פורום פסיכולוגיה קלינית

44561 הודעות
37101 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית

1. ההודעות אינן מתפרסמות מיד, אלא לאחר אישורו של מנהל הפורום. 2. מטרות הפורום: היוועצות, מענה ותמיכה הדדית בנושאים הקשורים לטיפול ופסיכולוגיה קלינית. שימו לב: הפורום אינו בא במקום טיפול בידי איש מקצוע. 3. על הודעותיכם לעמוד במטרות הפורום. הודעות אלימות מכל סוג, הודעות מזלזלות או פוגעות - לא יזכו להתייחסות. 4. נא להימנע מאזכור שמות של מטפלים או מטופלים בהודעותיכם. זהו נושא אתי רגיש. שמרו על עצמכם ועל המשתתפים האחרים. אותו הדין לגבי המלצות - אין להמליץ ואין להשמיץ. 5. הפעילו שיקול דעת בכתיבתכם. הודעות שאינן עומדות בכללים אלו לא יפורסמו.
13/10/2000 | 12:36 | מאת: ריקי

בחודשיים האחרונים אני מרגישה רע. מתח, חרדה, עצבנות, חוסר מוטיבציה, רצון לבכות, אי שקט, רואה הכל "שחור" מסביבי. יש לי סחרחורות, רעד בידיים, דפיקות לב, פיק ברכיים בקיצור מרגישה אובדן אשתונות. כמובן שברגע שאני נתקפת בהתקף של חרדה אני נבהלת וכל התחושות מקבלות מימד חריף יותר. הלכתי לרופא. קיבלתי כדורי קסנקס להרגעה למשך 10 ימים בערך ואם זה לא ירגיע אותי שאחזור אליו למחשבה נוספת. אני מטבעי טיפוס לחוץ וכל חיי אני במתח. אני בת 50 נשואה + 3 בוגרים כך שתמיד יש סיבה למתח ולחץ. אני מבקשת שתייעצו לי טיפול על מנת שאתחיל לחייך ולא להיות בלחץ מתמיד ובחרדה מפחידה איזה טיפול מומלץ תודה.

13/10/2000 | 22:01 | מאת: ד"ר אבי פלד

לאיזה רופא הלכת? בטח רופא משפחה הם לא יודאים לאבחן ולטפל בדיכאון נראה שאת סובלת מדיכאון - הטיפול הזה לא מתאים את זקוקה לאיבחון פסיכיאטרי מתאים והתאמת טיפול רצינית נתן לצור קשר דרך דף אישי מהפורום(לחיצה על שמי בדף הפורום)

15/10/2000 | 04:49 | מאת: גלי

ד"ר פלד, שוב אתה מאכזב. קשה לקרוא כי כל הרופאים המשפחתיים אינם יודעים לאבחן. בטח עברת אחד אחד מהם ובדקת את העבר הטיפולי שלהם ועל זה הינך מסתמך. או שמה אתה נשען על מחקרי סטטיסטיקה מדעיים. גם ההנחה שהיא צריכה איבחון פסיכיארטי מתאים ולא פסיכולוגי מתאים מראה על הצד המשוחד שלך. ריקי, כפי שטלי אמרה, אני מסכימה לחלוטין שכדאי לפנות לגורמים פסיכולוגים ופסיכיאטרים כאחד. יכול להיות שאת בתקופת משבר בחייך וטיפול פסיכולוגי יהיה יעיל יותר מטיפול תרופתי. שוב, איני רופאה ולכן זה רק בגדר המלצה.

14/10/2000 | 16:41 | מאת: טלי וינברגר

ריקי שלום רב, את מתארת מצב לא קל של התמודדות עם התקפי חרדה ואולי מעידה על תקופה דיכאונית. להערכתי, עליך להגיע לאיבחון וטיפול אצל פסיכיאטר שמתמחה הרבה יותר במקרים כאלו מאשר רופא המשפחה. הפסיכיאטר יתאים לך תרופות באופן ספציפי ובמינון המתאים. בנוסף, הייתי ממליצה לך להתחיל בטיפול פסיכותרפויטי, דהיינו, טיפול של שיחות. המשבר שקורה לך דווקא בשלב זה של חייך, יש לו כנראה משמעות, ועליך לברר את משמעות המשבר, להתגבר עליו ולהתחזק. אם את זקוקה להמלצות של פסיכותרפיסטים, את יכולה לפנות אליי (דרך הפרטים בכרטיס האישי). בברכה, טלי פרידמן

17/10/2000 | 18:40 | מאת: ריקי

טלי שלום קיבלתי את הודעתך ואני מודה לך ובכלל נראה לי אתר מעניין. אפשר ללמוד הרבה מהתשובות הניתנות בו. אני מרגישה בימים האחרונים הרבה יותר טוב על אף שאיכות החיים חשובה לי מאד ואני רוצה להרגיש טוב מאד ולא רק טוב. אשמח לקבל ממך פרטים של פסיכיאטרים באזור מגורי. אזור יבנה. אם לא ניתן לקבל טלפונים דרך הודעה בפורום כיתבי לי ואשמח להתקשר עימך. בתודה, ריקי

13/10/2000 | 07:11 | מאת: קרן

בוקר טוב, רציתי לדעת מהן הדרישות במהלך לימודים לתואר בעבודה סוציאלית ומהן דרישות הקבלה לללימודים אלה? שאלה נוספת היא במידה ואחליט לעשות תואר ראשון דרך האונברסיטה הפתוחה, מה ניתן לעשות עם תואר ראשון בפסיכולוגיה, אילו דלתות זה פותח? תודה מראש קרן

14/10/2000 | 16:49 | מאת: טלי וינברגר

קרן שלום רב, לגבי דרישות הקבלה ללימודי עבודה סוציאלית תואר ראשון, זה משתנה משנה לשנה ומאוניברסיטה לאוניברסיטה. בדרך כלל מדובר על ממוצע בגרויות של 90 יחד עם פסיכומטרי של 600-610. לגבי מסלול הלימודים: מסלול הלימודים משלב לימודים תאורטיים ופרקטיקה מן הרגע הראשון. בשנה"ל הראשונה לומדים ארבע ימים בשבוע, ויום נוסף מוקדש ל"הכשרה מעשית". בשנה השנייה יומיים מוקדשים להכשרה המעשית ובשנה השלישית שלושה ימים. כך במסגרת הלימודים צוברים גם ידע תיאורטי וגם ניסיון מקצועי בתחומים שונים. שילוב הפרקטיקה במהלך לימודי התואר הראשון הוא השינוי המהותי בין לימודי עבודה סוציאלית לבין לימודי פסיכולוגיה תואר ראשון, שהינם לימודים תיאורטיים בלבד. במידה ותחליטי לעשות תואר ראשון באונ' הפתוחה בפסיכולוגיה, תוכלי לעשות אחר כך הסבה לעבודה סוציאלית, בשנתיים של לימודים במערכת מלאה. אני לא בטוחה שזה מסלול יעיל... אם יש לך שאלות נוספות, אשמח לנסות לעזור... בהצלחה, טלי פרידמן

15/10/2000 | 20:29 | מאת: ג'וני

אם יהיה לך תואר ראשון בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה בממוצע 90 ומעלה אז תוכלי אח"כ להמשיך ללמוד לתואר שני בפסיכולוגיה בכל אוניברסיטה אחרת שתבחרי כדי להיות פסיכולוגית. לימודי תואר ראשון נמשכים 3-4 שנים, תואר שני 2-3 שנים ותקופת התמחות של שנתיים. לגבי עבודה סוציאלית דרישות הקבלה המינימליות לתואר ראשון באוניברסיטה זה תעודת בגרות מלאה עם ממוצע 70+ ציון פסיכומטרי 500. הדרישות יכולות להיות גבוהות יותר-תלוי במס' הנרשמים לעומת מס' המקומות הפנויים.

15/10/2000 | 21:35 | מאת: טלי וינברגר

ג'וני שלום רב, הלוואי ודרישות הקבלה היו כל כך פשוטים. לצערי את/ה טועה לגבי דרישות הקבלה לעבודה סוציאלית כמו גם לפסיכולוגיה. לפחות לפי מה שמתרחש בשטח הדברים שונים בתכלית מהדברים שאת/ה מציג/ה פה, הדרישות הרבה יותר גבוהות. בברכה, טלי פרידמן

13/10/2000 | 03:42 | מאת: גיל

נמצאה אצלי הפרעת קשב קשה בגיל המבוגר . טיפולים פסיכולוגיים לא ממש עוזרים, והתסכול מחוסר היכולת למיצוי עצמי נמשך (יש לי מנת משכל גבוהה מאוד). ניסיתי הומאופתיה ותרופות טבעיות שלא ממש עזרו, ואפילו מדיטציה. אני מתקשה למצוא רופא שמטפל בבעיה בגיל המבוגר מישהו מכיר רופא ו/או דרך לעזור???

14/10/2000 | 16:56 | מאת: טלי וינברגר

גיל שלום רב, האם ניסית לברר בניצ"ן לגבי מטפלים ספציפיים? לפי הידוע לי ניצ"ן מאבחנים הפרעות קשב שונות, וגם מציעים טיפולים שונים. בברכה, טלי פרידמן

14/10/2000 | 23:44 | מאת: אסתי-קינייסולוגית

לגיל מציעה לך לעבור טיפול קינייסולוגי. טיפול יחודי בעל תוצאות. לפרטים פנה לאי-מייל

12/10/2000 | 16:46 | מאת: יוחנן המטביל

HELP I AM IN DIPRESSION

12/10/2000 | 20:39 | מאת: ע...

קשה לעזור לך מפה אבל אולי תשתף אותי ונוכל לדבר על זה

12/10/2000 | 13:44 | מאת: גמ

אחותי בת 21, בלעה 28 כדורי שינה לפני יומיים. תפסנו אותה בזמן. כעת היא מאושפזת באיתנים (ליד ירושלים. אנחנו ירושלמים) זה הנסיון היחיד שנסתה לעשות, אבל המצב ירוד כבר הרבה זמן! (דיכאון, עיפות, בעיות עם אוכל, היא היתה בטיפול אצל פסיכולוגית, לקחה פרוזק, ובשלב מסויים החליטה להפסיק הכל. נכון שכעת יש אנשים מקצועיים הנמצאים איתה, אך היתי רוצה לדעת אם יש אולי עוד דרכים או גישות בטיפול בה. המקום שבו היא נמצאת, עד כמה שהוא בטבע, פסטורלי (דבר החשוב לה מאד!!!) עדיין האנשים ששם... אנחנו לא יכולים לחזור הבתיה ולחשוב על האנשים שיש שם-במצב קשה מאד, לא מתאימים לה, היא בעצמה אמרה, שאפשר להשתגע רק מהשהיה . אשמח לעצה, ואם ידוע לכם על המקום הזה? מה אתם חושבים עליו? תודה..

