פורום פסיכולוגיה קלינית

עשיתי לאחרונה בדיקת TOVA ושם קראתי שציון הבדיקה משתנה בהתאם לרמת המשכל של הנבדק מכיוון שאצלי רמת המשכל קרובה ל160 מה ניתן לעשות יותר ?

השאלה לא ברורה לי

איזה עוד בדיקות נתן לערוך על מנת לאבחן את הבעיה כיוון שאנשים עם מנת משכל גבוהה מחפים יותר טוב על הבעיה יש לי בעיה אבל אני מחפה עליה בכל מיני צורות וזה די מפריע

אצלי אובחנה התסמונת בגיל 46

והתחלת טיפול ? זה עוזר?

לחדש שלום רב, פסיכולוגים בלבד הם היחידים המוסמכים בעיניינים של מבחנים ומבדקים פסיכולוגיים. נראה לי ששאלתך אמורה להיות מופנית לאמיר זוהר, הוא פסיכולוג קליני. תנסה לפנות אליו דרך הדואר האלקטרוני, וכדאי שתתאזר בסבלנות. עדיף לא לקבל תשובה, מאשר לקבל תשובה לא מוסמכת וחובבנית. הלוא כן? בכל אופן, אינני מכירה את סוג המבחן, ולכן, אין באפשרותי לענות לך. מצטערת. בברכה, טלי פרידמן

לד"ר פלד שלום תודה על תשובתך, אבל המצב שתארת הוא לא רלונטי כשאימי גונבת דברים מכל מקום אני חושבת שהיא עושה זאת במכוון והיא כן מודעת לזה לדוגמא כל פעם שהיא חוזרת בעבודתה היא חוזרת עם משהו גם הגנבות שלה לדעתי נעשות במכוון אולי מכיון שאף פעם לא היה לה שפע? לא יודעת להצביע אודה לך על תגובתך.

עם זאת הסיבה אז לא מדובר בקלפטומניה

עמית שלום רב, אני קוראת את פנייתך, ואני מבינה כמה קשה לעמוד במצב בו את נמצאת. זה לא קל לראות את הורינו בקלקלתם, ועוד במצב כה מביך ולא מובן. טרם הבנתי אם ניסית לעמת אותה עם הדברים? אם כן, מה היה ההסבר שלה לגניבות? אם לא, מדוע לא? בברכה, טלי פרידמן

איפה הם ? אופיר

שבתי עם כוחות מחודשים תודה על ההתעניינות בברכה, טלי פרידמן

לדר' פלד שלום. לפני כמה ימים גיליתי את הפורום הזה ואני חייבת להגיד לך תודה על הרעיון הגדול. אני נוטלת סרוקסט 20 מיליגרם כבר שלושה חודשים בגלל חרדות שהתפתחו עם הפרעת אכילה שאני סובלת ממנה.הסרוקסט לא עושר בשבוע הראשון שנטלתי החרדות רק גברו והגעתי למצב של מספר גבוה של התקפות ביום .כיום המצב רגוע אבל לא כל כך טוב, הפסיכיאטרית שהייתי אצלה אמרה שזה בסדר ורצוי לדאוג לבעיה של הבולימיה. איני יודעת כבר מה לעשות. אני רוצה לציין שלפני הסרוקסט שתיתי כמה תרופות אחרות ללא השפעה טובה.כמו כן איני מסוגלת לישון באופן רציף ומאז הסרוקסט יש ליכל מיני חלומות משונים. אשמח אם תוכל לעזור לי. תודה. גמר חתימה טובה לימור

שלום לימור נראה לי שאת זקוקה לאיזון - יתכן מינון יותר נמוך או גבוה - יתכן תכשיר אחר או נוסף (כגון לשינה) - נתן לצור קשר טלפוני דרך כרטיס אישי בדף הפורום

לדר' פלד תודה רבה על תשובתך . לא ציינתי שאת הסרוקסט קיבלתי גם במינון 40 מג אבל אז ההשפעה היתה שהמצב רוח שלי היה יותר מידי מרומם. ובקשר לכדורי שינה אני כל הזמן מנסה כדורים אחרים ויש השפעה רק שלמחרת אני לא מצליחה לתפקד כל כך. אני לא מוצאת איפה יש כרטיס אישי בדף הפורום האם אני יכולה ליצור איתך קשר טלפונית. אשמח אם תענה לי על התשובה עוד היום כי אני יוצאת לעשרה ימים חופש. תודה . חג שמח לך ולכל שואלי השאלות. הרבה בריאות.

האם קיים מושג כזה - "דרמת הילד המחונן" ? מהן הבעיות ומהי דרך הטיפול ?

דרמה כזאת לא מוכרת לי

ה "דרמה של הילד המחונן" הוא שם ספרה של אליס מילר, העוסק בהתפתחותה של אישיות ו/או פגיעה נרקיסיסטית, כתוצר של נסיונות להענות לצרכיהם של דמויות סובבות. החל מן האישיות הראשונית הנתפסת כ "מייצרת" המבנה - האם. כתולדה מתפתח מבנה אישיותי "זייפני". ה"דרמה" היא יכולתו של הילד הצעיר לזהות את צרכי הדמות קודם שהבשיל והבין מה המנגנון הפועל סביבו. באנגלית נקרא הספר "THE DRAMA OF BEEING A CHILD" מן השם ניתן לראות כי התפיסה היא כי זהו תהליך בלתי נמנע של גדילה והתפתחות, אשר עשוי להפוך לפתולוגי במסגרת של גדילה עם אם "נרציסיסטית" במיוחד כזו המתקשה לראות ולהעמיד את צרכי ילדיה קודם לשלה. הטיפול הוא טיפול פסיכותרפוייתי "רגיל" ואת מוזמנת לפנות לכזה באם את מזהה או חשה צורך כזה.

הספר יצא בעיברית ? אתה פסיכולג ??? אופיר

שלום חיים מדובר בספר מאד מומלץ של אליס מילר. הספר מטפל בבעיה של אנשים עם פגישעה נרקסיסטית. הטיפול המומלץ הוא טיפול אנליטי. בברכה, אמיר

שמי אורנה יחיאל נשואה + 1. לפני כשנה פניתי יחד עם בעלי לייעוץ/טיפול זוגי בעקבות קשיים בחיי הנישואים שלנו. לאחר טיפול זוגי של כשנה - המליצה לי המטפלת שטיפלה בנו לפנות לטיפול פרטני משום שלטענתה הבעיה נמצאת אצלי, ושהיא תשוב כל פעם בכל מערכת יחסים שאקיים. ניסיתי לפנות למטפלים מטעם מכבי שרותי בריאות אך לא מצאתי הגדרה (ציטוט של המטפלת שלנו) "פסיכולוג קליני - אנליטי. לא ברור לי באם קיים דבר כזה. אם כן, אשמח להתוודע אליו ולהתחיל בטיפול (רצוי במסגרת הקופה), שכן מאוד קשה לי לאחרונה . בתודה,

אני מטופלת דרך פסיכולוגית במכבי. התחלתי לפני שלוש שנים בתעריף של 146 ש"ח, והתעריף עלה בהדרגה ל-170 ש"ח. לפני חודשיים קיבלתי הודעה שהתעריף יעלה ל-250 ש"ח החל בינואר. תבדקי היטב את כל האופציות שלך, שכן פעמים רבות מדובר בטיפול ארוך וראוי לבדוק את כדאיות ההשתתפות לעומת מציאת מטפל זול יותר (אני לא יודעת איפה את גרה, מחיר המטפל תלוי גם במיקום הגאוגרפי).

המחיר שהזכרת הוא זול מאד לטיפול מהסוג הזה

אני מטופלת ע"י פסיכולוגית דרך מכבי. התחלתי לפני שלוש שנים בתעריף של 146 ש"ח, והתעריף עלה בהדרגה ל-170 ש"ח. לפני חודשיים קיבלתי הודעה שהתעריף יעלה ל-250 ש"ח החל בינואר. תבדקי היטב את כל האופציות שלך, שכן פעמים רבות מדובר בטיפול ארוך וראוי לבדוק את כדאיות ההשתתפות לעומת מציאת מטפל זול יותר (אני לא יודעת איפה את גרה, מחיר המטפל תלוי גם במיקום הגאוגרפי).

