בעיה בכליות
דיון מתוך פורום הכנה רגשית לקראת ניתוחים ופרוצדורות רפואיות
היי אני שחר בת 13 וחצי יש לי הרבה זמן דם בפיפי נראה לי שלושה חודשים והלכנו לרופא אני ואמא שלי ועשיתי בדיקת שתן ודם וראו שבאמת יש לי דם... אז הלכנו לרופא אורולוג והוא רצה שאני יעשה בדיקה כזו שיסתכלו לתוך השלפוחית עם מצלמה כי הוא חושב שיש לי בעיה בכליות.. והבדיקה עוד שבועיים ואני מפחדת ממש מהבדיקה הזאת ואני גם ממש ממש ממש מתביישת מזה.. אני לא יודעת מה לעשות כי אני יהיה שם בלי בגדים אבל זה בהרדמה אבל אני עדיין מתביישת.. ואני גם מפחדת מהבדיקת דם והזריקות שיעשו לי לפני הבדיקה כי אני מפחדת מזה עשיתי לפני חודשיים וממש כאב לי.. אני ממש בדכאון.. חוץ מזה שהדם עבר לי לפני שבוע אבל למרות זאת אני צריכה לעשות את זה.. וגם לא כואב לי שיש לי דם ואני מצטערת שבכלל אמרתי לאמא שלי על זה.. אני לא יודעת איך להתגבר על זה ואני לא רוצה שיעשו לי בכח
היי שחר, ראשית אני מצטער על העיכוב במתן התשובה. מקווה שתוכלי להיעזר בה עד מועד הבדיקה. אני חושב שזה מאוד חשוב שתשלימי את הבדיקות, גם אם הפסיק להופיע דם בשתן זאת משום שבבדיקה אפשר יהיה להתרשם מהיבטים רבים ולהפחית במידה רבה את חוסר הודאות לגבי המצב האורולוגי (כל מה שקשור בשלפוחית השתן והכליות)וגם לנסות לוודא שהמצב הזה לא יחזור על עצמו בעתיד. הכי חשוב שחר, שיהיה לך מלווה טוב/ה לבדיקות המקדימות ולפרוצדורה עצמה - מישהו/י שאת מרגישה נוח ובטוח איתו. אם זו אמא למשל, אפשר לדבר איתה לפני ולהסביר לה איך היית רוצה את הנוכחות שלה איתך (שקטה יותר, או דווקא זו ששואלת עבורך את השאלות וכיוב'). את יודעת כמה בדיקות דם/זריקות צריך לעשות לפני? יכול להיות שפחות ממה שאת חושבת? זה מידע שאפשר לקבל באופן ברור במקום שבו תעשי את הבדיקה וחשוב שתקבלי את מידע הזה. קל יותר להתכונן לבדיקת דם אחת או שתיים מאשר למספר לא ידוע. מהניסיון שלך בבדיקות הקודמות מה עזר לך? למרות שהן היו לא נעימות תמיד כדאי שיהיה דבר אחד או שניים שאת יודעת שחשוב לך ועוזר לך בזמן בדיקת דם. קרבה ונוכחות מסויימת של אימא, אולי ללחוץ כדור ביד השניה בזמן הדקירה. אולי להתחיל את הבדיקה רק אחרי ספירה שלך עד 5. אני בטוח שיש משהו ספציפי שיכול להקל במעט לעבור את הרגע של הבדיקה. תזכרי שזה הגוף שלך וצריך גם שאת תגידי ותראי מה חשוב לך שיקרה בזמן הבדיקה. לגבי הבדיקה של השלפוחית בהרדמה : קודם כל את זכאית שהמלווה שלך יהיה איתך לפחות עד הרגע בו את נרדמת ויסתכל ביחד איתך שהכול קורה כשורה.יהיה גם זמן קצר שבו תוכלי לדבר עם הרופא/ה, לשאול שאלות ולהביע את הרגשות שלך. למרות שזה זמן קצר זה יהיה טוב אם תוכלי להיות פעילה, לדבר ולשאול. בנוגע למבוכה. אני מאוד מבין אותך ואני בטוח שאת רגילה לכך שאף אחד לא חודר לפרטיות שלך, אבל תזכרי, גם כאן הרשות היא לבדוק את השלפוחית והכליות בלבד ולא שום דבר אחר. בעת הפרוצדורה שאר הגוף מכוסה בבדים סטריליים ולאחר שהמצלמה מגיעה לשלפוחית אז תשומת הלב מופנית לתמונה של פנים השלפוחית שמופיעה על המסך. גם בסיום הבדיקה את תהיי מכוסה ושמורה. טוב שסיפרת על מה שקרה וטוב שאת מבררת עד תום את המצב. כך הכל נעשה לאט לאט ואפשר להתכונן ולהערך לכל הדברים ולא להגיע למצב שהדברים נעשים בלחץ. אני ממליץ לך גם להיעזר במשאבים של המרפאה (עובדת סוציאלית, מטפלים באומנויות או פסיכולוגיות) במידה ואת מרגישה שזקוקה לשיחה לפני. בהצלחה! שחר ברשף
הבדיקה ביום רביעי ועשיתי שבוע שעבר בדיקת דם וגם מחר יש לי בדיקת דם... האמת שזה קצת כואב אבל נראה לי שהתרגלתי אבל אני לא מבינה איך האחיות והרופאים יש להם אומץ ולב לעשות כואב לאנשים אני יודעת שזה לטובתנו וזה חשוב אבל אני עדיין לא מבינה איך הם מסוגלים... שבוע שעבר היה תינוק בן שנתיים שעשו לו בדיקת דם והוא צרח והאחות המשיכה לעשות לו ממש כאב לי הלב למרות שאני יודעת שזה לטובתו אבל מסכן וזה מרגיש כאילו הרופאים אין להם רגש, לא בקטע רע פשוט אני לא קולטת את זה.. אני מקווה שיהיה לי רופא בסדר ביום רביעי אני מפחדת שלא, אני לא ישנה בקושי בלילה כי אני בלחץ :( ואני עדיין קצת מתביישת איזה מביך זה לחשוף את המקום הזה מול מישהו גם אם הוא רופא זה לא נעים אני מקווה שיעבור מהר ושאני באמת לא ירגיש כלום כמו שהבטיחו לי ושלא ימצאו כלום ושזה יהיה הבדיקה האחרונה שאני יעשה! ודבר אחרון אני רוצה לומר לך תודה רבה על התשובה!
מנהל פורום הכנה רגשית לקראת ניתוחים ופרוצדורות רפואיות
