פורום פסיכולוגיה קלינית

רציתי לשאול אילו ספרים מוסמכים או כתבי עת, עדיף בעברית, עוסקים בנושא טיפול בסכיזופרניה והתייחסות אליה. אגב, האם מנהל הפורום הוא מומחה?

לאבי שלום רב כדאי לקרוא רקע כללי על סכיזופרניה וטיפול בה בספר פרקים ניבחרים בפסיכיאטריה / א אליצור מנהל האתר עדיין אינו מומחה (אבל יבוא יום...) שי קולין

"מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים. " ספר אודות חוית הסכיזופרניה מומלץ חיים.

אפשר לקבל את הסיכונים להתעוורות בגיל צעיר?

מבקש הסבר על לחץ תוך עיני וגורמים האם בלחץ 22 - צריך לקחת כדורים

לחץ בעיין ברמה 22 מבקש הסבר אלי

שלום רב אבקש להפנות את השאלה לפורום המתאים ולא לפורום פסיכולוגיה שי קולין

נא לפנות לאתר המתאים בנושא רפואת עיניים שי קולין

לפני מספר ימים שאלתי שאלה בהקשר למחלת עיניים גלאוקומה, טרם קיבלתי תשובה, השאלה שלי: מי בארץ מתמחה בסוגייה הזאת, מדובר באימי בת 76, שמטופלת כבר הרבה שנים דרך קופת חולים, היתי רוצה לקבל קצת יותר מידע. תודה מראש

קראתי לפני כמה חודשים כתבה ב"אייל הקורא" שעסקה בסכיזופרניה,ומצאתי שיש לי את חלק מהסימפטומים של המחלה,אני נע בין רצינות לילדותיות,לפעמים אני בטוח שאנשים יכולים לקרוא את המחשבות שלי (העניין אומנם קורה מעט פעמים כיום,אבל עד לפני כמה שנים זה היה קורה לי בתדירות גבוהה),ובכלל אני נוטה להיות במצב רוח דיכאוני. אין לי כסף לפסיכולוג,ואני לא מעוניין לשתף את הוריי בבעייה ... (אני בן 16 אם זה חשוב) מה עליי לעשות?

לדוב שלום רב מכיוון שזה לא מקצועי ובלתי אפשרי לאבחן סכיזופרניה דרך האינטרנט וחסרים לי פרטים רבים נוספים עליך כדי לגבש דעה. עליך לפנות לרופא המשפחה שיחליט האם התלונות שלך מספיק מוצדקות כדי לשלוח אותך לאיבחון. עליך לדעת שמצב רוח דיכאוני שאתה מתאר אינו בהכרח פתולוגי שכן חשוב לברר תדירויות עד כמה דיכאוני עד כמה משפיע על חייך וכו', בנוסף יש רמה מסוימת נורמאלית שבה אנשים חושבים שקוראים את מחשבותיהם השאלה מה הרמה אצלך. בברכה שי קולין

שלום שי, אני בת כמעט 24 והיום בערב נודע לי שאבי הומוסקסואל. לי אישית אין ממש בעיה עם זה (או שאני פשוט מדחיקה) אבל יש לי אח בן כמעט 17 שיש לו ADHD די קשה. הורי, איך לא גרושים כבר כ- 5 שנים. אבי נכון להיום גר בחו"ל במסגרת עבודתו ולא ממנו שמעתי שהוא הומו. שאלתי היא, כיצד ניתן לספר לילד בן 17 שדימויו העצמי נמוך מאוד ואשר סובל מהפרעות קשב מלוות בהפרעות התנהגות (אף על פי שהוא מאוד חכם ועל פניו לא היית מזהה) בשורה כזאת, שמן הסתם תפגע קשה בזהותו, שגם כך רק עכשיו בשלבי התעצבות? אני יודעת שאין פתרון אידיאלי אך כל תשובה תוכל לתת לי רעיונות. תודה מראש. בנוסף רציתי לדעת אם יש קבוצות תמיכה למשפחה שההורה הומו.

אינני יודעת הין את מתגוררת. בת"א ישנה קבוצת תמיכה למשפחות של הומואים. התקשרי לאגודה לזכויות הפרט בת"א (ברח' נחמני)ובקשי פרטים. הם מאוד אדיבים, אל תתביישי. גם בעיתון "הזמן הורוד" יש מידע רב לגבי קבוצות, בכל הארץ.

ליעל שלום רב מכיוון שאני לא הדמות המטפלת בילד עליכם להיוועץ בפסיכיאטר שמטפל בו. הוא ידע כיצד כדאי לבשר את הבשורה לילד האם על ידי הפניתו לפסיכולוג או שהוא בעצמו יעשה כן בנוסף מכיוון שהוא המטפל בילד ומכיר את אישיותו לעומק יותר הוא יוכל להחליט לגבי העיתוי של הבשורה. זאת שאלה שאין לי את הכלים לענות עליה, שכן איני מכיר את הנפשות הפועלות כלל. בברכה שי קולין

יעל צריך להסביר לילד שזה לא קשור אליו, ולא אומר לגביו כלום. להסביר שיש בחירה לאנשים בהעדפות המיניות שלהם. אולי עדיף שתדברי איתו בהתחלה על זה בעקיפין.

שי שלום אני טרודה מעט בשאלה, האם הגנטיקה יותר משמעותית מחינוך? בעלי לשעבר התגלה כאדם מאד פסימי ,מדוכא ,מוטרד... נולד לנו ילד מקסים ,כרגע בן שנה וקצת, אנחנו גרושים ,בעלי כבר לא גר איתנו. האם ניתן להסוות, או ל"תקן" את הגנטיקה עלידי סביבה תומכת, חמה וחיובית? עד כמה הגנטיקה של אחד הצדדים משפיעה?(אני והגרוש פשוט הפוכים בהתייחסות לחיים..) מה ערכו של החינוך? אשמח אם תפנה אותי לאתרים בעיברית. תודה לך מיכל

למיכל שלום רב קשה לי לדעת מה בדיוק ההפרעה של בעלך כדי לתת אבחנה כלשהי והדבר חשוב שכן להפרעות שונות יש השפעות גנטיות שונות באחוזים שונים. אבקש ממך לתת לי פרטים נוספים על הגרוש בעיקר סביב המצב רוח, התפקוד, המוטיבציה, היכולת להנות וכו... עם זאת עלי לאמר שהתפקיד של הסביבה הוא מאוד משמעותי בהפרעות השונות ובאופן כללי גידול נכון של הילד יכול להשפיע מאוד לחיוב על הילד ועל בריאותו הנפשית, עם זאת ישנם מקרים קיצוניים בהם הגנטיקה היא כל כך קיצונית למשל בתוקפנות מולדת שגם גידול נכון ותרפיה אינה עוזרת במיוחד. בברכה שי קולין

