תחושה תמידית כאילו אני זקוק ״לבשר״

שלום רב. בן 18. יש לי עבר תזונתי-פסיכיאטרי עשיר, הכולל הפרעות אכילה מכל הסוגים (בינג׳ים, צמצום, ירידה ועלייה במשקל כמו יויו). לאחר טיפול אינטנסיבי שנמשך כשלוש שנים, אפשר להגיד שהחלמתי מהבעיה הפתולוגית הגדולה ביותר שהיא הצמצום באכילה ואני כרגע סובל רק מדימוי עצמי נמוך בגלל עלייה במשקל שלאחר האנורקסיה שהייתה לי (עברתי מקיצון לקיצון) וטורדנות כפייתית הקשורה במזון. האובססיות קשורות לכך שאני מחפש דברים וחטיפים ושטויות לאכול (מלווה בבינג׳) כדי ׳להספיק׳ כמה שיותר עד לזמן מסוים שאני אומר לעצמי ״זהו אתה אוכל בריא ולא נוגע יותר במתוקים״, אבל אני לא עומד בזה לאורך זמן וזו רוטינה שחוזרת על עצמה כבר תקופה ארוכה מאוד לאחר ההחלמה מהאנורקסיה. לא הסברתי הכל בדיוק בדיוק כמו שצריך למה זה ארוך וקצרה היריעה בשאלה במסגרת פורום, אבל אני מקווה שהצלחת להבין, דנה, למה אני מתכוון. הבעיה הגדולה ביותר היא, קודם כל הלאביליות באכילה (פעם אוכל רק בריא ופעם אוכל רק שטויות לאורך כל היום וזה עושה נזק לגוף) וגם הפן הנפשי. כשאני נמצא בתקופה בהפרעה של חיפוש מזון ואכילה של מתוקים בבינג׳, אני יכול לא לאכול ימים שלמים אוכל אמיתי ואני חי רק על מתוקים ושטויות ברמה כזאת שאין חלבון, ויטמינים ואבות המזון אלא רק פחמימות, ואני מרגיש ממש לא טוב פיזית בגלל זה. לאחרונה המצב התאזן מעט לאחר תקופה של טיפול תרופתי בתרופת SSRI, והקיצוניות באכילה פחתה. אני משלב יחד עם המתוקים שאני אוכל בצורה אובססיבית גם אוכל. אבל הבעיה היא שיש לי תמיד תחושה שאני צריך ״בשר״. כאילו אני צריל חלבונים לגוף ברמה שיכולה לשגע אותי גם כשאני שבע עד אפס מקום ממתוקים. ואני אוכל עדיין משהו חלבוני וזה מרגיע אותי. אני מאוד פוחד מהתחושה הזאת ואני מאוד מקווה שלא פגעתי לעצמי בגוף בדרך כלשהי. כמה שאלות קטנות דנה, אשמח לעזרתך. קודם כל, מה את ממליצה לי לעשוצ מבחינה תזונתית? האם הכמיהה לבשר שאני חש לאחרונה מצביעה על כך שהגוף מאותת על משהו רע שקורה לו? זה בלתי הפיך? אשמח לחוות דעתך באופן כללי עד כמה שתוכלי. תודה רבה וסליחה אם זה היה ארוך. בברכה.