פורום פסיכולוגיה קלינית

אולי כן. מה שבטוח שהפורום מרגיש מנותק ולא מזמין. ובסלולור הכל בלגן אחד גדול. הרבה תוים מוזרים נכנסים אל תוך ההודעות, ולא רואים את המחברת. חבל....

לאה שמחה לראות אותך כאן ומחכה לכל אחת ואחת שתגיע ושתצליח להיכנס חבל שאת מרגישה ככה אבל הכי הכי מבינה בעולם איך השינוי והתסכול והאכזבה שמנעו כניסה השאירו בחוויה לא מזמינה ומנותקת ...חושבת שמי שכן הצליח כל הזמן המשיך להזמין ולקוות שתצליחו עדין מקווה שגם האחרות יצליחו לחזור ...כולי תקווה שההרגשה שלך תשתפר ...איתך

אודי יקר, מצטערת על ההודעה הקודמת. מקווה שאינך כועס עליי. לא התכוונתי ששלילי אחד גורם לשלילי אחר, את זה אני כבר יודעת לצערי...התכוונתי שלא מדברת על כאב חזק יותר ואז מעדיפה לדבר על שליליים אחרים.....האם זה הגיוני? כמו לכסות... וטוב שעכשיו כבר יותר מצליחים להכנס ושיהיה לך ולכלם שבוע טוב ורגוע. מיכ

(בנות לא להרוג אותי ) כל כך אוהבת את ההודעה הזו מחכה לה בכל חמישי משהו מאין סגירה , משהו בטוח ששומר עלי שמזכיר לי שאני יכולה וצריכה לשמור עלי ... אודי השבוע בעיקר אולי בגלל התמצות של הוואוו וההרגשות שהתערבלו בתוכי אם שאר רגשות ותחושות . רוצה להגיד לך תודה על היותך כל כך מרגש, קוראת אותך מרגישה איך אתה עובר בנינו מטפס אחת אחת , לא מוותר אפילו שממש מאוחר שממש אתה לחוץ בזמן ובכוחות נותן ממה שיש לך ... וגם שזה כזה קצר ולפעמים לא ברור , שלוקח אותי למקומות שלי , מפחידים וקשים עדין מורגשת הלטיפה שלך ...התחושה שהכל בסדר .. (וכשלא תודה שאתה מאפשר להגיד את זה , מלמד אותי שאפשר ) תודה לך אודי , איש יקר שבחרת לתמוך ולעזור לי במסע חיי , כל כך לא מובן מאליו .. אודי בשבילך , תודה לך באמת שבזכותך העולם נראה יפה יותר חיובי יותר ... https://www.youtube.com/watch?v=YKMHyFQf2Z4

רק להיות כאן בלי מילים https://youtu.be/kCl_yVJKsiw שתהייה שבת נפלאה טובה רכה ושלווה לכולם

הי אביב, אני הייתי מדברת על אולי שני חלקים עיקריים ועוד כמה חלקים שמושכים לכיונים נוספים במרחב. קרי, לא חצי מובהק. להיות עם הקונפליקט... שבוע טוב, של הצלחות, של הכרה בחולשה ובמגבלות והיעזרות בזולת. של הבחנה בין טוב ורע. סוריקטה

ימים שבורים מסתובבת מחפשת איפה לישון. הלכתי לחברה בסוף. תקועה פה במיטה מרגיש שזה יהיה לנצח

הי רוני יקרה, כבר חלף זמן מאז שכתבת. איך את? ואי את עכשיו? קשים הימים בהם מאבדים את האוריינטציה. אבל מצאת מקום, ומתוך הכרת העבר, יש לשער שהזה הזה לא יהיה לנצח. כבר שבוע חדש. שיבואו רגעים טובים יותר. שנזכור אותם גם. שלך, סוריקטה

הי רוני , מקווה שהגשם שטף את הכל ושהשתפר קצת ... שמחה שאת כאן עצוב ששבור , איתך

עכשיו אני not found וקודם הייתי undefined ולא בטוח שאצליח להתחבר בכלל אבל אחכה בסבלנות הי אודי ובנות יקרות, מה שלומכם?

אודי אהבתי ...שנון באמצע הלילה ...

הי שירה שירה, כל כך מקווה שבפעם הבאה כבר תצליחי לכתוב בכינוי המוכר. אבוי לכינויים המזדמנים האבודים, ה'שקופים', כביכול 'לא נראים', לא מוגדרים... חיבוק בינתיים, 💮 סוריקטה

היום לא היה לי יום טוב... בטיפול היה לי קשה ובכיתי הרבה... אני מרגישה שהדבר הזה תוקע אותי מאוד בחיים שלי, והוא חלק משמעותי ממני.. עכשיו יותר רגוע. מאחלת לכל הבנות היקרות שכאן ולאודי היקר מאוד שלא מוותר, סוףשבןע נעים וחמים❤❤

רק לחלק של הכניסה לפה, חבל שכך אודי וזה עצוב לי כל כך... מעתיקה מה שכתבתי והייתי רוצה שתגיב לזה גם. "לא שלמה, ממש לא, אפילו די שבורה ועייפה, התחלתי לספר בטיפול, כאילו מישהיא אחרת הרגשתי, לא אני..כאילו נוגע לא נוגע בי בכלל...יש הסבר לכל זה? האם החיובי בין הפגישות פתח את השלילי האמיתי שלי??????מה דעתך?????"והאם יתכן ששלילי אחר גורם לשלילי הכואב והפנימי שלי להשאר שם??יש מקרה כזה??? אתה יכול לומר משהו???? ומצאתי את עצמי בורחת לשרותים כמעט מקיאה בגלל סיטואציה שקרתה ועוררה... ובפגישה שלנו היא אמרה" שאין אצלי משהו פסיכוטי" ואמרתי שאולי זה נס שאין לי תופעות של אחרות...היא אמרה שזה כוחות שלי אבל דווקא מרגיש לי לא שפויה. שסתם עושה עניין כזה מכלום......וכל כך קשה:( חיכיתי לך...שתגיב משהו גם לרגשות...וכזה הרגשתי שרק הטכני מעניין אותך. מצטערת אם זה נשמע לא טוב אבל ככה מרגישה :( שעצוב לי....עם הרע נשארתי לבד ללא מענה.

הי מיכל, שבוע טוב, שבוע טוב, הייתי בוחרת קצת לתקן את הניסוח. לא ידעת. שיערת, אולי חלק בך ציפה, משך למקום מסוים ובדיעבד גם התרחש והגשים את עצמו. אבל רק אז בא הלינקג' הזה של 'ידעתי!'. אני סבורה שכמעט תמיד מענה יהיה חלקי, או לא מדויק בול. גם בטיפול וגם בכלל. אכזבה ועוד אכזבה. ואנחנו, אנחנו צריכים לזכור שלא על זה בלבד ייפול ויקום. היו הרבה רגעים אחרים, ותהליך. לפעמים דברים כן מצליחים כמו שאנחנו רוצים, אבל ראי איך, איך אנחנו מיטיבים לזכור את אלו שלא צלחו ולדחוק הצידה את אלו שכן. שאפילו מאד כן. לפעמים כותבות גם בנות אחרות, ואודי מעודד שיח, (מעכב תגובה או כותב מעט כדי לפנות מקום, כך נראה לי) ובסוף מה שקורה הוא שמחכים רק לתגובה ממנו, או מתייחסים כמעט בעיקר לתגובה שלו, וזה קצת עצוב לי. בהודעה ההיא שכתבת ההכרזה על הטוב הייתה בכותרת ומובהקת, והקושי הצטנע לו, ובסוף כבש את המקום. שבוע טוב, איתך, סוריקטה

אודי הי, מרגיש לי .. ? מה .. ? כלום .. ? סתם.. ? אפילו לא יודעת לומר מה... ואולי אין מרגיש .. ? כלום כזה.. ? סתם כזה...? מנסה להסתכל החוצה, רוצה להרגיש.. ו..כלום.. כאילו מחוץ למשחק החיים.. מתבוננת מבחוץ. כאילו מישהו דחף, זרק אל מחוץ לזרימת החיים.. אדישות ..? כלום ? ואולי זה נקרא ניתוק ...? ולמה זה פתאום ? ועל מה ? ולמה ? לא מוצאת סיבה.. לא יודעת למה.. אפילו מזג האוויר מחייך בחוץ.. אולי אפילו מנסה לקרוא ..? מנסה להושיט יד.. מתבוננת החוצה ואין מרגיש.. כלום.. זה נקרא מוות ..? מוות של הנפש ..? מוות של הנשמה.. ? כך, פתאום, סתם ללא סיבה.. ? על מה ..? ולמה ? כך . סתם. פתאום. ללא סיבה ידועה.. ?

