פורום פסיכולוגיה קלינית

שלום רב, רציתי לשאול שתי שאלות בנוגע ליחסי מין. אני בן 20 והתחלתי לקיים יחסי מין לפני כחצי שנה עם חברתי הנוכחית שהיא במקרה ב11 שנים מבוגרת ממני. יחסי המין שלנו ראו עליות וירידות, ונתקלתי גם במקרים של אי תפקוד מיני מהצד שלי, ואני יודע שזה פסיכולוגי כי במקרים אחרים יכלנו לעשות את זה אפילו כמה פעמים בלילה. האם יכול להיות שחרדת ביצועים היא הבעיה בגלל הידיעה שאני חסר נסיון יחסית לחברתי? השאלה השניה שלי היא בעיה של שפיכה מוקדמת (כנראה בגלל שהתחלתי לקיים יחסי מין מאוחר יחסית). הפתרון היחיד שאני הצלחתי למצוא זה לאונן לפני או שלסיים עם הפעם הראשונה מהר ולהתפנות לשנייה. שמעתי שיש דרכים לטפל בזה באחוזי הצלחה גבוהים מאוד. ורציתי לדעת במה מדובר.... אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי כי כרגע אנחנו לפני פרידה בגלל נושא כאוב זה.

שמעת כבר על "קליניקה און" ? יש להם פרסומות ברדיו ובעיתונים והם מתארים דוגמאות בדיוק כמו שלך . סביר מאוד שהם יעזרו לך . חשוב מאוד שתפתור את הבעייה כי היא עלולה לחזור לך גם במקרים אחרים . באהבה .

לאלמוני שלום רב בעיניין החרדות הקיימות לנוחכ התחושה שאתה חסר ניסיון בהחלט יכולות לעורר קשיים בתפקוד המיני, החרדה עצמה יכולה להטריד ולהוריד את רמת הפניות למיניות עצמה, כמובן שהדבר תלוי גם בכיצד בת זוגתך מקבלת ומבינה את החרדות הללו. בנושא השפיכה המוקדמת אולי כדאי שתיפנה לאיש מיקצוע בתחום (סקסולוג), למרות שלדעתי השיטות שציינת טובות, אם הן אכן מועילות. בברכה שי קולין

שלום הנני בן 40+ נשוי עם ילדים. בחודשים האחרונים הנני חש חרדות לגבי פרנסה בעתיד, מצוקות ותחושת מחנק של אין מוצא, וכל עינין אפילו שולי הדורש טיפול נראה כמשימה בלתי אפשרית כמעט . כל זאת בעיקר בשעות הבוקר מרגע שהנני מתעורר , בסביבות השעה 6 בבוקר ( בלילה הנני ישן רגיל- לא מתעורר) ועד שעות אחר הצהרים ( לפעמים ההשתחררות מן המצב היא רק בשעות הערב או אפילו הלילה) . .באותן שעות אנני מסוגל להכניס לפי דבר מלבד מיים . מה עושים ? כיצד מטפלים?

אני רק בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ואינני מתיימר להחליף עונה מקצועי אבל מניסיוני אני עונה לך תשובה וקח אותה כתשובה של חבר טוב : נסה להגביר את המודעות לעצמך מה קורה לך באותם זמנים בהם מתחזקת החרדה . הרי יש הגיון ותהליכים העומדים מאחורי הזמנים האלה , ובידך אפשרות לעלות למודע ולהבנה את מה שאתה חש בתוכך . אני עומד להמליץ לך כעת על דרך פשוטה והמוכרת גם כיעילה כדי שתנסה . אתה מוזמן לנסות את התרגיל ( עפ"י ספרו של נתנאל ברנדן ) : כל שעליך לעשות הוא להשלים משפטים כל יום בלי שהות לחשוב . אפשר לסיים בכל דרך , כל סיום הוא טוב . לפחות שישה סיומים . החובה היחידה שהוא יהיה תקני מבחינת התחביר . משפטים אלה מסייעים לשיפור חיים מודעים יותר : בבוקר :השלם במהירות : "משמעותם של חיים מודעים בעיניי היא ______________" "אם אגביר היום ב 5 אחוז את מודעתי בפעולותיי ____________" "אם אגביר היום ב 5 אחוז את מודעתי במערכת היחסים החשובה לי ביותר ____" אם אגביר היום ב 5 אחוז את מודעתי ב (כאן תרשום את הבעיה המטרידה ביותר) __" בסוף תחזור להמשך שיגרת היום ... בסוף היום, שוב , חוזרים למשפטים ורושמים שישה עד עשרה סיומים למשפטים הבאים : "כשאני מהרהר כיצד הייתי חש אילו חייתי במודעות רבה יותר ________" "כשאני מהרהר במה שקורה שאני מגביר ב 5 אחוז את מודעותי בפעולותיי _____" וכך הלאה לגבי מערכת היחסים והבעיה המטרידה ... זהו . הבנה של התהליכים היא קריטית וחשוב שלא תיתן לזה להחמיר . אני משוכנע שאתה תמצא אחרי חודש חודשיים את הגורם לבעייה בעצמך . אני מאחל לך הצלחה בהתמודדות עם האדגר החדש אליו נקלעת . באהבה .

אדון נכבד, במכתבך תארת כי בחודשים האחרונים אתה סובל מיקיצה מוקדמת, משינויים במצב רוחך במשך היום, מתיאבון ירוד, ממצב רוח ירוד ומחרדות. סימנים אלו יכולים לנבוע ממגוון רחב של סיבות, אך יש לשלול בראש ובראשונה תחילתו של אירוע דכאוני. אירועים דכאוניים הם מצבים שכיחים ביותר, ומופיעים בכחמישית מהאוכלוסיה. הסימנים הם הפרעות בשינה, במצב הרוח, בתיאבון ועוד. אני ממליץ לך לפנות למרכז לבריאות הנפש הקרוב למקום מגוריך באמצעות רופא המשפחה שלך, או לטיפול במסגרת פרטית. ברור ממכתבך כי הסימפטומים מעיקים עליך, וזכותך להרגיש טוב יותר. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

מהם הסיכוים במקרה של סכיזופרניה קלה לחזור לתפקוד מלא או כמעט מלא והכונה לחזור לעבודה רגילה, קשרים חברתיים ותפקוד רגיל?

לגב' עצמון שלום רב. סכיזופרניה היא אחת ממחלות הנפש הקשות ביותר. עם זאת ישנם כאלה המסוגלים, למרות הקשיים, לשמור על תפקוד, לפחות ברמה סבירה. במחקרים ארוכי טווח נמצא כי כשליש מהמאובחנים כסובלים מסכיזופרניה שומרים על תפקוד טוב. הגורמים אשר קובעים זאת הם גיל תחילת המחלה (ככל שהוא מאוחר יותר, כך טוב יותר), תפקוד טרם תחילת המחלה (ככל שהוא טוב יותר, כך טוב יותר), היענות לטיפול, המערכת המשפחתית ועוד. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

שלום רב, לפני מספר שנים ישב לידי רופא שטען כי אני מודע לכך שאני זז כל הזמן או מניע ידיים או רגליים ללא הפסקה הוא טען שנתן לטפל בזה למי צריך לפנותעם הבעיה הזו. שאני מודע לה מאד אך לא בשליטה בתודה מיכאל

למיכאל שלום. ממכתבך עולה כי מדובר בבעיה הקיימת מזה זמן רב והכוללת הנעה בלתי רצונית של כל ארבעת הגפיים. למרות שהנעה "עצבנית" של הרגליים בעיקריכולה לנבוע ממצב נפשי, נראה כי במקרה שלך מדובר בבעיה נוירולוגית. אני ממליץ לך לפנות ראשית לרופא המשפחה וממנו לנוירולוג. במידה ולא ימצא מקור נוירולוגי לבעיה, יש מקום לנסות ולברר גורמים נפשיים. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

שלום רב ילדתי שהיא כבת 6 עוד מס' חודשים מדברת לא ברור ובהברות. בתחילת הטיפולים היא אובחנה כדיספרקסית אבל לאחר תקופה של שנתיים המטפלים קבעו שהיא לא דיספרקסית ונכון לעכשיו אין לה אבחנה ברורה. בתחילת הטיפולים חשבו שהיא אוטיסטית אבל גם זה נשלל. היא נמצאת היום בגן שפתי ומטופלת בריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגית ורכיבה טיפולית על סוסים. לפני מס' חודשים שהיא התחילה להתבטא יותר טוב היא התלוננה על רעש שהיא שומעת בעוצמה רבה. לקחנו אותה לרופא בחיפה בשם ד"ר פודושין והוא אמר שאפילו אם היא שומעת יותר מדי טוב אז אין טיפול. לא התייאשנו והתחלנו לחפש באינטרנט ועלינו על שיטת טיפול בשם "טומטיס" שיש בחו"ל. בחומר שקראנו ברשת טוענים שיש קשר ישיר בין שמיעה יותר מדי טובה לבין דיבור לא ברור והברות. שלחנו דואר למרכז בקנדה והא הפנה אותנו למרכז שנפתח בסוף החודש בישראל. שאלתי היא האן אתם מכירים את השיטה הזאת, האם היא ממולצת, האם אין נזק בטיפול והאם יש פתרון רפואי אחר לבעיות של ילדתי. לציין שהיא מטופלת מגיל 1.8 בהתפתחות הילד. ערכנו בדיקת שמיעה מיוחדת במכון ברעננה ושם גילו שהיא באמת שומעת יותר מדי טוב. צורת הטיפול זה הקלטת קול האם והעברת הקול במסננים מיוחדים שהמטופל שומע את הקול כאילו הוא נמצא "ברחם האם" ויצירת איזון מחדש של כל מערכת השמיעה. נכון לעכשיו במכון להתפתחות הילד לא יודעים ל"הצביע" על האבחנה המדוייקת של הבעיה.

