פורום פסיכולוגיה קלינית

הייייייייייייייייייי מה שלומך??? קראתי את הודעתך ובאמת את רוצה להגיד לי שהיה לך יותר טוב מתיכון?? אבל בטח מצבך היה יותר טוב ויציב משלי, אני יום יום בוכה רוצה שהזמן יעבור אין שום דבר שמחזיק אותי הרבה פעמים רציתי לעשות סוף לחיי, לא ראיתי טעם , להרגיש בודד בעולם דחוי לא רצוי זה קשה, כואב , מדכא ולעוד אחת כמוני רגישה ביותר תמיד אני מרגישה ככה לא חשוב מה מתאי למה= שמדברים אליי או יש לי מין הרגשה של וותרנית עושה כול רק מה שמבקשים גם אם לא מתחשק= למה למה זה מגיע לי אני כבר בת 18 מתאי אני התבגר???.??לפעמים כשרע לי עמוק בתוכי אני אומרת לעצמי שזה לא נורא להיות לבד= אז מה....... אבל הרבה זה לא משפיע אליי מה עושים כדאי לא להרגיש מנוצל וותרן עושה רק טוב ומנסה תמיד להיות נחמד??????? השאלה שחשובה לי אך מכול= נכון שתמיד הייתי כך... אז מה פתאום אני היה אחרת יתיחסות שונה אייך למה התבגרות?!אבל זה אופי אין קשר..... אז זה אומר שתמיד אני ישאר כך????. נטעלי

את יודעת משהו...אני בת 26 ועוד לא התבגרתי.

האמת היא שאני מרגישה די פגועה עכשיו. היה לי יום נוראי וכל כך רציתי לשתף אתכם במה שעובר עליי ופתאום אני מרגישה שגם פה תוקפים אותי. אולי אני לוקחת את זה קשה מידי אבל ככה אני מרגישה - כאילו כולם יורדים עליי פה. בסך הכל אמרתי מה דעתי, זה הכל.

גם אני מרגישה ככה אין כאן אפילו במה לשיתוף הכל כאן התמלא בקללות ופגיעות ובדיחות על חשבונם של אנשים... ולא נוח להכניס הודעות קשות בין כל העצים הללו כרגע,נשארתי עם עצמי...

לא נשארת עם עצמך. אני פה תמיד בשבילך. באמת מכל הלב.

סליחה שכתבתי את זה אין לי שום לגיטמציה לכתוב את זה תעשו מה שאתם רוצים כאן אני הלכתי לבינתיים

לא אל תשתי לנו חשיש עכשו סתם לא אוהבים שמעירים לנו אבל אשמח לעזור

מה , מה מה פתאום זה בטוח שזה רק המחשבות שלך ככה זה גם אצלי לא נכון כולנו כאן מאוד אוהבים אותך ואני במיוחד======אייך לא???!!!!!!!! נטעלי

יעל פורשת, יש שיגידו מה טוב ויש שיגידו נשתמע מחר על כל פנים שבוע טוב לכווווווווולם.... יעל

מי זאת יעל????? לא מכיר

גש למייל יעל

אני מצטער שלא הסתדר היום אם הקטע של הבונים אבל שבוע הבא תתכונן ...ניסע לשם ונשזף תתחת ונשטוף העניים

הולך.... ודרך אגב לשם שינויי היום פגשתי את שלמה ארצי בבריכה,שאל לשלומך ואמר שבשבוע הבא הוא מחכה לך בחוף הבונים...יש לו להראות לך משהוא מעניין....ואיזה ש'אפה החברה שלו. דניאל

אז אם מודאל פורטה לא נועד לדיכאון אז למה לעזאזאל קיבלתי אותו? הוא כדור הרגעה? הפסיכיאטרית שלי נתנה לי אותו

עדי שלום ברר את השאלה עמה בהצלחה עמי

עדי שלום ברר את השאלה עמה בהצלחה עמי

איך קוראים בעברית צחה לשו"פציק של הקומקום???

זרבוביתו זרבוביתה..... (-:

זו שאלה שממש לא מתאימה לפורום לדעתי. הפורום הזה מיועד לייעוץ פסיכוגי ופסיכיאטרי וזה המקום לשאול שאלות בנושא ולתמוך זה בזה ולא לשאול שאלות שלא קשורות לנושא הפורום. מקווה שהביקורת תתקבל בהבנה

זורבה ...מה? הלו זה ר ד י ו ????

והפעם ברצינות, בלי קשר להופעתו המחודשת של ד"ר פלד, אני לא יכולה לשבת בשקט ולראות את המתחולל בימים האחרונים בפורום. נטעלי, שמתי לב לכך שאת שואלת שוב ושוב את אותה השאלה לגבי השתבלבותך בצבא. התשובות שלי, ואני מאמינה שגם של יתר היועצים, לא ישתנו בכל פעם שתשאלי מחדש. יתרה מזו, את משאירה עשרות הודעות לגולשים רבים שאינני בטוחה עד כמה כולם מעוניינים ביצירת קשרים בתוך הפורום עם גולשים נוספים, ופנייתך הישירה אליהם עלולה להבהיל אותם ולמנוע מהם לשוב הנה שוב. אנא ממך, השתדלי לערוך את שיחות החולין במקום אחרברשת או באמצעי תקשורת אחרים והתחשבי ברצונם של שאר הגולשים לקחת או לא לקחת חלק בהתקשרויות המתבצעות בפורום.. יעל ואור, בימים האחרונים אני רואה כי מתקיימת ביניכם התכתבות עניפה, ואני שמחה על שפיתחתם "חברותא" שכזו, אך זה "סותם" את הפורום בהודעות ארוכות שאינם עניינם של יתר הגולשים. אנא מכם, השתדלו לצ'טט דרך אמצעים אחרים או במקומות אחרים, אלא אם יש משהו שלדעתכם קשור גם ליתר הגולשים. ובכלל לכולם - הפורום קם למטרות של ייעוץ מקצועי, והפך עם הזמן גם למקור תמיכה וסיוע הדדיים בין הגולשים עצמם. שינוי זה מבורך בעיני, אך אל נהפוך את מקום התמיכה הזה, למקום של מפגשים חברתיים כדוגמת "על הברזלים" הכולל בתוכו עשרות הודעות שהן למעשה התכתבות חולין בין הגולשים. למען המשך תיפקודו היעיל והנכון של הפורום, אנא שמרו עליו. הוא שלכם ובשבילכם! שלכם, טלי פרידמן

טלי!אני באמת אוהב אותך. אבל ההגזמה נוצרה רק מהתנגחיותייו של " ה י ו ע ץ"המלומד שבא כמו רוח סערה,ומחר יילך לו כאילו לא קרה כלום. כך היה בעבר(דף-200)וכך כנראה יהיה כעת.הוא יבוא מתיי שנוח לו יתנגח באנשים,ולאחר-מכן יילך לדרכו,יפה,מה זה עוד סוג של ריפוי? לכן קיבלתי את כעסך גם עליי ומחר ב"ה אני פונה למר יוסי רוטמן,שיידאג להעמידו (את "היועץ")במקומו. וללא אולטימטום חלילה...כי אני אוהב להיות פה,גם אם "היועץ "יחזור לסורו. כי הפורום זה לא רק הוא.... הפורום זה כולנו... שלך דניאל

זה זמני ....ניתקו לי תפלאפון....תוך שנה אני יפסיק

אני מסכימה איתך, ואני מתנצלת אם הייתי קשורה לחלק משיחות החולין האלה... אני.

מישהו כאן מבין בחלומות ? יעל

אני כבר שבוע חולם

ברצינות, יש לך איזשהו מושג בפירוש חלומות ? יעל

שלום לכולם . ברצוני לדעת , מדוע שלח אותי הפסיכיאטר (מקופ'ח) לרופא המחוזי לאישור , לאחר שקבע אצלי הבחנה , ונתן לי מירשם לתרופה .(סרוקסאט ). זאת פעם ריאשונה שלי , ולא ידעתי שכדי לקבל את התרופה אני צריכה לגשת קודם לרופא המחוזי , (שאין לי מושג איך להגיע אליו ולמה .) אשמח לקבל תשובה תודה רבה מראש כלנית

אולי פשוט תוותרי על התרופה הזו. הסטטיסטיקות של התרופות הפסיכיאטריות היא לא בשמיים. במקרים רבים מדי(שלא תמיד מדווחים בתקשורת) התוצאות הן לא נעימות בלשון המעטה. אין לפסיכיאטריה פתרונות- בעיות נפשיות נובעות מהנפש- דבר שהפסיכיאטרים אומרים שלא קיים, והן גם יכולות לנבוע מתזונה לקוייה- ולזה הפתרון הוא טיפול בתזונה הלקוייה, ובטח שלא בהוספת סמים שרק גורמים לגוף ובעיקר לנפש לסלט שהם לא יודעים מה לעשות איתו.

יש מקרים שבהם תרופות הן הפתרון או לפחות הפתרון החלקי. לעיתים התרופות הן הפתרון היחיד. לכן אני חושבת שאת לא צריכה לקחת את תפקיד הרופאה ולומר לה לא לקחת תקופות. זה חוסר אחריות לייעץ לאדם לקחת או לא לקחת תרופות בלי ידע והכשרה לכך. בשביל זה יש רופאים ואנשי מקצוע. ורק לתת דוגמא אישית - אני לוקחת סרוקסט קרוב לשנה וזה הציל אותי. בפירוש ככה. היום אני כבר במצב של ירידה הדרגתית מהתרופה בתקווה תוך חודשיים לא לקחת יותר כלום. אבל בהחלט אני יכולה לומר שהתרופה רק הועילה לי.

כלנית שלום משום מה בקופת חולים יש הגבלות על שמוש בסרוקסט ולכן צריך אשור של רופא מחוזי לתרופה (טרטור לא מובן לי אגב) אנא פני לסניף או לרופא המשפחה שיעזרו לך בענין בהצלחה עמי

שלחתי מייל אנא התיחסותך..במייל היום יש הרבה עבודה...אני חוזר לעבודה להתראות עוד שעתיים

התייחסותי נשלחה. יעל

שלום, אני נוטל סרוקסט כדור ליום. עוד כ שבועיים אני טס לתאילנד, ושם אני אמור לקחת כדור נגד מלריה דרוקסילין (או משהו כזה). שמעתי זוועת על תופעות של כדורים למלריה, והשאלה שלי מעבר לכל הדברים הרגילים. איך זה יסתדא עם הסרוקסט ? אני ממש חושש לקחת את הכדור נגד המלריה מצד אחד, אבל גם לחלות במלריה זה לא ממש נעים. מה לעשות ???

