פורום פסיכולוגיה קלינית

44554 הודעות
37093 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית

1. ההודעות אינן מתפרסמות מיד, אלא לאחר אישורו של מנהל הפורום. 2. מטרות הפורום: היוועצות, מענה ותמיכה הדדית בנושאים הקשורים לטיפול ופסיכולוגיה קלינית. שימו לב: הפורום אינו בא במקום טיפול בידי איש מקצוע. 3. על הודעותיכם לעמוד במטרות הפורום. הודעות אלימות מכל סוג, הודעות מזלזלות או פוגעות - לא יזכו להתייחסות. 4. נא להימנע מאזכור שמות של מטפלים או מטופלים בהודעותיכם. זהו נושא אתי רגיש. שמרו על עצמכם ועל המשתתפים האחרים. אותו הדין לגבי המלצות - אין להמליץ ואין להשמיץ. 5. הפעילו שיקול דעת בכתיבתכם. הודעות שאינן עומדות בכללים אלו לא יפורסמו.
06/10/2000 | 15:22 | מאת: נירה

אני לוקחת פרוזק מזה שנה אך גם מעשנת מריחואנה במקביל שאלתי היא האם העישון גורם לפרוזק להיות פחות יעיל?

06/10/2000 | 15:36 | מאת: דנה

מניסיוני דווקא הפרוזק גורם למריחואנה להיות פחות יעילה

06/10/2000 | 19:10 | מאת: ד"ר אבי פלד

כן - לא מומלץ לעשות מה שאת עושה

06/10/2000 | 01:07 | מאת: ירון

ד"ר פלד שלום. על הוראות השימוש של סורבון כתוב "לשימוש לזמן קצר". האם ניתן לקחת סורבון מעל שנה ? האם סורבון ממכר ? שאלה נוספת: האם ידוע לך על תופעת לואי של זרמים לאורך הגוף בזמן הזזת העיניים מצד לצד ? תודה ושנה טובה.

06/10/2000 | 19:13 | מאת: ד"ר אבי פלד

סורבון לא ממכר ניתן לקחת מעל שנה לא מוכרת לי התופעה שציינת

05/10/2000 | 23:21 | מאת: ראובן

דר' פלד שלום. הייתי מעוניין ליצור אתך קשר טלפוני או דרך האתר, לשם קבלת ייעוץ או עזרה בפנייה לפסיכולוג קליני לשם טיפול בחרדה. הייתי מעוניין בפסיכולוג מאזור הצפון (חיפה). כאשר אינני מוצא דרך להקשר לפסיכולוג מסויים (מלבד "דפי זהב", או משהו דומה), ולכן הייתי מעוניין לקבל את הצעתך. כמובן במידה וניתן גם לקבל טיפול על ידך דרך מרפאתך באופן עצמאי. הטיפול מיועד לאישתי שמאד מעוניינת בכך. בתודה וגמר חתימה טובה.

06/10/2000 | 19:15 | מאת: ד"ר אבי פלד

צור אתי קשר 052-844050 ראה פרטים עלי בכרטיס האישי (לחץ על שמי בדף הפורום)

05/10/2000 | 20:34 | מאת: טלי וינברגר

גולשים יקרים, אני מרגישה כי עליי להתנצל בפניכם על ש"נטשתי" אתכם לפני כשבוע ללא הודעה מוקדמת. חליתי באורח פתע, אושפזתי בבי"ח ולא היתה לי גישה לאינטרנט. גם עתה, משחזרתי לביתי טרם שבו אליי כוחותיי, אולם אשתדל להתעדכן ולהשיב לפניותיכם ככל שאוכל. בכל אופן ברצוני לאחל לכולם שתיהיה שנה טובה, שנת אושר ועושר, הצלחה, שיגשוג, שלווה ורוגע ונפשי ושפע של בריאות. גמר חתימה טובה! בברכה, טלי פרידמן - עובדת סוציאלית

05/10/2000 | 21:51 | מאת: ד"ר אבי פלד

אני מקווה שהכל בסדר ואת בריאה בית-חולים לא חוויה נעימה - אני מכיר בתי חולים טוב מאד שנה טובה ובריאות - ד"ר פלד

06/10/2000 | 16:48 | מאת: טלי וינברגר

ד"ר פלד שלום רב, אכן בתי החולים בארץ אינם מקום נעים לשהייה. אני מקווה שאתרים וירטואליים כגון זה, יספקו מידע מהימן ומקיף בזמן שרופאי משפחה ורופאים מקצועיים לא תמיד עושים זאת, בעיקר בשל חוסר זמן, וכך "מפספסים" אבחנות חשובות. אתרים שכאלו, עשויים לספק את הדרוש כדי לחשוב על כיוונים שונים של אבחנות ובדיקות. ברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה שלוחה לך ולכל הגולשים, והעיקר - שפע של בריאות. טלי פרידמן

05/10/2000 | 19:33 | מאת: נגה

שלום, אני בת 26, לוקחת פרוזק כשלוש וחצי שנים. יוצא לפעמים שאני מפספסת כדור, פעם בעשרה ימים פחות או יותר. רציתי לדעת עד כמה הפספוסים הללו פוגעים בהשפעת הכדור ובכלל. תודה

05/10/2000 | 22:00 | מאת: ד"ר אבי פלד

לא -- פיספוס פעם בכמה זמן לא אמור לשנות הרבה

05/10/2000 | 18:44 | מאת: אסתר

שלום, אני ובעלי מנסים להרות מזה שנתיים ונמצאים בעיצומה של דרך ארוכה. אני צריכה להתחיל תהליך של הפריות ובעלי צריך לעבור ניתוח. כל הנושא לא פגע בקשר שלנו, אם זה עשה משהו זה חיזק אותו, כל אחד למד להכיר יותר טוב את השני. אבל אני מרגישה (ואני בטוחה שגם בעלי) שאנו משלמים מחיר כבד בכדי להגיע למטרה הנכספת - נקרא לזה "אבדן התמימות". בנוסף, בעלי טיפוס סגור מאד ובהתחלה היה לי מאד קשה להתמודד עם זה כי לא ידעתי מה הוא מרגיש. אני מוציאה הכל בכל דרך אפשרית ומשתפת אנשים, בוכה הרבה, ועושה הכל כדי שלא ישאר "מטען עודף" כי ידוע לי שחשוב מאד להיות רגועה ולהאמין שיהיה בסדר. אבל בעלי שומר הכל בפנים ואני אפילו לפעמים תוהה האם זה לא פוגע עוד יותר באיכות הזרע (הבעיה אצלו). רציתי לדעת האם יש איזושהי מסגרת שאפשר ללכת אליה (אפילו רק אני - כי בעלי לא יסכים) ובה להעזר ע"מ להתמודד עם הקשיים. אם יש משהו בקופת חולים, עדיף כי אנו מוציאים כספים על הענין הזה גם ככה ולא רוצים להוציא גם על זה. תודה מראש אסתר

05/10/2000 | 22:04 | מאת: ד"ר אבי פלד

כן ידוע לי ש קופ"ח נותנת שירות כזה

05/10/2000 | 15:58 | מאת: שרון

הי אני בת 27, בחורה מאושרת בדרך כלל וללא בעיות מיוחדות מה שכן מצבים של דאגה או חרדה מתבטאים אצלי בסימנים פיסיים של ממש כמו דפיקות לב מואצות, קשיים בנשימה וכ"ו. מאז שאיבחנתי שדבר קשור בדבר יותר קל לי לשלוט בזה ולהרגיע את עצמי ולא להתרגש מזה כל כך. בעייתי היא כזו: כמה פעמים יצא לי לקום בבוקר עם לסת נפוחה כאילו חטפתי בומבה רצינית. אחרי כל מני בדיקות הרופא העלה השערה שאולי אני חורקת שיניים בלילה כל כך חזק עד שהלסת יוצאת מהמקום. אני לא הייתי מודעת לעניין זה כלל ויש לי גם הרגשה שאני לא יודעת למה זה קורה ואיך אני יכולה למנוע את זה. יש רעיונות? תודה מראש

05/10/2000 | 22:07 | מאת: ד"ר אבי פלד

כדאי שתבדקי זאת בודעות במעבדת שינה - הם גם ידעו ליעץ לך לגבי הטיפול

06/10/2000 | 19:50 | מאת: אמיר

ידוע לי שיש בבתי החולים מרפאות פה ולסת שבמקרה הצורך מייצרים התקן מיוחד מחומר פלסטי שמרכיבים אותו לפני השינה על השיניים כדי למנוע פגיעה בשיניים כתוצאה מהחריקה. בהצלחה

05/10/2000 | 15:21 | מאת: דניאל

שלום, חברתי סובלת מסיוטים, ולכן מפחדת שיגיע הלילה... לאחרונה חווינו טראומה, מאחר ופרץ לביתנו גנב. לצערנו חברתי ראתה אותו פתאום מציץ מהחדר הסמוך והחלה לצרוח. נוצר מצב שסיוטיה הגרועים ביותר בעצם התממשו. לאחר המקרה עזבנו את הבית לתקופה של כשבוע על-מנת להרגע. בתקופה זו התקינו לנו סורגים, והבית בטוח הרבה יותר. היום אנו שוב בבית (שנפרץ), וחברתי מפחדת לישון(גם עם אור דולק בחדר). אנו נשארים ערים עד שעולה השחר ורק אז נרדמים. שנינו נמצאם עקב כך במתח עצום. איני יודע מה עלי לעשות, ובאיזו דרך אוכל לעזור לה (ולי) להתגבר על הטראומה שעברנו. במהלך הלילה היא מצליחה להפחיד גם אותי. אנא עזור לי לפתור את הבעיה. תודה, דניאל.

05/10/2000 | 22:12 | מאת: ד"ר אבי פלד

אתה מתאר תיסמונת עם מרכיבים של PTSD וכבר נעשו חלק מהטעיות (לדוגמה - עזבתם את הבית מייד לאחר הטרומה לזמן מה) ישנם שני כיוונים לטיפול האחד תרופתי והשני התנהגותי 1. בעזרת תכשיר שינה מתאים ניתן להסדיר שינה ולהוריד חרדה 2. יש טיפול התנהגותי שנקרא "דסינטטיזציה" ונועד לטפל בחרדות - כמובן הטיפול ההתנהגותי דורש יותר מאמץ השקעה - ויעילותו לא מובטחת

05/10/2000 | 13:35 | מאת: יוחנן המטביל

האם שינוי קיצוני במזג אוויר יכול לגרום ל DOWN לחולים המטופלים בתרופות עקב חוסר יציבות במצב רוח

05/10/2000 | 22:14 | מאת: ד"ר אבי פלד

גם ללא שינוי קיצוני במזג אוויר יכול להופיע דיכאון במטופלים הסובלים מתסמונת ביפולארית

05/10/2000 | 13:21 | מאת: גלי

שלום רב. אני בת 34, נשואה כשנתיים ללא ילדים (לאחרונה התחלנו לנסות). בעייתי היא, שאני חשה עייפות מתמדת, חוסר מוטיבציה כללי, דכדוך. אני עובדת, במשרה מלאה, בתחום אדמינסטרטיבי בחברת הי-טק קטנה. העבודה הנוכחית איננה משאת חיי וכבר היו לי תפקידים רצינים ומעניינים יותר בעבר. הקשר עם בן זוגי הינו טוב למדי, אם כי ישנן כמובן עליות וירידות והתאמה לא מושלמת בתחום המיני. אני מצליחה "לשרוד" איכשהוא את יום העבודה ולאחר מכן, מעדיפה לחזור הבייתה ולצפות בטלווזיה או לקרוא. כל פעילות מעבר לכך נראת לי גדולה עלי, מעייפת, ופשוט לא בא לי. לא מתחשק לי כלום: לרקוד, ללכת לחוג זה או אחר, ללכת לקניות, לפגוש חברות וכד'. באיזהשוא מקום, גם מיציתי את החלק ה"אנוכי" בחיי: אין לי דאגות ואחריות למישהו מלבדי ומלבד בן-זוגי (מן הסתם, זה מתקשר כמובן לנושא הילדים). אני בוכה די הרבה, מצבי משפיע גם על הקשר עם בן-זוגי, למרות הבנתו וסבלנותו. אני מרגישה שאני לא אוהבת את עצמי ולא מרוצה מכלום. אשמח לעצה. תודה.

05/10/2000 | 14:29 | מאת: תומר

גלי שלום! כאשר קראתי את ההודעה שלך הרגשתי הזדהות והבנה, ולכן הרגשתי צורך לכתוב לך, ולעודדך. הייתי רוצה לייעץ לך לנסות לצאת מן השיגרה, לעשות דברים שמזמן לא עשית או לא העזת לעשות, כגון לצאת עם הבעל לטיול על חוף הים, לקחת חופשה או אפילו לצרף זוג נוסף לחיי הלילה שלכם. כן אני יודע שהצעתי היא אולי לא רלוונטית, כי גם אני סובל בחיי בדכאונות ואני יודע שלא קל לצאת מזה, אבל בכל זאת תני לעצמך קצת יותר תשומת לב, ותזרמי עם החיים, כי הם גם כך קצרים. מאחל לך המון הצלחה , תומר

05/10/2000 | 17:49 | מאת: גלי

תומר היי תודה על העידוד וההתייחסות אני אנסה, לפחות חלק מהדברים שהזכרת.......... מאחלת לשניינו ולכולם לחייך הרבה גלי

05/10/2000 | 22:18 | מאת: ד"ר אבי פלד

יתכן שאת מפתחת דיכאון לא טיפוסי האם אובחנת אי פעם? חבל שאת סובלת - ישנם היום טיפולים יעילים לדברים שאת מתארת אשמח להמשיך ליעץ - ניתן לצור קשר ישירות (טלפון בכרטיס אישי - קליק על שמי בדף הפורום)

06/10/2000 | 00:36 | מאת: אנבל

אני בת 21 ויש לי בעיה דומה לבעיה של גלי.. אין לי חשק לעשות דבר..אני כל הזמן רוצה לישון מדוכדכת רוב היום מצבי רוח משתנים בקיצוניות פעם בוכה פעם צוחקת ושניה אחר כך אני יכולה להיות אפאתית ביותר בלי שום סיבה נראית לעין השאלה שלי איך אני יודעת עם זה דיכאון או סתם מצב שיעבור כי זה כבר די הרבה זמן נמשך ורציתי לדעת מה זה דיכאון לא טיפוסי?

