שינוי בהתנהגות סביב השינה
דיון מתוך פורום ייעוץ שינה לתינוקות
שלום טלי, הבן שלי, בן 1.3 (בן יחיד, נמצא איתי בבית מהרגע שנולד ועד עכשיו). יש לו סדר יום קבוע, מתעורר בדכ ב8, אוכל, משחק עד 10 וחצי, הולך לישון עד 11 וחצי, אוכל צהריים ממשיך לשחק עד 3 וחצי בערך, ושוב ישן עד 4 וחצי, אוכל שוב, ואז משחק, מקלחת, ארוחה לפני השינה, ושינה. ישן בחדר לבד ונרדם עצמאית. מתעורר מדי פעם, שמים לו מוצץ וחוזר לישון. בתקופה האחרונה, מתמרד כשאומרים לו לא (משתטח על הרצפה ובוכה). זה לא זוכה ליחס/התרגשות מצדנו, והבכי מסתיים דיי מהר ומתחלף בצחוק ובמציאת עיסוק אחר. בזמן האוכל, הוא לרוב אוכל יפה, עד שנמאס לו ואז צריך לשדל אותו ולהביא לו משהו להתעסק בו כדי שימשיך לאכול.. הוא הרבה פעמים זורק דברים מכיסא האוכל (חפצים/אוכל), וגם מהלול שלו.. וכשרוצה לזכות בתשומת לב הוא צועק חזק.. אנחנו תמיד אומרים לו באסרטיביות לא לזרוק/לצעוק, לא מחזירים לו את החפץ שהוא זרק ומנסים גם להתעלם מהצעקות. ההתנהגות הזו באה לידי ביטוי גם בעת גזירת ציפורניים או צחצוח שיניים, מה שלא היה לפני כן. גם כאן, אנחנו עוד מצליחים להתמודד. לפני בערך שבוע וחצי, ההרדמות (בכל שעות היום), הפכו לסיוט! כשאנו מזהים שהוא עייף ובאים להשכיב אותו לישון, ישר מתחיל בכי היסטרי!!! כל עוד מישהו מאיתנו בחדר, מחזיק לו את היד, הוא רגוע, עוצם עיניים, אבל איך שהוא מרגיש שעוזבים לו את היד או יוצאים מהחדר מתחילה היסטריה. בכי מוגזם, צעקות, השתוללות עם הידיים והרגליים, זחילה היסטרית במיטה, נתקע בשלבים של המיטה, זורק את הפנים על המזרן, מעיף מוצץ/בקבוק מים שמציעים לו... בהתחלה חשבנו שמדובר בבקיעת שיניים (ובאמת גם בקעו לו כמה שיניים בכל הפה בבת אחת), אבל כשראינו שכשמוציאים אותו מהמיטה לסלון או לוקחים אותו אלינו למיטה, הוא רגוע ומשחק וצוחק, הבנו שכנראה זאת לא הסיבה העיקרית וניסינו לשנות טקטיקה... ניסינו לתת לו לבכות 5 דק, ואז שוב נכנסו לחדר ודיברנו איתו, וליטפנו, וסיפרנו סיפורים (עזר פעם אחת, בלילה אחד), כל שאר הפעמים, או שהוא נרדם בבכי או שאנחנו מחוסר ברירה ורצון לישון, מביאים אותו אלינו למיטה... מעבר לזה הוא גם מתעורר באמצע הלילה, בסביבות 2-3, וזה לא משנה אם הוא נרדם ב11 בלילה... וגם באמצע הלילה אותו הסיפור.. לא חוזר לישון, בכי היסטרי והתנהגות שמביעה זעם... חשוב לי לציין שלא היה שינוי משמעותי בחיים שלנו, שיכל לגרום להתנהגות הזו.. רציתי לשאול איך עליי לנהוג? האם להתעקש איתו על שינה במהלך היום? האם לשבת איתו ולהחזיק לו את היד עד שהוא נרדם? האם לתת לו לבכות, ואם כן, כמה זמן נחשב זמן סביר שלא יוכל לסכן אותו? באמצע הלילה, כשהוא מתעורר, האם זה בסדר שכל פעם ייגש אליו הורה אחר? ובעיקר, מתי אני אמורה לראות שיפור?? אנחנו ממש על סף איבוד השפיות מהמצב הזה, אשמח לכל סיוע! תודה!
