וננטש לפעמים הכאב של הרגע כל כך חזק שאלומת אור בוהק מטשטשת התמונה מעמעמת המבט והעיניים מסרבות להתבונן מחדש והאזניים נאטמות לרעש הנחרט ואין לב ואין תחושה לפעמים סוגר אדם זכרונות עמומים של עבר נשכח לפעמים מביט בחיוך ב"תמונה" שנטש עיניו עמומות בוהה המבט לפעמים ולי רק נותר להתבונן בכאב ולשכוח להאמין שיבוא היום בו יאיר האור שיתאפשר השינוי ואקבל את הכוח
אינשם, שלושת השורות האחרונות... כל מה שיש לי לומר : לו יהי! ליל מנוחה, טלי פרידמן
שלום . אנא מי שיכול לענות לי שיענה. כבר קרוב ל8 חודשים אני סובל מכאבים ולחצים בחזה . עברתי כל הבדיקות האפשריות ללב. כולל בדיקות מקיפות אחרות בדיקות פולשניות לא נעימות ו בדיקות הדמיה למיניהן. כל הרופאים אומרים שאין לי כלום(איך זה יכול להיות)? יש לי כאבים חזקים ולחץ בחזה ריבונו של עולם. אולי יש לי מחלה ממארת??? אולי בכל זאת יש לי בעיה בלב????? אני פשוט בדיכאון....... יש לי הרגשה שאני הולך למות.... כי בכל זאת יש לי כאבים ולחצים בחזה..
מיקי, נשמע כמו התקף חרדה טיפוסי. משהו מציק לך לאחרונה? מה לגבי שינה- אתה ישן טוב או שיש לך קשיים להרדם, סיוטים וכדומה, אולי קרה משהו שגורם לך לחרדה ופחד, תחשוב על זה, בנתיים, לילה קל, אולי כדאי שתצא קצת לשאוף אוויר, זה יכול להקל קצת, מנסיון. ליהי.
שלום רב, לחצים במקומות שונים בגוף, ללא ממצאים רפואיים שמסבירים את העניין, הנם סמפטום ללחצים נפשיים (עקב בעיות מתחום הזוגיות, ההורות, העבודה, הקשרים החברתיים, וכו'), אצל אנשים רבים. מומלץ להוועץ עם פסיכולוג/ית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מיקי שלום אם עברת ברור רפואי שלא מצא כלום + אתה סובל מדכאון רוב הסכויים שאתה סובל ממצב חרדתי דכאוני אנא פנה לאיש מקצוע (פסיכיאטר במיוחד אם אתה מעדיף טפול תרופתי או פסיכולוג אם אתה מעדיף שלא - ויתכן כמובן שלוב ) בהצלחה עמי
למיקי היקר גם אני סבלתי במשך תקופה לא קצרה מכאבים בחזה. במיוחד בתקופות לחוצות בחיים כגון החלפת בית ספר, בזמן לימידה למבחן וכו'. גם אני עברתי בדיקות שלא העלו דבר. כך שבעייתך מוכרת ונפוצה. עצה - קודם כל תירגע אתה לא הולך למות , לא מתים כל כך מהר ואם זו היתה מחלה ממארת היו מגלים אותה ממזמן. הלחץ והפחד מהכאבים מכניס אותך למעגל - כאבים - פחד מהכאבים ועקב הפחד יש לך שוב כאבים וכו'. עליך ללמוד להרגע ותראה שהכל הסתדר - מניסיון!!! בהצלחה
אותו דבר לי קרה היה לי דקירות כאבים בחזה עשיתי בדיקת מעמף ואם טלויזיה בדיקות דם והכול תקין כנראה באמת זה פחד מסויים או חרדות המון המון פעמים קורה לי שאני מרגישה פתאום דקירות כאב לחץ אז זה היה בתדירות קצת יותר הרבה.... אולי באמת אתה בלחץ פחד חששות דאגות מתרגש מתח........ כשזה קורה תנסה למלא את הראש במחשבות טובות חיוביות שאתה זוכר שאוץ עמוק ותגיד לעצמך זה לא בעייה זה לחץ או משהו כדומה תנסה להרדם כאשר אתה בתעסוקה סרט, ספר מוזיקה....... לפעמים לי זה היה קורה סתם כך בעמצא היום אם אתה מממש ממממש לחוץ לך לרופא ותבקש הסבר למה זה בא? ביי
תודה לכולם.
did u get my mail?
היי לילה טוב מה שלומך?
I`m not too good
like too know you.
GET A LIFE
ליסה-רוצה לדבר במקום אחר או מחר אם אין לך כוח היום? אני פשוט לא רוצה לגדל פה סתם עצים ואין לי חשק שיטרידו אותי פה עכשיו. טלי-שלחתי לך מייל כתשובה עם ההחלטה הסופית. לילה טוב לשתיכן אני.
אוקיי אינשם, אני אקרא מאוחר יותר. ליל מנוחה גם לך, טלי פרידמן
היי ליסה, בסביבות 23:30 בדקתי ולא היה לי מייל ממך... אני אבדוק מאוחר יותר שוב... מה שלומך? איך את מסתדרת? בכל אופן, מועדים לשמחה, טלי פרידמן
על השאלה של הצצה הדדית. 4 שורות מתחת
אריאל שלום רב, שאלתך היא שאלה כללית מדיי. לא ברור מה הפרטים המדוייקים, מה זה אומר "הצצה הדדית"? באופן כללי, במידה והדבר מוסכם על שני הצדדים, ואין בכך חדירה לפרטיות והשגת גבול או כל פגיעה אחרת בזולת האחר, לא נראה לי שיש עם זה בעיה. אבל שוב, זו תשובה כללית, לשאלה עוד יותר כללית... ואגב, לגבי הבדיחות שראיתי שהשחלת לבין ההודעות, אני מבקשת להימנע מהשארת הודעות אלו, ולו רק כדי לא למלא את הפורום בהודעות שטותיות, ולתת תחושה של זילזול לגולשים וליועצים. תודה. ליל מנוחה, טלי פרידמן
לדר שלום , זה כמעט שנתיים אני יוצאת עים חברי שגדול ממני בעשרים שנה,הוא במקצועו רופא משפחה לצורך העיניין אני בת 32,עוסקת ברפואה אלטרנטיבית, חברי זה היות וגילו הוא 52 לדעתי סובל מפחד כלשהו שהוא יגיע לחוסר אונות ולא יספיק ליסם את כל הפנטזיות שלו ,כל הזמן שאנחנו ביחד מבקש שאני יצרף בחורה למיטה. לי לעומת זאת לא היה איכפת,בהתחלה צירפתי ואפילו השתתפתי ,אבל לאחר מכאן הירגשתי שמיציתי את עצמי בעיניין והסברתי לו. אולם הוא לא מפסיק לבקש את האקט הזה למרות שבפעמים אחרונות צפיתי רק מין הצד ולא גיליתי עיניין .אני אנני יודעת איך להיתגבר על העיניין ,ואני יודעת שיש לו נטיה לנימפומאניה של גברים ,אני גם יודעת שהוא אוהב אותי ומודעת למשברים שהאדם עובר בגילאים מסוימים,ושיש לאנשים נטייה לבריחה באמצעומ סקס . אנא ממך תעזור לי ביעוץ תודה
שלום רב, לא מדובר בהכרח בבעייה שלו בתחום המיני. חיפוש אחר גרייה נוספת, מעבר למה שמתרחשת ביחסים מיניים "שגרתיים" היא דבר שגרתי לכשעצמו, וכמובן צריך לזכור שמדובר בטעם האישי של המשתתפים/ות. על פי רוב הגברים יסכימו לעוד מצטרפת, ורק מיעוטם לעוד מצטרף. יתכן ומדובר לא רק במיניות, אלא גם בכם וביחסים שלכם: אם הוא מתמיד ברצונו למין בשלישיה, למרות הסתיגותך - יתכן וכלל מערכת היחסים פחות משמעותיים לו מאשר לך. אם לזה התכוונת כשאמרת שיש לו נטיה לבריחה באמצעות המין - אז יעוץ זוגי הוא העניין שמוצע לכם. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
וואלללה ואת מסכימה??? מעניין מה הוא היה אומר אם היית מצרפת....איזה קוסון בטח לא היה עומד לו שנתיים הלו .....זה רדיו?? וחשבתי שלי אין אלוהים!!!