למה לא שאלת את הרופא שרשם לך את התרופה? אני מקווה שהפסיכיאטר בפורום יענה על שאלתך אבל אני עדיין חושבת שיש יותר מידי אנשים ששואלים שאלות בפורום על תרופות שהן בהחלט שאלות שיש לשאול את הרופא האישי. מי שרושם לך תרופות - תפקידו גם לענות על כל שאלה וזכותך לשאול את כל השאלות שמטרידות אותך

השאלה לפי הבנתי מיועדת לרופא... לא חייב להתערב בכל פנייה. דניאל

רונן חביבי שלום לא ידוע לי על קשר בין סוגי תרופות אילו אנא שאל את הרופא שלך ולאחר שביררת איך קוראים לכדור בהצלחה עמי

בעבר השתמשתי בכדור בשם "סרוקסט". כיום החליפו לי לכדור בשם "לוסרל",אך לצערי לא הסבירו לי את מרכיבייו של כדור זה,למה הוא מיועד?ובמה הוא יותר טוב מאחרים? הייתי מעוניין לדעת על כדור זה יותר. בברכה! עמית קשה לי בשעת טיפול לקבל הסברים על הכדור,כי יש לי פסיכיאטר שאומר לי תקח את זה ותשתוק. כאילו שאני לא צריך לדעת.

עמית שלום אין שום סבה שתסכים שפסיכאטר שלך יגיד לך תקח ותשתוק אפילו לפי החוק הוא מחוייב לך הסבר לגופו של ענין לוסטרל הוא כדור דומה לסרוקסט ניתן בדרך כלל כאשר סרוקסט לא הועיל במשך ובמנון מספיקים או עקב תופועת לואי שאינן נסבלות בהצלחה עמי

הלוואיי וירבו כמותך בישראל. שוב המון תודה על תשובתך. בברכה עמית

קומה ראשונה - עוד לילה בו נשמעת משאית זבל זה סימן שכבר תיכף בוקר ושוב, הוא עדיין ער. התקרה הלבנה שחורה ועומדת להלבין למה שיביט בה, שחורה או לבנה. הכל חשוך ולו אין חשיכה הכל רדום ולו אין מנוחה. אוטובוס ראשון, מכולת, מדרכה נפסעת, מתחיל היום כשהוא נרדם. כשהתקרה היא לבנה היא סתם ריבוע מטוייח ולמה לו בעצם להביט בה. קומה שניה - עכברה קטנה ואפורה כשהכל חשוך ראשה מציץ החוצה מפגש בין עיניים מבוהלות לעולם. שקט. ריצה נחבאת לצד קירות שרירים מתוחים לקראת כל הפתעה את הפינות יש לעשות בזהירות. שקט. אף קול נפץ, אף אזעקה. דבר לא זע, אין תנועה. סתם פחדה. דממה. אם בינכה שום דבר לא קורה עדיף לחזור למחילה. קומה שלישית - מילים מילים מילים בטן נפוחה גופייה ותחתונים קטיפה ורודה. ריסים ארוכים שחורים. חצי תריסים באפור סגורים. מוסיקה ברקע סיגריה בלבן סוף סוף שקט. עכשיו כבר הגוף על המיטה הראש מקובע, רק העיניים מביטות סביבה. מבסוטה. קומה רביעית - איש אחד בלי כוונות אישה אחת מעט חלומות איש ואישה באמצע נר בקושי בערה. איש אחד בלי מילים אישה אחת והרבה תחלואים איש ואישה באמצע בקבוק לחיי הפשרה. קומת גג - טיפה של דיו לצד שולחן ומנורה טיפה של בושם בשביל האוירה טיפות הגשם כמו חיילים ממושמעים טיפת דמעה בגלל שלא רואים. טיפה של וויסקי תמיד טובה למשורר טיפת כנות טיפה ולא יותר. מילה אחת או שתיים טיפות של דם דליל, לא יותר מבית או שניים בניין דירות רגיל.

יפה..... יש עוד ? יעל

..ולחשוב שהכל הוצת בגללי.... חזק ואמץ !!!!! אוהבת יעל

אבל הח'ברה צודקים לגבי הקללות....... יש דרכים נעלות יותר יעל

בכל אופן קפצתי רק לרגע....מבטיחה לחזור מאוחר יותר ((((((((((-: יעל

הקללות לא באו מפי. וחוץ מיזה לא ראיתי שום קללות. אבל במידה ואכן יש קללות הם כתוצאה מ......... אבל שוב חוזר ממני לא שמעת ניבול פה. דניאל

לא,לא בגללך. חשבון ישן בעת "שהיועץ "נטש. וכעת הוא חזר עם אותה גישה שלילית. שמצפונך יישאר נקי. דניאל

כל במלחמה מתחילה עם חזרתו של "היועץ"(אבי פלד).לפניי כחודשיים ביקר פה לאחרונה ,הוא בא והולך,ללא שום מילה,ללא פרידה ,כך סתם משתמש בנו. ואחה"כ מפריע לו שכאן גם צ"אט. אני לא שוכח את המלחמה שהשאיר לנו בדף-200 ואז נעלם, היום שוב חזר ועוד פעם עם הגיגיו הידועים. אז אני שוב פעם פונה וגם אפנה ליוסי רוסמן (מנהל הפורומים),באם ישפר את התנהגותו,ולא תהיה מתנשאת פוגעת ומעליבה,אז ייתקבל בברכה,ובאם יפגע שוב באחרים,אז מקומו לא איתנו,ובטח גם כך הוא יסתלק לאן שהואו,ויחזור מתיי שבא לו. נ.ב. ליתר היועצים ,אני מודה לכם על תמיכתכם שאכן באה מכל הלב.אתם הם האנשים האמיתיים. בברכה דניאל

לא מדובר כאן בצביעות מדובר בתרבות דיבור יש בהחלט דרכים אחרות לומר "אתה לא בסדר.אני כועס". לא צריך להשתמש במילים גסות ודימויים מעליבים על כלבים ומלונות וקולרים. זה מוגזם וחסר פרופורציה. הבן אדם לא בא להזיק בכוונה. זה מה שיש לי לומר.

שייתן מרשם לטיפול,וישתוק. נמאס כבר שכל אחד גם מנסה לחנך אותנו. והאם בעבר היו ניבולים? האם בעבר הינו חסריי תרבות דיבור? כנראה "שהיועץ"שאפילו את שמו לא רושם,משפיע לרעה על האנשים. סתם חומר למחשבה....ומה עם פגיעתו באחרים?לו מותר? דניאל

http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=6&i=90653&t=90534 ואל תשכחו את כל ההודעות החוזרות ונישנות של אבי פלדמן.שדפקו לנו במוח,כל הזמן.וראו גם את תשובותיהם של יתר היועצים אל מול אבי פלדמן. דניאל

ד"ר פלד, אני מצטער לראות שאתה מתקשה בהבנת הכתוב. אין לי שום יומרה להבין בתרופות, ומעולם לא הבעתי את דעתי בנוגע אליהן. תרופות, בעברית, הן סוג של סם. אין צורך שתקפוץ בכל פעם שאינך מבין מלה מסוימת, או כשנדמה לך שמישהו משתמש במלה השייכת באופן בלעדי לפסיכיאטריה. לא יעצתי ליערה דבר בנוגע לתרופות. הצעתי לה לפנות לעזרה מקצועית ולא להסתפק בשימוש בתרופת הרגעה ללא מרשם של רופא. ולעצם העניין: תרופות אינן פתרון לבעיות נפשיות שאינן אורגניות. אני מצטער על כך שאתה מרבה להפנות את משתתפי הפורום לטיפול פסיכיאטרי, הנכון רק למקרים קשים הנזקקים לפתרונות תרופתיים. אינני יודע מה הנסיון שלך בפסיכותרפיה, אך מתגובותיך כאן ניתן ללמוד שאינך מאמין בטיפול נפשי, ולכן אני מציע שתתמקד בתחום שבו אתה מתמחה, ולא תתערב במקרים שאינם זקוקים לטיפול תרופתי. אני מצטער על כך שעלי לשוב ולהעיר לך על כך בפורום. אתה ממהר לשפוט אחרים, ובעצמך רגיש מאוד לביקורת. בבקשה, הרגע.

שלום הופנתי אליכם מפורום תזונה... אחותי בת 30 פתאום אחרי דיאטה מוצלחת הסתבר לה שהיא רוצה להיות רזה יותר ויותר. מאחר והיא בחורה משכילה במיוחד מכירה את התופעות גם מהצד השני של המטבע, מרגע שהסתבר לה שהיא בבעיה היא פנתה לפסיכאטר שאמר לה שהיא אינה בתת תזונה ואין לה מה לדאוג. אני מאוד דואגת וגם היא לא ברור לי איך אפשר לקבל עזרה וממי? האם הפסיכיאטר צדק ועד שלא תהייה במצוקה גופנית לא יעזרו לה? היא בגובה 165 ס"מ הורידה 20 קג ב 5 חודשים ועכשיו שוקלת 60 (באמת עדיין כביכול אין בעיה) את ה5 האחרונים היא הורידה בחודש והיא ממש לא מתכוונת להפסיק - בין השאר היא אומרת שהיא אינה מרגישה רזה - למרות שבעיני הסביבה היא כבר ממש נראת חולה אודה לתשובתכם

מימי שלום אם אינך רגועה המלצתי היא שתפנה לחוות דעת נוספת בהצלחה עמי

לפי התגובה אני מבינה שגם אתה לא מתרגש יתר על המידה................. אולי ממילא אין לזה פתרון ברמה הפסיכיאטרית ולכן כולם מעדיפים להתעלם. הבחורה בטיפול פסיכולוגי שיגרתי בגלל לחצי עבודה בלתי נסבלים (דוקטורט ועוד) וגם הפסיכולוגית לא יודעת איך לעזור (כשאדם ממילא מודע מה כבר אפשר לעשות...) מכל זה אני מבינה שהמערכת הרפואית אינה בנויה להתמודדות עם המצבים שקודמים לתת תזונה ומצב גופני בלתי נסבל, אז לכולם יש פתרונות של אישפוזים והאכלה כפויה.

מימי שלום רב, גם אני, כמו ד"ר אבני, חושבת שיש מקום לקבלת חוות דעת נוספת. בעיקר לאור דאגתך. אכן לפי הנתונים הגופניים אין מדובר ב"אנורקסיה" (שהסימן העיקרי שלה הוא ירידת משקל דרסטית מתחת לנורמה), אבל ייתכן כי זוהי הפרעת אכילה אחרת, ואם אכן זה כך, זה עדיין דורש אבחון וטיפול נאות, גם אם המשקל תקין. פנו לחוות דעת נוספת. בברכה, טלי פרידמן

צהריים טובים. תודה על העידוד מאתמול.אני מרגישה קצת יותר טוב היום,למרות הכל. שלחתי לך מייל ואני רוצה גם להתייעץ איתך בקשר למשהו שקשור לטיפול לשמוע דעה נוספת בעניין מסויים. אפשר לכתוב לך עוד אחד? וחוץ מזה,מה שלומך?