שי שלום נבהלתי קלות..אבל אולי המצב לא כלכך נורא?!. לגרוש שלי אין הפרעות מיוחדות רק פאסימי בראיית החיים. חסר קצת שמחת חיים, רואה תמיד את חצי הכוס הריקה ,לרוב רוטן...פאסיבי...זהו. חוץ מזה עובד כרגיל ולוקח אחריות. שוב וכל זה מנקודת מבטי.(אני רואה את החיים לרוב מאד חיובי, מנותב וסך הכל מאושרת במעט שיש.) האם חינוך "מתקן" ראיית חיים מולדת?פאסיביות? תודה לך מיכל

שלום לך! ילדתי סובלת מכאבי ראש שנים,ובעבר אובחנה כמיגרנות, נכון להיום בגיל ההתבגרות הרופאים מתעקשים שהילדה סובלת ממתח, הצואר שלה מאוד קשה, אין לה שום ממצא בצילומים אולם מאז ומתמיד מצב צוארה היה כזה, היא מאוד חברותית מקובלת פעילה חייכנית וכמו כל אחד מדי פעם גם כעוסה, לא משהו חריג מה לעשות על מנת לתת לרופאים להבין שזה לא המיקרה? אני מאוד חושש שמכל הפרושים הללו הילדה תכנס למצב מסוים באמת האים אתה חושב שיש מקום להפנותה בכל זאת לשיחה לבירור, היא כ"כ לא משדרת מצוקה או משהו דומה. ממה יכול לנבוע הענין הנ"ל של הצוואר הקשיח? רק מתח יכול להיות הגורם בהתחשב בזה שהצילומים תקינים? אני הוא זה שאחד הרופאים יעץ לתת לילדה את האלטרול, וכמובן פסלתי זאת על הסף כיוון שידעתי למה הוא חותר....הוא במפורש לא האמין לכאב של הילדה וסבר שהיא סתם ממציאה. ההיתיחסות שלו היתה מאוד לא לענין...בלשון ההמעטה אבקש את התייחסותך.

לאלמוני שלום רב מכיוון שאיני רופא עליי להסתמך על דעתו של הרופא שאין ממצאים רפואיים. כדאי לבדוק האם אין לילדה מתיחות נפשית שמתבטאת בכאבים בצוואר. לעיתים המתח מקבל ביטוי פיזיולוגי בלבד וקשה לראות אותו נפשית בעין לא מקצועית. לא הייתי קופץ לאלטרול כי אני מאמין שישנם דברים שכדאי לפתור ללא תרופות (הגוררות תופעות לוואי). ישנם טיפולים פסיכולוגיים להורדת מתח וחרדה הן דינאמיים והן התנהגותיים. כדי להיות בטוח עליך לשלוח את הבת לכמה שיחות כדי לברר את העיניין באופן מקצועי האם המתח אכן פסיכולוגי. בברכה שי קולין

שלום רב הייתי רוצה לשאול באם צפיה במשך כל יום מהערב עד שעןת הלילה המאוחרות באתרי סקס ובחורות ערומות באינטרנט במשך שבועות נחשבת בסדר. האדם שצופה כל יו0הוא בן 50 האם יש סכנת התמכרות וזה עלול לפגום בזוגיות שהיא בסדר אוו שצריך להעלב מזה האשה אגב גם מתקרבת לגילו איך צריך להתנהג עם זה. בתודה אלמונית . שלום רב

לטל שלום רב קשה לי מאוד לענות על שאלה כזו שכן אין לי פרטים נוספים הכרחיים על הזוגיות אופי הקשר ועוד פרטים נוספים אישיותיים על האדם עצמו. בכול אופן אין מתפקידי לשפוט האם התנהגות זו הינה בסדר או לא שכן מה שבסדר עבור אדם אחד אינו בסדר עבור השני. עם זאת ניכר כי ישנה כאן התמכרות וצריך לברר בשיחות איש מקצוע על איזה קושי היא יושבת. בנוסף ישנם מספר שאלות שבת הזוג צריכה לברר עם עצמה כגון, האם הדבר פוגע בזוגיות בנשיות ובמיניות שלה, האם התנהגות זו מפריע לה וכיצד היא מתמודדת איתה? בברכה שי קולין

שלום רב 10.2.00 האים התרופהELATROLET ניתנת גם כמשככי כאבים, והאים היא ממוללצת לילדה בת 16 שאין לה שום, היסטוריה להפרעה נפשית או דיכאון, רק כאבים מוגדרים מאוד שמשום מה לרופא המטפל (נירולוג) נידמה שאין להם בסיס במציאות, הילדה מוכרת כסובלת ממגרנות הרבה שנים, והרופא הנ"ל הןא חדש ולא מכיר אותה, הילדה עירנית חברותית, מקובלת פעילה וחרוצה, ולי משום מה נידמה שהןא לא בדיוק התכוון, רק להקלה בכאביה, מה גם שהוא הסביר ולא הסתיר מהי התרופה רק טען שהיא ניתנת גם לשיכוך כאבים מצפה לתשובה מהירה

לאלמוני שלום רב ידוע לי שאלטרול היא תרופה מרגיעה שעובדת במיקרים של לחץ נפשי מצוקה וחרדה. איני יודע האם היא ניתנת גם לשיכוך כאבים. בנוסף התרופה ממכרת לכן כדאי להיזהר בשימוש ממושך בה. ידוע לאלטרול אינו ניתן רק לחולים נפשיים אלא גם לאוכלוסיה נורמלית הסובלת מחרדה כמו למשל ווליום. בברכה שי קולין

אני בת 40 והספקתי לעבור כתוצאה מתאונה שלושה ניתוחים בעמוד שדרה, מצבי הפיזי אינו שפיר, אני חייה על משככי כאבים כמו זריקות אפידורל או כדורי מורפיום (הכל במרשם רפואי). לצערי, אני יכולה לתפקד רק באופן חלקי, ולכן, אני עובדת במשרה חלקית בלבד, ולומדת בשאר הזמן. גם תיפקודיי החברתיים נפגעו כתוצאה מהפגיעה בגבי, והדבר גורם לי לא אחת לשקוע בעצב רב. רציתי לדעת האם וכיצד ניתן להתמודד עם סיטואציה שכזו

לאורלי שלום רב אני מפנה אותך לכתבה שתצא בגיליון הבא בעוד כמה ימים על דיכאון חד קוטבי. אם הדברים שרשמתי בכתבה מצביעים יותר על הפרעה נפשית כדאי לך לפנות לאיש מיקצוע פסיכולוג או פסיכיאטר. בברכה שי קולין

מחפש מידע על מניהדיפרסיה. על השפעת לקיחת סמי אסיד על החולה. על הקשר להתאבדויות לחולים אלו על אפשרות הריפוי וההשתלבות בחיים נורמלים. בתודה מראש.