05/10/2000 | 12:52 | מאת: שושי

ד"ר נכבד אנא פרט טיפול התנהגותי והמלץ

05/10/2000 | 22:22 | מאת: ד"ר אבי פלד

בבסיס הטיפול כולל מעקב רישום התסמונת והצמדה שלה לערכים של שכר ועונש צרי איתי קשר דרך כרטיס אישי (לחיצה על שמי בדף הפורום)

05/10/2000 | 12:35 | מאת: אופיר

כמה אתם מחשיבים את תוצאות מיבן רורשך? אני שמעתי דעות של כמה מטפלים, ויש שני מגמות, אחת טוענת שהמיבחן לא מראה הברה,ומעדיפים לתת את כל המשיקל לראיון הקליני,ואחרים "סוגדים" לימבחן לאיזה "אסכולה" אתם שיכיים ? אופיר אגב, איפה טלי ?

05/10/2000 | 13:37 | מאת: 103

ורדה אמרה שזה חרטא

05/10/2000 | 13:39 | מאת: אופיר

מי זאת ורדה ? ומתי היא אמרה כזה דבר ? אופיר

05/10/2000 | 22:25 | מאת: ד"ר אבי פלד

טסטים פסיכולוגים משמשים כתוספת איבחונית לראיון קליני - הדגש הוא על הראיון - טסטים יכולים לשמש חיזוק במקרה של חוות-דעת לבית משפט - או כאשר יש ספקות ורוצים לחזק כיוון אבחנתי מסויים

05/10/2000 | 12:10 | מאת: אריה

שלום אני משתמש בכדורי CLONEX ולאחרונה במינון גבוה יותר האם הכדורים יכולים להשפיע על התפקוד המיני? (שאכן נפגע מאד לאחרונה) תודה

05/10/2000 | 22:27 | מאת: ד"ר אבי פלד

בעקיפין כן תכשיר זה לאורך זמן (שנים) -- עלול לגרום להתמכרות דהיינו, צורך לעלות במינון כדי להגיע להשפעה קודמת

05/10/2000 | 11:46 | מאת: תומר

שלום! רציתי לדעת האם מריחואנה יכולה לגרום ל מחלת הסכיזופרניה ומחלת הרדיפה או לעורר אצל אדם בריא מחלה סמויה. איך יודעים אם סובלים ממאניה דפרסיה או שמצבי רוח זה סתם אופי של בן אדם. רציתי לקבל קצת מידע לגבי כדור הפרוזק, האם זה נכון שהוא נטול תופעות לוואי לחלוטין? אם כן מדוע לא כולם לוקחים? תודה מראש, תומר

05/10/2000 | 22:33 | מאת: ד"ר אבי פלד

כן - ! - היום כבר יודעים מעל לכל ספק שמריחואנה יכולה לגרום לסכיזופרניה כאשר מצבי הרוח הם כל כך קיצוניים שפוגעים בתפקוד וביכולות של האדם אז חושבים בכיוון של תסמונת ביפולארית (מניה-דפרסיה) מצבי-רוח רגילים של אופי לא אמורים לפגוע בתפקוד של האדם לפרוזק מעט תופעות לוואי - (בחילה - עייפות - ירידה בחשק מיני) אדם שלא סובל מדיכאון לא ירגיש כל שינוי עם לקיחת התכשיר - מדובר בתכשיר פעיל רק במקרה של דיכאון קליני אמיתי -לכן אין סיבה שכולם יקחו אותו

17/10/2000 | 11:38 | מאת: ורבנה

רופא יקר שכחת להזכיר עוד מספר תופעות לוואי של הפרוזאק כמו : נדודי שינה,חרדות,אנורקסיה ואיבוד מישקל,אי-תפקוד מיני,כאב ראש, והתמכרות ארוכת טווח. נא לא להקל ראש בכל הנוגע לתרופה זו. אם כבר נתת דוגמאות של תופעות לוואי,אז לדעתי יש לתת את כל תופעות הלוואי האמורות להיגרם כתוצאה מלקיחת תרופה זו-! בברכה, ורבנה

04/10/2000 | 22:28 | מאת: ruthy

לפורום הרופאים ברצוני לדעת מהיא סכיזופרניה ? מהן התופעות ,מתי מתרחשות כיצד ניתן לעזור לחולה ,האים ניתן לחזות מראש התפרצות המחלה וכיצד נמנע אותה בכבוד רב רותי