אינשם, קיבלתי ממך היום חמישה מיילים. אני מקווה שבסופו של דבר הצלחת להתגבר על המשבר, ומחר...מתחיל שבוע חדש, ואני מקווה שזה יהיה שבוע טוב יותר מקודמיו. בכל מקרה, אני מאחלת לך ליל מנוחה ושבאמת יהיה שבוע טוב. טלי פרידמן

בתי הנמצאת כרגע בעיצומו של החופש הגדול והיא כבת 4 מציירת מזה 3 שבועות את כל הציורים עם קןןי אורך ורוחב כמו כלא או כמו רשת מעל הציור, מה משמעותו של דבר זה? האם כדאי להתייעץ עם פסיכולוגית הגן שלה? האם יש לזה משמעות מסויימת?

לאמא המודאגת שלום רב, לא ברור לי מה הסיבה לציוריה אלו של הילדה. ייתכן וזה אפילו משהו שהיא ראתה בטלויזיה, או בכל מקום אחר. יחד עם זאת, ייתכן וזה קשור לאיזשהו תוכן פנימי יותר. התייעצות עם הפסיכולוגית של הגן זוהי הצעה מצויינת. בברכה, טלי פרידמן

מזמן לא הודינו לכם על העזרה שאתם מגישים לנו בנאמנות. ללא כל תוספת תשלום אתם מוכנים לעזור בצורה אינטנסיבית שכזו ואמיתית שכזו. אתם מקדישים לנו זמן, מחשבה ורגש ועל כך אני מודה לכולכם. אתם המלאכים של כולנו. תודה רבה באופן אישי לכל היועצים שעונים להודעות שלי בפורום ומתייחסים ברצינות לכל הודעה, תודה לכם על ההענות המהירה והאמיתית באי מייל ועל כל עזרה שאתה מגישים לחברים האחרים בפורום. יישר כוח!

נחמד מצדך

אכן עבודתנו כאן נעשית בהתנדבות גמורה. מילותייך מאד מרגשות, ו...תודה. שבת שלום, טלי פרידמן

יקירה! את היחידה שמעולם לא נטשת,ולעולם לא נפרדת ללא מילה חמה. את היחידה,ולא כמו "חברנו המלומד"שממנהל נהפך "ליועץ". ובל נשכח עד כמה הוא הטריד אותנו בעבר. לכן יקירה יש לנו אותך,את ד"ר אבני,רת אורן,את יוסי אברהם,את דרור גרין, את יוסי רוטמן,כולם מלומדים שגם אנושיים. אז למה לנו הוספה של עוד " יועץ" שבא לערער לנו את מצבנו. דיי מספיק,נמאס. הריי מה אנו רוצים,חוץ ממילה חמה וקצת רגיעה?? תודה יקירה !לא שוכחים לך את כל עשייתך למעננו,את כל תשובותייך באיימיילים,ולזה אני קורא נאמנה.(ואפילו תמורה לכך,סירבת.) אוהבים אותך! דניאל

תודה עמי

תודה על הכל !!!!

p

כאשר אדם החולה במחלת "הסכיזופניה" בחור צעיר שרק מתחיל את חייו בגיל 19-20 הטוען שהוא חולה מחוסר אנרגיות , חוסר אור,דיכאון וכד' . למה הוא מתכוון ? האם המצב הזה הינו מצב של הזיות שהוא שומע דברים רואה דברים ? והאם מחלה זאת ניתנת להחלמה לא ע"י תרופות אלא ע"י מפגש עם אדם מסוים שגורם לחולה אושר פנימי שמחה ובמשך זמן תקופתי המחלה יכולה להעלם??????????.

או יותר נכון...את מאמינה במה שאת שואלת? ובכלל את יודעת מהי סכיזופרניה ? אל דאגה...המומחים יענו לך כבר... בהצלחה

האם הוא אובחן כסכיזופרן? אם כן, הרי שהרופא שאבחן צריך לענות על כל השאלות (ולא, סכיזופרניה לא עוברת, אולי יש הקלה בספטומים עם טיפול ותרופות) אם הוא לא אובחן כסכיזופרן הרי שכדאי לקבוע תור לפסיכיאטר של קופת החולים ולהמשיך את הטיפול משם ישר-כח

למה את שואלת שאלת פליאה? את יודעת מה זה ? לפני שאת תוקפת ? ואם כן אז אולי תסבירי לי מנקודת הידע שלך על המחלה הזו ?

איריס ראי http://www.beyachad.co.il/

הערה - איני חושב שהמחלה (אם אובחנה נכון שכן יש להזהר באבחנה זו) היא בהכרח חשוכת מרפא או נוראית כל כך כל אדם לגופו בהצלחה עמי

סליחה? יש לך תרופה לסכיזופרניה ? אולי אתה רוצה לספר לי למה לדעתך המחלה לא כל כך נוראית ? אני יותר מאשמח לקרוא את דעתך.. רק בבקשה, לא בכמה מילים. אליאן

אני יודעת שאף אחד פה לא מעוניין בדעתי, אבל מה לעשות שצורמות לי הקללות שלכם,במיוחד אילו הנושאות אופי מיני. מה תורם לכם הדבר? מילא לקלל מטרידים,אף שגם בזה אין תועלת וזו סתם ירידת מדרגה לרמתם,אבל לקלל יועצים בפורום??? גם אני איני מסכימה עם קביעותיו של ד"ר פלד הרבה פעמים,אבל הדברים שהוא אומר הם כנראה ה"אני מאמין" שלו.מותר לא להסכים,מותר גם לא להסכים בגלוי! אבל לקלל?נו,באמת... וכנ"ל לגבי ד"ר אבני.זו העבודה שלו.בה הוא עוסק.הוא נותן כדורים,בין היתר.אל תשכחו שהוא עורך גם שיחות.ולפעמים השילוב הזה הוא המנצח.אני למשל מתנחמת מעט בעובדה שבמקרה ואני ארגיש ששום דבר בעולם באמת לא יעזור וזהו,יש לי עדיין את האופציה התרופתית. אני מסכימה שמטופלים משאירים מטפלים בעמדות חסרות אונים לעיתים,ומי כמוני יודעת,אבל אם במהלך טיפול רגיל הציעו לכם לשלב תרופות,זה נועד על מנת להקל על הסבל.כל עוד אתם לא חולי נפש,אף אחד לא יפתח לכם את הפה בכוח וירסק לכם פרוזאק אל תוך הפה. אני לא מדברת על מקרים בהם הולכים למטפל והוא רק מתרשם ומיד נותן כדורים..., זה נפוץ? סליחה אם הרגזתי מישהו, פשוט קשה לי להסתובב במקום שבו מקללים הרבה. אני מרובעת,מה לעשות?

אני חושבת שההודעות שלך מעניינות בדיוק כמו של כל האחרים פה. בוודאי שאנחנו מעוניינים בדעתך, לפחות אני יכולה לומר לך בלב שלם שאני מעוניינת בדעתך ואפילו מסכימה איתך. אני חושבת שיש למחוק הודעות עוינות או הודעות שמלוות קללות או פוגעות באחרים בפורום.

אחת הסיבות שאני כבר לא מרבה ליעץ כאן היא בידיוק העיניין הזה הפורום הפך לצאט זול חבל - יש מקומות אחרים לצאט פה אמור היה להיות פורום מיעץ מקצועי

הרבה זמן לא ראינו אותך איך את מרגישה?

פשוט מדהים מה שקורה כאן..למה זה נהפך. תודה ששאלת... גם אני כמו כולם ...פעם למעלה פעם למטה... אבל אין ברירה ! חייבים להמשיך... ואת? איך את מרגישה? שתהיה לך שבת נעימה...

גם,פעם למטה פעם למעלה.משתדלת להצמד ללמעלה. כן,הערתי גם אני על כך למעלה.צורמות לי הקללות.יועצים עובדים כאן בהתנדבות וזה מה שהם מקבלים... לדעתי צריכים לעשות מדיניות לפורום,איסור על המשתתפים להשתמש במילים גסות ובקללות.זו לא פגיעה בחופש הביטוי.יש דרכים הרבה יותר טובות להתבטא,אפילו בכעס. שתהיה גם לך שבת נעימה.

שלום מצבי מחמיר. אני בדיכאון. יש לי התפרצויות בכי, התפרצויות זעם - כעס על כלום - על ילדיי, משפחתי. אני נעה בין מצב רוח נורמלי לרגע ומיד אח"כ בוכה. אין לי מושג על מה., אני בקושי ישנה, בקושי אוכלת ומה שאוכלת מקיאה. אני מרגישה כאב עז בלי אפשרות לבטא אותו. עצוב לי. אין לי מושג איך להתגבר על זה מרגישה שאני מתמוטטת. בבקשה עזרה. מה אני אמורה לעשות? למי לגשת? יש איזה שהוא כדור טבעי שיכול להרגיע קצת. רחלי

רחלי שלום אם זה נמשך מעבר למספר ימים, וכרוך בפגיעה משמעותית בחייך אז יש צורך בעזרה מקצועית אנא פני ליעוץ לפסיכיאטר או לפסיכולוג בהצלחה עמי

ד"ר אבני שלום תודה רבה על התגובה המהירה. המצב נמשך כבר יותר משבוע, אולי יותר. אני בטיפול פסיכותרפיסטי - האם המטפלת יכולה לעזור לי מעבר לשיחות? האם עלי לפנות לגורם נוסף? תודה שוב. רחלי

עצוב לי לשמוע שהמצב מחמיר. התכונה הזו של הכאב, תכונת ההתפשטות וההתעצמות, מוכרת לי מקרוב. יש רגעים כאלו, שהכל כואב, מכווץ, קורע מבפנים... ובמצבים האלו, כשהסבל והבדידות משתלטים ומאיימים להביס את הנחישות להשתפר, אנו זקוקים לעזרה. כן, גם עזרה תרופתית. למרות הפחד, ההסתייגות הטבעית מהתערבות אינטנסיבית כזו, למרות הסטיגמות שאולי קיימות לגבי נטילת תרופות כדרך להיעזר. אני יודעת שיש הרבה אנשים בפורום שמתנגדים לכך נחרצות, לא מוכנים לשמוע על האפשרות. אני גם רוצה להבהיר שאני בהחלט לא בעד "לדחוף תרופות" סתם (כפי שהתבטאו כאן לא אחת), ובטח שלא במקום טיפול פסיכותרפויטי. אבל מנסיוני האישי, במצבים מסויימים תרופות מקילות משמעותית על הסבל, מאפשרות לגייס את האנרגיות הנפשיות להתמודדות ישירה עם המחלה ולא לנסיונות נואשים להתמודד עם הדיכאון... וזה כשלעצמו משפר את יכולתך להתמודד, להיעזר ביתר יעילות בדרכי הטיפול האחרות המוצעות לך. כי כדי שפסיכותרפיה תהיה יעילה, דרושה כמות מסויימת של משאבים נפשיים זמינים, משאבים שבמצב דכאוני מגוייסים - רובם ככולם - להישרדות ברמה הנפשית... רחלי, תני צ'אנס גם לטיפול כזה. אולי יאמרו לך שאינך זקוקה לזה. ואולי כן. דיכאון הוא מחלה, ואם טיפול תרופתי יכול לסייע- חבל לוותר על העזרה החשובה הזו. הרי אין טעם להילחם בביוכימיה של המוח... תנסי? לפחות חשבי על כך? בבקשה...?