בחורה ערומה מנסה לעצור טרמפים בכביש החוף לפתע עוצר לידה בחור נחמד עם אופניים. הבחור מציע לבחורה לשבת על הרמה. תוך כדיי רכיבה הבחורה שואלת את הבחור:אתה לא שם לב שאני ערומה????? הבחור עונה לה:את לא שמה לב שאין לאופניים שלי רמה?? {תרגום סימולטני ללא מבינים: אין לו רמה לאופניים אז הבחורה בעצם יושבת על ה.........}
עוד בדיחה כזאת ואבדנו...
.
לא התיחסת להמשך שאלתי בע"מ 423
שוב שלום, כנראה ומדובר בהרבה ניואנסים אישיים, שקשה לעלות עליהם במסגרת שאלה/תשובה אינטרנטית. יעוץ, אישי או טלפוני, (אני מצליח לסייע לרבים גם טלפונית) כנראה יסייע, אבל זה כבר מצריך פנייה אישית, כפי שהצעתי אז, כך שהסיוע שלך צריך, לדעתי, להיות סביב התמיכה להעזר בשרות של האוניברסיטה. לא כל דבר ניתן להסתייע בשרות של האתר הזה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מי אתה? ולמה אתה רושם את שמך בגרשיים. ספר לנו על עצמך. אתה נשמע מאוד מעניין ומאוד פעיל בפורום. נועה
למה דווקא אני?? מה זה חיים שכאלה??...........סתאאאם מה את רוצה לדעת?? תשאלי אני יענה....בסבבה דרך אגב בצבא הייתה לי חברה קראו לה גם נועה המממממממממממ היא הייתה חתיכה חבל על הזמן!!!!!!!!!!
במהלך כמעט שנה הייתי בשיחות עם פסיכולוג מטעם קופת חולים וכשתמו זכויותי ביקשתי ע"פ הצעתכם להפגש באופן אישי תמורת תשלום כמובן. ועכשיו יש לי תחושה שהכסף שנשפך מעיב על הפגישות ועל הדרישות שלי מהפסיכולוג ברור לי כי עדיין אני זקוקה לשיחות, עברתי משהו בשיחות האלה החיים הפכו נעימים יותר שאיפות שהיו לי התחלתי להגשים כל זה קרה בעיקבות השיחות, הניפילה הקשה שהייתה לי הובילה אותי בסיכומו של דבר למקום טוב יותר. אבל עכשיו יש לי מן פחד שזה יעלם שההתקדמות שאני חווה תפסק שמשהו השתבש וזה מלחיץ אותי והוביל אותי כפי שכבר ציינתי חזרה לשיחות אבל הכסף כאמור משפיע ואני מרגישה שאני באה עם צורך בהנחיות בעצות קונקרטיות דבר שהיה לי בתחילת הטיפול כאילו שלא הפנמתי דבר כאילו שאני מתחילה מחדש מה לעשות? איך לא לתת לכסף להשפיע איך לאפשר לעצמי שוב את הזמן הנדרש כדי להוציא את הפחדים שעדין לא הספקתי לטפל בהם לגמרי שעדיין שרויים בי כשהכסף הוא בהחלט גורם מפריע מלחיץ מה עושים איך חוזרים למצב שבו הפסקתי מצב שאפשרתי לעצמי את הזמן הנדרש כדי להוציא כדי לדבר על דברים מהותיים ולא סיפורים קטנים שגונבים את זמן השיחה. איך בקיצור נוהגים בחוכמה כדי לנצל את המירב מהפיגשה שעולה לי בכסף
שוש שלום רב, לדעתי שינוי הפורמט, על אף שאולי זה נראה שינוי קטן ולא משמעותי, שינה אצלך משהו בהתייחסות אל הטיפול. לדעתי יש להקדיש לכך מחשבה וזמן בתוך הטיפול, להתייחס לזה, לפתוח את הדברים, ולא להשאירם כפי שהם כיום. התייחסות מעמיקה לשינוי בפורמט, ואיתו לשינוי בחויה, עשויים להתיר את התסבוכת שאליה נקלעת, כפי שאת מכנה אותה:"פסיכולוג=כסף=לחץ=תקיעות". בברכה, טלי פרידמן
שוש שלום כסף זה דבר חשוב לך ולמטפל אנא דברי עמו על הקשיים שלך סביב הצורך לשלם לו שכן רוב הסיכויים שמהבה על הנושא תצמח לך תועלת בהצלחה עמי
אומרים לפסיכולוג לך חפש מישהו אחר שיממן לך תג'אגוזי בבית!!! וחפשי לך איזה בעל אם כסף ככה גם תתפטרי מלשלם וגם לא יהיה לך פחד להשאר בלי כסף זה מה זה פשוט!!!!!!!!!!!1 אחותי אומרים היופי הולך האהבה נגמרת אבל הכסף נשאר!!!!!!!!!!!!
שלום רציתי לשאול אם יש דרך מחוץ טיפול . לעזור למניעת בטחון עצמי נמוך? מה עושים כשזה המון המון זמן? האם זה נכון שצריך לעמוד מול הפחד=למשל אם אני מאוד מפחדת לדבר אז פשוט לדבר פעם ביום וכך לעלות????האם שיטה זו יעילה? והאם כול הזמן אני ישאר כזו כמו תמיד? סביר להניח שאם הייתי תמיד כזו בודדה ופחדנית וחסרת בטחון שזה ישאר כך ? מה אפשר למנוע?אני בת 19 וחצי
דנית, הדרך שאת מתארת לגבי ההתמודדות עם בטחון עצמי נמוך עשויה להיות יעילה, אך יש צורך בקביעת "תוכנית", מה כדאי לעשות, לזהות את הנקודות הקשות והחלשות יותר, ואותן לחזק. פעמים רבות קשה לאדם היחיד לעשות זאת בעצמו, בעיקר בשל העובדה שמאד קשה לראות את הדברים בעין אובייקטיבית כמו שמטפל עושה פעמים רבות. מדוע ההתנגדות לטיפול? זה לא חייב להיות טיפול של שנים...הדרך שאת מתארת, היא כמו שיטת הטיפול הקרויה "התנהגותית". אלו טיפולים בדרך כלל קצרים וממוקדים...כדאי לשקול זאת. בהצלחה, טלי פרידמן
שלום רב: אני בחור בן 35 , נשוי+1 המנהל חיים נורמליים. שאלתי נוגעת לתחום בו אני מזהה בעיות חוזרות ונשנות בהתנהגותי: כל נסיון שאני מבצע כשאני מנסה לשנות דברים, למשל דיאטה, פעילות גופנית ועוד, אינני מצליח להתמיד יותר מהצעדים הראשונים בלבד. מייד לאחר שאני מקבל על עצמי רצון לשיפור ושינוי ואף בונה תוכנית מוגדרת, אני לא מצליח להתמיד ומפסיק מהר מאוד כבר בשלבים הראשונים. הדבר מאוד מתסכל אותי ואני מודע לכך שגם פוגע בהשגים שיכולתי להשיג לולא המגבלה הזו. אציין שאני מחפש דרכי חשיבה כדי להתגבר על הרפיון וחוסר ההתמדה אך ללא הועיל. האם יש דרכים להתגבר ו"לתקן" מצב זה ?
כולנו עוברים את אותה סימנים כמו שלך!!!!!!!!!!!1 זה הקושי בדיאטה . עצה=יש כאן אתר למטה מיוחד לדיאטה תנסה אולי שם תקבל תשובה רציונלית אל יאוש ככה זה.................................................................................................................
