מיואשת מאד

אני בת 31 ולאחר 2 לידות, בהיריון ה-1 עליתי 30 קילו והגעתי למשקל של 85 לאחר הלידה ירדתי בעזרת מכון הכושר יפה, ועם הזמן כמובן עליתי (מבייש), בהיריון ה-2 עליתי בסה"כ 9 ק"ג אבל בחופשת לידה סגרתי את הפער וכמובן שעליתי המון והגעתי למשקל 85 שוב מאז אני יודעת שמשקלי נע בין 85 ל-90 אני מנסה והמון לרדת במשקל עם כל מיני דיאטות ומנסה המון והמון והמון פעמים. מקום מגוריי הוא אצל חמי מקום שבתוכו מידי פעם יש המון מתח, מצב רוח ירוד, ובמצב כזה אני מוצאת את עצמי רק אוכלת, מדוכאת רוב הזמן, אני לא מרבה לצאת מהבית, בגדים את לא קונה - מתביישת להכנס לחנויות אפילו סתם לטייל בחוץ או בקניון כלשהוא, הרגליים כואבות ובקושי סוחבות, הרגשה ממש בקרשים ומאוד קשה להרים את הראש להתעודד ולהתחיל דיאטה ושיגרת חיים יותר בריאה. אתמול (18.12.05) עליתי על המשקל במקרה וחשכו עיניי, לא האמנתי למראה עיניי, כמעט ונפלתי המשקל הראה 98.4!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לפני כחודש חזרתי להתאמן בחדר כושר אני מנסה לשמור ולאכול מעט או לא עם אחוזי שומן גבוהים, אבל כרגע אני מיואשת מאוד, שבורה מאוד, בכיתי לא מעט - אני ממש מתביישת בעצמי. בעבר הייתי תמיד מלאה אבל בפרופורציה נראית מעולה הייתי במשקל של 65 (גובהי 1.55- עכשיו אפשר להבין את גודל הבושה והממדים הענקיים), הייתי מאוד מטופחת-היום בדיוק ההיפך - אין לי כוח לכלום, אני עצבנית בבית, אני אפילו לשרוך את הנעל בקושי מסוגלת - אספקת החמצן למוח נעצרת באותם רגעים, אני אפילו לא יוצאת לקנות בגדים, לא יוצאת לבלות, הבטחון שלי ברצפה ואני כבר לא יודעת איך לעזור לעצמי. בנוסף התחלתי לפני חודש טיפולי פוריות ואני מקבלת זריקה כל יום של 4 אמפולות של מנוגון - גורם לי לבטן נפוחה וכבדות. אז עכשיו אחרי שכתבי וקשקשתי לא מעט אני ממש אבל ממש משוועת לעצה איך להתחיל לרדת במשקל מבלי להתייאש מהתחלה - לדעת שיש המון המון והמון להוריד, להיות עקבית וללכת למכון ובכלל להתעודד קצת.

שלום לך לימור , שמי יאיר אני בחור בן 27 שעושה ספורט בצורה רבה והרבה פעמים אני ניתקל בכול מיני אנשים עם בעיות משונות (את יודעת בחדר כושר פוגשים גם אנשים מכול הסוגים שמנים ,רזים וכ"ו) .אני בסה"כ גולש באינטרנט כך שמה שאני רושם לך זה טיפ ולא יותר .תשובה יותר מדוייקת ואמינה תקבלי מאורי . טוב אני מבין שעלית במישקל בצורה קיצונית .בראשית דבריי אני רוצה לומר לך שבדברייך יש את התשובה לבעייתך (אני בבית לא יוצאת וכ"ו ).לפי דעתי ואולי אני טועה מי שיכול לעזור לך יותר מכולם תתפלאי לישמוע אבל זו את .איך ?פשוט תתחילי לשנות את את את עורך החיים שלך .כיצד את בטח שואלת ?תיראי ,אני יודע שקשה לשנות משהו שרגילים אליו, אבל לשבת בבית זה לא פיתרון לבעייתך .במידה ותמשיכי לשבת בבית ,את תמשיכי לעלות במשקל ,כי "אי התעסוקה שלך "גורמת לך לאכול ,ולחשוב ,ולירידה במצב הרוח ,וכ"ו וכ"ו .דעתי האישית אם אני הייתי במצבך אני ההיתי עושה "סוויץ" ומתחיל להציב לעצמי מטרה ,זאת אומרת עם הקושי בדבר אני מתחילה לעשות פעילות ספורטיבית בשילוב של תזונה נכונה.בנוסף תתחילי להגיד לעצמך "שיש ערך לחיים "תתחילי לצאת לקניונים ,לכי לחברות ,בקיצור תתחילי להעסיק את עצמך .אני בטוח שכך יכול שינוי בך .דעי ההתחלה בכול תחום בחיים היא הקשה ביותר ,ברגה שעוברים את "המסוחה"הראשונה הכול מתחיל להיות יותר קל . עד עכשיו נתתי לך מין סוג של הרצאה "פסיכולוגית " .בנושא של פעילות ספורטיבית אני חושב שבמידה ותקדישי לך 5 אימונים בשבוע של 40 דקות של הליכה למשך תקופה של חודש וחצי "לעורדת החלודה " (שהגוף יתחיל להיתרגל לפעילות גופנית )בנוסף לתזונה נכונה (אבל תזונה נכונה כמו שאומרים ולא "שטויות" )אני חושב שתתחילי להרגיש שיפור לטובה גם במשקלך וגם נפשית תרגשי טוב .שלבי את זה עם גקוזי בכול סוף אימון (במידה ויש לך מנוי לחדר כושר )את תיראי שיכול שיפור במצבך . בכול אופן אני מקווה שעזרתי לך .הכי חשוב בכול הנושא של העזרה כלפייך זה להשמע לאנישי מקצוע כמו אורי . בכבוד רב ספורטאי לנצח .

תודה, תודה והמון תודות על ההתייחסות והתגובה לשאלה שלי - התמיכה הזו חשובה - לי בכל אופן המון. מלאנת'לפים של תודה.