דפני - אני מתגעגעת מאד אתקשר מאוחר יותר בטח עד שראיתי את ההודעה כבר הלכת הגלישה שלי נורא איטית לא בטוחה למה רחלי אולי תתקשרי לפסיכולגית שלך או שתחכי יומיים ותשאלי אותה מה דעתה על ליווי תרופתי במקביל כפי שדפני הציעה

הי מצטערת שלקח קצת זמן לענות מקירה את בור היאוש מהסרט "הנסיכה הקסומה". (ואם לא אז רצוי שמהר מאוד תראי את הסרט) אז זה קצת ככה עם הטיפול. כאילו יש לנו את הבור שמטרתו להרוג אותנו - לקחת לנו את החיים מהר מידי לפני הזמן ואז יש את שני החברים הטובים שמצילים אותנו אז ככה זה גם עם הטיפול. יצרנו לעצמינו בור יאוש והפסיכולוגית היא ההצלחה. אך יש לזה מחיר כואב לא כל כך בקלות חוזרים לחיים אבל שווה לחזור לחיים. רחלי הדרך ארוכה וכואבת כי בעצם כל השנים הדחקנו דברים. נכון, זה לא כייף ואם היה אפשר לדלג על כל השלבים היה טוב. אבל אי אפשר. ותראי שיהיהו גם פגישות טובות יותר ומעודדות. פגישות שתלמדי להתמודד עם מצבים או להשלים עם דברים מסויימים. ומה אני אומר לך. אין לי מושג איפה אני עכשיו. אני מרגישה כאילו אני תקועה קצת. שוב מקיאה ולא מספרת ולא בטוחה לאן זה מוביל. אבל זהו סתם שלב שהיה לי פעם וזה עובר ושוב עולים על הגל הנכון. אז סוף שבוע טוב אוהבת שרה

היי שרה קראתי ותודה, אני עדיין כאן. כתבתי, תראי למעלה. שוב תודה. רחלי

שלום לכולם רציתי לשתף אותכם בבעיה חמורה שיש לי. אני לא מתאהבת בקלות, אבל כשזה קורה קשה לי מאוד להתנתק מזה. אני הופכת את זה ממש לאובססיה . משהו בסגנון חיזור גורלי . כשאני אוהבת מישהו זה הכי חזק שיכול להיות , לאחרונה התאהבתי במכר.וגם אם הוא לא יודע את זה הוא פשוט מסכן, בררתי עליו פרטים שהוא אפילו לא חלם שאני אדע. אני יודעת את שמות כל בני המשפחה שלו את מספרי הטלפון שלו, כתובתו , ואיפה הוא מסתובב. כשאני רואה אותו עם מדבר עם מישהי אחרת אני פשוט יוצאת מדעתי , אני יכולה להרוג אותה . כשהוא מתעלם ממני בא לי לקבור את עצמי באדמה , אבל כשהוא מדבר איתי אני פשוט בעננים. אני רוצה להיות איתו כל הזמן ואני אעשה בשבילו הכל ואקנה לו כל מה שהוא צריך. אבל זה הורג אותי שהוא לא הכי שם עליי, זה פשוט גומר אותי לגמריי אני כל הזמן חושבת עליו ואני לא יודעת מה לעשות. אני בוכה הרבה בבית , אין לי תאבון ואין לי חשק לכלום. אין לי טעם לחיים , ולמעשה אם חושבים על זה אין לי חיים בלעדיו. אני פשוט כלום.

שלום רב, יכולתך להיות מודעת לעצמך - מאד טובה, מה שאומר מבחינתי, ש"יש עם מי לדבר". אני חולק עליך, אם כן, פעמיים: שאת פשוט כלום (פעם ראשונה), ושבחרת לעצמך כינוי ראוי: "אפס אחת" (פעם שנייה). ענייני התאהבות הנם קשים, מתישים, ונראים לא ברי השגה לרבים רבים, כך שלא פלא שאנשים ממציאים דרכים לא הגיוניות כדי לעבור את הקושי, ובכך אין שוני מכל מיני "פטנטים", לכל מיני דברים אחרים. כפי שכדאי להושיט עזרה לזה/ו שמטפח אשליות בקניית כרטיס פייס, כך, לדעתי, כדאי לך להושיט לעצמך עזרה. הכיוון יהיה, ככל הנראה, חיפוש טכניקות ומיומנויות של יצירת קשר בינאישי. אם תרצי הכוון להמשך דרך שכזו, פני למייל האישי שלי (הקלקה על שמי המוכחל פותחת חלונית עם ציון המייל והאתר שלי) עם איזכור פנייתך כאן ומעט פרטים אישיים: גיל ורקע כללי, מיקום בארץ, וכו'). כל טוב, ודרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

שתי עובדות חשובות: אפשר להסתדר בלעדיהם! והם לא עוזרים! אז די לזיין ת'שכל שאתם יודעים הכל אתם חסרי אונים מול אלה שבסה"כ מחפשים קצת משמעות אם אין לכם פיתרון חוץ מחבילת כדורים שבעתיד תשמש ככלי להתאבדות אז תתפטרו לכו תעבדו בעבודה שלא צריך לחשוב הרבה!

וואלה.... מילים כדורבנות...הכנסי בו במנוול שמנסה להוציא אותנו משיווי-משקל אני איתך יקירה. דניאל

אפשר לבקש יפה... ואם משהו דחף לך כדורים, רק תגידי ואני אבוא לדחוף לו משהו אחר עמוק לאת יודעת איפה....

ג'קי שלום על סמך מה הקביעות הללו ? בברכה עמי

היי עמי, אני מרבה לעיין בתשובות שלך, שמלמדות ומעשירות אותי מאד - גם בתוכנן וגם באופן שבו מסוגננות ויוצרות את הדיאלוג האינטרנטי. ולעניין פנייתי: אין בחלונית שלך את המייל האישי, ולכן אני שואל/מתיעץ בפורום הכללי: אולי כדאי לנו, יועצי האתר, להתעלם מפניות שמסוגננות בעוינות/ בוטות/ גסות לשון? ביי בינתיים, יוסי אברהם

אני לא נוטה לומר דברים כי מתחשק לי או סתם כשאני עצבנית, מה שכתבתי היה אחרי שזה קרה לי. אני אספר לך משהו נוראאא נחמד (כן בטח): עברו פגישות, שיחות, טיפולים או איך שלא תרצו לקרוא לזה, הפסיכולוגית אמרה שאני צריכה שילוב של טיפול תרופתי, המוסר שלי לא היה סולח לי אם הייתי לוקחת כדורים... ואני בעצמי יכולתי לומר שאני לא אסתדר בבית בלי כדורים אבל זה עדיין לא משכנע אותי ולא יגרום לי לקחת כדורים מחורבנים. אז לא לקחתי!! אמרו לי שבאיזה שלב זה כבר "לא יהיה בשליטתי", ו"את לא יכולה להמשיך ככה" ועוד כל מיני זיוני שכל, אבל אני המשכתי לטעון שהמקום היחיד שאני אקח כדורים זה יהיה במחלקה סגורה... אז בלה בלה בלה, וגקי שוב מנצחת!!! אני בבית כבר חודש וכמו ש - polly המשכילה אמרה, שידחפו ת'כדורים למקום אחר, כי אני מסתדרת יפה מאוד, ואני סובלת מ: (כן כן, תקבל את זה) ... דיכאון-חרדה-אובססיביות-קומפולסיביות, אז שכולם ילכו לחפש מי ינענע אותם!!!!

ג'קי שלום צר לי על סמך מה הקביעות הללו ? בברכה עמי

על כל דוגמא שלילית שאת נותנת לגבי הכדורים, אני יכולה לתת לך כמה דוגמאות מאד חיוביות שתרמו כדורים אלה... וחלקם מאד קרובות, שאילולא הכדורים...זה היה אסון. את יכולה לחוות את דעתך האישית אך אל תעשי הכללות. לפחות הרופאים לא "מרימים" ידיים...ומנסים.. ומה לעשות שזה לא מדע מדוייק? כמו שיש כשלונות...כך גם ההצלחות...והאמיני לי שהצלחה בתחום הזה זה לא דבר פשוט. אז במקום להרפות את ידם...עלינו לחזק אותם..,זו הברירה היחידה שיש. אחרת...נשאב לתהום של ייאוש ותסכול.. והאמיני לי הייתי שם וכאן. אז להבא...תהיי עדינה יותר. אליאן

על סמך מה??? אז אני יענה לך על קצה המזלג שמדברים פה על כדורים הכוונה היא לבנזודיאופינים לטרנקסל שמי שנותן אותו לדעתי צריך כסא חשמלי לקלונקס ..לקסנקס..לוואליום...וכו על סמך זה שמחלקים טרנקסל למרות שרשום בספרות הרפואית שיש להם תסמיני גמילה קשים ביותר וכששואלים אתכם...אתם מתממים ואומרים יהיה בסדר למרות שאתם יודעים שאחת מתופעות הלוואי הרבות הם חרדות בעוצמה קשה וחולים מפרשים את זה כאילו משהו אצלם לא בסדר..וכדור השלג מתעצם ואז הם מאבדים תאימון..ולא חוזרים אליכים אבל אתם מפרשים זאת כהצלחת הטיפול ואז אפילו שיש כדורים טובים כדוגמת ?snri/ssri כבר לא מאמינים לכם...ומה הפלא ניסיתם להגמל פעם מטרנקסל?? אחרי שהגעתם למינון של 4 כדורים 15 מ"ג 8 חודשים של גמילה קשה...של סבל בר יתואר מה שלנרקומן לוקח 48 שעות....להיגמל מסמים הכי קשים מהטרנקסל לוקח 8 חודשים....של סחרחורות בחילות כאבי בטן חרדות קשות כאבי ראש פארוניות 8 חודשים !!!!!!!! וזו דוגמה קטנה.........אז אל תתממו לי...ותשחקו אותה מופתעים

זו נזיפה מה שהוא נתן לך? הכלב יכול ללכת לחפש מי ינענע אותו... חחח...כבר חשבתי מה אמר לך, חכי חכי, אני אראה לו מה זה, לו הייתי פה יומיים, חשב שהלכתי, וחזר, עכשיו אני חוזרת - הוא הולך! חחח........ (יש לי פה מצב רוח עוין - בואו נלך על זה)

מת על ההברקות שלך..אחותי.. דניאל

אתם בכלל לא מכירים ולא יודעים דבר על "היועץ" דניאל...אני מופתעת ממך... לא מתאים, באמת !

