ניצול טוב יותר של חלבונים או ויטמינים ומינרלים

ישנה תופעה מוכרת שברגע שאוכלים מעט מדי קלוריות, אז הגוף מאט את חילוף החומרים, והאדם נשאר הרבה פעמים במשקלו המקורי. האם גם אכילה מעטה של חלבון או צריכה מעטה של ויטמינים ומינרלים דרך המזון , גורמת לאחר זמן לספיגה טובה יותר או לניצול טוב יותר של הרכיבים התזונתיים של המזונות שבכל זאת נצרכו?? אגב, זה לא אותו העקרון כמו בהעמסת פחמימות לפני תחרויות של מרתונים? שמרעיבים את הגוף ומונעים ממנו פחמימות לזמן מסויים, ואז לאחר מכן מילוי מאגרי הגליקוגן נעשה יעיל יותר.. רק להבהיר את השאלה, כוונתי בה היא לא לעקרון של העמסת הפחמימות שבו מונעים מהגוף פחמימות ולאחר מכן נותנים לו כמות ממש גדולה, אלא למצב, כרוני אפשר לומר, של צריכת חלבון או וטימינים ומינרלים נמוכה לאורך תקופה... תודה :-))