פסיכוטראפיסת טוב יהיה מספיק טוב בשבלך אנליטי - מונח הקשור לפסיכואנאליזה - שיטה שעברה אינטגרציה לפסיכוטראפיה

אורנה שלום רב, מדוע הבחירה דווקא בטיפול מסוג זה? מה ידוע לך על סוג הטיפול שכל כך מרשים אותך? אני יכולה לסייע לך לגבי המלצות על מטפלים אנליטיים. צרי עימי קשר דרך הפרטים בכרטיס האישי. בברכה, טלי פרידמן

בתקווה שאת קוראת את ההודעה: אם באמת התחלת טיפול פסיכולוגי דרך מכבי, וכמוני את חשה שתעריף הטיפול מוגזם, אשמח אם תצרי אתי קשר. אני מנהלת מאבק בהעלאת התעריף. עינת: [email protected]

זה כבר כמה שנים שאבי מדמיין שאימי שוכבת עם כל מיני פעם זה גיסי פעם זה חבר פעם זה אחי פעם זה הנכד שלו אנו כבר חסרי אונים לגביי ההתנהגות שלו והוא לא מוכן ללכת לשום טיפול פסיכיאטרי הוא גם כן מקלל מאיים וחושב שכולם נגדו אבקש מכם בכל לשון של בקשה איך אנו מתמודדים עם הנושא הנ"ל

אתה בבעיה החוק בארץ אומר שלא ניתן לבדוק או לטפל באדם בניגוד לרצונו אלא עם יש סיכון מיידי לעצמו או זולתו (לפי חוק זה עד שהוא לא ממש יתקיף או יהיה על סף התקפה (של אמך כניראה) ידיך כבולות מבחינת החוק אתה תאמר שזה חוק לא צודק ובעייתי - ובצדק - את "התודה" על החוק אתה צריך להפנות לאגודת זכויות האדם אשר בהתקפה על הפסיכיאטרים פעלה להגביל את סמכותם ליבדוק ולאשפז מתוך הטיעון שאין פסיכיאטר יכל להגביל חופש של אדם באישפוז זה גם טיעון נכון אבל במקרה שלך אתה נופל בין הכסאות בשורה תחתונה - או שהוא יהיה מסוכן לסביבה או שתשכנע אותו להבדק עדכן אותי - המיקרים האלו מענינים אותי

ד"ר פלד שלום אנו ניסינו כמה וכמה פעמים לשכנע את אבי ללכת לטיפול אבל הוא לא הסכים ללכת מרצונו . האם אנו ילדיו יכולים לאשפז אותו בעל כורחו עם כל הכאב בנ"ל ? אנו בסה"כ רוצים לבריאותו ולא שום דבר יותר

בעלי ואני הורים לילדה מקסימה נבונה אינטיליגנטית ורגישה מאד בת 5. לעיתים (כפעם בשבוע) ילדתנו מתעוררת מסיוטים וקוראת לנו לעזרה. כאשר אנו מנסים להעירה כדי להראות לה שהיא בחדרה הבטוח עם אמא ואבא היא אינה מוכנה לספר לנו על מה חלמה ומה קרה בחלום. לאחר הרגעתה היא חוזרת לישון ואינה מתעוררת שוב. אנו משתדלים מאד לא לחשוף אותה לדברים העלולים לפגוע ברגישותה כמו אלימות בטלוויזיה (ערוץ 6 - אסור אצלנו) הן בערוצי הילדים והן בערוצי המבוגרים וכן אנו בוררים בקפידה אלו ספרים לקנות ועל אלו לפסוח. האם גדילתה ב"צמר גפן" הפך לרועץ או שמא עליי לבדוק לעומק מה קורה עימה במשך היום בו איננו נמצאים איתה? או שכל זה עורבא פרחא היות ולכל ילד יש סיוט משלו ?

לא הייתי מתרגש מהתופעה -

מדוע ?

ביתי החלה טיפול לפני מספר שנים. א"כ הפסיקה.אחרי גיל 18 החלה שוב. היא "פלטה" יום אחד שיש לה בעיות קשות, אטותם היא מלבנת עם המטפל. שאלתי: 1) האם המטפל רשאי לשתף אותי בבעיות ללא ידיעת ביתי ? 2) האם עלי ללחוץ ע"מ שתשתף אותי? מה עושים . תודה דבי

רופאים אמונים על סודיות רפואית - פרט למיקרים המצוינים בחוק למסירת אינפורמציה יש להסיג חתימה על וויתור סודיות

שלום רב, אני סובלת ממחלה כרונית המשפיעה על תפקודי- אינני עובדת, נוהגת וכדומה- ומאופיינת בתקופות של החמרה מול תקופות של שיפור מסוים. הייתי בקשר בשנה האחרונה עם פסיכולוגית פסיכודינאמית. אני חשה שהקשר עימה אינו עונה על הצורך שלי להתמודדות יומיומית עם הבעיות- בעיות בזוגיות, בחיים בכלל, חרדות וכדומה, ולכן סיימתי לפני כחודשיים את הקשר. שאלתי- איזה סוג טיפול מומלץ במצבי?

תמיכתי יעוץי

שלום רב, אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי מזה כשנה כאשר לאחרונה התחלתי בהליכי גירושים. המטפל שלי, במספר רב של מיקרים מדבר איתי בבוטות רבה ובין השאר מדבר על הקשר בינינו (ביני לבינו), על פנטזיות המין שלו, קורא לי משיריו ועוד.. מעבר לזאת אני שואבת עידוד וחוזק מהטיפול. שאלתי היא האם סוג כזה של טיפול יש בו מחוסר האתיות המקצועית או אף תחילתה של הטרדה מינית (כפי שמספר מקורבים לי חושבים). אנא הערותיכם והארותיכם תודה לילי

למיטב הבנתי יש פה חציית גבולות ! אני מציע שתגידי לו שעליו להפסיק-או שתדווחי עליו לועדת האתיקה.

לילי מאחר ואת כבר שנה בטיפול אז את כבר לבטח יודעת שתהליך זה מחייב אמון מלא מצידך במטפל והאירועים אותם את מתארת עושים רושם שהוא מנצל אמון זה לצרכיו האישיים גם אם את לא בטוחה ואינך רוצה להאשים סתם אדם שכן עזר לך ואת מרוצה מהטיפול ההרגשה עצמה שמשהו לא תקין כבר מביאה לאור אדום אני מציאה לך שלמען עצמך תפני בשאלה זו לאיש מקצוע אחר או אולי מנהלי הפורום יוכלו לעזור חשוב לי לחזק אותך לפעול בעיניין כי שהטיפול הארוך שעברת יהיה לך חוויה חיובית ומתקנת ולא כמשהו ששלילי שהביא אותך למקומות שעליהם לא התכוונת להגיע

יכול להיות שאת מפרשת בצורה שגויה את התנהגותו של המטפל שלך. בטיפול נפשי נדרשת התאמה אישיותית בין מטפל למטופל. יכול להיות שהתאמה כזאת לא קיימת כאן וזאת לבדה סיבה מספקת לסיים את הטיפול. את לא צריכה להמשיך ללכת אליו בשביל לדעת מה כוונותיו להמשך. מספיק שהתנהגותו עכשיו פוגעת בך בשביל לסיים את הקשר הטיפולי.

לפי התאור שלך זה לא נשמע טוב יש פה עדות לחוסר מיקצועיות + עבירה אטית מומלץ להחליף מטפל - לישקל מחדש את הצורך בטיפול

לילי שלום. נראה כי לטיפול מקום משמעותי בחייך ואת אינך "ששה" לסיימו. עם זאת את חשה אי נוחות רבה ממבנה היחסים הטיפוליים שנרקמו ביניכם. ליחסים האלו תפקיד מרכזי בטיפול עצמו וללא ספק נדרשת היכולת גם שלך וגם שלו לשוחח על המתרחש. ישנן גישות טיפוליות רבות ושונות אשר היו בוחנות בעין חשדנית כלפי ביטוי הצרכים הנרציסיסטיים של המטפל שלך בזמן הפגישות. רק את יודעת את המתרחש באמת בטיפול. הייתי מפנה אותך לספרו של ד"ר אלי זומר - "יחסים מקבילים" אשר יצא באחרונה ועיסוקו בדיוק בנושא שאת שואלת. ולמען הסר ספק, אם נחצו גבולות בביטויים המיניים של המטפל שלך כלפייך או אם את אינך מרגישה בנח אפילו לקיים את הפגישות עצמן, אל תהססי לעבור למטפל אחר ואף להתלונן בוועדת האתיקה הרלוונטית. חזק ואמץ.