שלום אני אשה אשר סבלתי בעבר מחרדות ונטלתי את התרופה ואבן היום המצב יותר טוב אך אני לא זזה בלי ואבן מהבית שאם חלילה יהיה חרדה שיהיה לי תרופה בהישג יד בעייתי היא 1.אני אוהבת לשתות לפעמים יין ואני נימנעת בגלל שנאמר לי כי יין וואבן לא הולך יחד הבעיה היא שאני רוצה לשתות יין כוס אחת או שתיים אבל המחשבה כי אם חלילה אשתה יין ופתאום תהיה לי חרדה אני לא אוכל לקחת ואבן מורידה לי את החשק לשתות ומכניסה אותי ללחץ, משהו כמו איבוד שליטה שאלתי היא אם יש לכם איזה שהיא עצה שתפתור את הבעיה הזו שאני אשתה ייןבהנאה ואם חס וחלילה תהיה חרדה יש תרופה שאפשר לשתות להרגעה ללא חששות או לחילופין קיים תרופה שתנטרל את ההלכהול פתאום 2.האם יין מרגיע? תודה מראש

יין משמח לבב אנוש. ותו לא. מרגיע?לאוו דווקא. מותר?לא.אסור לערבב אלכוהול עם כדורים. לכן כשתסיימי הטיפול עם הכדורים,אל תשכחי להזמין אותנו לכוסית. לחיים! דניאל

לאה, דעתי כדעת דניאל, מומלץ לשאול את הרופא והרוקח. עדי

האם אתם חושבים שזה אפשרי לשנות בטיפול דרך חשיבה? דרך החשיבה שלי היא תמיד אסונית ופסימית ואני מאד רוצה לשנות את זה כדי לא להיות מלאה בפחדים של מה שעלול לקרות ולא לתת משמעויות שליליות לכל דבר. האם יש סיכוי לשנות את זה או שזה בלתי אפשרי לשנות חשיבה מושרשת כל כך?

אני לא אשת מקצוע, אבל אם זה לא היה אפשרי לשנות דרכי חשיבה אז מליוני האנשים שעברו טיפול פסיכולוגי לא היו עושים זאת עם זאת, כמו שדרכי החשיבה השגויות נרכשו בהדרגה ולא ביום אחד כך גם טיפול צריך להיות יסודי, ארוך וממצה על מנת שיצליח

תודה אורה. נתת לי תקווה...

אורית, הטיפול אינו משנה את החשיבה או האישיות של האדם. הטיפול פותח ערוצי תקשורת נוספים עם הסביבה, עוזר לנו לזהות דפוסים הקבועים בתוכנו ומציע חלופות. הבחירה אם לשנות כיוונים וערוצי חשיבה היא בחירה של המטופל. למעשה הטיפול הוא זיהוי של המוקדים הבעיתיים ולמידת דרכי התמודדות נוספות מאלו שהיו מוכרים לנו עד אותו רגע. וזה ממש ממש על קצה-קצה המזלג... בברכה, טלי פרידמן

אורית שלום לטעמי טפול בהחלט משנה גם צורת חשיבה (אם מצליח) טפול קוגניטיבי מכוון במיוחד לשנוי דפוסי חשיבה מתוך תפישה שצורות חשיבה מוטעות עלולות להביא להתנהגויות / הרגשות קשות ושהן ניתנות לתקון תוך טפול לא ארוך יחסית בהצלחה עמי

בלי שלום,בלי מה נשמע,כך סתם בא ,ונחת. אבל אצלי באם לא שיפר את התנהגותו,לא יקבל שום נחת. דניאל

DAAAAAAAAARLING.... (נא לקרוא במבטא בריטי כבד משהו....) יעל

דיי אל תעשי לי את זה כך באיטיות !"את תגמרי אותי מהר מידיי". מה קורה נשמה? דניאל

זהו, אני מרימה ידיים. לא נותר בי עוד כוח להתמודד, לא נותר בי עוד רצון להמשיך. כל האופטימיות שבעולם לא תוכל לעזור לי, כי אצלי לא נותרה ולו טיפה של אופטימיות. אפילו לא טיפ-טיפה. תם ונשלם סיפור חיי. הכאבים הפיזיים עולים שוב, ואיתם הכאב הנפשי המפלח בתוך הכל. קצתי בכל. לא אין זו מחלה סופנית, אבל אני פשוט כבר לא יכולה להמשיך ולהתמודד איתה. לא יכולה לחיות מיום ליום. אני רציתי לתכנן חיים שלמים ויותר מזה, אז איך אוכל לחיות עכשיו יום ביומו? אני פשוט לא יכולה. לא יכולה ולא רוצה. אני רוצה את חיי כשהייתי בריאה בחזרה. אני רוצה את עצמי בחזרה, את העבודה שלי, את החברים שלי, את הכל. ואם לא, אז לא. תודה. תעצרו את העולם. אני יורדת. תום-בת

תום שלום מה קרה ? עמי

גם אני רוצה את הכל חזרה...מי לא רוצה?

אני בבעיה אני נמצא בחרדה רבה כל הזמן ללא סיבה חיצונית אני לוקח פבוקסיל ומודל אך הן גורמות לשילשולים ולכן אני רוצה להפסיק לקחת אותן לפני 4 וחצי חודשים השתחררתי ממחלקה פסיכיאטרית שם שהיתי חודש וחצי ולא אובחנה אצלי שום מחלת נפש אלא הפרעה נפשית. לפני האשפוז הייתי בולע כמויות גדולות של תרופות (לוריוון 10 ביום) היצלחתי להיגמל אבל החרדה והדאגות לא מרפים ממני ואני לא רוצה לחזור לאשפוז או לברוח לתרופות. מבקש תשובה של פסיכיאטר מומחה, תודה

יתכן שהחרדה היא עדיין תסמונת גמילה מהתכשירים שלקחת לקחת באמת כמות גדולה חשוב לקבל אבחנה מהמחלקה מהרופא שטיפל בך - לא יתכן שלא ואבחנתה

ירון שלום אם יש תופועת לואי ניתן להחליף לתרופות אחרות כמו כיתכן שהתרופות או המנון אינן מתאימים האם יש מגמה של שפור ? אם כן תתכן הטבה בכל מקרה אנא חזור לפסיכיאטר המטפל בך ואם אינך מסופק פנה לחוות דעת נוספת בהצלחה עמי

אז ככה , לפני שבוע ביליתי המון בבתי חולים אחותי עברה ניתוח היה קשה ,אבל היא תצא מזה . לפני שבוע איזה "ידיד"לא בדיוק היה אצלי הוא גדול מימני בשנה הוא למד איתי באותו בת ספר במשך השנה הזו בקושי דברנו רק פה ושם הוא בא אליי כששמע שאני לבד ואז דווקה פעם ראשונה היה לי מה לדבר בלי להרגיש רע. אני רוצה להגיד לך שפעם הייתי דלוקה אליו הוא נחמד.הוא חייל חוזר פעם בשבוע. ומה שכן....התנשקנו,נורא פחדתי אני לא אוהבת מפחיד מלחיף אותי, לא יודעת מסתבר שהוא חזר הביתה ולא צילצל אליי לפני יומים נפגעתי הרבה. לפני שבוע דברנו פעמים מאז וזה....... ואז עלו לי המחשבות בטח הוא חושב ובטח הוא חושב.........מה דעתך?<??? ויעלי משהו.... קראת אל היום בעבודה מה היה??? אם היה ככה בצבא? הרי זה הגיוני? אני יתמוטת נראה לי?אוהבת...

מתי ב ד י ו ק את מתגייסת ???????? יעל

מה התנשקתם??????איחס גועלית איך עשית לי את זה?? למה ?? ואני רציתי אותך בשבילי האמת אם הייתם שוכבים לא היה כואב לי אבל להתנשק ????

הייי איזה כייף שאת כאן רשמתי לך היום בצהוריים משהו שמאוד כאב לי ואם המון דמעות תקראי......?! מה שלומך?דרך אגב היכן את גרה

היי נטעלי, קראתי את מה שכתבת לי ואני לא יודעת מה עוד אוכל להוסיף על מה אני ועוד רבים אחרים כתבו לך, לכן, השאלה היא : האם !!! את !!! קוראת את מה שאני כותבת לך. אני אשמח לעזור לך כמה שאני יכולה, אבל קצת קשה לעשות זאת מבלי לחזור על עצמי שוב ושוב ....מה דעתך לספר לי משהו חדש ? אני בטוחה שיש לך משהו טוב לספר לי, איזשהו תחביב אולי ? יעל

תגידי נטעלי את בתולה?? מתי עשית את זה לראשונה??האם נהנית?? את אוהבת בנים או בנות??........תאממת????? אני אוהב לעשות את זה בחושך........גם את?? אני יושן בלילה גם את?? אני אוהב לאכול 3 פעמים ביום גם את??? אני אוהב את אמא שלי......גם את אבל אני לא אוהב ליהיות קרציה???????? גם את????? בבקשה תעני לי בבקשששששה נו כבר תעני לי אוףףףףףףףףףףףףףףףף

יעל גרה ברחוב המתים...פינת הגוססים אבל אל תגלי לה שגיליתי לך אבל למה את מזיינת לה תשכל מה היא רופאה היא כולה בחור שעבר ניתוח לשינוי מין...לא ידעת פעם קראו לה יוסי סליחה יעל שחשפתי

,תרגיע לפני שנאלף לתפל בדרכים לאנעימות יעל היא המלאך של העולם

המשך.... אני יודעת שתמיד היה נחותה כי זה מה שעד היום אני רגילה, תמיד כול מי שאני מכירה בן וגם בת ההרגשה שאולי ינתשו אותי ההרגשה אולי יחשבו אלי דברים רעים לאחר שאדבר ויכירו אותי, כנראה פחדים מהעבר. אבל השאלה שמפריעה לי לזרום אם זה היה בעבר המון פעמים אין סיבה שפתאום כך כבר לא? כרגע התגייסתי לפני חודש וחצי אני מאוד מפחדת לצור קשרים אם אנשים חדשים פשוט לא לקבל דחייה מהם, להפתח אלייהם בשום פנים אני לא מסוגלת. ומרוב פחד אני רק שותקת. בבקשה מכולכם אני חייבת עזרה.....