13/10/2000 | 00:26 | מאת: ד"ר אבי פלד

האם היא מאושפזת בהסכמה

15/10/2000 | 13:15 | מאת: גמ

כן, היא מאושפזת בהסכמה

14/10/2000 | 17:16 | מאת: טלי וינברגר

גמ שלום רב, איתנים הוא בית חולים פסיכיאטרי, ומעצם היותו כזה הוא משלב בתוכו מקרים ומחלות שונות, ובדרגות חומרה שונות. אני מאד מבינה את הרגשתכם ובעיקר את תחושת אלותך שאפשר "להשתגע" רק מלהיות במקום שכזה, אולם לצערי בינתיים אין מוסד אחר המאפשר השגחה וטיפול אינטנסיבי במצבים כגון זה של אחותך. לדעתי עליכם לדבר עם הצוות המקצועי שמטפל בה ולבקש שיתאימו לה טיפול תרופתי אנטי דיכאוני במהירות ולהתחיל בטיפול פסיכותרפויטי (שיחות) אינטנסיבי (דבר המתאפשר במסגרת אישפוזית). שילוב שכזה עשוי להוציא אותה מהמשבר די מהר, באופן שתוכל לחזור הביתה, ולקבל טיפול אמבולטורי. כך תיחסך ממנה השהייה של 24 שעות בבית החולים, שהינה קשה ללא ספק. עד שתשוחרר, עליכם לתמוך בה, לבלות עימה זמן רב ככל האפשר, "לעטוף אותה" ולתת לה את התחושה שלמרות הכל אתם עדיין אוהבים אותה ורוצים אותה עימכם. ייתכן וכדאי לכם לקבל טיפול משפחתי במסגרת בית החולים או מסגרת אחרת. זה יעזור להתמודדות הכללית עם המצב. בברכה, טלי פרידמן

12/10/2000 | 12:14 | מאת: גילי

לחברי הפורום שלום הובחנתי כחולה במניה דיפרסיה ע"י פסיכיאטר. הנני לוקח 3 כדורי 200 מ"ג דפאלאפט. הנני מרגיש יציאה מהמניה ומעבר חד לדיפרסיה. הנני בדיכאון כבר שלושה חודשים. לטענת הפסיכיאטר תרופות נגד דיכאון יכולות להחזיר אותי למניה. מה עושים?

13/10/2000 | 22:04 | מאת: ד"ר אבי פלד

נכון תופעות לוואי של נוגדי דיכאון עלולות לעורר את המניה הרבה אנשים שסובלים מתסמונת דו-קוטבית מרגישים גם את המצב המאוזן כדיכאון - כי הם רוצים את המניה ראשית יש לברר אם זה המצב ואז באמת אין הצדקה לנוגד-דיכאון איך מתבטא אצלך הדיכאון כעת?

14/10/2000 | 17:04 | מאת: גילי

שלום רב נכון שיתכן שבתוך תוכי אני מתגעגע למניה ,אבל אני מחפש כעת חיים יציבים עם שליטה. הדיכאון מלווה בעייפות רבה ,חוסר חשק לעשות משהו. כמו כן אין לי חשק לצאת מהבית למסיבות בתי קפה וכדומה. הביטחון העצמי שלי ירוד. אני מרגיש אפילו ירידה בכושר הביטוי. יש לי לעיתים מחשבות על התאבדות. בהנחה ואקבל נוגד דיכאון ואצא ממצבי הדיכאוני האם ניתן להגיע לאיזון יותר גבוה מהממוצע.

12/10/2000 | 11:46 | מאת: נטע

יש לי חבר שלא עובד, לא מצליח לצאת מהבית, קשה לא גם להכיר בעובדה שיש לו בעיית דיכאון וקשה לי להביא אותו לידי אדם מקצועי שיעזור לו. מה לעשות

14/10/2000 | 17:32 | מאת: טלי וינברגר

נטע שלום רב, אני מבינה שניסית לדבר עם חברך, ולא הצלחת להניע אותו ללכת לקבל עזרה. לצערי אין שום דבר שתוכלי לעשות שיחייב אותו ללכת לקבל טיפול, פרט ללהיות חברה טובה ולתמוך ולדאוג לו. אולם האם עירבת עוד אנשים? חברים נוספים? בני משפחה שלו? אולי אם כמה אנשים קרובים ידברו איתו זה יעזור? אל תקחי את כל האחריות על מצבו של חברך על כתפייך בלבד. זה עשוי להיות מסוכן מדי. שתפי אנשים נוספים, ונסי להביאו אפילו לבדיקה אצל רופא המשפחה. עדיף את זה מאשר שום דבר. אולי דרכו תוכלו להמשיך הלאה. עדכני אותי במתרחש. בברכה, טלי פרידמן

12/10/2000 | 10:36 | מאת: green

האם ניתן לקבל המלצה על פסיכולוג מטפל באזור אילת ?

13/10/2000 | 22:04 | מאת: ד"ר אבי פלד

לא מכיר

14/10/2000 | 17:46 | מאת: טלי וינברגר

גרין שלום רב, האם אתה מעוניין בטיפול פרטי או ציבורי? באילת יש את מרכז מיל"ה, שם ניתנים טיפולים במחיר סימלי על ידי מטפלים מעולים. אם ברצונך המלצות על מטפל פרטי, צור עימי קשר דרך הפרטים בכרטיס האישי שלי. בברכה, טלי פרידמן

12/10/2000 | 10:30 | מאת: אהוד

שלום אני אובחנתי לפני מספר שנים כלקויי למידה האיבחון היה מצויין ומקצועי אך בעיתי היתה כאשר חיפסתי מסגרת לימודים מתאימה ולא מצאתי כזאת אמנם יש הקלות במוסדות שונים אך לגביי הם פחות עוזרים א ם יש איזשהי מסגרת שנותנת תמיכה ועזרה? ב לגביי תרופה הקשורה לרכוז וזיכרון שהיא יעילה או משהו שהשתמש יוכל לחלוק את הידע תודה מראש אהוד

12/10/2000 | 12:18 | מאת: אופיר

מה תוצאת האיבחון? (מאיזה לקות אתה סובל?) אני חושב שד"ר פלד,יצטרך תשובה לזה ליפני שהוא יענה לך אופיר

26/07/2001 | 10:26 | מאת: עמי

איפה אובחנת ? אני חושב שיש לי בעיה דומה...

12/10/2000 | 01:33 | מאת: מאיה

אם אני אאובחן כלוקה במחלה נפשית כלשהי (כולל דיכאון, אינסומניה,...) הצב"א חייב לדעת על זה?

12/10/2000 | 06:51 | מאת: ד"ר אבי פלד

כן

12/10/2000 | 06:56 | מאת: גלי

מאיה, אני לא ממש כאן כדי להשיב לשאלה אם הצבא צריך לדעת או לא. האמת רק רציתי לבדוק שאת לא לוקחת את הקונוטציות השליליות של מחלה נפשית ומדביקה אותן לדיכאון, גם אם הוא כרוני. כמו כל בעיה רפואית כגון דלקת ראות או כאב בחזה, גם הטיפול בדיכאון לא אמור להיות מבייש.

12/10/2000 | 14:35 | מאת: מאיה

זה ממש לא זה - החברה הכי טובה שלי חולה במניה-דפרסיה. אני לא מתייחסת אל מחלות נפשיות כאל משהו רע/שלילי, כי אני יודעת שהתייחסות כזו לא רלוונטית בכלל. ואני יודעת שמחלה נפשית, בדיוק כמו דלקת ריאות או כאב בחזה מצריכה טיפול. אבל אם אני אכנס לטיפול אני מפחדת שאם הצבא ידע על זה - זה יפגע בסיכויים שלי להגיע לתפקיד בו אני מעוניינת כבר זמן רב. ובשבילי - זה כן כלול בשיקול של לגשת לקבל עזרה או לא... תודה שענית גלי. - מאיה

12/10/2000 | 00:50 | מאת: קרן

שלום רב, עברתי תאונת דרכים ואני בתהליך שיקומי מזה כמעט 3 שנים. כרגע אני לוקחת סרוקסט 20 מ"ג (1 ביום) וכדורי שינה סטילנוקס 10 מ"ג (1-2 בלילה). מכיוון שאני סובלת מכאב כרוני תקופה ארוכה מצאתי שמריחואנה עוזרת לשיכוך כאבי ומיכוון שזה לא מאושר לי רפואית הייתי רוצה לדעת אם כרוך סיכון בשימוש בתרופות אלו יחד. ידוע לי שזו שאלה לא קונבנציונאלית אך לצערי עדין לא קיבלתי תשובה מאף גורם מוסמך לכן אשמח אם אקבל תשובה. בתודה, קרן.

12/10/2000 | 06:56 | מאת: ד"ר אבי פלד

מריחואנה אינה תרופה כי עם סם מסוכן מאד לבריאות אני מתאר לעצמי שמצבך אננו טוב גם בלי מריחואנה - עם את לא רוצה לחטוף גם סכיזופרניה או מחלת נפש אמיתית אחרת אז תזהרי מסם מסוכן זה הערה צינית: היתרון היחידי בסם הוא בכך שמריחואנה תספק יותר עבודה ופרנסה לפסיכיאטרים במחלקות קשות וסגורות

15/10/2000 | 02:59 | מאת: גלי

ד"ר פלד, סלח לי, אבל אם כל הכבוד לך ולתואר שעומד מאחורך, אני חייבת להודות שמזמן לא שמעתי שטויות גדולות מאלה. כהתחלה, אני רק רוצה להזכיר שמריחואנה, לא רק שאינה מסוכנת ב-כ-ל-ל לבריאות, היא בהרבה מקרים רפואיים עוזרת. בהמשך, יהיה נחמד לדעת מאיפה אתה שואב את המסקנות שלך שמריחואנה גורמת לסכיזופרניה, מעניין על איזה מחקר אתה מתבסס, הייתי רוצה לראות את הקורולציה בין השניים ד"ר פלד, שלא נדבר על מחקר מדעי. לגבי מחלות נפש אמיתיות אחרות כמו שאתה מגדיר אותם, הייתי מצפה לאחד כמוך להתבטא במינימום של שפה אקדמית. ישנם סמים שמקושרים למחלות נפשיות כמו אקסטזי ואחרים מכיוון שהם מפריעים לתפקוד הנורוטרנזמיטורים במוח, דבר שמריחואנה מעולם לא ידעה לעשות. ברור לי כי אתה כנראה ממש אנטי הסם ואולי אף מפחד ומעולם לא טרחת ממש לבדוק את העניין. חבל רק שאתה נותן עיצות לאנשים כאן שאכן חושבים שלך אפשר להאמין כי אתה ד"ר. ולסכם, מריחואנה מעולם לא קושרה לשום בעיה רפואית. אין לה השפעות לטווח ארוך, ולא שום דבר מעבר להגברת קצב לב בטווח הקרוב. העניין היחיד שמסוכן לבריאות היא הדרך שבא היא נכנסת לגוף וזה בצורת עישון. אויר חם עלול לפגוע בריאות. לא רק זה שהרבה משתמשים מעשנים ג'וינט ללא פילטר, מה שהופך את הנזק ליותר כבד. אך זה לא נזק של הסם עצמו. אם יום אחד תרצה להבין למה אינה חוקית למרות הכל אשמח להכנס איתך לויכוח כלכלי-פוליטי. קרן, לגבי שאלתך עם עניין ערבוב התרופות, המלצתי אליך היא לפנות לפסיכיאטר, יש כאלה אפילו בנט. את לא חייבת לחשוף את זהותך. רק לשאול את הפסיכיאטר המומחה לעניינים שכאלה בכנות כפי שהצגת את שאלתך כאן.

