אני צריכה עזרה... אחרי ניתוח...

דיון מתוך פורום  הכנה רגשית לקראת ניתוחים ופרוצדורות רפואיות

22/08/2019 | 22:32 | מאת: נוגה

שלום דוקטור אני נוגה בת 15. היה לי פילונידל במקום מביך ממש ועשיתי ניתוח לפני שבוע ממש כואב לי אני בקושי זזה ואני צריכה ללכת כל יום לאחות שתשים לי תחבושת סילברסל ועוד שבוע יש לי ביקור אצל הרופא עצמו... הבעיה שכל פגישה עם מישהו אני ממש מתביישת זה ממש לא נעים לי וכואב לי וזה גם ממש פאדיחה ואני לא יודעת מה לעשות רציתי לשאול האם חייב את הביקורות? עשיתי את הניתוח בלית ברירה וגם חשבתי שזה רק הניתוח ןנגמר לא לקחתי בחשבון ביקורות כל שניה וחצי גם בניתוח התביישתי חבל שעשיתי וגם כל החופש נהרס לי

לקריאה נוספת והעמקה

היי נוגה, קודם כל טוב שטיפלת בפילונידל, אני מניח שהמצב הסב לך סבל מתמשך. כרגע את בתהליך ההחלמה מהניתוח. תהליך זה כרוך בכאבים באזור הניתוח (שהולכים ופוחתים), החלפת תחבושות וביקורת אצל הרופא המנתח. מדבריך נשמע שלא קיבלת מידע מספיק ברור לקראת הניתוח (את כותבת שרצית רק לגמור עם זה מהר). הכנה מתאימה הייתה מספקת לך מידע לגבי תהליך ההחלמה והיית יודעת מראש מה צפוי לך. אני ממליץ לך לא לוותר על החלפת התחבושות והביקורת בשביל להשלים את הטיפול ולהיפטר מהפילונידל. את יודעת נוגה שהחלפת תחבושת היא טיפול לכל דבר וחשוב שתוכלי להרגיש בנוח עד כמה שניתן. זכותך להגיע עם מלווה וחשוב להגיע עם בן אדם שיכול להשרות עליך רוגע ולתמוך בך. אני יודע שצריך להוריד חלק מהבגדים בשביל להחליף תחבושת אבל חשוב שתוכלי להיות מכוסה במקומות שלא חייבים להיות חשופים: תשאלי שם כמה בדיוק צריך לחשוף. זה הגוף שלך וזכותך לשאול ולקבל תשובה. לפעמים אנחנו יכולים להרגיש חשופים מאוד ומבוישים למרות שנחשף רק חלק קטן מאיתנו. אני מציע לך להכין מראש פעילות פנימית עם עצמך לזמן החלפת התחבושות/ביקורת כמו למשל לדמיין מקום נעים ובטוח ולהתמקד בכל הפרטים שבו. אפשר גם לשמוע מוסיקה שאת אוהבת (באוזניות) ולפעמים מה שעוזר זה לדבר עם האחות לפני ואפילו להגיד לה שאת תמיד קצת מתביישת לפני הטיפול. אחות רגישה תוכל להגיב אליך בצורה נעימה. נוגה, אני יודע שרצית לסיים עם כל זה מהר ולחזור לחופש הגדול.. החופש האמיתי הוא להיפטר ממה שמציק, מפריע ומגביל אותך, ואת זה עשית! עשית משהו טוב עבור הגוף שלך שלא תצטערי עליו בעתיד. הייתי משתף מישהו שאת אוהבת וסומכת עליו בכל הרגשות שאת מעלה פה כי זה יכול להקל על ההתמודדות. בהצלחה, 0545483333 שחר ברשף פסיכותרפסיט MA