05/10/2000 | 07:03 | מאת: אופיר

סתכל בארכיון, יש שם כתבה על זה אופיר

05/10/2000 | 22:38 | מאת: ד"ר אבי פלד

סכיזופרניה רקע 1800 MOREL תאר צעיר מבריק אשר התדרדר תיפקדו נפגע בכל תחומי החיים בדומה לסניליות של זקנה. לכן הוא קרא למחלה DEMANCE PRECOCE. 1850 KAHLBAUM תאר לראשונה סימנים קטאטונים (יותר מאוחר יוחסו לסכיזופרניה קטטונית) · אוטיסים = ניתוק מהמציאות וחוסר תגובה לסביבה · נגטיביסם = התנגדות כללית ומוטורית לפקודות · אוטומאטיסם = חזרה סטירוטיפית על תנועות, WAXY FLEXEBILITY תנועות ביזאריות. יתכנו מעברים בין סטופור לאלימות קשה. 1890 HECKER תאר התנהגות לא מאורגנת ומוזרה וקרא לה הבפרניה. · מתחיל לפני גיל 25 לכן בד"כ לא מספיקים להינשא ולרכוש מקצוע (בודדים מובטלים) · מתאפיין בפירוק ניכר של ארגון מנטלי, ריפוין אסוציאטיבית אפקט לאבילי או שטוח. · מתאפיין בליקויי מנטלי קשה ומהיר. 1900 KRAEPLINE הראשון שיסד קלסיפיקציה אבחנתית בפסיכיאטרייה. חילק את מחלות הנפש לשלשה סוגים: 1 . דמנטיה פראקוקס = מחלה של התקפים פסיכוטים והתקדמות הדרגתית לליקוי. 2 . פסיכוזה מניה-דפרסיבית = כל אותם מחלות נפשיות ללא ליקוי. 3 . פאראנויה = מחלה שניקרא יותר מאוחר סכיזופרניה פראנואידית (היום הפרעה דלוסיונאלית) וככלה: · גיל מאוחר (מתגלה קלינית בגיל מאוחר) 40-30 כאשר יש כבר עבודה ומשפחה. · אישיות שמורה אין פירוק או אובדן בוחן מציאות אינטליגנציה שמורה. · מערכת דלוסיונאלית מאורגנת הגיונית שזורה במרקם החיים של המטופל. 1920 BLEULER האמין שסכיזופרניה היא מחלה של פיצול בין רגשות מחשבות והתנהגות, לכן קבע את השם סכיזופרניה. (סכיזו = פיצול פרניה = סרעפת מושב הנפש). הוא האמין שבכדי לאבחן סכיזופרניה יש לאבחן 4 סימנים ראשוניים: ארבעת ה A של בלוילר. · A אוטיסים = הסתגרות התבודדות חברתית. · A אמביוולנטיות = חוסר החלטיות (כולל מוטורית) יתכן דיבור והיפוכו באת ובעונה אחת. · A אסוציאציות = ריפוין אסוציאטיבי · A אפקט = השטחה אפקטיבית. 1920 SCHNIDER האמין בחשיבות הסימנים הסוערים של המחלה, ניסח את FIRST RANK : · מחשבות שווא של שדור מחשבות ואו השפעה. · מחשבות שווא של פאסיביות ושליטה · הלוצינציות שמיעה, שנים או יותר קולות מעירים מדברים בגוף שלישי על החולה (בד"כ דברים לא נעימים). · שמיעת מחשבות. HUGLING JACKSON (היה נירולוג) הראשון שהציע לחלק את הסימנים בסכיזופרניה לסימנים חיוביים ושלילם. POSITIVE SIGHNS NEGATIVE SIGHNS · מחשבות שווא פעילות שנידרייניות, מאניות · הלוצינציות שמיעה שנידריינות · אפקט לאבילי מתח אמוציונאליות · אי-שקט, בלבול, ואמוציונאליות. · ריפוין אסוציאטיבי והפרעות חשיבה. יתכנו מחשבות שווא אבל בדרך כלל לא-פעילות, לא פועל על-פיהם פחות מוטרד מהם. · חסר, דלות, צמצום, בדיבור חשיבה ופעולה. · אפקט שטוח מנותק חוסר תגובה רגשית · ירידה ברציה ואיניציאטיבה (אישיות) הגינה תיפקד כללי. · רגוע ללא בלבול. CROW הדגיש חלוקה זאת וניסה לקשור אותה לממצאים ביולוגים ולטיפול. החלוקה שלו היא: TYPE1 TYPE2 · ללא ממצא ב CT · מגיב טוב לטיפול אנטי פסיכוטי · מנגנון פטלוגי כנראה דופאמין · הרחבת חדרים ב CT · מגיב רע לטיפול אנטי פסיכוטי · מנגנון פטלוגי כנראה ניווני NANCY ANDREASEN הראתה שסימנים חיוביים מופעים יחדיו יותר בשלב החריף הפסיכוטי, ואילו הסמנים השליליים מופיעים יחד עם סימנים שלילים אחרים יותר בשלב הליקוי הפוסט פסיכוטי דהינו סימנים שלילם. (בנתה סקלות הערכה SAPS SANS) LANGFELD ניסה לבנות מערכת פרוגנוסטית על בסיס החלוקה לסימנים חיובים ושלילם, תבע את המונח SCHIZOPHRENIFORM לסכיזופרניה עם פרוגנוזה טובה. SCHIZOPHRENIFOM PROCESS SCHIZOPHRENIA · תפקוד קודם טוב · גורם סטרסוגני ברקע · פרוגנוזה טובה · תפקוד קודם לקוי · ללא גורם סטרסוגני · פרוגנוזה רעה LIDDEL תאר 3 קבוצות סימפטומים אשר לדעתו קשורים למערכות ואזורים מוחיים. REALITY DISTORTION DISORGANIZATION PSYCHOMOTOER POVERTY TEMPORAL LOB ORBITOFRONTAL CORTEX AND CINGULATE CORTEX DORSOLATERAL PREFRONTAL CORTEX AND STRIATUM · הלוצינציות קולות · מחשבות שווא של רדיפה ויחס · אפקט לא-תואם · ריפוין טנגנציאליות דיבור לא-קוהרנטי · לחץ דיבור · מיעוט בדיבור · אפקט שטוח ולא- מגיב · ירידה בתנועתיות ספונטנית · מונוטוניות בדיבור · דיבור איטי · ירידה בקשר עין לאחרונה התווספו חלוקות של 4 קבוצות תוספת של הסתגרות חברתית לסימנים חיובים שלילים ודיסאורגאניזציה. סכיזופרניה גורמים אטיולוגים אין גורם ידוע. ההנחה הרווחת היא שתערובת של גורמים ותהליכים קשורים למחלה. המודל המקובל להבנת המחלה ניקרא STRESS DIATHESIS MODEL וטוען לרגישות "ביולוגית" (DIATHESIS) המתבטאת בשילוב עם לחצים חיצוניים סביבתיים (STRESS). גורמים ביולוגים התיאוריה הדופאמינרגית. סכיזופרניה קשורה לפעילות יתר של דופאמין במוח. 1 . קשר בין שפור קליני ויכלת חסימת רצפטורים של דופאמין. 2 . סמים מעוררים פעילות דופאמינרגית גורמים לפסיכוזה. 3 . טיפול דופאמינרגי בפרקינסון גורם לפסיכוזה. בעיות עם התיאוריה: 1) גורם לפסיכוזה לאו דווקא סכיזופרניה. 2) שימוש כרוני בנוגדי דופאמין גורם ליתר פעילות דופאמינרגית 3) לפונקס תכשיר יעיל לסכיזופרניה, ולא חוסם יעיל של רצפטורים דופאמין 2. ניורוטרנסמיתורים אחרים. · סרוטונין: 1) חסימת רצפטורים סרוטונינרגים ברספרידון יעילה בסכיזופרניה 2) סרוטונין הוזכר באגרסיה, ואגרסיה מהווה חלק מהמחלה. · נוראפינפרין: עיקוב אדרנרגי מעלה סיכויי חזרה לפסיכוזה. · חומצות אמיניות: הרס תאים גבארגים בהיפוקמפוס קשור עם יתר פעילות דופאמינרגית. ניורואנטומיה. · המערכת הלימבית: [קשורה לשליטה אמוציונאלית] ממצאים של מערכת מוקטנת ב MRI ועדויות לפגיעה בארגון היסטולוגי של חלקים מהמערכת הלימבית. · גרעיני הבסיס: [קשורים להפרעות תנועה] מעורבות גרעיני הבסיס דרך רצפטורים דופאמינרגים ומסלולים דופאמינרגים. · אונה קדמית: [דמיון קליני בין פגיעה פרונטאלית וסכיזופרניה] דמיון בין פגיעה קוגניטיבית בשני המחלות, WCST ואחרים. פסיולוגיה. · EEG ירידה בכמות אלפא עליה בדלתא ותטא. יותר פטלוגי משמאל. זיזים וגלים דומים לאפילפסיה. פגיעה בקוהרנטיות מאזורים שונים. גדילה בממד הקומפלקסי של דגימה לא-לינארית. · EP גלים מוקדמים אמפליטודה גדלה. גלים מאוחרים P300 שטוחים ומאוחרים יותר. · SACCADS התגלו ב 80% מקרובי משפחה של חולים בסכיזופרניה אימונולוגיה. ירידה בתאי T ויצירת אינטרלוקין. תגובתיות מופחתת של לינפוציטים פריפרים. נוגדנים נגד רצפטורים דופאמינרגים. מחלה ויראלית סביב הלידה על פי אזורים גיאוגרפים [המספרות צפונית דרומית] אנדוקרינולוגיה. ממצאים לא ספציפי של DST חיובי FSH LH מופחתים השטחה תגובת GH ל-TRH בסימנים נגטיבים. גנטיקה. 1% באכלוסיה הכללית 8% אח 12% הורה 12% תאום דיזיגוטי 40% שני ההורים 47% תאום מונוזיגוטי. גורמים פסיכודינאמים · FREUD : 1) סכיזופרניה מתוארת כפגיעה נרחבת באגו. כתוצאה מכך ניפגע בוחן המציאות שליטה על דחפים ואגרסיה. 2) הסתמי עם החשיבה הראשונית גוברים על האני והחשיבה המשנית. 3) נרקסיסם ראשוני נחשב לפסיכוזה לפי פרויד בכך שהתינוק עדיין לא ארגן לעצמו את המציאות [מפורקת] ולא יצר הפרדה של זהות בין עצמו לסביבה. · SULLIVAN :החרדה ביחסי אם תינוק קשורים לפרסונופוקצה GOOD-ME BAD-ME AND NOT-ME חרדה מאד גבוהה מביעה לפרסוניפיקציה NOT-ME דהיינו חסר ארגון של העולם המנטלי. סליבן גם החדיר את המונח DELUSONAL-MOOD שמתאר את הפרפלקסיות והחרדה המקדימה את הפסיכוזה, מחשבת השווא היא התארגנות פגועה של הפירוק והפרפלקסיות. · OBJECT RELATIONS : ייצוגים פגועים כאוטים מפוצלים מחלישים את האגו. גורמים משפחתיים וחברתיים. התואריות המשפחתיות מתארות את הסכיזופרניה כסימפטום או ביטוי למחלה משפחתית. החולה הוא החוליה החלשה במשפחה שמקבל את ההפרעה. · BETSON [אנתרופולוג מ [PALO ALTO תבע את המונח של DOUBLE BIND לתאר חוסר התאמה בין קומוניקציה ורבאלית ללא ורבאלית במשפחה של החולים. כאשר חל גם איסור להבהיר את אי ההתאמה הילד נחשף לחוסר ארגון בקומוניקציה. · WYNN חקר דפוסי קומוניקציה במשפחות של חולים סכיזופרנים. תאר COMUNICATION DEVIANCE דיבור כללי, מסרים לא ברורים. · LIDZ חקר מבנה משפחה. הוא האמין שסכיזופרניה נוצרת במשפחות בהם יש פגיעה במבנה התקין של המשפחה. SCHIZM התרחקות בין ההורים ושבירת הגבול עם אחד הילדים. SKUE אחד ההורים שולט ודוחף את ההורה השני לקואליציה עם הילדים. · LEFF תאר את התופעה של EXPRESSED EMOTIOM מעורבות יתר, ביקורתיות יתר, עיינות. הוכיח שיש רלאפס גבוה של המחלה במשפחות עם EE גבוה. · DUNHAM חקר אזורי מגורים של חולים סכיזופרנים תאר את המונח DAWN DRIFT התדרדרות מעמד סוציאלי של החולים. סכיזופרניה A ) שניים או יותר מהסימפטומים הבאים (מספיק סימפטום אחד אם הוא הדלוסיות ביזאריות או קולות המעירים הערות או משוחחים בניהם), כל אחד קיים במשך חודש (פחות במקרה של טיפול מוצלח) 1 ) דלוסיות (יחס, השפעה, שליטה, רדיפה, קנאה, גדולה, סומאטיות, דתיות, אשמה, גניבה-השתלת-שידור-שמיעת-מחשבות, ביזאריות) 2 ) הלוצינציות (שמיעה: הערות גוף-שלישי ראיה: תחושה: ריח-טעם) 3 ) דיבור לא מאורגן (חוסר קהרנטיות או סטייה מהנושא) 4 ) סימנים שלילים (דהיינו: השטחה אפקטיבית אלוגיה חסך-רציה) B ) פגיעה תפקודית משמעותית באחד התחומים: עבודה, יחסים בין-אישיים, היגיינה, באופן בולט בהשוואה לתחילת המחלה. C ) סימפטומים לפחות חצי-שנה, מתוכם לפחות חודש של שלב פעיל A והיתר פגיעה תפקודית B. D ) לשלול סכיזואפקטיב E ) לשלול גורם של מחלה גופנית או סמים F ) ניתן לאבחן יחד עם פיגור התפתחותי סכיזופרניה סוגים: Disorganized type דיבור התנהגות לא מאורגנים אפקט שטוח או לא-תואם Undifferentiated type מתאים לקריטריונים של A. Residual type קריטריונים של A חלפו, עדות לפגיעה בצורה של סימנים שלילים B. Paranoid type מעורבות של דלוסיות או הלוצינציות שמעה תכופות, לא בולטים הפרעות דיבור והתנהגות אפקט אינו שטוח ותואם ברובו. Catatonic type התמונה הקלינית נשלטת בשניים לפחות מהסימנים הקטטונים (ראה מדיכאון) סכיזופרניה מהלך: 1 . תקופתי (קריטריונים A) אם סימנים שליליים בולטים בין ההתקפים 2 . תקופתי (קריטריונים A) אם סימנים רסידואלים בין ההתקפים 3 . תקופתי (קריטריונים A) ללא סימנים רסידואלים בין ההתקפים 4 . מתמשך (קריטריונים A) אם סימנים שליליים בולטים 5 . מתמשך (קריטריונים A) ללא סימנים שליליים בולטים 6 . אירוע יחיד עם סימנים שלילים בולטים 7 . אירוע יחיד עם רמיסיה חלקית 8 . אירוע יחיד עם רמיסיה מלאה 9 . דפוס אחר לא-ספציפי הפרעה סכיזופרניפורמית A ) כמו בסכיזופרניה B ) נמשך לפחות חודש אבל פחות מחצי שנה C ) לא ממחלה גופנית או סמים שניים מהבאים, אינדיקציה לפרוגנוזה טובה 1 ) פסיכוזה הופיע תוך 4 שבועות משינויים בהתנהגות 2 ) בלבול ופרפלקסיות מאפיינים את הפסיכוזה 3 ) תפקוד פראמורבידי (חברתי תעסוקתי) טוב 4 ) ללא השטחה אפקטיבית הפרעה סכיזואפקטיבית A ) במהלך ההפרעה יש סימנים של קריטריון A מסכיזופרניה ביחד עם דיכאון מיג'ור (חייבת להיות ירידה במצב רוח) מאניה או תערובת מניה ודיכאון B ) לפחות שבועיים של הלוצינציות או דלוסיות בלי סימפטומים אפקטיבים C ) סימפטומים אפקטיבים בחלק ניכר מהמחלה D ) לא ממחלה גופנית או סמים Subtypes 1) דיכאוני 2) ביפולארי הפרעה דלוסיונאלית A ) חודש לפחות של דלוסיות לא-ביזאריות (כגון מצבים מציאותיים שעלולים להיות בחיי יום-יום). B ) לא עמד בקריטריונים אקטיבים A של סכיזופרניה (ותכנו הלוצינציות ריח תחושה קשורות לדלוסיה) C ) תפקוד שמור (פרט לשטח הקשור לדלוסיה) ואין התנהגות ביזארית. D ) לא היו סימפטומים אפקטיבים (אם היו אז לזמן קצר מאד ביחס להפרעה) E ) לא ממחלה גופנית או סמים Subtypes 1. רדיפה 2. קנאה 3. ארוטומאנית 4. סומאטית 5. גדלות 6. מעורב 7. Unspecified התקף פסיכוזה קצרה (Brief) A ) אחד או יותר מהסימפטומים הבאים: 1 ) דלוסיות 2 ) הלוצינציות 3 ) דיבור מבולבל 4 ) התנהגות לא-מאורגנת (קטאטונית) B ) פחות מחודש, לפחות יום אחד, חזרה מלאה לתפקוד קדם-מחלה C ) ללא סימפטומים אפקטיבים D ) לא ממחלה גופנית או סמים התקף פסיכוטי ממחלה גופנית, סמים,תרופות. A ) הלוצינציות או דלוסיות בולטות B ) יש עדות מבדיקה או אנמנזה לקשר ישיר פיסיולוגי בין המחלה וההפרעה במצב הרוח 1 ) עדות מהספרות 2 ) קשר בממד הזמן בין התפתחות המחלה וההפרעה הנפשית 3 ) הפרעה במצב הרוח אינה טיפוסית למחלה נפשית (לדוגמה גיל מאוחר) 4 ) אין הסבר אלטרנטיבי C ) לא במהלך דליריום תכשירים אנטיפסיכוטים Anti-psychotic Drugs PhenothiazinesAliphaticPiperazinePiperadine Clorpromazine (low potency)TriflupromazinePerphenazine (mid potency)FluphenazineTriflupherazine (high potency)Thioredazine(low potency) Largactil 300-800mgNozinan 100-150mgPerphenan 8-40mgModiten, Sediten 1-20 Modiket 25Stelazin 1-20mgMelleril 200-700mg Thioxantene Clopenthixole Thiothixene Clopixol 50-400 (depo 100-200 acuphase 50-150)Majeptil Butirophenones Haloperidole (high potency) Halidol 5-20 (h-decanoat 100mg) DiphenylbutylpiperadinesWeekly daily use Pimozide (high potency)PenfluridolFluspirilene Orap 2-20mg DailySemap 20mg WeeklyImap 2mg weekly Benzomide Sulpiride Modal 300-800mg Dibenzoxazepine Clothiapin Etumin 100mg Atypical Anti-psychotic Drugs DibenzoxazepineThiobenzodiazepineBenzisoxazole ClozapineOlanzapineRisperidone Clozaril 300-600mgZyprexa 10mg (5-20mg)Risperdal 2-4mg (16mg if necessary) כללי: מתחלקים לשני סוגים, 1) טיפוסיים 2) ולא-טיפוסיים. כולם יעילים לטיפול בפסיכוזה. היסטורית התכשירים הטיפוסיים הם קוו ראשון לטיפול, אולם לאחרונה התכשירים הלא-טיפוסיים תופסים מקום ראשון עקב יעילותם ופחות תופעות לוואי המאפיינים אותם. השם "לא-טיפוסיים" נובע מהעובדה שבעוד התכשירים הטיפוסיים מתקשרים לרצפטורים 2D התכשירים הלא-טיפוסיים לא נמשכים לרצפטורים 2D באותה מידה, אלה פועלים על ריבוי רצפטורים אחרים. Olanzapine - antagonist serotonin-2’ alpha-1’ adrenergic and dopamin-2 receptors Risperidon - antagonist serotonin alpha-adrenergic and dopamin-2 receptors Clozapine - antagonist serotonin alpa-adrenergic and dopamin 1,2&4, antihistamine anticholinergic התכשירים הטיפוסיים מתחלקים לשני סוגים עיקריים 1) HIGH POTENCY ו- 2) LOW POTENCY לפי עוצמת התקשרותם לרצפטורים של 2D . גם המינונים נקבעים לפי התקשרות לרצפטור- התקשרות נמוכה דורשת מינון גדול יותר. LOWPOTENCY הם בעלי תופעות לוואי קולינרגיות מציקות אולם HIGHPOYENCY הם בעלי תופעות לוואי אקסטראפירמידליות מחסימה של 2D . תכשירים אנטיפסיכוטים התוויה: 1 . פסיכוזה פונקציונאלית, סכיזופרניה של סימנים-חיוביים (יעילות מסוימת גם בסימנים שלילם). 2 . פסיכוזה אורגנית משנית למחלות גופניות והרעלות (דליריום). 3 . אי-שקט גדול, מצבי אלימות קשים. 4 . מחלות תנועה (קוראה, טוראט). 5 . בשילוב עם 1) מייצבי מצב-רוח במחלה מאנית 2) עם נוגדי דכאון בדכאון פסיכוטי. יעילות מגיעה ל%70 , ניתנים למניעה במינונים השגחתיים. במקרה של תופעות לוואי ניתן להחליף לתכשיר אנטיפסיכוטי אחר. תכשירים אנטיפסיכוטים התוויות-נגד: 1 . תגובה אלרגית קשה. 2 . תגובות בין-תרופתיות קשות (אלכהול. סמים, מעלה רמת קומדין בדם, מפחית יעילות קלונידין טיפול י.ל.ד). 3 . כאשר קיים סיכון להתקף אפילפטי. 4 . מחלה קרדיאלית קשה, מחלת פרוסטטה קשה, גלאוקומה של זווית צרה. 5 . הסטוריה של TERDIV DISKINESIA . תכשירים אנטיפסיכוטים פרמקוקינטיקה: · במתן PO נספג חלקית בקיבה PEAK בפלסמה תוך 90 דקות (MI תוך 30 דקות) אחוז ניכר נקשר לחלבוני פלאסמה ונספג היטב ברקמות LIPOSOLUBL · פירוק בכבד (קלורפרומאזין וטיורידאזין גורמים לאינדוקציה של אנזימי כבד), T1/2 10-20 שעות, רמת פלסמה יציבה תוך 5-10 ימים (פנוטיאזינים אליפטים מתפרקים ל150 מטאבוליטים אקטיבים) תכשירים אנטיפסיכוטים פרמקודינמיקה: יעילות קלינית קשורה ליכולת חסימת רצפטורים 2D . תכשירים אנטיפסיכוטים מתן וטיפול: הטיפול מתחיל בעליה הדרגתית של התכשיר מחולק במשך היום כדי להפחית תופעות לוואי. השפעה קלינית מוסגת בטווח 4-3 שבועות. לאחר השגת השפעה טיפולית יש לתת מינון השגחתי למשך חצי שנה נוספת והפחתה הדרגתית נוספת לפי הצורך. תכשירים במתן חודשי או יומי יש לתת למטופלים אשר לא מסוגלים לשתף פעולה בטיפול. תופעות לוואי של אנטיפסיכוטים תופעות לוואי נוירולוגיות: · דיסטוניה: מאפיין צעירים בימים ראשונים (%10) לטיפול ובמתן IM . מדובר בהתכווצות שרירים לא רצונית איטית ספסטית של קבוצות שרירים שונות. BLEPHAROSPASM TOETICOLLIS TRISMUS LARINGOSPASM בהתאמה לסט, צוואר, עפעפיים, בית-הבליעה. האחרון מהווה מצב חירום מסכן-חיים. הטיפול: IM Kemadrin (Dekinet) 10mg Antihistamins, benzodiazepines. · פרקינסון: מאפיין נשים בגיל מבוגר. מדובר ברעד וטונוס מוגבר (Rabbit syndrome) . הטיפול: תכשיר אנטיכולינרגי מקביל לאנטיפסיכוטי, למשך שישה חודשים, 50% מפתחים טולראנס וניתן יהיה להפסיק אנטיכולינרגים. · אקטיסיה: תחושה סובייקטיבית של אי נוחות, צורך בתנועה, קושי לשבת במקום אחד, ואי-שקט. תואר בנשים בגיל העמידה. הטיפול: לרדת בטיפול, לתת דראלין 120-30mg אנטיקולינרגים או בנזודיאזפינים. · Tardive-Diskinesia : תנועות לא רצוניות אופייניות לפנים (לעיסה מציצה) ולגוף. מחמיר במתח חולף בשינה. מאפיין נשים מבוגרות המטופלות באנטיפסיכוטים שנים רבות (סיכון לפתח TD קיים גם בחולים אורגנים ואפקטיבים) מוסבר על ידי היפרסנסטיביות של רצפטורים דופאמינרגים. טיפול: להפסיק בהדרגה לעבור ללא טיפוסיים. · התקפים קונבולסיבים: גורם להגברת סינכרוניזציה בEEG מוריד סף אפילפטי מאפיין בעיקר תכשירים low Potency כמו Melleril . · סדאציה: נגרם מחסימת רצפטורים להיסטמין (מאפיין בעיקר אליפטיים ויש לתת לפני השינה). · בלבול ודליריום: דליריום אנטיכולינרגי השפעה מרכזית. תופעות-לוואי לא נוירולוגיות: · לחץ-דם: ירידה אורטוסטטית בלחץ-דם עקב חסימת רצפטורים אדרנרגים מאפיין בעיקר לרגקטיל ונוזינאן. · תופעות-לוואי אנטיכולינרגים פריפריים: יובש בריריות, עצירת שתן וצואה, טשטוש ראיה (הגדלת לחץ תוך עיני מסוכן בגלאוקומה), שינויים ב ECG השטחת גלי T הרחבת QRS סכנת בלוק. · תופעות-לוואי הורמונליות: עליה ברמות פרולקטין (מחסימת רצפטורים במערכת Tuberoinfundibolar)) מתבטא בחזה מוגדל Amenohrrea Gallactorea אימפוטנציה בגברים שינויים בתוצאות בדיקת הריון תיתכן הפרשת יתר של ADH עם פוליאוריה בדיקת סוכר שגויה לכיוון סוכרת עליה במשקל. · עור: באחוז קטן יתכנו דלקות עור אלרגיות Allergic Dermatitis רגישות לאור (לרגקטיל עלול לגרום לפיגמנטציה על העור). · עיינים: מלריל במינונים מעל 800mg ליום עלול לגרום ל Retinitis pigmentosa בלתי הפיכה. מפריע לראיית לילה. עם לרגקטיל דווח על עכירות עדשה. · המטלוגיה: לאוקופניה 3.500 WBC שכיח. אגרנולוציטוסיס מסכנת חיים (%30 Mortality ) מופיע ב 3 חודשי טיפול ראשונים. כל דיווח דמי שפעת (כאבי גרון) דורש בדיקת דם (ספירה לבנה). · צהבת: תוארה בטיפול בלרגקטיל (נדיר) · NMS Neuroleptic Malignant Syndrome : סמנים: 1) קשיון שרירים ודיסטוניה 2) חוסר תגובה Mutisim לעיתים מתחלף באגיטציה קשה. ותכן גם ערפול הכרה בלבד. 3) סימנים אוטונומים של: היפרפירקסיה, חום, הזעה, י.ל.ד., 4) בדיקות מעבדה: *עליה בספירה לבנה * עליה ב cpk ואנזימי כבד * עליה במיוגלובין ואי ספיקה כיליתית. הטיפול: הפסקת התכשיר האנטיפסיכוטי, וטיפול תומך חיים. (דנטרלין ניתן לתת להרפיית שרירים) יחסי-גומלין בין-תרופתיים עיקריים: אנטיקולינרגים: · מקטינים ספיגה לדם של אנטיפסיכוטים: · מוסיפים להשפעה אנטיכולינרגית של אנטיפסיכוטים מעלה סכנת הרעלה ANTIACIDE מעקב ספיגת אנטיפסיכוטים במערכת העיכול טריציקלים מתחרים על פירוק בכבד ולכן מעלים ריכוז הדדי זה לזה. IDANTOIN מעקב פירוק בכבד של אנטיפסיכוטים ולכן מעלה רמה שלהם בדם LITHUM רמת ליטיום עולה במתן אנטיפסיכוטים, תיתכן הרעלת ליטיום, גורם נירוטוקסיות ואנצפלופטיה של ניורולפטים Anticonvulsant מגדילים פירוק מקטינים רמה בדם סיגריות מגדילים פירוק מקטינים רמה בדם מדקאי CNS דיכוי נשימתי (כלל אלכהול) Digoxin ספיגתו עלולה לעלות ולגרום להרעלת דיגוסין L-Dopa חוסם את פעולתו מנטרל טיפול של פרקינסון warfarin נקשר לחלבוני פלסמה עלול לשנות רמות בדם + להגדיל זמן דימום גלולות מגדילים פירוק מקטינים רמה בדם