12/10/2000 | 00:40 | מאת: גלית

האם ייתכן שחולה הנוטלת כדורים לטיפול בבעיות נפשיות תיעלם מביתה ללא כל הודעה?

14/10/2000 | 18:07 | מאת: טלי וינברגר

גלית שלום רב, התנהגות של היעלמות מהבית אינה נובעת מלקיחת כדורים, כי אם ממצב נפשי מעורער שאליו הגיעה הבחורה. זה נשמע מדאיג למדיי. אולי תפרטי במה מדובר? בברכה, טלי פרידמן

12/10/2000 | 00:03 | מאת: ליאת

שלום, בשנה וחצי האחרונה איני מתפקדת כמו שצריך אני כל הזמן בדיכאון, בוכה ולא מתפקדת כמו שצריך. אני לא יוצאת המון מהבית ומסרבת להיפגש עם חלק מחברי. אני חוטפת התקפי אכילה אבססיבית. אני חושבת המון על התאבדות ורצון למות ובעבר גם ניסתי זאת יותר מפעם. גם בכמה מיקרים חוזרים פגעתי בעצמי פיזית, וסיכנתי את עצמי. אני רואה פסיכולוג אך זה לא עוזר. אני מרגישה חולה ולא נורמלית. אני חושבת שאני צריכה טפול ואולי כדורים. אני חושבת על אישפוז.

12/10/2000 | 00:13 | מאת: יעקב

אולי כדאי שלתליפי פיסיאטר? האם ייעצו לך להשתמש בפרוזאק?

12/10/2000 | 00:23 | מאת: ליאת

אני לא יודעת לאן לפנות, ולא לא הציעו לי

12/10/2000 | 00:19 | מאת: נחמן

אני חושב שזו סתם הפיכת זבוב לפיל גם לי היה רצון אבל אחרי מה שגיליתי על עצמי אני מיתמודד ניפלא אני אישית ממליץ לך ליקרוא את הספרים : "מריטת עצבים-ADD" מאת ד"ר אדוורד מ.האלוול וד"ר ג'ון ג'.רייטי הוצאת "אור-עם" הספר מדבר על "הפרעת קשב" "ימי שלישי עם מורי" מאת מיץ' אלבום הוצאת "מטר" מדבר על משמעות החיים "איזורי המישגה שלך" וויין וו.דייר הוצאת "ביתן" ספר טוב ליקרוא מומלץ לכל אחד עם או בלי בעיות פסיכולוגיות נ.ב.אני גם היתי אצל פסיכולוג וכיום אמא שלי לא מכירה את ההיתנהגות שלי והאומץ והביטחון שיש לי

12/10/2000 | 06:57 | מאת: ד"ר אבי פלד

האם ניבדקת אצל פסיכיאטר ? בבדיקה של 30-45 דקות פסיכיאטר טוב יוכל להמליץ לך מה לעשות

12/10/2000 | 09:14 | מאת: ש ס ( לא המפלגה)

1. אל תפני לפסיכולוג בשוק הפרטי אם אין לך אמצעים 2. אל תפני לרפואה המשלימה 3. אל תתייעצי עם משפחה וחברים כי הם לא מבינים בנושא בריאות הנפש 4. לא מתגברים על זה לבד 5. פני לרופא המשפחה ובקשי תרופות ארגעה שהוא רשאי לתת לך ובקשי במקביל שרופא המשפחה יפנה אותך לשירותי בריאות הנפש של קופת החולים אליה את משתייכת

14/10/2000 | 18:12 | מאת: טלי וינברגר

ליאת שלום רב, נראה כי את נמצאת בתקופת משבר, וזה לא קל עבורך. אני מצטרפת לדעתו של ד"ר פלד לגבי פנייה לפסיכיאטר והוספה של טיפול תרופתי. שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפויטי (שיחות) הוא בדרך כלל היעיל ביותר, בעיקר במצבי דיכאון. אם את זקוקה להמלצות, צרי עימי קשר ואנסה לעזור (הפרטים בכרטיס האישי שלי). בברכה, טלי פרידמן

11/10/2000 | 22:56 | מאת: דנה

אני בחורה בגיל 21 שעד לפני מספר חודשים הייתה לי חרדה קבועה לאורך כול שעות היום המאופיינת במחשבות שליליות נשימה מואצת ופחדים ששמעכבים אותי ומונעים ממני לעשות דברים כגון: לדבר עם בנים בצורה נורמלית , לרדת למטה להביא דואר כול פעם שהייתי הולכת בכול רחוב שהוא לא ראשי הייתי מפוחדת לגמרי . מפני כמה חודשים החרדות כמעט ונעלמו בעיקר משום שאני עושה מדיטציות ולא נותנת לעצמי לחשוב על הנושא(ולשם שינוי מצליחה משום מה) אולם כולפעם שאני רואה או קוראת בעיתון החרדה חוזרת. תמיד אומרים בספרים תתמודד עם הפחד ותחשף אליו. מובן כי אין כיצד להתמודד עם פחד זה... בקיצור מה לעשות כדי שלא אשנה את חיי כתוצאה מכך. (אציין כי היו לי גם פוביות כתוצאה מהחרדה כמו לא לדרוך על הקוים וכו.. אני מודעת לעובדה שמעשים אלטו אינם הגיוניים לאחרונה גם הם נפסקו אך אני חוששת שיחזרו..) תודה רבה. דנה.

12/10/2000 | 07:01 | מאת: ד"ר אבי פלד

יתכן שמדובר בתסמונת חרדה יש טיפול יעיל וטוב לתסמונת כזאת צרי קשר דרך כרטיס אישי בפורום ואשמח לעזור (לחיצה על שמי בדף הפורום)

14/10/2000 | 18:15 | מאת: טלי וינברגר

דנה שלום רב, לפי התיאור שלך את מצבך, נראה כי את זקוקה לעזרה מקצועית. התחילי אצל הפסיכיאטר, שהוא יתאים לך טיפול תרופתי שיסייע לך מידית בהתמודדות עם החרדות, ואח"כ התחילי גם בטיפול פסיכותרפויטי (שיחות) על מנת לחזק את המנגנונים הנפשיים , כדי שבעיד תוכלי אולי להתמודד עם החרדות בכוחות עצמך ללא סיוע של תרופות. אם את זקוקה להמלצות או כיוון, צרי קשר . בברכה, טלי פרידמן

11/10/2000 | 19:52 | מאת: ניצן

שלום רב, הנני בגיל 26 האם יש קשר בין מתח ולחץ מםני חרדות מםני בחינות לבין תחושת סחרורות - פצעים - רזון כיצד כדי ללהתמודד עם לחץ הבחינות באוניבריטה ? האם יש השפעה לכך שלא ישנים לפני בחינה - או שקמים מוקדם בבוקר ???? בברכה ניצן

12/10/2000 | 07:02 | מאת: ד"ר אבי פלד

סחרחורת יכולה להיות קשורה לחרדה ומתח יש טיפולים תרופתיים וגם התנהגותיים לחרדת בחינות

27/03/2001 | 20:00 | מאת: תם

ד"ר פלד כתב/ה: > > סחרחורת יכולה להיות קשורה לחרדה ומתח > יש טיפולים תרופתיים וגם התנהגותיים לחרדת בחינות מה הן התרופות הניתנות להקל לפני בחינה, ולמנוע פחד.

27/03/2001 | 20:04 | מאת: תם

ד"ר פלד כתב/ה: > > סחרחורת יכולה להיות קשורה לחרדה ומתח > יש טיפולים תרופתיים וגם התנהגותיים לחרדת בחינות מה הן התרופות הניתנות להקל לפני בחינה, ולמנוע פחד.

14/10/2000 | 18:20 | מאת: טלי וינברגר

ניצן שלום רב, תקופת הלימודים באוניברסיטה מהווה תקופה לא קלה עבור סטודנטים רבים, ועוד יותר זה הופך לקשה בתקופת המבחנים. הלחץ והחרדה גוברים לרמות גבוהות ביותר, ואז צצות תופעות פיזיות שונות: עייפות, סימני חרדה, סחרחורות, דפיקות לב ואפילו סימנים חמורים יותר כגון: התפתחות של מחלות פיזיות שונות, תשישות קיצונית, רזון או השמנה קיצוניים וכו'. להערכתי כדאי לך לפנות לשירותיי הייעוץ של האוניברסיטה. שם תמצא תמיכה וסיוע במצבך. המצב אותו אתה מתאר הינו שכיח למדיי וחבל שתתמודד עימו לבד. מה דעתך? בברכה, טלי פרידמן

11/10/2000 | 15:33 | מאת: רבקה

שלום, אודה לכם באם תשלחו אלי מאמרים וכתבות אודות התרופה "ריטלין", האם השימוש בתרופה מוגבל לגיל מסויים, לתקופה מסויימת ומהן תופעות הלוואי של התרופה. האם יש תחליף לתרופה בחנויות טבע - הומאופתי? תודה מראש רבקה

11/10/2000 | 23:08 | מאת: דיאן

רבקה כתב/ה: > > שלום, > > אודה לכם באם תשלחו אלי מאמרים וכתבות אודות התרופה "ריטלין", > האם השימוש בתרופה מוגבל לגיל מסויים, לתקופה מסויימת ומהן תופעות > הלוואי של התרופה. האם יש תחליף לתרופה בחנויות טבע - הומאופתי? > > תודה מראש > > רבקה רבקה שלום, אני מאמינה ששאלה זו אינה מובעת אלא מתוך דאגה פרטית לילדך או לקרוב ויקר לך ביותר. קיימים מאמרים רבים תחת המילה ritalin.com. יש לא מעט התנגדות בקהילה הרפואית,וקיימות לא מעט תופעות לוואי כמו דכדוך , האטה בגדילה וכו. הסנגור הגדול של התרופה הינו מערכת החינוך. אני ממליצה לך לקרוא ספר בשם ילדי האינדיגו של לי קרול. אשמח להחליף עימך אינפורמציה בנדון. בברכת חג שמח ושתהיה לנו שנת שלוה ושלום דיאן