למדג שלום רב באחת הכתבות הבאות התייחס בהרחבה למניה דיפרסיה. בכתבה הנוכחית שתצא בעוד מספר ימים התייחסתי רק לדיכאון החד קוטבי שהוא אינו מלווה בהתקפי מניה, כמו במניה דיפרסיה. כדאי לך לקרוא אותה כרקע לכתבה על מניה דיפרסיה. בברכה שי קולין

תודה רבה

האם יצאה כבר הכתבה ואיפה אפשר למצוא אותה

הייתי מאוד שמחה לדעת אם קבלת תשובה לנושא ששאלת? גם אני רוצה לבדוק את נושא לקיחת הסמים והקשר להתאבדות אשמח אם תיצור עימי קשר

שלום! אני לא יודעת בדיוק אם זה המקום הממתאים להתייעצות - בכל אופן אני מדריכת נוער במושב בצפון - אחד התושבים נעלם - (עדיין מחפשים אותו) יש לו שלושה ילדים בגילאיי 9 14 16 והם כרגע נתמכים על ידי מחלקת הרווחה - אבל - שאר ילדי המושב במצוקה ובתהיות - אני שואלת כיצד אני יכולה להקל עליהם את המצוקה שהם נמצאים בה? אני מקווה שכאן זה המקום לשמוע עצות ואם לא, אז אשמח לקבל הפנייה למקום אחר תודה מראש המדריכה נורית

לנורית שלום מכיוון שאינך יכולה בפועל להחזיר את התושב הנעלם לחיק משפחתו הייתי ממליץ על התערבות רגשית. לדעתי כדאי לשוחח על האובדן וחוסר הוודאות סביב ההעלמות של אותו אדון ורצוי להיות אוזן קשבת למצוקות של אותם ילדים ובעצם להיות איתם באותו מקום אבל וקשה בו הם נימצאים. הילדים יחושו הקלה רבה כאשר דמות משמעותית כמוך, יכולה לחלוק איתם את הסבל שלהם ולעזור להם להתמודד איתו בדרך של שיתוף ברגשות הבנה וקבלה. אם תצליחי לעשות זאת, לטעמי הצלחת לעזור בהמון לקבל את האובדן הקשה. הרבה הצלחה שי קולין

בעקבות התאבדותה של השדרנית מיכל ניב, ברצוני לשאול האם קיים קשר גנטי בדבר הנטייה להתאבדות? (אביה של השדרנית התאבד אף הוא). האם נערכו מחקרים בנושא? תודה

לשאול שלום רב ראה את תשובתי ל"שואלת" בפורום היא שאלה שאלה זהה. בברכה שי קולין

לשאול שלום רב ראה תשובתי ל"שואלת" בפורום, היא שאלה שאלה זהה. בברכה שי קולין

יש קשר גנטי להתאבדות אך אין זה מוציא מן האדם את היכולת לשלוט במצבו. חיים תיאר שני בפסיכולוגיה.

שלום ברצוני לדעת עד כמה קיים קשר גנטי , מוכח כמובן , של דיכאון והאם קיים באמת פן תורשתי ? אשמך אם תענו לי בהקדם האפשרי ככל שניתן

לשואלת שלום רב מצטער שלא התפנתי לענות קודם. אכן אנשי מיקצוע רבים רואים שאדם הסובל מדיכאון אכן יש שכיחות גדולה יותר של דיכאון בקרב בני המשפחה או שבן משפחה סובל מהפרעה אפקטיבית כלשהי (לאו דווקא דכאון). כמובן שלדינמיקה הפסיכולוגית משפחתית יש תרומה רבה אף היא למצב הדכאוני. אם דינמיקה זו מענינת אותך תפני את תשומת ליבי וארחיב על כך. בברכה שי קולין

שלום שוב , תודה על תשובתך , אך בכל זאת אשמח לדעת יותר פרטים , עד כמה משפיעה קירבה משפחתית. מדובר במשפחה מצומצמת , אך לא כמשפיעה באופן ישיר על אותו הפרט שסובל מדיכאון - (סבים סבתות דודים ראשונים ודודים ומנישואים שניים) - 5 במספר הסובלים/שסבלו מדיכאון עמוק שאף הוביל להתאבדות בשניים מן המקרים הנ"ל . כיצד ניתן לבדוק קשר גנטי זה כוודאי -אם בכלל ? בתודה מראש ומקווה לשתובה בהקשם האפשרי השואלת...ששואלת שוב...

אשמח לקבל תשובה תודה

אל שלום מעולם לא שמעתי שפסיכולוגים נרתעים מלטפל במזוכיזם. זו הפרעה לא קלה שניראה לי שקשה לטפל בה, אך בעיני יש הפרעות קשות ממנה בהם פסיכולוגים מטפלים, ולא ידוע לי שדווקא מהפרעה זו פסיכולוגים נרתעים. בברכה שי קולין

אני מבקש לשאול על חרדת נטישה לילד בגיל שנה וחצי מה הוא מרגיש כאשר ההורה נאלץ לעוזבו למספר ימים לעיתים קרובות וכיצד אפשר להקטין את הנזק למינימום?

ניר בילינסקי כתב/ה: ------------------------------- אני מבקש לשאול על חרדת נטישה לילד בגיל שנה וחצי מה הוא מרגיש כאשר ההורה נאלץ לעוזבו למספר ימים לעיתים קרובות וכיצד אפשר להקטין את הנזק למינימום?