הי במבי, אולי הנפש 'איבדה את ההכרה' כי משהו מאד כואב, לא תמיד יודעים... ואולי, אולי הרגשות כרגע 'רק' לא עוצמתיים, זה לא שאינם, אבל אולי חוויה באמפליטודה נמוכה יחסית פחות נחשבת לפעמים, וכאילו מתאפסת? רעיונות, סוריקטה

הי אודי וכולן, הצלחתי להתחבר הממ אני לא אוהבת את השדרוג של האתר :-( ובמשך תקופה ארוכה הרגשתי שהמקום הזה מנוכר עבורי..אני מקווה שאצליח לחזור לכאן.. מיקה

הי מיקה, הצלחת לחזור לכאן. הצלחת. תרצי לספר מה קורה? לעדכן? שיהיה סופש נעים, סוריקטה

חשבתי שכן אבל אני לא רואה הודעות ממני

איזה כייף שמיכל ורוני הצליחו...יאללה תורכם לא לוותר ,להמשיך עם הדס . ושוב אומרת אני כאן על תקן ממברנה כדי שלא תרגשנה ניתוק מוחלט ... אתם איתנו כולם גם מי שלא מצליח כרגע להכנס ... הנה עכשיו המערכת מתחילה לקבל גם אנשים חדשים .... אודי מתחילה קצת רגיעה אולי ..סימלי משהו גם אצלי הרוחות נושבות נכון היום 😀

אודייייייייייייייייייי שומע????? עבור, :) זה רק ניסיון אבל נראה לי שכן! כן! כן! לא יאמן. כמה ניסיתי. בנות אחרות, בבקשה תנסו עכשיו בתור משתמש חדש, תכתבו לעצמכן כינוי שהיה עם שינוי קטן וסיסמא חדשה וזה עובד עכשיו!!!!!!!!!!!!!!!!!! אודי, היה קשה ממש!!!!!!! במיוחד להרגיש בחוץ כל כך... התגעגעתי לפה, קינאתי,,,,חשבתי כמה טיפשה אני יכולה להיות שאני לא מצליחה ואחרות כן, אמנם הבנתי שזה בגלל שלא כתבתי מייל אמיתי, פחדתי ממש פעם אז לא רציתי שיהיה לי פה מייל שמור, מבין??... ועכשיו נכנסתי כמשתמש חדש,ומייל אמיתי שפתחתי במיוחד בשביל זה, כמה מאמצים... עדיין מיכ אבל שלוש נקודות :) יש המשך לשם שלי :) ולא שלמה, ממש לא, אפילו די שבורה ועייפה, התחלתי לספר בטיפול, כאילו מישהיא אחרת הרגשתי, לא אני..כאילו נוגע לא נוגע בי בכלל...יש הסבר לכל זה? האם החיובי בין הפגישות פתח את השלילי האמיתי שלי??????מה דעתך????? אוהבת אותך ואת המקום הזה עד כדי כך שלא ויתרתי עליו. נ.ב. סליחה שאפילו כעסתי שאולי אינך מבין כי כתבת "תעזרו בתמיכה" אחר כך נפרדת רגיל ובכלל לא ידעת שאנחנו נעזרים המון בתמיכה לשווא...אז כבר לא לשווא, מיכ

אם זה כך, גם זה טוב לבינתיים. אודי, קשה להיות מחוץ להכל פה והרגשה של סלקציה, מי שהיה לו מייל כשנרשם במתכונת הישנה הצליח לכתוב שוב כי שיחזר סיסמא ומייל, אבל מי שכמוני לא היה לו מייל אמיתי אז לא מצליח לשחזר את הסיסמא והמייל, מבין? לכן המון בנות לא כאן, כי לא ניתן לכתוב כמשתמש חדש עם מייל וסיסמא חדשים, מבין? ובטיפול, מנסה דברים חיוביים...זה קשה, השלילי הוא בהודעות אליה אם קורות במשך השבוע ולכן החליטה שמעכשיו יהיה חיובי אולי במקום לא לאפשר בכלל.... הטוב..מתחילה לספר דברים שמעולם לא ספרתי לאיש, גם לא לה אחרי כמעט 7 שנים :( חושבת על דברים הזויים שלא בטוחה אם היה/ לא היה??? היא אומרת שהיה.....אוףףףף מדהים אבל...פורקת המון בטיפול ובין הטיפולים כשקשה מנסה לכתוב חיובי. סוף כל סוף,הנה משהו חיובי, נראה לי שמצליחה לתקשר אתכם פה, לבינתיים, נמצאת ולא נמצאת :) מיכ

מדהים הגלים האלה שמנפצים לצוקים . האמת שלמדתי קצת לצוף וקצת לצלול מתחת ... הרבה בעזרתך אודי בעזרת האפשרות להנכיח את עצמי כאן. כתבת לי על המכשפות וואוו ..קצת טרף לי את הקלפים הוואוו הזה הבהיל הכניס להמון קולות .... המעניין בכל הקולות ,זה שני דברים שהפעם לא עלה בי כעס ..מרגישה שצמחתי טיפה והשני והחשוב יותר זה התחושה שאתה כועס עלי מול הכאב שהבאתי לכאן . אני יודעת ,שאין בוואוו הזה כעס עלי בכלל... והמעניין ;שתמיד אני לוקחת את זה, למקום הזה שאסור להביע כאב . שאמירת כאב פרושה כעס !!!!!!! ובכך מנציחה את המקום הזה אצלי שלא מאפשר לכאב להיות. אודי זה באמת היה וואוו וזה רק פתח ל... הפלאשבקים של הגוף הם המטורפים ביותר...מולם גם קשה לי להגיד שלא היה ושאני משקרת ... אודי שוב תודהההה על המקום והיד שמושטת תמיד .☺

אני בטוחה שאתה עושה את כל מה שאפשר כדי שהפורום יחזור לפעול כקדמותו אבל מה אתה מרגיש שהבנות לא מצליחות להכנס ? האמת היא אודי שהחוסר יכולת שלך לעזור "מרגיש" לי כנטישה. ברור שאתה ממש לא נוטש אבל אצלי המצב הזה וכל מה שקורה בפורום הוא השלכה מטורפת של אז שצעקנו לעזרה ונשארנו ללא מענה. לא יודעת למה אני כותבת אבל אולי אני רוצה לתת מקום לחלקים שבתוכי להשמיע את קולם.. עצוב וכואב כל כך...

אנשים יקרים ואהובים, מה שקורה כאן מבחינה טכנית, וגורר אחריו תגובות רגשיות עזות מזכיר לי מילים משיחותיי. שיחתונו, המטפל ואני. היה ועודנה קיימת אצלי נטייה לשמר דברים מקולקלים, כגלעד להפגעותי. הנצחה. שכולם יראו. ולקול הזה יש משקל רב. בואו נניח שמדובר בדבר מה שפעילותו והקשר הטוב עימו חשובים לנו מספיק לזמן הנוכחי. אז - אנחנו יכולים לשמר את התקלה, שככל הנראה, ניתנת לפתרון, אף אם יש לטרטר ולנדנד ולהתעקש עבורו, ולהמתין ולהמתין עד שפוקעת כמעט הסבלנות, או, למשל, אנחנו יכולים לבחור להתלבש על התקלה בדוקטורס ולפרוש, אנחנו יכולים לבחור להתלבש על מילים שחווינו כמכאיבות, נגיד, מאודי, שהוא דמות טובה בשלם, ולפרוש (וראינו שכבר היו דברים מעולם, גם פה) ולכאורה להטיל את ה'אשמה' עליהם, וכך להראות לכולם תראו מה עשו לי. ובשחזורים מול מטפלים גם מתרחשים דברים כאלה, כך אני מבינה. ואפשר לקחת אחריות (הו, כמה קשה). אולי אפשר לקחת את מה שקורה פה, במציאות האמיתית שלנו, ולהשתמש בזה כתרגיל. בטח שזה לא קל, ומאד לא קל להיפרד מהמקום הקורבני, שכולנו מכירות היטב. אין לי מושג איך קרה שהצלחתי להיכנס לכאן ועוד בין הראשונים. אולי היה לי מזל -ראו אחת מהודעותיי הקודמות. בכל אופן, מקווה שיקראו את מילותיי. ושוב אומר - הלוואי הלוואי ויכולתי לעזור טכנית לאנשים כאן, ולשבת עם כל אחת ואחת מול המחשב. לפחות בדימיון אפשר... ואני תוהה, אודי יקר, איש, אדם, ככולנו, איך אתה מרגיש. חושב. ממש. בוקר אור, סוריקטה