05/10/2000 | 22:47 | מאת: אופיר

מעניין :)

13/11/2000 | 20:20 | מאת: אלון בן-דור

שלום ! אני בחור בן 25 אשר חליתי במחלת הסכיזופרניה בעקבות דכאון ממושך הקשור בקשר רומנטי עם בחורה. לאחר כ -7 חודשים של דכאון עמוק, קיבלתי ארוע פסיכותי שבמהלכו חשתי הרגשת גדלות, הרגשת "משיח", וקשר לדת. טופלתחי בבי"ח תל השומר ע"י דוקטור לפקיפקר ודוקטור כספי (עורך מחקר על השפעת התרופה ריספרדל לעומת הלידול). לאחר אשפוז של 3 וחצי חודשחם שוחררתי לביתי. מאז אני סובל מחוסר אנרגיות, חוסר חשק, חוסר רגש מוחלט וזה למעשה הדבר שהכי מציק לי. יש לציין כי בעבר הייתי בחור מאוד רגיש ונהנה מכל דבר ומלא שמחת חיים. אין לי התרגשות משום דבר- לא ממוסיקה לא מבחורות ולא מאנשים קרובים (אין געגועים לבני משפחה החוזרים מחו"ל - דוגמא). אין לי מושג מה הפתרון לתופעה הזאת, הרופאים אומרים שזה יחזור עם הזמן אך אני ספק מאוד שכן בתחום הזה אין לי התקדמות כלל. ביקשתי מהרופאים טיפול בחשמל (ECT) ואני מקווה שהם יאשרו לי זאת. אני מטופל בכדור ריספרדל 2 מ"ג ואפיקסור 75 מ"ג בבוקר. האם תוכל לעזור לי ??

04/10/2000 | 14:44 | מאת: פטריק

מה הן תופעות הלוואי הן פיזית והן הנפשית לאורך זמן בעת נטילת התרופה.

05/10/2000 | 22:39 | מאת: ד"ר אבי פלד

אין תופעות לוואי

17/10/2000 | 15:49 | מאת: ורבנה

דר' פלד היקר. כמה שאתה מטעה בתשובותיך-! לתרופה ריטלין יש ויש תופעות לוואי והן רבות-! תופעות הלוואי: כאבי פרקים,עצבנות, חוסר שינה,יובש בפה,ירידה בתאבון,עצבות,בכי ב,עייפות, כאבי בטן, כאבי ראש, סחרחורות,דכאון,אנורקסיה,דופק מהיר, התרופה ממכרת-! האם ידוע לך שבארצות הברית תרופה זו חייבת רישום בדומה לתרופות נרקוטיות? אינני אומרת כי כל מי שלוקח תרופה זו יחוש בכל תופעות הלוואי שהזכרתי-לא כולם חווים את התופעות לוואי באותה דרך. דר' נכבד. אתה מזלזל באינטילגנציה של השואלים בתשובה כל כך לא מדויקת!!!

04/10/2000 | 10:30 | מאת: אלמונית

טופלתי בסירוקסט וכעת בפרוזק אך ללא כל שיפור. האם יש המלצה לעוד סוגי תרופות שעלי לנסות?

04/10/2000 | 18:54 | מאת: ד"ר אבי פלד

לא לצערי טריקוטילומניה לא מגיבה טוב לטיפולים תרופתיים האם ניסית טיפול התנהגותי זה אמנם דורש מאמץ אבל נירשמו הצלחות יותר בטיפול זה

04/10/2000 | 09:52 | מאת: Tal

לד"ר פלד שלום רב בהמשך להודעתי בפורום מיום 10/9/00 -- http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=8259&t=7797 א. תודה על תשובתך ב. העניין שלי בנושא נובע מעיסוק בתיק משפטי שעניינו בין השאר באבחנה הפסיכיאטרית הנ"ל ג. שאלת המשך- כיצד עוד יכולה לבוא לידי ביטוי השפעת הלידה על המצב הנפשי חוץ מהאבחנות המקובלות של דיכאון או פסיכוזה פוסט-פרטום? האם תיתכן החמרה בהפרעה נפשית שהיתה קיימת כבר קודם לכן בעקבות הלידה?? ולסיום - האם ניתן לאבחן כדיכאון לידה הפרעות נפשיות כלשהן המופיעות בשלב האחרון של ההריון? תודה מראש על תשובתך, טל.

04/10/2000 | 18:57 | מאת: ד"ר אבי פלד

האם את עו"ד ? כן תיתכן החמרה - אבל יהיה קשה להוכיך קשר של גרימה לידה כשלעצמה היא גורם דחק יש מיקרים שמיבנה האישיות של האדם גורם לו להגיב באופן מיוחד להריון ולידה

04/10/2000 | 08:31 | מאת: דורון

פסיכולוג יקר ! האם התקפה היא דרך התמודדות ? הנסיבות הן כאלו : אבי חולה סופני על פי הערכת מצב נותרו לו מס' חודשים, אני מודע לבעיה ומשלים איתה כבר מס' חודשים אך הבעיה היא אם אמא שלי, היא "תוקפת" כמעט בכל עת את הרופאים , אחיות ומרמורמרת כמעט על כולם, הגישה שלה שגויה לדעתי - אך עם זאת אני מבין אותה אך לא מסכים איתה ובטח שאיני יכול ללשנות דבר ואו להניעה אותה ממערכת יחסים של כ-40 שנה. אך לפעמים זה ממש חוצה גבולות ואני כמעט מאבד כיוון תגובת גופי למומנט של כעם ועצבנות בדר"כ חום גבוהה ותשישות, מעין תשישות ששינה לא עוזרת לה. אמרו לי שזהו מנגנון ההגנה שלה ואסור לי לנסות להתערב לה, אם כך אז עושים ?

04/10/2000 | 19:02 | מאת: ד"ר אבי פלד

מדובר בהליך "אבל אנטיסיפטורי" ראה "שלבי האבל של קובלר-רוס" זה שלב נורמטלי לגמרי בהליך של אבל הרופאים אמורים להכיר זאת - הם לומדים על זה בהכשרה - לכן על תידאג שיפגעו בכל מחלקה אונקולוגית יש פסיכולוג - בקש את התערבותו - או התערבות יועץ פסיכיאטרי של ביה"ח כדאי שיהיה מעקב של פסיכיאטר כדי לעלות על אבל-פטלוגי שעלול להתפתח יותר מאוחר

04/10/2000 | 00:54 | מאת: mendi

מעונין לדעת את הרעיון הבסיסי והתקפות של מבחני ההשלכה בראיון פסיכולוגי - צפייה בתמונות אמירת חוות דעת לגביהן.

