פורום פסיכולוגיה קלינית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
שנה טובה לכולם. יש לימ שאלה. אמא שלי במצב נפשי קשה, שמתבטא בפחדים (מעליות, כלבים,להיות לבד) התנהגויות כפיתיות (עושה פעולות מסוימות הרבה פעמים וללא צורך) וכל הזמן היא עצובה. היא אומרת שאצלה הכל בסדר. אבל כל הסובבים אותה מבינים שיש בעיה. מה אפשר לעשות? האם יש איבחון שניתן להציע לאמא לעשות כדי שהיא תקבל חוות דעת כלשהיא. אני מתכוון לאיזה שהוא אבחון שלא יאיים עליה. אשמח לעצתכם
לדויד שלום, לצערי, לא נראה לי שאפשר לעזור לאימך משום שהיא לא רואה אצלה את הבעייה. תצטרכו לנסות לשכנע אותה שאכן יש לה בעייה, הרי לרובנו אין התנהגויות כפיייתיות.
איבחון פסיכיאטרי נחוץ פה - זה בד"כ מאיים כי יש המון דעות קדומות סביב הפסיכיאטריה באופן משפטי לא ניתן ליבדוק אדם נגד רצונו - אלא עם מתקיימים תנאים מסויימים (קיצוניים - של סיכון מיידי וכו..)
שלום, באילו מקומות בארץ ניתנת עזרה להחלמה מבולימיה לנשים מעל לגיל 20, כאשר מדובר במצב שאינו מצריך אשפוז? תודה.
היי, יש כמה מקומות אפשריים. אחד המקומות הטובים נמצא בקיבוץ נען (מקום בשם שחף)- הם מטפלים בגישה הנרטיבית, והיפה בטיפול הוא שאין צורך לעשות "הפסקה מהחיים" כמו שקורה באישפוז. יש אפשרות (ואף מומלץ!!) להמשיך לחיות ולהתפתח במקביל לטיפול. העניין הוא- שזה מקום פרטי ולפיכך מהווה עול כלכלי לא מבוטל... אפשרות נוספת היא המרפאה (אמבולטורית!) בהדסה עין כרם- המתמחית בטיפול בהפרעות אכילה. כמובן- שם הטיפול פחות אישי וצמוד... אשמח לנדב עוד מידע אם נחוץ, מנסיוני האישי... אפשר לכתוב לי לדואל: [email protected] בהצלחה!!
דפנה שלום, את "שחף" אני מכירה ואף ביקרתי שם פעם אחת לייעוץ. מבחינתי הבעייה היא יותר מרחק הנסיעה מאשר המחיר. האם את מכירה מקומות/מטפלים מומלצים באזור המרכז/השרון? תודה על העזרה.
כל מרכז רפואי גדול (אוניבסיטאי) נותן שרות כנ"ל במרפאה (לדוגמה ברמב"ם חיפה יש מרפאה מיוחדת להפרעות אכילה)
הי מיקה, אני אשמח מאוד מאוד לדעת מה קורה איתך כרגע והאם מצאת מקום לטיפול בבעייה. אני קרובה לגילך וסובלת מאותה בעייה ובקרוב מתחילה טיפול בתל השומר במחלקה להפרעות אכילה. אם עדיין לא מצאת מקום אני אוכל לעדכן אותך החל מהשבוע הבא, במה שהמחלקה הזו נותנת ומה היא מציעה במקרה כמו שלנו. אשמח לכל עדכון ממך. ק.
ק. שלום אני מאחלת לך המון הצלחה בטיפול. אני עדיין לא בטיפול, אבל לעת עתה יש בידי מידע לגבי מספר אפשרויות סבירות מבחינתי. תל השומר הוא כנראה לא אחת מהן מסיבות אישיות שלא אפרט כאן. תודה בכל אופן, מיקה.
מישהו יכול בבקשה להמליץ לי על מטפלים באזור ת"א המתמחים בהפרעות אישיות ובעיות של תלות יתר? תודה.
אני יכול להמליץ פני אלי בטלפון של כרטיסי האישי (קליק על שמי בדף הפורום)
שלום מירב את יכולה ליצור איתי קשר ואני אמליץ לך 036496371 אמיר
אשתי בת .50 היא סובלת מזה זמן מתופעות דכאון ,בכללם מחשבות התאבדות אמירות שהיא לא נהנית משום דבר,בעיות שינה,ולאחרונה גם חוסר עניין מוחלט במין. היא לא מוכנה לדבר על הנושא ואינה מוכנה בשום פנים לפנות לקבלת עזרה רפואית. מצבה מתסכל אותי ואת ילדינו. האם יש במצב כזה מה לעשות, והאם יש סיכוי שהמצב ישתפר מאליו ?. תודה, לוסוב.
כאשר יש סיכון אובדני ניתן לפעמים לתת טיפול גם בניגוד לרצונו של המטופל תתקשר לפסיכיאטר מחוזי של אזור מגוריך ותתיעץ איתו בטלפון
האם יש חדש בתחום הטרופתי ו/או הפסיכוטרפיה
לא
שלום רב: אני בן 30 נשוי+ילד בן 3 . לצערי הרב גמלה בי החלטה כי אין לי ברירה אלא להתגרש מאשתי וזאת לאחר נסיונות רבים שלי לנסות ולתקן. הבעיה העיקרית שלי בדרך ליישום הינה לחץ נפשי גדול ופחד מפני הלא נודע. מצב זה יוצר אצלי מתח רב וגוזל לי את כל האנרגיות שלי. למעשה אינני מסוגל לתפקד ביום יום כמעט ואני רק עסוק במחשבות טורדניות בקשר לכך. שאלתי היא מניין לוקחים את הכוח הדרוש להתמודדות הזו ?
אתה מתאר מצב טיבעי נורמאטיבי אמיר וטלי יוכלו ליעץ יותר
אני נשואה ללא ילדים. עד לפני זמן לא רב עמדתי במצב דומה לשלך. מכיוון שפחדנו מהלא-נודע, וגם מכיוון שבעבר הרחוק היה בינינו קשר טוב, החלטנו ברגע האחרון ללכת לייעוץ זוגי. לאחר מספר חודשים (לא קלים) של טיפול המצב בינינו השתפר לאין ערוך. עצתי לך - אם אתם מחפשים פתרון קל - גירושים הם הפיתרון. אך אם אתם מעוניינים לנסות שוב, אף אם לא נראה ניצוץ של תקווה באופק, ואתם מוכנים להשקיע מאמץ נפשי (וכספי), זה שווה את זה, לא כל-כך לטווח הקצר אלא לטווח הארוך. גם אם הטיפול לא יצליח בהצלת הקשר (לא בטוח שכל קשר אפשר להציל), עדיין תוכלו ללמוד את הלקח לקשרים הבאים. כך שאני ממליצה מאוד מאוד על טיפול זוגי אצל מטפל טוב. בהצלחה ושנה טובה.
בהמלצת רופא פסיכיאטר אני לוקח את הכדור הרשום למעלה כבר שבוע ועדיין איני חש בהשפעת הכדור. כמה זמן יש לצרוך את הכדור עד שניכרת השפעתו.
אצלי זה לקח כמעט 3 שבועות תרגיש טוב מאיה
מאיה תודה לך על התשובה, היא לפחות מרגיעה אותי, שקיים סכוי שזה עוד יעזור לי. אולי את יכולה לספר לי עוד על עצמך כגון מה היו הסבות שלקחת את התרופה? האם את מרוצה ממנה? האם בנוסף לתרופה כדאי גם לקבל יעוץ פסיכולוגי? אני מאוד מודה לך על התשובה וכל מידע נוסף שתתני לי יכול להקל עלי במצבי הנוכחי.
ביו 2-6 שבועות
שלום! אני נמצא בחודש האחרון במצב קשה בחיים שלי. הפסיכיאטר אבחן אצלי מאניה דיפרסיה ונתן לי ליתיום, בגלל שלא היתה הטבה במצב, הוא הוסיף לי לוסטרל אחד כל בוקר, מאז שלקחתי את הכדור התחזקו אצלי המחשבות השליליות, איך להיעלם מהעולם הזה. כל פעם שאני יוצא מהבית אני אומר שזאת הפעם האחרונה שלי. המחשבה שהמשפחה שלי תסבול ,מונעת ממני להיעלם מהעולם הזה, כרגע. נואשתי מהטיפולים הפסיכיאטרים. אני לא מספר את כל האמת בטיפול מאחר וחושש שיאשפזו אותי.בעבר פסיכיאטר אמר לי שיש לי הפרעה אישיותית וקשה מאוד לטפל בי כך שהסיכויים נמוכים. הרבה יותר נוח לי להשאר אנונימי, טיפול דרך האינטנרט נשמע לי מאוד מעניין ואולי אף אפקטיבי עבורי. אודה לך אם תוכל לייעץ
אתה מתכוון לטיפול דרך הפורום הזה?
או דרך פורום זה , או באמצעות צאטים און ליין עם פסיכלוגים. זה נשמע לי רעיון מצויין ויכול להקל על אנשים להיפתח יותר בטיפול. הפתרון הזה כמובן הוא לא אפקטיבי לכל המטופלים, עקב בעיית המורכבות שלי, אני מניח שזה יכול לסייע לי במידה כל שהיא. אודה לך אם תתיחס לדברים בשאלתי.
האם VALERIAN ROOT זה תרופה לחרדה ? האם היא יעילה ? האם היא מסוכנת ? תודה מראש.