... ברבות השנים, ולכשגדלתי בטיפול - גם אני זוכה לשיתופים מעולמו של המטפל. תודה לך איש, אדם, שותף. נוגע ללב. סופשבוע נעים ומנוחה, מכל הלב, סוריקטה

אוהבת

חחחח זה היה מיועד לך ינשוף על התודה

היי אביב ממש שמח אותנו👭👬👫👪👭💗

נראה אם יעבוד... ☺😍

14:36 10/01/2017 | מאת מיכ נראה שאין לך מושג כלל... האם חשבת למה בנות מסוימות כותבות? לאן נעלמו השאר? מרגישה כמו אוויר, כשכתבת כרגיל ליציאת היום החופשי הרגיש לי בלב שנטשת :( כאילו אם לא כותבים אז לא קיימים :( מרגישה לא קיימת כי לא מצליחה וכאילו לך לא אכפת מזה כלל. מי שכותב הוא קיים כי ככה זה בפורום הזה..אז נמאס לי!! והדרך היחידה שאולי תענה זה דרך אביב היקרה...וגם במבי הציעה, תודה לכן. אני בקשר עם הדס, היא מנסה וזה לא פשוט כבר כמה ימים. דע לך שאי אפשר יותר. וכרגע מתכוונת להפסיק לנסות, כי הניסיונות הרבים נעשים מול המחשב, המייל ששם אני מרגישה חשופה מידיי...יש גישה לכל בני הבית להכל וזה מלחיץ אותי. מצטערת. תודה שתמיד היית לצידי, עזרת, תמכת, תודה לכן בנות נפלאות, הגיע הזמן אולי לצאת לדרך אחרת שאינה תלויה בפורום. מצטערת, מיכ.

אני כמעט הרמתי ידיים אבל לא רציתי לוותר כי המקום הזה הוא עוגן בשבילי חבל שתלכי... חבל לי ועצוב לי מאוד מאוד אני אוהבת שאת כאן כל כך מבינה אותך... את הרגשת הנטישה ועוד מלא רגשות שיושבות על כאבים של עברינו. תחושת החוסר אונים הוא קשה וגם לי לראות שאתם לא מצליחים להכנס ואני לא יודעת איך לעזור. כל כך עצוב לי וכואב לי מאוד מה שקורה פה. האמת היא שאני מלא כעס וזעם... ומאחרי כל זה כואבת... שולחת את אהבתי בנתיים

מגוחח, מלא מוגדר הפכתי ללא נמצאת. מנסה שוב...אני קוראת את מה שאביב העבירה וזה נשמע כועס עלייך...אודי, זה לא העניין, פשוט מי שיש לו מייל אמיתי ישן יכול להכנס, משתמש חדש או כמוני מי שסתם נתן מייל פקטיבי פעם לא יכול!!!!!!....ושלחתי להדס מיילים, אמרה שתטפל והתכתבנו, אבל הפסיקה, כנראה לא הצליחה... :( מנסה שוב ושוב..אולי??????? מבאס רוצה לברוח בגלל שהבנות כתבו לי נלחמת על המקום :( סליחה אודי. מיכ

גולשים יקרים - אני מבינה את התסכול והכעס על שהינכם חווים תקלות בהרשמה ובכניסה לפורומים השונים. אני זמינה תמיד לכל שאלה ובקשת עזרה. אנא כתבו לי מייל מסודר ובו פרטו את התקלה בה אתם נתקלים, הפורום אליו אתם מנסים להתחבר, ואת המייל שאיתו רשומים במערכת. המייל שלי הוא [email protected] אני עושה ואעשה כמיטב יכולתי לעזור לכולם ולהחזיר את הפורומים לקדמותם, אל תהססו לפנות בכל בעיה. המשך יום טוב, הדס - צוות התמיכה הטכנית דוקטורס

'ג

מקווה שתראי, אם לא אולי אשלח לך גם למייל. למה דרך הפלאפון לא ניתן לראות את שם הכותבת? מלבד את השם של אודי, מנהל הפורום, לא רואים... בגרסה הקודמת כן ראו. וגם מה עניין 20 התווים בכותרת? הפתרון שמתאנו כאן הוא לעשות רווח ואז כאילו כתבת. יש אפשרות לקבל תגובות למייל, פעם זה היה עובד, זה כבר הפסיק לפני מספר חודשים (עוד לפני ההתחדשות). אשמח אם תוכלו לסדר זאת. תודה רבה(:

תמסרי שם ד"ש. כנראה שזהו. לא מצליחה. גם לא עם העזרה הטכנית. עצוב.

אני פה. לא יאומן.

כל הכבוד לך, רוני, ולכל מי שתמך והיה לצדך. סוריקטה

הי רוני ברוכה השווה (: שמחה לראות שהסתדרת

למרות שכתבתי לי לינשוף רציתי גם שאתה תגיב ועצוב לי..

אודי תודה על המקום שמאפשר לי להאחז ברגעים קשים הפעם זה היה ממש קשה ונראה לי שזה רק קצה של קרחון תיבת פנדורה תודה לך איש יקר וחופש נעים

אביב וסוריקטה, תסבירו לי גם (:

חנה אישית אני מהפלאפון אבל סוריקטה אשת המחשבים שלנו השאירה הסבר למטה בשרשור שלה על איך עושים מהמחשב לפחות שנהנה מהשדרוג 😀

תודה אביב יקרה. הגבתי לך למעלה, מעניין אם הצלחתי

הי חנה אהובה, בסלולר, בדגם שיש אצלי, מופיע כחלק מתצוגת המקלדת המופיעה בזמן הכתיבה, כפתור שעליו מצוירת דמות של סמיילי. ליד מקש הרווח, למטה. נוגעים בו, ואז המקשים הופכים להיות סמיילים ואפשר לבחור. חזרה לכתיבת טקסט - לחיצה על כפתור 'אבג' / abc. במחשב, מסובך מעט יותר, או שישנה דרך שעדיין איני מכירה להצגת מקלדת של רגשונים. בכל אופן, רשמתי כאן קישור: http://emojipedia.org/ כאן ניתן למצוא גופנים ציוריים, להעתיק ולהדביק אותם להודעה במחשב. בהצלחה ☺️️ סוריקטה

הי מתוקה נראה אם עובד ❤️ תודה (:

בור שחור גוף כואב נפש משותקת גוףמשותק נפש כואבת אודי מצוקה נוראית אפשר יד להחזיק אנחנו פוחדים כל כך סליחה אודי ....

