לתת לאוכל להתעכל בחתיכות גדולות או קטנות
דיון מתוך פורום תזונה קלינית - שיבא תל-השומר
יש המלצות שאומרות ללעוס היטב כדי לגרוס את המזון לחלקיקים יותר קטנים ובכך לאפשר לעיכול יותר יעיל למניעת נפיחות וספיגה יותר טובה של הרכיבים (כמו שאומרים שבהכנת שייק "עושים לקיבה את העבודה" והמזון כבר pre-digested והרכיבים יותר זמינים לגוף) ומצד שני אומרים ככל שהחלקיקים קטנים יותר כך הם נספגים יותר מהר וכתוצאה מזה גורמים לקפיצה גדולה יותר בסוכר (כמו שממליצים לאכול את הפרי שלם מאשר בתוך שייק) אז מה יותר חשוב? עיכול יותר יעיל (ספיגה קלה יותר ויותר זמינות של הרכיבים) או יותר איטי (למניעת הקפיצה בסוכר)?
שלום דן, אני אענה ראשית באופן כללי- שתי התאוריות שהצגת אינן נכונות ביולוגית, פיסיולגית, מחקרית או מדעית. המטרה בלעיסה טובה היא בעיקר התמקדות באכילה איטית יותר אשר מונעת מאיתנו אכילה בכמויות גדולות יותר, הרגל אכילה. החומציות בקיבה שלנו מפרקת את המזון בכל צורה, אלא אם כן יש רכיבים סיביים שאינם נעכלים- כמו הרבה פעמים שאנחנו רואים קליפות תירס וגרעיני פירות הדר למיניהם. לגבי קפיצת הסוכר- זה לא קשור לגדול המזון- "הבלנדר" נעשה בקיבה - הרבה לפני שמגיע למצב ספיגה במעי. מה שמשפיע על רמות סוכר , עלייתו בדם וכדומה אינו גודל חתיכות המזון אלא הרכבו וכמובן מרכיבים גופניים אחרים. בברכה,דנה
מנהלי פורום תזונה קלינית - שיבא תל-השומר