שלום רב, כדאי לך להוועץ באיש מקצוע, ליצירת "תפריט" מתאים של תכנית בתחומים הרצויים (דיאטה, וכו'). ההבנייה של תכנית, וריבודה בחיזוקים או סנקציות - היא מדע לכשעצמו, וגם אם זה נראה טריוויאלי, זה ממש לא פשוט. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
דוד שלום אתה יכול לשקול טפול לברר את הסבות לכך / נסיון לשנות את הדפוס בהצלחה עמי
אני מטופלת בטיפול הומאופתי נגד דיכאון וחרדות. אולם כשאני לוקחת את הטיפול בערב לפעמים אני לא נרדמת ואז לוקחת קלונקס. לאחרונה ירד לי התיאבון ןאני יורדת במשקל. אני לא מרגישה שאני בדיכאון אולם הרופאה שלי דורשת שאקח תקופות נגד דיכאון כי היא טוענת שכנראה זו הסיבה לירידה במשקל. האם יכול שההתמכרות לקלונקס גורמת לירידה במשקל? אני קוראת בפורום שיש גם הרבה תרופות נגד דיכאון הגורמות לחוסר שינה. הרי זה אמור לסדר את השינה למה זה קורה ההיפך?כמו ברצוני לדעת פרטים נוספים על התרופה בונסרין. שמעתי שהיא גורמת להרגעה ועליית התיאבון. אודה על תשובתכם המהירה.
האם הרופא שרשם לך תרופות הומאופטיות המליץ לך גם לחקת קלונקס ותרופות נגד דכאון ??? 1.כללית - לא מומלץ לקחת תרופות הומאופטיות וקונבנציונאליות במקביל נגד אותם סמפטומים וזאת היות והתרופות הקונבנציונאליות מבטלות או מפחיתות את השפעתם של התרופות ההומאופטיות. 2. בתרפיה הומאופטית העיקרון המנחה הוא לתת תרופות המעצימות את הסמפטומים המפריעים. הראציונאל הוא שבדרך זו ניתן לעורר את מנגנוני ההתגוננות של הגוף על מנת לטפל בסמפטומים הפתולוגיים. לדוגמא,אם את סובלת מחרדות תקבלי תרופה שמעוררת חרדות על מנת שהגוף יגייס את מנגגנניההתמודדות שיפחיתו את החרדות. הצרה היא שהתוצאות לא תמיד טובות ויתכן מצב שהטיפול מעצימים את הסמפטומים אך בסוף התהליך לא משיגים ריפוי. 3 . חשוב לבדוק האם הטיפול ההומאופטי ניתן על ידי רופא מוסמך שהתמחה בהומאופטיה או ניתן על ידי מרפא שסיים קורס בהומאופטיה ואין לו ידע כללי ברפואה. 4 . ביחס לקשר בין קלונקס לירידה במשקל , הקשר בין תרופות דכאון לחוסר שינה ותרופת נרוסין לבין עליהת התאבון. אין לי ידע בנושאים אלה והמומחים ישמחו לענות לך. בברכה אנונימי לא מומחה
והוא לא רופא...לא פסיכולוג....כולה מרכיב קרמיקה תגיד אתה רוצה עבודה?? איפוא אתה לגור בארץ??
רונית שלום השאלות אינן מאורגנות מומלץ 1. אבחון האם את בדכאון 2. במידה וכן לשלקול את הטפול המתאים (תרופתי / שיחתי) שבונסרין זו אחת האופציות \ אינני מאמין בטפול הומאופטי לדכאון קלונקס היא תרופה שמטפל זמנית (לכמה שעות) בחלק מסמני הדכאון אם יש, אינה עוצרת את התהליך וממכרת בקצור לא לא לא אנא פני לאיש מקצוע לאבחון וטפול מסודר בהצלחה עמי
אני מת על הכנות שלך....אתה 10 קשה קשה קשה למצוא אחד כמוך ישר ואורגינל אני מה זה מצדיע לך תזכה למצוות איפוא היית לפני 12 שנה חיפשתי אחד כמוך אז בחדר מיון אבל נפלתי אם סנדלר וואלה אוהב אותך
חחחח גם אני טופלתי עיי הומופאט גם לי שמו כמה טיפות על הלשון וגם אני לא ישנתי למה?? לא יודע אבל קלונקס?? את מצחיקה אותי מצד אחד מקבלת טיפול כביכול "טבעי" ומצד שני לוקחת קלונקס שזה כדור בן זונה רע....שגורם להתמכרות שגוררת גמילה ותופעות של חרדות וכו קודם תחליטי או טיפול אלטרנטיבי או טיפול רגיל ככה זה בחיים תפני לפסיכולוג הוא יגיד לך צריך טיפול פסיכולוגי ארוך(מה אכפת לו המונה דופק) תפני לפסיכיאטר יגיד לך צריך טיפול תרופתי תפני לאלטרטיבי-הם ילכלכו על שניהם ויסחטו אותך עכשו לכי תדעי מי נגד מי!!!!!!!!!!!! מדינת-פלקר רק אל תפני לאינסטלטור
שלחתי לך מאייל................
גם אני
צר לי, אך לא קיבלתי שום מייל ממכן. תשלחו שוב? מועדים לשמחה, טלי פרידמן
משהו ראה היום פוקימון פספסתי
תפסיקו עם השאלות המטומטמות האלו וחסרות העניין תפסיקו לבזבז זמן ומקום לפורופ הזה אז תעשו טובה לכולנו ותחסכו לעצמכם את הפאדיחה אור?
כאשר אני מתכוננת לישון אני מתחילה לשמוע קולות משונים הלוחשים וצוחקים ומדברים בשפה לא מובנת אני מחילה לפחד דבר זה קורה לי כבר שבועיים אני לא יודעת מה לעשות פניתי לטיפולים פסיכיאטרים ועדיין לא אנו לשאלתי האם משהו עובר מצב דומה לזה ואם כן אז יש תשובה תודה מראש , חגית.
האם את גרה לבד באזור מדברי ?? אם כן תנסי להרדם כשאור החדר דלוק. גם אם לא, שימי ספר תהילים וסכין מתחת לכרית לפני השינה. במקביל פני ליעוץ פסיכיאטרי. --------------------------------
אתה רוצה להרוג אותי?
חגית שלום האם עברת טראומה בברכה עמי
שתי נשים יושבות בפאב. אחת אומרת לשניה "את רואה את זה שיושב שם ומשחק אותה אדיש- תראי איך אני מדליקה אותו !" היא הולכת לבחור, פותחת את הכפתורים בחולצה ואומרת "סליחה מה השעה?" הבחור עונה לה "עשר ושש דקות". היא מורידה את החולצה והמכנסיים, נשארת בתחתונים וחזייה ושואלת שוב "סליחה מה השעה?" הבחור עונה לה "עשר ושבע דקות" הבחורה מתעצבנת, מתפשטת לגמרי ושואלת "ועכשיו מה השעה?" "עשר ושמונה דקות" עונה הבחור שכבר עצבני. "תגיד לי, לא עומד לך?" - צורחת האישה ביאוש. "השתגעת?", עונה לה הבחור- "זה סייקו".
חה חה חה ממש מצחיק מקרה זה קרה לך אתה כותב זאת מניסיון?
כן ראית אפילו שהתפשטת....לא עמד לי
למה את יורדת עליו?? לא יזיק לנו קצת אווירה קלילה את יודעת.. ואין לך זכות להעליב פה אף אחד. בטח שלא את אור. (לא שהוא לא יודע להגן על עצמו יפה מאד....) :)
לרופא שלום כשאדם עצבני --- האם שתוק ולא להגיב? או לצעוק עליו בחזרת עד שיחזור לעצמו? כמו שאומרים ההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר בברכת מועדים לשמחה
עליזה שלום לא שאלה לרופא לטעמי כל מקרה לגופו בהצלחה עמי
עליזה, מניסיון - מענה רך משיב חימה הוא משפט נכון שעובד במציאות. אפשר גם לא לענות ואז המעוצבן מבין שהוא "כלב נובח" שאיש לא שם אליו לב. זה גם מקצר את התהליך וגם לא גורר אותך למריבה (שתוציא ממך אתכל הרוע) בהצלחה
לדנה שלום תודה על תשובתך. ניסיתי הכל לא נשאר לי כוח. אני מנסה כעת את השיטה השלישית שהיא לעשות ממנו אוויר וזה הולך טוב מאד תודה שוב ושנה טובה לך
חג שמח שלחתי לך מייל תודה על תשובתך מהלילה אתמול אני
מה היתה התשובה למה את לא משתפת אותנו
היי אינשם, קיבלתי, קראתי ושלחתי תגובה. לילה טוב, טלי פרידמן
משעמם לי יש למישהו נושא לשיחה וגם זמן?
מה דעתך על המתקפה שמתכננת ארה"ב על אפגניסטן?