אני חושב שמדובר בהפרעה שנקראית AVOIDENT PERSONALITY DISORDER

ד"ר אברהם,ד"ר אבני תודה על תשובתכם עד כה... תוכלו לומר לי מה ידוע על הפרעה הזו... APD אגב אין לי שום בעיה נראית לעין, יש לי כמה חברים היתה לי חברה, אני עובד בחברה גדולה מאוד בתפקיד בכיר, אין לי כמעט בעיה לשאול להוראות או לבקש עזרה מעוברי אורח או לקנות מוצר בחנות כולל התענינות והתמקחות... אך פנימה פנימה אינני מרוצה מהאינטראקציה שלי עם אנשים, היא פשוט לא ממצה עבורי מה שגורם להרגשת החמצה נוראית... ולסבל בלתי יתואר.. אני די סגור, אני מרגיש שאני לא מעניין מספיק וכולי... ואז אני נוטה להשתתק במצבים חברתיים... לא משנה מה קורה אני מרגיש שיש איזו מסיכה או קיר שמפרידים ביני לאנשים אחרים אני יודע שאני לא מעניין אותם וכו'.... יחסי חברות,זוגיות,ידידות שחויתי עד כה מעולם לא התחילו ביוזמתי ומעולם גם לא הסתימו מיוזמתי.... תמיד "ממצים" אותי אחרי תקופה מסוימת, כאילו הקסם ששידרתי בהתחלה נמוג. אני הופך ל "חבר בקבוצה" אשר משולל זכויות החלטה לגבי פעולת "הקבוצה" (דבר שלא קורה ביחסי עבודה). אמנם בהשוואה לבעיות אחרות שהוצגו בפורום זה בעיתי נראית זניחה אך בפועל זה פשוט מעיק עלי בצורה שלא תיאמן. אני נוטה לקנא באנשים אחרים בצורה נוראית, יש לי נטיה לנסות להוכיח לאנשים אחרים שאני טוב מהם ובפנים איני רואה את עצמי ככזה. בקיצור לא קל להסתדר איתי,בתוך חברה של X פרטים תמיד אמצא את עצמי כפרט בודד. למשל מסגרות כמו לימודים,צבא וכולי... מבחינת הגיל אני בערך ברבע הדרך והספקתי רבות לפי אמות מידה של החברה המערבית אך מבחינה אישית ובין-אישית אני רואה חלק זה כבזבוז אינסופי של זמן... החמצה שרודפת החמצה.... אני לא רוצה לגשת לפסיכוטרפיה. מה עושים? חייבת להיות דרך אחרת להקל על המצב... איזה שהוא מתכון כללי... אשמח לתשובה ארוכה ומפורטת ככול האפשר כולל (אם אפשר) הפנייות לחומר מקצועי בתחום, און ליין (חיפשתי באוניברסיטאות ובספריות מקוונות ולא מצאתי..) כמה שיותר מידע רפואי, מדעי וכמה שפחות קלישאות ומסקנות שהייתי יכול להסיק לבד. (בלי להטיל ספק ביעילות ומקצועיות התשובות והפורום חלילה. אך אם נסיון לכוון אתכם למידע שאני צריך) בהכרת תודה רבה.

אני מתרשם שהתיאור הזה מתאים להפרעה באישיות - תפיק תועלת מפסיכותראפיה

אני מציע שיפנה לדרור גרין.

רון שלום כפי שאמרתי אני לא בטוח לגבי האבחנה שציינת איך תחושת הערך העצמי שלך ? מכל מקום למה לא פסיכותרפיה ? התנסית בה פעם ? מה הפנטזיות לך לגביה אנא ענה בשאלה חדשה בברכה עמי

לד"ר גרין או לכל פסיכולוג תעסוקתי או רגיל שיכול להציל אותי ולהחזיר אותי לשפיות !!! אז ככה לכל מי שקורא אני אתחיל זה קצת ארוך!!! אין לי הרבה כוח לכתוב אבל אני מתחיל ומקווה שתעזרו לי דחוף!!!! אני בחור בן 26 עובד בתחום שאותו למדתי לא מזמן אדריכלות לפני כן עבדתי במוקד שרות לקוחות עים הרבה אנשים וחברים דבר שהשפיע עליי לטובה כי חשוב לי מאוד להיות מוקף באנשים !! אני בן זקונים ואין לי חברה או אישה כרגע . חשוב לי לציין שהתחלתי לעבוד במשרד אדריכלים לפני חמישה חודשים עים שני אדריכליות זקנות דבר שמדכא נורא נורא משעמם לי שם וזה הביא אותי למחשבות קשות על החיים ועל מהות החיים ולחקור כל מיני דברים עליי ולחפש כל מיני צרות. האמת שהשבוע הודעתי לזקנה הבוסית שלי שאני עוזב את העבודבה עוד שבועיים כי מוראלית אני לא מסתדר בעבודה הזאת אין שם שמחה וקשה לי. אז ככה אלה היו מס נקודות שתכירו אותי טוב יותר ועוד העלה מ"ס נקודות בהמשך הסיפור הכואב שלי שאני כבר מספר הרבה לצ"טים ולפורום הוא כזה!!! לפני שלושה ארבעה חודשים הכרתי בחורה דרך האינטרנט קצינה בצה"ל פגשתי אותה ולא היה נראה לי כל כך אבל הסכמנו שנסגור את הערב בסקס לסיפוק עצמי. חשוב לציין שאני לא שוכב עים הרבה בחורות ושכבתי רק עים שני נשים בחיים שלי . לאחר ששכבתי איתה עוד מס פעמים חמש פעמים נפרדנו. הכי חשוב לציין שעשיתי את זה איתה בלי בלי בלי קונדום טעות נוראה נוראה נוראה. לאחר מס ימים שנפרדתי ממנה ראיתי תכנית סקס והעיר הגדולה ושם הציעו לעשות בדיקות איידס. ישררררר עלתה למוחי מחשבה קשה קשה שאויה לי גם אני צריך לעשות בדיקות כי עים הקצינה לא שמתי קונדום. ואזזז התחיל הלחץ הגדול . הודיעו לי שצריך להמתין שלושה חודשים עד שיהיה אפשר לעשות בדיקות כאלה כי חלילה לוקח שלושה חודשים עד שנוגדנים מופיעים. חיחכתי שלושה חודשים בטירוף ואני בחור לחוץ . עזבו אותי בנות שהכרתי ולא הייתי מרוכז בעבודה לא יכלתי לחייך וגם כרגע אני כזה. רופא בפורום איידס מניעה בIOL הודיע לי להרגע כי סיכוי אפסי שיהיה משהו. אני נורא פדנט לכן פחדתי ללכת לבדיקות שכאלה אולי חלילה הסטריליות שם לקויה ואזזזזזז אז החלטתי לפני שבוע ללכת לתרום דם . הלכתי לתרום דם ואזזזז שוב חששות ראיתי את המתרים משחק עים מדבקות התרומה שלי או של משהו אחר לא ברור לי מאזזזזז שוב הלחץ חוזר המתרים הוציא מדבקה מהתרומה שלי ולא יודע מה הוא עשה איתה . למרות שלוקחים שתי מבחנות לבדיקת דם בתרומה לא זוכר אים הדביקו עליהם מדבקות ממוספרות של התרומה שלי ואולי המתרים יחליף בינהם אחרי זה?????????. בקיצר יצאתי משם בהרגשה שסוף סוף חיכיתי שלושה חודשים לבדיקה או לתרומה ואזזז אויה לי אויה לי שוב חששות בהתחלה היו אלה חששות מסטריליות ועכשיו זה חוסר אמון במתרים אני שוב בלחץ גדול הראש כואב ולא מסוגל לחייך מה אני יעשה . חשבתי ללכת ליבדק בקופת חולים שוב להסיר חשש כי שם אני בטוח בסטריליות שלהם אבל מפחיד אותי והפחיד אותי לפני כן מה יכתבו עליי בתיק הרפואי שלי שעשית י בדיקה כזאת ואולי יטעו ולא יעדכנו תוצאות הבדיקות בתיק אניבטוח ב99.99999% שאני בריא אבל אני צריך להסיר חשש שלושה חודשים שוב לחכות יהרגו אותי נפשית . חשוב לציין שאני אוהב את החיים נורא נורא אבל איך אני אצא מחוסר האמון ????? מרוב שעמום עחששות עולות לי לראש מחשבות קשות שנזכרתי בהם לדוגמא שאחי פעם אחת נישק אותי על השפתיים כשההיתי בן 6 ואולי זה היה ניצול מיני ומזה אולי חוסר האמון פתאום נהיתי אובססבי לגביי זה אף פעם לא חשבתי על זה שהוא פעם נשק אותי ועשה עלי אימון קל לכמה נשוקים אני חושב אולי אפילו זה היה חלום כי לא ייחסתי לזה אף פעם חשיבות פתאום היום מהשעמום זה עולה לי. האמת הנשיקות האלה לא קשורות כל כך זאת סתם דוגמא למחשבות עתיקות שעלו לי ואף פעם לא נוצלתי מינית זאת סתם נראית לי שטות של רגע בגיל ההתבגרות של אחי. בקיצר אני סובל עכשיו מאובססיות ונראה לי שז הכל מהעבודה המשעממת ומההמתנה לשלושה חודשים לבדיקות. עכשיו אני צריך לנקות את הראש בחזרה מכל מיני שטויות ואני צריך עזרה דחוף איך לנקות את הראש ולמה אני לא סומך על אף אחד ??? יכול להיות שיש לי בעייה שלא לסמוך על משהו? או על כל אחד ? מה לעשות רופאים יקרים אני רוצה לחיות ולהנות מהחיים האים לעשות בדיקת איידס שוב והאים לסמוך על המתרים דם ? הכי חשוב לי איך אני משכנע תצמי שהוא אמין? וזאת התרומה שלי? אני צריך להרגע מה לעשות ולמה זה קורא לי????????????? אני לא יכול לחכות עוד שלושה חודשים לתרומת דם כי זה הזמן שמותר לתרום

היו לי כמה מקרים כאלה אתה לא יחיד - יש טיפול יעיל - מדובר בטיפול כמו ל OCD תסמונת מחשבות אובססיביות

הלחוץ שלום נשמע שקשה לך וכבר הרבה זמן לטעמי פנה לעזרה של איש מקצוע בהצלחה עמי

לד"ר אבני וליועץ הפסיכולוגי יש לי קצת פחדים ללכת לפסיכולוגים . גדלתי כניראה על מנטליות כלשהי ויהיה קשה לי לפנות לאיש מקצוע במיוחד אים עד עכשיו הצלחתי לפתור את כל האובססיות שהיו לי עד עכשיו. קשה לי לסהוך על כל אחד והבקשה שלי ממכם בתור פסיכולוגים שתתנו לי עזרה ראשונה להסרת האובססיות והמחשבות הקשות במקום להפנות אותי ישר לפסיכולוגים דבר שקשה לי איתו גם מנטלית ואולי אפילו כלכלית עזרו לי בבקשה בברכה ושבת שלום

שלום, אשמח למידע על הצמח הנ"ל (נדמה לי ששמו בעברית הוא "פרע") - מעין תחליף טבעי לפרוזאק. בעיקר אשמח לדעת אם יש סכנת פיתוח התמכרות או תלות בצמח (פיזית, כמובן. תלות נפשית היא כבר ענין אישי). האם ניתן להשיגו בישראל? היכן/איך? תודה ;-)

אמיל שלום יש בארץ חשוב להתשמש במצוי באלכוהול 5% לא ידוע לי על התמכרות בכל מקרה מומלץ לקחת תחת פקוח של רופא בהצלחה עמי

תודה איפה/איך ניתן להשיגו בארץ?