מכירה את המקום הזה היטב מושיטה לך יד לאחז וחיבוק לכולך.. יודעת שקשה.. איתך, אוהבת

...חיבוק ענק חזרה

הי אביב, לפעמים נשארים בתוך המקום הנורא כואב, ונדמה שאין מוצא, ופחות זוכרים שזהו גל. המילה גל - מילה שאת משתמשת בה, נכון? איך את עכשיו? בכל אופן, יש משהו במציאות שאת יכולה לצאת אליו שיכול מתוך ניסיונך לסייע בהקטנת עוצמת הגל, משכו? לפגוש תינוק רך שרך נולד, אישה שילדה, גור כלבים חתולים פרוותי, ללכת לים, למדבר, כאפשר בכלל. מגע עם המציאות, עד כמה שנדמה ההיפך בעתות מסוימות, יכול להוציא ממעגל החרדות (דיסוציאציות, פרגמנטציות, דראליזציות דפרסונליזציות, שיהיו גם כמה מילים מפוצצות.. חח) ולפוצץ בועה שחורה. אולי... שלך, סוריקטה

תודה יקרה חלק מהפעולות להקטנת הגל היה לכתוב כאן ... כן זה גלים...וזה היה עכור במיוחד שהתערבב לצערי עם מציאות די דומה של הטרדה במציאות ... הזוי ההקבלה שאפו לי על תגובה שונה . ובכל זאת משאיר טעם רע של עולם כמנהגו נוהג ...והמון מחשבות . תודה על היותך ...קראתי אותך גם למעלה אגיב כשאוכל ..חיבוק

תודה על המילים המרגיעות ומבינות. זה המון!!💗

הי נשוף יקרה, בשבילך 💗 סוריקטה

https://www.youtube.com/watch?v=FYkohjW26b0 התלכלך לי עוד דף חדש ...ועוד אחד ....ועוד אחד

הי אביב, רעלים תמיד יש... באסה.... יש משהו סמלי שאת יכולה לעשות (ניקיון שהוא, אולי, העפת זבל לפח, אף אם חיצוני, על פני השטח), שיכול להתפרש פנימה כמשהו מפריד? (זכור לי שתיארתי רגשות כאלו, כמו זפת שדבקה לגוף בעומק ובלתי ניתנת להפרדה, אבל, כנראה שכן ניתן למדר). איתך, 💓 סוריקטה

בעקבות כל מה שקורה בפורום לאחרונה.. אני כותבת לינשוף שפוחדת ועם חרדות.. ינשוף יקרה אני רואה אותך... אני רואה את כולכם אני יודעת שממש קשה עכשיו שלא רואים אותך... ושמרגיש שמתעלמים שום דבר רע לא קורה עכשיו זה לא כמו אז שהתעלמו ופגעו היום את במקום בטוח.. מקום שאף אחד לא יפגע בך יותר מה שקורה בפורום מעורר את כל הפחדים וחרדות... תנסי להפריד בין אז לבין עכשיו אני יודעת שקשה... אני רואה ואני לא אתעלם ממך.. אני כאן... מחזיקה לכם את היד.. מרגיעה... הכל בטוח... הכל שקט... אני לא נוטשת... מחזיקה אתכם ביחד.. אתכם כל הזמן... הכל בסדר.. אפשר להרגע... מינשוף (הבוגרת).

הי ינשוף יקרה, כתבת מרגש כל-כך. המקום, היכן שאת, כולו שלך. ❤ סוריקטה

אוהבת גאה בך על נכונות לקבל אותך ולהיות שם עבורך חיבוק ענק

אודי בבקשה שוב מרגישים שמתעלמים נכון שכתבתי שאני לא אתעלם אבל רציתי גם שתגיד שאתה לא מתעלם עכשיו מחכים עוד ימים עד שתגיב להודעה שלי ועצוב לי וכואב לנו

בנתיים ראיתי שלא ניתן להכנס בתור משתמש חדש. מניחה שיש כאן כאלה שלא זוכרים מייל וססמא כי בזמנו הם פתחו אחד לצורך הרישום בלבד . או שניכנסו דרך הפלא ללא מייל ... אני עדין מוכנה להעביר הודעות ,אתם חלק מהקבוצה (שוב למי שהיה משתמש פעיל ) אם אתם חוששים להעביר דרכי פתחו מייל ייעודי ותעבירו אלי (הכי מבינה את החשש להזדהות גם מולי במייל שלכן זה בסדר ולגיטימי . גם אני פתחתי אחד ייעודי לכך) אל תוותרו על היחד . יודעת שהקושי הזה הדלת החסומה הזו הנסיונות האין סופיים משליכים למקומות קשים של לא ראו אפילו שביקשנו עזרה בהמון דרכים. בבקשה תרשו לעצמכן להעזר בי יודעת שדרוש גם לזה כוחות ואומץ ..אל תוותרו על המקום הזה....מאמינה שבסוף גם הנישה הזו תסתדר אומרת שוב מעבירה הודעות רק ממי שהיה כאן פעיל בשנתיים האחרונות שאני כאן .מצטערת על כל מי שנכנס לרק שאלה כרגע זה מה שאני מסוגלת לעשות. בנות בבקשה אני גם קצת הרבה אנוכית רוצה לדעת שאתן בסדר.. ולא מזכירה שמות כולם חשובים .... המייל שלי הייעודי לכך [email protected] מחבקת ושולחת כוחות

ואתמול דיברתי עם הדס ..בנות בבקשה דברו איתה גם בנוגע להרשמה מחדש . יש לה פתרונות גם לזה ....

לכולכם.. מאחלת לכם כייף ונעימות בלב.. רוצה לשתף אתכם.. פיסלנו תוך התבוננות במודליסטית. לאחר מס' שעורים כש"סיימנו" (השתגעתי מהמהירות.. מה בוער למה כל כך מהרת תאפשרו נשימה,התבוננות, אל תלחיץ נו..נו כאילו אין זמן.. ) ובאמת לא היה זמן כי המודליסטית סיימה.. אבל מה שאני רוצה לשתף אתכם זה באמירה שלו אלינו: כשאתם מפסלים שלא את עצמכם אלא מישהו אחר, אתם צריכים להצניע את עצמכם עד כמה שאתם יכולים.. כאילו אתם לא קיימים אלא רק המישהו שאתם מפסלים.. תנסו לצאת מעולמכם ולראות את האחר במציאות ממש, וכך תפסלו אותו. מכיוון שאין אפשרות לפסל לגמרי "נקי" מחוץ לעצמנו, יהיה משהו שיהיה מתוככם , וזו האומנות.." מעניין.. לקחתי את דבריו בכל הרצינות וזו נשמעת לי בכלל חכמת חיים.. חשבתי בהמשך לדבריו על אימא צביה .. ממש בהתחלה עוד הרבה לפני שהתחלתי להגיע לאימא צביה, כשרק שמעתי את שמה והתחלתי לברר עליה, מה שאמרו לי זה "שהיא כלי נקי" ומעניין מה שהפסל אמר נשמע לי חופף לזה.. כשאתה בא לפסל מישהו אחר, להיות עם מישהו אחר מעמדה טיפולית,תנסה לצמצם את עצמך למינימום.. תהיה באמת עם האחר.. כיוון שבמאת האחוזים זה בלתי אפשרי,המעט שאתה כן מביא את עצמך ,הצימצום ומה שכן יוצא ממך - זו האומנות.. מעניין גם אתה אודי עולה במחשבתי עכשיו.. גם המון מתגובותיך אלי מרגיש שמאוד מאוד מתכווננות אלי ומרגיש לי שאתה ממש מכיר אותי וגם תגובתך לרוני ממש ממש חיממה לי את הלב.. העובדה שבחרת להוסיף את תגובתך על תגובת הדס מהצוות הטכני של דוקטורס, כולל התוכן שכתבת לרוני.. הרגיש לי שאתה ממש ממש מכיר את רוני וכותב לה מתוך התכווננות מלאה... אז זהו לעכשיו.. ושוב.. כולכן, כל מי שסוריקטה ציינה בהודעותיה וגם אלו שהיא לא ציינה.. תשלחו מייל להדס מצוות דוקטורס ( המייל כתוב פה באיזשהו מקום בדף זה) אל תחששו.. היא מאוד מאוד מכבדת והולכת צעד צעד ,לאט מתוך סבלנות מרובה ותחושת נעימות.. אל תרימו ידיים... בבקשה.. אל תוותרו.. שלכם, במבי.