לשי שלום רב, לצערי, אינני מכיר את שיטת הטיפול אותה ציינת. העובדה כי גם שבמכון להתפתחות הילד לא יודעים להצביע על הבעיה יכולה, במובן מסויים, לעודד. אם אכן הבעיה נעוצה בשמיעה, שהרי טיפול מתאים יכול לסייע. האם פנית לרופא א.א.ג? מאחל לבתך התפתחות מהירה, ותקינה. ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

שלום . בשל חוסר תקציב אני דוחה טיפול אינטנסיבי בהתקפי חרדה אותם אני חווה לעיתים לא נדירות , לצערי . אני ניסתי לעבור ביו פידבק ואני תוהה על יכולתו של טיפול פסיכודינמי לטפל בבעיות חרדה . ההתקפים הולכים ונשנים בעיקר בשל הפחד הגדול שהתקף יתרחש . אני בעל מודעות רבה לעצמי ומנסה בעצמי שיטות שונות של עבודה על עצמי ברמה קוגניטיבית וכן בהרפיות והן אכן מועילות ברמה מסויימת כאשר אני מתמיד , אבל בזמני משבר כאשר אני ניצב מול אדגרים בחיי שבהם אני מטיל ספק ביכולות שלי להתמודד , אני מתמודד עם מצבים מביכים בהם אני מתקשה לסדר את נשימותיי , קצב פעימות הלב הולך וגובר , אני מתכסה זעה קרה וענן שחור של אי יכולת לחשוב עוטף אותי . כמעט 3 שנים ששאלת המיליון שלי היא האם ניתן לסיים את הסיוט ? ייתכן וגם תשובה חיובית תעזור כי אני לעיתים מתחזק שאני משלים עם המצב , עם החרדות ועם מה שאני . כמו שהתחלתי לספר , יש לי בעיית תקציב ואני רוצה לדעת על טיפול יעיל שתמורתו אתן בזמן השקעה במשהו אחר ( מעבר לשעות העבודה יום - יומיים בשבוע כמה שעות בערב ) אני רוצה לדעת אם משהו מכיר קבוצת תמיכה , אני אשמח להשתתף , שוב ללא הוצאות גדולות ). אני אשמח לשמוע כל רעיון, כי כיום הדבר מפריע לי בקידום מטרות בחיי , בעיקר באלה הקרייריסטיות . מבחינה חברתית , משפחתית הכל כשורה . אני מודה מראש ומברך בחום את כל נותני העזרה המקצועית והאישית כאן באתר , ורוצה מעומק ליבי לחזק את כל קהילת הרופאים במאבקם הנכון והצודק לשיפור תנאי עבודתם. בברכת חג שמח . עילם .

עילם : זה פשוט מהמם כי מה שאתה מתאר זה בדיוק מה שהיה לי ולי אפילו היה יותר גרוע וזה עבר לי ( ברוך השם ) כל תודותי הם לאלוהים האדיר והנפלא... ואני מוכן לעזור לך... ( בעזרת השם זה יעזור ) שלח לי את המספר טלפון , או דואר אלקטרוני אל : [email protected] ואני מתפלל שזה יעזור ...

כיצד ניתן לבדוק מתי מפתחים תינוקות קביעות גודל? מהי החשיבות הרגשית של רכישת קביעות הגודל וקביעות הצורה?

אילן שלום רב, אייני מבין ממכתבך לאיזו קביעת גודל התכוונת. האם לגודל של הגוף? היקף ראש? איברים מסויימים? אנסה לענות במידת יכולתי במידה ותפרט יותר. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

אילן שלום רב בקוראי את מכתבך בשנית, עלתה האפשרות כי התייחסת ליכולת של ילד להעריך גודל של עצמים. האם לכך כוונתך? ד"ר אילן טל

כן, כוונתי היא ליכולתו של התינוק להעריך גודל וצורה של עצמים גם כשהם נמצאים ממרחקים ומזוויות שונות.

לד"ר שלום, האם מותר לתת למישהו שנמצא בתת משקל חמור - 43 ק"ג לגובה 1.74 ובנוסך לך יש לו מערכת חיסונית חלשה יחסית. כדורי שינה שאמורים לפתור בעיה של הפרעות שינה על רקע של התקפי חרדה? והאם באמת הכדורים לא ישפיעו על העירנות במשך היום ? (או שלא קיים מצב כזה, והכדורים יכולים לגרום לתפקוד ירוד יותר במשך היום) . בתודה מראש, טום .

טום שלום רב. עקרונית ניתן לתת טיפול על ידי כדורים מקבוצת הבנזו-דיאזפינים ("כדורי שינה") גם לאנשים שמשקלם נמוך, במידה והמינון מותאם למשקל הגוף. לא ברור לי מהי הסיבה למערכת חיסונית חלשה או למשקל הנמוך עצמו, אך התקפי חרדה שלעצמם לא גורמים להפרעות בשינה. הטיפול על ידי הכדורים הללו יכול לגרום להפרעה בעירנות גם במשך היום, תלוי באיזה סוג של כדור מדובר. במידה ומדובר בכדור הפועל לזמן קצר (בונדורמין, קסנקס) והנלקח בלילה, תתכן רק השפעה מינימלית על עירנות במהלך היום. אני ממליץ בחום לשאול את כל השאלות, שוב, את הרופא שממנו קבלת את הטיפול. אנא ודא כי אכן הבנת את תשובותיו, ובמידה ולא זכותך לשאול שוב ולקבל הסבר מלא לגבי התרופות שאתה מקבל (אם אכן המדובר בך). תרגיש טוב! ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

הייתי רוצה לדעת לגבי אדם עצבנ מאד שמטופל ב2 lorivan בכל יום - בימים של מתח רב ישנם כאבים בדמוי עקיצות ולפעמים כאב חד במשך יום שלם וכל פעם במקום אחר בראש האם לדעתך יש קשר בין העצבים לתופעה והאם יש צורך בטיפול נוסף? תודה

גק שלום רב. לוריבן היא תרופה מקבוצת הבנזו-דיאזפינים הניתנת בעיקר לטיפול בהפרעות חרדה ולצורך שינה. לעיתים, היא ניתנת לטיפול בהפרעות סומטיציה: כלומר במצבים בהם אנשים מרגישים מחושים גופניים שמקורם מתח אוו תהליכים נפשיים אחרים. לפני תחילת הטיפול, יש ראשית לשלול כל בעיה גופנית שהיא. רק לאחר שבוצעו הבדיקות המתאימות ע"י רופא המשפחה, ובמקרה שלך גם נוירולוג, ניתן יהיה להסיק שמדובר בכאב ממקור נפשי. להפרעות הסומטיציה הסתמנות מגוונת, כלומר מתח יכול להתבטא במגוון רב מאד של מיחושים גופניים. באם אכן מקור המיחושים הוא מתח, שהרי טיפול ע"י לוריבן במינון שציינת עלול לסייע. אם הטיפול לא מסייע, יתכן שלמרות הכל כן מדובר במשהו גופני, או שהטיפול הנ"ל לא מתאים ויש צורך בטיפול שונה (כדוגמת טיפול ע"י תרופות חוסמות סרטונין). לעיתים, למרות טפול תרופתי, לא מושגת הקלה. לעיתים ניתן לשקול במקביל טיפול בשיחות: בגישה התנהגותית קוגניטיבית או בגישה דינמית. ובמידה והתחלת ליטול לוריבן, ע"פ עצת רופא, נראה כי עליך להתמיד בטיפול זה כעת. במידה ולאחר מספר ימים לא תחוש הקלה, יש מקום לפנות שוב למי שרשם לך א הטיפול ולהתייעץ עימו. מאחל לך כי תרגיש טוב!

גק שלום רב. לוריבן היא תרופה מקבוצת הבנזו-דיאזפינים הניתנת בעיקר לטיפול בהפרעות חרדה ולצורך שינה. לעיתים, היא ניתנת לטיפול בהפרעות סומטיציה: כלומר במצבים בהם אנשים מרגישים מחושים גופניים שמקורם מתח אוו תהליכים נפשיים אחרים. לפני תחילת הטיפול, יש ראשית לשלול כל בעיה גופנית שהיא. רק לאחר שבוצעו הבדיקות המתאימות ע"י רופא המשפחה, ובמקרה שלך גם נוירולוג, ניתן יהיה להסיק שמדובר בכאב ממקור נפשי. להפרעות הסומטיציה הסתמנות מגוונת, כלומר מתח יכול להתבטא במגוון רב מאד של מיחושים גופניים. באם אכן מקור המיחושים הוא מתח, שהרי טיפול ע"י לוריבן במינון שציינת עלול לסייע. אם הטיפול לא מסייע, יתכן שלמרות הכל כן מדובר במשהו גופני, או שהטיפול הנ"ל לא מתאים ויש צורך בטיפול שונה (כדוגמת טיפול ע"י תרופות חוסמות סרטונין). לעיתים, למרות טפול תרופתי, לא מושגת הקלה. לעיתים ניתן לשקול במקביל טיפול בשיחות: בגישה התנהגותית קוגניטיבית או בגישה דינמית. ובמידה והתחלת ליטול לוריבן, ע"פ עצת רופא, נראה כי עליך להתמיד בטיפול זה כעת. במידה ולאחר מספר ימים לא תחוש הקלה, יש מקום לפנות שוב למי שרשם לך א הטיפול ולהתייעץ עימו. מאחל לך כי תרגיש טוב! ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

אני לא יודע אם ציינתי כי אנ נוטל תרופה זו -lorivan מזה 14 שנים רצוף. הטיפול עוזר לי באופן די טוב -והשאלה היתה לכ=גבי כאבי ראש מקומיים חדים אשר משנים את מיקומם לעיתים מידי שעות ולעיתים מידי יום-אולם הם באים האותו יום שבו אני מרגיש מאד מתוח או במצב של חובת הוכחה במיקצועי הדורש ממני מתח רב ו והרגשת אחריות גדולה מאד וגורמת לי גם למין רחוף -כאילו יש לי נעליים מצמר גפן ולא רצפה קשוחה- שוב אני מדגיש שהדבר קורה לי מזה 14 שנה ברציפות ללא אפשרות טיפול מסויים שיעצור את התופעות הנ"ל -או את נקודות הכאב בראש המשנות מיקום? מה לדעתך המלומדת דוקטור יש או צריך לעשות -הנני כבר כבן 44 -בריא בדר"כ. תודה שוב