04/10/2000 | 05:57 | מאת: אופיר

פירושים של מיבחני נטלה נחשבים "סגורים", זאת אומרת שאף פסיכולג\פסיכאטרעובד סוציאלי (?).. לא יגיד לך מה הם אומרים זה כדי לימנוע "זיופים "בעתיד מכמה שידוע לי,יש פסיכולגים שמעדים להסתמך על הראיון הקליני.... הנה צשהוא קטן שכתבי על מיבחני השלכה בפורום פסיכולגיה אחר ברשת http://forums.nana.co.il/showmsg.asp?id=287611 שוב.... אני לא פסיכולוג\פסיכאטר\עובד סוציאלי..אז כחי כל מה שאני אומר לך בערבון מוגבל!!!!! אופיר

04/10/2000 | 19:11 | מאת: ד"ר אבי פלד

הרעיון מאחורי מבחנים השלכתיים הוא (בקצרה): כאשר מספר אנשים רואים גירויי מובנה כגון ציור של ריבוע - כולם יצינו שראו ריבוע כאשר מראים להם גירויי לא מובנה כגון כתם חסר צורה (כתם רורשק) כל אחד יראה בכתם דבר שונה - ההנחה היא שכל אחד רואה את הכתם באופן שונה כיוון שהוא רואה את העולם ומבין דברים באופן שונה - ראיית העולם של אדם קשורה לאופי שלו - וכך בצורה עקיפה ניתן ללמוד מהתשובות על ראיית העולם שלו - ועל אופיו ישנם מחקרים רבים ונתונים רבים המאפשרים מיומנות טובה לדעת על אנשים

04/10/2000 | 00:04 | מאת: רוחמה

מזה חמישה חודשים אני סובלת מתופעות פזיות מוזרות זה התחיל משלשולים ובחילות והתברר כי היה לי חידק בצואה אבל גם לאחר טיפול התופעות המשיכו למרות שהחיידק כבר לא היה קיים בעיקבות תופעות אלו נלחציתי וחשבתי שאני בהריון מחשבה זו החרידה אותי אבל הסתבר שהיתה מחשבת שווא אך במקום שהסימפומים יעלמו נוספו עוד יש לי נשירה טעם לא נעים בפה ,נפיחות בבטן גזים המחזור לא רגיל אומנם מגיע בזמן אבל חלו בו שינויים לאחרונה נוסף גם פריחה של נק' אדומות בירכיים רופא המשפחה והגסטרו לאורך כל התק' טוענים שהסמפטומים נובעים מלחץ ובבדיקות רפואיות לא נמצא דבר שקשור לתופעות הללו מה שכן נמצא על הדרך זה פוליפ במעים ומשהו בכבד. היתי אצל פסיכאטר בקופה קיבלתי קלונקס לקחתי במשך 5 ימים אבל כשהתחלתי עם התנפחות הבטן חששתי שאולי זה נובע מזה והפסקתי. בקיצור האם אכן יתכנו כאלו תופעות ובתקופה כזו ארוכה מתוך לחץ לחץ שאומנם היה לפני יותר מחצי שנה הייתי בלחץ נפשי הלכתי לפסיכולוג עשיתי שינויים בחיי עברתי דירה התקבלתי ללמודים ודווקא שהיה נדמה לי שהחיים מתחלים לזרום החלו התופעות. אודה לתשובה והכוונה

04/10/2000 | 22:05 | מאת: ד"ר אבי פלד

לא הייתי ממהר להניח שמדובר בבעיה נפשית - נראה לי שמדובר בתסמונת גופנית שעדיין לא אובחנה - תמשיכי בירור אצל רופא משפחה - אפילו עם זה כרוך ב MRI של כל הגוף

03/10/2000 | 23:41 | מאת: ריקי

אני בת 50 מרגישה אי שקט נוראי וסובלת מסחרחורות קשה. נעזרת לפעמים בכדורי קסנקס. אודה על עזרתך מה לעשות ולאן לפנות

04/10/2000 | 22:10 | מאת: ד"ר אבי פלד

הייתי פונה לבירור ניורולוגי ורפואי - בירור כזה מגיע לך דרך קופ"ח

05/10/2000 | 19:41 | מאת: שני

לריקי שלום! כיוון שאני סובלת מסחרחורות כבר זמן רב ונכנסתי לחרדה נפשית עקב כך, רציתי להוסיף על דבריו של הד"ר. את צריכה גם לבצע ברור של רופא א.א.ג, כי לפעמים יש בעיות באוזן הפנימית אשר גורמת לסחרחורות. אולי יש לך את מחלת "מנייר" אשר גורמת לסחרחורות ובד"כ גם לירידה בשמיעה. אין ברירה, את צריכה לבצע ברור מקיף. אני בצעתי ברור כולל בדיקות דם, סי. טי. ברור נוירולוגי, ברור עיניים וכמובן א.א.ג. אל תתיאשי, יש גם כדורים שנקראים "אגיסרק" שמקלים על הסחרחורות. בהצלחה!

05/10/2000 | 20:02 | מאת: ריקי

אני מאד מודה על התשובה ועל ההתיחסות. אני בהחלט מתכוונת לערוך ברור מקיף. מאחר ועד היום אני אשה בריאה שמאד לא אוהבת ללכת לרופאים. אני מאד אנרגטית, עובדת מחוץ לבית במשרה מלאה ובכירה נשואה עם שלושה ילדים גדולים ומוצלחים ובדרך כלל מתפקדת כ"רוח סערה". מאחר ולאחרונה חלה ירידה באנרגטיות ובקצב ואני סובלת מסחרחורות ,חוסר שקט, עצבנות ופרפרים בבטן בהחלט גורם לי לחרדה מה שהופך את התופעה לגלגל שקשה לי לצאת ממנו. עשיתי בדיקות דם מקיפות, בדיקות הורמונים (מאחר ואני בת 50 וגיל המעבר הוא תופעה שלא פוסחת כמעט על אף אחד). היום שוחח עימי הרופא ואמר כי בדיקת בלוטת התריס גבולית. הוא אינו רואה בכך סיבה להרגשות שלי אבל הציע לחכות כשבועיים אם התופעות לא יעברו ללכת לברור מקיף יותר. בכל אופן תודה ואשמח לשמוע כל דבר שיכול לעודד אותי. ריקי

01/12/2000 | 14:55 | מאת: נ.

מאחר ואני סובלת מאותם סימפטומים כמו שלך אני בבת 53 הייתי רוצה לשמוע עוד פרטים בקשר למה שאת מתארת נראה לי שאנו תואמות בהרגשה המזופתת הזו גם אני מטופלת בקסאנקס. . טשמח מאד אם תכתבי לי לדואר האלקטרוני או שאת רוצה להתקשר לטולפון שלי :036911375 תודה נ.

03/10/2000 | 21:37 | מאת: אלון

שלום רב, בני בן ה - 8 הלומד בכיתה ב' ומלווה ע"י אחד ההורים לבה"ס ,בשל המרחק מהבית . (כ- 15 דקות הליכה) לאחרונה החל לקונן בו החשש שלא נגיע בזמן להחזירו הביתה (הוא חושש ללכת בגפו). המצב החריף ,לאחר שהייתנו כשבוע בחו"ל . על כן בעיתנו כפולה - חשש הילד מהרחוב וכנראה מאנשים זרים וכן חוסר הרצון לצאת בבוקר לבה"ס. אבקש סיוע ראשוני והפניה לגורם עימו ניתן להתיעץ מבלי לגרום לילד נזק עקיף .

03/10/2000 | 22:26 | מאת: adi

אני חובשת. לדעתי אתה יכול וצריך להפגש עם הפסיכולוגית של בית הספר. תנסה לברר בעדינות איתו או עם המורה, האם ילדים מציקים לו? האם אדם כלשהו עשה לו מעשה בעל אקט מיני? כדאי, שתדבר גם עם המורה כדי לבדוק איך הוא בכיתה. לעיתים, ואני מדברת מנסיון אישי, אלו יכולות להיות הסיבות לתופעות שתיארת.

04/10/2000 | 22:11 | מאת: ד"ר אבי פלד

פסיכולוג של בית-ספר - אפשר להתחיל שם

04/10/2000 | 23:06 | מאת: יוני

לפי דעתי יש צורך לברר את הבעיה ולבדוק למה הוא אינו רוצה ללכת לבית הספר אם אכן , זאת , מפעד פחד כלשהו , יש לטפל נקודתית באותו בפחד

03/10/2000 | 14:01 | מאת: דוד

שנה טובה לכולם. יש לימ שאלה. אמא שלי במצב נפשי קשה, שמתבטא בפחדים (מעליות, כלבים,להיות לבד) התנהגויות כפיתיות (עושה פעולות מסוימות הרבה פעמים וללא צורך) וכל הזמן היא עצובה. היא אומרת שאצלה הכל בסדר. אבל כל הסובבים אותה מבינים שיש בעיה. מה אפשר לעשות? האם יש איבחון שניתן להציע לאמא לעשות כדי שהיא תקבל חוות דעת כלשהיא. אני מתכוון לאיזה שהוא אבחון שלא יאיים עליה. אשמח לעצתכם

03/10/2000 | 20:24 | מאת: adi

לדויד שלום, לצערי, לא נראה לי שאפשר לעזור לאימך משום שהיא לא רואה אצלה את הבעייה. תצטרכו לנסות לשכנע אותה שאכן יש לה בעייה, הרי לרובנו אין התנהגויות כפיייתיות.

04/10/2000 | 22:14 | מאת: ד"ר אבי פלד

איבחון פסיכיאטרי נחוץ פה - זה בד"כ מאיים כי יש המון דעות קדומות סביב הפסיכיאטריה באופן משפטי לא ניתן ליבדוק אדם נגד רצונו - אלא עם מתקיימים תנאים מסויימים (קיצוניים - של סיכון מיידי וכו..)

03/10/2000 | 12:38 | מאת: מיקה

שלום, באילו מקומות בארץ ניתנת עזרה להחלמה מבולימיה לנשים מעל לגיל 20, כאשר מדובר במצב שאינו מצריך אשפוז? תודה.

04/10/2000 | 00:48 | מאת: דפנה

היי, יש כמה מקומות אפשריים. אחד המקומות הטובים נמצא בקיבוץ נען (מקום בשם שחף)- הם מטפלים בגישה הנרטיבית, והיפה בטיפול הוא שאין צורך לעשות "הפסקה מהחיים" כמו שקורה באישפוז. יש אפשרות (ואף מומלץ!!) להמשיך לחיות ולהתפתח במקביל לטיפול. העניין הוא- שזה מקום פרטי ולפיכך מהווה עול כלכלי לא מבוטל... אפשרות נוספת היא המרפאה (אמבולטורית!) בהדסה עין כרם- המתמחית בטיפול בהפרעות אכילה. כמובן- שם הטיפול פחות אישי וצמוד... אשמח לנדב עוד מידע אם נחוץ, מנסיוני האישי... אפשר לכתוב לי לדואל: [email protected] בהצלחה!!

04/10/2000 | 11:57 | מאת: מיקה

דפנה שלום, את "שחף" אני מכירה ואף ביקרתי שם פעם אחת לייעוץ. מבחינתי הבעייה היא יותר מרחק הנסיעה מאשר המחיר. האם את מכירה מקומות/מטפלים מומלצים באזור המרכז/השרון? תודה על העזרה.

04/10/2000 | 22:16 | מאת: ד"ר אבי פלד

כל מרכז רפואי גדול (אוניבסיטאי) נותן שרות כנ"ל במרפאה (לדוגמה ברמב"ם חיפה יש מרפאה מיוחדת להפרעות אכילה)

08/10/2000 | 09:24 | מאת: ק.

הי מיקה, אני אשמח מאוד מאוד לדעת מה קורה איתך כרגע והאם מצאת מקום לטיפול בבעייה. אני קרובה לגילך וסובלת מאותה בעייה ובקרוב מתחילה טיפול בתל השומר במחלקה להפרעות אכילה. אם עדיין לא מצאת מקום אני אוכל לעדכן אותך החל מהשבוע הבא, במה שהמחלקה הזו נותנת ומה היא מציעה במקרה כמו שלנו. אשמח לכל עדכון ממך. ק.

08/10/2000 | 16:08 | מאת: מיקה

ק. שלום אני מאחלת לך המון הצלחה בטיפול. אני עדיין לא בטיפול, אבל לעת עתה יש בידי מידע לגבי מספר אפשרויות סבירות מבחינתי. תל השומר הוא כנראה לא אחת מהן מסיבות אישיות שלא אפרט כאן. תודה בכל אופן, מיקה.

02/10/2000 | 22:41 | מאת: מירב

מישהו יכול בבקשה להמליץ לי על מטפלים באזור ת"א המתמחים בהפרעות אישיות ובעיות של תלות יתר? תודה.

03/10/2000 | 06:28 | מאת: ד"ר אבי פלד

אני יכול להמליץ פני אלי בטלפון של כרטיסי האישי (קליק על שמי בדף הפורום)

14/10/2000 | 22:15 | מאת: אמיר זהר

שלום מירב את יכולה ליצור איתי קשר ואני אמליץ לך 036496371 אמיר

02/10/2000 | 18:03 | מאת: לוסוב

אשתי בת .50 היא סובלת מזה זמן מתופעות דכאון ,בכללם מחשבות התאבדות אמירות שהיא לא נהנית משום דבר,בעיות שינה,ולאחרונה גם חוסר עניין מוחלט במין. היא לא מוכנה לדבר על הנושא ואינה מוכנה בשום פנים לפנות לקבלת עזרה רפואית. מצבה מתסכל אותי ואת ילדינו. האם יש במצב כזה מה לעשות, והאם יש סיכוי שהמצב ישתפר מאליו ?. תודה, לוסוב.

03/10/2000 | 06:35 | מאת: ד"ר אבי פלד

כאשר יש סיכון אובדני ניתן לפעמים לתת טיפול גם בניגוד לרצונו של המטופל תתקשר לפסיכיאטר מחוזי של אזור מגוריך ותתיעץ איתו בטלפון

02/10/2000 | 12:42 | מאת: אלמונית

האם יש חדש בתחום הטרופתי ו/או הפסיכוטרפיה

03/10/2000 | 06:36 | מאת: ד"ר אבי פלד

לא

02/10/2000 | 01:55 | מאת: רוני

שלום רב: אני בן 30 נשוי+ילד בן 3 . לצערי הרב גמלה בי החלטה כי אין לי ברירה אלא להתגרש מאשתי וזאת לאחר נסיונות רבים שלי לנסות ולתקן. הבעיה העיקרית שלי בדרך ליישום הינה לחץ נפשי גדול ופחד מפני הלא נודע. מצב זה יוצר אצלי מתח רב וגוזל לי את כל האנרגיות שלי. למעשה אינני מסוגל לתפקד ביום יום כמעט ואני רק עסוק במחשבות טורדניות בקשר לכך. שאלתי היא מניין לוקחים את הכוח הדרוש להתמודדות הזו ?