ד.נ. אני בן 26 נשוי שלוש שנים ללא ילדים. וגילו אצלי בעייה בכמות הזרע-זרע מועט מאוד, והיה צורך בביופסיה של האשך כדי למצוא זרע לטיפולי הפרייה. נטלתי פרוזק מגיל 17 עקב חרדות .(p.d), ולאחרונה (שנה) אני נוטל סרוקסט. האם יש קשר בין התרופות לפוריות הגבר ? ,

התכשיר פוגע בחשק מיני (באופן זמני בתחילת הטיפול) לא ידוע לי שהוא פוגע ביצור הזרע

היי אני סטודנטית לריפוי בעיסוק, סוף שנה שלישית. במסגרת אחד הקורסים היותר מעניינים שלנו, עליי לכתוב עבודה הקשורה לסיטואציה שעברתי בהכשרה מעשית, תוך כדי התמקדות הנושא שעלה תוך כדי ניתוח הסיטואציה בקורס. בניתוח הסיטואציה שהעלתי התברר לי שהזדהתי עם מטופלת (או עם תגובתה למצב) בזמן שעברה ראיון קבלה. מצאתי מספר מאמרים בנושא אבל אין בהם מספיק הרחבה על העברה נגדית, מהסוג שאני חוויתי. אם ידוע למישהו על מקור/ מקורות מהימן שניתן לסמוך עליו ולבסס סביבו עבודה אקדית אני אודה לו מאוד..

Greenson ספר מומלץ

עדי שלום רב, פני לחומר תיאורטי של התאורטיקאנים הבאים: בטי ג'וזף, ויניקוט, קוהוט, ובכלל הגישה האינטרסובייקטיבית שקיבלה תאוצה לאחרונה. בהצלחה, טלי פרידמן

אשתי סובלת ממחשבות כפיתיות ומפחד חברתי ( SOCIAL FOBIA ) היא מטופלת אצל פסיכולוג מזה כשנה , הוא ניסה גם טיפול התנהגותי וגם טיפול קוגניטיבי , אך ללא הועיל , הוא הציע לנסות סרוקסט , אשתי נרתעת מהעניין ממספר סיבות 1. תופעות הלוואי 2. פחד מתלות ( במילים אחרות - לשנות אישיות ע"י כדורים נראה לה מזוייף ) 3. הבושה - מה יגידו - לדוגמא היא תלך לחדר לידה וישאלו האם היא נוטלת תרופות ? היא לא תוכל להשיב שכן בגלל הבושה . עברנו על חומר מקצועי וראינו שאולי ההתנהגות שלה נובעת מחוסר איזון כימי במוח וזו תרופה כמו " איזון לחץ דם " אך ללא הואיל . אני די מיואש מהמצב וחושש בעיקר מההשפעה על הילדים . לתשובה מהירה וממצה אודה .

hello may name is nati and i have taking this medication for a year now from my experience it does not change your personallity it simpley puts things in the right prespective no shame she has a problem as do i every one in my life knows i am using the drug even at work but side effects none during usebut now that im trying to stop well easier said then done i get chills and shortage of breath its nothing to serious you just need to stop taking it gradually then its fine. hope i have been of some help

לפי התאור נראה שיש צורך בטיפול תרופתי לא נראה לי שפסיכולוג (שאינו רופא) ימליץ על סוג התכשיר פנה לפסיכיאטר תתגברו על הבושה והסטיגמה חשוב יותר להתרפא

זו בדיוק הבעייה - היא לא מוכנה להתגבר על הבושה - במילים שלה עדיף לה למות ושלא ידעו - גם כך קשה לך בחברה . האם יש השפעות בין תרופתיות ולכן חובה לדווח כגון כדורים למניעת הריון , אנטיביוטיקה , מהלך ליד וכו '.ד"ר פלד כתב/ה: > > לפי התאור נראה שיש צורך בטיפול תרופתי > לא נראה לי שפסיכולוג (שאינו רופא) ימליץ על סוג התכשיר > פנה לפסיכיאטר > תתגברו על הבושה והסטיגמה > חשוב יותר להתרפא >

שלום אני ביישן די גדול כתוצאה מכך לא הייתה לי מעולם חברה. אני סגור ומופנם ולא יודע איך לצאת מזה. אני בן 30, וזה די מפריע לי איך יוצאים מזה?

חביבי החיים נגמרים מהר צא מזה. אולי תכשל 100 פעמים...אז מה...בפעם ה-101 תצליח. שנן לעצמך אני מבזבז חיי על שטויות של עצמי. קבל אומץ ועשה הכל.. הזמן בנות..חבק... נשק.. ומקסימום יגידו לא.......... הצלחה

זה נראה כל כך פשוט אך האמן שלי שזה מאוד מסובך. זה נראה בשבילי כמו מבצע צבאי אין לי מושג איך עושים ומה עושים אני ממש אובד עצות

כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי

שלום תוכל להמליץ על משהו יעיל? משהו שבאמת יוכל לשנות אותי?

שנה טובה, האם משהו ממשתתפי הפורום או ממפעיליו מכיר פסיכיאטר בעל נסיון בטיפול ב- Adult ADD? הבנתי שאין רבים כאלה. בעבר אובחנתי כילד היפראקטיבי. הרבה תודה מראש.

אין כאלה כי אין אבחנה כזאת - ADHD זה בילדים כנראה קיבלת אבחנה לא נכונה - מי איבחן אצלך דבר שלא קיים?

לד"ר פלד שלום, את האבחנה קיבלתי מנוירולוג, לאחר אבחון פסיכולוגי מקיף. האם במלואת לילד 18 שנים מתחולל נס ודופמין מתחיל לזרום בחופשיות במוח, כך שלא נשאר שריד מההפרעה???..... נשמע קצת לא הגיוני. הבנתי שבארה"ב המחקר והטיפול בנושא מאוד מפותחים (גם למבוגרים) - אצל כ-70% מבעלי ADHD בילדות נמשכים הסימפטומים גם בבגרות, האם הדי המחקר עדין לא הגיעו לארץ? אשמח לקבל תגובות ממך, מבעלי המקצוע בפורום וממשתתפים בכלל. תודה

דר מנור במרפאת אורלנסקי ב פתח תקווה

לאסתי אשמח אם תפרטי מהו בדיוק טיפול קיינסולוגי האם הוא מתאים לכל סוג של בעיה? תודה

ברפואה טיפול מהימן מכוון לאבחנה ולפי בעיה - טיפול שהוא בבסיסו "טוב" להכל מהווה בעיה לוגית

ד"ר פלד שלום וחתימה טובה! להזכירך אני נוטלת סרוקסט ארבעה שבועות, בשבוע הראשון היו לי תופעות לוואי קשות מאוד. אחרי כן היה שיפור במצבי הנפשי ותופעות הלוואי פחתו. מאז שהתחלתי לקחת את הכדורים, אני מתעוררת כל לילה מספר פעמים, לפעמים קשה לי לחזור ולהרדם. זה מקשה עלי. לפני נטילת התרופה ישנתי הרבה יותר טוב. הרופא שלי לא כל כך התייחס לבעיה. היה לו חשוב שאני מרגישה יותר טוב אבל לבעיית השינה, לא קיבלתי ממש עזרה אלא בלקיחת קסנקס 2.5 מ"ג או טראנקסל 15 מ"ג. תרופות אלה לא ממש עזרו לי כי התעוררתי אבל מאוחר יותר במשך הלילה. ניסיתי גם שני כדורי קלמנרווין אבל ללא הועיל. אודה לך על עזרתך. שגית

לשינה תנסי NOCTURNO ואם זה לא יעזור תנסי CLONEX 1mg אבל לתקופה קצרה - בערך שבועיים - עד אז הגוף יתרגל לתכשיר ולא תזדקקי לתכשיר שינה

שלום לכם. יש לי שאלה על נושא מאוד חשוב שכבר מציק לי הרבה שנים. אני בת 26 ובילדותי הייתי עדה לאלימות קשה בין הורי. אני לא יודעת עד היום אם הבעיות שפיתחתי הם בעקבות החוויה הקשה הזו. תמיד מדברים בתקשורת על התעללות ומתייחסים בעיקר לאלה שסבלו מאלימות גופנית מצד הוריהם או מינית. מה קורה במקרה כזה ואיפה אפשר למצוא חומר על הנושא והשלכותיו. אני רוצה לציין שבעיית העדות לאלימות היא רק אחת מהבעיות שחוויתי בבית שלי בהיותי רק ילדה קטנה. דבר נוסף שהייתי רוצה לדעת זה למה אף פעם לא מדברים על כך בתקשורת. האם ילדים שהיו עדים לאלימות ואף היו מעורבים נפשית ופיזית במרבותיהם של ההורים לא שווים התייחסות. "קפואה".

פסיכולוג יוכל לענות לך על השאלה

O.K. אני מבינה. אז האם יש פסיכולוג בפורום הזה שיכול להשיב לשאלתי מיום 8/10. זה מאוד חשוב לי.