הנני בן 44 , הולך מידי יום 15 ק"מ במהירות 6 קמ"ש . לחץ הדם שלי 110/70 בבקר , דופק 60 במנוחהץ בזמן הליכה מהירה אני מגיע לדופק 120-140 ולאחר מנוחה בת 2 דקות יורד ל- 100 וגם לפחות מזה . הבעיה שלי שלפעמים יש ימים שהלב כאילו מחסיר פעמיה וזה קורה פעם ב- 30-40 פעימות ומצב של יום שאני מאד עצבני -האם יש קשר? עשיתי ארגומטריה ואמרו לעשות אולטראסאונד בלב-אמרו-תקין.אין לי כל כאבים אבל לפעמים אני מרגיש לאחר פעילות יתר של 20 קמ ביום חם מאד מין מועקה בחזה - אני בודק דופק נמוך 60 לחץ יורד גם ל-100/65 האם יש צורך לדאוג או לא להתיחס לנושא-אולי המועקה בחזה נובעת ממאמץ יתר של הריאות ??? אני מצטער על פירוט כל כך ארוך -מצפה לתשובה בכבוד רב ותודה מראש

יקי שלום רב. ראשית, אני מתפעל מן הפעילות הגופנית הרבה שאתה עושה, ונראה כי בריאות הגוף היא נושא אשר מעסיק אותך. שנית, לפי התיאור במכתבך אתה מרגיש מועקה בחזה רק לאחר מאמץ. מועקה המופיעה רק לאחר מאמץ כנראה נובעת מתגובת הגוף למאמץ ולא ממקור נפשי. ברוב המקרים, מועקה הנגרמת גם ממקור נפשי תופיע גם בזמנים אחרים. האם הגברת מאמץ לאחרונה? האם חל איזשהו שינוי במצב בריאותך? שלישית, אתה מדווח כי לעיתים הדופק יורד עד ל 30 פעימות לדקה. מצב זה אינו תקין והוא דורש בירור מתאים. כמו כן ציינת כי הדופק לעיתים יורד עד ל 60 פעימות בדקה, בזמן מאמץ, גם עובדה זו דורשת בירור. לפיכך אני מבקש ממך לפנות לרופא המשפחה שלך עם הנתונים הנ"ל ולהשלים בירור. נראה כי בדיקת הולטר: הבודקת דופק במשך 24 שעות, עשויה להיות מתאימה. אולם רק רופא המשפחה שלך יכול להחליט על כך מכיוון שרק לו יש את התמונה המלאה של המצב הגופני שלך. לבריאות, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

בתשובה לשאלותיך - כניראה טעיתי במספר הדופק שכתבתי- הדופק הרגיל שלי ללא מאמץ-60 פעימות לדקה - לאחר מאמץ ארוך של שעתיים שלוש מגיע עד 120-140 לדקה(לרוב 120) לאחר עליה חדה ועצירה לבדיקה לאחר שעברו שתי דקות יורד הדופק ל-110 וגם פחות מזה לאחר 3-4 דקות יורד ל-80 בערך ולאחר בכן ל-60 בחזרה אין לי כל כאב אן הרגשת מאמץ יתר בזמן ההליכה המהירה של כ- 3-4 שעות -כ- 15 ק"מ אולם מידי פעם -לאחר מאמץ רב של עליות או של יום חם מאד אני מרגיש את הרגשת המועקה בחזה או בריאות והדבר עובר לאחק=ר מספר שעות לגמרי. וכן שאלתי האם קפיצות של חצי פעימה חוסר או עודף מידי מספר ימים במשך פעלות גופנית כשאר כל "קפיצה " כזאת יכולה לבוא מידי 30-40 פעימות ולאחר מספר דקות להיפסק לגמרי-האם זה יכול להיות קשור לעצבים מתוחים מאד-או לבעיה פסיכולוגית או אחרת? 2. האם נתוני הדופק במאמץ מראים על תקינות -האם כדאי להמשיך כך -אני בן 44 ?? מה יכולה להיות תופעת המועקה וה"קפיצות" האם מסוכן?? לחץ דמי 120-80

נערה בכיתה שלי התאבדה לפני חצי שנה, והיא רק בת 17. דיברנו על זה בינינו, חבריה לכתה (ולצערי רק לכתה, כי לא נראה לי שהיו לה הרבה חברים אם בכלל). ובכל אופן בקיצור, הועלו הרבה האשמות הדדיים כלפי עצמנו, כלפי המורים והיועצת, כלפי אולי המשפחה שלה (לדעתי לא אולי), על זה שאף אחד לא היה ער למצוקה שלה. ואז עשינו סקר אנונימי במסגרת סבב פגישות פטתיות, לעניות דעת כולם.., עם היועצת, והתברר שלכתה שלנו יש נטייה אובדנית למדי. (43% כתבו שהם שקלו התאבדות בשנה האחרונה). מה שמביא אותי לשאול אותך, שי, שתי שאלות עיקריות שלא יזיק לי לשמוע תשובות קצת אובייקטיביות עליהן, לשם שינוי. 1)האם זו רק הכתה שלי? 2)ובמי היית אומר שנמצאת עקרונית "האשמה"? בתודה רבה מראש, שיר

שיר שלום רב. צר היה לי לקרא את מכתבך הנוגע ללב, ואני משתתף בצערך על מותה של חברתך לכיתה. נושא האובדנות הוא נושא רגיש העולה שוב ושוב במקומות שונים כדוגמת בתי ספר, צבא, ובחיים הבוגרים. פעמים רבות, לאחר התאבדות של מישהו מוכר, עולים רגשות שונים בקשר לאירוע ההתאבדות כדוגמת ענין האשמה: מי אשם? האם ניתן היה למנוע זאת?, וכן עולים הרהורים לגבי מחשבות התאבדות: מחשבות התאבדות אצל חברים או אפילו אצלינו. פעמים רבות, מוות של חבר מהתאבדות מעלה מחשבות דומות אצל הסובבים אותו. דבר זה עלול להסביר את השעור הגבוה של אלו ששקלו התאבדות בשנה האחרונה. לשם ההבנה של הנושא יש להפריד בין מחשבות אובדן לבין נסיון אובדני. למחשבות אובדניות יש מספר רב של סיבות, חלקן קשורות למצוקות עמוקות, ולא תמיד מדובר ברצון ממשי למות. חלקן קשורות לדכאון, חלקן קשורות למבנה אישיות. לרוב, אנשים הסובלים ממחשבות חוזרות על מוות, מבקשים עזרה. במילים אחרות, הם יוזמים פניה למשפחה, לאנשי מקצוע (יועצת לדוגמא) או לחברים. פעמים רבות אנשים אלו זוכים להקלה מסויימת עם פנייתם. מעשה האובדנות עצמו הוא מעשה הנחשב אלים מאד, גם אם האלימות מופנית כלפי האדם עצמו. אך לא תמיד מעשה האובדנות נובע ממחשבות אובדניות. לעיתים מדובר במעשה אימפולסיבי, כאשר יצר האובדנות מתגבר והאדם לא יכול לווסת אותו. במקרים כאלו, רבים מהאנשים הסובבים את המתאבד נשארים עם תחושה כי "יכלו למנוע את המעשה אך לא עשו מספיק", כלומר תחושת אשם. אישית, אני מאמין, כי במידה וקייות מחשבות אובדן, אפילו אם הם אימפולסיביות, אחריותו של אותו אדם היא לבקש עזרה. איננו יכולים לסייע לאדם שאינו מבקש את עזרתינו. אחרי הכל, אין אנו יכולים לנחש מה קורה אצל האדם מולנו, אלא אם הוא מספר לנו זאת. גם בבריאות הנפש אנו מתמודדים עם בעיה דומה, ויש אחוז מסויים של התאבדויות שאין ביכולתנו למנוע, עם כל מאמצינו. עצתי לכם היא לא להגרר להאשמות הדדיות. אלו מכם אשר להם מחשבות אובדן, צריכים לפנות ליועצת בית הספר. במילים אחרות, אל תוותרו, ופנו בבקשה חעזרה כאשר אתם מרגישים שלא בטוב. אני מקווה שהצלחתי, לפחות במידת מה, להקל עלייך ועל חברייך. מאחל לכולכם, המשך חיים מהנים. ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

הייתי מאוד שמחה אם יכולתי לשוחח עמך אני חוקרת את נושא ההתאבדויות בקרב בני נוער הייתי מאוד שמחה לראות את הסקר שערכתם בכיתה.

רציתי לשאול האם יש גוף או מטפל ,פסיכולוג העוסק במתן יעוץ לבחורה שמעוניינת לדעת יותר פרטים על בנק הזרע וההשלכות של גידול ילד ללא צד שני. מעט השלכות פסיכולוגיות והן בעיות אולי של משרד הפנים (שם משפחה, פרטי האב וכו, מה קורה בנישואיו של הילד האם לרבנות ילד ללא שם אב מהווה בעיה? ...וכו) אשמח לדעת כמה שיותר פרטים אולי יש אתר באינטרנט או מספר טלפון ,מאמרים??! (הגזמתי? (-: ) הרבה תודות

אלמונית שלום. את הפרטים האדמיניסטרטיביים, של רישום בתעודת הזהות לדוגמא, תוכלי לקבל (טלפונית אפילו) במרכזי ההפריה השונים הפרושים בבתי החולים ברחבי הארץ. הסירי דאגה מליבך, הפריה באמצעות תרומת זרע היא מצב שכיח ומרכזי ההפריה ערוכים לענות לשאלות. במילים אחרות, אל תתבישי. אני סבור שבמקומות אלו קיים צוות של תמיכה/בירור נפשיים (פסיכולוג או עובדת סוציאלית), ואם לא, אז הם יוכלו להפנותך למקום המתאים. אני יודע על קיומן של קבוצות לתמיכה לאמהות חד הוריות, אבל אני לא בטוח שזה מה שביקשת. בהצלחה! ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

המון תודה לך אילן, אכן אעשה ברור טלפוני. היכן קיימים מרכזי הפריה ?ידוע לי על איכילוב, ישנם בתי-חולים נוספים?

ברצוני לקבל אינפורמציה לגבי תהליך לקיחת זרע מבנק הזרע כמו כן חוקים השלכות זכויות וכל חומר אפשרי . אפשרות לקבל אינפורמציה מנשים שעברו את התהליך.