03/10/2000 | 06:37 | מאת: ד"ר אבי פלד

אתה מתאר מצב טיבעי נורמאטיבי אמיר וטלי יוכלו ליעץ יותר

04/10/2000 | 14:48 | מאת: הילה

אני נשואה ללא ילדים. עד לפני זמן לא רב עמדתי במצב דומה לשלך. מכיוון שפחדנו מהלא-נודע, וגם מכיוון שבעבר הרחוק היה בינינו קשר טוב, החלטנו ברגע האחרון ללכת לייעוץ זוגי. לאחר מספר חודשים (לא קלים) של טיפול המצב בינינו השתפר לאין ערוך. עצתי לך - אם אתם מחפשים פתרון קל - גירושים הם הפיתרון. אך אם אתם מעוניינים לנסות שוב, אף אם לא נראה ניצוץ של תקווה באופק, ואתם מוכנים להשקיע מאמץ נפשי (וכספי), זה שווה את זה, לא כל-כך לטווח הקצר אלא לטווח הארוך. גם אם הטיפול לא יצליח בהצלת הקשר (לא בטוח שכל קשר אפשר להציל), עדיין תוכלו ללמוד את הלקח לקשרים הבאים. כך שאני ממליצה מאוד מאוד על טיפול זוגי אצל מטפל טוב. בהצלחה ושנה טובה.

01/10/2000 | 21:16 | מאת: ירון

בהמלצת רופא פסיכיאטר אני לוקח את הכדור הרשום למעלה כבר שבוע ועדיין איני חש בהשפעת הכדור. כמה זמן יש לצרוך את הכדור עד שניכרת השפעתו.

02/10/2000 | 04:44 | מאת: מאיה

אצלי זה לקח כמעט 3 שבועות תרגיש טוב מאיה

02/10/2000 | 13:36 | מאת: ירון

מאיה תודה לך על התשובה, היא לפחות מרגיעה אותי, שקיים סכוי שזה עוד יעזור לי. אולי את יכולה לספר לי עוד על עצמך כגון מה היו הסבות שלקחת את התרופה? האם את מרוצה ממנה? האם בנוסף לתרופה כדאי גם לקבל יעוץ פסיכולוגי? אני מאוד מודה לך על התשובה וכל מידע נוסף שתתני לי יכול להקל עלי במצבי הנוכחי.

03/10/2000 | 06:38 | מאת: ד"ר אבי פלד

ביו 2-6 שבועות

01/10/2000 | 20:03 | מאת: אלמוני

שלום! אני נמצא בחודש האחרון במצב קשה בחיים שלי. הפסיכיאטר אבחן אצלי מאניה דיפרסיה ונתן לי ליתיום, בגלל שלא היתה הטבה במצב, הוא הוסיף לי לוסטרל אחד כל בוקר, מאז שלקחתי את הכדור התחזקו אצלי המחשבות השליליות, איך להיעלם מהעולם הזה. כל פעם שאני יוצא מהבית אני אומר שזאת הפעם האחרונה שלי. המחשבה שהמשפחה שלי תסבול ,מונעת ממני להיעלם מהעולם הזה, כרגע. נואשתי מהטיפולים הפסיכיאטרים. אני לא מספר את כל האמת בטיפול מאחר וחושש שיאשפזו אותי.בעבר פסיכיאטר אמר לי שיש לי הפרעה אישיותית וקשה מאוד לטפל בי כך שהסיכויים נמוכים. הרבה יותר נוח לי להשאר אנונימי, טיפול דרך האינטנרט נשמע לי מאוד מעניין ואולי אף אפקטיבי עבורי. אודה לך אם תוכל לייעץ

03/10/2000 | 06:40 | מאת: ד"ר אבי פלד

אתה מתכוון לטיפול דרך הפורום הזה?

03/10/2000 | 08:42 | מאת: אלמוני

או דרך פורום זה , או באמצעות צאטים און ליין עם פסיכלוגים. זה נשמע לי רעיון מצויין ויכול להקל על אנשים להיפתח יותר בטיפול. הפתרון הזה כמובן הוא לא אפקטיבי לכל המטופלים, עקב בעיית המורכבות שלי, אני מניח שזה יכול לסייע לי במידה כל שהיא. אודה לך אם תתיחס לדברים בשאלתי.

01/10/2000 | 18:07 | מאת: gai

האם VALERIAN ROOT זה תרופה לחרדה ? האם היא יעילה ? האם היא מסוכנת ? תודה מראש.

03/10/2000 | 06:41 | מאת: ד"ר אבי פלד

התכשיר שציינת אננו טיפול הבחירה לחרדה הוא לא יעיל

01/10/2000 | 09:26 | מאת: חביבה אילות

שלום ד"ר אבקש מידע והפניה למאמרים בנושא תמיכה נפשית וחברתית בחולים מרותקים וסופניים. אני אחות העוסקת בנושא ומעונינת להרחיב ידיעותיי תודה חביבה אילות

03/10/2000 | 22:07 | מאת: אלון

קיימת עמותה המשמשת כקבוצת תמיכה נפשית לחולי סרטן בשם - ח.ס.ן

30/09/2000 | 23:02 | מאת: יעל

שלום אני בת 16 וחצי ויש לי בעיה שנמשכת כבר 4 שנים מאז שהתחלתי ללמוד בחטיבה הבעיה היא כנראה חוסר ביטחון עצמי חמור מאוד במשך 4 שנים לא היה לי אפילו חבר אחד וגם אם יצאתי עם חברות לא הרגשתי שלמה עם עצמי... אני יודעת שיש אנשים שלא רוצים להיות בחברת אנשים כי נוח להם להיות לבד... ובהתחלה חשבתי שזאת הבעיה שלי אבל גיליתי שאם זאת באמת היתה הבעיה שלי זה לא היה כל כך מפריע לי להיות לבד אני ממש מרגישה שכשאני בבית אני מתנהגת אחרת מאשר בחוץ כשאני בבית ספר אני כמעט לא מדברת עם אף אחד ואם אני מדברת אז אני מרגישה כאילו אני אף פעם לא בסדר ( לא מעניינת, או שיש בי משהו לא בסדר כמו פזילה או כל דבר מוזר אחר) וכשאני בבית אני לגמרי שונה.... מה לעשות?? אני לא רוצה להיות לבד כל הזמן מקווה לקבל תשובה יעל

01/10/2000 | 21:33 | מאת: אמיר זהר

שלום יעל ראשית, חשוב שאיתרת את הבעיה שלך. כנראה את באמת סובלת מחוסר בטחון ודימוי עצמי נמוך. תנסי למצוא חוגים או תחומים שמעניינים אותך. אולי אם תלכי לחוגים כאלה תוכלי להתחבר עם אנשים סביב עניין משותף. את יכולה לנסות "להתאמן" דרך תקשורת בפורומים. אם לאחר נסיונות תראי שאת לא מצליחה את יכולה לנסות יעוץ פסיכולוגי. ניתן לקבל יעוץ לבני נוער שסובלים מקשיים דומים לשלך. תעדכני אותנו. בברכה, אמיר

30/09/2000 | 00:06 | מאת: חן

ד"ר פלד שלום, אני מעוניינת לדעת לאיזה מקרים בדיוק ניתנת התרופה ההנ"ל והאם היא ניתנת גם במקרים של חרדות ואם כן , מתי מעדייפים דווקא אותה על פני תרופות כמו אנאפרניל , סרוקסט ואחרות. כמו כן רציתי לדעת אם תופעות של מעין חוסר תחושה בגפיים (בעיקר בזמן ניסיון לישון) שמלוות תחושות מוזרות בלב, מלמול של שטויות ותחושה מוזרה ביותר עם אי שקט מאפיינת חרדה? בתודה מראש ושנה טובה חן

03/10/2000 | 06:44 | מאת: ד"ר אבי פלד

פרפנאן הוא תכשיר אנטיפסיכוטי תכשיר שנותנים לסכיזופרניה כאשר יש מחשבות מוזרות מחשבות שווא (כמו שידור וגניבת מחשבות - מחשבות רדיפה וכ..) לפעמים נהוג לרשום אותו במצבי אלימות או מצבי מתח מאד גדול בסכיזופרניה יש חרדות נלוות אז התכשיר פועל עליהם באופן עקיף

29/09/2000 | 21:02 | מאת: איתי ויזר

שלום גולשים יקרים בשם הנהלת דוקטורס ובשמי, ברצוני לאחל שנת בריאות, הצלחה ואושר לכל אחד ואחת מכם. בהזדמנות זו רוצה אני להודות לכם הגולשים על שתמכתם והמשכתם להביע בנו אמון בשנה האחרונה, ואני רוצה לאחל כי גם בשנה הקרובה תמשיכו להינות משירותי האתר. בריאות שלמה ומיטב האיחולים לכם איתי ויזר מנהל קהיליית הפורומים [email protected]

30/09/2000 | 19:06 | מאת: adi

שנה טובה גם לך ולצוות הנהלת הפורומים. למה הורדתם את פורום רפואת הילדים?

29/09/2000 | 19:24 | מאת: הדס

טלי היקרה! אני כפי שקראת פה מקודם רוצה ללמוד פסיכולוגיה ולהיות פסיכולוגית קלינית, לפי מה שהבנתי גם עובדת סוציאלית יכולה לטפל רק בשוק הפרטי ולפעול כפסיכולוג למעשה, השאלה שלי האם באמת אין הבדל בין פסיכולוג לבין עובדת סוציאלית במקרה הזה ? לפי מה שהתרשמתי עד כה עובדת סוציאלית מטפלת יותר בבעיות חברתיות ו באנשים שאולצו ללכת לטיפול ולא באו מרצונם לעומת זאת פסיכולוג מטפל יותר בבעיות של הפרט עצמו עם עצמו, כגון בעיות אישיות, האם זו רק סטיגמה ? או שיש משהו בדברי ?

30/09/2000 | 20:35 | מאת: ג'וני

עפ"י הצעת חוק של משרד הבריאות ומשרד המשפטים יהיו רשאים לעסוק בפסיכותרפיה (טיפול נפשי) מלבד פסיכולוגים ורופאים פסיכיאטרים גם עובדים סוציאלים בעלי תואר שני במגמה קלינית. לעניין זה אין הבדל בין בית חולים או קליניקה פרטית או כל מקום אחר. תחום העיסוק של עובד סוציאלי בוגר תואר ראשון איננו קשור לפסיכותרפיה.

01/10/2000 | 18:57 | מאת: שמעון

שלום הדס, כתבתי התייחסות לשאלה שלך בנושא לימודי פסיכולוגיה. זה נמצא בכתובת: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=13710&t=12871 בהצלחה שמעון

02/10/2000 | 23:19 | מאת: אפרת

היי, ביקשת שאצור איתך קשר באי.סי.קיו, אבל צר לי על הבורות בנושא, איני יודעת באיזו דרך להגיע לזה. אם תוכלי להעניק לי הסבר קצר או להשאיר כתובת אי-מייל אשמח לשוחח איתך. אפרת

03/10/2000 | 01:17 | מאת: הדס

אני באמת מתלבטת קשות, יש כל כך הרבה דרכים שאני יכולה לפנות אליהם - להיות עובדת סוציאלית , ללמוד בחו"ל, ללמוד משהו דומה ללמוד במכללה לשפר ציונים ואני לא יודעת מהי הדרך הכי טובה! הרי מדובר פה בחיים שלי ואני לא רוצה לעשות טעות , לא רוצה ללמוד סתם שלוש שנים ואז להבין שטעיתי! אז אם יש מישהו מבינכם שיכול לעזור לי בהתלבטות אני אודה לכם מאוד אמייל [email protected] אי סי קיו 2032429 תודה וחג שמח

05/10/2000 | 20:24 | מאת: טלי וינברגר

הדס שלום רב, לדעתי לימודי עבודה סוציאלית, והמשכיותם לתואר שני קליני ובי"ס לפסיכותרפיה אינם נופלים באיכותם, רמתם ומקצועיותם מאלו של פסיכולוגיה קלינית. קיראי את דבריה של שירה בהודעתך הקודמת. דבריה כפנינים. שתיהיה גם לך שנה נפלאה, בברכה, טלי פרידמן

29/09/2000 | 01:33 | מאת: adi

למנהלי הפורום שלום רב, במסגרת הפורום הזה, מפרסמת המטפלת אסתי שיטת טיפולה הנקראת: השיטה הקיינסולוגית. אני מעלה השגות לגבי הטיפול משום שאין היא מסבירה דבר על מהות טיפול, אלא כותבת רק שהוא טיפול נהדר!!! לי יש חשד שמדובר במעשה הגובל בפלילים!!! אני, אסתי, לא אשים את כספי על קרן המזבח, ובוודאי שלא את נפשי!!! ולא אלך לטיפול שאיני יודעת את טיבו. אסתי!!! הביאי מחקרים מדעיים ואשקול את הפנייה אלייך. אתם, חברה, פשוט היו זהירים!!!