שלום! אימי בשנות ה-60 לחייה וכל פעם שאנו הולכות איתה לקניות בסופר היא גונבת. תופעה זו החלה לפני כשנה או יותר אני לא יכולה להצביע על זמן מדוייק אבל השבוע גילתי שאחרי שאימי חזרה מקניות היא גנבה המון אבל המון דברים. א. אימי היא אדם מכובד בעלת מקצוע בתחום הרפואה. ב. למה היא עושה את זה? ג. איך מטפלים בבעיה זו ? אנא עיזרו לנו

קלפטומניה אננה אופינית לגיל זה - נהפוך הוא - קלפטומינה מתחילה בגיל צעיר וחולפת עם הגיל - יש צורך באיבחון קוגניטיבי - יכול להיות שהחלה סובלת מדמנטיה - והיא שוכחת לשלם - יכולות להיות סיבות נוספות - פגיעה בריכוז וכו...

האם מי שמטופל ב סרוקסט ובמקביל בטגרטול סובל מתסמונת ביפולארית

סביר מאד אבל לא מוחלט

שוחחתי אתמול עם רופאי האישי ואין לי תסמונת ביפולארית

צרי קשר !!

זה לא פורום להכרויות - יש פורומים אחרים כאלה באינטרנת

שלום רב, אני הופניתי למחלקת הפרעות אכילה בתל-השומר, עקב בעיות אכילה (אני נמצאת בשנות ה- 20 ופלוס לחיי). הבעייה היא שיש לי פסיכולוגית באופן פרטי ואני לא יודעת מה כולל הטיפול בתל השומר. האם אתם יודעים מהי "עסקת החבילה" שנותנת המחלקה?? אני מניחה שהם יציעו לי טיפול פסיכולוגי דרכם ואינני יודעת אם להמשיך עם אותה פסיכולוגית באופן פרטי או לזרום עם מה שאקבל במחלקת הפרעות אכילה. עצם ההחלטה הזו והפחד מהתהליך עצמו מביאים אותי לדחיית התור בתל השומר. דבר שרק מזיק יותר למצבי. אני מאוד מבולבלת ומפוחדת. מה אתם מציעים לעשות, בידיעה שהפרעת האכילה שלי אינה נובעת רק מהסיבה "שרזה זה יפה". מדובר במצב נפשי קשה שהפרעת האכילה משמשת מעין דרך להתמודד עם ההרגשה הפנימית הקשה. אני מפחדת שהטיפול בתל השומר ומה שאני אראה שם, רק יגביר את המחלה שלי ויביא להדרדרות. אני מקווה שתוכלו לעזור לי ומודה לכם מראש על כל התייחסות שתינתן להתראות "אני"

אני מציעה לך להתנסות בטיפול קינייסולוגי אחד או שניים. טיפול בו יאבחנו את הגורם למצב לא לפי מה שאת אומרת, זה אינו טיפול פסיכולוגי כלל וכלל אלא יאבחנו לפי תשובות מן הגוף שלך. והגוף שלך יודע הכל. מה הגורם למחלה , מאיזה גיל, ועוד הרבה דברים. לאחר אבחון הגורם למחלה קיים תהליך ניטרול הגורם. ווכאן העזרה! טיפול מומלץ.

אל תתנו לאשה שאסור לה לעסוק ברפואה ליגוע בכם ולעשוק אתכם

לא מומלץ (ראי המלצה בהמשך)

במחלקה מקבלים טיפול אינטגרטיבי יותר של צוות רב מיקצועי - טיפול פסיכולוגי הוא חלק קטן בטיפול הזה כיוון שמדובר בתיסמונת קשה - לדעתי כדאי לפנות לתל-השומר - הטיפול שלהם יהיה יותר יעיל מהטיפול הנוכחי

לכל מי שענה לי: תודה על ההתייחסות שלכם. ד"ר פלד - תודה שענית לשאלתי ולא ניסית לדחוף לי טיפולים אלטרנטיביים. הצעד הראשון אחרי שהבנתי שאני בבעייה קשה הוא קל לעומת הצעד הבא, שבו אני צריכה להתמודד ממש עם הדברים. אני אנסה לא לבטל את התור במחלקה, אבל זה קשה. כנראה שלמרות כל המודעות שלי ואף הרצון, אני מאוד מפחדת וחוששת מהטיפול הנ"ל. אודה לך מאוד אם תוכל לומר לי מה אתה חושב לגבי הטיפול האישי שלי שעברתי במשך שנה שלמה. האם כדאי לי להמשיך את הטיפול הפסיכולוגי-הפרטי או לקבל באופן מוחלט את הטיפול בתל השומר (שכנראה כולל גם טיפול פסיכולוגי). אני מבולבלת כי הפסכולוגית שלי אמרה שהטיפול שלנו מבוסס על היחסים ביני לבינה. כך שאם זה באמת ככה בטיפול ואולי זה מה שאני צריכה, הרי שלעזוב את אותו טיפול פרטי, עלול להזיק לי יותר. כעת עם פסיכולוגית חדשה (מתל השומר) אני אצטרך לחשוף עצמי שוב פעם מחדש ואם לומר את האמת, אין לי ממש כוח לכך ואני מרגישה עוד יותר נטושה ולבד במערכה. חשוב לי לציין שלא התראיתי עם הפסיכולוגית הפרטית במשך 3 חודשים ועכשיו אני אמורה לחזור אליה להמשך הטיפול ואני ממש לא יודעת מה לעשות או מה בכלל אני מרגישה לגבי כל העיניין הזה. אודה לך על כל התייחסות ספציפית למה ששאלתי. "אני".

אני סובלת מנדודי שינה קשים.פשוט לא נרדמת. ליד ביתי בונים בנינים רבי קומות והדבר גורם לי רעש נורא כך שאני לא יכולה להשלים את השינה בשעות היום. נתנו לי וואבן וקלונקס,. אני יודעת שזה גורם לחוזר מצב רוח ולחולשה ולירידה בלחץ הדם. חוץ מזה לא היה לי חשק לצאת לרקוד ולחברים כפי שהיה לי פעם בגלל הרעש הנורא, אני רק אוצה שקט ביום שישי... הדבר מפריע לי כי אני מאד אהבתי לבלות. ניתי קלונקס ופרוזק אולם שלוב זה לא הצליח כיון שהקאתי כל פעם כשלקחתי את שילוב הכדורים. חוץ מזה שפרוזק גרם לי לחוסר תיאבון ונדודי שינה. אבל נכון עשה לי מצב רוח. מה עושים.

מי נתן לך את הטיפול? - הוא זה שאמור לענות לשאלה זאת - מדוע הפסקת ? מדוע לא ניסו להחליף תכשיר עם פחות תופעות לוואי - ניראה שאת מטופלת חלקית - חיזרי למטפל ודירשי טיפול כפי שצריך

יש לי בעיות שינה.אני פשוט לא נרדמת בלילה. ניסיתי קלונקס יחד עם פרוזק מאחר שלא היה לי מצב רוח. הייתי במתח נורא, כי בונים לידי בנינינים רבי קומות והרעש מאד הפריע לי. כדי להרג לקחתי קלונקס וואבן. לפי ההוראות פרוזק ןקלונקס לא הולכים ביחד. ואכן הקאתי כל פעם שלקתי את מיזוג הכדורים. מה לעשות.הפרוזק גם גרם לי עצבנות וגרוד בכל הגוף וגם גרם לי נדודי שינה.

למה לך כל הכדורים? עברי טיפול קינייסולוגי שיאבחן את הגורם לנדודי השינה וינטרל אותו.

תעזבי את התמהונית הזאת

לא מומלץ טיפול לא מוכר (קינסולוגי) - עדיין לא טופלת כפי שצריך - ראי תשובה מעלה

קודם כל חנה: אני מאוד מקווה שאת לוקחת תרופות פסיכאטריות תחת השגחה של פסיכאטר או רופא אחר... כי תרופות פסיכאטריות יכולות ליגרום ל"בעיות" אם לא מיתמשים בהם כראוי ומי רשם לך בדיוק את התרופות האלו שיש בינהם "מלחמה" ? לאסתי: אני מודע להיתרונות של הקניסולוגיה,אני עצמי היתי נוכח "לנס" כזה... אבל הנס התרחש לאח שלי לקוי הלמידה אני חושב שזה מגיע למצבים פסיכאטרים... עדיף שלט תטפלי בהם, כי אין לך מספיק ישע,ואת עוד עלולה ליגרום נזק.... קינסולוגיה אומנם יכולה לזעור בברה תחומים אבל היא א-י-נ-ה תרופה לכל המחלות,ולכל הבעיות שיש......!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אופיר

הצגת טיפול כיעיל לכל - על הסף - שרלטנות !! יש מהלכים לחוק נגד זה בכנסת - בנתיים התחום פרוץ - והמטופלים התמימים הם הקורבנות - חבל

3 פעמים נסעתי לחו"ל וכל פעם לא הרגשתי שם טוב. כשהדבר קורה אני רוצה לחזור לארץ ומיד. מה עושם נגד פחד זה. ניסיתי טיפול בסרוקסט אולם הקאתי מזה והרגשתי חולשה נוראה. אי חסרת אונים כי אנ מאד אוהבת לטיל בחול.אנ א עזרו לי באיזה טיפול אפשר להעזר.