מצד אחד הייתי צוחקת מדצ שני הלוואי שהיינו יכולים לדבר על זה כאילו זה רחוק מאיתנו או כבדיחה. אולי נדבר על החסה ששתלתי היום בגינה?! (סתם) רוני, אולי תספרי לנו קצת על עצמך? וגם אתה- "ממש לא חשוב", אתה בטח יותר חשוב ממה שאתה חושב!?
סליחה JACKI , שכחתי שכאן זה פורום טיפול נפשי וצריך לדבר רק על חרדות, דכאונות וסרוקסט.
רגע מה איתי jacki את צודקת איזה רעיון יש לך?
אתה נשמע כמו "אור.....
רציתי לשאול האם באמת טיפול פסיכולוגי, יכול לעזור בעזרת שאלות. האם חצי שנה בהחלט יכול להשפיע במשהו? או אפילו פחות? ולמה תמיד שואלים הפסיכולוגים אותן שאלות ????? יש בשאלות משמעות שעוזרת?למשל:מה מפחיד הזה?,או מה נראה לך ששונה בזה? כמעט תמיד אני נשאלת על ידי אותם שאלות?????.תודה
גם אני לא כל כך בטוחה שזה עוזר לי יותר. אם זה עוזר אז למה אני בדיכאון כבר חצי שנה ולא רואה אור? לפעמים אני תוהה אם כל החיטוטים האלו נחוצים בכלל או שאולי עדיף להשאיר את השדים והמפלצות שיישארו בתוך הארונות ולא לנסות לשחרר אותם בכלל? כי עכשיו ששיחררתי כמה אני לא יודעת איך אני מתמודדת עם זה עכשיו! עם כל מה ששיחררתי, נדמה לי כאילו עשיתי צעד שאין ממנו חזרה ועכשיו מה לעזאזל אני עושה עם כל הכעס העצום הזה על ההורים שלי, על עצמי, על החיים שלי, על מה שאני ועל מה שאני לא!!! שקעתי עמוק ,עמוק מידי אולי. אולי עדיף היה לא להתחיל בטיפול בכלל, ז"א, מי יודע, אם הטיפול עוזר לי או מזיק לי. מישהו שכבר מודאג ממני ומהמצב שלי צעק עליי אתמול שאני כמו נרקומנית, שמחכה למנה הבאה שלה- מחכה לפגישה הבאה עם הפסיכולוגית, ועד אז לא עושה כלום עם עצמה רק שוקעת. אז אני כבר לא יודעת מה נכון ומה לא! טלי, אם את קוראת את זה- תגידי לי מה את חושבת, כי אני כבר מבולבלת לגמרי ולא יודעת מה לעשות.
שירן יקרה, השאלה שלך חשובה, וניתן לענות עליה באופנים שונים. ישנן מאות גישות שונות לטיפול נפשי, ולכל אחד מן המטפלים יש דרך משלו ליישם את הגישה בה בחר. לכל אחת מן הגישות השונות יש עמדה משלה בנוגע לשאלת שאלות. ישנן גישות בהן על המטפל להרחיק את נוכחותו האישית מן המפגש הטיפולי, ולהתמקד במטופל עצמו. אחת הדרכים לעשות זאת היא להימנע מהערות ומשאלות. המטפל הפסיכואנליטי עוסק בעיקר בהקשבה, ומדי פעם מפרש את דבריו או את חלומותיו של המטופל. על-פי גישה כזו שאלה עשויה להתפרש כהתערבות מיותרת ואפילו אסורה. על פי גישות אחרות ליצירת קשר שוויוני יש חשיבות בתהליך הטיפולי (למשל, בגישה בהאקזיסטנציאלית), ושאלת השאלות מאפשרת למטפל לעזור למטופל להבהיר לעצמו את ערכיו ותפישת עולמו. בכל מקרה, לא ידוע לי על גישה המייחסת לשאלות עצמן ערך טיפולי. השאלות הן כלי העשוי לסייע או להזיק, הכל בהתאם לקשר המיוחד בין המטפל למטופל. פסיכולוגים לא שואלים תמיד אותן השאלות, וכנראה שזהו מקרה בלבד. ישנם טיפולים נפשיים קצרי מועד, האורכים מספר חודשים, וטיפולים ארוכים האורכים מספר שנים. קשה לומר מתי טיפול 'משפיע'. על פי תפישתי, המטפל מסייע למטופל לעזור לעצמו, ואינו 'פותר' בעיות. זמן הטיפול מותנה בעבודה שהמטופל עושה במשך התהליך, ולא ניתן להגדיר אותו בדיוק. אם את מרגישה שהטיפול אינו מסייע לך, כדאי לנסות ולהבהיר זאת עם המטפל, לבדוק את הציפיות ההדדיות, ובמקרה הצורך גם להחליף מטפל. בהצלחה, דרור גרין
אשמח לקבל את התייחסותכם, בבקשה.
הסיפור נשמע כאוב וגם תמוה. טיפול פסיכולוגי אינו מוגבל רק לשאלות. גם הערות שנועדו ליצור הערות הן חלק מהעניין, ולא סביר ש"כולם" (כמה? מי?) יהיו באותו הדגם. האם יתכן מדובר בתפיסה שלך, שאינה קוראת נכון את המציאות, שמטשטשת הכל ל"אותו דבר"? חצי שנה זה זמן סביר להתקדמות, בחלק ניכר מהבעיות, ואצל חלק ניכר מהאנשים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
אני מסכימה עם הדברים שכתבו דרור גרין וד"ר אברהם. אין צורה אחת של טיפול נפשי שמתבססת על שאילת שאלות, וזהו. יש מגוון רחב של גישות טיפוליות, ויש מגוון הרבה עוד יותר של מטפלים. בטיפול באים לידי ביטוי כמה מאפיינים: המטופל ואישיותו, המטפל ואישיותו, גישת הטיפול של המטפל ועוד כהנה וכהנה. כיום התפתחו גישות נוספות אשר אינן תמיד מחייבות לדבר, כמו טיפול בתרפיה באומנויות, תנועה, מוזיקה, בבליותרפיה ועוד. אני מבינה שלעיתים התהליך הטיפולי עשוי להראות כאילו הוא מקשה יותר את החיים (כמו שליהי כתבה, שאולי עדיף היה להשאיר את השדים בתוך הארונות), אבל זהו מצב זמני בדרך כלל. הטיפול הוא בעיני תהליך של גדילה והתפתחות. כל תהליך שכזה כמעט כרוך בכאב ובקושי. אני אשתמש בדוגמא שכבר השתמשתי כאן בעבר: בגיל הינקות כאשר צומחות השיניים, תהליך זה כרוך בכאב וסבל רב של התינוק, אולם לאחר תקופה קשה זו, התינוק זוכה לפה מלא בשיני חלב חמודות ולבנות, שמסייעות לו לקבל מזון מכל טובו של העולם, ולהנות. זוהי בצורה המטפורית גם מהותו של הטיפול. יש לעבור דרך הכאב, הקושי, הכעס, התסכול וכל מה ש"יוצא מבפנים", ולאמץ דרכים טובות יותר להתמודד הן עם העבר, והן עם ההווה, וכל זה - למען העתיד. אני יודעת שזה אולי נשמע קצת שמאלצי...אבל זה עובד נהדר בחדר הטיפול... ולגבי תקופה שבה צריך "להרגיש שיפור", זו שאלה מורכבת מדיי, ונתונה לשקול דעת של כל מטפל לפי גישתו. אני מאמינה בטיפולים ארוכי טווח של שנתיים-שלוש (בממוצע). לעומתי, ישנם מטפלים שתומכים בטיפולים קצרים הרבה יותר (ואף יש גישה של "פסיכותרפיה בפגישה אחת"), כמו גם הפסיכואנליטיקאים הקלאסיים שעשויים להמשיך טיפולים של 8-10 שנים ויותר. זוהי אינה תורה מסיני, ואין כללים ברורים. כל אחד לפי גישתו ואמונתו. הכללים היחדים הברורים הם חוקי האתיקה, הקשורים בעיקר ליחסי מטפל-מטופל. בהצלחה לשתיכן, טלי פרידמן
תגידו מה עושים כאשר אתה מרגיש בודד בעולם ? מה עושים כאשר אתה מרגיש ריק וחסר תועלת? מה עושים כאשר הבטחון העצמי נמוך עד אין סוף? מה עושים כאשר לא מוצאים מה הבעייה אצלך למרות כול החישובים והניסיון למצוא מה הבעייה לבדידות? האם יכול להיות מצב בו אני חושבת לגמרה דברים שלילים כלפיי כאשר בעצם, זה בכלל לא נכון? וההרגשה שאתה לבד בלי אף חברה חבר כולך לבד האם תעבור מתאי שהוא? הפחד להשאר שוב ושוב לבד גורם לי להתנהג בשוניות בחיי היום יום מה עושים ??????? אני בת 20.