25/08/2019 | 22:19 | מאת: נוגה

תודה רבה על ההשקעה בתשובה! אתה יודע באיזה איבר עשיתי את הניתוח? כי נשמע שאתה יודע למרות שלא אמרתי במפורש.. וזה יכול להיות בהרבה מקומות נראה לי.. לצערי אצלי הניתוח היה במקום ממש פדחני.. ממש.. צריך ממש להוריד ןלחטט.. חוויה.. לא סיפרתי לשום חברה שעשיתי ניתוח כי הם יתחילו לשאול איפה ולא בא לי.. עוד שבוע בית ספר ואני ממש מקווה שאוכל ללכת רגיל ולא כמו ברווז.. איזה בושות... האחיות דווקא בסדר הן מכסות אותי רוב הזמן ומורידות ועושות את זה מהר ומחזירות את הסדין.. הכאבים שהיה לי לפני הניתוח היו פחות כואבים ממה שיש לי עכשיו.. עכשיו ממש כואב יותר.. וכבר עבר שבוע וחצי.. גם החבישה עצמה כואבת כשנוגעים לי למרות שהן ממש עדינות.. אני גם לא מבינה למה צריך 2 אחיות כל הזמן.. אבל מה אני אעשה אין לי כל כך מה לעשות חוץ מלסבול...

הי נוגה, אני שומע ממך תיאור של שני סוגים של סבל: הראשון הוא הפיסי, כלומר הרגישות במקום של הניתוח, הקושי ללכת והכאבים והשני, נשמע כמו סבל נפשי יותר, כזה שקשור להסתרה, לבושה שמתעוררת ול"פאדיחה" שאת מתארת. נשמע ששני סוגי הסבל ביחד יכולים להרגיש קצת יותר מידי. אני חושב שאחד הדברים שיכולים להקל עליך הוא הכרה באופציה נוספת של שיתוף בטוח! אסביר: את יכולה להכין גרסה משלך לדברים. אפשר להגיד למשל שעברת טיפול קוסמטי בגב התחתון בשביל להסיר נקודת חן או משהו אחר בעור מבלי לגלות בדיוק את המיקום. דבר זה יכול גם להסביר את הכאב, את הקושי בהליכה וגם יספק את הצורך של אנשים לדעת מבלי להיכנס לתוך הפרטיות שלך. את יכולה להמציא את הגרסה שנוחה לך וכך לא תהיי במתח על כך שחייבת להסתיר יחד עם ההרגשה ש"רואים לך" . נוגה, בקרוב כל זה יהיה מאחוריך ותהיי משוחררת מהמצב הרפואי הזה. האמיני לי שאנשים לא כל כך מתעניינים בטיפולים רפואיים של אחרים ובתחילת השנה החברה יתעסקו בדברים אחרים ולא יתעמקו יותר מידי במצבך ואם ישאלו אז את יכולה לתת את הגרסה שתכיני מראש. את כנראה תהיי הרבה פחות חשופה ממה שאת מרגישה בטיפולים אצל האחות ומאיך שמרגישה בכלל שתהיה תחילת שנת לימודים מוצלחת והרבה בריאות, שחר ברשף

27/08/2019 | 23:45 | מאת: נוגה

ממש רעיון טוב.. אני יאמר לכולם שהיתה לי נקודת חן שהוצאתי באמת זה עדיף.. אני חשבתי כבר לא ללכת והתבאסתי כי זה הימים הכי כיפים... מחר יש לי ביקורת של הרופא איזה בושות.. האמת שאני מרחמת על הרופא שהוא צריך ליגוע שם.. מצד שני הוא בחר לעבוד בזה... הוא גם זה שעשה לי את הניתוח אז הוא כבר ראה לי הכל אז למה אני מתביישת? אני מרגישה שהתבגרתי שאני הולכת לבדיקות כאלה.. אם תכתוב בפייסבוק פרוקטולוג שזה הרופא שניתח אותי אז תראה שיש מלא בדיחות על זה אנשים צוחקים אחד על השני.. אנשים לא הולכים לרופא כזה וצוחקים ואני באמת הלכתי ובאמת בדקו אותי אני מרגישה כאילו אני חולמת.. אני ממש חופרת לך סליחה אתה לא חייב לענות רק פרקתי למזכרת.. לילה טוב ותודה על הכל

מנהל פורום הכנה רגשית לקראת ניתוחים ופרוצדורות רפואיות