29/09/2000 | 08:00 | מאת: אופיר

אני לא מומחה גדול לשיטה הזאת, אבל מה שאני יודע זה הוריד לאח שלי את השימוש בריטלין אופיר

29/09/2000 | 16:30 | מאת: צופה מהצד

אני מקוה שאתה יודע על המחלוקת הקימת בנוגע לשימוש ברטילין כמו כן הוגשה לאחרונה תביעה יצוגית בנדון כנגד יצרנית התרופה כמדומני בארה"ב [אני נמנע במכוון לציין את עילת התביעה] כמובן שיש כאלו אשר צריכים רטילין - ה ם צריכים לא המורים או גוף אחר שנוח לו אולי תספר לנו משהו על הקינסיולוגיה? גם אני מרגיש לא בנוח מאסתי ולמרות ניסיונות להבין כיצד זה מתבצע לא קיבלתי הסבר משביע את הנחת אם כי בזכרון המעורפל נדמה לי שפעם הכרתי והתרשמתי לחיוב

29/09/2000 | 08:49 | מאת: אסתי-קינייסולוגית

אני חוזרת ומסבירה שוב ושוב את מהות הטיפול.הטיפול מבוסס על בדיקות שריר. בדיקות פשוטות כמו להרים את היד ולהתנגד ללחיצה שלי עליה, להרים את הרגל ולהתנגד ועוד ועוד בדיקות כאלה. בדיקות אלו נותנות אינפורמציה רבה על המטופל. אינפורמציה כמו מהו הגורם הראשוני לבעיה. מהו הגורם התת-מודע למיגרנות, אולקוס, כאבי גב, גידול. נדודי שינה , מתח, לחץ.............בעצם כל בעיה. לאחר איתור הגורם הראשוני שנעשה ע"י שיחה לא עם המטופל אלא עם הגוף שלו. נעשה תהליך ניטרול הגורם וכאן העזרה! מדוע אתה כל כך מתנגד? האם יש בך פחד משינויים, דברים חדשים וכ"ו? טיפול כזה יוצר שינוי בתפיסת האדם את עצמו, עברו. הרגשתו ועוד ועוד. במילים אחרות זה לצאת לחופשי. אם תשים עכבר במבוך בחיפוש אחר אוכל הוא יחפש בדרך א וימצא. אם תשנה את המיקום של האוכל העכבר יחפש שוב בדרך בה הוא מצא קודם, אם הפעם הוא לא ימצא הוא ישנה את הדרך. יחפש בדרך שונה. האדם בניגוד לעכבר יחפש שוב ושוב באותה דרך ישנה ומוכרת , יפול שוב ושוב לאותו בור, יחזור שוב ושוב על אותה שגיאה. אותו דפוס מוכר מימים ימימה אך כאן אין אוכל, יש בור. טיפול קינייסולוגי מדבר על שינוי. שנה טובה אסתי

אסתי, אני לא מתנגדת לדברים חדשים, אני כן יש לי בעיה, עם זה שבמקום להסביר מה נעשה בטיפול כותבים רק "זה נהדר"... נקודה למחשבה שנה טובה, עדי

29/09/2000 | 14:43 | מאת: ד"ר אבי פלד

הרבה טיפולים - מוזרים - לא מדעיים - ולא מבוססים - קיימים באותם תחומים בהם הרפואה הקונבנציונאלית מיתקשה לתת מענה מלא לריפוי מחלות פסיכיאטריה היא עדיין תחום בו הרבה לא ידוע ויש קשיים בסיפוק מרפא מלא לכן כל מיני שיטות שפועלות על אמונה מצליחות לחדור הבעיה היא - כאשר פניה לטיפול כזה באה במקום פניה לטיפול יעיל - אז נוצר מצב שאדם לא מטופל כפי הנדרש עקב הבטחה לא רפואית שטיפול אלטרנטיבי יעזור אני אישית רואה כחמור ביותר קיום טיפולים שהם לא על ידי רופא קונבנציונאלי - רק רופא יכול לקבוע מתי כבר אין תקווה מיכולת רפואית מודרנית ומוכחת ומתי טיפולים לא מדעיים אינם מזיקים

זוהי טעות! מה שאיננו יודעים אין פרושו שאיננו נכון או לא קיים כל עוד התחום לא נחקר אין הוכחה לאמיתותו ובאותה המידה אין הוכחה לאי אמיתותו לצערי הרבה רופאים נופלים ב"פח" כאילו מה שאיננו יודעים לא קיים - וזו טעות מרה לעמדתי גם חוסר יושר לוגי ןע"כ גם מקצועי ע"כ מובן שרופא קונבציונאלי לא יכול ליעץ כלל בתחום האלטרנטיבי כי אם בתחום בו הוא עוסק בלבד לשני הדברים יש מקום כאשר בכל מקרה יש דרך יעילה יותר ופחות טעות תהיה לסגוד לאחת הדרכים ולבטל השניה כליל בדר"כ חמור יותר שלילת הדרך הקונבציונאלית אשר יכולה לעזור המקרים קשים חדים לרפואה האלטרנטיבית בעיה קשה הן בפיקוח והן בהעברת המידע מה שגורם לנוכחות שרלטנים רבים ושרלטנים שלא במכוון אשר פועלים בהתאם לאשר למדו [אוי וי לימודים אלו] ואמונתם רק שאמונה איננה ידע או ניסיון אין לבלבל בין רפואה אלטרנטיבית לבין השרלטנות שדרך אגב קימת גם ברפואה המודרנית

29/09/2000 | 16:40 | מאת: אופיר

נו טוב, ידעתי שהתגובה הזאת תגיע...... ומשום מה ידעתי שהיא תגיע מרופא :-) אם אני לא טועה קיניסולגיה פותחה בידי צוות מדעי שכלל כירופרקטורים,נירולוגים,ו מרפאים בעיסוק בכל אופן, אני יבדוק את העיניין, ממקורות מוסמכים ויכתוב על זה בפורום אופיר

30/09/2000 | 09:16 | מאת: אסתי-קינייסולוגית

לד"ר פלד טיפול קינייסולוגי אינו מחליף רפואה קונבנציונלית אלא בא במקביל אליה ובפעמים רבות עוזר היכן שזו נכשלה. טיפול קינייסולוגי עוזר ואם אינו עוזר הוא אינו מזיק כמו להבדיל תרופות שונות. אסתי

28/09/2000 | 23:10 | מאת: אחירז גיא

הבן שלי בן 6 בכיתה א' הוא צריך להרכיב משקפים בכיתה ליד הטלויזיה והמחשב . הוא מסרב בכיתה להרכיב בטענה שצוחקים עליו בדקנו עם המורה והיא טוענת שהוא לא מרכיב . מה עלינו לעשות ? תודה ושנה טובה אחירז גיא

29/09/2000 | 14:50 | מאת: ד"ר אבי פלד

יש להדריך את הילד אפילו ללכת איתו לבית הספר אולי להשתמש גם קצת בשיטת ה"מקל והגזר" צריך לעבור את הימים הראשונים אחר כך ה"שד" לא נורא כלכך אני ממליץ לשמוע גם את עצת אמיר וטלי

30/09/2000 | 22:24 | מאת: מירי

גיא שלום, מניסיון אישי - גם הבן שלי בן 6 והוא משתמש (חדש) במשקפיים. בהתחלה (חודש אוגוסט) חשש מאד, וגם אנחנו, אולם לאחר כשבוע ומאז בי"הס הוא כבר התרגל ומרכיב בקביעות. עד כמה שאנו יודעים אינו סובל מהצקות בעיניין. אנחנו השתדלנו מאד להראות לו בסביבתנו הקרובה את כמות האנשים המרכיבים משקפיים (אבא שלו, סבים וסבתות, חברים, ילדים של חברים הורים של חברים וכדומה), בנוסף הראנו לו בעזרת האופטומטריסט את ההבדל עם ובלי... אם יש בעיה בכתה כדאי לשוחח עם המורה שתעשה פעילויות חברתיות המופנות לקבלת השונויות הטבעיות בין הילדים והאנשים בכלל. למורה בכתה יש כח אדיר על התיחסות תלמידיה (במיוחד בכתה א'). אני ממליצה לכם לשתף אותה במצוקה של בנכם ולגייס אותה לעיניין. פעילויות מסוג זה יכולות לתרום מאד גם לילדים אחרים בכתה עם שונויות מגוונות (עולים חדשים, ילדים שמנים, רזים, נמוכים, גבוהים וכו'...ילדים למשפחות חד הוריות, להורים גרושים וכדומה...). אך בעיקר חשוב המסר שאתם ההורים תתנו לילד בעניין זה: משקפיים הם כלי עזר, נסו לתת לו את ההרגשה שזה הדבר הכי טבעי בעולם וזה לא משנה את אישיותו כהוא זה. הוא לא מסכן בגלל המשקפיים (אם אתם תשתכנעו בזאת זה יעבור גם אליו) - מניסיון!!!!!!!!!!!!! בהצלחה לכם, מירי.

30/09/2000 | 22:29 | מאת: מירי

גיא שלום, מניסיון אישי - גם הבן שלי בן 6 והוא משתמש (חדש) במשקפיים. בהתחלה (חודש אוגוסט) חשש מאד, וגם אנחנו, אולם לאחר כשבוע ומאז בי"הס הוא כבר התרגל ומרכיב בקביעות. עד כמה שאנו יודעים אינו סובל מהצקות בעיניין. אנחנו השתדלנו מאד להראות לו בסביבתנו הקרובה את כמות האנשים המרכיבים משקפיים (אבא שלו, סבים וסבתות, חברים, ילדים של חברים הורים של חברים וכדומה), בנוסף הראנו לו בעזרת האופטומטריסט את ההבדל עם ובלי... אם יש בעיה בכתה כדאי לשוחח עם המורה שתעשה פעילויות חברתיות המופנות לקבלת השונויות הטבעיות בין הילדים והאנשים בכלל. למורה בכתה יש כח אדיר על התיחסות תלמידיה (במיוחד בכתה א'). אני ממליצה לכם לשתף אותה במצוקה של בנכם ולגייס אותה לעיניין. פעילויות מסוג זה יכולות לתרום מאד גם לילדים אחרים בכתה עם שונויות מגוונות (עולים חדשים, ילדים שמנים, רזים, נמוכים, גבוהים וכו'...ילדים למשפחות חד הוריות, להורים גרושים וכדומה...). אך בעיקר חשוב המסר שאתם ההורים תתנו לילד בעניין זה: משקפיים הם כלי עזר, נסו לתת לו את ההרגשה שזה הדבר הכי טבעי בעולם וזה לא משנה את אישיותו כהוא זה. הוא לא מסכן בגלל המשקפיים (אם אתם תשתכנעו בזאת זה יעבור גם אליו) - מניסיון!!!!!!!!!!!!! בהצלחה לכם, מירי.

28/09/2000 | 22:09 | מאת: לחוצה מאוד

שלום לכולם, אני זקוקה בדחיפות לחומר בנושא הקשר בין תורשה ומחלות נפש, ותורשה ופיגור שכלי. כמו כן , אם יש חומר בנושא נישואים אצל מפגרים וחולי נפש, כולל חומר סטטיסטי, זה יעזור לי מאוד. אם תפנו אותי לספרים/מאמרים/גופים מקצועיים העוסקים בנושא, אהיה אסירת תודה. תודה , תודה ושוב תודה.

29/09/2000 | 14:53 | מאת: ד"ר אבי פלד

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?CMD=search&DB=PubMed

30/09/2000 | 23:10 | מאת: דנית

אבקש למחוק את הודעת חנין או בכלל לחסום את תגובותיה/ו מהפורום!

03/10/2000 | 00:03 | מאת: הלחוצה

למה למחוק? גנטי או לא גנטי, חנין רק רצתה להמחיש לי מהו פיגור קשה ועמוק. (ואני מתנצלת בפני מי שנפגע מההשוואה)

28/09/2000 | 17:55 | מאת: גננת בפנסיה

בגן ילדים אין מקום לדיון רציני, יש מקום לצחקוקים ומשחקים העלבות והעלבויות. מה שקורה לאחרונה בפורום מתאים לערוץ הילדים, אצלי בגן הייתי קוראית להורים או מוציאה מתחום אחריותי. לכל אלו שמבינים למה הכוונה ומזהים את עצמם למרות הכינויים , הפסיקו את התקשורות המיותרות - כי גם אם אתם מסתתרים תחת שמות וכנויים שונים מההסטוריה , הרי אתם אלו שצריכים לדעת כמה מטופשים, אויליים ומגוכחים אתם. ואם אינכם רואים זאת רוצו לא לפורום אלא לאישפוז מרצון כי אתם לגמרי דפוקים......

28/09/2000 | 18:33 | מאת: אופיר

"אתם לגמרי דפוקים" ????....... זה מסביר למה את בפנסיה (וכן זאת היתה ביקורת!) אופיר

28/09/2000 | 14:35 | מאת: רוברט שומאן

בשיחתנו מה 27 09 2000 השאלה אודות היותך אם לא היתה במקומה מהטעמים הבאים: הפרט היחיד שאני מכיר בך הוא קולך לכן היות שאין באפשרותי לדעת אם יש לך או אין לך יכולת ללדת ומשום שגם ייתכן שאת אם לילד אוטיסטי השאלה שלי אלייך לא היתה במקומה. קבללי את התנצלותי

28/09/2000 | 14:36 | מאת: רוברט שומאן

אשמח אם תתקשרי אלי בכל עת

28/09/2000 | 01:07 | מאת: נורית

דר. פלד שלום. אני בחורה שלומדת בחו"ל, בת 22. במשך שנה היה לי חבר עם מאניה דיפרסיה אשר גם גרתי איתו. קצת אחרי שהתחלנו לצאת הוא התחיל טיפול וטופל בליתיום. עברתי אתו תקופות מאד קשות במהלך ההתרגלות לתרופה וכל מה שנלווה לכך (בחילות, בכי, התבודדות - חוסר חיי חברה) וכמובן שכל מה שהוא עבר עברתי איתו. היה לי מאד קשה אבל היינו מאד מאוהבים והשקעתי את כולי במערכת היחסים הזו. לאחר שנה הוא שינה לגמרי את התנהגותו ובעיקר הרחיק אותי ממנו. נפרדנו וביום למחרת הוא הפך להיות בליין מספר אחת. מדובר על בחור שבמשך שנה לא הסכים להיות בחברת אנשים ושנא מקומות צפופים. לפתע הוא יוצא מהבוקר עד הערב ואף התדרדר לסמים. במשך כל הזמן הזה הוא עדיין לוקח ליתיום 3 פעמים ביום. התחושה שלי כרגע, או לפחות כאשר נפרדנו לפני מספר חודשים היא שנתתי את כולי ולא קיבלתי כל הערכה על כך. ייסרתי את עצמי ולבסוף הגעתי למסקנה שמוטב שלא. אחרי כל זה השאלה שלי, מעבר למה שלא תוכל להשיב לי על מקרה ספציפי של יחסים היא האם זוהי תופעה שכיחה שגם כאשר אדם מטופל בתרופה הוא עדיין סובל מה"מאניה" ולגבי, האם יש סיכוי שניזוקתי מהיחסים האלה פסיכולוגית. אני יודעת שזאת עלולה להיות שאלה מוזרה אבל מיד לאחר סיום היחסים סבלתי משוק (בכי היסטרי שלא ארע בעבר וכו') תודה רבה, נורית.