הסבלנות היא הדרך הקצרה ביותר כך לפחות הגנגי אומר תמיד
אני גם אשמח לדעת את התשובה.
איזו תשובה ומה היתה השאלה אין לי כוח לקרוא אז אנא בקצרה
דנית שלום ניתן להעזר בטפול דינמי או קוגניטיבי בהצלחה עמי
עברתי תאונת דרכים לפני יותר משנה (פגיעות ראש וכאלה), ומאז אני לא נרדם, ושום דבר לא כמו שהיה. הוזמנתי לאיזה יום אבחון בבי"ח למשוגעים(מה העניינים? מה אני צריך את זה?) ומה שאני חייב לדעת הוא אם קיים סיכוי שרשיון הנהיגה שלי ישלל בעקבות האבחון הטיפשי הזה? תודה מראש.
אני אשאל את סבתא שלי היום ואני יענה לך מה היא אמרה
לסבתא שלך יש גאלגלים תיפש חסר חיים
הביטחון האישי שלך לא חשוב יותר?
שלום האבחון נועד לסייע לך אתה יכול לפנות לבית לוינשטיין אם מפריעות לך הדעות הקדומות שלך על בתי חולים ל"משוגעים" לגבי שלילת רשיון - יתכן אין לי די ידע בהחלט מומלץ לנסות לטפול בעצמך בהצלחה עמי
שלום רב, אבי, בן 77, סובל מבעיות בכליות, וגם מסכרת, ומצוי בד"כ באיזון, תוך שמירת הדיאטה הנדרשת. בשבועיים האחרונים הוא סובל מחולשה, סחרחורות, חום והקאות מרובות. רופא המשפחה, שמאד מסייע, ערך בדיקות, ואין לו הסבר לתופעה העכשווית. וכעת אני מגיע ל"השערתי", וליתר דיוק - לשאלתי: מלפני כשבועיים, במקביל להתחלת ההקאות, החום, וכו' - התחיל אבי לקחת clonex 0.5 מ"ג, בין גלולה לשתיים ליום, לאחר שהתלונן על שינה לא נינוחה ומקוטעת וגם עצבנות כללית. לדבריו יש שיפור בעניינים הללו. בדף המידע שצמוד לתרופה מופיעה אזהרה על תקופת הסתגלות שכרוכה באפשרות של סחרחורות וחולשה, אבל לא מוזכרים הקאות וחום כתופעות לוואי. אשמח לעיצה בדבר המשך שימוש בתרופה, או מעבר למשהו אחר, ואולי לחומרים צמחיים-טבעיים שאמורים לסייע, ואינם נוגדים את הסיבוכים בכליות ובסכרת. ולבסוף שאלת סבתא: מה בדבר כוסית יין בבוקר, בצהריים ובערב? האם זה לא הכי פשוט והכי יעיל? חן חן על תשובתך בנו של האבא
לבן שלום הספור שלך מטריד אדם לא אמור לסבול מתופעות אילו ובגילו הם עלולים לגרום או לסמן הדרדדרות במצבו הגופני ו/או הנפשי קלונקס לא אמור לגרום חום והקאות בלבול בהחלט כן הצעתי פנה דחוף לרופא לערכית ברור גופני כולל בדיקות, הורדת מנון התרופות למינמום האפשרי לא ברור לי למה צריך דברים צמחיים ושמוש באלכוהול אינו פתרון לכלום (למעט ערך מונע אולי למחלות לב) בהצלחה עמי
-------------------------------------------------------------------------------- לכל המתלבטים בקשר לטיפול תרופתי, הנה דעתי. "מדע" הפסיכיאטריה הוא כיום מקביל ברמתו לרפואת אלילים. כאשר אתה מגיע לפסיכיאטר הוא לא יבדוק אותך כדי לברר מה הבעיה שלך, אין כיום בדיקות דם שעוזרות לאבחן את הסבירות של יעילות תרופות מסוגים שונים. הוא (הפסיכיאטר) כמעט תמיד ינחש (!) מה עלולה להיות הבעיה ולרשום תרופה אחר תרופה כאשר המעבר בין התרופות הוא או כאשר התרופה לא יעילה או שתופעות הלוואי חזקות מדי. מיותר לציין שקיימות הרבה יותר מ-50 תרופות שונות שאפשר לנסות. הפסיכיאטרים הופכים את הגוף שלך לשפן הניסויים שלהם/שלך. אספקט שני, התרופות עצמן הן תרופות תיאורטיות. נכון שהן לפעמים עובדות אבל כמעט תמיד מדובר במדע לא מדוייק. בכל מקום שתקרא עובדות "מדעיות" על תרופה יצויין משהו בסגנון "מאמינים ש...". כלומר, החוקרים שפיתחו את התרופה *מאמינים* שדכאון, חרדה ושאר המחלות נגרמות מחוסר איזון כזה או אחר בחומר כימי/הורמון כזה או אחר במוח וכדומה.אם הם לא בטוחים שימשיכו לחקור ! מה שהחוקרים לא דואגים לחקור (אלא בעזרת ניסויים מוגבלים שכן החברה בה הם עובדים צריכה לשווק את התרופה מה שיותר מהר כדי להרוויח כסף) הוא עד כמה התרופה בכלל יעילה ביחס ל: א. תרופות אחרות. ב. תופעות הלוואי כשתופעות הלוואי הן לפעמים דברים לא ידועים, מה שהצחיק אותי במיוחד - תופעת "לוואי" של כדור נגד דכאון - רמרון (remeron) - פגיעה במערכת החיסונית (!!) נשמע לכם הגיוני? לי ממש לא. נכון שהתופעה נדירה אבל הפסיכיאטר שלכם לא ידאג למדוד את יעילות המערכת החיסונית שלכם תקופתית, פשוט כי אי אפשר לעשות זאת. או במילים אחרות, תרופה עם סיכון רפואי. "על אחריותך"... יש עוד הרבה דברים שיכולתי לכתוב כנגד תרופות, כשהדבר היחידי בעדן הוא - שהן עוזרות לפעמים, שכן, אנשים רבים משתמשים בתרופות ומרגישים בעזרתן טוב יותר, או לפחות כך הם מדווחים. הפרש האחוזים בין אנשים בקבוצת המחקר שקיבלו את התרופה האמיתית ודיווחו על שיפור לבין אנשים שקיבלו תרופת-דמי (פלסיבו) לעיתים קרובות לא משכנע כלומר רבים מהאנשים שמדווחים על שיפור במצב רוח למעשה שיכנעו את עצמם שכך הדבר. לסיום, מנסיוני עם תרופה מאד נפוצה היו סרוקסט ( שהיא נחשבת גירסה משופרת של פרוזק, ותרופה אחרת, רמרון, גם היא נפוצה, אני יכול לומר שאמנם הייתה הפחתה מסויימת ברמת החרדה אבל עד מהרה התברר לי שבעצם, לא רק החרדה נעלמה, אלא גם החשק המיני, הרצון לעשות דברים שקודם לכן רציתי לעשותם או דברים שיקרו, ובאופן כללי הרגשה מאד חזקה של חוסר איכפתיות - פשוט לא היה איכפת לי ממה שקורה סביבי, לרבות אנשים ומצבים. ההודעה הזאת נועדה לכל מי שמתלבט האם להתחיל בטיפול תרופתי. השורה התחתונה וההמלצה שלי היא, זה יכול להועיל לכם, זה יכול לא להועיל וזה גם עלול להזיק ! לדעתי פסיכיאטריה תוכל להיות מדע רציני רק בעוד מספר רב של שנים כאשר המחקרים יהיו פחות תיאורטיים ויתנו כלים להתאמה אישית של תרופות, לדוגמה מדידת רמת הסרוטונין במוח לפני שרושמים תרופה שאמורה להעלות רמה זאת וכו'. טוב כתבתי יותר מדי , למטה תוכל לקרוא תגובות ביניהן תגובה של ורד טל למה מה שכתבתי לא נכון או לא מדוייק. להתראות.