12/10/2000 | 00:01 | מאת: מרי

אין לי תשובה ממש בשבילך או לילדך אבל אני בת 23 וכבר שנתיים משתמשת ברטלין ואני מאוד מאוד שמחה שהתחלתי עם הכדורים. יש לי ידיד שבגיל קטן הוא השתמש ברטלין והוא אומר שזה עזר לו מאוד היום בכלל לא מרגישים שיש לו בעיה או היתה לו. אני יודעת שאם היתה לי את האפשרות לחזור אחורה לילדות שלי הייתי רוצה שאמא שלי היתה נותת לי את הכדורים זה היה חוסך לי המון בעיות וצרות אחרות. מקווה שעזרתי ובהצלחה. מרי

12/10/2000 | 00:32 | מאת: נחמן

שלום לך אני אדם שלוקה(לא סובל)בהפרעת קשב אני כיום אדם במכינה קדם צבאית לאחר שמינית גיליתי שאני לוקה בהפרעת קשב באמצע השמינית אני נילקחתי לפסיכולוג עקב מיבחן ששאלתי את המורה אם רוצה הוא שאתאבד מאז ועד היום אני בעליה מתמדת הפסיחולוג רצה לתת לי ריטלין אבל אמי לא הסכימה אני בלי ריטלין למדתי על התיסמונת הזאת דרך ספר הניקרא: "מריטת עצבים-הפרעת קשב(ADD?)" של ד"ר אדוורד מ.האלוול וד"ר ג'ון ג'.רייטי הספר מסביר על התיסמונת ואפילו שני המחברים לוקים בה הוא גם מסביר על רוב התרופות יש ספר נוסף הניקרא "איזורי המשגה שלך" וויין וו.דייר המדבר על נושה שלא קשור אבל קשור מומלץ בחום גם לך וגם לכל מי שסביבך

12/10/2000 | 00:33 | מאת: נחמן

שלום לך אני אדם שלוקה(לא סובל)בהפרעת קשב אני כיום אדם במכינה קדם צבאית לאחר שמינית גיליתי שאני לוקה בהפרעת קשב באמצע השמינית אני נילקחתי לפסיכולוג עקב מיבחן ששאלתי את המורה אם רוצה הוא שאתאבד מאז ועד היום אני בעליה מתמדת הפסיחולוג רצה לתת לי ריטלין אבל אמי לא הסכימה אני בלי ריטלין למדתי על התיסמונת הזאת דרך ספר הניקרא: "מריטת עצבים-הפרעת קשב(ADD?)" של ד"ר אדוורד מ.האלוול וד"ר ג'ון ג'.רייטי הספר מסביר על התיסמונת ואפילו שני המחברים לוקים בה הוא גם מסביר על רוב התרופות יש ספר נוסף הניקרא "איזורי המשגה שלך" וויין וו.דייר המדבר על נושה שלא קשור אבל קשור מומלץ בחום גם לך וגם לכל מי שסביבך לא שייך ההפרעת קשב

11/10/2000 | 09:16 | מאת: קרן אמא של רתם

בתי בת שנה ושמונה חודשים, ועד היום שהיא משתמשת בבקבוק+שמיכה (חפץ מעבר) לסיפוק צרכי המציצה. היא במשפחתון כמר חמישה חודשים. אתמול היא מצאה מוצץ במקרה ומאותו הרגע היא לא מוכנה לעזבו . הוא כל הזמן בפיה והיא בוכה ומבקשת אותו כשהוא לא. שאלתי היא: מה לעשות? האם לתת לה להשתמש במוצץ? בגיל כה מאוחר? או האם כדאי להעלים לה אותו ומיד? האם זה צורך פסיכולוגי ופיזיולוגי? עליי לציין שהיא בקושי מוצצת את המוצץ ויותר משחקת איתו בפה... רותם היא בת יחידה (so far...)

11/10/2000 | 14:45 | מאת: גלית

קרן שלום, במקרה ראיתי את השאלה שלך והתעניינתי כי היא נוגעת גם לי, הבן שלי הגדול בן שנתיים ועשרה חודשים (!!!) ועדיין לא נגמל מהמוצץ! הוא עושה לנו טרור כשהמוצץ נלקח ממנו. וגם הקטן שלי בן השנה + חודשיים. עדיף מוצץ על אצבע שתלווה אותה בפה כל חייה. עצתי לך, תני לה! אם זה מרגיע אותה וטוב לה אז למה לא? לחתונה שלה היא כבר לא תגיע עם מוצץ! תהני מגידולה.

12/10/2000 | 07:04 | מאת: ד"ר אבי פלד

לדעתי אין בעיה לאפשר לה את המוצץ

12/10/2000 | 10:46 | מאת: מושית

גם הבן שלי שהוא ילד מקסים, בן שנתיים וארבעה חודשים מוצץ מוצץ ואני תמיד אומרת לסבתות שממהרות לגמול, שעד הבר מצווה הוא כבר יגמל וחוץ מזה שלמוצץ יש יתרונות

12/10/2000 | 10:48 | מאת: מושית אמא של אוהד

גם הבן שלי שהוא ילד מקסים, בן שנתיים וארבעה חודשים מוצץ מוצץ ואני תמיד אומרת לסבתות שממהרות לגמול, שעד הבר מצווה הוא כבר יגמל וחוץ מזה שלמוצץ יש יתרונות

14/10/2000 | 18:26 | מאת: טלי וינברגר

לאמא של רותם, לא נראה שמדובר בבעיה. תני לילדה להנות מהגילוי החדש. אם זה יהפוך ליותר אובססיבי בעתיד , עוד כחצי שנה לדוגמא, אז אולי יש מקום להתייעץ עם הפסיכולוג בגן. בכל מקרה זה לא נראה בעייתי. הרבה אושר ונחת, זה העיקר. בברכה, טלי פרידמן

11/10/2000 | 09:11 | מאת: קרן אמא של רותם

בתי בת שנה ושמונה חודשים והיא רכושנית מאוד לגבי החפצים השייכים לה. כשהולכים לגן שעשועים היא לא מוכנה לתת לאף אחד מהילדים לגעת בדברים שלה ואם בכל זאת נגע היא תנסה לקחת זאת בכל בצירוף של בכי מעורר רחמים. שאלתי היא: האם זה דבר טבעי? האם יש לתת לה לעבור שלב זה או האם יש ללמד אותה שיש להתחלק? אפילו במחיר של בכי עליי לציין שרותם היא בת יחידה (עד כה). מה אתם ממליצים? .

14/10/2000 | 18:31 | מאת: טלי וינברגר

קרן שלום רב, נראה כי מדובר בתהליך נורמטיבי בילדה יחידה שטרם למדה את מהות ההתחלרקות והשיתוף עם האחרים. לעיתים יש ללמדה להתחלק, אפילו במחיר של בכי, אולם לשבח אותה על בגרותה ויכולתה להיות "ילדה גדולה" ובתמורה לקבל משהו אחר במקום (החל מחפצים קונקרטיים וכלה בהרעפת אהבה, חיבוקים וכו'). יתכן וצירוף ילד נוסף למשפחה יאפשר תהליך שכזה באופן מואץ וטיבעי... אולם זה לא יהיה קל... בהלצחה, טלי פרידמן

11/10/2000 | 04:16 | מאת: ליאת

שלום רב! רציתי לדעת האם אמיר זוהר חוזר לפורום או שהוא יצא לחופשה בלתי מוגבלת מהפורום? מתגעגעים אליו.

14/10/2000 | 22:36 | מאת: אמיר זהר

שלום ליאת חזרתי מהחופשה אבל אני מאד עסוק. אוכל לענות בפורום על בסיס פחות קבוע. אשתדל לענות אחת לשבוע על שאלות שיופנו אלי. בברכה, אמיר

10/10/2000 | 21:13 | מאת: חדש

עשיתי לאחרונה בדיקת TOVA ושם קראתי שציון הבדיקה משתנה בהתאם לרמת המשכל של הנבדק מכיוון שאצלי רמת המשכל קרובה ל160 מה ניתן לעשות יותר ?

10/10/2000 | 23:03 | מאת: ד"ר אבי פלד

השאלה לא ברורה לי

11/10/2000 | 16:07 | מאת: חדש

איזה עוד בדיקות נתן לערוך על מנת לאבחן את הבעיה כיוון שאנשים עם מנת משכל גבוהה מחפים יותר טוב על הבעיה יש לי בעיה אבל אני מחפה עליה בכל מיני צורות וזה די מפריע

12/10/2000 | 09:17 | מאת: ש ס ( לא המפלגה)

אצלי אובחנה התסמונת בגיל 46

12/10/2000 | 16:18 | מאת: חדש

והתחלת טיפול ? זה עוזר?

16/10/2000 | 00:25 | מאת: טלי וינברגר

לחדש שלום רב, פסיכולוגים בלבד הם היחידים המוסמכים בעיניינים של מבחנים ומבדקים פסיכולוגיים. נראה לי ששאלתך אמורה להיות מופנית לאמיר זוהר, הוא פסיכולוג קליני. תנסה לפנות אליו דרך הדואר האלקטרוני, וכדאי שתתאזר בסבלנות. עדיף לא לקבל תשובה, מאשר לקבל תשובה לא מוסמכת וחובבנית. הלוא כן? בכל אופן, אינני מכירה את סוג המבחן, ולכן, אין באפשרותי לענות לך. מצטערת. בברכה, טלי פרידמן

10/10/2000 | 19:50 | מאת: עמית

לד"ר פלד שלום תודה על תשובתך, אבל המצב שתארת הוא לא רלונטי כשאימי גונבת דברים מכל מקום אני חושבת שהיא עושה זאת במכוון והיא כן מודעת לזה לדוגמא כל פעם שהיא חוזרת בעבודתה היא חוזרת עם משהו גם הגנבות שלה לדעתי נעשות במכוון אולי מכיון שאף פעם לא היה לה שפע? לא יודעת להצביע אודה לך על תגובתך.