שלום רונה אני מכיר את הנושא מטיפול בנשים במצבך. אני מאד ממליץ על בנק הזרע באיכילוב. מטופלות שלי קיבלו שם טיפול מסור. ד"ר יעבץ מנהל את המרפאה. את יכולה למסור לו שהמלצתי על המחלקה שלו. כיום, הרבה יותר נשים שמעוניינות בילד ואינן נשואות פונות למרפאה וכמו כן זוגות חסוכי ילדים שהבעיה נובעת מבעיה פוריות של הגבר. את צריכה לפנות לאיכילוב לד"ר יעבץ ולברר את הפרוצדורה. הסודיות מובטחת. למרפאות אין מספיק כח אדם לטיפול ויעוץ פסיכולוגי. לדעתי הדבר נחוץ במהלך התהליך. את יכולה ליצור קשר איתי בטלפון 036496371 ואנסה לעזור לך בנושא. בברכה, אמיר

1. האם מוכרת תופעה של גרד בעור על רקע פסיכולוגי (נשללה כל בעיה רפואית) ? 2. אילו דרכי טיפול פסיכולוגי קיימות שאינן יקרות כמקובל ?

אייל שלום, קראתי את מכתבך אך חסרים לי מספר פרטים בכדי לענות על השאלה. בן כמה אתה? מתי התחיל הגרד? האם הוא בכל הגוף או באיזורים מסויימים? האם הוא קשור לעונות? למקומות מסויימים? האם יש בעיה גופנית כלשהי? (שאינה קשורה כביכול לגרד)? האם אתה נוטל תרופות? גרד בעור ממקור פסיכולוגי הוא אבחנה אפשרית, אולם רק לאחר שנשללו בברור כל הבעיות הגופניות או הנפשיות האפשריות. מבחינה נפשית, גרד בעור יכול להיות סימן לחרדה או אפילו לדכאון, ולכל אחד מאלה קיים טיפול שונה. גרד ממקור פסיכולוגי הוא "הפרעת סומטיזציה" לפי ספר האבחנות הפסיכיאטרי. טיפולים אפשריים הם תרופתיים (פרוזק ודומיו), או טיפולים פסיכולוגיים בגישה התנהגותית-קוגניטיבית (מחשבתית). אך איני רוצה להקדים את המאוחר, ויש קודם לשלול בעיות אחרות. אני ממליץ לך לפנות לרופא המשפחה ולרופא עור, לשלול בעיה גופנית, ורק אחר כך לפנות לטיפול במרכז בריאות הנפש, לפי קופת החולים אליה אתה שייך. אני ממליץ לך , למרות הקושי הכרוך בכך, שלא לוותר, במיוחד את הגרד מפריע מאד. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

אני מודה לך על ההתיחסות הרצינית לשאלתי. לשאלותיך: אני בן 21, הגרד התחיל בגיל 12-13. הוא מופיע בכל הגוף, לפעמים בכמה חלקים בבת אחת ובפעמים אחרות בחלק אחד בלבד. ביקרתי אצל רופאי עור רבים, ביצעתי בדיקות דם, הכל תקין. כמו כן אין לי כל בעיות רפואיות אחרות. לפי המלצת הרופאים ניסיתי לבודד גורמים כגון עונות, זמנים שונים ביום, מזונות שונים שהפסקתי לצרוך לתקופות ניסיון, שיניתי את חדר השינה והתנאים בו - לא הצלחתי לבודד גורם מסוים. בשנים הראשונות טופלתי באנטי-היסטמינים כגון אורקטין, היסמנל, לורסטין. לאחר מכן המשכתי רק כשהיה צורך ממשי, בגלל תופעת הלוואי של נימנום שגרמו לי תרופות אלה. מחכה לתשובתך.

אני מודה לך על ההתיחסות הרצינית לשאלתי. לשאלותיך: אני בן 21, הגרד התחיל בגיל 12-13. הוא מופיע בכל הגוף, לפעמים בכמה חלקים בבת אחת ובפעמים אחרות בחלק אחד בלבד. ביקרתי אצל רופאי עור רבים, ביצעתי בדיקות דם, הכל תקין. כמו כן אין לי כל בעיות רפואיות אחרות. לפי המלצת הרופאים ניסיתי לבודד גורמים כגון עונות, זמנים שונים ביום, מזונות שונים שהפסקתי לצרוך לתקופות ניסיון, שיניתי את חדר השינה והתנאים בו - לא הצלחתי לבודד גורם מסוים. בשנים הראשונות טופלתי באנטי-היסטמינים כגון אורקטין, היסמנל, לורסטין. לאחר מכן המשכתי רק כשהיה צורך ממשי, בגלל תופעת הלוואי של נימנום שגרמו לי תרופות אלה. מחכה לתשובתך, אייל =================================================================== ד"ר אילן טל כתב/ה: ------------------------------- אייל שלום, קראתי את מכתבך אך חסרים לי מספר פרטים בכדי לענות על השאלה. בן כמה אתה? מתי התחיל הגרד? האם הוא בכל הגוף או באיזורים מסויימים? האם הוא קשור לעונות? למקומות מסויימים? האם יש בעיה גופנית כלשהי? (שאינה קשורה כביכול לגרד)? האם אתה נוטל תרופות? גרד בעור ממקור פסיכולוגי הוא אבחנה אפשרית, אולם רק לאחר שנשללו בברור כל הבעיות הגופניות או הנפשיות האפשריות. מבחינה נפשית, גרד בעור יכול להיות סימן לחרדה או אפילו לדכאון, ולכל אחד מאלה קיים טיפול שונה. גרד ממקור פסיכולוגי הוא "הפרעת סומטיזציה" לפי ספר האבחנות הפסיכיאטרי. טיפולים אפשריים הם תרופתיים (פרוזק ודומיו), או טיפולים פסיכולוגיים בגישה התנהגותית-קוגניטיבית (מחשבתית). אך איני רוצה להקדים את המאוחר, ויש קודם לשלול בעיות אחרות. אני ממליץ לך לפנות לרופא המשפחה ולרופא עור, לשלול בעיה גופנית, ורק אחר כך לפנות לטיפול במרכז בריאות הנפש, לפי קופת החולים אליה אתה שייך. אני ממליץ לך , למרות הקושי הכרוך בכך, שלא לוותר, במיוחד את הגרד מפריע מאד. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

שלום לך ד"ר אילן טל לידיעתך תסמונת ודרך הטיפול במבוגרים הסובלים מADD מתוארת בצורה ניפלאה בספר " מריטת עצבים" ספר חדש התנ"ך של הלוקים בתיסמונת, ועוד, אנשים כאלו מטופלים בסדנא מיוחדת ב"מעגלים "שבתל אביב.

רותם שלום, תודה רבה לך על המידע, במידה ויפנו אלי אנשים נוספים לגבי הנושא, אפנה אותם לספר, לאחר שאקרא אותו. אודה לך באם תוכלי לספר לי מהי סדנת מעגלים, למי היא מיועדת, מה מתרחש בה והיכן היא מתקיימת. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

תודה על תשובתך הסנדא מתקיימת בלבונטין 7 בתל אביב רותם

תודה, אני חולת לופוס וFMS כמו כן אחרי כריתת שחלות יש לי בעיה להירדם, אני מתעוררת המון ולמרות התיק הרפואי שלי צב הרוח לא ירוד .....רק שיש כאבים וזה ליגיטימי ......אני חושבת. אני לוקחת 0.25X 2 שבוע כבר ולא כ"כ מרגישה בהבדל, מה דעתך ומתי אחוש בהבדל? יש טעם בנטילת הכדור? כיוון שאני בקושי קמה בבקר ולכן הוא ניתן לי בידיעה ברורה שהוא לא ירפא את תחלואותי רק יתן לגופי יותר לנוח ובתקווה ליותר אנרגיה בבקר. תודה

אלמונית שלום, ראשית, ציינת במכתבך כי את חשה כאבים וזה לגיטימי. האמנם? אכן מחלות שונות יכולות לגרום כאבים, אך אם זו הסיבה שבגלללה את לא נרדמת, אז כדאי להתייעץ עם הרופא לגבי כדורים נגד כאבים. במקרים רבים ניתן להתגבר על כאבים, גם אם הם חזקים. זכותך לקבל את הטיפול הטוב ביותר האפשרי, במסגרת קופת החולים. העובדה שאת לוקחת קסנקס פעמיים ביום יכולה להצביע על כך שהוא ניתן לך במטרה גם להרגיע ולא רק כדי לקדם שינה, שהרי את נוטלת אותו גם במשך היום. אני ממליץ שתבררי זאת עם הרופא שרשם לך את התרופה. אכן, קסנקס גורם לעייפות, ויתכן שזה הגורם לקשיי הקימה בבוקר, גם אם המינון שאת לוקחת הוא מינון התחלתי. הכדור אמור להשפיע בטווח המיידי, כלומר תוך מספר ימים, ולפיכך היית אמורה לחוש באיזו שהיא הקלה. מכיוון שאת מתארת שאין הקלה, יתכן שהמינון לא מספיק, או שהפרעת השינה נובעת מסיבות אחרות ברקע (המחלות הגופניות, כאבים, הפרעות חרדה וכד'), או שהתרופה לא מתאימה (ישנן תרופות אחרות לקדום שינה). לפיכך אני ממליץ לך לפנות שוב לרופא ממנו קיבלת את התרופה ולברר את הדברים הללו. מאחל לך בריאות שלמה ושינה טובה! ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

שלום שלחתי הודעה בנושא זה בעמוד הקודם, אך כנראה שבטעות לא שמת לב ודילגת ,ללא מתן מענה. אנא התיחס אל שאלתי וענה לי. הנושא מאד מטריד ובעיקר זקוקה להבהרות.

לרונית שלום השבתי לך ראי תגובתי בברכה שי קולין

שי קולין שלום אשמח לשמוע על ההשלכות של גידול ילד כהורה יחיד. בעיקר מההבט הפסיכולוגי של הילד וגם מעט ממבטו של ההורה. תודה רונית

שלום שי, מתוך סקרנות בלבד (ולא מתוך הטלת ספק בכישוריך): האם אתה פסיכולוג קליני? ואם לא, מהי הכשרתך? תודה.