אני לא מבין מי נותן סרוקסאת כך בקלות לתופעה כזאת ? - אני מנחש שאולי זה רופא מישפחה - הם לא מומחים בתחום כדאי לפנות לפסיכיאטר מומחה לאיבחון - יתכן שהסיבה היא פסיכולוגית - ויכולה להפתר בשיחות או בטיפול קוגניטיבי כל שהוא - לא בטוח שצריך לרוץ לתרופות במיקרה כזה ניתן לצור קשר דרך כרטיס אישי בדף הפורום

האם מישהו מבאי הפורום, או/מנהליו מכיר נוירולוג ילדים או פסיכונוירולוג לילדים טוב ומומלץ?

פני למרכז שניידר לילד בפתח תיקווה

ניסיתי פבוקסיל וסרוקסט והם לא היו טובים לי. לאחר מכן לקחתי פרוזק 20 מג שנה וחצי והוא עזר לי מאד למצב רוח. אך הוא מאד פגע במיניות. התחלתי ציפרמיל 20 מג- והוא גרם לי ליובש ועצירות קשים. וגם המצב רוח לא היה טוב כמו עם פרוזק. כרגע אני לוקחת 10 מג ציפרמיל. ואכן היובש והעצירות פחתו. אך מצב רוח לא טוב כמו שהיה עם הפרוזק. שאלתי- האם אצל אדם שפרוזק במינון של 20 מג גרם להיעלמות המיניות שלו, יש סיכוי שגם 10 מג יגרמו לאפקט לא-רצוי זה? ובאופן כללי יותר, אילו עוד אפשרויות עומדות בפני?

הייתי חוזר לפרוזאק במינונים נמוכים יותר אבל אני לא מבין - אין לך רופא פסיכיאטר מטפל - הוא אמור לדאג לך - ממה שאת מספרת את נראת לי נטולת רופא

לכל ידידי בפורום ,תודה על הכח ששאבתי ממכם. אני מחר עוזב הכל:עבודה, בית, ילדים (חלקם וכבר גדולים), אישה ויוצ"ב. אני אמצא את עצמי עם עצמי בהודו . לכמה זמן ? בודהה -אללה-אלוהים-ישו שהם בטח אחד ---יודע. תחזיקו מעמד בארץ הקשה הזו.

קראת את "נבואת קסנדרה" שהעשרתי לך באי מייל..... תזיכור אותה טוב כי החיים לא יתנו לך לשיכוח אופיר

בהצלחה

אני בן 53 וסובל מאוד מהיתכווצויות באזור הכתפיים שמתפס מיד לאזור העורף וגורם לי לכאבי ראש בלתי פוסקים ,כלדבר פעוט לכאורה לאדם רגיל פשוט ממוטט אותי נאמר לי שתרופות נגד דיכאון המכילות סירוטנין שכניראה שחסר לי בגוף יכול לעזור לי אשמח לקבל תשובה או פיתרון במידת האפשר במהרה ו,א

מציעה לך לעבור טיפול קינייסולוגי. לתופעות אותן ציינת יש גורם נפשי. טיפול קינייסולוגי ייאתר ויאבחן את הגורם הנפשי ואותו ינטרל. יאתר ויאבחן את הגורם הנפשי דרך בדיקות שריר פשוטות וקלות. כל-טוב אסתי

אל תתיחסו לתמהונית הזאת ואל תתנו לה לעשוק אתכם

לא לא הייתי ממליץ תמיד אתה יכול לפנות לרופא אליל עם כל הטיפולים היעילים לא יעזרו ראה את עצתי בהמשך - מרפאת כאב

לאסתי שלום רב. מודה לך מקרב לב על המענה. רק שאיני יודע מהו בדיוק הדבר הזה שציינת. כתבי לי בבקשה למי לפנות על מנת לקבל עצה. בתודה ו.א

לא הייתי רץ לטיפול נוגד-דיכאון כל כך מהר פנה למרפאת כאב - יש מרפאה כזאת בכל מרכז רפואי גדול - קבל לזה כיסויי מקו"פח דרך רופא מישפחה - הוא חייב להפנות אותך - (תתעקש - היום כולם רוצים לחסוך על חשבונך)

אודה לך באם תאמר לי האם ישנן השלכות ארוכות טווח לשימוש בתרופה "לפונקס". במידת הצורך, אוכל להמציא פרטים נוספים על השימוש, ככל הדבר ידרש.

במיקרה והתכשיר נלקח תחת פיקוח רפואי - ולמטרה הנכונה - אין לא כל השלכה שלילית יש צורך רק בפיקוח תקופתי על ספירת דם

שלום טלי אני עוקבת לפעמים אחר תשובותייך וחשבתי שאולי תוכלי לעזור לי: אני בחורה בת 26, שנמצאת בטיפול פסיכולוגי (דינאמי) כבר כ-4 שנים (עקב אנורקסיה) הבעיה היא,שלא מעט פעמים קורה שהמטפל שלי נרדם (!) באמצע השיחות שלנו... כמובן, זה מאוד פוגע בי...(גם די מביך לי לכתוב על כך!) בפגישה האחרונה הוא שוב נרדם, ואני שוב הרגשתי משעממת, סתמית, אפורה וחסרת ייחוד - מאוד קל לי ליפול לדפוס המחשבה הזה- אבל אחרי הפגישה האחרונה אני מתחילה לחשוב שאולי המילה "אחרונה" תהיה הפעם יותר מציון דרך יחסי!!(במילים אחרות- אני שוקלת לעזוב). חשוב לציין שמבחינות אחרות הקשר בינינו טוב- אבל, לבעיית האכילה שלי הוא לא ממש יעיל. אני עדיין שוקלת 36-37 (גובה 164 ס"מ) , עדיין אוכלת 600 קלוריות ליום וכו' שאלותיי הן: 1- האם מצב כזה "מצדיק" החלפת מטפל, או שאני אמורה להשלים עם זה? ושאלה שניה- חשבתי על ללכת לטיפול קוגניטיבי. יש לי הרגשה שהוא יעזור לי יותר עם הפחד והחשיבה האי-רציונלית שלי בנושאי אוכל ומשקל (בנושאים אחרים, אומרים לי, אופן החשיבה שלי מאוד הגיוני. אבל כשזה מגיע למשקל ואוכל... "חבל על הזמן" ) האם לדעתך סוג טיפול זה יעיל יותר, ואם כן- איך מגיעים למטפל/ת קוגניטיבי/ת? תודה מראש - ד'

לד. מציעה וממליצה לך להתנסות בטיפול קינייסולוגי. טיפול מסוג אחר ובעל תוצאות. אסתי

אל תתנו לקינייסולוגית לעשוק אתכם וליגוע בכם

לא - לא מומלץ - לא הוכך תוצעות - אסתי - ההמלצות שלך גובלות בהונאה - כדאי להזהר - אנחנו בעידן התביעות המישפטיות זה עלול להיות כואב לטובתך

כמובן - מטפל נירדם צריך להחליף (היית כבר אמורה לעשות זאת בפעם הראשונה שהוא נרדם) תראי - אנורקסיה נרבוזה (אם באמת זה מה שאת סובלת ממנו- בשום מקום לא כתבת שעברת איבחון כמו שצריך - דהיינו על ידי פסיכיאטר) היא תיסמונת אשר בד"כ עמידה לטיפול - יתכן שאים מצבך יציב את לא תזדקקי לטיפול כלל טיפול קוגניטיבי יכול לפעמים להיות יותר יעיל אבל גם כדי לקבוע זאת יש צורך באיבחון בקיצור כדאי איבחון לפני/וכדי להגיע לכל החלטה לשם כך צרי איתי קשר דרך דף אישי מהפורום - אני יכול לעזור לך בזה