במבי את יודעת המקומות שאתה הכי פוגש את עצמך זה כשאתה כלי נקי לשני . כשאנחנו לא עסוקים בעצמיינו אנחנו יכולים באמת באמת לראות את עצמיינו . אהבתי מאוד את האמירה שלו הזו... וכל כך שמחה שאת כאן

הי במבי, וואו כמה שאת לומדת דרך הקורס הזה. ונראה לי, לפחות לגבי עצמי, שהייתי צריכה לעבור שנים של פסיכואנליזה כדי להצליח להתבונן באופן ייחודי. מניחה שכל מה שלא היו אומרים לי על המטפל לפני הטיפול לא היה מצליח להיות מובן על ידי באופן ישר, יחסית, ושאינו מעוות. ובכל אופן, לא היו לי כל כלים אפילו לברר. את זה עשו בשבילי. עד הסוף. קבעו עבורי (לבקשתי ובהסכמתי) ולקחו אותי פיזית אליו. בא לי לבכות. והיום פתאום הרגשתי שוב שאני מרימה ידיים מול הפורום (בגלל הבעיות הטכניות המעצבנות). תודה במבי, תודה לכולם שעוזרים לי לחבר אותי קצת. 🐦 סוריקטה

אתם יודעים, אני מרגישה, ואולי אני טועה, רואה עקום, ובכל אופן, אני מרגישה שזו פעם ראשונה ראשונה מאז שהפורומים של דוקטורס קיימים (וותיקה ומכירה אותם כמעט מעת היווסדם, למרות שלא כתבתי בהתחלה), שסגרו המון פינות ואין פרצות. כוונתי לרמה העממית. שלנו. המשתתפים התמימים. בשביל האקרים אני מניחה שאחרת. אני ידעתי על המון מקומות פרוצים. לא רשמתי כאן, כדי לא לתת כל מיני רעיונות זדוניים, ולא ארשום, כדי לא להבהיל בתיאור של מה היה פרוץ. כנראה שגם בשל כך, הסדר המחודש והמוגן, אולי, לנו עצמנו היה פשוט פחות להיכנס. בואו נדבר על הגנות והמחיר שאנו משלמים. וגם, חשבתי גם על עניין הפיצול. תהיתי בעבר מול המטפל כיצד זה שבנות שיש להן היסטוריה נוראית הצליחו להקים משפחות, למשל, זוגיות, יחסים, ללמוד, לעבוד, חברים ועוד ועוד (ואני יודעת שהפער מכאיב באופן בלתי נישא). השיב לי אז המטפל שכנראה אצל אנשים מסוימים הפיצול הוא חד, ואני 'אכלתי אותה' ואצלי זה כנראה קצת שונה ולכן כל תחומי החיים נחבלו ולא תפקדתי בשום מקום בערך בארבעים שנותיי הראשונות. וגם אחר כך, ממש מעט יחסית. אז אולי אני באמת במקום שפחות מבין. ואולי איני זוכרת נכון, ואולי היום היו נאמרות לי מילים שונות. אבל בבקשה, אל תתקיפו את זה. בבקשה. די. אז כן, יש לי 'פריבילגיות' של אדם מאד בודד. שבוע טוב שיהיה, סוריקטה

את יודעת גם אני חשבתי הרבה כשכתבתי לך על שני הערוצים והמחיר. אצל כל אחת זה שונה. לא יודעת איך מרגישה כלפי זה באמת ..אבל אבא שלי כן כן זה שפגע בי לימד אותי המון כוחות לימד אותיהמון חכמה. הוא היה אדם חכם חברותי עם כישורים וכריזמה מטורפים ככה שבמידה מסויימת הוא נתן גם הרבה טוב . יותר מזה הפיצול אכן עבד לטובתי מכוון והוא מגיל קטן אז תמיד היה לי אותי . ...וברוב חכמתי יצרתי לי גם דמות אמהית שמצליחה להרגיע לאסוף לחבק בקיצור אמא מטיבה ...וככה התנהלו חיי . האמת שזה היה כל כך מנותק שחייתי ללא זכרונות רעים הכל היה טוב ונעים ... אבל סוריקטה אני גם אדם בודד ואולי אפילו מאוד מאוד ...כן יש זוגיות כן יש ילדים אבל אף אחד לא באמת מכיר אותי אף אחד לא באמת יודע מי אני ...זוכרת את אורי שנכנס לכאן והיה מופתע עד כמה הוא לא באמת הכיר אותה...ככה אני עם יד מושטת קדימה שומרת על כל העולם הפנימי . ואללי ממש לא יודעת מה הערוץ הטוב יותר שנהם יקירתי פגום עד מאוד מאוד .. כואב ועצוב. אנחנו שורדות את החיים אנחנו לא באמת באמת חיות ... הי ושמחה שאת כותבת את כאבך ומחשבותייך חיבוק ענק ענק.....

את יודעת סורקיטה זה בדיוק העניין הגנות ומחירים. אישית נישאתי כדי להגן על עצמי מעצמי .. כדי לא ליפול למקום שאבא ייעד אותי . נישאתי בגיל מאוד מאוד צעיר זוגיות שהיה (ועדין ) 9בא כל מה שצריך מלעצור אותי ...סוג של כלא בראיית חלקים מסויימים. היום ברור לי שהצלתי את עצמי מחיים של זנות ורחוב ... וכל חיי שומרת על קשר אוהב חם עם משפחתי עם מי שפגע בי הגנות של נורמליות לא מודעת בכלל לעיוות ...וגם היום שמודעת מחבקת את אימי מרגישה איך כל תא בגופה מבקש להדוף את החיבוק ...מודה לה שעושה מאמץ גדול ולא הודפת סוג של תיקון עם טעם חמוץ . וכותבת לך ומרגישה איך העיניים ממצמצות רגע לפני ניתוק ...הגנות☺😍 ומחשבים.....לא מבינה בהם בכלל.... 🙅🙅🙅🙅🙅

הי אביב וגם לכל הבנות שקוראות, עם סיפורים כאלה גם אני חושבת שכולנו במקום מאד בודד. אבל יש מטפלים שקצת יודעים, עדים. השיר המתבקש להתנגן בראש: "לא טוב היות האדם לבדו, אבל הוא לבדו בין כה וכה" ♫ מסתבר, אביב, שידעת להיות חכמה וידעת לראות היכן את חזקה. מפעים. מחירים, כן... לכל המעוניין - אפשר לרשום רגשונים גם דרך המחשב. נכנסים לאתר הבא: http://emojipedia.org/ בוחרים את הרגשון שרוצים ולוחצים copy . הוא עובר ללוח ואז מדביקים. אני חברה של משחקים. הבנתי שאומרים שאחד מהמאפיינים של אנשים עם פסיכוזות הוא שאינם אוהבים לשחק. סוג של נחמה? המשחקים - ידידיי. הבה נשחקה 🌍🏠☉⚽🏓🐑🐳 עוד נדבר, סוריקטה

סוריקיטה יקרה אני מתקשה להבין אותך ואולי זה בגלל שעברית הוא לא שפת אם שלי או בגלל סיבות אחרות. בכל מקרה מרגישה המון כאב במה שכתבת. לגבי הפיצול כמה שהבנתי, ההרס הוא עצום.. אני כן הצלחתי להקים משפחה וגם להרוס אותה, כן למדתי ופטרו אותי מספר פעמים מהעבודה... כותבת את זה כדי שתדעי שלא תמיד מה שנראה "נורמטיבי" מבחוץ בהכרח כך... בכל מקרה סוריקטה יקרה.. אני כמוך לא רוצה שישפטו אותי.. וגם מנסה לא לשפוט את עצמי(עוד יותר קשה) מקווה שחלק ממה שכתבתי קשורה למה שכתבת ואם לא תתעלמי איתך.. שמחה שאת כאן, ינשוף

ינשוף יקרה, תודה רבה מאד על השיתוף והרחבת התמונה. קשה מאד... כואב מאד... לא הוגן... יכולה להבין שהכתיבה שלי לעתים מורכבת מידי, עמוסה מידי, ארוכה ולכן לא מובנת או פחות ניתנת לעיכול. וחוצמזה יש את אודי. אלוף התמצות. שלך, סוריקטה

ואיזה מחיר אנחנו משלמים כדי לנסות לשמור על זהותנו, ואיזה מחיר אנחנו משלמים כדי לדעת מי אנחנו. 😢 מחשבות אחרי לילה של חלומות מסוג חרדות הערבוב (היעדר פרטיות, דברים טובים שנשברים והופכים להיות מטנפים, וביובים מוצפים באופן חונק ומטביע) מדוע עכשיו (בחודשים האחרונים) אני תוהה. מדוע... סוריקטה

יקרה נושא כואב ומעורר פלצות ומפלצות.... גם אצלי זה עורר את כל המערכת...עצוב בעיקר להבין מי אנחנו...אתך חיבוק ואת יודעת זה שחלק אחד שלי כאילו לא נפגע זה בדיוק המקום שאני לא מאמינה שבאמת נפגעתי מאבא (את האחרים תמיד זכרתי ) בטוחה שממציאה לתשומת לב או טרוף אחר... עצוב

... ובנוסף לכל, כנראה שצריך גם לפעמים קצת מזל 👐 סוריקטה

לכולכן.. ראשית, בבקשה, לא להרים ידיים, לא להתייאש ... שנית, אתמול הדס מצוות תמיכה בדוקטורס שלחה כתובת מייל לעזרה. בבקשה תכתבו לה, הדס עוברת איתך שלב שלב ומגיעה לטעות שלא איפשרה את הכניסה. אז.. כל מי שעדיין לא הצליחה להיכנס, בבקשה תיעזרו בה. אגב, הדס שלחה לי עכשיו מייל ובו הציעה לי לשלוח אתכן אליה (כל מי שעדיין נתקלת בקשיים הטכניים. וואוו... מרגישה שמתחילה אולי לשחרר את כל השרירים שנתפסו לי ... שלכן, במבי.