10/10/2000 | 23:05 | מאת: ד"ר אבי פלד

עם זאת הסיבה אז לא מדובר בקלפטומניה

14/10/2000 | 18:36 | מאת: טלי וינברגר

עמית שלום רב, אני קוראת את פנייתך, ואני מבינה כמה קשה לעמוד במצב בו את נמצאת. זה לא קל לראות את הורינו בקלקלתם, ועוד במצב כה מביך ולא מובן. טרם הבנתי אם ניסית לעמת אותה עם הדברים? אם כן, מה היה ההסבר שלה לגניבות? אם לא, מדוע לא? בברכה, טלי פרידמן

10/10/2000 | 17:30 | מאת: אופיר

איפה הם ? אופיר

14/10/2000 | 18:37 | מאת: טלי וינברגר

שבתי עם כוחות מחודשים תודה על ההתעניינות בברכה, טלי פרידמן

10/10/2000 | 17:01 | מאת: לימור

לדר' פלד שלום. לפני כמה ימים גיליתי את הפורום הזה ואני חייבת להגיד לך תודה על הרעיון הגדול. אני נוטלת סרוקסט 20 מיליגרם כבר שלושה חודשים בגלל חרדות שהתפתחו עם הפרעת אכילה שאני סובלת ממנה.הסרוקסט לא עושר בשבוע הראשון שנטלתי החרדות רק גברו והגעתי למצב של מספר גבוה של התקפות ביום .כיום המצב רגוע אבל לא כל כך טוב, הפסיכיאטרית שהייתי אצלה אמרה שזה בסדר ורצוי לדאוג לבעיה של הבולימיה. איני יודעת כבר מה לעשות. אני רוצה לציין שלפני הסרוקסט שתיתי כמה תרופות אחרות ללא השפעה טובה.כמו כן איני מסוגלת לישון באופן רציף ומאז הסרוקסט יש ליכל מיני חלומות משונים. אשמח אם תוכל לעזור לי. תודה. גמר חתימה טובה לימור

10/10/2000 | 23:08 | מאת: ד"ר אבי פלד

שלום לימור נראה לי שאת זקוקה לאיזון - יתכן מינון יותר נמוך או גבוה - יתכן תכשיר אחר או נוסף (כגון לשינה) - נתן לצור קשר טלפוני דרך כרטיס אישי בדף הפורום

11/10/2000 | 16:17 | מאת: לימור

לדר' פלד תודה רבה על תשובתך . לא ציינתי שאת הסרוקסט קיבלתי גם במינון 40 מג אבל אז ההשפעה היתה שהמצב רוח שלי היה יותר מידי מרומם. ובקשר לכדורי שינה אני כל הזמן מנסה כדורים אחרים ויש השפעה רק שלמחרת אני לא מצליחה לתפקד כל כך. אני לא מוצאת איפה יש כרטיס אישי בדף הפורום האם אני יכולה ליצור איתך קשר טלפונית. אשמח אם תענה לי על התשובה עוד היום כי אני יוצאת לעשרה ימים חופש. תודה . חג שמח לך ולכל שואלי השאלות. הרבה בריאות.

10/10/2000 | 15:51 | מאת: חיים

האם קיים מושג כזה - "דרמת הילד המחונן" ? מהן הבעיות ומהי דרך הטיפול ?

10/10/2000 | 23:09 | מאת: ד"ר אבי פלד

דרמה כזאת לא מוכרת לי

11/10/2000 | 19:40 | מאת: זאב

ה "דרמה של הילד המחונן" הוא שם ספרה של אליס מילר, העוסק בהתפתחותה של אישיות ו/או פגיעה נרקיסיסטית, כתוצר של נסיונות להענות לצרכיהם של דמויות סובבות. החל מן האישיות הראשונית הנתפסת כ "מייצרת" המבנה - האם. כתולדה מתפתח מבנה אישיותי "זייפני". ה"דרמה" היא יכולתו של הילד הצעיר לזהות את צרכי הדמות קודם שהבשיל והבין מה המנגנון הפועל סביבו. באנגלית נקרא הספר "THE DRAMA OF BEEING A CHILD" מן השם ניתן לראות כי התפיסה היא כי זהו תהליך בלתי נמנע של גדילה והתפתחות, אשר עשוי להפוך לפתולוגי במסגרת של גדילה עם אם "נרציסיסטית" במיוחד כזו המתקשה לראות ולהעמיד את צרכי ילדיה קודם לשלה. הטיפול הוא טיפול פסיכותרפוייתי "רגיל" ואת מוזמנת לפנות לכזה באם את מזהה או חשה צורך כזה.

11/10/2000 | 21:13 | מאת: אופיר

הספר יצא בעיברית ? אתה פסיכולג ??? אופיר

14/10/2000 | 22:40 | מאת: אמיר זהר

שלום חיים מדובר בספר מאד מומלץ של אליס מילר. הספר מטפל בבעיה של אנשים עם פגישעה נרקסיסטית. הטיפול המומלץ הוא טיפול אנליטי. בברכה, אמיר

10/10/2000 | 14:56 | מאת: orna

שמי אורנה יחיאל נשואה + 1. לפני כשנה פניתי יחד עם בעלי לייעוץ/טיפול זוגי בעקבות קשיים בחיי הנישואים שלנו. לאחר טיפול זוגי של כשנה - המליצה לי המטפלת שטיפלה בנו לפנות לטיפול פרטני משום שלטענתה הבעיה נמצאת אצלי, ושהיא תשוב כל פעם בכל מערכת יחסים שאקיים. ניסיתי לפנות למטפלים מטעם מכבי שרותי בריאות אך לא מצאתי הגדרה (ציטוט של המטפלת שלנו) "פסיכולוג קליני - אנליטי. לא ברור לי באם קיים דבר כזה. אם כן, אשמח להתוודע אליו ולהתחיל בטיפול (רצוי במסגרת הקופה), שכן מאוד קשה לי לאחרונה . בתודה,

10/10/2000 | 19:44 | מאת: עינת

אני מטופלת דרך פסיכולוגית במכבי. התחלתי לפני שלוש שנים בתעריף של 146 ש"ח, והתעריף עלה בהדרגה ל-170 ש"ח. לפני חודשיים קיבלתי הודעה שהתעריף יעלה ל-250 ש"ח החל בינואר. תבדקי היטב את כל האופציות שלך, שכן פעמים רבות מדובר בטיפול ארוך וראוי לבדוק את כדאיות ההשתתפות לעומת מציאת מטפל זול יותר (אני לא יודעת איפה את גרה, מחיר המטפל תלוי גם במיקום הגאוגרפי).

10/10/2000 | 23:13 | מאת: ד"ר אבי פלד

המחיר שהזכרת הוא זול מאד לטיפול מהסוג הזה

10/10/2000 | 19:44 | מאת: עינת

אני מטופלת ע"י פסיכולוגית דרך מכבי. התחלתי לפני שלוש שנים בתעריף של 146 ש"ח, והתעריף עלה בהדרגה ל-170 ש"ח. לפני חודשיים קיבלתי הודעה שהתעריף יעלה ל-250 ש"ח החל בינואר. תבדקי היטב את כל האופציות שלך, שכן פעמים רבות מדובר בטיפול ארוך וראוי לבדוק את כדאיות ההשתתפות לעומת מציאת מטפל זול יותר (אני לא יודעת איפה את גרה, מחיר המטפל תלוי גם במיקום הגאוגרפי).

10/10/2000 | 23:12 | מאת: ד"ר אבי פלד

פסיכוטראפיסת טוב יהיה מספיק טוב בשבלך אנליטי - מונח הקשור לפסיכואנאליזה - שיטה שעברה אינטגרציה לפסיכוטראפיה

14/10/2000 | 18:50 | מאת: טלי וינברגר

אורנה שלום רב, מדוע הבחירה דווקא בטיפול מסוג זה? מה ידוע לך על סוג הטיפול שכל כך מרשים אותך? אני יכולה לסייע לך לגבי המלצות על מטפלים אנליטיים. צרי עימי קשר דרך הפרטים בכרטיס האישי. בברכה, טלי פרידמן

04/11/2000 | 11:59 | מאת: עינת

בתקווה שאת קוראת את ההודעה: אם באמת התחלת טיפול פסיכולוגי דרך מכבי, וכמוני את חשה שתעריף הטיפול מוגזם, אשמח אם תצרי אתי קשר. אני מנהלת מאבק בהעלאת התעריף. עינת: [email protected]

10/10/2000 | 14:38 | מאת: שמעון

זה כבר כמה שנים שאבי מדמיין שאימי שוכבת עם כל מיני פעם זה גיסי פעם זה חבר פעם זה אחי פעם זה הנכד שלו אנו כבר חסרי אונים לגביי ההתנהגות שלו והוא לא מוכן ללכת לשום טיפול פסיכיאטרי הוא גם כן מקלל מאיים וחושב שכולם נגדו אבקש מכם בכל לשון של בקשה איך אנו מתמודדים עם הנושא הנ"ל

10/10/2000 | 23:20 | מאת: ד"ר אבי פלד

אתה בבעיה החוק בארץ אומר שלא ניתן לבדוק או לטפל באדם בניגוד לרצונו אלא עם יש סיכון מיידי לעצמו או זולתו (לפי חוק זה עד שהוא לא ממש יתקיף או יהיה על סף התקפה (של אמך כניראה) ידיך כבולות מבחינת החוק אתה תאמר שזה חוק לא צודק ובעייתי - ובצדק - את "התודה" על החוק אתה צריך להפנות לאגודת זכויות האדם אשר בהתקפה על הפסיכיאטרים פעלה להגביל את סמכותם ליבדוק ולאשפז מתוך הטיעון שאין פסיכיאטר יכל להגביל חופש של אדם באישפוז זה גם טיעון נכון אבל במקרה שלך אתה נופל בין הכסאות בשורה תחתונה - או שהוא יהיה מסוכן לסביבה או שתשכנע אותו להבדק עדכן אותי - המיקרים האלו מענינים אותי

11/10/2000 | 06:17 | מאת: שמעון

ד"ר פלד שלום אנו ניסינו כמה וכמה פעמים לשכנע את אבי ללכת לטיפול אבל הוא לא הסכים ללכת מרצונו . האם אנו ילדיו יכולים לאשפז אותו בעל כורחו עם כל הכאב בנ"ל ? אנו בסה"כ רוצים לבריאותו ולא שום דבר יותר

10/10/2000 | 13:43 | מאת: gila

בעלי ואני הורים לילדה מקסימה נבונה אינטיליגנטית ורגישה מאד בת 5. לעיתים (כפעם בשבוע) ילדתנו מתעוררת מסיוטים וקוראת לנו לעזרה. כאשר אנו מנסים להעירה כדי להראות לה שהיא בחדרה הבטוח עם אמא ואבא היא אינה מוכנה לספר לנו על מה חלמה ומה קרה בחלום. לאחר הרגעתה היא חוזרת לישון ואינה מתעוררת שוב. אנו משתדלים מאד לא לחשוף אותה לדברים העלולים לפגוע ברגישותה כמו אלימות בטלוויזיה (ערוץ 6 - אסור אצלנו) הן בערוצי הילדים והן בערוצי המבוגרים וכן אנו בוררים בקפידה אלו ספרים לקנות ועל אלו לפסוח. האם גדילתה ב"צמר גפן" הפך לרועץ או שמא עליי לבדוק לעומק מה קורה עימה במשך היום בו איננו נמצאים איתה? או שכל זה עורבא פרחא היות ולכל ילד יש סיוט משלו ?