ראשית- תודה על תשובתך. אולי כדאי שאציג את המקרה שלי בקצרה: אני אנורקטית כ-10 שנים, ועברתי טיפולים במקומות שונים- ביניהם גם אשפוזים בהדסה עין כרם. כפי שניתן לשער- אחת הפרוצדורות לפני, בזמן ואחרי כל אשפוז היא הערכה פסכיאטרית. לצערי- אין כל ספק בדיאגנוזה של אנורקסיה. אבל- אתה כנראה צודק לגבי עמידות לטיפול- לפחות במקרה שלי. לכן חשבתי שאולי סוג אחר של טיפול- כזה שידרוש ממני מעורבות גדולה יותר וייחס יותר משקל (אכן, זו המילה) ליכולת שלי לשלוט בפחדים ובמחשבות האי-רציונליות - יוכל להיות יעיל יותר. אני מניחה שאפשר לטעון שזו עוד דרך להתחמק מאחריות ו"להטיל את האשמה" בסוג טיפול כזה או אחר, אבל ניתן גם לטעון שזה נסיון אמיתי לעשות מאמץ ולשנות דפוס קבוע, שהוא אולי מאוד נוח ולא מפחיד אך מאידך לא יעיל! אשמח אם תוכל להפנות אותי או להמליץ על מטפל/ת קוגניטיבי/ת (או אחר/ת אם אתה סבור שעדיף) - לפי ראות עיניך. תודה מראש- ד'

ד' שלום רב, הרדמות של מטפל נראית בעיני חמורה ביותר. אני יכולה להבין שגם מאד קשה לדבר עם המטפל על כך, מעצם המבוכה. לדעתי, כדאי לך להחליף מטפל, גם בגלל ההירדמות, שזהו סממן רע בתוך טיפול, וגם בשל חוסר השיפור במצבך. טיפול קוגנטיבי יעיל וטוב לטווח הקצר יותר. בבתי החולים השונים (תה"ש, שניידר, מרפאות להפרעות אכילה וכו') בדרך כלל משתמשים בגישה הקוגנטיבית-התנהגותית, כי היא מביאה להעלאה מהירה יחסית במשקל. לגבי יעילות הגישה לטווח הרחוק - יש לי מעט השגות...לדעתי, יש צורך בשילוב של מטפל דינמי יחד עם טיפול אדהוק בגישה התנהגותית. עדכני אותי במצבך... ושיהיה לך כוח... בברכה, טלי פרידמן

טלי בוקר טוב ראשית- אני מודה על התמיכה וההבנה. אכן קשה לי לדבר על זה אתו, מה גם שזה הפך למין "הרגל" ואף פעם לא הערתי כלום... רציתי לשאול- האם את מכירה טיפול יעיל (כלשהו) בירושלים? בוונתי למישהו/י פרטי/ת, כי אם להודות על האמת- אני אנורקטית הרבה מאוד זמן (10 שנים בערך) - והמוסדות הרפואיים הרגילים (הדסה וכו' - וגם קופ"ח שלי) כבר די מיואשים... אני במצב טוב יותר עכשיו, אבל עדיין בתת-משקל, עדיין "מקריבה קרבנות " לאל הרזון... ועדיין עסוקה הרבה יותר ממה שרצוי בנושאי אוכל ומשקל. אשמח לעוד עצות ורעיונות מנסיונך. האם אפשר אולי ליצור אתך קשר מחוץ לפורום? ושוב תודה ד'

שלום רב, הייתי מעוניינת לדעת היכן מטפלים בילדים באמצעות בעלי חיים, מדובר בילדים שאביהם נפטר זה עתה ממחלת הסרטן והם זקוקים לעזרה בהתמודדות. אודה לכם על תשובתכם.

מדוע את חושבת שטיפול בבעלי חיים הוא טיפול הבחירה למצב שאת מתארת?

אני מעוניינת בטיפול לילדים אבל לא רוצה שזה יעשה רק בעזרת שיחות בתוך החדר. הילדים הם מאד פעלתניים ונראה שסוג טיפול כזה יוכל ל"דבר" אליהם וההתנגדות תיהיה פחותה. תודה על ההתיחסות

גוגו שלום רב, ישנם מספר סוגים של טיפולים לא ורבליים (לא דרך דיבור) שטיפול בבעלי חיים הוא רק חלק מהמגוון: ישנם טיפולים מהסוגים הבאים: טיפול באומנויות פלסטיות, טיפול בדרמה, טיפול בתנועה, טיפול בארגז חול, טיפול של בבליותרפיה ועוד. כל הטיפולים הללו מתאימים גם לילדים. לגבי טיפול בבע"ח, אפשר לברר לגבי טיפול במכללת "דוד ילין" בירושלים. שם מלמדים את זה, אז אני מאמינה שיש להם רשימת מטפלים. נוסף על כך אני ממליצה לקרוא את הספר "המטפל הפרוותי". ספר חביב ומספק מידע לגבי ההגיון של סוג טיפול בעזרת בע"ח. מקווה שעזרתי, בברכה, טלי פרידמן

מיליונים של תודה, באמת את אחלה

אני בולמית עם בעיית דיכאונות. אני משתמשת בגלולה ליום במשך שבועיים... אני נהייתי מאוד עייפה מהתרופה וזה לא עובר צריך להקטין את המינון או שזה יעבור מאליו?

כדאי להמשיך עוד כשבוע אם זה לא יעבור יש לשקול יחד עם הרופא המטפל להפחית במינון מדובר בתכשיר מאזן - לכן גם הטיפול הוא טיפול של איזון - מעלים מורידים לפי המצב הקליני זה תפקיד של פסיכיאטר מטפל - מדוע הוא לא עושה זאת - מדוע את ניזקקת לפורום לשאלות כאלה - איפה הפסיכיאטר שלך - יש לי הרגשה רעה שהוא לא מתפקד כמו שצריך עם את שואלת כאלה שאלות עדכני אותי - !

ש. מה קורה?? אל תדאגי אין לך ממה לפחד... אם את באה לשם מרצונך זה אומר שכבר משהו השתנה אצלך ואת יכולה להשתנות גם במשך התקופה שתהיי שם :) רק תדעי שאני ממש מעריצה אותך! אם את לא יודעת מי זאת אז אני אתן לך רמז ( דיברנו פעם בטלפון) את גדולה! אם יש לך את הטלפון שלי תתקשרי טוב? ע. :))

היי מתוקה!! כן...אני מתאשפזת, ויקרה שלי, אני מתה מפחד. אבל הגיע הזמן..... כמה עוד יכולתי לחתוך את עצמי ולפגוע בעצמי??! מתוקה, זה חשוב, בבקשה תכתבי לי לאי-מייל, ותבדקי, כדי שאוכל ליצור איתך שוב קשר, לפני שאתאשפז. אני מ-פ-ח-ד-ת!!!! עוד דבר, רציתי להגיד לך תודה, כי הרי את זו שנתת לי את הכתובת של הדוקטורס, נתת לי את ההזדמנות לכתוב פה לאנשים. ותודה על השיחות שהיו לנו... אני לא מצליחה להרדם, כי המחשבות והפחדים מטרידים מידי, לקחתי עכשיו כדור ואליום, להרגעה. מקוה שיעזור...ואם לא, אני אקח עוד אחד ועוד עד שיעזור... רק חסר לי עכשיו להתמכר לכדורים... ועכשיו לא ניפגש יותר באינטרנט בצ'אטים...?אויש.. מי תספר לך על חויות סיאנסים מרתקים..? מי תספר לך על כמה שהיא חולת נפש ומזיקה לעצמה...? תצרי קשר דרך האי מייל? אם יש לך עוד את המספר טלפון שלי איפשהוא, את יכולה להתקשר. גם בשבת, גם בכיפור. אוהבת, ש....