התכשיר שציינת אננו טיפול הבחירה לחרדה הוא לא יעיל
שלום ד"ר אבקש מידע והפניה למאמרים בנושא תמיכה נפשית וחברתית בחולים מרותקים וסופניים. אני אחות העוסקת בנושא ומעונינת להרחיב ידיעותיי תודה חביבה אילות
קיימת עמותה המשמשת כקבוצת תמיכה נפשית לחולי סרטן בשם - ח.ס.ן
שלום אני בת 16 וחצי ויש לי בעיה שנמשכת כבר 4 שנים מאז שהתחלתי ללמוד בחטיבה הבעיה היא כנראה חוסר ביטחון עצמי חמור מאוד במשך 4 שנים לא היה לי אפילו חבר אחד וגם אם יצאתי עם חברות לא הרגשתי שלמה עם עצמי... אני יודעת שיש אנשים שלא רוצים להיות בחברת אנשים כי נוח להם להיות לבד... ובהתחלה חשבתי שזאת הבעיה שלי אבל גיליתי שאם זאת באמת היתה הבעיה שלי זה לא היה כל כך מפריע לי להיות לבד אני ממש מרגישה שכשאני בבית אני מתנהגת אחרת מאשר בחוץ כשאני בבית ספר אני כמעט לא מדברת עם אף אחד ואם אני מדברת אז אני מרגישה כאילו אני אף פעם לא בסדר ( לא מעניינת, או שיש בי משהו לא בסדר כמו פזילה או כל דבר מוזר אחר) וכשאני בבית אני לגמרי שונה.... מה לעשות?? אני לא רוצה להיות לבד כל הזמן מקווה לקבל תשובה יעל
שלום יעל ראשית, חשוב שאיתרת את הבעיה שלך. כנראה את באמת סובלת מחוסר בטחון ודימוי עצמי נמוך. תנסי למצוא חוגים או תחומים שמעניינים אותך. אולי אם תלכי לחוגים כאלה תוכלי להתחבר עם אנשים סביב עניין משותף. את יכולה לנסות "להתאמן" דרך תקשורת בפורומים. אם לאחר נסיונות תראי שאת לא מצליחה את יכולה לנסות יעוץ פסיכולוגי. ניתן לקבל יעוץ לבני נוער שסובלים מקשיים דומים לשלך. תעדכני אותנו. בברכה, אמיר
ד"ר פלד שלום, אני מעוניינת לדעת לאיזה מקרים בדיוק ניתנת התרופה ההנ"ל והאם היא ניתנת גם במקרים של חרדות ואם כן , מתי מעדייפים דווקא אותה על פני תרופות כמו אנאפרניל , סרוקסט ואחרות. כמו כן רציתי לדעת אם תופעות של מעין חוסר תחושה בגפיים (בעיקר בזמן ניסיון לישון) שמלוות תחושות מוזרות בלב, מלמול של שטויות ותחושה מוזרה ביותר עם אי שקט מאפיינת חרדה? בתודה מראש ושנה טובה חן
פרפנאן הוא תכשיר אנטיפסיכוטי תכשיר שנותנים לסכיזופרניה כאשר יש מחשבות מוזרות מחשבות שווא (כמו שידור וגניבת מחשבות - מחשבות רדיפה וכ..) לפעמים נהוג לרשום אותו במצבי אלימות או מצבי מתח מאד גדול בסכיזופרניה יש חרדות נלוות אז התכשיר פועל עליהם באופן עקיף
שלום גולשים יקרים בשם הנהלת דוקטורס ובשמי, ברצוני לאחל שנת בריאות, הצלחה ואושר לכל אחד ואחת מכם. בהזדמנות זו רוצה אני להודות לכם הגולשים על שתמכתם והמשכתם להביע בנו אמון בשנה האחרונה, ואני רוצה לאחל כי גם בשנה הקרובה תמשיכו להינות משירותי האתר. בריאות שלמה ומיטב האיחולים לכם איתי ויזר מנהל קהיליית הפורומים [email protected]
שנה טובה גם לך ולצוות הנהלת הפורומים. למה הורדתם את פורום רפואת הילדים?
טלי היקרה! אני כפי שקראת פה מקודם רוצה ללמוד פסיכולוגיה ולהיות פסיכולוגית קלינית, לפי מה שהבנתי גם עובדת סוציאלית יכולה לטפל רק בשוק הפרטי ולפעול כפסיכולוג למעשה, השאלה שלי האם באמת אין הבדל בין פסיכולוג לבין עובדת סוציאלית במקרה הזה ? לפי מה שהתרשמתי עד כה עובדת סוציאלית מטפלת יותר בבעיות חברתיות ו באנשים שאולצו ללכת לטיפול ולא באו מרצונם לעומת זאת פסיכולוג מטפל יותר בבעיות של הפרט עצמו עם עצמו, כגון בעיות אישיות, האם זו רק סטיגמה ? או שיש משהו בדברי ?
עפ"י הצעת חוק של משרד הבריאות ומשרד המשפטים יהיו רשאים לעסוק בפסיכותרפיה (טיפול נפשי) מלבד פסיכולוגים ורופאים פסיכיאטרים גם עובדים סוציאלים בעלי תואר שני במגמה קלינית. לעניין זה אין הבדל בין בית חולים או קליניקה פרטית או כל מקום אחר. תחום העיסוק של עובד סוציאלי בוגר תואר ראשון איננו קשור לפסיכותרפיה.
שלום הדס, כתבתי התייחסות לשאלה שלך בנושא לימודי פסיכולוגיה. זה נמצא בכתובת: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=13710&t=12871 בהצלחה שמעון
היי, ביקשת שאצור איתך קשר באי.סי.קיו, אבל צר לי על הבורות בנושא, איני יודעת באיזו דרך להגיע לזה. אם תוכלי להעניק לי הסבר קצר או להשאיר כתובת אי-מייל אשמח לשוחח איתך. אפרת
אני באמת מתלבטת קשות, יש כל כך הרבה דרכים שאני יכולה לפנות אליהם - להיות עובדת סוציאלית , ללמוד בחו"ל, ללמוד משהו דומה ללמוד במכללה לשפר ציונים ואני לא יודעת מהי הדרך הכי טובה! הרי מדובר פה בחיים שלי ואני לא רוצה לעשות טעות , לא רוצה ללמוד סתם שלוש שנים ואז להבין שטעיתי! אז אם יש מישהו מבינכם שיכול לעזור לי בהתלבטות אני אודה לכם מאוד אמייל [email protected] אי סי קיו 2032429 תודה וחג שמח
הדס שלום רב, לדעתי לימודי עבודה סוציאלית, והמשכיותם לתואר שני קליני ובי"ס לפסיכותרפיה אינם נופלים באיכותם, רמתם ומקצועיותם מאלו של פסיכולוגיה קלינית. קיראי את דבריה של שירה בהודעתך הקודמת. דבריה כפנינים. שתיהיה גם לך שנה נפלאה, בברכה, טלי פרידמן
למנהלי הפורום שלום רב, במסגרת הפורום הזה, מפרסמת המטפלת אסתי שיטת טיפולה הנקראת: השיטה הקיינסולוגית. אני מעלה השגות לגבי הטיפול משום שאין היא מסבירה דבר על מהות טיפול, אלא כותבת רק שהוא טיפול נהדר!!! לי יש חשד שמדובר במעשה הגובל בפלילים!!! אני, אסתי, לא אשים את כספי על קרן המזבח, ובוודאי שלא את נפשי!!! ולא אלך לטיפול שאיני יודעת את טיבו. אסתי!!! הביאי מחקרים מדעיים ואשקול את הפנייה אלייך. אתם, חברה, פשוט היו זהירים!!!