לפי מה שאת מתארת נראה שחלק מהעניין זה נסיון שלו לבדיקת גבולות הוא מגלה בגילו שישנם דברים רבים בהם הוא יכול לשלוט ובדרך זו להפעיל אתכם. מעורב בתוך חרדת נטישה ופחד לפספס מה קורה כשהוא הולך לישון/כשאתם לא לידו. הכי חשוב הוא שכאשר החלטתם על תוכנית לא להישבר באמצע, כל מה שזה מלמד אותו זה ההפך ממה שאתם רוצים שאם רק יבכה חזק יותר או יותר זמן אתם בסוף תקחו אותו. שימי לב לשינות היום סביב גילו נוטים להתחיל לוותר על שנת הבוקר ולעבור לשנת יום אחת ואז הקדמה של שנת הלילה, נסי לשים לב לסימני העייפות שלו במהלך היום וזכרי שסימנים כמו פיהוק/שפשוף עיניים אלה סימנים מאוחרים שמעידים שפספסת את חלון השינה. בגילו ניתן להסביר לו שכשהוא הולך לישון בחדר גם אתם ישנים הבית חשוך ואין שום דבר שהוא מפספס, תשתדלו אכן להחשיך את הבית להרגיע מגירויים, אפשר לשבת לידו עד שנרדם לגבי אחיזת היד אפשר להציג לו בובת מעבר שתוכל לישון איתו ושיוכל לחבק אותה במקום את היד שלכם. גם כשמתעורר באמצע הלילה לא להדליק אור, לא לדבר אליו למעט אולי שששששששש לא לנהל שיחות בשעה מאוחרת זה לא הזמן, אם יש לו בעיה שלא רוצה לחזור לישון ניתן להשתמש במנורת לילה עם טיימר ולהסביר לו שאפשר לקום רק כשהאור "מתעורר" כשאתם ניגשים אליו בלילה, וכן רק הורה אחד מספיק ואפשר כל פעם מישהו אחר אבל בלי הסברים להשאיר החדר חשוך לשבת בחדר שלו בלי ליצור אפילו קשר עין רק לתת לו את ההבנה שאתם איתו, כמובן שאין צורך במזון בלילה.
תודה קודם כל, ובהנחה שהוא לא רוצה את הבובה? (הוא זורק אותה), ומה הטווח זמן התקין לשבת לידו בזמן ההרדמה או כשמתעורר בלילה? בסופו של דבר הוא לא נרדם אם אנחנו רק יושבים שם ולא נותנים לו יד, וברגע שיוצאים מהחדר הוא ממש בוכה. כמה זמן זה תקין לתת לו לבכות עד שנכנסים שוב?
אתם צריכים להחליט מה אתם בוחרים, בעקרון אתם גם יכולים להחליט לשבת איתו בחדר ושיחזיק לכם יד עד שנרדם וגם אם מתעורר בלילה זו גם דרך ואז באופן הדרגתי מאוד אחרי 3 ימים לשחרר את אחיזת היד שלו מכם כשנמצא בשלב של ממש לפני הירדמות ולהמשיך לשבת בחדר עד שנרדם, ואחרי 3 ימים נוספים לעזור את האחיזה בשלב יותר מוקדם ולאט לאט לצמצם את הצורך שלו לאחוז בידכם ואז את הצורך שלו בנוכחותכם בחדר, אם בחרתם כן לצאת מהחדר ולתת לו לנסות להרגיע את עצמו בחרו זמן (5 דקות נגיד) וזה הזמן שאתם נותנים לו לנסות להסתדר לבד, אבל חייבים לעמוד בזמן שהקצבתם ולא להשבר לפני, כמו כן לעבוד עם שעון ולא בערך ולזכור שכל פעם שנרגע השעון מתאפס. (אתם יכולים לבחור גם המתנה של דקה או של 10 דק') הבחירה שלכם אבל ברגע שהחלטתם חייבים להתמיד.