הי במבי, את יודעת, כל הזמן הזה החזקתי תקווה שתצליחו. ממש ממש האמנתי, אבל חשבתי שאולי לכן פחות אהבו את התגובות שלי (?) כן ראיתי את הקושי. והסבל. ועוד איך. וכן יכולה להבין איך ניתן להיכנס למקומות רגשיים מאד קדומים ובעוצמה, אבל גם זכרתי שאנחנו אנשים מבוגרים ויש איזו דרך מאחורינו. נכון? נטע, הילה, עפרה, מימה, aya, גלי, לאה, שירה, סנופקין, סיגלללל, גולם, מיקה, קרןאור, רחל רחל, רוני וחנה שנראה היה שהצליחו (ופליז סליחה אני מסתכנת בפירוט שמות, כי יש מצב ששכחתי לרשום אנשים יקרים לי מאד) וכמו-כן, וותיקות יותר שאני עוד זוכרת, אך זמן רב לא ראיתי שהשתתפו כאן. נשמח לראות שגם אתן הצלחתן. ואביב לימדה אותי איך עושים סמיילים (תודה), אז שיהיה בכיף 😚😍❤ 🎹🎶 סוריקטה

הי גם מיכל, ראה ראיתי את הקושי שנכתב בשמך והובא על ידי אביב, את מאד נוכחת כאן. ממש אשמח לראות שאת מצליחה לעבור את הסיבוך הטכני. וממש מרגיע שיש כאן אדם (בחורה נחמדה וטובה, האמת) וכתובת לפנות אליה. וגם - הייתי מוסיפה, ואני כותבת זאת בעץ של במבי וגם עבורך, כי לעתים שתיכן מספרות שסביבתכן לא שיבחה את הישיגכם האינטלקטואליים. ייתכן שההטמטמות הזאת לכאורה היא סוג של הגנה. ואני חושבת שבשיחות מול הצוות המסייע כאן כולנו, או רובנו, מתנהגים כגדולים ולא כמו תינוקות חסרי ישע. שלכן, סוריקטה

כותבת והאצבעות רועדות... זה יגיע אליכם ? לא יגיע? שוב לא ישלח? לא מסוגלת יותר להרגיש את האכזבה,התיסכול,תחושת הדחייה.. כאילו מענישים אותי ומוציאים אותי מהכיתה... וואוו.. ואם זה כן יישלח אז אני רוצה לברך אתכם בשבת טובה ולומר לכם שההרגשה היתה איומה... זו אני במבי...

תודה על הרעיון.☺ אני פה,מיואשת כבר מלהיכנס לפורום. ד"ש לכולם.

שלום רוני וכולם, אשמח לעזור לכם להיכנס לפורום. בבקשה כתבו לי במייל או הגיבו לשרשור זה באילו קשיים אתם\ן נתקלים ואסייע כמיטב יכולתי. [email protected] תודה, הדס - תמיכה טכנית צוות דוקטורס.

תודה תודה תודה על היותך ועל המאמצים שאתה משקיע לייצב את המקום הזה

אחרי עשרות נסיונות להכנס וגם עשות פעמים יחד עם תמיכה טכנית כולי מלאה בחרדות נוראיות רוצים כל כך להיות כאן רוצים לשמוע מילים מרגיעות

הי ינשוף, אש על ההצלחה. יופי לראות אותך בדמותך כותבת בעצמך. כן ירבו. שלך, סוריקטה

ינשופי אהובה שלי ....את בפנים עכשיו נחכה שגם האחרות יצליחו ...חיבוק ענק ויופי שלא ויתרת יודעת כמה זה היה קשה ...

אודי אין לי כוח יותר אין לי כוח עשרות נסיונות להתחבר כאן עשרות מיילים לשרות טכני של דוקטורס אני עם חרדות נוראיות והבלאגן הזה מעצים את הכל קשה לי... החוסר יכולת להתחבר כאן משקפת את החוסר יכולת להתחבר גם בפנים רוצה שקט בראש.. שקט בנשמה, שקט שקט שקט

תנו אות חיים שנדע שעדין אתן כאן ...זה מרגיש כל כך לבד ...

הי אביב יקרה אני דווקא הצלחתי להיכנס בשם שלי (: תודה מותק בטח רק תראי בראשון אז שיהיה שבוע טוב!

שלום לכל גולשי הפורום! אתר דוקטורס נמצא בימים אלו בתהליך שדרוג מערכת הפורומים. במידה ונתקלתם בבעיות הרשמה או כניסה למערכת או מתנצלים על אי הנעימות וברצוננו לעזור לכם. אנא פרטו בשרשור זה מהן התקלות בהן נתקלתם או שלחו מייל ל[email protected]. תודה על שיתוף הפעולה! צוות אתר דוקטורס

קודם כל תודה שניכנסתם לכאן ותודה על המייל .. ובהצלחה בשדרוג. אישית הצלחתי להכנס מידי פעם יש הודעה של שגיאה במשלוח הודעות אבל מצאתי שלוחצים מספר פעמים זה נשלח . אין דרך להכניס משתמשים חדשים . כלומר מי שכתב עם מייל שהוא לא בשימוש ושכח אותו ורוצה להכנס שוב לא יכול בשום דרך דבר נוסף שניתקלתי בו עבור חברה . זה שהסיסמא שמאפסים במייל שנרשמו איתו ...עדין כותב לך משתמש לא ידוע . ניסינו מליוני סיסמאות במספרים באנגלית בסימנים ותמיד אותה תוצאה ..משתמש לא מוכר .

שלום אביב - תודה על הודעתך. 1. אני אשמח שתשלחי אלינו מייל בפעם הבאה שתתקלי בהודעת שגיאה בעת משלוח הודעה חדשה. 2. אשמח לקבל פרטים על המייל של החברה שלך (אפילו בפרטי) על מנת שאוכל לפתור לה את הבעיה. המשך לילה טוב וגלישה מהנה! צוות אתר דוקטורס

בקשר להודעת שגיאה אעשה זאת בשמחה והעברתי לבנות שיכולתי את המייל שכתבתם כאן ...בתקווה שתסדרו את הבעיה ומה עושים אם רישום חדש למי שאין מייל קודם ? המערכת רושמת לא מזוהה ולא נותנת לשלוח לאחר רישום .

שלום לצוות ותודה חמה על הנכונות לסיוע, איני מקבלת התראות במייל לתגובות להודעותיי בפורום זה כבר זמן ממושך, והייתי רוצה לבדוק אם ניתן איכשהו לסדר זאת. בתודה מראש, סוריקטה

היי סוריקטה, תודה על הודעתך. קיבלתי את פנייתך וטיפלתי בה. אנא בדקי שוב בבקשה. תודה, צוות אתר דוקטורס

שלום שוב, לצערי, כנראה שעדיין לא עובד מול הפורום הזה... לא קיבלתי התראה למייל... בתודה, סוריקטה