אני לא מומחה גדול לשיטה הזאת, אבל מה שאני יודע זה הוריד לאח שלי את השימוש בריטלין אופיר
אני מקוה שאתה יודע על המחלוקת הקימת בנוגע לשימוש ברטילין כמו כן הוגשה לאחרונה תביעה יצוגית בנדון כנגד יצרנית התרופה כמדומני בארה"ב [אני נמנע במכוון לציין את עילת התביעה] כמובן שיש כאלו אשר צריכים רטילין - ה ם צריכים לא המורים או גוף אחר שנוח לו אולי תספר לנו משהו על הקינסיולוגיה? גם אני מרגיש לא בנוח מאסתי ולמרות ניסיונות להבין כיצד זה מתבצע לא קיבלתי הסבר משביע את הנחת אם כי בזכרון המעורפל נדמה לי שפעם הכרתי והתרשמתי לחיוב
אני חוזרת ומסבירה שוב ושוב את מהות הטיפול.הטיפול מבוסס על בדיקות שריר. בדיקות פשוטות כמו להרים את היד ולהתנגד ללחיצה שלי עליה, להרים את הרגל ולהתנגד ועוד ועוד בדיקות כאלה. בדיקות אלו נותנות אינפורמציה רבה על המטופל. אינפורמציה כמו מהו הגורם הראשוני לבעיה. מהו הגורם התת-מודע למיגרנות, אולקוס, כאבי גב, גידול. נדודי שינה , מתח, לחץ.............בעצם כל בעיה. לאחר איתור הגורם הראשוני שנעשה ע"י שיחה לא עם המטופל אלא עם הגוף שלו. נעשה תהליך ניטרול הגורם וכאן העזרה! מדוע אתה כל כך מתנגד? האם יש בך פחד משינויים, דברים חדשים וכ"ו? טיפול כזה יוצר שינוי בתפיסת האדם את עצמו, עברו. הרגשתו ועוד ועוד. במילים אחרות זה לצאת לחופשי. אם תשים עכבר במבוך בחיפוש אחר אוכל הוא יחפש בדרך א וימצא. אם תשנה את המיקום של האוכל העכבר יחפש שוב בדרך בה הוא מצא קודם, אם הפעם הוא לא ימצא הוא ישנה את הדרך. יחפש בדרך שונה. האדם בניגוד לעכבר יחפש שוב ושוב באותה דרך ישנה ומוכרת , יפול שוב ושוב לאותו בור, יחזור שוב ושוב על אותה שגיאה. אותו דפוס מוכר מימים ימימה אך כאן אין אוכל, יש בור. טיפול קינייסולוגי מדבר על שינוי. שנה טובה אסתי
אסתי, אני לא מתנגדת לדברים חדשים, אני כן יש לי בעיה, עם זה שבמקום להסביר מה נעשה בטיפול כותבים רק "זה נהדר"... נקודה למחשבה שנה טובה, עדי
הרבה טיפולים - מוזרים - לא מדעיים - ולא מבוססים - קיימים באותם תחומים בהם הרפואה הקונבנציונאלית מיתקשה לתת מענה מלא לריפוי מחלות פסיכיאטריה היא עדיין תחום בו הרבה לא ידוע ויש קשיים בסיפוק מרפא מלא לכן כל מיני שיטות שפועלות על אמונה מצליחות לחדור הבעיה היא - כאשר פניה לטיפול כזה באה במקום פניה לטיפול יעיל - אז נוצר מצב שאדם לא מטופל כפי הנדרש עקב הבטחה לא רפואית שטיפול אלטרנטיבי יעזור אני אישית רואה כחמור ביותר קיום טיפולים שהם לא על ידי רופא קונבנציונאלי - רק רופא יכול לקבוע מתי כבר אין תקווה מיכולת רפואית מודרנית ומוכחת ומתי טיפולים לא מדעיים אינם מזיקים
זוהי טעות! מה שאיננו יודעים אין פרושו שאיננו נכון או לא קיים כל עוד התחום לא נחקר אין הוכחה לאמיתותו ובאותה המידה אין הוכחה לאי אמיתותו לצערי הרבה רופאים נופלים ב"פח" כאילו מה שאיננו יודעים לא קיים - וזו טעות מרה לעמדתי גם חוסר יושר לוגי ןע"כ גם מקצועי ע"כ מובן שרופא קונבציונאלי לא יכול ליעץ כלל בתחום האלטרנטיבי כי אם בתחום בו הוא עוסק בלבד לשני הדברים יש מקום כאשר בכל מקרה יש דרך יעילה יותר ופחות טעות תהיה לסגוד לאחת הדרכים ולבטל השניה כליל בדר"כ חמור יותר שלילת הדרך הקונבציונאלית אשר יכולה לעזור המקרים קשים חדים לרפואה האלטרנטיבית בעיה קשה הן בפיקוח והן בהעברת המידע מה שגורם לנוכחות שרלטנים רבים ושרלטנים שלא במכוון אשר פועלים בהתאם לאשר למדו [אוי וי לימודים אלו] ואמונתם רק שאמונה איננה ידע או ניסיון אין לבלבל בין רפואה אלטרנטיבית לבין השרלטנות שדרך אגב קימת גם ברפואה המודרנית
נו טוב, ידעתי שהתגובה הזאת תגיע...... ומשום מה ידעתי שהיא תגיע מרופא :-) אם אני לא טועה קיניסולגיה פותחה בידי צוות מדעי שכלל כירופרקטורים,נירולוגים,ו מרפאים בעיסוק בכל אופן, אני יבדוק את העיניין, ממקורות מוסמכים ויכתוב על זה בפורום אופיר
לד"ר פלד טיפול קינייסולוגי אינו מחליף רפואה קונבנציונלית אלא בא במקביל אליה ובפעמים רבות עוזר היכן שזו נכשלה. טיפול קינייסולוגי עוזר ואם אינו עוזר הוא אינו מזיק כמו להבדיל תרופות שונות. אסתי
הבן שלי בן 6 בכיתה א' הוא צריך להרכיב משקפים בכיתה ליד הטלויזיה והמחשב . הוא מסרב בכיתה להרכיב בטענה שצוחקים עליו בדקנו עם המורה והיא טוענת שהוא לא מרכיב . מה עלינו לעשות ? תודה ושנה טובה אחירז גיא
יש להדריך את הילד אפילו ללכת איתו לבית הספר אולי להשתמש גם קצת בשיטת ה"מקל והגזר" צריך לעבור את הימים הראשונים אחר כך ה"שד" לא נורא כלכך אני ממליץ לשמוע גם את עצת אמיר וטלי
גיא שלום, מניסיון אישי - גם הבן שלי בן 6 והוא משתמש (חדש) במשקפיים. בהתחלה (חודש אוגוסט) חשש מאד, וגם אנחנו, אולם לאחר כשבוע ומאז בי"הס הוא כבר התרגל ומרכיב בקביעות. עד כמה שאנו יודעים אינו סובל מהצקות בעיניין. אנחנו השתדלנו מאד להראות לו בסביבתנו הקרובה את כמות האנשים המרכיבים משקפיים (אבא שלו, סבים וסבתות, חברים, ילדים של חברים הורים של חברים וכדומה), בנוסף הראנו לו בעזרת האופטומטריסט את ההבדל עם ובלי... אם יש בעיה בכתה כדאי לשוחח עם המורה שתעשה פעילויות חברתיות המופנות לקבלת השונויות הטבעיות בין הילדים והאנשים בכלל. למורה בכתה יש כח אדיר על התיחסות תלמידיה (במיוחד בכתה א'). אני ממליצה לכם לשתף אותה במצוקה של בנכם ולגייס אותה לעיניין. פעילויות מסוג זה יכולות לתרום מאד גם לילדים אחרים בכתה עם שונויות מגוונות (עולים חדשים, ילדים שמנים, רזים, נמוכים, גבוהים וכו'...ילדים למשפחות חד הוריות, להורים גרושים וכדומה...). אך בעיקר חשוב המסר שאתם ההורים תתנו לילד בעניין זה: משקפיים הם כלי עזר, נסו לתת לו את ההרגשה שזה הדבר הכי טבעי בעולם וזה לא משנה את אישיותו כהוא זה. הוא לא מסכן בגלל המשקפיים (אם אתם תשתכנעו בזאת זה יעבור גם אליו) - מניסיון!!!!!!!!!!!!! בהצלחה לכם, מירי.
גיא שלום, מניסיון אישי - גם הבן שלי בן 6 והוא משתמש (חדש) במשקפיים. בהתחלה (חודש אוגוסט) חשש מאד, וגם אנחנו, אולם לאחר כשבוע ומאז בי"הס הוא כבר התרגל ומרכיב בקביעות. עד כמה שאנו יודעים אינו סובל מהצקות בעיניין. אנחנו השתדלנו מאד להראות לו בסביבתנו הקרובה את כמות האנשים המרכיבים משקפיים (אבא שלו, סבים וסבתות, חברים, ילדים של חברים הורים של חברים וכדומה), בנוסף הראנו לו בעזרת האופטומטריסט את ההבדל עם ובלי... אם יש בעיה בכתה כדאי לשוחח עם המורה שתעשה פעילויות חברתיות המופנות לקבלת השונויות הטבעיות בין הילדים והאנשים בכלל. למורה בכתה יש כח אדיר על התיחסות תלמידיה (במיוחד בכתה א'). אני ממליצה לכם לשתף אותה במצוקה של בנכם ולגייס אותה לעיניין. פעילויות מסוג זה יכולות לתרום מאד גם לילדים אחרים בכתה עם שונויות מגוונות (עולים חדשים, ילדים שמנים, רזים, נמוכים, גבוהים וכו'...ילדים למשפחות חד הוריות, להורים גרושים וכדומה...). אך בעיקר חשוב המסר שאתם ההורים תתנו לילד בעניין זה: משקפיים הם כלי עזר, נסו לתת לו את ההרגשה שזה הדבר הכי טבעי בעולם וזה לא משנה את אישיותו כהוא זה. הוא לא מסכן בגלל המשקפיים (אם אתם תשתכנעו בזאת זה יעבור גם אליו) - מניסיון!!!!!!!!!!!!! בהצלחה לכם, מירי.
שלום לכולם, אני זקוקה בדחיפות לחומר בנושא הקשר בין תורשה ומחלות נפש, ותורשה ופיגור שכלי. כמו כן , אם יש חומר בנושא נישואים אצל מפגרים וחולי נפש, כולל חומר סטטיסטי, זה יעזור לי מאוד. אם תפנו אותי לספרים/מאמרים/גופים מקצועיים העוסקים בנושא, אהיה אסירת תודה. תודה , תודה ושוב תודה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?CMD=search&DB=PubMed
אבקש למחוק את הודעת חנין או בכלל לחסום את תגובותיה/ו מהפורום!
למה למחוק? גנטי או לא גנטי, חנין רק רצתה להמחיש לי מהו פיגור קשה ועמוק. (ואני מתנצלת בפני מי שנפגע מההשוואה)
בגן ילדים אין מקום לדיון רציני, יש מקום לצחקוקים ומשחקים העלבות והעלבויות. מה שקורה לאחרונה בפורום מתאים לערוץ הילדים, אצלי בגן הייתי קוראית להורים או מוציאה מתחום אחריותי. לכל אלו שמבינים למה הכוונה ומזהים את עצמם למרות הכינויים , הפסיקו את התקשורות המיותרות - כי גם אם אתם מסתתרים תחת שמות וכנויים שונים מההסטוריה , הרי אתם אלו שצריכים לדעת כמה מטופשים, אויליים ומגוכחים אתם. ואם אינכם רואים זאת רוצו לא לפורום אלא לאישפוז מרצון כי אתם לגמרי דפוקים......