לניר בלינסקי שלום רב ראשית החוויה של עזיבת הילד למספר ימים היא מאוד אישית. יתכן וחלק מהתינוקות יחוו זאת באופן קשה מאוד וחלק לא. הדבר תלוי באופי הקשר בין התינוק לדמות הטיפולית לאופי התינוק וכו...לכן קשה לי לענות כי חסרים לי פרטים, אך באופן כללי התינוק יכול לחוש מצוקה ולחוש נינטש ונעזב, ואולי אף שהדמות הנוטשת, בחווית התינוק, לא תחזור עוד, עם זאת יתכן והתינוק לא יחוש תחושות אלה בעוצמה רבה אלא באופן מינורי. יתכן וחוויות אלה יזיקו לתינוק בבגרותו. יתכן והוא יחווה קושי וחרדה כאשר יתמודד עם מצבי עזיבה ופרידה. אם אתה כאב חש שעדיין התינוק אינו יכול לשאת את הנטל של הנטישה אז אני מציע שתדחה עזיבה זו עד שהתינוק יגדל ותקשיב לאינטואציות שלך. אם בכול זאת אתה מוכרח כדאי להשאיר את התינוק אצל דמות מטפלת אחרת שהילד מכיר שהקשר איתה משמעותי והילד חש נינוח בחברתה. בברכה שי קולין

חרדת נטישה אצל ילד בן שנה וחצי מה הילד מרגיש כאשר ההורה נאלץ לעוזבו למספר ימים לעיתים תכופות וכיצד ניתן לצמצם את הנזק למינימום?

שלום רציתי לשאול האם ניתן ומקובל לגשת ולהפגש עם פסיכולוגית באופן שגרתי לא משום שיש בעיה כלשהי מוגדרת, אלא משום חיי היום יום הלוחצים על מנת לדבר עם מישהו ולפרוק מעט לחצים ואולי גם לעשות סדר במחשבות האם אין סכנה שתיווצר תלות במסגרת כזו של מפגשים והאם פסיכולוגים נוטים לקיים כזה סוג של מפגשים שבהם אין בעיה מוגדרת ואין פרק זמן מוגדר לטיפול תודה

ל ד' שלום רב ראשית בהחלט ניתן להפגש עם פסיכולוג גם ללא בעיה ספציפית אלא להתארגן יותר מבחינה אישיותית ולפרוק מטענים. עם זאת כדאי לך לברר עם עצמך או בטיפול למה דווקא בזמן זה אתה חש קושי רב יותר המניע אותך ללכת לטיפול. הפחד שאתה מעלה מתלות במטפל עוד לפני תחילת הטיפול, כשלעצמו, יכול להיות נושא נוסף בטיפול שכדאי לברר. כדאי להזכיר שטיפולים רבים הם ללא פרק זמן מוגדר ורק המטופל ידע מתי נכון לו להפסיק את הטיפול. שי קולין

תודה על התשובה שלך אני חש כעת צורך לפנות משום שנכנסתי לשלב מקצועי חדש שבו יש לחצים רבים ואין לי עם מי להתייעץ , למרות שאני נשוי שאלתי הפסיכולוג יכול להיות בתפקיד שאינו מוגדר טיפולית, דהיינו מעין אוזן קשבת שעוזרת לפרוק מתחים ולעשות סדר במחשבות, לאורך זמן, דהיינו לאורך שנים או שמא האינטרקציה עימו צריכה להפסק לאחר שנה שנתיים.? האם יש אנשים שרואים פסיכולוג באופן קבוע במשך למשל עשר שנים? גם אם אין להם בעיה מוגדרת, אלא כדי להרגיש טוב יותר? התלות שאני חושש היא טבעית, שמא אתרגל שהוא האוזן הקשבת וכדי לקבל החלטות בחיים עלי להפגש איתו. אודה לך אם תאמר לי מה דעתך הן בקשר לפרק הזמן- האם אפשרי להפגש למשך שנים רבות והן בקשר לתלות תודה

שלום אני מאד מעוניין לדעת ולהבין, כיצד יכולה ההומאופאטיה, ובכללה טיפול בתרופות טבעיות המכילות מינרלים שונים, להשפיע על רגשותיו, מצב רוחו והלך מחשבתו של אדם. מהם התהליכים הכימיים השונים שעובר גוף האדם בגינן, וכיצד הם מביאים לתהליך השינויי המנטאלי. תודה מראש.

לאבידן שלום רב לצארי איני בקיא בתחום הרפואה האלטרנטיבית לכן איני יכול לעזור לך. בברכה שי קולין

אשמח לדעת מדוע אני מתאהב ברופאות המטפלות בי? האים זו תופעה מוכרת?

אזרח יקר, התופעה אכן מוכרת ושכיחה וכמו כן מובנת, כנראה שהטרפסטיות שלך משרתות אצלך עוד פונקציות מלבד מטפלת, (צרכים אשר נמצאים בחסך), מומלץ בכדי למנוע כאבי לב מיותרים, פשוט ללכת למטפל. כך גם ניתן להתמקד בבעיה אשר בעיקבותיה הגעת לטיפול. בברכה, אורנה

לאזרח שלום רב ישנם הסברים פסיכולוגיים רבים לתופעה זו אך איני יודע אם אקלע להסבר שאכן הכי יתאים לך ולאישיותך, ולכן כול ניסיון מצידי להסביר זאת חסר כול טעם. כדי לענות לשאלה זו צריך להכירך באופן יותר אישי ועמוק. לדעתי הפורום אינו המקום לכך אך בהחלט כדאי לברר זאת בטיפול פסיכולוגי. שי קולין

שי שלום מאוד נהניתי לקרוא את הכתבה על החלומות האם תוכל להסביר את המונח "חלון בתוך חלום", אותו שמעתי פעם בתכנית רדיו שעסקה בנושא החלומות. הכוונה למיטב זכרוני היא כי מדובר בחלום בתוך חלום או משהו כזה.

לחולם שלום אינני מכיר מושג זה של חלום בתוך חלום, אך אולי הכוונה שהחולם, חולם שהוא חולם. יתכן ולחלום יש משמעות פסיכולוגית אישית עבור החולם ולכן הוא חלם על החלום. לשם הבנת המשמעות הפסיכולוגית הזו עליי להכיר יותר את התוכן של החלום ולהכיר יותר את החולם.

הייתי רוצה לקבל מידע לתיפול תרופתי קונבנציונלי , המאופאתי או לא קונבנציונאלי לטיפול בחרדה וכפיתיות אצל ילדים ומבוגרים.