10/10/2000 | 23:21 | מאת: ד"ר אבי פלד

לא הייתי מתרגש מהתופעה -

11/10/2000 | 09:16 | מאת: gila

מדוע ?

10/10/2000 | 12:12 | מאת: dabi

ביתי החלה טיפול לפני מספר שנים. א"כ הפסיקה.אחרי גיל 18 החלה שוב. היא "פלטה" יום אחד שיש לה בעיות קשות, אטותם היא מלבנת עם המטפל. שאלתי: 1) האם המטפל רשאי לשתף אותי בבעיות ללא ידיעת ביתי ? 2) האם עלי ללחוץ ע"מ שתשתף אותי? מה עושים . תודה דבי

10/10/2000 | 23:23 | מאת: ד"ר אבי פלד

רופאים אמונים על סודיות רפואית - פרט למיקרים המצוינים בחוק למסירת אינפורמציה יש להסיג חתימה על וויתור סודיות

10/10/2000 | 11:17 | מאת: דורית

שלום רב, אני סובלת ממחלה כרונית המשפיעה על תפקודי- אינני עובדת, נוהגת וכדומה- ומאופיינת בתקופות של החמרה מול תקופות של שיפור מסוים. הייתי בקשר בשנה האחרונה עם פסיכולוגית פסיכודינאמית. אני חשה שהקשר עימה אינו עונה על הצורך שלי להתמודדות יומיומית עם הבעיות- בעיות בזוגיות, בחיים בכלל, חרדות וכדומה, ולכן סיימתי לפני כחודשיים את הקשר. שאלתי- איזה סוג טיפול מומלץ במצבי?

10/10/2000 | 23:24 | מאת: ד"ר אבי פלד

תמיכתי יעוץי

10/10/2000 | 10:49 | מאת: לילי

שלום רב, אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי מזה כשנה כאשר לאחרונה התחלתי בהליכי גירושים. המטפל שלי, במספר רב של מיקרים מדבר איתי בבוטות רבה ובין השאר מדבר על הקשר בינינו (ביני לבינו), על פנטזיות המין שלו, קורא לי משיריו ועוד.. מעבר לזאת אני שואבת עידוד וחוזק מהטיפול. שאלתי היא האם סוג כזה של טיפול יש בו מחוסר האתיות המקצועית או אף תחילתה של הטרדה מינית (כפי שמספר מקורבים לי חושבים). אנא הערותיכם והארותיכם תודה לילי

10/10/2000 | 11:00 | מאת: noam

למיטב הבנתי יש פה חציית גבולות ! אני מציע שתגידי לו שעליו להפסיק-או שתדווחי עליו לועדת האתיקה.

10/10/2000 | 17:53 | מאת: הדר

לילי מאחר ואת כבר שנה בטיפול אז את כבר לבטח יודעת שתהליך זה מחייב אמון מלא מצידך במטפל והאירועים אותם את מתארת עושים רושם שהוא מנצל אמון זה לצרכיו האישיים גם אם את לא בטוחה ואינך רוצה להאשים סתם אדם שכן עזר לך ואת מרוצה מהטיפול ההרגשה עצמה שמשהו לא תקין כבר מביאה לאור אדום אני מציאה לך שלמען עצמך תפני בשאלה זו לאיש מקצוע אחר או אולי מנהלי הפורום יוכלו לעזור חשוב לי לחזק אותך לפעול בעיניין כי שהטיפול הארוך שעברת יהיה לך חוויה חיובית ומתקנת ולא כמשהו ששלילי שהביא אותך למקומות שעליהם לא התכוונת להגיע

10/10/2000 | 19:14 | מאת: ג'וני

יכול להיות שאת מפרשת בצורה שגויה את התנהגותו של המטפל שלך. בטיפול נפשי נדרשת התאמה אישיותית בין מטפל למטופל. יכול להיות שהתאמה כזאת לא קיימת כאן וזאת לבדה סיבה מספקת לסיים את הטיפול. את לא צריכה להמשיך ללכת אליו בשביל לדעת מה כוונותיו להמשך. מספיק שהתנהגותו עכשיו פוגעת בך בשביל לסיים את הקשר הטיפולי.

10/10/2000 | 23:27 | מאת: ד"ר אבי פלד

לפי התאור שלך זה לא נשמע טוב יש פה עדות לחוסר מיקצועיות + עבירה אטית מומלץ להחליף מטפל - לישקל מחדש את הצורך בטיפול

11/10/2000 | 19:54 | מאת: זאב

לילי שלום. נראה כי לטיפול מקום משמעותי בחייך ואת אינך "ששה" לסיימו. עם זאת את חשה אי נוחות רבה ממבנה היחסים הטיפוליים שנרקמו ביניכם. ליחסים האלו תפקיד מרכזי בטיפול עצמו וללא ספק נדרשת היכולת גם שלך וגם שלו לשוחח על המתרחש. ישנן גישות טיפוליות רבות ושונות אשר היו בוחנות בעין חשדנית כלפי ביטוי הצרכים הנרציסיסטיים של המטפל שלך בזמן הפגישות. רק את יודעת את המתרחש באמת בטיפול. הייתי מפנה אותך לספרו של ד"ר אלי זומר - "יחסים מקבילים" אשר יצא באחרונה ועיסוקו בדיוק בנושא שאת שואלת. ולמען הסר ספק, אם נחצו גבולות בביטויים המיניים של המטפל שלך כלפייך או אם את אינך מרגישה בנח אפילו לקיים את הפגישות עצמן, אל תהססי לעבור למטפל אחר ואף להתלונן בוועדת האתיקה הרלוונטית. חזק ואמץ.

10/10/2000 | 09:51 | מאת: חיים

ד.נ. אני בן 26 נשוי שלוש שנים ללא ילדים. וגילו אצלי בעייה בכמות הזרע-זרע מועט מאוד, והיה צורך בביופסיה של האשך כדי למצוא זרע לטיפולי הפרייה. נטלתי פרוזק מגיל 17 עקב חרדות .(p.d), ולאחרונה (שנה) אני נוטל סרוקסט. האם יש קשר בין התרופות לפוריות הגבר ? ,

10/10/2000 | 23:29 | מאת: ד"ר אבי פלד

התכשיר פוגע בחשק מיני (באופן זמני בתחילת הטיפול) לא ידוע לי שהוא פוגע ביצור הזרע

10/10/2000 | 09:40 | מאת: עדי

היי אני סטודנטית לריפוי בעיסוק, סוף שנה שלישית. במסגרת אחד הקורסים היותר מעניינים שלנו, עליי לכתוב עבודה הקשורה לסיטואציה שעברתי בהכשרה מעשית, תוך כדי התמקדות הנושא שעלה תוך כדי ניתוח הסיטואציה בקורס. בניתוח הסיטואציה שהעלתי התברר לי שהזדהתי עם מטופלת (או עם תגובתה למצב) בזמן שעברה ראיון קבלה. מצאתי מספר מאמרים בנושא אבל אין בהם מספיק הרחבה על העברה נגדית, מהסוג שאני חוויתי. אם ידוע למישהו על מקור/ מקורות מהימן שניתן לסמוך עליו ולבסס סביבו עבודה אקדית אני אודה לו מאוד..

10/10/2000 | 23:30 | מאת: ד"ר אבי פלד

Greenson ספר מומלץ

14/10/2000 | 20:01 | מאת: טלי וינברגר

עדי שלום רב, פני לחומר תיאורטי של התאורטיקאנים הבאים: בטי ג'וזף, ויניקוט, קוהוט, ובכלל הגישה האינטרסובייקטיבית שקיבלה תאוצה לאחרונה. בהצלחה, טלי פרידמן

10/10/2000 | 08:42 | מאת: צבי

אשתי סובלת ממחשבות כפיתיות ומפחד חברתי ( SOCIAL FOBIA ) היא מטופלת אצל פסיכולוג מזה כשנה , הוא ניסה גם טיפול התנהגותי וגם טיפול קוגניטיבי , אך ללא הועיל , הוא הציע לנסות סרוקסט , אשתי נרתעת מהעניין ממספר סיבות 1. תופעות הלוואי 2. פחד מתלות ( במילים אחרות - לשנות אישיות ע"י כדורים נראה לה מזוייף ) 3. הבושה - מה יגידו - לדוגמא היא תלך לחדר לידה וישאלו האם היא נוטלת תרופות ? היא לא תוכל להשיב שכן בגלל הבושה . עברנו על חומר מקצועי וראינו שאולי ההתנהגות שלה נובעת מחוסר איזון כימי במוח וזו תרופה כמו " איזון לחץ דם " אך ללא הואיל . אני די מיואש מהמצב וחושש בעיקר מההשפעה על הילדים . לתשובה מהירה וממצה אודה .

10/10/2000 | 11:34 | מאת: nati

hello may name is nati and i have taking this medication for a year now from my experience it does not change your personallity it simpley puts things in the right prespective no shame she has a problem as do i every one in my life knows i am using the drug even at work but side effects none during usebut now that im trying to stop well easier said then done i get chills and shortage of breath its nothing to serious you just need to stop taking it gradually then its fine. hope i have been of some help

10/10/2000 | 23:33 | מאת: ד"ר אבי פלד

לפי התאור נראה שיש צורך בטיפול תרופתי לא נראה לי שפסיכולוג (שאינו רופא) ימליץ על סוג התכשיר פנה לפסיכיאטר תתגברו על הבושה והסטיגמה חשוב יותר להתרפא

11/10/2000 | 16:41 | מאת: צבי

זו בדיוק הבעייה - היא לא מוכנה להתגבר על הבושה - במילים שלה עדיף לה למות ושלא ידעו - גם כך קשה לך בחברה . האם יש השפעות בין תרופתיות ולכן חובה לדווח כגון כדורים למניעת הריון , אנטיביוטיקה , מהלך ליד וכו '.ד"ר פלד כתב/ה: > > לפי התאור נראה שיש צורך בטיפול תרופתי > לא נראה לי שפסיכולוג (שאינו רופא) ימליץ על סוג התכשיר > פנה לפסיכיאטר > תתגברו על הבושה והסטיגמה > חשוב יותר להתרפא >

09/10/2000 | 21:19 | מאת: אלמוני

שלום אני ביישן די גדול כתוצאה מכך לא הייתה לי מעולם חברה. אני סגור ומופנם ולא יודע איך לצאת מזה. אני בן 30, וזה די מפריע לי איך יוצאים מזה?