"אתם לגמרי דפוקים" ????....... זה מסביר למה את בפנסיה (וכן זאת היתה ביקורת!) אופיר
בשיחתנו מה 27 09 2000 השאלה אודות היותך אם לא היתה במקומה מהטעמים הבאים: הפרט היחיד שאני מכיר בך הוא קולך לכן היות שאין באפשרותי לדעת אם יש לך או אין לך יכולת ללדת ומשום שגם ייתכן שאת אם לילד אוטיסטי השאלה שלי אלייך לא היתה במקומה. קבללי את התנצלותי
אשמח אם תתקשרי אלי בכל עת
דר. פלד שלום. אני בחורה שלומדת בחו"ל, בת 22. במשך שנה היה לי חבר עם מאניה דיפרסיה אשר גם גרתי איתו. קצת אחרי שהתחלנו לצאת הוא התחיל טיפול וטופל בליתיום. עברתי אתו תקופות מאד קשות במהלך ההתרגלות לתרופה וכל מה שנלווה לכך (בחילות, בכי, התבודדות - חוסר חיי חברה) וכמובן שכל מה שהוא עבר עברתי איתו. היה לי מאד קשה אבל היינו מאד מאוהבים והשקעתי את כולי במערכת היחסים הזו. לאחר שנה הוא שינה לגמרי את התנהגותו ובעיקר הרחיק אותי ממנו. נפרדנו וביום למחרת הוא הפך להיות בליין מספר אחת. מדובר על בחור שבמשך שנה לא הסכים להיות בחברת אנשים ושנא מקומות צפופים. לפתע הוא יוצא מהבוקר עד הערב ואף התדרדר לסמים. במשך כל הזמן הזה הוא עדיין לוקח ליתיום 3 פעמים ביום. התחושה שלי כרגע, או לפחות כאשר נפרדנו לפני מספר חודשים היא שנתתי את כולי ולא קיבלתי כל הערכה על כך. ייסרתי את עצמי ולבסוף הגעתי למסקנה שמוטב שלא. אחרי כל זה השאלה שלי, מעבר למה שלא תוכל להשיב לי על מקרה ספציפי של יחסים היא האם זוהי תופעה שכיחה שגם כאשר אדם מטופל בתרופה הוא עדיין סובל מה"מאניה" ולגבי, האם יש סיכוי שניזוקתי מהיחסים האלה פסיכולוגית. אני יודעת שזאת עלולה להיות שאלה מוזרה אבל מיד לאחר סיום היחסים סבלתי משוק (בכי היסטרי שלא ארע בעבר וכו') תודה רבה, נורית.
שלום נורית מחלה בי-פולארית ממנה סובל חברך היא מחלה אשר בה ישנם שינויים קיצוניים יחד עם התנודות בין מאניה לדפרסיה לפעמים קשה לאזן את האדם גם עם תרופות - בהחלט תיתכן התדרדרות מחודשת גם תחת טיפול התיסמונת הזאת לא מדבקת ואת לא צפויה להיות מושפעת ממנה התגובה שלך נראת לי לגמרי נורמאטיבית מנקודת האינטרסים שלך יתכן שטוב שנפרדתם - התיסמונת הביפולארית עלולה לגרום סבל רב ביותר למי שסובל ממנה ולאנשים הקרובים איליו
דר. פלד שלום רב התחלתי לצאת עם אדם שהסביר לי שהוא חולה במאניה דפרסיה , הוא נוטל בכל יום כדור וחצי של ליתיום . במשך 14 שנים . ואני די מתלבטת בנוגע להמשך היחסים בינינו. רציתי בבקשה לדעת אם המצב עלול להחמיר ? האם מינון גבוה של התרופה פוגע בתפקוד המיני. ודבר נוסף האם נטילת התרופה מונעת ממנו חוסר איזון או שהוא עלול להיות מושפע ממצבי רוח. היות ואין לי כתובת אישית , אקרא את התשובה בפורום איתך הסליחה. תודה יעל
my wife suffers from sociel fobia according to her pshcologist and compalsive thinking he sugestet to try SEROXATE after a year of behuvoral tritment didnt do any good she is afried off addiction and from a qustoion do you take any kind off medication? she doesnt want people to know about it / please help i am quite desporate my self from the situation
your message came out incomplete - can you repeat it or may be try in hebrew
הנה שאלה שעלתב בנענע. האם אדם הסובל מ OCD, יכול לשנות את "מושא הטקס" שלו או להרחיב אותו? זאת אומרת האם בן אדם שאובסיבי לניקיון יכול להפוך להיות אובסיסבי לסדר או פשוט להיות אובסיסיבי לניקיון,ולהוסיף על זה אובססיה גם לסדר אופיר
בד"כ האובסיסה קבועה
אני סובלת כשנה מבעיות חרדה. טופלתי במשך כחצי שנה בכדורי פריזמה וטיפול פסיכולוגי. אינני לוקחת פריזמה כבר 3 חודשים. במהלך כל התקופה אני חשה תחושה של חוסר הבנה של העולם במובן היותר פילוסופי כלומר מתעסקת בשאלה של העולם מהו מה מקומי. שאלות אלו מדאיגות אותי וכאילו שינו לי את כל התפיסה של העולם. אני מרגישה שונה בוחנת את העולם כל הזמן. השאלות מלוות בתחושה שאני לא מכירה בעצם את האנשים סביבי. המצב לא גורם לי לניתוק אבל מפחיד אותי מאוד. אשמח אם מישהו יוכל להעיר את פני לגבי המצב הקיים. קיים בי פחד מתמיד שיש לי משהו יותר רציני מחרדה שהוא הגורם למצב הקיים. אי לי דואר אלקטרוני אשמח אם טענו לי דרך הפורום.
חרדה מלווה גם תיסמונות אחרות יתכן שאת מפתחת משהוא נוסף מומלץ איבחון כמו שצריך ראי כרטיס אישי שלי בדף הפורום - צרי אתי קשר
שלום לכם.. מדי שנה , כשמתחיל להחשיך מוקדם (בערך בזמן זה), מתחילה להרגיש סימני דיכאון, שהולכים וגוברים ככל שנכנס החורף. בחורף לעיתים חודשים שלמים מבלה במיטה. איך שמתחילה לצאת שמש, בסביבות מאי, חוזרת למוטב. ניתן לומר שאני שני אנשים... אחת בחורף ואחרת בקיץ. שאלתי: כיצד מטפלים בכך? היכן! מטפלים בכך, אודה לכם אם תפנו אותי לכתובת ממש, לא רק תשובה באויר. והאם צריך לטפל כל שנה מחדש. תודה לכם מאוד.
מדובר ב SESONAL DEPRERSSION כלאמר דיכאון עונתי דיכאון זה מגיב טוב מאד לנוגדי דיכאון ניתן למנוע את הדיכאון יחסית בקלות כיוון שניתן לתת לפי העונות צרי איתי קשר טלפון בדף כרטיס אישי - קליק על שמי בפורום
ד"ר פלד שלום לך שוב.. ותודה על תשובתך. אני מכירה טיפולים אנטי דפרסטנטים היטב, את החומרים, מינונים ותופעות הלואי (לא מנסיון אישי) אין לי כוונה להשתמש בשכאלה. התענינתי דווקא בטיפולים באור, יודעת שקיים טיפול כזה לבעיה ממנה אני סובלת, רק שלא יודעת היכן מטפלים באור, האם צריכה לכך הפניה של פסיכיאטר, בקיצור - כל הפרוצדורה והפרטים הטכניים. אשמח אם תשיב לי על כך.
אנונימית יקרה כאחד שסובל גם מאותו דכאון חורף הרשי לי להמליץ לך על טיפול יעיל מאוד אם כי לא זול כל שדרוש הוא: 1)תרמיל טיולים חזק וטוב 2) צרור דולרים 3)סדרת מדריכי הטיולים של לונלי פלאנט שיטת הטיפול: לעולם בעקבות השמש! זיכרי: תמיד היכן שהו בעולם נמצא הקייץ הנחשק! שיהיה בהצלחה
וכן המשהו הוא ברעיון , צחקת ואתה אפילו לא יודע כי קלעת בול, מטרת הטיפול היא להחזיר לך את כמות האור החסרה וזה אפשר לעשות בצורות שונות שהטובה בהן היא התאמה בין אורח חיים לצרכים השונים שנה טובה
לפורום אני נתקל תדיר במונח הנ"ל . ה"הוא נרקסיסט..." .פעם חשבתי שהמדובר באהבת עצמך : אגואיסט בלשון העם . אבל הבנתי שהנושא יותר מורכב. האם אפשר לקבל בקצרה: מה התופעה ? מה טווחי התנהגות ?מה הגורמים ? מה הטיפול ? תודה לצוות הנפלא אשר מרחיב את אופקינו ומאפשר לאנשים רבים להתחבר לבעיותיהם להבינם . שנה טובה אברהם
קודם כל בשלב ינקותי מסוים "נרקסיזפ" נחשב נורמאלי (תינוקות הם נרקסיסטים).. זה חיוני להישרדותם... אדם שסובל מפרעת אישיות נרקסיסטית, סובל מקשיים חברתיים ,שניגרמים ביגלל שהוא מרגיש את עצמו מעל כולם (בדוגרי, מי מאיתנו רוצה להיות חבר של מיתנשא) הם בדרך כלל נימצאים באשלייה של "אני מוצלח מכולם,עשיר מכולם,חכם מכולם".... הם מישתמשים ב"אשלייה" הזאת כדי לחפות על ערך עצמי ירוד,כישלונות.וכדומה היה לי מורה למתמטיקה,שכל פעם סיפר לנו כמה הוא מורה טוב,וכמה הוא יודע מכולם (הוא גם לימד באוניברסיטה), פעם אחת (אחרי שהוא העליב אותי), אמרתי לו מה הוא יכול לעשות עם הדוקטורט שלו, הוא (במיקום ליצרוח), כימעט בכה.... וזה בדרך הכוחה הכי טובה ל" מה יש מיתחת לנרקסיסטיות של הנרקסיסט" הם אנשים מאוד פגעים... (המעטפת של ההגנה הנרקסיסטית מאוד שבירה)...אבל הם בכל זאת יפגעו באחרים ,וזאת כדי ללטף לעצמו את האגו (העלבתי אותו, סימן שאני יותר טוב) ניתן להבין שהנרקסיסט מרגיש חסר ערך (כי הרי הנרקסיסטיות משמת כמעין מנגנון הגנה) בדרך כלל אנשים נוטים להראות לנרקסיסט כמה "הוא לא שווה"... מטיחים לו בפנים (כמו שאני עשיתי אם המורה שלי)... הדבר הזה יגרור לכך שהנרקסיסט יראה ב "מטיח" אוייב (הוא המורה שהגיש אותי לבגרות.................אני יודע על מה אני מדבר!!!) אני לא מכיר שיטת טיפול פסיכולוגית .......... (למרות שבטוח יש כזאת!) אופיר
תודה. האם זה שהיטחת במורה איננו מצביע על הנרקסיזים שלך ? מקוה במקביל לקבל תשובה ממנהלי הפורום .