שלום גלי אני שמח שאת מיתעניינת בי ובהכשרתי. אני סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית (ביולי השנה אסיים את לימודי). אם תרצי לדעת פרטים נוספים עליי ליחצי על האיקון "שי קולין" בפורום. בברכה שי קולין

לגלי תיקון טעות חפשי בארכיון של המגזין כתבה כלשהי שלי, וליחצי על האיקון שי קולין. שי קולין

יש באינטרנט קהילה עם פורום עבור אנשים הסובלים מהפרעה אובסיסיבית כפייתית טורדנית (ocd) שווה להיכנס. הקהילה והפורום נמצאים באתר של IOL. כתובת: http://www2.iol.co.il/communities/comm_OCD

נעים מאוד לראות אותך גם כאן. כי כבר מזמן לא ראיתי אותך בקהילה שלנו. בכל אופן, תודה על הקישור המעניין. יש לך מושג לגבי אתר על BPD???

לאחר תאונת דרכים שעברתי לפני כ8 חודשים אני מרגישה לעתים קרובות בשעת לחץ או בזמן שאין לי שליטה ..כאבי ראש פתאומיים עם סחרחורת קשה לי לצאת מהמצב ולפעמים לוקח הרבה זמן קשה לי להגיע להסבר עצמי מה בדיוק גורם לי למצבי לחץ איך להתגבר על זה?או לסירוגין איך לטפל בבעיה?

בל שלום. קראתי את מכתבך בכדי להבין מה הסיבה לכאבי הראש ולסחרחורות. מכתבך מתייחס להרגשה לא נעימה המופיעה בהפתעה, בעיקר במצבי לחץ. האם ההרגשה מלווה בהזעה או בקוצר נשימה? האם קיימים כאבים בחזה וחשש כי משהו רע במיוחד עומד לקרות? אם אכן בכך מדובר, שהרי יתכן כי את סובלת מהתקפי חרדה. מאידך יתכן ומדובר בהרגשה הנובעת מחרדה, אך לא מדובר בהתקפי חרדה של ממש. יתכן ומדובר גם בגורמים גופניים, כדוגמת הפרעות בתפקוד בלוטת התריס. להתקפי חרדה ןלחרדות ספציפיות, קיימים מספר טיפולים אפשריים, ואותם פירטתי בתשובתי לליאת בנוגע לחרדת נהיגה. במקרים של התקפי חרדה, לעומת זאת, רבים ממליצים על טיפול תרופתי, אשר במקרים רבים מביא להקלה מהירה . עם זאת, ההחלטה על סוג הטיפול היא אישית, ותלויה בך. אני ממליץ על פניה לרופא המשפחה אשר יפנה אותך למרפאת חרדה, לפי קופת החולים אליה את שייכת, או לפניה לטיפול במסגרת שאינה ציבורית. כמו כן מומלץ לבצע בדיקות דם שגרתיות ובדיקה גופנית כללית, לפני הפניה למרפאת חרדה. לאחר מכן ניתן יהיה לאבחן באופן מעמיק את הסיבה למה שאת מרגישה, ולבחור טיפול מתאים יחד איתך. בהצלחה! ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

לבל שלום רב על פי סיפורך ניראה שהתאונה שעברת גרמה לך לשינוי נפשי ובו את חשה תגובת חרדה מוגזמת עקב אירוע שלא מצדיק תגובה כה חריפה. לדבריך דברים מלחיצים בחיי היום יום מעוררים בך תגובה קיצונית כגון כאבי ראש סחרחורות ותחושה של לחץ נפשי. ניכר כי גילויי החרדה הם סומאטיים, קרי באים לידי ביטוי בהפרעה פיזיולוגית אך ניכר כי מקורם בחרדה נפשית. כדאי להיוועץ עם רופא המשפחה שיבדוק אותך באופן יסודי יותר ויחליט האם יש צורך בבדיקה פסיכיאטרית. קיימים היום מגוון רחב של טיפולים בהפרעה מסוג זה כגון תרופות הרגעה שונות (למשל תרופות נוגדות דיכאון) טיפולי פסיכותרפיה תמיכתיים היפנוזה ואף טיפולים קוגנטיבים קצרי מועד. בברכה שי קולין

הי, אבקש חוות דעתך על XANAX תופעות לוואי יעילות או המלצה אחרת. הענין נובע מחוסר שינה שגורר עייפות קשה הענין מטופל רק את חוות דעתך???????. תודה

אלמונית, שלום. קסנקס יכולה להיות תרופה טובה, אך תלוי מדוע נוטלים אותה. הסיבה המרכזית לנטילת קסנקס הן הפרעות חרדה. תופעות הלוואי העיקריות הן עייפות והתרגלות לתרופה (כלומר, הצורך לעלות במינון כדי לשמור על אותו אפקט). אך האם הסיבה היחידה לנטילת הקסנקס היא הפרעת השינה? ואם כן, אני מתקשה להבין מהי הסיבה להפרעת השינה אותה את מציינת. קשיי שינה יכולים לנבוע ממגוון סיבות רב, החל ממצב רוח ירוד וכלה בשינויים הקשורים לגיל. באם תוכלי להסביר מאיזה חוסר שינה את סובלת (בעיה בהרדמות, התעוררויות רבות, התעוררות מוקדמת), ממתי, ובמה הוא מלווה, יתכן ואוכל לתת לך הסבר נרחב יותר לגבי הסיבות האפשריות להפרעת השינה. בברכה, ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

אני נחפש מידע כי יש לי שאלות רבות בנושא הזה ואין לי את מי לשאול !!! כמו למשל האים זה תורשתי מתיי כן ומתיי לא אייך יודעים!?

יניב שלום. פיגור שכלי מוגדר כ IQ תחת 70. פיגור שכלי יכול לנבוע ממגוון רב של סינדרומים, ולכל אחר מהם קשר משפחתי או תורשתי אחר, כך שלשאלה ששאלת אין תשובה ברורה אחת. באם תציין את הסיבה לשאלתך (האם אתה מכיר משהו הסובל מפיגור שכלי?) אשתדל לענות לך במידת יכולתי. אני מאמין כי קיים חומר הסבר בעיברית. תוכל להתקשר לאגודת "אילן" ולבקש כי ישלחו לך חומר רלוונטי בנושא. בהצלחה! ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

שלום דוקטור !! אני שואל שאלות בקשר לפיגור שיכלי מיכוון שארוסתי שאני אוהב מאוד ! יש לה אחות מפגרת אמא שלה תירצה זאת בכך שהיא נבהלה בתקופת ההריון מגו'ק והתעלפה וכן מכך שבשעת ההריון היא לקחה אפידורל המקרה קרה לפניי 17 שנים ואז לדבריה התרופה הזו הייתה חדשה בשוק לא ידעו את המינונים וכדומה . אבא שלה הוא דיסלקט והסבא והסבתא מצד האמא שהם כבר מבוגרים מתחילים לאבד את שפיותם הסבא לא זוכר כלום והסבתא מדברת שטיות כל היום אך נראה לי שזה טבעי לגילם (70+) לכן שאלתי היא האם לאור הדברים האלה יכול להיות שגם לי ולה יצאו ילדים מפגרים והאים היום בעידן הטכנולוגיה והמדע ניתן לזהות זאת עוד בשעת ההריון ולמנוע אותו. אודה לך על תשובה מהירה וכנה יניב כהן

בספר, "מריטת עצבים " מתוארות סיטואציות שונות על חיי אדם הלוקה בתסמונת ה-ADD

איני יודעת על הספר, אך ידיד טוב שלי סובל מזה. אני יודעת שבעבר חשבו שזו תופעה האופיינית לילדים בלבד. מתברר שזה לא כך. אגב, רחבי האינטרנט יש אתרים רבים המוקדשים לנושא.

אתמול הייתי בסדנא של ADD בתור אחת הסובלת מהבעיה, עוד לא ברור לי לאן זה יוביל אשמח לקבל עוד כתובות באינטרנט בנושא

בני לא רוצה לשחק עם ילדים אחרים מה לעשות

גברת כהן שלום. בנסיוני לענות לתשובתך, חסר לי מידע רב. בן כמה בנך? האם הוא אינו מעוניין לשחק עם ילדים אחרים כעת, ובעבר אהב לשחק עימם? האם הוא סובל מקרבתם של אחרים? האם אינו משחק כלל או שמעדיף לשחק לבד? האם גורמים אחרים חושבים כמוך (בני משפחה, גננת, מורה וכד')? האם הוא ילדך הראשון או שיש לך נסיון קודם עם אחיםאחיות שלו? אשתדל לענות לך במידה ותפרטי יותר לגבי מצבו, גילו והרקע המשפחתי שלו. במקביל תוכלי לפנות למרכז לטיפול בילד, דרך רופא המשפחה. ואולי אף שיחה עם הורים אחרים עשויה לסייע? בכל מקרה, בהצלחה. ד"ר אילן טל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל (רמת חן), תל אביב.

לסוזן שלום ברצוני להצטרף לד"ר אילן טל. קשה מאוד לענות על שאלה כה כללית ללא פרטים יותר ספציפיים כפי שד"ר טל ציין, למשל האם גם פעם הילד שיחק לבדו, האם לדעתך זו שותפים קרובים נוספים של הילד והאם תוכלי קצת לפרט על אופיו של הילד, ביישן, מסתגר, אקטיבי, מסוגר... בהנתן יותר פרטיפ אשמח לענות בברכה שי קולין

שלום רב! רציתי לשאול היכן אוכל לקבל מידע על טיפול בליקויי דיבור זה יכול להיות כתובת של מכון , ספרות , או הפנייה לאתר מסויים.

לאבי שלום אין לי מושג בברכה שי קולין

מי שמומחה לטיפול בליקויי דיבור נקרא קלינאי תקשורת. אני עובדת במקום שנקרא "מכון הדים" לטיפולי דיבור,ויש לו סניפים שונים בארץ. הטלפון שלהם הוא: 1-800-330-990 שם תקבל פרטים על הסניף הקרוב למקום מגוריך ומהי הפרוצדורה כדי לקבל טיפול. בהצלחה

שלום ברצוני לדעת היכן אוכל לקבל מידע על ההשלכות של כניסה להריון דרך בנק הזרע, במה זה כרוך פסיכולגית, ומעט עצות בעניין. האם יש עובד סוציאלי או מטפל שמתמחה? דרך בית חולים? או מרפאה כלשהי? תודה מראש רונית

לרונית שלום מצטער אינני מתמצא בתחום, עם זאת אוכל לתת לך קצת מידע לגבי ההשלכות של גידול ילד עם הורה אחד מבחינת הילד וההורה, האם בזה רצונך? בברכה שי קולין

האם ההומוסקסואליות זהו דבר מולד, גנטי או שניתן לטפל בתופעה? תודה!