עצוב לי כל כך אודי .... אני כאן כל כך הרבה עסוקה בטכני ובקושי של הקבוצה . יודעת שזה כבד עלי ובכל זאת לא יכולה לעמוד מהצד ולא להושיט יד לעזרה . כמו לעמוד על סיפון אנייה ולראות אנשים טובעים מבקשים מפלט והגנה ולא להושיט מצוף...ברור ששומרת על עצמי ולא אקפוץ למים ללא חגורת הצלה ובכל זאת זה כל כך מעייף נפשית ההתעסקות עם הפורום... ואני זקוקה לפורום מאוד כרגע... באותו יום שנסגרה כאן הדלת הוא השתחרר...באותו יום גם התומכת הנפלאה שלי עזבה ויותר אין לי תמיכה כשאני יוצאת מהשעור הזה .. והשעור הזה כל כך מטלטל לא בטוח שלא מתחתי את החבל קצת יותר מידי זה העיר חלקים כואבים מאוד דכאוניים חלקים שכל הזכרון שלהם זה ..... והמטפלת עשתה איזה שינוי בעצמה ו...כל הפגישה הם לא הפסיקו לבכות שהיא נעלמה וזאת לא היא ..אודי עייפתי באמת עייפתי מלהיות אני ... די זה יגמר פעם . אודי זקוקה למילים רכות שייתנו לי כוח ....תודה שאתה כאן

הי יקרה, גם אותי העניין הזה מטריד ברמה שממש מסיחה לעצים אותי ממעשי היומיום. אבל לגמרי הלכתי לישון בלילה והפרדתי. כן, כדי לשמור על עצמי. מנסה לומר לעצמי, שתפקיד הסיוע בידי אנשי ההצלה (התמיכה של דוקטורס) ולי אין כלים. עצובים המקומות אליהם נכנסנו. דמיינתי לי פקק תנועה של כלי רכב. מכוניות. אולי גם קטנועים ואופניים, ובו דווקא שתינו הצלחנו לעבור כי אנו הולכות רגל. גם לי עצוב לי מאד מאד על הפגיעה של אנשים פה. מאד. ואני גם כועסת. אבל אני רואה שמאד מנסים לעזור במערכת וזה מחמם את הלב, מרגיע ומשקיט. לפי שעה. אני אתכם, סוריקטה

סוריקטה ..האמת ובכנות זה לא הפורום שמטלטל גם אני ישנתי בלילה ,וכן עכשיו שיש למי לפנות מקווה שכולם יסתדרו מולם ..זה בדיוק ואפילו יותר המקום הזה שבמבי דיברה עליו. קשה לי באמת להיות אני עייפתי. כל דבר טריגרי הכל מפצל ומטלטל..המטפלת שינתה משהו קטן שעה שלמה הם (הקטנים) בוכים ואומרים לה שזה לא היא ...וזאת רק דוגמא אחת מיני רבות ואני יושבת שם שומעת את עצמי בקול של ילדה בוכה על שטות כזאת .. נותנת להם מקום נותנת מקום לתסכול שלי מול הטרוף שלי עצמי . ומצד שני יש תפקוד עבודה בית לימודים הכל בקונטרול בשליטה מלחמה פנימית אין סופית ...עייפתי באמת ואני שמחה שאת שומרת עלייך שבת טובה ...

הי שוב, רק לומר סליחה שנכנסתי למקום ההוא, לא ידעתי בכלל שאני שם, הטלפון הקפיץ אותי ללא ידיעתי, וההודעה נשלחה בטעות. איני קוראת, מחטטת או חופרת במקום שהוא החלקה שלך. אני ממש מצטערת שזה קרה. אשתדל גם להיות כאן פחות. ומסתבר שבאמת לא ידעתי איך לעזור כאן. סוריקטה

את השתגעת ...את רצוייה כל כך גם שם חלקת אלוהים קטנה הרחק מעיני טרול ים וכאלה ....לא מפנייך . בבקשה יקרה שלא תעיזי להיות כאן פחות ...ואף אחד לא באמת יכול לעזור לבנות רק צוות דוקטורס.

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף 20 תווים 15:05 04/01/2017 | מאת מיכ... את זה ניסיתי לשלוח לאודי וכשלוחצים על שלח לא שולח אחרי מאמץ של הרשמות מחדש, מישהו יכול לשלוח לאודי????? אוףףףףףףף אביב סליחה לא רוצות לגרום לך לבלאגן. פשוט העתק הדבק יעזור כאן :( הי אודי וכולן, אני מיכ, מנסה לשלוח שוב ושוב...הבעיה שלא שולח יותר הודעות, אינו מכיר במייל, כותב "המייל אינו קיים במערכת" ועל כן אינו יכול לשלוח למייל את הסיסמא. כך שנרשמת מחדש ולהרשם מחדש לא נותן לשלוח. או שכותב "לא מוגדר" ועדיין לא מפרסם ...גם לבמבי וינשוף, מתכתבות בפורום ההוא לשם כך. בעייתי מאוד. על כן ההוראות שכתבת אודי, כבר ניסינו מזמן רק שהמערכת פלטה אותנו, לא מכירה בניק שלנו וכו'...מתחרפנת כבר, כך גם במבי וינשוף די מייאש. אולי ישלח היום? מנסה שוב, מסבירה אודי שלנסות זה אומר להרשם מחדש כי אינו יכול לשלוח לנו למייל אינו מכיר בנו בכלל!! אם קלט, ומקווה שלא כותבת שוב לשווא, אז שלחתי הודעה שאני מתמסכנת מולה, שכנראה ע"י מסכנות אני מנסה לקבל אהבה וזה מייאש אותי ואני שונאת את עצמי ככה, מלכוד....היא אמרה שאכתוב לה 2 דברים טובים שקורים לי במשך השבוע כי בד"כ הייתי כותבת כשרע ולא כשטוב..... מרגישה שאין מקום לכאב או בכי בטיפול וזה בכלל פרדוקס כי לטיפול, באתי כדי לפתור ולקבל הכלה ואמפתיה וכאילו אינה מוכנה לקבל יותר ככה......לא יודעת עצוב שכך ולא אוכל יותר לכאוב בטיפול אולי בגלל זה...אז לשם מה אני שם? מבולבלת שוב..... מיכ

דברי איתה על הדברים יש מקום להכל וכלום לא שחור ולבן ... מקווה שתוכלי לשוב ולהכנס בקרוב

אביב יקרה !! וכולכם ואודי .... :(((((( 10:54 04/01/2017 | מאת במבי פצוע אביב ,בוקר טוב ומבורך לך.. לא, לא כועסת עלייך.. מבינה את המקום ממנו בחרת להביא את ההודעות שלי באופן מצונזר.. אביב, רוצה לומר לך שאני מלאת הערכה אלייך על התפקיד המטורף שלקחת עכשיו על עצמך בכדי להקל ולנסות "לחבר" את הבנות המנותקות מהפורום.. אגב אביב.. מעניין... ההתנתקות הכפוייה של הרבה בנות כאן והנסיונות שלך "להחזיר ולחבר" כדימוי ומקבילה להתמודדות המרכזית שלך בה את משתפת אותנו... התפקיד הזה מוכר לך.... :) ושוב אביב מבקשת ממך להעתיק את כל ההודעה לפורום של אודי בסדר ? ומתוך הבנה לצורך שלך לשמור על המקום הזה נקי ויחד עם זאת לשמור על הצורך שלי בשליחת הודעה שלימה ללא צינזורים אני לא מציינת איפה את מצליחה לקרוא את ההודעות שלי אך מבקשת ממך אם זה בסדר להיות "חוט מקשר" עבורי ולשלוח את כל ההודעה בסדר ? (כולל מה שכתבתי עד כה) אודי :(((( נכון אפשר להשתגע ? פעלתי כפי שכתבת וכניסה לרשומים שאתה כותב בסעיף 3 מופיע אצלי בצד ימין ובסעיף 4 כשאני מזינה את המייל איתו נרשמתי באתר מופיע לי : " כתובת המייל אינה קיימת במערכת" . וכשאני מנסה באופן אחר להיכנס דרך האפשרות של "עדיין לא רשום" ונרשמת מחדש ההודעה לא נשלחת.. עשיתי המוני המוני המונים של נסיונות כאלו שמגבירים בי הרגשה של מטומטמת, של חוסר אונים ,לא מובנת ולא מבינה ובעיקר הרגשה איומה של יתמות שמנסה בכל הדרכים להיכנס הביתה והדלת נעולה בפני.. מנסה לדפוק, לצלצל בפעמון, לדחוף בכוח את הדלת אך הדלך נשארת נעולה. בלית ברירה הולכת מרושלת,שיער פזור ולא מסורק בגדים מרושלים ומלוכלכים,אף מנוזל ונעליים קרועות שהשרוכים פרומים.. נודדת מבית לבית מפורום לפורום כך סתם.. יתמות... :(((((((((

במבי מקווה שתצליחי להכנס כמו ינשוף דברי איתם בתמיכה ואני אמשיך לבדוק שם עבורך...