הראשון שהשתמש במונח זה במובן המוכר לנו היום היה פרויד באופן כללי מדובר באנשים אשר בילדות המוקדמת חוו חסך ראשוני של אהבת אם (דחיה) או לחליפין קיבלו תשומת-לב קיצונית הסוג הראשון סובל מחסך תמידי של תשומת לב - פועל להסיגה על ידי צורך להיות במרכז העינינים - ורגיש מאד לדחיה - עם הוא לא מרכז העינינם הוא נפגע בקלות ומרגיש מושפל מדוכא או זועם הסוג השני דומה לילד מפונק - תמיד היה מרכז תשומת הלב קיבל כל שרצה ולא ידע מה זה "לא" - אנשים אלו מתקשים להתמודד עם תיסכול של מצבים בהם הם לא מקבלים את רצונם - פשוט הם לא רכשו בניסיון החיים שלהם את הכלים להתמודד עם תסכול - גם אנשים אלו יהיו רגישים לביקורת - הם ירגישו שהם צריכים להיות מרכז העינינם כדבר מובן מאיליו (כי כך היו בילדות ביחס עם ההורים) בכל מיקרה אנשים אלו רגישים מאד - נעלבים וכועסים בעוצמה כזאת הגורמת להם להסתכסך בקלות - עם בעבודה או גם ביחסים בין-אישיים במשפחה עם בת-זוג - הם מיתקשים לקיים יחסים בין אישיים יציבים - עקב עלבונות וזעם הם בד"כ מיתלוננים על מתח כעס ועצבות בבדיקה פסיכיאטרית ניתן לקשור את הדיכאון או המתח שלהם לסיטואציה בין-אישית בה הם חוו פגיעה והעלבה כל שהיא
יש לי את אותה שאלה של הדס (למטה) רק בנוגע לימודי רפואה אופיר
לימודים בחו"ל- באיטליה יחסית קל להתקבל וגם שכר הלימוד מאד נוח. תסתכל בקו"ח של ד"ר פלד ותראה שגם הוא לא למד בארץ.
עובדה זאת כבר לא נכונה בעבר היה קל להתקבל אבל הרבה יותר קשה לסיים הגישה באיטליה היתה שונה -לאפשר יותר סיכויי בקבלה אבל הסלקציה נעשת בשלש שנים ראשונות - בד"כ הגיעו לשנה שלישית 20% בלבד מהמתחילים בארץ הגישה היתה שונה - נהוג לאמר "כמה שקשה להתקבל עוד יותר קשה להזרק" מי שכבר התקבל דאגו להעביר אותו - הגישה היא שאים התקבל אבל וניכשל האשם הוא במי שהעריך אותו כמתאים החזרה לארץ כרוכה בבחינות מחדש על כל הרפואה (דומה לבחינות קבלה לארה"ב) אחוז המעבר 12% בלבד מניסיוני כמרצה לסטודנטים לרפואה אני רואה מספר יתרונות לשיטה כפי שהיתה באיטליה - אני חושב שלסטודנטים בארץ החיים לאחר הקבלה יותר קלים בהרבה מאלו של הסטודנת באיטליה
האם תוכלו להפנות אותי לאתר בשפה העברית בבעיות חרדה?
לא מכיר אתר כזה -אבל אשמח לענות על שאלות ספציפיות
היכן ניתן למצוא מאמרים בעברית בנושא שיטת טיפול EMDR
מה זה?
יש לנו שתי בנים עם אותם בעיות פחות או יותר. שניהם סובלים מחרדות ומבעית כפיתיות טורדנית בצורה קשה המעיקה על הילד ועלינו בכלל. הבן בן ה 11 מקבל פבוקסיל 2 גלולות ביום (כי אחת לא עזרה), והשני מקבל פריזמה - 1 ביום כ - שבוע ימים (מאחר וקיבל במשך 3 חודשים סרוקסט כפול 2 גלולות ביום והטיפול לא עזר לחלוטין), לכן הייתי מבקש לדעת האם יש סיכוי שהבעיה תיפתר עם טיפול תרופתי זה או אחר . בתיקווה שכן. בתודה מראש
יש להמשיך ולנסות תכשירים נוספים ממישפחת התכשירים הנ"ל לפי הספרות המקצועית 70-80% מהמיקרים מגיבים לטיפול כזה
לבני בן כמה הבן השני? האם הם מודעים לבעיה? האם הם לוקחים את התרופות מתוך מודעות? האם הם רוצים עזרה? אסתי-קינייסולוגית
לד"ר פלד שלום רב! הנני נוטלת מזה שנתיים תרופות בשם: seroxat 20 מ"ג ו- clonex 0.5 מ"ג, פעם ביום בלבד. מאחר ואני בהריון בשבוע ה-38 וברצוני להניק בעתיד שאלתי היא: האם ישנה דרך "להיגמל" מתרופות אלה וכיצד ניתן לעשות זאת? בתודה מראש איילת...
קלונקס הוא התכשיר היחידי שעלול לגרום לתסמונת גמילה סרוקסאט לא גורם להתמכרות יש להפסיק את התכשירים בהדרגה לרדת כל פעם קצת (חצי כדור) ולפרוס את הירידה כמה שיותר
רב תודות לך ד"רפלד!!!
האם תוכלו להרחיב משהו בנושא סינדרום "גלובוס היטריקוס" וכן להפנות אותי לאתר אחר שיוכל לתת לי עוד מידע"? תודה.
אתה מתכוון ל"גלובוס היסטריקוס" מדובר במונח ישן שאינו בשימוש כיום תאור של תחושת חנק עקב סיבות נפשיות (לא גופניות רפואיות) המילה היסטריה באה מהמונח "היסאטרוס" דההינו רחם ביוון העתיקה חשבו שרחם האישה נודדת בגוף וגורמת לתחושות וכאבים זאת כיוון שהתיסמונת של "כאבים פסיכולוגים" נחשבו כאופיניות לנשים בגלובוס היסטריקוס חשבו שהרחם נדדה לגרון וגרמה למחנק כפי שאתה מבין מינוח כזה אבד עליו הקלח
אני רוצה ללמוד פסיכולוגיה, ולהיות פסיכולוגית קלינית בסופו של דבר הבעייה שלי היא שהציונים שלי הם לא מספיקים יש לי ציונים ממוצעים (ממוצע בגריות 86) השאלה שלי איך אני יכולה בכל זאת להגשים את חלומי ? תודה מראש, הדס
בתור שותף לחלומך... אני חייב להגיד שהרבה תלוי במיבחן הפסיכומטרי לאחר תואר ראשון בפיסכולגיה,את תביחני על כל מה שלמדת, ותיצטרכי לקבל ציון 87 ,כדי להתקבל למגמה הקלינית (המיבחן הוא מאוד קשה) את יכולה לישקו גם את האוניברסיטה הפתוחה............... בהצלחה :-)
הדס שלום רב, ניתן ללמוד לתואר ראשון במדעי ההתנהגות במכללות שונות , שם תנאי הקבלה קלים יותר. דוגמת המכללה למנהל וכו'. המבחן הפסיכומטרי גם כן משמעותי בשיפור ממוצע הבגרויות. האפשרות הנוספת שלך היא לשפר בגרויות. אני רוצה לתקן את טעותו של אופיר: כדי להתקבל לפסיכולוגיה קלינית (תואר שני) צריך ממוצע הרבה יותר גבוה מ-87 בתואר הראשון. כך לפחות אני יודעת שמתרחש באופן מציאותי. מעבר לכך רצוי מאד שיהיה לך רקורד מרשים של הדרכות שונות (תנועות נוער, וכו'), התנדבויות משמעותיות כמו ער"ן, מועדונים שונים לאוכלוסיות מיוחדות ועוד. המסלול קשה, מפרך וארוך, אך אם זה מה שאת מעוניינת בו...קחי זאת כפרוייקט... :) בהצלחה, טלי פרידמן
מניסיון אישי (אני מדריך בפסיכוטראפיה) ידוע לי שעובדות סוציאליות שעברו בית-ספר לפסיכוטראפיה מישתלבות יפה בכל מערכת הנותנת שרות פסיכולוגי - כולל בשוק הפרטי דרך קצרה לטיפול פסיכולוגי היא דרך עבודה סוציאלית הקושי בפסיכולוגיה (לעבור מתואר ראשון לשני) הוא עקב אינטרסים של איגוד מקצועי (ווסות הפסיכולוגים בשוק הפרטי) עובדים סוציאלים רבים לא נופלים ביכולת והמיקצועיות מפסיכולוגים מידע ממקור ראשון בהצלחה
דבר ראשון, טלי , הכוונה שלי ללימודי פסיכולוגיה ולא למדעי ההתנהגות. אני הבנתי שיש דרכים רבות להתקבל לפסיכולוגיה שלא על ידי שיפור ציונים (כי שיפור ציונים כרוך בפסיכומטרי מאוד גבוה וכמעט בלתי אפשרי מצידי) כגון שלוחות של אוניברסיטאות מחו"ל, או למידה באוניברסיטה שנה ראשונה בחוג אחר ואחר כך מעבר לפסיכולוגיה על פי ציוני בחוג. השאלה שלי מה המסלול הכי כדאי מבחינתי ? לפני שאני אפנה לכיוון של עובדת סוציאלית ארצה לנסות להגשים את חלומי המקורי להיות פסיכולוגית קלינית. ואם לא אצליח אז אשקול כיוון דומה. זוהי התלבטות מאוד מכרעת בחיים שלי ולכן אני ממש נואשת לכל מידע שאוכל להשיג לכן אני מודה לכם מאוד על התגובות. אשמח לתגובות נוספות (אפשר באמייל או באי סי קיו ) הדס
באוניברסיטת בן-גוריון מקבלים לביה"ס לפסיכוטראפיה לא רק עובדות סוציאליות, אלא גם יועצות חינוכיות, אחיות, קרימינולוגיות, בעלות תואר שני ושעוסקות בטיפול שיש לו כיוון נפשי פסיכוטראפי. כך שכל מקצוע טיפולי שמושך אותך- הוא פתרון ראוי וניתן להמשיך ממנו הלאה. שנה טובה.