ל A שלום רב עדיין המחקרים לא קבעו מסקנה נחרצת האם הומוסקסואליות הוא דבר מולד או נירכש. ניראה לי שהתופעה נוצרה משני הגורמים יחד. הפסיכולוגיה המודרנית מטפלת בתופעה רק אם היא מפריעה לאדם פוגעת ברווחתו הנפשית . למשל הומוסקסואל שמגלה שלמות עם זהותו המינית ולא חש רגשות קשים של חוסר ביטחון או מוזרות יאובחן כנורמלי לחלוטין. הומוסקסואל שרווחתו הנפשית תיפגע יכול להיעזר בטיפול פסיכולוגי בו יעלו הנושאים של הזהות המינית והמטפל יעזור לו לקבל יותר את נטייותיו ולחוש פחות מצוקה.

משום מה הקלקתי על השורה הנדרשת, אך לא עלה בידי לקרוא את חלק ב' אלא רק את חלק א'

למתת שלום עליך להיכנס לארכיון באיקונים למעלה ולבחור משם את הכתבה המתאימה שי קולין

למתת תיקון לתשובתי הקודמת היכנס לארכיון באיקונים למעלה תקליק על הגיליון המתאים בו הכתבה מופיעה ומשם תיפתח את הכתבה שי קולין

שלום יש לי ילדה בת שתים עשרה, חכמה, יפה ונחמדה אלא שלצערי הרב התגלה לי שהיא מידי פעם גונבת כספים ממני ומאחותה הגדולה. גנבות שהן מעבר לתחום הנורמה. כמו כן היא שקרנית פתולוגית, איך מטפלים בבעיה. למי פונים ומה עושים. תודה רוית.

לרוית שלום חסרים לי פרטים רבים על המקרה, למשל על תדירות הפעמים בהם ביתך גונבת, מה היא עושה עם הדברים אחרי הגניבה ופרטים נוספים כדי לבחון האם היא קלפטומנית. עם זאת הגניבה עצמה מרמזת על מצוקה פסיכולוגית. אינני מכיר את אישיותה של ביתך וקשה לדעת על מה סימפטום זה מרמז באופיה, אך ניכר שביתך אינה זקוקה לדברים החומרים אותה היא גונבת אלא זקוקה למשהו אחר נפשי יותר. יתכן וביתך למעשה מנסה "לגנוב" תשומת לב או להעניק לעצמה דברים נוספים שחסרים לה, כדי לבדוק זאת בשיחות עם פסיכולוג. בברכה שי קולין

שלום אני סטודנטית ואני מבקשת הסבר ומאמרים לגבי מחלת הפלפטומניה אם תוכל להפנות אותי לאתרים או ספרים בעיברית- אודה לך מאוד. תודה מראש קארין

כיצד צה"ל מאתר מתגייסים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות - ( קלות) ומה התיחסותו

לאברהם שלום רב אינני עובד במסגרת היחידה לבריאות הנפש של צהל לכן אין לי מושג שי קולין

שלום רציתי לדעת מתי ילד יפגע הכי הרבה מגירושין, מבין שלוש קבוצות הגיל הבאות: 1)תינוק שהוריו התגרשו ולא יזכור את התקופה בה חיו יחד, דהיינו לא יכיר מציאות של הורים יחד 2)ילד בגיל גן-ביה"ס שמכיר מציאות של שני הורים 3)מתבגר מבין שלוש קבוצות הגיליים הללו אשמח לדעת מתי יפגע הכי הרבה ומתי הכי פחות תודה מראש

לירון שלום רב קשה מאוד לתת תשובה חד משמעית לשאלתך אך אשתף אותך בהיתלבטויות שלי. תינוק שהוריו חיו תמיד בניפרד יתכן ויסבול מחוסר בדמות הזדהות גברית או נשית בבית לשם כך חשוב הקשר הרציף עם שתי הדמויות. ילד בגיל גן וגם מתבגר נימצאים בתקופה רגישה נפשית של תחילת עיצוב האישיות, פרידה של ההורים יכולה לזעזע את אישיות הילד לפגוע בדמויות המשמעותיות בחייו שניחוו עד הגירושין כיציבות ובטוחות. אחרי הגירושים משהו ביציבות ובביטחון ניפגע והדבר ישליך על הילד, בעיקר בפרידות סוערות. בנוסף יתכן והילד יפתח תחושת אשם שהדברים קרו ביגללו. כדאי ללוות את הגירושים בהרבה שיחות עם הילד והבהרות שהדברים אינם באשמתו ושהוריו למרות הפרידה תמיד יהיו שם בשבילו. בברכה שי קולין

רציתי לשאול אילו ספרים מוסמכים או כתבי עת, עדיף בעברית, עוסקים בנושא טיפול בסכיזופרניה והתייחסות אליה. אגב, האם מנהל הפורום הוא מומחה?

לאבי שלום רב כדאי לקרוא רקע כללי על סכיזופרניה וטיפול בה בספר פרקים ניבחרים בפסיכיאטריה / א אליצור מנהל האתר עדיין אינו מומחה (אבל יבוא יום...) שי קולין

"מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים. " ספר אודות חוית הסכיזופרניה מומלץ חיים.

אפשר לקבל את הסיכונים להתעוורות בגיל צעיר?

מבקש הסבר על לחץ תוך עיני וגורמים האם בלחץ 22 - צריך לקחת כדורים

לחץ בעיין ברמה 22 מבקש הסבר אלי

שלום רב אבקש להפנות את השאלה לפורום המתאים ולא לפורום פסיכולוגיה שי קולין

נא לפנות לאתר המתאים בנושא רפואת עיניים שי קולין

לפני מספר ימים שאלתי שאלה בהקשר למחלת עיניים גלאוקומה, טרם קיבלתי תשובה, השאלה שלי: מי בארץ מתמחה בסוגייה הזאת, מדובר באימי בת 76, שמטופלת כבר הרבה שנים דרך קופת חולים, היתי רוצה לקבל קצת יותר מידע. תודה מראש

קראתי לפני כמה חודשים כתבה ב"אייל הקורא" שעסקה בסכיזופרניה,ומצאתי שיש לי את חלק מהסימפטומים של המחלה,אני נע בין רצינות לילדותיות,לפעמים אני בטוח שאנשים יכולים לקרוא את המחשבות שלי (העניין אומנם קורה מעט פעמים כיום,אבל עד לפני כמה שנים זה היה קורה לי בתדירות גבוהה),ובכלל אני נוטה להיות במצב רוח דיכאוני. אין לי כסף לפסיכולוג,ואני לא מעוניין לשתף את הוריי בבעייה ... (אני בן 16 אם זה חשוב) מה עליי לעשות?

לדוב שלום רב מכיוון שזה לא מקצועי ובלתי אפשרי לאבחן סכיזופרניה דרך האינטרנט וחסרים לי פרטים רבים נוספים עליך כדי לגבש דעה. עליך לפנות לרופא המשפחה שיחליט האם התלונות שלך מספיק מוצדקות כדי לשלוח אותך לאיבחון. עליך לדעת שמצב רוח דיכאוני שאתה מתאר אינו בהכרח פתולוגי שכן חשוב לברר תדירויות עד כמה דיכאוני עד כמה משפיע על חייך וכו', בנוסף יש רמה מסוימת נורמאלית שבה אנשים חושבים שקוראים את מחשבותיהם השאלה מה הרמה אצלך. בברכה שי קולין

שלום שי, אני בת כמעט 24 והיום בערב נודע לי שאבי הומוסקסואל. לי אישית אין ממש בעיה עם זה (או שאני פשוט מדחיקה) אבל יש לי אח בן כמעט 17 שיש לו ADHD די קשה. הורי, איך לא גרושים כבר כ- 5 שנים. אבי נכון להיום גר בחו"ל במסגרת עבודתו ולא ממנו שמעתי שהוא הומו. שאלתי היא, כיצד ניתן לספר לילד בן 17 שדימויו העצמי נמוך מאוד ואשר סובל מהפרעות קשב מלוות בהפרעות התנהגות (אף על פי שהוא מאוד חכם ועל פניו לא היית מזהה) בשורה כזאת, שמן הסתם תפגע קשה בזהותו, שגם כך רק עכשיו בשלבי התעצבות? אני יודעת שאין פתרון אידיאלי אך כל תשובה תוכל לתת לי רעיונות. תודה מראש. בנוסף רציתי לדעת אם יש קבוצות תמיכה למשפחה שההורה הומו.

אינני יודעת הין את מתגוררת. בת"א ישנה קבוצת תמיכה למשפחות של הומואים. התקשרי לאגודה לזכויות הפרט בת"א (ברח' נחמני)ובקשי פרטים. הם מאוד אדיבים, אל תתביישי. גם בעיתון "הזמן הורוד" יש מידע רב לגבי קבוצות, בכל הארץ.

ליעל שלום רב מכיוון שאני לא הדמות המטפלת בילד עליכם להיוועץ בפסיכיאטר שמטפל בו. הוא ידע כיצד כדאי לבשר את הבשורה לילד האם על ידי הפניתו לפסיכולוג או שהוא בעצמו יעשה כן בנוסף מכיוון שהוא המטפל בילד ומכיר את אישיותו לעומק יותר הוא יוכל להחליט לגבי העיתוי של הבשורה. זאת שאלה שאין לי את הכלים לענות עליה, שכן איני מכיר את הנפשות הפועלות כלל. בברכה שי קולין

יעל צריך להסביר לילד שזה לא קשור אליו, ולא אומר לגביו כלום. להסביר שיש בחירה לאנשים בהעדפות המיניות שלהם. אולי עדיף שתדברי איתו בהתחלה על זה בעקיפין.