לשרון שלום רב עליי לקבל מידע יותר מדויק על איזה סוג הפרעה בדיוק את מעוניינת לקבל מידע. אך באופן כללי להפרעות חרדה ניתן כיום תרופות כגון פרוזאק וכן תרופות ממשפחות הבנזדיאזפינים. להפרעות כפיתיות ניתן לקבל כלוראימפרמין פרוזאק וטרזודון. שי קולין

לשרון שלום רב עליי לקבל מידע יותר מדויק על איזה סוג הפרעה בדיוק את מעוניינת לקבל מידע. אך באופן כללי להפרעות חרדה ניתן כיום תרופות כגון פרוזאק וכן תרופות ממשפחות הבנזדיאזפינים. להפרעות כפיתיות ניתן לקבל כלוראימפרמין פרוזאק וטרזודון. שי קולין

שלום, לפני כחודש צפה אחי בן ה 13 בסרט הקולנוע "החוש השישי" ומאז סובל מסיוטי לילה קשים והוא מסרב ללכת לישון לבד במיטתו (מה שגורם לנטל על שאר בני הבית). אני צפיתי בסרט הנ"ל גם כן ואני חייב לציין שבסרט אכן ישנן מספר סצנות מפחידות ומצמררות. מה שהפתיע אותי אצל אחי הוא התגובה הקיצונית שלו לסרט, שהרי הוא ילד נורמלי ויציב שלא סבל בעבר מפחדים וחרדות יוצאי דופן כלשהם. ניסינו (אני והורי) להסביר לו שזה "רק סרט" וניסינו לפשט לו את הדמויות והעלילה כך שיבין שאין לו ממה לחשוש אך כל זה לא הועיל. חשבתי ללכת איתו לסרט בשנית כדי שיוכל להתמודד שוב עם פחדיו ,אך אני לא בטוח שזה הדבר הנכון לעשותו וכן אני חושש מתגובה הפוכה מהרצוי. איך מתמודדים עם סיוטי לילה אצל ילדים קטנים? אני מניח שברוב המקרים הם לא תופשים את ההבדל בין הסרט למציאות, אך לא כך במקרה הנ"ל. אחי מבין שמדובר בסרט, הוא יודע שהדמויות מגולמות על ידי אנשים בשר ודם ובכל זאת הוא ממשיך לפחד. האח המודאג.

למור שלום רב כדי לתת תשובה מהימנה יותר עלי לקבל פרטים נוספים. האם הוא לא ישן במשך כול הלילה? עד כמה הסיוטים דחופים? מה תוכן הסיוטים האם בעבר קרו מקרים דומים? סיוטי לילה הם טבעיים לגמרי אצל ילדים השאלה מה חומרתם וכדי לקבל תמונה יותר מקיפה עליך לעדכן אותי בעוד פרטים ואשמח לעזור שי קולין

שלום מחפשת מחקרים / מסקנות המקשרים בין חמרי מזון שונים, אלרגיה אליהם, והופעת התנהגויות לא נשלטות ושאינן נאותות בקרב ילדים ובני נוער בעיקר. תודה.

פנינה שלום! תוכלי לפנות למייד-ליין באתר של חב' סולגאר (ויטמינים ומינראלים) או לפנות אליהם ישירות בקו הדרכה והם ישלחו לך חומר בענין. ישנם הרבה מאוד מחקרים בענין זה בעיקר השפעת צבעי מאכל (וכמה שהם מזיקים - חבל על הזמן......) והיפרקטיביות אצל ילדים!!! (טלפון סולגאר: 333- 350 - 800 - 1) כמובן ישנם מחקרים נוספים על אלרגיות למזון כגון מעבר מיניקה למוצרי חלב של פרה וכל הבלאגן שגורמיחם לתינוק מחוסר ידע ורגישות לתופעות הנלוות. ישנם טיפולים קלים ויעילים לפתרון הבעיה החל מדיאטה רטטורית (מבדלת ממזון למזון וכך רואים מה גורם לאלרגיה ויודעים מה להוריד....) ובהמשך טיפולים בקינסיולוגיה ודמיון מודרך. בהצלחה.......

לפנינה שלום רב לצערי איני בקיא בתחום זה לכן איני יכול לעזור לך. שי קולין

רופאת המשפחה שלי קבעה כי אני צריכה טיפול נפשי בשל תלונות חוזרות לבסוף לאחר שנה התגלה אצלי לופוס האם זו גם מחלת נפש או שהרופאה טעתה??????

למלי אוחיון שלום רב. אינני בטוח שהבנתי את שאלתך כראוי, אך בכול זאת, לופוס הינה מחלה כרונית שהטיפול בה הוא סימפטומטי ויכול להביא לנסיגת המחלה אך לא לריפויה המלא. עובדה זו יכולה לגרום למצוקה נפשית. אם הינך חשה מצוקה זו אולי כדאי שתוועצי בפסיכולוג. אם תשובתי אינה מספקת אנא פני לפורום שוב ואשמח לעזור. שי קולין

שלום! בואי נצא מנקודת הנחה שאובחנת נכון כחולה בלופוס ועם זאת לכל מחלה פיזית (עור במקרה זה) ישנה השפעה נפשית הבטחון העצמי יורד, החברתיות דחקת, בושה ממראה וכד' מכאן נבין שכל מחלה מתבטאת גם במישור הפיזי ומשפיעה על הנפש וישנם מקרים הפוכים בהם אדם מדמיין חולי פיזי ובסופו של דבר יש לו את זה.... - מחלה פסיכוסומטית. הטיפול לרוב הינו סימפטומטי ולדעתי אפשר לסייע גם במישור הרגשי-נפשי בצורה אלטרנטיבית כגון בפרחי באך וכמובן גם בהומאופטיה ודמיון מודרך. יש לשער כי התפרצות המחלה נבעה מירידה חדה במצב הנפשי. (בדומה לפסוריאיזס). אגב, ישנו אתר של האגודה של החולים במחלת הלופוס בישראל - צריך לחפש את האתר.... רק בריאות והמון אהבה.....

מה אומרת הרפואה הסינית על מחלת הזאבת ? מה ההקשרים הנפשיים של מחלה זו ? האם נחתן לטפל במחלה ברפואה סינית (דיקור וצמחים)?

מלי היקרה, כדאי לקרוא את מאמרה של ורדה רזיאל בעיתון של ידיעות אחרונות. ( במוסף "זמנים מודרנים" ,תאריך: 15.12.99, יום רביעי, ו בטבת תש"ס, עמוד:31 ). כל מילה נוספת - מיותרת ! שמרי על עצמך , ומזל-טוב,לך ולבני משפחתך .