אני בת 24 סובלת מאגרופוביה, לא הייתי אצל פסיכולוג , קראתי ספרות בנושא וגיליתי שזו הבעיה. אני צריכה לטוס לטיול, כל שנה אני טסה וכל שנה אני מפחדת . אני מרגישה שאני מפחדת יותר מהטיסה , הייתי רוצה לקבל הצעה מה אפשר לעשות כדי להתגבר על הפחד. האגרופוביה באה לידי ביטוי בדופק מהיר סחרחורות ותחושה מוזרה של נתק. אני פוחדת שבגלל הטיסה והנודות של המטוס אני ארגיש סימנים דומים וזה יגרום לאגרופוביה

לא בטוח שמדובר באגוראפוביה - איבחון עצמי לא מספיק להחליט על טיפול וליום חד פעמי מתחת ללשון עם ההמראה בד"כ מחסל סימני פוביה מטיסה

אני הולכת לפסיכולוג דרך מכבי. לפני כחודשיים התבשרתי על העלאת תעריף הטיפול מ-166 ש"ח ל-250 ש"ח החל בינואר. אני מנסה לארגן קבוצה של מטופלים למאבק בנושא. למנהלי הפורום: יש לכם עצות עבורי כיצד לפעול? לגולשים: אם אתם מטופלים דרך מכבי או מכירים מטופלים, אנא צרו עמי קשר בדואר אלקטרוני: [email protected]

עינת שלום רב, אני חושבת שיש משמעות רבה למאבקך, ובאמת היה רצוי שיתגבש ציבור גדול המעוניין להילחם יחד עימך כנגד הגזירה, כיון שלא יהיה ערך למאבק של יחיד בנושא שכזה. קופות החולים גובות מכל אזרחי המדינה תשלומים חודשיים גבוהים למדיי ומספקות שירותים ברמה נמוכה מזו המוכרת בארה"ב או באירופה המערבית. הדרך היחידה להילחם בתופעה זו ובהגדלה משמעותית של רפואה איכותית לעשירים בלבד היא לצערי בדרך של מאבק. ובכך אני רואה את חשיבות מאבקך. אני שולחת אליך איחולי הצלחה במאבקך, ואם תראי צורך כלשהו בייעוץ כיצד לפעול, למי לפנות וכו', אשמח לנסות לעזור. בברכה, טלי פרידמן

תודה, טלי, על תשובתך המהירה. אני בהחלט זקוקה לכל עזרה בנושא. פניתי כבר לכמה וכמה גורמים, ולפני יומיים קיבלתי תשובה מתנערת ומעצבנת במיוחד מהאחראית על בריאות הנפש במכבי. תשובה זו רק עודדה אותי שלא להרפות ולהמשיך במאבק. אני זקוקה גם לרעיונות איך להגיע למטופלים נוספים. אודה לך על כל עצה בנושא. תודה, עינת

נכון קופ"ח דואגת להרוויח לא ברור עד כמה היא דואגת גם למטופלים

מה לעשות - הפסיכולוג גם צריך להתפרנס אחרי מיסים - ואחרי הורדת הקופה - הוא בעצם עובד בהתנדבות במחיר זה

הצעת לי להגיש תביעה ייצוגית נגד הקופה. איך אני יכולה לעשות את זה? מה הבסיס לתביעה? לצערי לא היה לי הסכם חתום עם הקופה, הסכם שמסדיר את העלאת תעריפי הטיפול, אף על פי שההעלאות עד כה בזמן הטיפול שלי קבעו דפוס מסוים (בשלוש השני האחרונות עלה התעריף מ-146 ש"ח ל-160, 166, 170 - פחות או יותר על פי המדד- ומינואר ל-250 שקלים). האם עדיין יש בסיס חוקי לתביעה? מי יכול לסייע בהזזת העניין? תודה, עינת

בפעם שעברה כתבתי שהפסיכיאטרית רוצה לאשפז אותי, אז רציתי לעדכן - ביום שלישי, אחרי יום כיפור, אני מתאשפזת בצפת. בחיים שלי לא פחדתי כמו שמפחדת עכשיו, אבל זה לא אשפוז בכפייה, כי אני מבינה שזה הדבר היחיד שיכול לעזור עכשיו. בכל זאת, למרות שמבינה את זה הגיונית, הרגשות צפים, והפחד חזק מידי.... אני ממש ממש מפחדת. אבל אין הרבה ברירות.. זה או זה, או מוות.... סיגל.

סיגל שלום רב, אני רוצה לאחל לך אישפוז מהיר ויעיל כמה שניתן. אני חייבת לומר לך שאת בחורה אמיצה מאד, וכנראה שגם את כבר מבינה שלבד את לא כל כך יכולה להתמודד עם מה שקורה לך. הפחד שלך מאד מובן, כי האישפוז הוא בגדר של נעלם, משהו לא ידוע, את לא יודעת למה לצפות, מה יהיה שם וכו'. ובכל זאת, הסכמת לעשות זאת על מנת להיטיב עם עצמך ולהרגיש טוב יותר. אני מאד מעריכה אנשים שכמותך. חיזקי ואימצי, וכשתבואי לחופשות כיתבי מדיי פעם ד"שים, ועדכנני במצבך. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה - גמר חתימה טובה. טלי פרידמן

בצפת יש מחלקה פתוחה וקטנטנה - עד כמה שידוע לי זאת מחלקה סימפטית - תמסרי ד"ש לכל הרופאים שם

אני לוקחת פרוזק מזה שנה אך גם מעשנת מריחואנה במקביל שאלתי היא האם העישון גורם לפרוזק להיות פחות יעיל?

מניסיוני דווקא הפרוזק גורם למריחואנה להיות פחות יעילה

כן - לא מומלץ לעשות מה שאת עושה

ד"ר פלד שלום. על הוראות השימוש של סורבון כתוב "לשימוש לזמן קצר". האם ניתן לקחת סורבון מעל שנה ? האם סורבון ממכר ? שאלה נוספת: האם ידוע לך על תופעת לואי של זרמים לאורך הגוף בזמן הזזת העיניים מצד לצד ? תודה ושנה טובה.

סורבון לא ממכר ניתן לקחת מעל שנה לא מוכרת לי התופעה שציינת

דר' פלד שלום. הייתי מעוניין ליצור אתך קשר טלפוני או דרך האתר, לשם קבלת ייעוץ או עזרה בפנייה לפסיכולוג קליני לשם טיפול בחרדה. הייתי מעוניין בפסיכולוג מאזור הצפון (חיפה). כאשר אינני מוצא דרך להקשר לפסיכולוג מסויים (מלבד "דפי זהב", או משהו דומה), ולכן הייתי מעוניין לקבל את הצעתך. כמובן במידה וניתן גם לקבל טיפול על ידך דרך מרפאתך באופן עצמאי. הטיפול מיועד לאישתי שמאד מעוניינת בכך. בתודה וגמר חתימה טובה.

צור אתי קשר 052-844050 ראה פרטים עלי בכרטיס האישי (לחץ על שמי בדף הפורום)

גולשים יקרים, אני מרגישה כי עליי להתנצל בפניכם על ש"נטשתי" אתכם לפני כשבוע ללא הודעה מוקדמת. חליתי באורח פתע, אושפזתי בבי"ח ולא היתה לי גישה לאינטרנט. גם עתה, משחזרתי לביתי טרם שבו אליי כוחותיי, אולם אשתדל להתעדכן ולהשיב לפניותיכם ככל שאוכל. בכל אופן ברצוני לאחל לכולם שתיהיה שנה טובה, שנת אושר ועושר, הצלחה, שיגשוג, שלווה ורוגע ונפשי ושפע של בריאות. גמר חתימה טובה! בברכה, טלי פרידמן - עובדת סוציאלית

אני מקווה שהכל בסדר ואת בריאה בית-חולים לא חוויה נעימה - אני מכיר בתי חולים טוב מאד שנה טובה ובריאות - ד"ר פלד

ד"ר פלד שלום רב, אכן בתי החולים בארץ אינם מקום נעים לשהייה. אני מקווה שאתרים וירטואליים כגון זה, יספקו מידע מהימן ומקיף בזמן שרופאי משפחה ורופאים מקצועיים לא תמיד עושים זאת, בעיקר בשל חוסר זמן, וכך "מפספסים" אבחנות חשובות. אתרים שכאלו, עשויים לספק את הדרוש כדי לחשוב על כיוונים שונים של אבחנות ובדיקות. ברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה שלוחה לך ולכל הגולשים, והעיקר - שפע של בריאות. טלי פרידמן

שלום, אני בת 26, לוקחת פרוזק כשלוש וחצי שנים. יוצא לפעמים שאני מפספסת כדור, פעם בעשרה ימים פחות או יותר. רציתי לדעת עד כמה הפספוסים הללו פוגעים בהשפעת הכדור ובכלל. תודה

לא -- פיספוס פעם בכמה זמן לא אמור לשנות הרבה

שלום, אני ובעלי מנסים להרות מזה שנתיים ונמצאים בעיצומה של דרך ארוכה. אני צריכה להתחיל תהליך של הפריות ובעלי צריך לעבור ניתוח. כל הנושא לא פגע בקשר שלנו, אם זה עשה משהו זה חיזק אותו, כל אחד למד להכיר יותר טוב את השני. אבל אני מרגישה (ואני בטוחה שגם בעלי) שאנו משלמים מחיר כבד בכדי להגיע למטרה הנכספת - נקרא לזה "אבדן התמימות". בנוסף, בעלי טיפוס סגור מאד ובהתחלה היה לי מאד קשה להתמודד עם זה כי לא ידעתי מה הוא מרגיש. אני מוציאה הכל בכל דרך אפשרית ומשתפת אנשים, בוכה הרבה, ועושה הכל כדי שלא ישאר "מטען עודף" כי ידוע לי שחשוב מאד להיות רגועה ולהאמין שיהיה בסדר. אבל בעלי שומר הכל בפנים ואני אפילו לפעמים תוהה האם זה לא פוגע עוד יותר באיכות הזרע (הבעיה אצלו). רציתי לדעת האם יש איזושהי מסגרת שאפשר ללכת אליה (אפילו רק אני - כי בעלי לא יסכים) ובה להעזר ע"מ להתמודד עם הקשיים. אם יש משהו בקופת חולים, עדיף כי אנו מוציאים כספים על הענין הזה גם ככה ולא רוצים להוציא גם על זה. תודה מראש אסתר