10/10/2000 | 12:27 | מאת: abbi

חביבי החיים נגמרים מהר צא מזה. אולי תכשל 100 פעמים...אז מה...בפעם ה-101 תצליח. שנן לעצמך אני מבזבז חיי על שטויות של עצמי. קבל אומץ ועשה הכל.. הזמן בנות..חבק... נשק.. ומקסימום יגידו לא.......... הצלחה

10/10/2000 | 23:21 | מאת: אלמוני

זה נראה כל כך פשוט אך האמן שלי שזה מאוד מסובך. זה נראה בשבילי כמו מבצע צבאי אין לי מושג איך עושים ומה עושים אני ממש אובד עצות

10/10/2000 | 23:34 | מאת: ד"ר אבי פלד

כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי

11/10/2000 | 22:53 | מאת: אלמוני

שלום תוכל להמליץ על משהו יעיל? משהו שבאמת יוכל לשנות אותי?

08/10/2000 | 23:29 | מאת: עמיחי

שנה טובה, האם משהו ממשתתפי הפורום או ממפעיליו מכיר פסיכיאטר בעל נסיון בטיפול ב- Adult ADD? הבנתי שאין רבים כאלה. בעבר אובחנתי כילד היפראקטיבי. הרבה תודה מראש.

09/10/2000 | 12:49 | מאת: ד"ר אבי פלד

אין כאלה כי אין אבחנה כזאת - ADHD זה בילדים כנראה קיבלת אבחנה לא נכונה - מי איבחן אצלך דבר שלא קיים?

09/10/2000 | 19:51 | מאת: עמיחי

לד"ר פלד שלום, את האבחנה קיבלתי מנוירולוג, לאחר אבחון פסיכולוגי מקיף. האם במלואת לילד 18 שנים מתחולל נס ודופמין מתחיל לזרום בחופשיות במוח, כך שלא נשאר שריד מההפרעה???..... נשמע קצת לא הגיוני. הבנתי שבארה"ב המחקר והטיפול בנושא מאוד מפותחים (גם למבוגרים) - אצל כ-70% מבעלי ADHD בילדות נמשכים הסימפטומים גם בבגרות, האם הדי המחקר עדין לא הגיעו לארץ? אשמח לקבל תגובות ממך, מבעלי המקצוע בפורום וממשתתפים בכלל. תודה

10/10/2000 | 19:21 | מאת: ilan

דר מנור במרפאת אורלנסקי ב פתח תקווה

08/10/2000 | 21:21 | מאת: שולה

לאסתי אשמח אם תפרטי מהו בדיוק טיפול קיינסולוגי האם הוא מתאים לכל סוג של בעיה? תודה

09/10/2000 | 12:51 | מאת: ד"ר אבי פלד

ברפואה טיפול מהימן מכוון לאבחנה ולפי בעיה - טיפול שהוא בבסיסו "טוב" להכל מהווה בעיה לוגית

08/10/2000 | 20:29 | מאת: שגית

ד"ר פלד שלום וחתימה טובה! להזכירך אני נוטלת סרוקסט ארבעה שבועות, בשבוע הראשון היו לי תופעות לוואי קשות מאוד. אחרי כן היה שיפור במצבי הנפשי ותופעות הלוואי פחתו. מאז שהתחלתי לקחת את הכדורים, אני מתעוררת כל לילה מספר פעמים, לפעמים קשה לי לחזור ולהרדם. זה מקשה עלי. לפני נטילת התרופה ישנתי הרבה יותר טוב. הרופא שלי לא כל כך התייחס לבעיה. היה לו חשוב שאני מרגישה יותר טוב אבל לבעיית השינה, לא קיבלתי ממש עזרה אלא בלקיחת קסנקס 2.5 מ"ג או טראנקסל 15 מ"ג. תרופות אלה לא ממש עזרו לי כי התעוררתי אבל מאוחר יותר במשך הלילה. ניסיתי גם שני כדורי קלמנרווין אבל ללא הועיל. אודה לך על עזרתך. שגית

09/10/2000 | 12:54 | מאת: ד"ר אבי פלד

לשינה תנסי NOCTURNO ואם זה לא יעזור תנסי CLONEX 1mg אבל לתקופה קצרה - בערך שבועיים - עד אז הגוף יתרגל לתכשיר ולא תזדקקי לתכשיר שינה

08/10/2000 | 19:38 | מאת: קפואה

שלום לכם. יש לי שאלה על נושא מאוד חשוב שכבר מציק לי הרבה שנים. אני בת 26 ובילדותי הייתי עדה לאלימות קשה בין הורי. אני לא יודעת עד היום אם הבעיות שפיתחתי הם בעקבות החוויה הקשה הזו. תמיד מדברים בתקשורת על התעללות ומתייחסים בעיקר לאלה שסבלו מאלימות גופנית מצד הוריהם או מינית. מה קורה במקרה כזה ואיפה אפשר למצוא חומר על הנושא והשלכותיו. אני רוצה לציין שבעיית העדות לאלימות היא רק אחת מהבעיות שחוויתי בבית שלי בהיותי רק ילדה קטנה. דבר נוסף שהייתי רוצה לדעת זה למה אף פעם לא מדברים על כך בתקשורת. האם ילדים שהיו עדים לאלימות ואף היו מעורבים נפשית ופיזית במרבותיהם של ההורים לא שווים התייחסות. "קפואה".

08/10/2000 | 22:07 | מאת: ד"ר אבי פלד

פסיכולוג יוכל לענות לך על השאלה

09/10/2000 | 16:38 | מאת: קפואה

O.K. אני מבינה. אז האם יש פסיכולוג בפורום הזה שיכול להשיב לשאלתי מיום 8/10. זה מאוד חשוב לי.

08/10/2000 | 11:16 | מאת: עמית

שלום! אימי בשנות ה-60 לחייה וכל פעם שאנו הולכות איתה לקניות בסופר היא גונבת. תופעה זו החלה לפני כשנה או יותר אני לא יכולה להצביע על זמן מדוייק אבל השבוע גילתי שאחרי שאימי חזרה מקניות היא גנבה המון אבל המון דברים. א. אימי היא אדם מכובד בעלת מקצוע בתחום הרפואה. ב. למה היא עושה את זה? ג. איך מטפלים בבעיה זו ? אנא עיזרו לנו

08/10/2000 | 18:37 | מאת: ד"ר אבי פלד

קלפטומניה אננה אופינית לגיל זה - נהפוך הוא - קלפטומינה מתחילה בגיל צעיר וחולפת עם הגיל - יש צורך באיבחון קוגניטיבי - יכול להיות שהחלה סובלת מדמנטיה - והיא שוכחת לשלם - יכולות להיות סיבות נוספות - פגיעה בריכוז וכו...

08/10/2000 | 09:59 | מאת: יוחנן המטביל

האם מי שמטופל ב סרוקסט ובמקביל בטגרטול סובל מתסמונת ביפולארית

08/10/2000 | 18:38 | מאת: ד"ר אבי פלד

סביר מאד אבל לא מוחלט

11/10/2000 | 09:31 | מאת: יוחנן המטביל

שוחחתי אתמול עם רופאי האישי ואין לי תסמונת ביפולארית

08/10/2000 | 09:17 | מאת: רוברט שומאן

צרי קשר !!

08/10/2000 | 18:39 | מאת: ד"ר אבי פלד

זה לא פורום להכרויות - יש פורומים אחרים כאלה באינטרנת

08/10/2000 | 09:12 | מאת: "אני"

שלום רב, אני הופניתי למחלקת הפרעות אכילה בתל-השומר, עקב בעיות אכילה (אני נמצאת בשנות ה- 20 ופלוס לחיי). הבעייה היא שיש לי פסיכולוגית באופן פרטי ואני לא יודעת מה כולל הטיפול בתל השומר. האם אתם יודעים מהי "עסקת החבילה" שנותנת המחלקה?? אני מניחה שהם יציעו לי טיפול פסיכולוגי דרכם ואינני יודעת אם להמשיך עם אותה פסיכולוגית באופן פרטי או לזרום עם מה שאקבל במחלקת הפרעות אכילה. עצם ההחלטה הזו והפחד מהתהליך עצמו מביאים אותי לדחיית התור בתל השומר. דבר שרק מזיק יותר למצבי. אני מאוד מבולבלת ומפוחדת. מה אתם מציעים לעשות, בידיעה שהפרעת האכילה שלי אינה נובעת רק מהסיבה "שרזה זה יפה". מדובר במצב נפשי קשה שהפרעת האכילה משמשת מעין דרך להתמודד עם ההרגשה הפנימית הקשה. אני מפחדת שהטיפול בתל השומר ומה שאני אראה שם, רק יגביר את המחלה שלי ויביא להדרדרות. אני מקווה שתוכלו לעזור לי ומודה לכם מראש על כל התייחסות שתינתן להתראות "אני"

08/10/2000 | 11:45 | מאת: אסתי- קינייסולוגית

אני מציעה לך להתנסות בטיפול קינייסולוגי אחד או שניים. טיפול בו יאבחנו את הגורם למצב לא לפי מה שאת אומרת, זה אינו טיפול פסיכולוגי כלל וכלל אלא יאבחנו לפי תשובות מן הגוף שלך. והגוף שלך יודע הכל. מה הגורם למחלה , מאיזה גיל, ועוד הרבה דברים. לאחר אבחון הגורם למחלה קיים תהליך ניטרול הגורם. ווכאן העזרה! טיפול מומלץ.

08/10/2000 | 12:12 | מאת: אברהם אבינו

אל תתנו לאשה שאסור לה לעסוק ברפואה ליגוע בכם ולעשוק אתכם

08/10/2000 | 18:44 | מאת: ד"ר אבי פלד

לא מומלץ (ראי המלצה בהמשך)

08/10/2000 | 18:43 | מאת: ד"ר אבי פלד

במחלקה מקבלים טיפול אינטגרטיבי יותר של צוות רב מיקצועי - טיפול פסיכולוגי הוא חלק קטן בטיפול הזה כיוון שמדובר בתיסמונת קשה - לדעתי כדאי לפנות לתל-השומר - הטיפול שלהם יהיה יותר יעיל מהטיפול הנוכחי

08/10/2000 | 18:57 | מאת: "אני"

לכל מי שענה לי: תודה על ההתייחסות שלכם. ד"ר פלד - תודה שענית לשאלתי ולא ניסית לדחוף לי טיפולים אלטרנטיביים. הצעד הראשון אחרי שהבנתי שאני בבעייה קשה הוא קל לעומת הצעד הבא, שבו אני צריכה להתמודד ממש עם הדברים. אני אנסה לא לבטל את התור במחלקה, אבל זה קשה. כנראה שלמרות כל המודעות שלי ואף הרצון, אני מאוד מפחדת וחוששת מהטיפול הנ"ל. אודה לך מאוד אם תוכל לומר לי מה אתה חושב לגבי הטיפול האישי שלי שעברתי במשך שנה שלמה. האם כדאי לי להמשיך את הטיפול הפסיכולוגי-הפרטי או לקבל באופן מוחלט את הטיפול בתל השומר (שכנראה כולל גם טיפול פסיכולוגי). אני מבולבלת כי הפסכולוגית שלי אמרה שהטיפול שלנו מבוסס על היחסים ביני לבינה. כך שאם זה באמת ככה בטיפול ואולי זה מה שאני צריכה, הרי שלעזוב את אותו טיפול פרטי, עלול להזיק לי יותר. כעת עם פסיכולוגית חדשה (מתל השומר) אני אצטרך לחשוף עצמי שוב פעם מחדש ואם לומר את האמת, אין לי ממש כוח לכך ואני מרגישה עוד יותר נטושה ולבד במערכה. חשוב לי לציין שלא התראיתי עם הפסיכולוגית הפרטית במשך 3 חודשים ועכשיו אני אמורה לחזור אליה להמשך הטיפול ואני ממש לא יודעת מה לעשות או מה בכלל אני מרגישה לגבי כל העיניין הזה. אודה לך על כל התייחסות ספציפית למה ששאלתי. "אני".