סטודנט יקר אתה לא יודע עד כמה המאמר נכון יש לי עוד סיפורים כאלה מהחיים[ ולצערינו יש רופאים שעדיין שולחים חולים לרופאים פסיכיטרים כהם לא יודעים לאבחן מחלה כלשהי למזלי אני בעזרת משפחתי הגעתי בסופו של דבר למחלה שלצערי יש לי ואני היום מתמודדת איתה אבל יש הרבה כאלה שפשוט מקבלים את תשובת הרופא "כתורה מסיני" וממשיכים לסבול

אני חייל משוחרר המתעניין בפסיכולוגיה ועומד לבחור מקצוע לחיים. קראתי את המאמרים שפרסמת בגליונות הקודמים בנוגע לטיפול הפסיכולוגי אך הם לא סיפקו לי תשובות מספקות, יתר על כן, המאמרים העלו בי שאלות נוספות. ברצוני לדעת כיצד מצליח הפסיכולוג "להתנתק" מן המטופל בסוף הטיפול. בין המטפל למטופל נוצרים יחסי קירבה (העלולים להוביל לקשר מיני אשר אסור לפי הידוע לי) או קשר תלותי יתר על המידה מצידו של המטופל. כמו כן נתקלתי בסברה לפיה פסיכולוגים עלולים להיות מושפעים מהמקרים בהם הם נתקלים ולפתח דכאונות שונים. אני מעוניין לדעת כיצד מפריד הפסיכולוג בין הפן המקצועי לפן האישי. כמו כן אני מעוניין לדעת אודות דינמיקת העבודה של הפסיכולוג, מה ההבדלים בעבודה בסקטור הפרטי לציבורי, ויותר מכך -ברצוני לדעת מהו מסלול הכשרת הפסיכולוג, איזה מסלול עלי לעבור אם ברצוני להיות פסיכולוג , ובכלל כיצד סטודנט המחזיק בידיו תעודת M.A הופך להיות פסיכולוג מן השורה?

למור שלום רב העלית שאלות רבות אנסה לענות בקצרה על כולן, אך תדע ששאלות אלה הן שאלות חשובות ביותר אשר מלוות את אנשי המקצוע שנים רבות. אחד ההבדלים הבולטים בין טיפול פסיכולוגי לשיחה עם חבר קרוב היא האפשרות של הפסיכולוג "לתפוס מרחק" מהמטופל מה שעוזר לפסיכולוג לראות ביתר ברור את בעיותיו של המטופל וכך לעזור לו. חבר קרוב עלול להתקע בשלב זה מכיוון שהוא בקשר קרוב מאוד לחברו וכן הוא מושפע מהדינמיקה הספציפית המאפיינת קשר זה שעלולה לפגוע בטיפול. מרחק זה עוזר לפסיכולוג להפרד מהמטופל בסיום הטיפול, תהליך שאגב יכול להמשך מספר פגישות. בנוסף כך קל יותר לפסיכולוג לא לפתח תלות או רגשות אחרים שילוו אותו בחייו הפרטיים אחרי המפגש הטיפולי. עם זאת עלי לציין שחשוב מאוד שייווצר קשר רגשי בין המטפל למטופל ועל המטפל להתחבר לרגשותיו שעולים בטיפול זהו בעצם הכלי בעזרתו הוא מטפל. כך המטפל צריך לשמור על מידת קירבה למטופל שמחד לא תהיה קרובה מדי ומאידך לא רחוקה. מסלול ההכשרה של הפסיכולוג הקליני (שהוא לטעמי המקצוע המרכזי שמתעסק בפסיכותרפיה) הוא ארוך ומייגע ודורש המון השקעה אך נותן המון סיפוק (למי שמתחבר לכיוון זה). ראשית עליך לסיים תואר ראשון של אוניברסיטה מוכרת (כשלוש שנים), אחר כך עליך להמציא המלצות מהשדה (שמראות על נסיון כלשהו בשטח הטיפולי) והמלצות מחקריות מהאוניברסיטה בא למדת. אם ציונך בתואר הראשון גבוהים ביותר תזומן לסידרה של שתי ראיונות אישיים (מעמיקים וקשים) בהם המראיינים יבחנו האם אישיותך מתאימה ובשלה למקצוע. ברצוני להמליץ לך לקחת טיפול בעצמך שמהווה לטעמי חלק בלתי נפרד מלימודי הפסיכולוגיה הקלינית. לאחר שסיימת את התואר השני (כשלוש שנים) תתחיל בתהליך ההתמחות שבו אתה עובד כ 25 שעות בשבוע למשך ארבע שנים. העבודה היא בבתי חולים פסיכיאטרים במרפאות לבריאות הנפש קופות חולים ועוד.. בעצם הלימודים אינם מסתיימים לעולם מכיוון שתוכל להמשיך לתואר שלישי או להעשיר את ידיעותיך בפסיכותרפיה בבתי ספר מיוחדים לכך וכך תוכל להתמחות בסוגי טיפול שונים.

מור, אני לא רוצה לדכא אותך אבל המסלול ללימודי פסיכולוגיה קלינית הוא ארוך, מתיש ויקר. ראשית, לידיעתך נתוני הקבלה לאוניברסיטאות לתואר ראשון בפסיכולוגיה הם בין הגבוהים ביותר, ותואר ראשון בפסיכולוגיה ניתן כיום ללמוד רק באוניברסיטאות ובמכללת אשקלון של בר אילן. בכל שאר המקומות לומדים מדעי ההתנהגות שזה "קצת" פחות יוקרתי אם ברצונך להתקבל לתואר שני. כמו כן תואר ראשון לא שווה כלום בשוק האזרחי צריך תואר שני. בנוסף שי שכח לציין שכדי להיות פסיכולוג קליני מוסמך אתה צריך לעבור מבחן הסמכה שכל מטרתו היא להכשיל אותך וכן כפי ששי ציין, לאחר שבחרת להתמחות בקלינית (ודרך אגב ניתן להתמחות במחלקות שונות בפסיכולוגיה- ארגונית, חברתית, מחקרית וכדו') ולאחר שסיימת שנתיים תואר שני ועוד שנה תזה יש לך 4 שנים במשכורת 0 לעשות סטאז' וגם אז לא מחוייב שתקבל את ההסמכה. זהו, עוד קצת חומר למחשבה, אני יודעת שלי לא היו את הנתונים האלו כשהתחלתי ללמוד פסיכולוגיה ואם בעבר חשבתי על קלינית הרי שהיום שיניתי כיוון לחלוטין וגם זה עוד פתוח...