שי שלום אני טרודה מעט בשאלה, האם הגנטיקה יותר משמעותית מחינוך? בעלי לשעבר התגלה כאדם מאד פסימי ,מדוכא ,מוטרד... נולד לנו ילד מקסים ,כרגע בן שנה וקצת, אנחנו גרושים ,בעלי כבר לא גר איתנו. האם ניתן להסוות, או ל"תקן" את הגנטיקה עלידי סביבה תומכת, חמה וחיובית? עד כמה הגנטיקה של אחד הצדדים משפיעה?(אני והגרוש פשוט הפוכים בהתייחסות לחיים..) מה ערכו של החינוך? אשמח אם תפנה אותי לאתרים בעיברית. תודה לך מיכל

למיכל שלום רב קשה לי לדעת מה בדיוק ההפרעה של בעלך כדי לתת אבחנה כלשהי והדבר חשוב שכן להפרעות שונות יש השפעות גנטיות שונות באחוזים שונים. אבקש ממך לתת לי פרטים נוספים על הגרוש בעיקר סביב המצב רוח, התפקוד, המוטיבציה, היכולת להנות וכו... עם זאת עלי לאמר שהתפקיד של הסביבה הוא מאוד משמעותי בהפרעות השונות ובאופן כללי גידול נכון של הילד יכול להשפיע מאוד לחיוב על הילד ועל בריאותו הנפשית, עם זאת ישנם מקרים קיצוניים בהם הגנטיקה היא כל כך קיצונית למשל בתוקפנות מולדת שגם גידול נכון ותרפיה אינה עוזרת במיוחד. בברכה שי קולין

שי שלום נבהלתי קלות..אבל אולי המצב לא כלכך נורא?!. לגרוש שלי אין הפרעות מיוחדות רק פאסימי בראיית החיים. חסר קצת שמחת חיים, רואה תמיד את חצי הכוס הריקה ,לרוב רוטן...פאסיבי...זהו. חוץ מזה עובד כרגיל ולוקח אחריות. שוב וכל זה מנקודת מבטי.(אני רואה את החיים לרוב מאד חיובי, מנותב וסך הכל מאושרת במעט שיש.) האם חינוך "מתקן" ראיית חיים מולדת?פאסיביות? תודה לך מיכל

שלום לך! ילדתי סובלת מכאבי ראש שנים,ובעבר אובחנה כמיגרנות, נכון להיום בגיל ההתבגרות הרופאים מתעקשים שהילדה סובלת ממתח, הצואר שלה מאוד קשה, אין לה שום ממצא בצילומים אולם מאז ומתמיד מצב צוארה היה כזה, היא מאוד חברותית מקובלת פעילה חייכנית וכמו כל אחד מדי פעם גם כעוסה, לא משהו חריג מה לעשות על מנת לתת לרופאים להבין שזה לא המיקרה? אני מאוד חושש שמכל הפרושים הללו הילדה תכנס למצב מסוים באמת האים אתה חושב שיש מקום להפנותה בכל זאת לשיחה לבירור, היא כ"כ לא משדרת מצוקה או משהו דומה. ממה יכול לנבוע הענין הנ"ל של הצוואר הקשיח? רק מתח יכול להיות הגורם בהתחשב בזה שהצילומים תקינים? אני הוא זה שאחד הרופאים יעץ לתת לילדה את האלטרול, וכמובן פסלתי זאת על הסף כיוון שידעתי למה הוא חותר....הוא במפורש לא האמין לכאב של הילדה וסבר שהיא סתם ממציאה. ההיתיחסות שלו היתה מאוד לא לענין...בלשון ההמעטה אבקש את התייחסותך.

לאלמוני שלום רב מכיוון שאיני רופא עליי להסתמך על דעתו של הרופא שאין ממצאים רפואיים. כדאי לבדוק האם אין לילדה מתיחות נפשית שמתבטאת בכאבים בצוואר. לעיתים המתח מקבל ביטוי פיזיולוגי בלבד וקשה לראות אותו נפשית בעין לא מקצועית. לא הייתי קופץ לאלטרול כי אני מאמין שישנם דברים שכדאי לפתור ללא תרופות (הגוררות תופעות לוואי). ישנם טיפולים פסיכולוגיים להורדת מתח וחרדה הן דינאמיים והן התנהגותיים. כדי להיות בטוח עליך לשלוח את הבת לכמה שיחות כדי לברר את העיניין באופן מקצועי האם המתח אכן פסיכולוגי. בברכה שי קולין

שלום רב הייתי רוצה לשאול באם צפיה במשך כל יום מהערב עד שעןת הלילה המאוחרות באתרי סקס ובחורות ערומות באינטרנט במשך שבועות נחשבת בסדר. האדם שצופה כל יו0הוא בן 50 האם יש סכנת התמכרות וזה עלול לפגום בזוגיות שהיא בסדר אוו שצריך להעלב מזה האשה אגב גם מתקרבת לגילו איך צריך להתנהג עם זה. בתודה אלמונית . שלום רב

לטל שלום רב קשה לי מאוד לענות על שאלה כזו שכן אין לי פרטים נוספים הכרחיים על הזוגיות אופי הקשר ועוד פרטים נוספים אישיותיים על האדם עצמו. בכול אופן אין מתפקידי לשפוט האם התנהגות זו הינה בסדר או לא שכן מה שבסדר עבור אדם אחד אינו בסדר עבור השני. עם זאת ניכר כי ישנה כאן התמכרות וצריך לברר בשיחות איש מקצוע על איזה קושי היא יושבת. בנוסף ישנם מספר שאלות שבת הזוג צריכה לברר עם עצמה כגון, האם הדבר פוגע בזוגיות בנשיות ובמיניות שלה, האם התנהגות זו מפריע לה וכיצד היא מתמודדת איתה? בברכה שי קולין

שלום רב 10.2.00 האים התרופהELATROLET ניתנת גם כמשככי כאבים, והאים היא ממוללצת לילדה בת 16 שאין לה שום, היסטוריה להפרעה נפשית או דיכאון, רק כאבים מוגדרים מאוד שמשום מה לרופא המטפל (נירולוג) נידמה שאין להם בסיס במציאות, הילדה מוכרת כסובלת ממגרנות הרבה שנים, והרופא הנ"ל הןא חדש ולא מכיר אותה, הילדה עירנית חברותית, מקובלת פעילה וחרוצה, ולי משום מה נידמה שהןא לא בדיוק התכוון, רק להקלה בכאביה, מה גם שהוא הסביר ולא הסתיר מהי התרופה רק טען שהיא ניתנת גם לשיכוך כאבים מצפה לתשובה מהירה

לאלמוני שלום רב ידוע לי שאלטרול היא תרופה מרגיעה שעובדת במיקרים של לחץ נפשי מצוקה וחרדה. איני יודע האם היא ניתנת גם לשיכוך כאבים. בנוסף התרופה ממכרת לכן כדאי להיזהר בשימוש ממושך בה. ידוע לאלטרול אינו ניתן רק לחולים נפשיים אלא גם לאוכלוסיה נורמלית הסובלת מחרדה כמו למשל ווליום. בברכה שי קולין

אני בת 40 והספקתי לעבור כתוצאה מתאונה שלושה ניתוחים בעמוד שדרה, מצבי הפיזי אינו שפיר, אני חייה על משככי כאבים כמו זריקות אפידורל או כדורי מורפיום (הכל במרשם רפואי). לצערי, אני יכולה לתפקד רק באופן חלקי, ולכן, אני עובדת במשרה חלקית בלבד, ולומדת בשאר הזמן. גם תיפקודיי החברתיים נפגעו כתוצאה מהפגיעה בגבי, והדבר גורם לי לא אחת לשקוע בעצב רב. רציתי לדעת האם וכיצד ניתן להתמודד עם סיטואציה שכזו

לאורלי שלום רב אני מפנה אותך לכתבה שתצא בגיליון הבא בעוד כמה ימים על דיכאון חד קוטבי. אם הדברים שרשמתי בכתבה מצביעים יותר על הפרעה נפשית כדאי לך לפנות לאיש מיקצוע פסיכולוג או פסיכיאטר. בברכה שי קולין

מחפש מידע על מניהדיפרסיה. על השפעת לקיחת סמי אסיד על החולה. על הקשר להתאבדויות לחולים אלו על אפשרות הריפוי וההשתלבות בחיים נורמלים. בתודה מראש.

למדג שלום רב באחת הכתבות הבאות התייחס בהרחבה למניה דיפרסיה. בכתבה הנוכחית שתצא בעוד מספר ימים התייחסתי רק לדיכאון החד קוטבי שהוא אינו מלווה בהתקפי מניה, כמו במניה דיפרסיה. כדאי לך לקרוא אותה כרקע לכתבה על מניה דיפרסיה. בברכה שי קולין

תודה רבה

האם יצאה כבר הכתבה ואיפה אפשר למצוא אותה

הייתי מאוד שמחה לדעת אם קבלת תשובה לנושא ששאלת? גם אני רוצה לבדוק את נושא לקיחת הסמים והקשר להתאבדות אשמח אם תיצור עימי קשר

שלום! אני לא יודעת בדיוק אם זה המקום הממתאים להתייעצות - בכל אופן אני מדריכת נוער במושב בצפון - אחד התושבים נעלם - (עדיין מחפשים אותו) יש לו שלושה ילדים בגילאיי 9 14 16 והם כרגע נתמכים על ידי מחלקת הרווחה - אבל - שאר ילדי המושב במצוקה ובתהיות - אני שואלת כיצד אני יכולה להקל עליהם את המצוקה שהם נמצאים בה? אני מקווה שכאן זה המקום לשמוע עצות ואם לא, אז אשמח לקבל הפנייה למקום אחר תודה מראש המדריכה נורית

לנורית שלום מכיוון שאינך יכולה בפועל להחזיר את התושב הנעלם לחיק משפחתו הייתי ממליץ על התערבות רגשית. לדעתי כדאי לשוחח על האובדן וחוסר הוודאות סביב ההעלמות של אותו אדון ורצוי להיות אוזן קשבת למצוקות של אותם ילדים ובעצם להיות איתם באותו מקום אבל וקשה בו הם נימצאים. הילדים יחושו הקלה רבה כאשר דמות משמעותית כמוך, יכולה לחלוק איתם את הסבל שלהם ולעזור להם להתמודד איתו בדרך של שיתוף ברגשות הבנה וקבלה. אם תצליחי לעשות זאת, לטעמי הצלחת לעזור בהמון לקבל את האובדן הקשה. הרבה הצלחה שי קולין

בעקבות התאבדותה של השדרנית מיכל ניב, ברצוני לשאול האם קיים קשר גנטי בדבר הנטייה להתאבדות? (אביה של השדרנית התאבד אף הוא). האם נערכו מחקרים בנושא? תודה

לשאול שלום רב ראה את תשובתי ל"שואלת" בפורום היא שאלה שאלה זהה. בברכה שי קולין

לשאול שלום רב ראה תשובתי ל"שואלת" בפורום, היא שאלה שאלה זהה. בברכה שי קולין

יש קשר גנטי להתאבדות אך אין זה מוציא מן האדם את היכולת לשלוט במצבו. חיים תיאר שני בפסיכולוגיה.