אור מה קורה? האם העלית את הכתבה הזו מאחר ויש לך אכזבה מהאפקסור (מקווה שלא).
האת זה אתה שירד על בן אדם אחר שכתב הרבה
לא לא דווקא לא למה אתה שואל התחלת אם אפקסור ככה בשושו???
אור אם ככה... אז מה אני עושה עכשיו? ז"א אני מאובחנת כסובלת מדיכאון לא עובדת, בקושי הולכת ללימודים וגם זה בכוח, מתבודדת, בוכה ומייחלת להיות חולה. לא נראה לי שבקצב הזה יישארו לי עוד הרבה ימים לחיות. אז אם לא כדורים מה כן? הטיפול הפסיכולוגי לא מוציא אותי מהדיכאון שאני נמצאת בו! ואני כבר אובדת עיצות. יותר יותר אנשים מנסים לשכנע אותי לקחת כדורים, שזה ייעזור לי ושככה אני אצא מהמצב המחורבן שלי. ותדע לך, שאתה ורק אתה הוא הסיבה שעד היום לא לקחתי. אני קוראת את כל ההזהרות שלך ואני מתה מפחד(ואני אומרת את זה לזכותך, שלא תבין לא נכון..). אני לא יודעת מה לעשות כבר. בבקשה ,אני מבינה שאתה מאד כועס על הקטע התרופתי אבל תנסה להיות אובייקטיבי איתי לרגע ותגיד לי מה אתה חושב על המצב שתיארתי לך: לקחת או לקחת. זו השאלה. ליהי.
סליחה אבל אולי אני לא מובן חמודה את ההודעה הזו לא אני כתבתי רק העתקתי אני לא נגד כדורים...רק לסוג מסויים שגורם להתמכרות והם בכלל לחרדות יש לדכאון כדורים באמת טובים ממש ssri...ssnri ני אישית משתמש באפקסור כבר חודשיים ועזר לי פלאים צר לי אם בלבלתי אותך...או לא הובנתי כהלכה הכדורים שאני נגד הם בכלל כדורי הרגעה למינהם ממש הבנזאופינים תתקשרי אלי נשמה אני יבהיר לך- סליחה ואוהב אותך-"אור
שלום אור כדרכו מתבטא בלהט לטעמי פסיכיאטריה אינה מדע אלא חלק של רפואה שהיא ידע מצטבר על איך ניתן לסייע לאנשים הידע בפסיכיאטריה אינו שלם כמו ברפואה בכלל וגם בחיים בכלל (על אינסטלטורים, מוסכניקים, עורכי דין, פקידים, ראשי ממשלה מדענים והומאופטים אתם כן סומכים ??) ספק אם יהיה מושלם אי פעם שכן כל התקדמות מעלה שאלות נוספות פסיכיאטרים אמורים לתת את מיטב הידע הקיים ברשותם כולל הדגשת המגבלות של הידע והחסרונות של הטפול אם אינם עושים כך - לא בסדר אני מכל מקום האחרון לטעון שהטפול מושלם הידע מושלם או שבכוחי לסייע בכל מקרה יש לי רושם שלעתים קרובות קשה לאנשים לקבל מציאות זו והם ממשיכים לתבוע טפול מושלם לטעמי הבנה של מציאות זו, מקלה את ההתמודדות עמה ואת ההתיחסות לרופא / פסיכיאטר/ פסיכולוג אשמח לשמוע תגובות בברכת חג שמח עמי
כואב לי התחת מה לעשות?
שים קרח ותלחץ כל הלילה
מספיק עם השטויות. אם אתה רוצה לשאול שאלות כאלה זה לא המקום. זהו מדור רציני עם אנשי מקצוע. פשוט חבל . כנראה שיש לך עודף זמן, אז בעודף הזמן הזה אולי תלמד לעשות דברים קצת יותר מועילים מאשר לשאול שאלות "מהתחת" וסליחה על הביטי.
לפיטר צר לי על התשובות הלא רציניות שקיבלת בפורום. אני באמת מבין את הדיכאון שעובר עליך. למעשה הדיכאון שלך הינו תוצאת לוואי של השכל שלך. אדם שמדבר שטויות ועקב כך איננו מקובל בחברה , לא פלא שהוא נכנס לדיכאון. לפעמים יש מצבים שאנשים בלי שכל פתאום לזמן קצר מקבלים הארה במוח ואז הם רק תופשים את השטויות שהם מדברים ועקב כך נכנסים לדיכאון. אני מציע לך להמתין לרגע הארה כזו במוח , וכשהיא תגיע (והיא לבטח תגיע) מייד שים קוביות קרח על הראש במטרה להקפיא את המצב החיובי במוח. אני יודע שזה לא קל. גם אני לצערי עברתי את זה וכיום אני מסתובב עם חיתול מלא קוביות קרח על הראש. בכ"ז עם כל אי הנוחיות זה עדיף כי לפחות הצלחתי לצאת מהדיכאון. אני מאחל לך הצלחה. נ.ב - אני גם מציע לך לצום ביום כיפור. נראה שאתה זקוק גם לטיפול מאלוהים. אברהם
שלום רב !! אני סובל כ-שנתיים וחצי לערך מהתקפי חרדה ומטופל בסרוקסט. לאחרונה אני סובל מכאבי בטן חזקים (שקשה ללכת) שאלתי היא האם יכול להיות קשר בין שני הדברים ?? ושנית האם ישנו איזה שהוא טיפול שיכול להעלים את החרדות (כמו למשל הלייזר לעיניים) ואם כן איפה ניתן לעבור את הטיפול ומה עלותו בערך ?? בתודה מראש !!
מה הקשר??
גולשים יקרים, נכנסתי לדקה רק כדי לאחל לכולם מועדים לשמחה. קצת מוזר להתחבר דווקא עכשיו לרגש השמחה, בשל כל האירועים המדיניים והעולמיים, אבל כמו בשיר הידוע "מוכרחים להיות שמח"... אז, אני מקווה שכולם הכינו קישוטים יפים לסוכה (ולא גנבו לשכנים), שאתם מצויידים בארבעת המינים, ושכבר אכלתם סעודת חג בתוך הסוכה.... מועדים לשמחה, ושיהיה לכולם רק טוב! טלי פרידמן
את עסוקה או שאת יכולה להגיע מס' דקות לאיי סי קיו?
הכל בסדר? קצת נעלמת לנו ביומיים האחרונים. זה חסר. מקווה שהכל בסדר אצלך. ליהי.
ראיתי ת'אשכול שסתם ת'פורום, אבל אל תדאגי, "אור הוא שרברב לעניין והוא יוכל לסדר ת'עיניינים פה בצ'יק-צ'ק... נ.ב אני אוהבת אותך יעלי שלי, ואני מתגעגעת!! (ובטח שמת לב ששלחתי מייל לא?)
היי ג'קי גירל קיבלתי את המייל שלך אוהבת בחזרה ותמשיכי לכתוב לי יעל
אתם אוהבות אוהבות או סתם אוהבות אם אתן מבינות למה שאני מתכוונת
חג שמח נשמות טהורות. (((((-: יעל
המממממממממ חג שמח אבל מי את??? כבר שכחתי!!!! הגיל את יודעת
היי אור
הייייייייייייייי מה שלומכם רציתי לבקש הצעות לתעסוקה ליום יום כשמשעמם? יש לכם רעיונות מה הדרך הנכונה לפתור שעמום יום יומי? כשאין עבודה ? ואין מה לעשות ?