שבת שלום לכולם. מה שלומכם היום ? יעל

עד עתה 10 השאילה מה יהיה הלאה מה את חושבת????????

באיזה עיניין ? שלחתי מייל חביב, גש לבדוק יעל

תבדקי במייל.!!!!!!!

קיבלתי , וגם את ה sms , תודה נשמה שיהיה סופשבוע רגוע....... יעל

סחטיין

האם תמיד אני ישאר כמו שהייתי תמיד חסרת חברים ולבד כמו תמיד? האם החששות הפחדים מהחברה יעברו לי מתאי שהוא בחיים? האם התופעות שלי נחשבות לתופעות של גיל ההתבגרות? בקשר לגיוס אני חושבת שאני לא יעמוד בזה נפשי אני כבר חודש לפני ויום יום יום בוכה וחושבת מה יכרה והאם היה כמו בתיכון......מה עושים

למה שלא תפני לייעוץ מקצועי?

שלום רב, לא כדאיבגילך, שאינו קשיש, להכניס רעיונות של "תמיד". הרי הכל משתנה, ובטח גם את! ולעניין הגיוס: פני למי שכבר מחוייל/ת, ותתענייני בדרכי ההכרות שלו/ה עם אנשים חדשים. נסי לפתח "הכרות מקדימה" עם סיטואציות שסביר כי הן משותפות לרוב המתגייסים/ות. בסך הכל, תהליך ההתערות בקרב "המון זר" הוא , אכן, מפחיד למדי, אבל גם מבגר ונותן תחושה של "הצלחתי להסתדר". דרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

היייייייייי רשמתי לך למטה ,אני מרגישה כאילו החיים נולדתי לסבל צער למה מגיע לי את זה להיות והכי גרוע לדעת ולהרגיש בודד. שגם בצהל היה לי רע???חברתי???אייך היה לך בתכון? יש הבדל? מה את מציעה לי רחוק או קרוב לבית?

אחותי רחוק מהבית ובגדול בתיכון הייתי מאוד מקובלת ב"מחאות" כי זה היה בתנאי שאני יצחיק את החבר'ה מי כמוני ידע שברגע שהפסיק להיות חברותי ומצחיקה - אף אחד לא היה משתין לכיוון שלי.. בקיצור זה לא כל כך משנה בובה תמיד חשתי לבד ובודדה כי מעולם לא הרגשתי שאני חברה של עצמי - תתחיל גם את להיות חברה של עצמך למרטות שאת לא סובלת את עצמך תתחיל במשהו ותראיאיזה כייף. אני שרתתי רחוק - באילת (כשבית הורי היה ב- בת- ים).. זה חויה - גם לסבול זה חויה והגיע הזמן לחויות אחרות לא רק של סבל.. הכל חויה כל מה שאת עושה אומרת כותבת בוכה הכל חויה בעולם הזה אין קביעות מה שיש לך היום אין לך מחר מה שיש לך אין לחברות שלך מה שיש לחברות שלך אין לך.. בקיצור שוב תקחי כל מה שבאה לך ואטין מי שיעשה את העובדה בשבילך. שרית

שלום אני בת 19 ויש לי בעייה המון זמן 2הבעייה שלי היא נוראית בטחון עצמי אני סובלת מחוסר בטחון עצמי, כמה שיש בי עתרונות אני נראת טוב מהכול... אבל זה לא מה שעושה לי אני פשוט חסרת בטחון ולא יודעת מה עושים לעשות אני כרגע בשרות צבאי והמצב שלי גרוע רגשי נחיתות פחדים מדחייה תסכוליים מחשבות המון שליליות מה עושים. אני רוצה לציין שאני חוזרת הביתה פעם בשבוע וחצי????

במצב דומה אך אחרי צבא.... הצבא יעזור לדעתי. חשוב לשמור על אופטימיות וכדאי לחפש חברים חדשים... איך שהוא

אנשים לא מודעים לכך אבל הקבנ"ים בצ"הל יכולים לתת טיפול תמיכתי פסיכוטראפי טוב שעולה בפרטי מאות שקלים כדאי לנצל זאת פני לקבן יחידתי ותקבלי עזרה

שלום לך: אני חייבת עזרה אני מקווה שאני יסביר את עצמי אני כרגע מאוד לחוצה והדמעות כמעט מטשטשות את המקלידים. יש לי בעייה רצינית חברתית מאז שאני זוכרת את עצמי עברתי שתי בתי ספר ובכולם ירגשתי רע כיום אני חודש בדיוק לפני גיוסי לצהל... הפחד להיות כמו שהייתי תמיד, הפחד להתנהג בצורה שאני לא אוהבת למשל:להסכים אם כולם לוותר לכולם לעשות מה שמבקשים..... ועוד זה נגד רצוני אבל באותו רגע זה נראה לי כאילו זה אני האמיתי. הפחד שבצבא היה לי אותו דבר.... אנה אנה אנה מימך תן לי דרכים קטנות לעזור לעצמי אני הייתי בטיפול דרך קופת חולים כרגע אין באפשרותי. כנראה שאבקש מהצבא עד אז......... בבקשה ותודה

טעות שלי

עניתי לך לפנייה הבאה שלך, כמה שורות למעלה. דרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

האם תוכלי גם את לעזור לי ולהביע את דעתך בשאלה שלי ליעל למטה.. נטעלי

לא מצאתי את השאלה... שבת שלום, טלי פרידמן

יעל הבעייה שלי בטח נראת כול כך קטנה ,אבל לא זה נראה כמעט סוף העולם,תראי עברו אליי שנים לא כלות.קשה לי להתמודד היום עבר אליי יום רע, בעבודה . ירגשתי שאני טיפשה גרועה והכול ביום אחד. מה קרה:צריכים אצלינו עובדת במקום אחת שהתגייסה, אותה עובדת שנשארה הביאה חברה וכול היום בחנות הם מדברות צוחקות ......לא שזה דווקה הפריע לי אותה עובדת יתיחסה אליי כאל כלום היא יראתה את עצמה ה"שולטת" בחנות, יתחילה להסביר לי אל יד חברתה דברים וכו... ירגשתי לא שייכת הם תפסו תמקום החנות אם איזה עוד חברה משותפת שלהם.ודברו הייתה לי הרגשה שהיא העבירה לי ולהם שאני כלום. הרבה פעמים כמו היום אני מרגישה שאני לא אני. הכוונה פתאום מראה לה חולשה פתאום שקטה כמו דג פתאום לא מתייחסת כלל ופתאום אני טובה למדי.כול מה שהיא רק אומרת אני ישר בטח תעשי לא מפריע לי....... יעלי אני כבר שבורה הדמעות שלי כבר חונקות אותי אם רק יחלתי באמת להשתנות לראות דברים בצורה אחרת. אבל אייך אני מתייחסת בצורה כזו כדאי לקבל הארצה מסויימת,כי אייך אוכל להרגיש הארצה בחיים לא היה. ואם היה לי עכשיו לא הרבה אפילו אחת שתיים הייתי מרגישה יותר בנוח בלהתבטות

מדובר בבעיה של אישיות - את תפיקי תועלת מטיפול בשיחות

שלחתי לך מייל, בזמנך הפנוי... אחר-צהריים טובים, ותודה, אני.

קיבלתי. אני מבינה שזה לא קל, אבל אני שמחה שהיה לך את האומץ להגיד את מה שהיה לך בפנים. זה חשוב. אני מבינה שאת כבר חזרת מהאזכרה, ומקווה שזה עבר איכשהו בסדר. שיהיה לך סופ"ש נעים וקל ככל האפשר, טלי פרידמן

שלום! רציתי לקבל עצות על בעיה שאני סובלת ממנה כבר שנים מאז שאני זוכרת את עצמי אני ילדה עם בעיות ,לבית ספר אף פעם לא רציתי ללכת ,טיולים וכל דבר הקשור לחברה ולזה שאני לא עם ההורים, תמיד היו לי פחדים והייתי ילדה קשה היום אני בת 18 והבעיה שלי אובחנה על ידי פסיכיאטרים ופסיכולוגיים הטוענים שאני סובלת מהפרעה הנקראת O.C.D . יש תקופות שחלה השתפרות ואני מתפקדת כראוי, ויש תקופות שאני שרוייה בחרדה ,מתח וכל זה מביא אותי לדכאון. לפעמים החרדה באה מסיבה כלשהי שזה כמו מחשבות טורדניות על מוות ועל החיים ומה יהיה בעתיד וכ"ו או שלפעמים היא באה בלי סיבה מיוחדת . זה בא בהתקפי פניקה אשר מלווים בדופק מהיר ,סחרחורות ,קוצר נשימה ,זיעה קרה ואני מרגישה שכל העולם חרב עליי. לפני כשבועיים נסעתי פעם ראשונה להשאר לישון אצל חברה יומיים אשר גרה די רחוק (שעה נסיעה בערך) הרגשתי ביום הראשון ממש טוב וביום השני התחילו לי חרדות ,פאניקה ובכיתי והרגשתי שאני רוצה הביתה ובסוף הלכתי. אני לא יודעת מה לעשות זה הורס לי את הקשרים שלי עם אנשים זה לא נותן לי לתפקד כמו בן אדם רגיל ואני מיואשת כבר ,ענה עזרו לי תודה רבה לימור!

לימור שלום רב, דרך מכתבך אני יכולה לזהות תחושה של סבל וקושי. נראה שזה שנים שאת מנסה להתמודד עם הפרעה שמשפיעה על איכות חייך, ובמובנים מסויימים מונעת ממך הנאות שונות בחיים כמו לינה ארוכה מחוץ לבית, כפי שתיארת. דבר אחד שלא הבנתי ממכתבך הוא שככל הנראה אובחנת במשך השנים כסובלת מOCD אולם לא ברור לי האם טופלת וכיצד. כמו גם לא ברור האם היום את מטופלת או לא. לדעתי, הטיפול היעיל בהפרעה זו הוא שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפויטי. אני ממליצה לך על כך בחום. אני מאמינה שטיפול מתאים עשוי לשפר את תחושתך ולתת לך כלים טובים להתמודד עם ההפרעה. בברכה, טלי פרידמן

כן , אני טופלתי מגיל 8 בערך על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים עד לפני שנה בערך הייתי מטופלת עם פסיכולוג קליני , אף פעם הם לא עזרו לי כבר שנתיים שלוש שאני מטופלת בסרוקסט . שהמצב היה חמור הייתי לוקחת 2 כדורים ביום , שחל שיפור ירדנו לכדור אחד ביום ושאני מרגישה ממש טוב אני מורידה את המינון לכדור אחד ביומיים. אבל רק כדורים עוזרים לי (אפילו זה בקושי שאני נמצאת במצב של פאניקה ואי שקט) ושלא נדבר על פסיכולוגים ופסיכאטרים שבכלל לא עוזרים . אני השתחררתי מהצבא ,הפסקתי את הלימודים בכיתה י' , אני לא מצליחה לעשות כלום עם החיים שלי. אני ממש מיואשת וגם ההורים שלי :-(

שלום לכולם, האם יש למישהו המלצות לגבי דברים אשר יכולים להקל על הפרעה מסוג : "AVOIDENT PERSONALITY DISORDER" ? האם אני צריך לחפש את חברתם של אנשים או להמנע ממנה לעת עתה? האם כדאי לי לנתח את המצבים בהם אני נמצא עם אנשים כדי ללמוד יותר על התנהגותי או שעדיף פשוט "לזרום" ולהתעלם מנטיה טבעית לשתוק? שאלה אחרונה ולא קשורה לקודמות: האם כאשר מפתחים מודעות גדולה לבעיה זה אומר שהיא בתהליך של פתרון?