שלום הדס, מלבד פסיכולוגיה קלינית אשר שייכת למקצועות הרפואה הקונבנציונאלית, קיימים היום מקצועות טיפוליים כמו איזון גוף-נפש, אשר שייכים לרפואה האלטרנטיבית ומאפשרים ללומד אותם להיות למטפל בתחום הנפשי. מדובר בלימודים של ארבע שנים עם אפשרות לשלב לימודים לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. ניתן ללמוד איזון גוף-נפש בקולג' הישראלי לרפואה טבעית, וכן במכללת רידמן. כיום יש ביקוש רב ללמוד מקצועות טיפוליים אלטרנטיביים, וכן, יש גם ביקוש רב מצד מטופלים לחוות טיפולים כאלו. לפי דעתי הפסיכולוגיה הקלינית הקונבנציונאלית לוקה בחסר, מכיון שהיא מלווה בלימודים רבים ומפרכים ובתאוריות רבות ומסובכות. כמו כן, היא נוטה להפריד בין הגוף והנפש, דבר שהוא מוטעה לדעתי. לעומת זאת הכיוון האלטרנטיבי נוטה לפשטות והוא מלווה בהתנסות חוויתית נעימה, הכוללת גם את הגוף ולא רק את הנפש. הרפואה האלטרנטיבית רואה את הגוף והנפש כמכלול ולא כחלקים נפרדים. אני מאחל לך הצלחה בכל דרך שתבחרי. שמעון
בתי בת 3.5 , כשמשהו לא נראה לה באותו רגע במקום להגיב בצורה רגילה מתחילה לבכות ואחרי כן להכנס להסטריה של בכי וצרחות. רק אחרי חיבוק חזק וזמן "רגיעה" של רבע שעה ויותר, מיוזמתה מתחילה לדבר ויוצאת מזה. אירוע כזה קורה גם לעיתים אחרי שישנה שנת צהריים בימי שישי (כשלא קודם לכך שום אירוע). להדגיש שאירוע כזה קורה רק בבית. אני מבינה שזו תופעה נפוצה וקיים רקע לתופעה אולי בבית שאני ובעלי לא מודעים לו. לאן לפנות?
אני חושב שזה נורמאלי, זה ניקרה "תופעת מעבר".... זה השלב שבו ה"תינוק" עובד מה"אשליה" שהוא ואמו הם אותו דבר עד להכרה שהוא אדם ניפרד המטרה של החיבוק הוא ל"נחם" את הילדה,ולהראות לה שהיא עדיין חלק מימך... ככה לפחות הבנתי את ויניקוט :) אופיר
ליאורה שלום רב, כדאי לך לדבר עם הגננת של ביתך ולנסות לקבוע פגישה עם הפסיכולוגית הקשורה לגן. במידה ואינך מעוניינת לערב את הגננת, את יכולה לפנות לפסיכולוג ילדים או לתחנה לילד, ולבקש הדרכת הורים. אגב, זו לא נראית לי בעיה רצינית, ואולי היא תיפתר לבד. לאמפטיה ולחום האימהי יש משמעות רבה. ונראה שביתך מקבלת מהם לא מעט. בברכה, טלי פרידמן
נשמע לי לגמרי נורמאטיבי
מה עשוי להסביר את העובדה שלמרות עייפות רבה בלילה ותחושה שאני עומדת להירדם, ברגע שאני עוצמת עיניים מגיעה תחושה של "גירוי יתר חשמלי במוח", ערנות ואי שקט. תודה.
יש הרבה תיסמונות שיכולות לכלל תאור זה - לדוגמה מתח וחרדה האם את בתקופת חיים לוחצת ? ליפני מבחנים חשובים בחיים ?
להילה הגורם הוא נפשי. טיפול קינייסולוגי אחד ימצא אותו וינטרל אותו. שנה טובה אסתי-קינייסולוגית[email protected]
לא מסכים !!
לד"ר פלד או לאמיר זוהר שלום, כתבתי שאלה בהמשך לתשובתו של אמיר זוהר, בעמוד 72 , אודה להתייחסותכם. תודה שמעון
תחזור על השאלה בבקשה?
שלום ד"ר פלד \ שלום אמיר השאלה ששאלתי נמצאת בכתובת: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=12573&t=10163 אודה מאוד להתייחסותכם - הנושא חשוב לי מאוד תודה שמעון
בס"ד שלום טלי, אשמח אם תקראי את תגובתי לדברייך , המופי בשרשרת הודעות "עזרה לסובל מדכאון". תודה רבה, אלישיב.
O.K
שלום. לפני מספר חודשים עברתי תאונת דרכים קשה. מאז צצו ועלו חרדות ופחדים שקשה לי להתמודד איתם. האם תוכלו לסייע בידי ולהנחות או להפנות אותי לגורם מוסמך שיוכל לעזור ולטפל בי. תודה מראש. סיל.
יתכן שאתה מפתח PTSD מומלץ לפנות לפסיכיאטר ניתן לצור קשר איתי דרך כרטיס אישי
שלום רב , הייתי מעונינת לדעת מה משמעות המילה PTSD
הופניתי לבסוף לפורום זה, והשאלה שלי היא כזאת : בזמן שיחה עירנית הסבר שאני כמובן מדברת קורה לי בתשעים אחוז עם המנהלת שלי שאני מתחילה לראות מטושטש, מעורפל , אני מרגישה שאני מתנתקת אם אני קמה , משתעלת זה עובר אחרי מספר שניות .. בזמן האחרון כשאני מדברת איתה אני גם מזיעה חייבת לשחק בשערות שלי אני מרגישה זוועה.. סיוט בשבילי ללכת לעבודה. הדבר הזה קורה לי גם כשאני סתם מתרגשת או משהו יושבת במסעדה עם הרבה חברים אני מתחילה לראות מטושטש וכמעט מתעלפת.. עברתי EEG כי הנוירולוגית חשבה אולי התקף קל של אפילפסיה אבל הבדיקות אמרו שהכל בסדר. כאן בפורומים הציעו לי לפנות לקרדיולוג אולי הדופק שלי במצבי התרגשות איטי או מהיר וזה גורם לתופעה ואני באמת יפנה.. אני רוצה לספר רק רקע על עצמי : בת 29 , עברתי לפני שלוש שנים ארוע מוחי קל מאוד, גילו לי מחסור בפקטור 5 בדם מאז אני במעקב אצל נוירולוגית ומלפני שלוש שנים הכל אצלי השתנה.. אני נעשיתי מאוד לחוצה אני מפחדת ששוב יקרה לי הארוע הזה לפני אנשים על לטוס בכלל אין מה לדבר התחלתי לסבול מפחד ממקומות סגורים מחשש שמא יקרה לי משהו , ובזמן האחרון מאוד החמיר לי הפחד אם אני פתאום יפול עם ארוע בעבודה ובמיוחד בעבודה או בקניון או שאני נוסעת עם אנשים באוטובוס אני מזיעה, לא שקטה ... יש נה איזושהיא תרופה לבעיה הזו כי החיים שלי נהפכו בלתי נסבלים .
יש טיפול יעיל - בקשי מהניורולוג או מרופא מישפחה שימליץ לך על פסיכיאטר טוב ניתן לצור אתי קשר דרך הכרטיס האישי (קליק על שמי בדף הפורום)
RE: אהבה שלח הודעה לחבר | גרסה להדפסה | למעבד תמלילים מחבר: מיטל תאריך: 25-09-2000 14:17 היי טלי... בתגובה לתשובתך, אז כן אני וחבר של כל הזמן מדברים על הרגשות שלי ועל שלו והאמת זו המערכת יחסים הפתוחה ביותר שהיתה לי עד היום . אני הכי אמיתית בעולם שאפשר ואומנם יש לנו הרבה רגעים מאושרים ביחד כמו שאמרתי אבל בכל זאת תמיד יש את התחושה הזו שאני הרבה יותר דומיננטית במערכת היחסים שלנו אני זאת ש"עושה שטויות" צוחקת ויותר אנרגטית, חברי יותר חסר ביטחון וביישן וכמובן שהייתי רוצה שזה יהיה ההפך. מצד שני החכמה שלא ואיך שהוא שקול בחשיבתו והיכולת שלו להעריך אותי על מה שאני עושה גורמים לי מאוד להעריך אותו בחזרה . כמובן שהדברים לא נגמרים בזה והם הרבה יותר מורכבים אבל בכל זאת אם הכל כל כך בסדר אז למה אני הרבה פעמים מוצאת את עצמי לא נמשיכת אלין. אודה לך מאוד אם תתיחסי גם לתגובתי הזו נ"ב האם יועץ נישואים עוזר גם לזוגות כמונו.
מיטל שלום רב, משיכה מינית וקרבה אינטימית הם חלק בלתי נפרד מקשר זוגי. נראה כי שם טמונה בעיה כלשהי. אם את מעוניינת בקשר הזה ובהמשכיותו, הייתי ממליצה לפנות לטיפול זוגי. בברכה, טלי פרידמן
שלום רב, אני בן 51, ולפני כ-4 שנים עברתי משבר שהוגדר ע"י פסיכיאטר כ-Panic disorder לאחר תקופה ראשונה גרועה, התיצב מצבי לאורך שנה שנתיים. בחדשים האחרונים אני נמצא במצב שאיני מצליח לישון שינה עמוקה (אין לי נדודי שינה) ואני מתעורר למצב של עייפות עצומה, ללא כושר ריכוז, ללא "פוקוס", כאילו מביט מבעד לוילון. נראה לי שרק שינה עמוקה ואמיתית יכולה לאושש אותי. לאחרונה, בעצת פסיכיאטור, התחלתי להשתמש בכדורי שינה + כדורי clonex שאמנם קצת עוזרים אך זה לא זה. איך מגיעים לאיכות חיים סבירה ?.. תודה אריה
ניסית מעבדת שינה ?