אם תרצי תעסוקה כדאי לך למצוא תחביב כמו פיסול ציור וכו' כך גם תהני גם תעבירי זמן ואולי גם כסף ומי יודע אולי אקנה דבר מה מקווה שתמצאי עיסוק דלית
לימדי כירולוגיה (תורת קריאת כף היד) . לא מדובר בניבוי עתידות אלא בבדיקת מידת הקשר והמיתאם בין צורת הקווים בכף היד לבין תכונות אופי וקווי אישיות. העיסוק מרתק. תורת כף היד היא מתורות העתיקות ביותר בעולם. ממצאים היסטוריים מצביעים על שימוש בכף היד של האדם ,כראי לנעשה בנפשו לפני כארבעת אלפים שנה ויותר. עדויות על כך נמצאו בספרות ההודית ,כאלפיים שנה לפני הספירה.בנוסף נמצאו ממצאים קדומים על כך במערות במדבר סהסר. שימוש ביכולת לאבחן את אופי האדם לפי כף היד היה אף בתקופות קדומות יותר,בתקופה של הציביליזציה הארית באסיה,אך אין לנו על עובדה זו מספיק עדויות. תורת כף היד התפתחה, צמחה וגגובשה בהודו. בתחילה יצרו ההודים תורה אשר שמה "סמדריקה" הדנה בכל הסימנים הנמצאים בגוף האדם,החל במצח וקווי הפנים וכלה בקווים בכפוץ הרגליים. בהמשך מחקרם הגיעו ההודים לאידיאה שחייב להיות קריטריון אבסלוטי על גופו של האדם שיצביע בברור על מסתרי אישיותו ונפשו. במשך הזמן הוכיחו ההודים ( על פי תפיסתם דאז ) שקריטריון מוחלט זה הינו כף היד של האדם. לתורת כף היד קראו בשם " הסטריקה ". באחד מבתי המקדש של כת הברהמינים בהודו ישנו ספר עתיק מאוד על תורת כף היד. ספר זה נשמר בקנאות רבה על ידי כהני מקדש. הספר עשוי מעור אדם,הוא ענק בגודלו וכתוב בדיו מיוחדת שהשתמרה עד עצם היום הזה.בספר זה מפורט במדויק כל סימן בכף היד,איך , מתי וכיצד סימן זה או אחר הוכח כנכון ומתאים להשערות שהחוקרים הניחו. מההודים הקדומים עבר הלימוד של תורת כף היד לסינים הקדומים,לטיבטים לפרסים למצרים ולבסוף ליוונים. במצרים העתיקה עסקו המצרים בתורת כף היד שהיתה חלק בילתי נפרד מחכמתם,כוחם והידע שצברו. גם בתנך, ניתן למצאו פסוקים המעידים ( לכאורה לפחות) על ידיעת תורת כף היד: באיוב לז' פסוק ז - "ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו" או במשלי ג' פסוק טז'-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד". ביוון העתיקה העריצו את תורת כף היד כמה מהפילוסופים הדגולים של אותה תקופה,בהם אריסטו,פאריקלס ואחרים. הספניוס שלח לאלכסנדר הגדול ספר על תורת כף היד,כתוב באותיות זהב. הוא אף צירף הקדשה לספר זה,בזה הלשון: " לימוד הראוי לתשומת לב,מ וח נעלה וחוקר ". ההסטוריון היהודי,יוספוס פלאביוס ,כותב בדברי הימים שלו שהקיסר אוגוסטוס היה מומחה לקריאת כף היד. יום אחד הוםיע לפני אוגוסטוס אורח שהתחזה כבנו של הורדוס,אוגוסטוס חשד בו אך לא שאלו דבר וביקש רק להתבונן בכף היד שלו. לאחר הסתכלות חטופה,ראה אוגוסטוס שאין סימנים בכף היד של אדם זה המצביעים על קשר למלוכה וקבע מיד שאדם זה הינו נוכל ורמאי. עם חורבן האמפריה הרומית,אבדה גם תורת כף היד ונוצרו סביבה הרבה אמונות תפלות. לאחר זמן, אימצו לעצמם הצוענים חלקים מתורת זו והשתמשו בה לאבחון האישיות ולניבוי עתידות. הכנסיה הנוצרית גרמה נזק כבד להתפתחות ולשימוש בתורת כף היד. בתקופת שילטונה של הכנסיה הנוצרית וקיומה של האינקויזיתציה ,אסור היה לעסוק בכל לימוד אקולטי ותורות כמו אסטרולוגיה ותורת כף היד והיפנוזה נאסרו בתכלית האיסור. אנשים שעסקו בנושאים אלה,בגלוי או בהסתר הועלו על מוקד או עונו בצורה אכזרית ביותר על ידי הכנסיה. ככל הנראה, עובדה זו מנעה התפתחות תורות אלה ויישומן בתרבות המערבית ובתרבות אירופה,במשך מאות שנים,והיא שגרמה לזלזול ולעג מצד אנשים רבים כלפי האפשרות להשתמש בתורות אלה וליישמן. מצב זה הוליד דעות קדומות סביב תורות אלה וייחוסן לאמונות תפלות. מסורת זו מקשה אף בימנו על בני אדם רבים להתיחס לתורות אלה באופן אוביקטיבי על אף עדויות לתקפותם ( הכוונה למתאם בין תכונות אופי לבין צורות קווי כף היד צורת היד ופרמטרים נוספים). בנשת 1475 הודפס הספר הראשון כל תורת כף היד בשפה גרמנית. ספר זה הינו מן הספרים הראשונים שהודפסו בעולם לאחר המצאת הדפוס. בשנת 1490 הודפס ספר שני בנושא כף היד גם הוא בשפה גרמנית,ספרים אלה נמצאים כיום במוזאון הבריטי. במאה ה-15 וה-16 היתה תורת כף היד מושרשת מאוד באנגליה. הנרי השמיני הוציא חוק האוסר שימוש בתורה,אך ביתו המלכה אליזבת,קיבלה את השימוש בתורה כף היד והיא אף היתה מוכנה להעזר בה. עד המאה ה-18 היתה הכירולוגיה ענף ברפואה והיא אף נלמדה באוניברסיטאות של דרסדן,וינה ובאנגליה. עם התפתחות החשיה הראליונאלית והמדעים המדויקים בתחילת המאה ה-19 שקעה ההתענינות המחקרית בכירולוגיה באוניברסיטאות היכרולוג לואיס המון 1866-1936 נחשב ךכירולוג החשוב ביותר והמוכשר ביותר של הזמנים המודרנים.ערך עבודת מחקר של כארבעים שנה תוך כדי איסוף חומר וממצאים על האיפיונים השונים של כף היד,וגם על ידי פרסום ספרות מקצועיצ,רצינית, מפורטת ומהימנה. תחילה הוא ליקט חומר מפי צוענים ואנשים שעסקו בנושא באופו חובבני.אך במשך הזמן ביקר במוסדות שונים כגון בתי כלא,בתי מחה לעניים,מוסדות למפגרים,וחקר ממצאים בכף ידם של אנשים בכל מקומות האלה. בשלב מאוחר יותר החל לבחון כפות ידיהן של קבוצות חברתיות על פי מעמדות שונים ומקצועות שונים. הוא בחן קבוצות אנשים ובעלי מקצועות שונים כגון: כמרים,זמרים,שחקנים,נואמים,סופרים,רופאים,עורכי דין ןגגם סןגים שונים של פושעים. בחינת קבוצות אלה איפשרה לו לילמוד הרבה על מאפינים בכף היד לכשרונות,רמות אינטליגנציה,מוטיבציות, גישות שונות לחיים ונטיות חיוביות ושליליות. הנון ,נהג, לבדוק,לאמת ולחקור כל פרט הקשור בתורת כף היד כול ספרות שנכתה על ידי כירולוגים אחרים וכתב ששה ספרים בנושא הכירולוגיה והקפיד שכל עובדה המוםיעה בספריו תהיה מבוססת ומוכחת על יסוד מחקרין במשל ארבעין שנות םעילותו ככירולוג. את ספריו כתב בשפה פשוטה הירה ומובנת לכל. ספריו secretsof the hand guide to the hand palmistry for all you and your hand cheiro's complete palmistry מעניין ?? קשה להשיג ספרים אלה בארץ אך אולי תוכלי להשתתף בקורס כלשהו בתחום ותאמיני לי לא תשתעממי. בהצלחה אנונימי
הנה יש לך תעסוקה לכתוב באינטרנט. שזו תהיה הבעיה של כולם. לי לעומת זאת יש עודף תעסוקה. רוצה להתחלף איתך!!!