שלום רב יש הרבה טוב בלהיות "נורמלי", דהיינו , לענייננו כאן, כזה שמסוגל ליצור קשר חברתי שנחשב כשגרתי בחיי היום יום, כמו למשל: לשאול בסופר איפה אזור ה... לברר מעובר אורח את מיקומו של רחוב צדדי בשכונה, להודיע למי שנדחף בתורך כי אתה הבא בתור, וכמובן: ליצור קשר חברתי ואינטימי משמעותי עם בן/תזוג, הורה, אח/ות, וכו'. ומכאן התשובות לשאלותיך: כדאי לבצע אינטראקציות כאלו, ולא להמנע מהן; כדאי להיות מודע לקשיים, ולנסות למצוא תהליכים שמקילים על כך (וזה די מקרב אותך לרעיון של יעוץ מקצועי, שנראה לי שכדאי לך לקחת. אם אכן תרצה הכוונה, פנה למייל האישי שלי עם תמצית פנייתך הז, ואפנה אותך לכמה אפשרויות הלאה)); מודעות טובה היא, כשאלתך, חלק מהפתרון. כל טוב, ודרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

רון שלום עדיף לא להמנע יחד עם זאת יש חשיבות רבה לשאלה מדוע אתה נמנע עמי

כבר הרבה זמן שאני סובלת מדיכאון אומנם עקב סיבות מורכבות אבל דיכאון הוא דיכאון אני מקבלת מודאל פורטה ואכן אני רגישה יותר טוב במשך היום ורע מאד לקראת הערב הבעיה היא שכשאני מתחילה להרגיש לא טוב אני מעלה לעצמי את מינון התרופות רק על מנת להרדם ולברוח מה אני יכולה לעשות במקום כי ברור לי שזהו לא פיתרון נכון תודה עדי

הכי חשוב - להתייעץ עם הפסיכיאטר ועם הפסיכולוג שלך, לספר להם בדיוק מה שסיפרת לנו ולנסות למצוא יחד דרת שתתאים לך באופן אישי, בין אם זה תרופות אחרות או מינון אחר או סוג אחר של טיפול.

עדי שלום רב, הטיפול היעיל בדיכאון לדעתי הינו שילוב של טיפול תרופתי יחד עם פסיכותרפיה דינמית מתמשכת. לא הבנתי ממכתבך האם את הולכת לטיפול פסיכותרפויטי (שיחות) מעבר לטיפול התרופתי. זה חשוב מאד, כיון שהתרופות, כפי שאת כבר יודעת, לא עוזרות ממש, אלא עד גבול מסויים. העבודה העקרית נעשית מול המטפל, בשיחות. בברכה, טלי פרידמן

אני אכן בטיפול פסיכותרפי זה לא שאני לוקחת טיפול תרופתי וזהו כמובןשאין סיכוי לנצח את הדיכאון אך ורק בטיפול תרופתי

עדי יקירתי אנא פני לעיוץ פסיכיאטרי מודל אינו טפול מתאים לדכאון ויתכן שאת יכולה להעזר גם טפול כזה או אחר בשיחות בהצלחה עמי

עמי שלום אבל הפסיכיאטרית שלי נתנה לי מודאל עקב הדיכאון שלי אז למה בעצם מתאים מודאל פורטה?

ברוך בואך לפורום

לצוות הפסיכולוגים, עו"ס, והפסיכיאטרים שלום רב! הייתי רוצה לשאול שאלה, אך קודם אספר במס' מילים את בעייתי. בן 20, חייל. בלשכת הגיוס הותאם פרופיל צבאי 64 עקב אסטמה ומאפיינים אינטריויטים , עקב טיפול רגשי בשנות ההתבגרות המוקדמות שעסק בקשיים חברתיים ובעיות בין ההורים. מאחר ועדייןקיימים קשיים חברתיים הותאם פרופיל 64. התגייסתי ,עברתי טירונות באופן תקין, עברתי קורס מקצוע טכני, והוצבתי ביחידת האם. החל מגיוסי נלחמתי על ביטול סעיף נפשי, כאשר כל קב"ן וקציני פסיכולוגיה (קפ"ס) שעימם נפגשתי טענו כי עדיין מוקדם להעלות פרופיל. אך הומלץ על המשך מעקב ע"י קפ"ס ביחידת האם. ביחידת האם הופיעה ירידה חדה במצב הרוח שהתנדוד בין צחוק לבכי. עקב קשיים שלא אותרו במהלך הקורס, קשיים טכניים ברמת המוטוריקה העדינה , קשיים מהם אני סובל מאז הלידה, דבר שגרם לאיטיות בקצב העבודה, ועיכב את שאר צוות החיילים. הוחלט לאחר הרבה בדיקות למצוא את הדרך לכיוון עבודה יחידנית שתמנע את הקשיים החברתיים שנובעים מקשיים מקצועים. הוחלט להעלותי לועדה רפואית ע"מ לשנות פרופיל ל-45. לאחר כחודש עברתי לתפקיד מנהלתי. הקשיים בבית: אב לאחר אירוע לב , לפני שנתיים בחרדה גבוהה , עד לעתים חוסר תפקוד המתאים לגילו (טיולים, נופש מעל יום מחוץ לבית , חו"ל, עבודה), כתוצאה מכך מתחים גבוהיים בינו לבין יתר בני הבית, עצבני ומתוח מאד, לעתים מאבד שליטה בעת כעס וזורק חפצים. אם נוהגת לאסוף סרמטויטם וחפצים ולא להיפטר (לזרוק) חפצים אחרים . ברוב המקרים חפצים ובגדים לא שימושים. יש לה מחסנים שעליו היא משלמת שכ"ד גבוה, כמו-כן האגרנות מתבטאת גם בבית , כאשר יש חדר מפוצץ בשקים, וכל הבית מבולגן. דבר הגורם למתחים ומריבות בבית, והיה נשא לט.רגשי בעבר .. טיפול בבעיה של אמא נכשל עקב דיווח תכני פגישות עו"ס לאבא, ואי השתתפות אבא בהליך הטיפולי. אחד האחים סובל מהימור כפייתי דבר שמוסיף לדאגות. כיצד ניתן לעזור למשפחה? אני בכל-אופן מטופל ע"י קפ"ס היחידה, שעוזר מאד אך קיימת בבית התנגדות מצד אבא, קשה לי בבית וביחידה (שע"פ בקשתי ביקשתי להישאר ביחידה סגורה) ישנם קשיים חברתיים. היש פתרון כולל לבעיות המרובות?

שלום רב, אכן, ממש מורכב. אני מתפעל מיכולת הניסוח וארגון הכתיבה שלך, ומהמודעות לקשיים שלך וגם של אלו הסובבים אותך בצבא . נראה לי שעליך להיות מאד מרוכז בגיוס כוחות עבור עצמך, כי, כפי שאתה מתאר - יש צורך בהרבה סבלנות כדי לאפשר לך להסתגל בהצלחה, אבל ניתן להצליח בכך. זו לא בושה שתחליט שאתה שם את עתידך שלך בעדיפות ראשונית. זה מה, כך סביר להניח, גם מה שהוריך היו מסכימים. מצבם די כרוני, כלומר ללא סיכויי שיפור משמעותיים. אם תכלה את כוחותיך בהתרוצצויות סביב סיוע מסיבי להוריך - חוששני כי תקרוס. הרבה יישר כח, ד"ר יוסי אברהם

גל שלום רב, ממכתבך עולה כי אתה מתמודד עם מערכת משפחתית מורכבת וקשה, יחד עם קשיים אישיים שלא ניתן להקל בהם ראש. עצם היכולת שלך להיעזר במערכת הצבאית, ועצם העובדה שגם מצאת קפ"ס טוב, זה נהדר, ולא כולם זוכים לכך. אז קודם כל, מצויין שאתה דואג לעצמך, ותמשיך לעשות כן. לגבי המשפחה, נראה כי באמת יש מערכת מורכבת מאד עם קשיים אישיים של כל אחד מבני הבית, וזה יוצר חיבור קשה עוד יותר בתוך הקונסטלציה המשפחתית. אינני בטוחה שאתה יכול לעשות משהו במידה ויש התנגדות חריפה מצד גורמים בתוך הבית, כמו אביך. הדבר שאני יכולה לחשוב עליו הוא לדרוש מהעובדת הסוציאלית של לשכת הרווחה לבצע פיקוח צמוד על המתרחש בבית, ושתיהיה יותר מעורבות והכוונה מצידה. זהו תפקידה, ואם היא אינה מבצעת אותו כראוי, אתה תמיד יכול לפנות למנהלת לשכת הרווחה ואף גבוה מזה. אבל שוב אני מדגישה, לא תמיד אפשר להציל את העולם שסביבנו, ולתקן. עליך לדאוג ראשית לעצמך, לחייך העכשוויים והעתידיים. המשפחה שלך, שאני בטוחה שהיא חשובה ויקרה לך, תצטרך להתמודד עם קשייה בכוחות עצמה. אני בטוחה שההתמודדות שלך לא קלה, ואני מאחלת לך רק שיהיה לך הרבה כוח להמשיך ולבנות את עצמך למרות הכל ואף על פי... בהצלחה, טלי פרידמן

גל שלום . עצות המומחים שוות זהב !. ונכונות מאד ! הצל את עצמך ! דאג לעצמך ! וחיך שלך חשובים יותר ! אם תשאל איך זה ? אומר שמיתוך ניסיון מר במישפחתי הסבוכה פי כמה , כל מי שדאג לעצמו ניצל .ומי שהיתחשב בשני שהיה פגוע , הוא בעצמו ניפגע !, והתוצאות הן קשות יותר 20 שנה מאוחר יותר . ד ..א...ג ל...ע...צ..מ..ך ! גל . חזק ואמץ כי אתה יכול ! דיאן. שלח אות חיים .