עוקבת מרחוק... רואה את הבלאגן עם המע' החדשה, אז רציתי לוודא שאני עדיין קיימת כאן

יופי. עוד הצלחה. בזכות הבייגלה? שלך, סוריקטה

הי. אם נתקעים ואתם מקבלים הודעות שגיאה - נסו לסגור את כל החלונות של הפורום (לא רק רענון). זה סוג של אתחול. ואז לפתוח חלון חדש ולהיכנס לפורום. עבד לי בשימוש בדפדפן גוגל כרום. גם במחשב וגם בטלפון. החרו את כל הטקסט והעתיקו לפני הפעולה. כך התוכן גם יישמר בלוח. אולי... סוריקטה

גם את זה ניסיתי בשביל ינשוף ...מה שכן עולה לי רעיון לנסות מהאקספלוייר .. יש לפעמים שרק זה עובד במערכות מסויימות ...אנסה ממחשב כשאגיע אליו

הי אודי היקר, הסבר נפלא ומדויק. אהבתי. אבל הבעיה היא, כנראה, עם מי שמלכחתילה נרשם עם מייל פיקטיבי. ואז, אין כתובת אמיתית לשלוח אליה את הקישור לאיפוס. הייתי מנסה להציע להירשם מחדש עם מייל אמיתי ושם עם איזו תוספת קטנה לשם המקורי (אות או מספר ואולי לא סימן פיסוק וכד'). הייתי מנסה בעצמי לראות איך זה עובד, אבל החלטתי שממש לא טוב לי לפתוח שני שמות (על אף שיש לי כמה וכמה כתובות מייל פעילות). מאמינה שסבלנות תסייע. קחו אוויר יקיריי. שלכם, סוריקטה

סוריקטה מיילים אמיתיים ואלה שנרשמו איתם מראש. בכל מקרה גם כתיבה של מייל חדש וכניסה בשם אחר לא מתאפשרת ...

אודי ניסינו...זה לא עובד לא פעם ולא פעמיים עשרות פעמים... מידיעה מינשוף במבי ומיכל ...

חשבתי על רעיון אם נראה לך תעלה את ההודעה הזו ואם לא אז לא ... כדי שנדע שכולם בסדר אני אפתח מייל ייעודי ומי שירצה ישלח הודעה ואני אעביר אותה לכאן. אתה מכיר את ה"נשמות" הפועלות מאחורי הקלעים אם נראה לך שזה יהיה לי עמוס וטרולי מידי אז לא .. אני מוכנה להשקיע את הזמן והמאמץ עבור האחרים אבל רוצה לשמור על עצמי . לשיקולך .....אביב

הי אביב, עלו במוחנו רעיונות דומים. גם אני כל כך חפצתי לגשר ולקחת סוג של אחריות שכזו. המילה אחריות חמקמקה כאן, אולי. בהמשך, חשבתי שאולי כדאי לתת לאנשים לחוות את התסכול ובסופו של דבר להצליח מול עצמם. מאמינה שזה יחזק כל אחד ואחד (אחת ואחת). מאמינה באנשים שיצליחו, וידי שלוחה מכאן. גם אני מרגישה חוסר אונים. וממתינה. באהבה, סוריקטה

אשה מדהימה מתנצלת יקרה באמת כל כך כואב לי שנשארת בחוויה של נוקשות מולך .. לא זאת הייתה הכוונה יודעת למה נשמעתי ככה המילה ויכוח עוררה את כל החלקים מרבצם גם הקשים יותר . מילה מורכבת קשה . גם הקושי שלך לקבל כך בהרגשה שלי שבאמת יש עבורי סכנה בהכנסות לפורום . יש מחיר כבד עד מאוד בלחיות בערוץ כביכול נורמטיבי בית זוגיות ילדים עבודה לימודים וכאלה בעודך בערוץ השני נפגע נפש ... הערוץ הנורמטיבי כביכול חי במקביל לעריץ השני בלי נקודות ממשק בנהם .. אישית אצלי ידוע על טיפול ועל נפגעות אבל בקטנה ולא מעבר ...יש כאלה שאני מכירה שגם זה לא ידוע. קושי רב יקרה קושי שלוקח מחירים כבדים ..חיי שורד חיים לא פשוטים כלל...מי כמוך יודעת. ובנוסף תקופה לא פשוטה מאתגרת כמו אצלך חוטים חשופים קצוות פרומים ...והפורום בעצם רק אנחנו כאן כותבות בצורה כביכול רגילה ...והדיונים הם רק איך נחזיר את הבנות ... כלום מהקושי הרב באמת סליחה יקרה בטוחה שאת מקבלת וזוכרת שיש אחר שונה .. כל מה שרציתי להגיד לך שזה לא ויכוח זה שיח ולא על פרוק וחיבור או מחשב וכאלה זה שיח על קושי אמיתי אמיתי ועל התמודדות יום יומית קשה וכואבת ...השרדות ....אוהבת שולחת חיבוק אם נכון לך . האמת שיש בי משאלה להעלם מכאן ואני יודעת שגם לך ...אבל צודקת במבי שכתבה לי שאנחנו משאירות את הבעירה כאן שלא ידעך בכלל... .ואת יודעת חשבתי איך זה מכולם דווקא אני ואת נשארנוכאן ללא פגע.. סורייאליסטי משהו אולי בכל זאת היה שווה להנכיח את עצמיינו כל הזמן.😊☺

הי אביב, אכתוב בפירוט אם אצליח, מאוחר יותר. אני כבר בעבודה. ביום עמלי הארוך. אנסה לסייע מכאן ככל יכולתי. אני בוחרת להישאר כאן כי רק פה יש לי כינוי קבוע ומוגן. כתבתי גם כמה תגובות המשך, למי שירצה לעיין בינתיים. בוקר, חיבוק, סוריקטה והיי, בטלפון רואים רגשונים :-) חח

הי אודי, גם אני מקווה שיותר אנשים יצליחו להתחבר. ומחכה שיתמלא כאן בקולות. והייתי חפצה לראות עצים ענפים (עכשיו אולי ניתן לראות את הענפים בכל אמצעי, אני חושבת). לו יכולתי, אבל אפשר לדמיין, הייתי ניגשת ליד כל אחד ואחד (אחת ואחת), ליד המחשב (או אמצעי אחר) ומנסה לעזור להירשם, להתחבר, להתגבר על תקלות טכניות. עזרתי כך בעבר לאנשים ולקחתי לי תפקיד שכזה, כשעבדתי במשרד. והיום, אולי גם כאן, נדמה לי שאני מנסה לקחת תפקיד של תיקון והפרדה. איני יודעת אם זה מתאים. איני יודעת מתי אבחר להיות כאן או לאו. ס"ה אני כנראה בריאה יותר יחסית, ואני עוד בטיפול משמר, מכייל את המשקפיים שנבנו במשך תקופה ארוכה קודם. להתראות, סוריקטה

ינשוף מוסרת שהיא מאוד מתגעגעת , היא לא מצליחה לאפס את המייל - ניסינו בכל הדרכים האפשריות ....כולל שכחתי סיסמא מלא פעמים ... היא תשמח למילים מחזקות ממי שכאן קורא ...ומצליח להגיב מעבר לאיפוס המייל ניסיתי לפתוח מייל אחר ולרשום את ינשוף דרכו המערכת לא מאפשרת לחדשים להרשם לפורום גם לא ממחשב ....לצערי אני פוחדת שזה גם מה שקורה עם הבנות האחרות ...אז מכאן שולחת לכן כוחות ואל תתייאשו ...אתן בליבנו ואיתנו גם אם כרגע זה מרגיש בחוץ ....

וגם בכוחות הבנות האחרות כאן. במבי אחותי, קראתי גם אותך. אלליי עם מה שקורה כאן עם השדרוג. וזו המערכת היחידה דרכה אנו בקשר, כשאין דרך עוקפת מספקת, כנראה (בשונה מקשרים מסוימים במציאות). וכשאני חושבת על זה - גם עם המטפל יש לי קשר ורק מולו ולא דרך דמויות אחרות שותפות. אם משהו קורה לו ואינו מתקשר, אז... שלכם, סוריקטה