מנהלי הפורום, מציע לבדוק אפשרות טכנית לחסום משתתפים שאתם תחליטו שפוגעים ברמה או בשיטה . אתם מרגישים בוודאי את הרגשת אי הנוחות בציבור על משתתף זה או אחר, וחבל זה מפעל אדיר. גיא
שלוםגיא חסימת משתתף אלא אם הוא פלילי או על גבול או מזיק פתולוגי. כך סתם. לסתום את הפה למישהו. במדינה דמוקרטית. שום בית משפט לא יאפשר זאת. וודאי לא בפורום ציבורי כמו דוקטורס. גולש דמוקרטי.
זה די פשוט: הנהלת דוקטורס יכולה לחסום את מס' ה-IP של גולש מסוים בצורה כזאת שהוא יותר לא יוכל להיכנס לכאן. הגולש צריך להיות מומחה סופר במחשבים כדי לדעת איך מבטלים כזאת חסימה. כמו שאמרת בעצמך זה לא דמוקרטי ומהסיבה הזאת זה גם לא מומלץ. מבחינה משפטית זה דווקא יכול לעבוד כי בד"כ בתי משפט לא נכנסים להחלטות של מנהלי אתרים וגם אז יש צורך להגיש תביעה והתהליך הוא ארוך.
בפורטלים הגדולים (בעברית ובאנגלית) חסימות כאלה הן מעשה שבשיגרה. מספיק שלמנהל פורום מסויים נמאס מגולש מסוים מסיבה כזאת או אחרת ואז הוא מבקש מהנהלת האתר לחסום אותו. הגולש החסום בד"כ מסוגל לכל היותר לאיים או להתחנן אבל הוא ישאר חסום לנצח או עד שתתקבל החלטה אחרת בעניינו.
במקום לבזבז אנרגיה על נושאים לא רלוונטים לפורום זה - אבקש להתיחס רק לנושאים החשובים וברצינות תשאירו לי את הבעיות
למנהלי הפורום, אני נתקל בתופעה של "נדנדה" בדמוי העצמי. לפעמים אני מרגיש הכי חכם , הכי צודק הכי יפה וכו'. כל ביקורת באותה נקודמת זמן בכלל לא נוגעת בי.אני אזי מלך הטובים.רוצה להרעיף טוב על כל העולם . ולעיתים ממש בקצה השני . ואז כל ביקורת הורסת אותי.אני אז שונא את כל העולם.כולם חלאות בעיני , ואני עצוב בפנים עד עפר. אם אזי היתי יכול לפגוע ב"רעים" (מבלי להתפס) הייתי עושה זאת-עד כדי כך. במצבים מתחלפים ביניהם לעיתים תכופות בעקבות טריגרים חיצונים כמו קבלה ודחיה בעבודה או בבית. האם זה פיצול אישיות ? האם אני חריג ? האם יש איזו סכנה ("השתגעות") ? גיא אגב תודה על הרמה הגבהה בהם אתם מנהלים את הפורום.
לא מדובר בפיצול אישיות אתה לא חריג אין סכנת ה"שתגעות" מדובר במיבנה של אופי - זה תוצעה של סה"כ החוויות שחווית עד היום והחינוך שכבלת בעזרת שיחות אפשר להקטין את התנודות האלה ולהרגיש יותר יציב
גיא שלום רב, דעתי כדעתו של ד"ר פלד. במידה והדבר מציק לך ומקשה עליך אני ממליצה ללכת לטיפול פסיכותרפויטי. בטיפול תוכל למתן את התגובות הקיצוניות, ובמקום שחור או לבן, להתחיל להיות גם יותר בתחום האמצע - האפור. בברכה, טלי פרידמן
מדוע אינך משיב? האם החלטת "לסנן" פניות? אני מחכה למענה בעמוד 69 - תודה!
הוא יצא לחופשה (זה מה שהוא כתב ליפני כמה הודעות) תיכתבי שוב פעם את השאלה,ותפני אותה ל"ד פלד או טלי אופיר
אופיר-לא נמאס לך להיות חניך תורן מצטיין בפורום הזה. גברים בגילך נמצאים בצבא. למה אתה מנהל את הפורום ?האם יש סיבה שאתה לא בצבא ? בא תשאל ישירות את מנהלי הפורום ? אין לך אתגרים המתאימים יותר לבחורים בגילך?כל התגובות שלך בכל נושא נביאות את כעס הקהל.אתה החכמולוג אולי מנסה לקבל את הדחיה .....אולי לזה אתה משתדל להגיע... אז הנה קבלת על מגש של כסף. חפש בספרים ותמצא את הסיבות ...הפוך תגובה או כל שם מדעי שתצטט..... ראה בתהליך האחרון מעין סדנה מחנכת שתכניס אותך לעולם המבוגרים. סליחה על הבוטות -אבל אתה כנראה בגבול המזוכיזם .....מה התאוריהלכך ?
הוא בחופשה - סבלנות
איך אפשר לכתוב לאשה זאת סבלנות? אולי תקרא את שאלתה ותנסה לעזור במשהו. הרי היא מחפשת עזרה אתם לא רואים??? וזה המקצוע שלכם??? קצת רגישות לא תזיק מעבר להשכלה הגבוהה.
שלום, אודה אם תוכלו לענות לי: 1. האם רופאי שיניים יכולים לזהות מישהי שמקיאה הרבה? 2. מה המשקל המינימלי לגובה 1.55 נשים ( חשוב במיוחד לקראת הצבא!)?
לא' שלום רב, לגבי השאלה על רופאי השיניים: רבים מהם מזהים בעיית אכילה או בעיית קיבה. לא תמיד הם יודעים לומר מה בדיוק יש, אולם רופאים קצת יותר מנוסים, לעיתים קרובות מצליחים להבחין. השיניים אצל בולמיות (כרוניות בעיקר) נמצאות לא פעם במצב של רקבון התחלתי או מתקדם ויש כתמים על השיניים המעידים על ההקאות הרבות, והחומצה שגורמת להרס השיניים. לגבי משקל המינימום אולי היועצים האחרים ידעו לענות. מעניין מדוע את שואלת. בברכה, טלי פרידמן
קודם כל-אני רוצה להבהיר שאני לא איש מקצוע- אבל יש לי חברה טובה שסובלת מבולימיה, ורופא השיניים שלה היה הראשון (!) שעלה על זה- מסתבר שיש שינויים אופיינים בשיניים שמאפשרים זיהוי (שחיקה אופיינית של האמייל בשיניים הקדמיות, עששת - עד התפוררות חלקית או מלאה של השיניים). לגבי משקל מינימלי- הטבלאות הסטנדרטיות אומרות 48 ק"ג (זה את ודאי יודעת). מנסיוני, הצבא מגייס גם במשקל נמוך יותר- אלא אם הוא מתרשם שיש בעיה. כך שבכל מקרה- כדאי להתמקד במציאת עזרה לטיפול בבולימיה ולא בדרכים "לסדר" את הצבא... אני יודעת שזה קשה ומפחיד נורא - אבל ... חבל לבזבז את החיים... בכל מקרה-בהצלחה.
ל- א' ודפנה שלום, א' אני חושבת שמה שדפנה מנסה להגיד לך הוא מאוד נכון (אני מקווה שתצליחי לקרוא בין השורות את מה שמנסים לומר לך כאן). בעצם כל מי שיש לה הפרעת אכילה מסבנת רק את עצמה ולא את האחרים. כי מי שבאמת סובל (וסובל מאוד) זה רק מי שהוא בעל הפרעת האכילה. מנסיוני האישי והמר - הפרעת אכילה היא מחלה. זו מחלה קשה מאוד וקשה לצאת ממנה. ככל שהזמן עובר והמחלה עדיין קיימת, זה משתלט על כל החיים ואז כשכבר רוצים לחזור לחיים הנורמליים, הדרך חזרה היא מאוד קשה ומייסרת. אולי כדאי שתכתבי עוד קצת על העיניין הזה ובעיקר תנסי לשים את הקלפים בגלוי על השולחן (לפחות עם עצמך). בכל מקרה, לשאלתך, ניתן לעלות על בולימיה דרך רופא השיניים. זה גם תלוי כמה זמן הבולימיה קיימת, באיזו תדירות והאם לפני כן הייתה תופעה של אנורקסיה שהתפתחה לבולימיה. "אני"
ד"ר שלום אני בן שישים לאחרונה אני נתקף ברגעי דיכאון ואני חושב שהפסקתי להצליח בחיים וכי אין בי יותר צורך.וכבר איני מביא תועלת בחיים. אל איזה סוג מומחה עלי לפנות. בתודה ובברכת שנה טובה!!
משה שלום רב, דיכאון בגיל העמידה והזיקנה היא תופעה נפוצה. האם יצאת לפנסיה לאחרונה? מה אתה עושה בחיי היום יום? חשבת על התנדבות איפשהו? כל הרעיון הוא למצוא משמעות חדשה לחיים וכל אדם עושה זאת בדרכו: הולך למועדון, מתנדב איפשהו, מטפל בנכדים, הולך לקורסים שונים וכו'. אם אתה חש דיכאון המשתלט על חייך אולי כדאי לפנות לטיפול פסיכותרפויטי. אשמח אם תוכל לפרט מעט על עצמך ועל חייך. בברכה, טלי פרידמן
כל עוד מדובר בירידה קלה במצב הרוח - פנה לפסיכולוג - או פסיכוטראפיסט כמו טלי עם זה יותר חמור תתיעץ עם פסיכיאטר
אנשים במצוקה מחפשים תשובה ממומחים ובמקום זה איזה ילד שמתחזה לפסיכיאטר זורק פה עצות על ימין ועל שמאל. זה פורום רפואי -אופיר אם אתה לא רופא אז תעוף מפה!! "מידע" אפשר למצוא באתרים רלוונטיים. כאן באים לקבל עצות ולא עצות מהדיוטות גם אם הם בעלי כוונות טובות אלא מאנשי מקצוע מדופלמים.