אולי תסתכלי על ויכוחי הצנרת וכך יעבור יום שלם ראי עמוד קודם
שלום רציתי לבקש עזרה עצה או כול דרך בה אפשר לדעת איך יוצאים מהבעייה. אני בת 19 ויש לי בעיות חברה מיאז שאני זוכרת את עצמי המון זמן את רוב שעות הפנאי שלי אנ מבלה לבד בחדרי הסגור תמיד מרגישה בודדה לא רצויה ודחוייה בעייתי פוגעת בי בחיי היום יום הכוונת מונע מימני לדבר כשמתחשק לי מונע מימני להתנהג בצורה הכי טבעית= כי אני מפחדת כמו תמיד שפתאום כתוצאה מהתנהגותי יתנהגו אליי מגעיל ושונה וידחו אותי. לא יודעת מה בעייתי בהתנהגותי= לא נראה לי שיש לי בעייה אבל זה מה שהכי נראה לי שזה הבעייה שבגללה......... כיום אני נערה בת 19 נראת לא רע אך מכול הבחינות זה לא מעודד אותי כלל המראה מקווה להתיחסות תודה
לדנית שלום רב !!! הרבה צעירים בגילך סובלים מהתחושות שאת מתארת. בחלוף הזמן , באמצעות סיוע מקצועי או בכוחות עצמם יוצאים מהמעגל של רגשות הלא נעמים שאת מתארת ופורצים את מחסות הבדידות. אכן המראה אינו כה חשוב. חשוב כיצד את תופסת את עצמך. העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לך היא לפנות לטיפול .- טיפול מתאים לקשיים שאת מתארת. לדעתי טיפול מוצלח יכול לסייע לך לעבור שינוי בדימוי העצמי ובדימוי החברתי. במסגרתו תוכלי לרכוש בטחון עצמי ומיומנוית תקשורת שיעזרו לך להתגבר על ביישנותך ,סגירותך. אני ממליץ לך להתיעץ עם טלי פרידמן, יעצת בפורום הזה. איש מקצוע ענק ונשמה טובה. אני משוכנע שהיא תדע להפנות אותך לאיש מקצוע המתאים. אנונימי ( מתנצל שאני בוחר לא להזדהות ) 1
ניסית לדבר עם מישהו על בעייתך אם תצטרכי עזרה פני לפסיכולוג הקרוב
שלום, איני יודעת אם זהו הפורום הנכון לענות על שאלתי, אך אנסה בכל זאת. אני בת 16 וסובלת מאקנה בפנים. לפני זמן לא רב התחלתי לעבור טיפול, אומנם איני רואה תוצאות עדיין. השאלה שרציתי לשאול היא, כיצד אפשר להתמודד עם הבעייה בחיי היומיום? כוונתי היא, שאני סובלת מחוסר ביטחון עצמי, ועקב האקנה, הביטחון המועט שעוד היה לי צנח. קשה לי להסתובב ברחוב, בבית ספר ובכלל עם הרגשה של: "כולם מסתכלים עליי..", "לועגים לי..", "אני לא יפה.." וכו'. האם יש לכם הצעות כיצד אני יכולה להמודד עם הבעייה? אני יודעת שלפעמים הכל בראש שלי, ואולי לא כולם מסתכלים, אבל עכשיו נורא קשה לי להאמין בזה. בתודה על כל תגובה, רינה
רינה לדעתי יופי של בן אדם קשור לאיך שהוא רואה את עצמו ולאופן שבו הוא מקרין לאחרים שהוא יפה. במידה ואת רואה את עצמך יפה ובאותו אופן את מקרינה לסביבה מיופייך האחרים יראו אותך כיפה/נאה/מושכת וכך אם את מפרשת את המבטים שנועצים בך כרצון להסתכל על יופייך ורצון להביט בך מכיוון שיש סיבה להביט בך אז גם את תתחילי לקבל יותר את עצמך ולראות שאת נערה יפה מבחינה חיצונית ופנימית כאחת ואין לאף אחד זכות ללגלג עליך כי אין לו סיבה ואת היא זו שיכולה ללגלג עליו מאחר והוא זה שלא רואה את יופייך ותבונתך.
שרית, אני מודה לך מאוד על היחס ועל המילים היפות. זה עזר לי, אומנם לא בהרבה, אך בכל זאת. טוב לדעת שיש אנשים שאכפת להם. אני אנקוט בשיטתך. שוב, תודה, וחג שמח! ממני, רינה
שיהיה לכולם חג סוכות שמח החג האהוב עליי... מי יתן ושום דבר לא יעיב לכם על החג הזה.
חג שמח "נונאיים" ! התגעגעתי לשוחח איתך ועם חברי הפורום
קראתי את ההודעה שלך מאתמול בלילה.הייתי מאוד עייפה כשקראתי ולכן גם לא הייתי מאופסת כדי להגיב.ניסיתי להזכר אם חוויתי דבר דומה,אבל בשעה שכבר קראתי את ההודעה אתמול בלילה,ההסבר שלי לכל דבר היה "את עייפה"... גם אני פעם הרגשתי אפיסת כוחות וצניחה ארצה,שקיעה שאין בסופה חבטה אלא התמוטטות עדינה כזו והתמוססות...זה היה משהו שנבנה לאורך כל היום,באמת זה היה מחשיפה לאורך כל היום לנושא טראומטי שקשור למוות שליווה אותי אז,ושהגעתי הביתה והייתי עם עצמי,זה פשוט התפרץ החוצה והרגשתי שאני עומדת להתעלף. פשוט פתחתי את המחשב וכתבתי מייל לטלי.אח"כ שבדקתי את הטיוטה שנותרה לי (אחרי שהיא כבר הספיקה לענות) הסתבר לי שלא שמתי לב שאין פסיקים,אין נקודות,רק בלאגן בכתיבה ואולי בלאגן בחשיבה? אני לא יודעת אם היא זוכרת אבל גם היא התייחסה לזה כחרדה . אני לא אומר שהבנתי הכל. אבל יכולתי להעזר במייל של טלי וברעיונות שזרקה המטפלת שלי על מנת להבין מה זה,מדוע דוקא אז,מדוע דוקא התגובה הזו וכו'... בכל אופן,אתמול קראתי את ההודעה די ברפרוף,בסריקה.הייתי חצי רדומה ונכנסת לי לחלום.דוקא היו לך עיניים ואף ופה וכל מה שתארת שלא הרגשת.זה היה חלום מוזר.אני לא זוכרת כבר יותר מדי. אני יודעת שאת אוהבת יהודה פוליקר.אני לא יודעת לצטט שירים חדשים שלו.ודוקא שיר אחד של גלי עטרי נראה לי יותר מתאים לך עכשיו: "סוף העונה כל חלון מראה כבר את סוף העונה בלילות כאילו היא לא ישנה משהו עומד באוויר פרק נגמר כל הסימנים שהקיץ עבר יש לה הרגשה שהעצב מוכר שוב הגיע סתיו אל העיר ילדות גדולות בוכות עכשיו כל שנה בסתיו כל שנה בסתיו מחכות שכבר יפול כוכב כל שנה בסתיו מה יהיה עכשיו? כבר ממחר היא תהיה אחרת לבד זה מוזר היא אולי תבין שמדי מאוחר שום דבר חשוב לא קרה שוב עננים עוד מעט הגשם בינתיים שתיקה עוד מעט הקשת דממה ארוכה ילדות גדולות בוכות עכשיו כל שנה בסתיו כל שנה בסתיו מחכות שכבר יפול כוכב כל שנה בסתיו מה יהיה עכשיו מקווה שהכל בסדר איתך עכשיו, חג שמח אני.
חג שמייח לך אנג'ל יקירתי אני מחכה לחג הבא- חנוכה, חג האורות הוא האהוב עלי יצא לך לשבת היום בסוכה? לי לא לצערי אבל אני עם משפחתי וזה מה שחשוב מה שלומך? לא יצא לי לענות לאי-מייל שלך לדעתי אני צריכה לחזור להשתמש בהוטמייל לקשר עם חברים כי באי-מייל של העודה פשוט אין לי זמן לענות אני עושה עכשיו חודש בייביסיטר על לברדורית מקסימה ומאד נהנית אז חג שמייח כאמור
עם כל החג שמח הזה כבר יגמר החג לא חושבים?