08/10/2000 | 01:02 | מאת: חנה

אני סובלת מנדודי שינה קשים.פשוט לא נרדמת. ליד ביתי בונים בנינים רבי קומות והדבר גורם לי רעש נורא כך שאני לא יכולה להשלים את השינה בשעות היום. נתנו לי וואבן וקלונקס,. אני יודעת שזה גורם לחוזר מצב רוח ולחולשה ולירידה בלחץ הדם. חוץ מזה לא היה לי חשק לצאת לרקוד ולחברים כפי שהיה לי פעם בגלל הרעש הנורא, אני רק אוצה שקט ביום שישי... הדבר מפריע לי כי אני מאד אהבתי לבלות. ניתי קלונקס ופרוזק אולם שלוב זה לא הצליח כיון שהקאתי כל פעם כשלקחתי את שילוב הכדורים. חוץ מזה שפרוזק גרם לי לחוסר תיאבון ונדודי שינה. אבל נכון עשה לי מצב רוח. מה עושים.

08/10/2000 | 18:48 | מאת: ד"ר אבי פלד

מי נתן לך את הטיפול? - הוא זה שאמור לענות לשאלה זאת - מדוע הפסקת ? מדוע לא ניסו להחליף תכשיר עם פחות תופעות לוואי - ניראה שאת מטופלת חלקית - חיזרי למטפל ודירשי טיפול כפי שצריך

08/10/2000 | 00:56 | מאת: חנה

יש לי בעיות שינה.אני פשוט לא נרדמת בלילה. ניסיתי קלונקס יחד עם פרוזק מאחר שלא היה לי מצב רוח. הייתי במתח נורא, כי בונים לידי בנינינים רבי קומות והרעש מאד הפריע לי. כדי להרג לקחתי קלונקס וואבן. לפי ההוראות פרוזק ןקלונקס לא הולכים ביחד. ואכן הקאתי כל פעם שלקתי את מיזוג הכדורים. מה לעשות.הפרוזק גם גרם לי עצבנות וגרוד בכל הגוף וגם גרם לי נדודי שינה.

08/10/2000 | 11:49 | מאת: אסתי- קינייסולוגית

למה לך כל הכדורים? עברי טיפול קינייסולוגי שיאבחן את הגורם לנדודי השינה וינטרל אותו.

08/10/2000 | 12:08 | מאת: אברהם אבינו

תעזבי את התמהונית הזאת

08/10/2000 | 18:49 | מאת: ד"ר אבי פלד

לא מומלץ טיפול לא מוכר (קינסולוגי) - עדיין לא טופלת כפי שצריך - ראי תשובה מעלה

08/10/2000 | 16:22 | מאת: אופיר

קודם כל חנה: אני מאוד מקווה שאת לוקחת תרופות פסיכאטריות תחת השגחה של פסיכאטר או רופא אחר... כי תרופות פסיכאטריות יכולות ליגרום ל"בעיות" אם לא מיתמשים בהם כראוי ומי רשם לך בדיוק את התרופות האלו שיש בינהם "מלחמה" ? לאסתי: אני מודע להיתרונות של הקניסולוגיה,אני עצמי היתי נוכח "לנס" כזה... אבל הנס התרחש לאח שלי לקוי הלמידה אני חושב שזה מגיע למצבים פסיכאטרים... עדיף שלט תטפלי בהם, כי אין לך מספיק ישע,ואת עוד עלולה ליגרום נזק.... קינסולוגיה אומנם יכולה לזעור בברה תחומים אבל היא א-י-נ-ה תרופה לכל המחלות,ולכל הבעיות שיש......!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אופיר

08/10/2000 | 18:52 | מאת: ד"ר אבי פלד

הצגת טיפול כיעיל לכל - על הסף - שרלטנות !! יש מהלכים לחוק נגד זה בכנסת - בנתיים התחום פרוץ - והמטופלים התמימים הם הקורבנות - חבל

08/10/2000 | 00:38 | מאת: חנה

3 פעמים נסעתי לחו"ל וכל פעם לא הרגשתי שם טוב. כשהדבר קורה אני רוצה לחזור לארץ ומיד. מה עושם נגד פחד זה. ניסיתי טיפול בסרוקסט אולם הקאתי מזה והרגשתי חולשה נוראה. אי חסרת אונים כי אנ מאד אוהבת לטיל בחול.אנ א עזרו לי באיזה טיפול אפשר להעזר.

08/10/2000 | 18:55 | מאת: ד"ר אבי פלד

אני לא מבין מי נותן סרוקסאת כך בקלות לתופעה כזאת ? - אני מנחש שאולי זה רופא מישפחה - הם לא מומחים בתחום כדאי לפנות לפסיכיאטר מומחה לאיבחון - יתכן שהסיבה היא פסיכולוגית - ויכולה להפתר בשיחות או בטיפול קוגניטיבי כל שהוא - לא בטוח שצריך לרוץ לתרופות במיקרה כזה ניתן לצור קשר דרך כרטיס אישי בדף הפורום

07/10/2000 | 22:49 | מאת: מירי

האם מישהו מבאי הפורום, או/מנהליו מכיר נוירולוג ילדים או פסיכונוירולוג לילדים טוב ומומלץ?

08/10/2000 | 18:56 | מאת: ד"ר אבי פלד

פני למרכז שניידר לילד בפתח תיקווה

ניסיתי פבוקסיל וסרוקסט והם לא היו טובים לי. לאחר מכן לקחתי פרוזק 20 מג שנה וחצי והוא עזר לי מאד למצב רוח. אך הוא מאד פגע במיניות. התחלתי ציפרמיל 20 מג- והוא גרם לי ליובש ועצירות קשים. וגם המצב רוח לא היה טוב כמו עם פרוזק. כרגע אני לוקחת 10 מג ציפרמיל. ואכן היובש והעצירות פחתו. אך מצב רוח לא טוב כמו שהיה עם הפרוזק. שאלתי- האם אצל אדם שפרוזק במינון של 20 מג גרם להיעלמות המיניות שלו, יש סיכוי שגם 10 מג יגרמו לאפקט לא-רצוי זה? ובאופן כללי יותר, אילו עוד אפשרויות עומדות בפני?

08/10/2000 | 18:59 | מאת: ד"ר אבי פלד

הייתי חוזר לפרוזאק במינונים נמוכים יותר אבל אני לא מבין - אין לך רופא פסיכיאטר מטפל - הוא אמור לדאג לך - ממה שאת מספרת את נראת לי נטולת רופא

07/10/2000 | 20:16 | מאת: אלדד

לכל ידידי בפורום ,תודה על הכח ששאבתי ממכם. אני מחר עוזב הכל:עבודה, בית, ילדים (חלקם וכבר גדולים), אישה ויוצ"ב. אני אמצא את עצמי עם עצמי בהודו . לכמה זמן ? בודהה -אללה-אלוהים-ישו שהם בטח אחד ---יודע. תחזיקו מעמד בארץ הקשה הזו.

08/10/2000 | 09:04 | מאת: אופיר

קראת את "נבואת קסנדרה" שהעשרתי לך באי מייל..... תזיכור אותה טוב כי החיים לא יתנו לך לשיכוח אופיר

08/10/2000 | 19:06 | מאת: ד"ר אבי פלד

בהצלחה

07/10/2000 | 20:16 | מאת: ו,א

אני בן 53 וסובל מאוד מהיתכווצויות באזור הכתפיים שמתפס מיד לאזור העורף וגורם לי לכאבי ראש בלתי פוסקים ,כלדבר פעוט לכאורה לאדם רגיל פשוט ממוטט אותי נאמר לי שתרופות נגד דיכאון המכילות סירוטנין שכניראה שחסר לי בגוף יכול לעזור לי אשמח לקבל תשובה או פיתרון במידת האפשר במהרה ו,א

08/10/2000 | 11:56 | מאת: אסתי- קינייסולוגית

מציעה לך לעבור טיפול קינייסולוגי. לתופעות אותן ציינת יש גורם נפשי. טיפול קינייסולוגי ייאתר ויאבחן את הגורם הנפשי ואותו ינטרל. יאתר ויאבחן את הגורם הנפשי דרך בדיקות שריר פשוטות וקלות. כל-טוב אסתי

08/10/2000 | 12:09 | מאת: אברהם אבינו

אל תתיחסו לתמהונית הזאת ואל תתנו לה לעשוק אתכם

08/10/2000 | 19:04 | מאת: ד"ר אבי פלד

לא לא הייתי ממליץ תמיד אתה יכול לפנות לרופא אליל עם כל הטיפולים היעילים לא יעזרו ראה את עצתי בהמשך - מרפאת כאב

09/10/2000 | 09:45 | מאת: ו,א

לאסתי שלום רב. מודה לך מקרב לב על המענה. רק שאיני יודע מהו בדיוק הדבר הזה שציינת. כתבי לי בבקשה למי לפנות על מנת לקבל עצה. בתודה ו.א

08/10/2000 | 19:02 | מאת: ד"ר אבי פלד

לא הייתי רץ לטיפול נוגד-דיכאון כל כך מהר פנה למרפאת כאב - יש מרפאה כזאת בכל מרכז רפואי גדול - קבל לזה כיסויי מקו"פח דרך רופא מישפחה - הוא חייב להפנות אותך - (תתעקש - היום כולם רוצים לחסוך על חשבונך)

07/10/2000 | 16:45 | מאת: יובל

אודה לך באם תאמר לי האם ישנן השלכות ארוכות טווח לשימוש בתרופה "לפונקס". במידת הצורך, אוכל להמציא פרטים נוספים על השימוש, ככל הדבר ידרש.

08/10/2000 | 19:08 | מאת: ד"ר אבי פלד

במיקרה והתכשיר נלקח תחת פיקוח רפואי - ולמטרה הנכונה - אין לא כל השלכה שלילית יש צורך רק בפיקוח תקופתי על ספירת דם