שלום, אני סטודנט לרפואה בחו"ל. במהלך שיעור בפסיכיאטרייה הוצג בפנינו חולה שאובחן כסכיזופרן, לאחר אישפוזים רבים בשנים האחרונות. במהלך הראיון התברר שהחולה הינו רופא וסימני המחלה הראשונים הופיעו במהלך לימודיו. לאחר אשפוז ממושך בבית החולים של האוניברסיטה חזר ללימודים וסיים אותם תוך שהוא מטופל בתרופות ומתאשפז לעיתים. החולה הינו רופא מורשה, בעל חותמת ומספר רשיון ורק מתוך בחירה החליט שלא לעסוק ברפואה. לאחר השיעור שאלתי את הפסיכיאטר האם אין חוק המגביל חולה נפש לעסוק ברפואה, התברר שבמדינה בה אני לומד אין כל חוק בנושא. מה אומר החוק בארץ הקודש? ד.א.

לד.א שלום רב. אינני מכיר את החוקים לקבלת רשיון עבודה כפסיכיאטר על בוריים, אך מהכרות עם סטודנטים לרפואה בפקולטות שונות בארץ (הקודש), אני יודע שהודחו תלמידי רפואה על הפרעות נפשיות או חשש להפרעות נפשיות פחות קשות מסכיזופרניה. כמו כן ההגיון אומר שאפילו ופסיכיאטר קיבל הכשרה אוניברסיטאית עדיין תהיה לו בעיה קשה להשיג רשיון עבודה וכן מקום עבודה במוסדות לבריאות הנפש. ברצוני להוסיף שאחת מהאפיונים של מחלת הסכיזופרניה היא אובדן בוחן המציאות. אדם עם בוחן מציאות לקוי יתקשה לתפקד כפסיכיאטר. בברכה שי קולין

במסגרת הטיפול הפסיכולוגי שאני עוברת אני מעוניינת "לקפוץ" מדרגה אחת קדימה וללכת להיפנוט. אם אתם מכירים ויודעים לאן ולמי כדאי לפנות אשמח מאוד לדעת. אשמח גם לדעת על היפנוזה קצת יותר מאשר מה שלמדתי בפסיכו' (מקרה "אנה או" ומה פרויד חשב על זה..)

ליעל שלום רב. גם אותי נושא הפנוזה מרתק ביותר, אך לא אוכל להוסיף לידע שרכשת בלימודייך בכמה שורות בפורום. אני מתעתד לפרסם במגזין דוקטורס כתבה בנושא. שם אפרט מהי הפנוזה? מי זקוק להפנוזה? ואף אפרט קצת על טכניקת ההפנוט. הכתבה תפורסם מייד כאשר אחרי שיפורסמו הכתבות אודות טיפול ואבחון פסיכולוגי. שי קולין

בארץ קיים חוק היפנוזה. חוק זה נועד להבטיח שרק מי שהוסמך לכך יוכל לעשות שימוש בהיפנוזה ובנוסף, מגדיר החוק מי יכול לעבור הסמכה שכן לא כל אדם ראשי ללמוד ולקבל הסמכה. חוק זה נוסד ע"י אחד האנשים המובילים בתחום ואשר היה גם הנשיא של אירגון ההיפנוטרפיה העולמי והוא לא אחר מאר פרופ' קרל פוקס מחיפה. 04-8333633

שלום יעל, מה שלומך? ומה נשמע? שמי יוסף אני בן 21 וגם אני כמוך מעוניין לקבל פרטים על היפנוזה אם מצאת מקורות ואת יכולה לעזור אז אנא צרי איתי קשר להתראות ויום טוב

שלום יעל יצא לי לראות את תוכניתו של פרופ' רחמילביץ (שיח רופאים) בנושא היפנוזה. רופא אורח היה ד"ר סלומונוביץ המקבל במרפאתו בבי"ח וולפסון. נסי בט"ל 03-5028499 או 03-5028295. העלות לא גבוהה. התור אחרי התוכנית ארוך. בהצלחה --- יוסי

אני יוצא עם חברתי כבר עוד מעט שלוש שנים ואני יכול יכול לחדור אליה כיון שכל הזמן כואב לה או שורף לה וכדו' היינו אצל רופא מספר פעמים והוא לא רואה שום מניע פיזיולוגי לבעייה מה שנראה אולי הבעייה היא פסיכולוגית בעוד כחודשיים אנו מתכננים להתחתן והיא מאוד מאוד רוצה בזה אבל איך אני יכול לפתור את הבעיה אני מאוד מתוסכל אני אוהב אותה ויתחתן איתה בכל מקרה אפילו שקשה לי אנחנו מגיעים לסיפוק ללא חדירה או חדירה חלקית בקושי אבל אני מאוד מאוד מתוסכל ניסיתי הכל אנא עזרו לנו בתודה דוד

לדוד שלום רב. אכן ישנם קשיים רבים בתחום המיני שבעצם נובעים מבעיות פסיכוסומטיות, קרי בעיות פסיכולוגיות. ישנם הסובלים מבעיות בתפקוד המיני עקב מתחים נפשיים אישיים או זוגיים שהופכים לסימפטום גופני. מכיוון שראית רופא ושללת את הפן הפיזיולוגי של הבעיה, הייתי ממליץ שתיוועץ בפסיכולוג המתמחה בטיפול בבעיות זוגיות.

דויד, אני אמנם לא פסיכולוגית (עדיין), אבל להבדיל אני סובלת מאותה בעיה שבת זוגתך סובלת ולכן אני מבינה את המצב בו אתה נמצא. הייתי כבר אצל גניקולוגים מומחים בתחומם, אצל רופאי עור ועוד. בעבר גם אני הייתי במצב כמו של בת זוגתך שכאב לי ולא הייתי יכולה לקיים יחסי מין בכלל אבל התחלתי ללכת לטיפול פסיכולוגי וזה הקל על המצב מאוד (אני כבר שנה אצל פסיכולוגית והשיפור מדהים), כמו כן הייתי מציאה לכם (מתוך ניסיון אישי), להשתמש ברוק, רופא אחד הציע לי ולמרות שזה הגעיל אותי בהתחלה זה עובד יותר טוב מכל ג'ל אחר. מקווה שיהיה לכם רק טוב והמון המון מזל טוב

ליעל תודה לך על עזרתך אולי תוכלי לפרט יותר על מנת שחברתי תדע קצת אם את יכולה אני מאוד יודה לך על זה . בתודה מראש דוד

לדוד שלום. בבקשה עדכן אותי האם החלטת לפנות לטיפול פסיכולוגי? ואם אתה מרגיש שהוא עוזר? כדאי לך לקרוא את הכתבה אודות טיפול פסיכולוגי שאני אפרסם באתר בעוד מספר ימים. בברכה שי.