שלום ברצוני לדעת עד כמה קיים קשר גנטי , מוכח כמובן , של דיכאון והאם קיים באמת פן תורשתי ? אשמך אם תענו לי בהקדם האפשרי ככל שניתן

לשואלת שלום רב מצטער שלא התפנתי לענות קודם. אכן אנשי מיקצוע רבים רואים שאדם הסובל מדיכאון אכן יש שכיחות גדולה יותר של דיכאון בקרב בני המשפחה או שבן משפחה סובל מהפרעה אפקטיבית כלשהי (לאו דווקא דכאון). כמובן שלדינמיקה הפסיכולוגית משפחתית יש תרומה רבה אף היא למצב הדכאוני. אם דינמיקה זו מענינת אותך תפני את תשומת ליבי וארחיב על כך. בברכה שי קולין

שלום שוב , תודה על תשובתך , אך בכל זאת אשמח לדעת יותר פרטים , עד כמה משפיעה קירבה משפחתית. מדובר במשפחה מצומצמת , אך לא כמשפיעה באופן ישיר על אותו הפרט שסובל מדיכאון - (סבים סבתות דודים ראשונים ודודים ומנישואים שניים) - 5 במספר הסובלים/שסבלו מדיכאון עמוק שאף הוביל להתאבדות בשניים מן המקרים הנ"ל . כיצד ניתן לבדוק קשר גנטי זה כוודאי -אם בכלל ? בתודה מראש ומקווה לשתובה בהקשם האפשרי השואלת...ששואלת שוב...

אשמח לקבל תשובה תודה

אל שלום מעולם לא שמעתי שפסיכולוגים נרתעים מלטפל במזוכיזם. זו הפרעה לא קלה שניראה לי שקשה לטפל בה, אך בעיני יש הפרעות קשות ממנה בהם פסיכולוגים מטפלים, ולא ידוע לי שדווקא מהפרעה זו פסיכולוגים נרתעים. בברכה שי קולין

אני מבקש לשאול על חרדת נטישה לילד בגיל שנה וחצי מה הוא מרגיש כאשר ההורה נאלץ לעוזבו למספר ימים לעיתים קרובות וכיצד אפשר להקטין את הנזק למינימום?

ניר בילינסקי כתב/ה: ------------------------------- אני מבקש לשאול על חרדת נטישה לילד בגיל שנה וחצי מה הוא מרגיש כאשר ההורה נאלץ לעוזבו למספר ימים לעיתים קרובות וכיצד אפשר להקטין את הנזק למינימום?

לניר בלינסקי שלום רב ראשית החוויה של עזיבת הילד למספר ימים היא מאוד אישית. יתכן וחלק מהתינוקות יחוו זאת באופן קשה מאוד וחלק לא. הדבר תלוי באופי הקשר בין התינוק לדמות הטיפולית לאופי התינוק וכו...לכן קשה לי לענות כי חסרים לי פרטים, אך באופן כללי התינוק יכול לחוש מצוקה ולחוש נינטש ונעזב, ואולי אף שהדמות הנוטשת, בחווית התינוק, לא תחזור עוד, עם זאת יתכן והתינוק לא יחוש תחושות אלה בעוצמה רבה אלא באופן מינורי. יתכן וחוויות אלה יזיקו לתינוק בבגרותו. יתכן והוא יחווה קושי וחרדה כאשר יתמודד עם מצבי עזיבה ופרידה. אם אתה כאב חש שעדיין התינוק אינו יכול לשאת את הנטל של הנטישה אז אני מציע שתדחה עזיבה זו עד שהתינוק יגדל ותקשיב לאינטואציות שלך. אם בכול זאת אתה מוכרח כדאי להשאיר את התינוק אצל דמות מטפלת אחרת שהילד מכיר שהקשר איתה משמעותי והילד חש נינוח בחברתה. בברכה שי קולין

חרדת נטישה אצל ילד בן שנה וחצי מה הילד מרגיש כאשר ההורה נאלץ לעוזבו למספר ימים לעיתים תכופות וכיצד ניתן לצמצם את הנזק למינימום?

שלום רציתי לשאול האם ניתן ומקובל לגשת ולהפגש עם פסיכולוגית באופן שגרתי לא משום שיש בעיה כלשהי מוגדרת, אלא משום חיי היום יום הלוחצים על מנת לדבר עם מישהו ולפרוק מעט לחצים ואולי גם לעשות סדר במחשבות האם אין סכנה שתיווצר תלות במסגרת כזו של מפגשים והאם פסיכולוגים נוטים לקיים כזה סוג של מפגשים שבהם אין בעיה מוגדרת ואין פרק זמן מוגדר לטיפול תודה

ל ד' שלום רב ראשית בהחלט ניתן להפגש עם פסיכולוג גם ללא בעיה ספציפית אלא להתארגן יותר מבחינה אישיותית ולפרוק מטענים. עם זאת כדאי לך לברר עם עצמך או בטיפול למה דווקא בזמן זה אתה חש קושי רב יותר המניע אותך ללכת לטיפול. הפחד שאתה מעלה מתלות במטפל עוד לפני תחילת הטיפול, כשלעצמו, יכול להיות נושא נוסף בטיפול שכדאי לברר. כדאי להזכיר שטיפולים רבים הם ללא פרק זמן מוגדר ורק המטופל ידע מתי נכון לו להפסיק את הטיפול. שי קולין

תודה על התשובה שלך אני חש כעת צורך לפנות משום שנכנסתי לשלב מקצועי חדש שבו יש לחצים רבים ואין לי עם מי להתייעץ , למרות שאני נשוי שאלתי הפסיכולוג יכול להיות בתפקיד שאינו מוגדר טיפולית, דהיינו מעין אוזן קשבת שעוזרת לפרוק מתחים ולעשות סדר במחשבות, לאורך זמן, דהיינו לאורך שנים או שמא האינטרקציה עימו צריכה להפסק לאחר שנה שנתיים.? האם יש אנשים שרואים פסיכולוג באופן קבוע במשך למשל עשר שנים? גם אם אין להם בעיה מוגדרת, אלא כדי להרגיש טוב יותר? התלות שאני חושש היא טבעית, שמא אתרגל שהוא האוזן הקשבת וכדי לקבל החלטות בחיים עלי להפגש איתו. אודה לך אם תאמר לי מה דעתך הן בקשר לפרק הזמן- האם אפשרי להפגש למשך שנים רבות והן בקשר לתלות תודה

שלום אני מאד מעוניין לדעת ולהבין, כיצד יכולה ההומאופאטיה, ובכללה טיפול בתרופות טבעיות המכילות מינרלים שונים, להשפיע על רגשותיו, מצב רוחו והלך מחשבתו של אדם. מהם התהליכים הכימיים השונים שעובר גוף האדם בגינן, וכיצד הם מביאים לתהליך השינויי המנטאלי. תודה מראש.

לאבידן שלום רב לצארי איני בקיא בתחום הרפואה האלטרנטיבית לכן איני יכול לעזור לך. בברכה שי קולין

אשמח לדעת מדוע אני מתאהב ברופאות המטפלות בי? האים זו תופעה מוכרת?

אזרח יקר, התופעה אכן מוכרת ושכיחה וכמו כן מובנת, כנראה שהטרפסטיות שלך משרתות אצלך עוד פונקציות מלבד מטפלת, (צרכים אשר נמצאים בחסך), מומלץ בכדי למנוע כאבי לב מיותרים, פשוט ללכת למטפל. כך גם ניתן להתמקד בבעיה אשר בעיקבותיה הגעת לטיפול. בברכה, אורנה

לאזרח שלום רב ישנם הסברים פסיכולוגיים רבים לתופעה זו אך איני יודע אם אקלע להסבר שאכן הכי יתאים לך ולאישיותך, ולכן כול ניסיון מצידי להסביר זאת חסר כול טעם. כדי לענות לשאלה זו צריך להכירך באופן יותר אישי ועמוק. לדעתי הפורום אינו המקום לכך אך בהחלט כדאי לברר זאת בטיפול פסיכולוגי. שי קולין

שי שלום מאוד נהניתי לקרוא את הכתבה על החלומות האם תוכל להסביר את המונח "חלון בתוך חלום", אותו שמעתי פעם בתכנית רדיו שעסקה בנושא החלומות. הכוונה למיטב זכרוני היא כי מדובר בחלום בתוך חלום או משהו כזה.

לחולם שלום אינני מכיר מושג זה של חלום בתוך חלום, אך אולי הכוונה שהחולם, חולם שהוא חולם. יתכן ולחלום יש משמעות פסיכולוגית אישית עבור החולם ולכן הוא חלם על החלום. לשם הבנת המשמעות הפסיכולוגית הזו עליי להכיר יותר את התוכן של החלום ולהכיר יותר את החולם.

הייתי רוצה לקבל מידע לתיפול תרופתי קונבנציונלי , המאופאתי או לא קונבנציונאלי לטיפול בחרדה וכפיתיות אצל ילדים ומבוגרים.

לשרון שלום רב עליי לקבל מידע יותר מדויק על איזה סוג הפרעה בדיוק את מעוניינת לקבל מידע. אך באופן כללי להפרעות חרדה ניתן כיום תרופות כגון פרוזאק וכן תרופות ממשפחות הבנזדיאזפינים. להפרעות כפיתיות ניתן לקבל כלוראימפרמין פרוזאק וטרזודון. שי קולין

לשרון שלום רב עליי לקבל מידע יותר מדויק על איזה סוג הפרעה בדיוק את מעוניינת לקבל מידע. אך באופן כללי להפרעות חרדה ניתן כיום תרופות כגון פרוזאק וכן תרופות ממשפחות הבנזדיאזפינים. להפרעות כפיתיות ניתן לקבל כלוראימפרמין פרוזאק וטרזודון. שי קולין