28/09/2000 | 23:15 | מאת: ד"ר אבי פלד

שלום נורית מחלה בי-פולארית ממנה סובל חברך היא מחלה אשר בה ישנם שינויים קיצוניים יחד עם התנודות בין מאניה לדפרסיה לפעמים קשה לאזן את האדם גם עם תרופות - בהחלט תיתכן התדרדרות מחודשת גם תחת טיפול התיסמונת הזאת לא מדבקת ואת לא צפויה להיות מושפעת ממנה התגובה שלך נראת לי לגמרי נורמאטיבית מנקודת האינטרסים שלך יתכן שטוב שנפרדתם - התיסמונת הביפולארית עלולה לגרום סבל רב ביותר למי שסובל ממנה ולאנשים הקרובים איליו

15/10/2000 | 22:52 | מאת: יעל

דר. פלד שלום רב התחלתי לצאת עם אדם שהסביר לי שהוא חולה במאניה דפרסיה , הוא נוטל בכל יום כדור וחצי של ליתיום . במשך 14 שנים . ואני די מתלבטת בנוגע להמשך היחסים בינינו. רציתי בבקשה לדעת אם המצב עלול להחמיר ? האם מינון גבוה של התרופה פוגע בתפקוד המיני. ודבר נוסף האם נטילת התרופה מונעת ממנו חוסר איזון או שהוא עלול להיות מושפע ממצבי רוח. היות ואין לי כתובת אישית , אקרא את התשובה בפורום איתך הסליחה. תודה יעל

27/09/2000 | 22:12 | מאת: zvi

my wife suffers from sociel fobia according to her pshcologist and compalsive thinking he sugestet to try SEROXATE after a year of behuvoral tritment didnt do any good she is afried off addiction and from a qustoion do you take any kind off medication? she doesnt want people to know about it / please help i am quite desporate my self from the situation

28/09/2000 | 23:19 | מאת: ד"ר אבי פלד

your message came out incomplete - can you repeat it or may be try in hebrew

27/09/2000 | 19:13 | מאת: אופיר

הנה שאלה שעלתב בנענע. האם אדם הסובל מ OCD, יכול לשנות את "מושא הטקס" שלו או להרחיב אותו? זאת אומרת האם בן אדם שאובסיבי לניקיון יכול להפוך להיות אובסיסבי לסדר או פשוט להיות אובסיסיבי לניקיון,ולהוסיף על זה אובססיה גם לסדר אופיר

28/09/2000 | 23:20 | מאת: ד"ר אבי פלד

בד"כ האובסיסה קבועה

27/09/2000 | 17:37 | מאת: מ

אני סובלת כשנה מבעיות חרדה. טופלתי במשך כחצי שנה בכדורי פריזמה וטיפול פסיכולוגי. אינני לוקחת פריזמה כבר 3 חודשים. במהלך כל התקופה אני חשה תחושה של חוסר הבנה של העולם במובן היותר פילוסופי כלומר מתעסקת בשאלה של העולם מהו מה מקומי. שאלות אלו מדאיגות אותי וכאילו שינו לי את כל התפיסה של העולם. אני מרגישה שונה בוחנת את העולם כל הזמן. השאלות מלוות בתחושה שאני לא מכירה בעצם את האנשים סביבי. המצב לא גורם לי לניתוק אבל מפחיד אותי מאוד. אשמח אם מישהו יוכל להעיר את פני לגבי המצב הקיים. קיים בי פחד מתמיד שיש לי משהו יותר רציני מחרדה שהוא הגורם למצב הקיים. אי לי דואר אלקטרוני אשמח אם טענו לי דרך הפורום.

27/09/2000 | 18:06 | מאת: ד"ר אבי פלד

חרדה מלווה גם תיסמונות אחרות יתכן שאת מפתחת משהוא נוסף מומלץ איבחון כמו שצריך ראי כרטיס אישי שלי בדף הפורום - צרי אתי קשר

27/09/2000 | 17:20 | מאת: אנונימית

שלום לכם.. מדי שנה , כשמתחיל להחשיך מוקדם (בערך בזמן זה), מתחילה להרגיש סימני דיכאון, שהולכים וגוברים ככל שנכנס החורף. בחורף לעיתים חודשים שלמים מבלה במיטה. איך שמתחילה לצאת שמש, בסביבות מאי, חוזרת למוטב. ניתן לומר שאני שני אנשים... אחת בחורף ואחרת בקיץ. שאלתי: כיצד מטפלים בכך? היכן! מטפלים בכך, אודה לכם אם תפנו אותי לכתובת ממש, לא רק תשובה באויר. והאם צריך לטפל כל שנה מחדש. תודה לכם מאוד.

27/09/2000 | 18:08 | מאת: ד"ר אבי פלד

מדובר ב SESONAL DEPRERSSION כלאמר דיכאון עונתי דיכאון זה מגיב טוב מאד לנוגדי דיכאון ניתן למנוע את הדיכאון יחסית בקלות כיוון שניתן לתת לפי העונות צרי איתי קשר טלפון בדף כרטיס אישי - קליק על שמי בפורום

28/09/2000 | 15:57 | מאת: אנונימית

ד"ר פלד שלום לך שוב.. ותודה על תשובתך. אני מכירה טיפולים אנטי דפרסטנטים היטב, את החומרים, מינונים ותופעות הלואי (לא מנסיון אישי) אין לי כוונה להשתמש בשכאלה. התענינתי דווקא בטיפולים באור, יודעת שקיים טיפול כזה לבעיה ממנה אני סובלת, רק שלא יודעת היכן מטפלים באור, האם צריכה לכך הפניה של פסיכיאטר, בקיצור - כל הפרוצדורה והפרטים הטכניים. אשמח אם תשיב לי על כך.

01/10/2000 | 23:56 | מאת: מרפא אלטרנטיבי

אנונימית יקרה כאחד שסובל גם מאותו דכאון חורף הרשי לי להמליץ לך על טיפול יעיל מאוד אם כי לא זול כל שדרוש הוא: 1)תרמיל טיולים חזק וטוב 2) צרור דולרים 3)סדרת מדריכי הטיולים של לונלי פלאנט שיטת הטיפול: לעולם בעקבות השמש! זיכרי: תמיד היכן שהו בעולם נמצא הקייץ הנחשק! שיהיה בהצלחה

03/10/2000 | 03:06 | מאת: צופה מהצד

וכן המשהו הוא ברעיון , צחקת ואתה אפילו לא יודע כי קלעת בול, מטרת הטיפול היא להחזיר לך את כמות האור החסרה וזה אפשר לעשות בצורות שונות שהטובה בהן היא התאמה בין אורח חיים לצרכים השונים שנה טובה

27/09/2000 | 10:18 | מאת: אברהם

לפורום אני נתקל תדיר במונח הנ"ל . ה"הוא נרקסיסט..." .פעם חשבתי שהמדובר באהבת עצמך : אגואיסט בלשון העם . אבל הבנתי שהנושא יותר מורכב. האם אפשר לקבל בקצרה: מה התופעה ? מה טווחי התנהגות ?מה הגורמים ? מה הטיפול ? תודה לצוות הנפלא אשר מרחיב את אופקינו ומאפשר לאנשים רבים להתחבר לבעיותיהם להבינם . שנה טובה אברהם

27/09/2000 | 17:50 | מאת: אופיר

קודם כל בשלב ינקותי מסוים "נרקסיזפ" נחשב נורמאלי (תינוקות הם נרקסיסטים).. זה חיוני להישרדותם... אדם שסובל מפרעת אישיות נרקסיסטית, סובל מקשיים חברתיים ,שניגרמים ביגלל שהוא מרגיש את עצמו מעל כולם (בדוגרי, מי מאיתנו רוצה להיות חבר של מיתנשא) הם בדרך כלל נימצאים באשלייה של "אני מוצלח מכולם,עשיר מכולם,חכם מכולם".... הם מישתמשים ב"אשלייה" הזאת כדי לחפות על ערך עצמי ירוד,כישלונות.וכדומה היה לי מורה למתמטיקה,שכל פעם סיפר לנו כמה הוא מורה טוב,וכמה הוא יודע מכולם (הוא גם לימד באוניברסיטה), פעם אחת (אחרי שהוא העליב אותי), אמרתי לו מה הוא יכול לעשות עם הדוקטורט שלו, הוא (במיקום ליצרוח), כימעט בכה.... וזה בדרך הכוחה הכי טובה ל" מה יש מיתחת לנרקסיסטיות של הנרקסיסט" הם אנשים מאוד פגעים... (המעטפת של ההגנה הנרקסיסטית מאוד שבירה)...אבל הם בכל זאת יפגעו באחרים ,וזאת כדי ללטף לעצמו את האגו (העלבתי אותו, סימן שאני יותר טוב) ניתן להבין שהנרקסיסט מרגיש חסר ערך (כי הרי הנרקסיסטיות משמת כמעין מנגנון הגנה) בדרך כלל אנשים נוטים להראות לנרקסיסט כמה "הוא לא שווה"... מטיחים לו בפנים (כמו שאני עשיתי אם המורה שלי)... הדבר הזה יגרור לכך שהנרקסיסט יראה ב "מטיח" אוייב (הוא המורה שהגיש אותי לבגרות.................אני יודע על מה אני מדבר!!!) אני לא מכיר שיטת טיפול פסיכולוגית .......... (למרות שבטוח יש כזאת!) אופיר

28/09/2000 | 09:41 | מאת: אברהם

תודה. האם זה שהיטחת במורה איננו מצביע על הנרקסיזים שלך ? מקוה במקביל לקבל תשובה ממנהלי הפורום .

28/09/2000 | 23:43 | מאת: ד"ר אבי פלד

הראשון שהשתמש במונח זה במובן המוכר לנו היום היה פרויד באופן כללי מדובר באנשים אשר בילדות המוקדמת חוו חסך ראשוני של אהבת אם (דחיה) או לחליפין קיבלו תשומת-לב קיצונית הסוג הראשון סובל מחסך תמידי של תשומת לב - פועל להסיגה על ידי צורך להיות במרכז העינינים - ורגיש מאד לדחיה - עם הוא לא מרכז העינינם הוא נפגע בקלות ומרגיש מושפל מדוכא או זועם הסוג השני דומה לילד מפונק - תמיד היה מרכז תשומת הלב קיבל כל שרצה ולא ידע מה זה "לא" - אנשים אלו מתקשים להתמודד עם תיסכול של מצבים בהם הם לא מקבלים את רצונם - פשוט הם לא רכשו בניסיון החיים שלהם את הכלים להתמודד עם תסכול - גם אנשים אלו יהיו רגישים לביקורת - הם ירגישו שהם צריכים להיות מרכז העינינם כדבר מובן מאיליו (כי כך היו בילדות ביחס עם ההורים) בכל מיקרה אנשים אלו רגישים מאד - נעלבים וכועסים בעוצמה כזאת הגורמת להם להסתכסך בקלות - עם בעבודה או גם ביחסים בין-אישיים במשפחה עם בת-זוג - הם מיתקשים לקיים יחסים בין אישיים יציבים - עקב עלבונות וזעם הם בד"כ מיתלוננים על מתח כעס ועצבות בבדיקה פסיכיאטרית ניתן לקשור את הדיכאון או המתח שלהם לסיטואציה בין-אישית בה הם חוו פגיעה והעלבה כל שהיא

27/09/2000 | 08:01 | מאת: אופיר

יש לי את אותה שאלה של הדס (למטה) רק בנוגע לימודי רפואה אופיר

28/09/2000 | 02:37 | מאת: ג'וני

לימודים בחו"ל- באיטליה יחסית קל להתקבל וגם שכר הלימוד מאד נוח. תסתכל בקו"ח של ד"ר פלד ותראה שגם הוא לא למד בארץ.

28/09/2000 | 23:55 | מאת: ד"ר אבי פלד

עובדה זאת כבר לא נכונה בעבר היה קל להתקבל אבל הרבה יותר קשה לסיים הגישה באיטליה היתה שונה -לאפשר יותר סיכויי בקבלה אבל הסלקציה נעשת בשלש שנים ראשונות - בד"כ הגיעו לשנה שלישית 20% בלבד מהמתחילים בארץ הגישה היתה שונה - נהוג לאמר "כמה שקשה להתקבל עוד יותר קשה להזרק" מי שכבר התקבל דאגו להעביר אותו - הגישה היא שאים התקבל אבל וניכשל האשם הוא במי שהעריך אותו כמתאים החזרה לארץ כרוכה בבחינות מחדש על כל הרפואה (דומה לבחינות קבלה לארה"ב) אחוז המעבר 12% בלבד מניסיוני כמרצה לסטודנטים לרפואה אני רואה מספר יתרונות לשיטה כפי שהיתה באיטליה - אני חושב שלסטודנטים בארץ החיים לאחר הקבלה יותר קלים בהרבה מאלו של הסטודנת באיטליה

26/09/2000 | 22:58 | מאת: ציפי

האם תוכלו להפנות אותי לאתר בשפה העברית בבעיות חרדה?

28/09/2000 | 23:56 | מאת: ד"ר אבי פלד

לא מכיר אתר כזה -אבל אשמח לענות על שאלות ספציפיות