אני בן 18 ונראה ומתנהג כמו מבוגר התחלתי לקיים יחסים כבר בגיל 13 וכבר מאז יש לי בעיה של שפיכה מוקדמת הייתה לי חברה שחיינו ביחד בשנה האחרונה וגם איתה היה אותו דבר אבל לה לא שינה הסקס לפני כמהכחודש נפרדנו הכרתי משהי חדשה חמודה ו וכאן יש לי בעיה קשה איך שאני מתקרב אליה אני גומר ניתי אפילו לאונן לפני המגע וזה לא עוזר כך שאני מנסה פעם שני ותוך שניות שוב גומר יותר אני לא מסוגל לחברתי זה כנראה מפריע יש לה עקיות לפני החברה ואני ממש מיואש אנא עיזרולי לא יודע מה לעשות

נתקלתי בתופעה בעבר, עם מישהי קרובה. השם שקיבלתי לתופעה היה "וגיניזמוס", ואולי תוכל למצוא על כך מידע בספרות ובאינטרנט. הטיפול התחלק לשניים: טיפול אצל סקסולוג, שכלל טכניקות להורדת הרגישות, והליכה למטפל, להתחקות אחר השורשים הנפשיים של הבעיה. עוזר לך?

האם פסיכולוגיה הינה מדע מדויק והיכן ניתן למצוא הוכחות לכך?

תחומים רבים בפסיכולוגיה אכן נחשבים מדויקים למדי (כמובן שלא כמו הפיזיקה והמתמתיקה), בניהם מונים את הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הפסיכולוגיה הפיזיולוגית וכו... בתחומים אלה נעשים מחקרים אמפיריים שנעזרים בכלי מדידה מדויקים למדי כגון: שאלונים, ניסויי זמן תגובה מול מחשב... מכיוון שתחומים אלה בפסיכולוגיה אינם מדויקים מאוד, הם נעזרים בסטטיסטיקה, שבעצם מודדת בקירוב את הסיכוי שתוצאות הניסויים אכן יאוששו במציאות. ישנם תחומים נוספים בפסיכולוגיה שהינם מדויקים אף פחות ומבוססים גם חוות דעת סובייקטיבית כמו התחום הקליני. אך גם תחום זה מבוסס על שנות מחקר ארוכות וכלים מדעיים אמפיריים דומים. ברצוני להוסיף למרות הקושי לדייקנות בתחום הקליני, עדיין הטיפולים הקליניים זוכים להצלחה, מכיוון שגם אם ישנם דרכים רבות לראות קושי של מטופל עדיין אפשר להגיע לאותו שורש של הבעיה.

סבתי, שהיתה כל חייה אישה פעילה, ועבדה כמוכרת בחנות משך שעות רבות ביום, סובלת בשנים האחרונות מדכאון. היא "מקטרת" על כל דבר, אפילו על דברים בלתי מוצדקים ("אתם לא באים לבקר"), ולמרות שהיא פוגשת חברים רבים, הולכת לחוגים וכיו"ב היא טוענת שמשעמם לה כל הזמן. מדוע הדכאון מופיע לפתע ? כיצד ניתן לטפל או להקל על הדכאון ? (לא נראה לי שנוכל לשכנע אותה ללכת לפסיכולוג)

גיל הזיקנה הוא גיל מלא תהפוכות ומשברים. אוכלוסיות רבות של אנשים מבוגרים חווים תחושות דכאון קשות בגיל הזיקנה כך שסבתך אינה מקרה חריג. המחקר הקליני משקף שאלות רבות שעולות בקרב בני גיל הזהב. השאלות סובבות סביב הישגים בחיים: מה הצלחתי להשיג בחיי? האם אני מסופק מהישגיי? וכו'. כמו כן עולות שאלות הקשורות לנושא המוות. מבוגרים רבים מפחדים מהמוות ומהסופיות שהוא טומן בחובו. הם שואלים, מה אשאיר אחרי בהולכי לעולם הבא? האם הנצחתי משהו מעצמי, או שיניתי משהו בעולם? כמו כן מבוגרים רבים חווים תחושת ריקנות, ושואלים מה יש מאחורי המסך הגדול של המוות. כמובן שהאין הגדול מפחיד, עקב המפגש עם הלא ידוע. פחד נוסף הוא החוסר אונים מול המוות והבדידות הגדולה שנעוצה בחובו. כמו כן אנשים רבים חשים חסרי מעש וחסרי תועלת לחברה. הם בדרך כלל פסקו זה מכבר לעבוד ומרגישים מיותרים ולא נחוצים. אחת הדרכים להתמודד עם כך היא אמונה בדברים שונים, למשל בדת. האמונה מספקת תשובות רבות לשאלות אלה, ונותנת ידיעה ברורה שיש משהו אחרי המוות, משהו מלא משמעות ויעוד. יתכן ואצל סבתך עולות שאלות מהסוג הזה. לדעתי הן התהוו בה מזה שנים רבות. אך רק עכשיו השתקפו הסמפטומים של הבעיה כלפי חוץ, אך בהחלט לא מדובר במשהו פתאומי. לגבי החוגים והחברים - אלו לא בהכרח יכולים להקל על סיבלה, שכן הדבר נעוץ בסוג הקשרים אותו סבתך יוצרת. האם באמת היא יכולה לדבר עם חברותיה על נושאים הכואבים לה ולשתף אותן? האם החוגים אליהם היא הולכת באמת ממלאים אותה תחושת סיפוק ומשמעות, או שהיא חשה בודדה ומיותרת בחיים. הייתי ממליץ כמובן על טיפול פסיכולוגי שיעזור לה למצוא תשובות, מתוך עצמה, לשאלות אלה. אך אם היא מסרבת לכך הייתי ממליץ לך לנסות ולדבר איתה על מה שכואב לה באמת, וליצור איתה קשר משמעותי וקרוב שימלא את החלל הריק בו היא מצויה. כמו כן ניתן כמובן להקל על דיכאון באמצעים תרופתיים, ולשם כך עליה לראות פסיכיאטר.

.. לפני 3 חודשים נפטרה אמי ומאז השתנו כמובן חייו של אבי.בחודש האחרון הוא סובל מדכאון חמור ממעט לצאת, מתלונן הרבה על הבדידות ומדבר כל הזמן על הדכאון ושואל איך לצאת מהדכאון. הוא גם פתח פחד בלתי מובן מחושך,ואינו יוצא מהבית בכלל מרגע שמחשיך.מה ניתן לעשות?מהו הדכאון בכלל ואיך מטפלים בו?.