כן ידוע לי ש קופ"ח נותנת שירות כזה

הי אני בת 27, בחורה מאושרת בדרך כלל וללא בעיות מיוחדות מה שכן מצבים של דאגה או חרדה מתבטאים אצלי בסימנים פיסיים של ממש כמו דפיקות לב מואצות, קשיים בנשימה וכ"ו. מאז שאיבחנתי שדבר קשור בדבר יותר קל לי לשלוט בזה ולהרגיע את עצמי ולא להתרגש מזה כל כך. בעייתי היא כזו: כמה פעמים יצא לי לקום בבוקר עם לסת נפוחה כאילו חטפתי בומבה רצינית. אחרי כל מני בדיקות הרופא העלה השערה שאולי אני חורקת שיניים בלילה כל כך חזק עד שהלסת יוצאת מהמקום. אני לא הייתי מודעת לעניין זה כלל ויש לי גם הרגשה שאני לא יודעת למה זה קורה ואיך אני יכולה למנוע את זה. יש רעיונות? תודה מראש

כדאי שתבדקי זאת בודעות במעבדת שינה - הם גם ידעו ליעץ לך לגבי הטיפול

ידוע לי שיש בבתי החולים מרפאות פה ולסת שבמקרה הצורך מייצרים התקן מיוחד מחומר פלסטי שמרכיבים אותו לפני השינה על השיניים כדי למנוע פגיעה בשיניים כתוצאה מהחריקה. בהצלחה

שלום, חברתי סובלת מסיוטים, ולכן מפחדת שיגיע הלילה... לאחרונה חווינו טראומה, מאחר ופרץ לביתנו גנב. לצערנו חברתי ראתה אותו פתאום מציץ מהחדר הסמוך והחלה לצרוח. נוצר מצב שסיוטיה הגרועים ביותר בעצם התממשו. לאחר המקרה עזבנו את הבית לתקופה של כשבוע על-מנת להרגע. בתקופה זו התקינו לנו סורגים, והבית בטוח הרבה יותר. היום אנו שוב בבית (שנפרץ), וחברתי מפחדת לישון(גם עם אור דולק בחדר). אנו נשארים ערים עד שעולה השחר ורק אז נרדמים. שנינו נמצאם עקב כך במתח עצום. איני יודע מה עלי לעשות, ובאיזו דרך אוכל לעזור לה (ולי) להתגבר על הטראומה שעברנו. במהלך הלילה היא מצליחה להפחיד גם אותי. אנא עזור לי לפתור את הבעיה. תודה, דניאל.

אתה מתאר תיסמונת עם מרכיבים של PTSD וכבר נעשו חלק מהטעיות (לדוגמה - עזבתם את הבית מייד לאחר הטרומה לזמן מה) ישנם שני כיוונים לטיפול האחד תרופתי והשני התנהגותי 1. בעזרת תכשיר שינה מתאים ניתן להסדיר שינה ולהוריד חרדה 2. יש טיפול התנהגותי שנקרא "דסינטטיזציה" ונועד לטפל בחרדות - כמובן הטיפול ההתנהגותי דורש יותר מאמץ השקעה - ויעילותו לא מובטחת

האם שינוי קיצוני במזג אוויר יכול לגרום ל DOWN לחולים המטופלים בתרופות עקב חוסר יציבות במצב רוח

גם ללא שינוי קיצוני במזג אוויר יכול להופיע דיכאון במטופלים הסובלים מתסמונת ביפולארית

שלום רב. אני בת 34, נשואה כשנתיים ללא ילדים (לאחרונה התחלנו לנסות). בעייתי היא, שאני חשה עייפות מתמדת, חוסר מוטיבציה כללי, דכדוך. אני עובדת, במשרה מלאה, בתחום אדמינסטרטיבי בחברת הי-טק קטנה. העבודה הנוכחית איננה משאת חיי וכבר היו לי תפקידים רצינים ומעניינים יותר בעבר. הקשר עם בן זוגי הינו טוב למדי, אם כי ישנן כמובן עליות וירידות והתאמה לא מושלמת בתחום המיני. אני מצליחה "לשרוד" איכשהוא את יום העבודה ולאחר מכן, מעדיפה לחזור הבייתה ולצפות בטלווזיה או לקרוא. כל פעילות מעבר לכך נראת לי גדולה עלי, מעייפת, ופשוט לא בא לי. לא מתחשק לי כלום: לרקוד, ללכת לחוג זה או אחר, ללכת לקניות, לפגוש חברות וכד'. באיזהשוא מקום, גם מיציתי את החלק ה"אנוכי" בחיי: אין לי דאגות ואחריות למישהו מלבדי ומלבד בן-זוגי (מן הסתם, זה מתקשר כמובן לנושא הילדים). אני בוכה די הרבה, מצבי משפיע גם על הקשר עם בן-זוגי, למרות הבנתו וסבלנותו. אני מרגישה שאני לא אוהבת את עצמי ולא מרוצה מכלום. אשמח לעצה. תודה.

גלי שלום! כאשר קראתי את ההודעה שלך הרגשתי הזדהות והבנה, ולכן הרגשתי צורך לכתוב לך, ולעודדך. הייתי רוצה לייעץ לך לנסות לצאת מן השיגרה, לעשות דברים שמזמן לא עשית או לא העזת לעשות, כגון לצאת עם הבעל לטיול על חוף הים, לקחת חופשה או אפילו לצרף זוג נוסף לחיי הלילה שלכם. כן אני יודע שהצעתי היא אולי לא רלוונטית, כי גם אני סובל בחיי בדכאונות ואני יודע שלא קל לצאת מזה, אבל בכל זאת תני לעצמך קצת יותר תשומת לב, ותזרמי עם החיים, כי הם גם כך קצרים. מאחל לך המון הצלחה , תומר

תומר היי תודה על העידוד וההתייחסות אני אנסה, לפחות חלק מהדברים שהזכרת.......... מאחלת לשניינו ולכולם לחייך הרבה גלי

יתכן שאת מפתחת דיכאון לא טיפוסי האם אובחנת אי פעם? חבל שאת סובלת - ישנם היום טיפולים יעילים לדברים שאת מתארת אשמח להמשיך ליעץ - ניתן לצור קשר ישירות (טלפון בכרטיס אישי - קליק על שמי בדף הפורום)

אני בת 21 ויש לי בעיה דומה לבעיה של גלי.. אין לי חשק לעשות דבר..אני כל הזמן רוצה לישון מדוכדכת רוב היום מצבי רוח משתנים בקיצוניות פעם בוכה פעם צוחקת ושניה אחר כך אני יכולה להיות אפאתית ביותר בלי שום סיבה נראית לעין השאלה שלי איך אני יודעת עם זה דיכאון או סתם מצב שיעבור כי זה כבר די הרבה זמן נמשך ורציתי לדעת מה זה דיכאון לא טיפוסי?

ד"ר נכבד אנא פרט טיפול התנהגותי והמלץ

בבסיס הטיפול כולל מעקב רישום התסמונת והצמדה שלה לערכים של שכר ועונש צרי איתי קשר דרך כרטיס אישי (לחיצה על שמי בדף הפורום)

כמה אתם מחשיבים את תוצאות מיבן רורשך? אני שמעתי דעות של כמה מטפלים, ויש שני מגמות, אחת טוענת שהמיבחן לא מראה הברה,ומעדיפים לתת את כל המשיקל לראיון הקליני,ואחרים "סוגדים" לימבחן לאיזה "אסכולה" אתם שיכיים ? אופיר אגב, איפה טלי ?

ורדה אמרה שזה חרטא

מי זאת ורדה ? ומתי היא אמרה כזה דבר ? אופיר

טסטים פסיכולוגים משמשים כתוספת איבחונית לראיון קליני - הדגש הוא על הראיון - טסטים יכולים לשמש חיזוק במקרה של חוות-דעת לבית משפט - או כאשר יש ספקות ורוצים לחזק כיוון אבחנתי מסויים