אני מאוד מיצטער, אבל אני עונה על שאלות שבהן צריך רק כושר "דיקלום"...... ואוצם שאלות שאני עונה עלהין,גם מנהלי הפורומים עונים,אז ככה שאין לך הרבה על מה להתלונן ואם התשוובת שלי לא מוצאות חן בעיניך,אז פשוט תיכנס רק לתשובות של מנהלי הפורום,ותניח לי בשקט! אופיר
גולשים יקרים, הפורום מנוהל בידי אנשי מקצוע, אולם פתוח לתגובות של כולם. לעיתים גם שיתוף של אדם שחווה דבר דומה, או תגובה של אדם נוסף, היא בגדר של תמיכה ועזרה. אופיר שינה את הכינוי, וכעת התייחסותו היא בגדר של עוד מבקר רגיל בפורום. כל אחד יתייחס לתגובות שהוא מעוניין להתייחס אליהן, ולהתעלם מן האחרות. זכותו של כל אדם להביע את דעתו בפורום, אלא אם הוא גורם לפגיעה. במידה ומישהו חש פגוע, כדאי שיפתור זאת בכל מקרה ספציפי. כראוי לבקורת בונה. בבקשה מכם...קצת דרך ארץ ונימוס הדדי, לא יזיקו. בברכה, טלי פרידמן
אין כאן דיקטטורה של דעות אין פה תחרויות - ברור מי מנהל את הפורום אין פה מקום לגסות רוח וציבור הגולשים אננו הגדרת שם טובה לשימוש של משתתף אחד אני מבקש לחזור לתיקשורת מכובדת - מר "ציבור"
תפסיק להחזיק מעצמך! גם אם אתה מומחה אתה עדיין רק בשר ודם בדיוק כמונו, ההדיוטות!
ביקשת שאני ישנה את הכינוי שלי,כדי לא להעטעות.עשיתי את זה עכשיו אתם מבקשים שאני גם לא יגיב.אני מאוד מיצטער אני ימשיך להגיב!!!!!..... כי מנהלי הפורום לא מיתיחסים למה שאני כולב כאקסיומה,אם תדפדפו אחרוה תוכלו ליראות הם עונים על שאלות שכבר עניתי עליהן בקשר למה שכתבי בזי,ל דה לה טורט..... אני לא מבין על מה המהומה, אני העלתי שם של אתר להודעה,ונתתי חוות דעת של פסיכוטרפיסית לא כתבי את דעתי הפרטית..... האם הודעות שלי פגעו במשיהוא ?...... אופיר
אל תקח ללב!
הלואי והיה לוקח ללב ומבין את השתלטנות שלו.
האם מישהו יכול לתת לי אינפורמציה בנושא? תודה, יעל
יעל, התופעה היא נוירולוגית. יש תרופות המבטלות את התופעה (שמה המלא גיל דה לה טורט ). הסינדרום הקל הוא טיקים כמו מצמוצים קלים ,והוא בסקאלה יכול להגיע עד קולות ווקאלים או קללות ו/או ותנועות של חלקי גוף כמו כתפיים וצואר. אני חוויתי חוויה כזו עם אחי , אשר רק תרופות עזרו לו לתפקד. בד"כ אחרי גיל התבגרות התופעות מיתמתנות עד ההעלמות. אל תתפתו - לפסיכולוגים . זו לא בעיה פסיכולוגית. זה לא קשור לחוויות גיל אפס שבהן הפסיכולוגיה מוצאת את הסיבות לכל תחלואי ליבנו. ( במקרה שלנו בזבזנו 5- חמש שנות פסיכולוג !) .או לרפואה אלטרנטיבית.- אחי עבר חודשים של שיאצו , דיקורים , הומוםפטיה וכו '. קבלו מרשם מנוירולוג או פסיכיאטר. זה כמו סכרת או כל בעית איזון חומרים בגוף . שאותה היתם בלי הנד אפאף מאמצים בטפול תרופתי. ותרגיעו את הילד והמשפחה. ילד טורטי (בד"כ בנים ) יהיה בבעיה חברתית אם לא תטפלו בה בזמן. לכן רוצו........ אל תחששו לקחת את התרופות. אל תחששו.....זה גם עובר ונרגע עם השנים. חנן
התחלה חשבתי ליכתוב מה אני יודע על הבעיה,ואז החלטי שאני לא יודע מספיק אז למען ההשכלה של שנינו ,וטוב שעשיתי(כי הסתבר שהיה לי "חור" ענק בנוגע ל סינדרום טורט) http://www.solgar.co.il/tur-et/ אני חייב לציין,שבכל מה שקראתי על הפרעות טיק למיניהם,לא ראיתי היתיחסות לצורה רדיקאלית של מנגנון הגנה "הזדהות עם התוקפן" אנה פרויד בסיפרה "האני ומנגנוני ההגנה" שמה לב שטיק של ילד שהיא עבדה איתו,לא היה נירולוגי כי אם נפשי.... אם תיראי צורך,אני הפרט בנוגע לזה אופיר
תודה לכולם על ההיענות. חנן - אלו סוגי תרופות הנוירולוג נתן לאחיך? בן כמה הוא היה? האם התסמונת התבטאה אצלו גם בקללות? אחי (בן 14) סובל מהתסמונת הזו ואני מחפשת לזה מזור אפשרי הואיל וכל הפסיכולוגים לא ממש עוזרים... יעל.
יעל, הוא שאמרתי. זה לא בעיה פסיכולוגית. אין מה להשוות בין חולים או תרופות. אמליץ לך על ד"ר ברנד נתן אשר מנהל מחלקת נוירולוגית ילדים בתה"ש.הוא טפל בזמנו באחי והוא עזר מאד.התרופות ניתנות על בסיס ניסוי וטעיה עד שמיצבים את הטיפול.הוא הראשון ששכנע גם את הפסיכולוגים כי טורט צריך תרופה.יתכן וישלב גם מספר פגישות עם פסיכולוג. אל תמתינו -גשו לרופא זה או אחר העיקר שיתחילו לטפל בילד. הוא מיסכן. וככל שתטפלו יותר מהר יטב לו ולכם. אגב יש חוג תמיכה בנושא . אל תדאגי יש טיפול ויש הקלה ואחיך ישוקם. שנה טובה חנן
יעל שלום רב, היום מתפרסמת כתבה במוסף בריאות של עיתון "הארץ" על שימוש בניקוטין בהפרעות שונות כגון אלצהיימר, פרקינסון ותסמונת טורט. הכתבה מרחיבה מעט על התסמונת, משמעותה, דרכי טיפול ומטפלים. כדאי לקרוא (אולי יש להם את זה במהדורה המקווננת) בברכה, טלי פרידמן
אינפורמציה מקיפה בנושא באתר הבא: http://tsa.mgh.harvard.edu
שלום לך . שמי מיקי בת 24 , סובלת מגיל 10 בטוראט. אצלי הטוראט מבתטא בכל מה שרק אפשר, טיקיןם וואקאליםמוטורים קללות נגיעות כפייתיות, ועוד. אשמח לענות לך על כל שאלה שתבקשי לדעת בנושא תסמונת טוראט. אוכל גם לכווון אותך לאנשים המאימים, וכמו כן לעמותה שלנו - העוסקת בטוראט בלבד. נ.ב- למרות הכל שירתתי בצבא ולא מתוך התנדבות, כיום אני מנהלת חיים רגילים ונוחים. טיפים לחיים טובים עם טוראט אוכל לתת לך בכל שאלה. כיתבי לי דואר ואענה לך. ולכל מי שצריך ואוכל לעזור- אשמח מאוד. ביי חמודה - מיקי
ראיתי את היקרות השטחת בי..שאלת שאלה ועניתי,ואני משער שגם מנהלי הפורום היו עונים בדיוק אותו דבר (מישום מה צורת הכתביה שלך מזכירה לי מיהשוא..מעניין מי) מה שעישתי שם זה לדקלם!......... הכל אופן, הנה החלק שדן בהפרעה האישיות הזאת,כפי שניכתב ע"י מרצה במיכללת אריאל מפורום פסיכולוגיה בנענע... הפרעת אישיות סכיזואידית Schizoid PD פעם נחשב מקדם סכיזופרניה, כיום לא. קשיים ביצירת קשרים חברתיים. קושי בביטוי רגשות. קרים ומנוכרים. הימנעות מפעילות מהנה (כולל מין) נהנים מבדידותם - יש קושי ביצירת קשרים. חשדנות באנשים הקרובים אליהם. אדישות לביקורת וריחוק. אופיר
ענת, התיחסותך המתנסית לאופר היא סימטום לסכיזואידיות. האם שאלת על הסינדרום : התבונני פנימה ותראי אותן אחד על אחד. אשר לגיל: את יודעת מה הלחין מוצרט בגיל זה ? או איפה היה הידן ? אני מציע לכבד כל אדם בהקשר להוא אדם.בליקשר לגילו, מינו, גזעו וכו'. ואשר לאופיר אני מלאת הערכה לידיעותיו ת ההקשרים שלו לספרות והחבור שלו לאנשים. אני מניחה שעוד נשמע עליו. כה לחי אופיר !!! רותם מ.
רותם , כל מילה זהב, למותר להוסיף. חניתה
אנא קיראו את הודעתי שתי תגובות למעלה לגבי דרך ארץ. זה יועיל לכולנו. בברכה, טלי פרידמן
כן מתחיל פה גנון מסויים - אבדוק מה אפשר לעשות
מהשיחה שניהלנו ב 20 09 2000 אנחנו שנינו מאותו הכפר יש לי בעולם שותפה לדרך אשמח אם תתקשרי בכל עת לא ברור מי חייב למי כסף
??
