התמודדות עם ניתוח
דיון מתוך פורום הכנה רגשית לקראת ניתוחים ופרוצדורות רפואיות
שלום, אני לא יודעת אם הפורום הזה עוד פעיל, אבל מנסה. אני בפוביה נוראית מכל הקשור לתהליך רפואיים, בעיקר פולשניים. אפילו עם בדיקת הדמייה אני נעזרת בתרופות הרגעה וזה לא עוזר לי. הבעייה שכרגע אני מתמודדת עם הפחד הכי גרוע בחיים שלי- ניתוח. לצערי אני צריכה לעבור אותו בהקדם כדי לא לסכן את חיי, אבל אני לא מסוגלת. אני לא רואה שיש סיכוי אי פעם שאסכים לזה ומאז האבחנה אני רק יושבת בבית בדיכאון ולא יודעת מה לעשות. אני יודעת שהזמן לא עובד לטובתי, אבל אני לבד בסיטואציה ומרגישה שאין לי איך להתמודד עם זה. אודה לכל עצה
הי, אני מבין שעל מנת לשמור על בריאותך את צריכה להתמודד כרגע עם "הפחד הכי גרוע בחיים". הסיכון לבריאות לדבריך קשור יותר להימנעות מהניתוח ואת נמצאת לבד עם זה. אבל את לא חייבת להיות לבד וטוב שפנית לעזרה. בהתאם לתאריך שנקבע לך אפשר לחשוב על שתי דרכים : 1. כמה פגישות הכנה מחוץ לביה"ח אשר מטרתן תהיה לסייע לך למצוא את התנאים בהם תוכלי להרגיש מספיק בטוח כדי לשתף פעולה. הפגישות יעסקו במשמעות שאת נותנת לניתוח, עיבוד החרדה שיש סביב האירוע ונתינת כלים להתמודדות. 2. יצירת קשר עם הצוות המטפל בביה"ח טרם הניתוח על מנת לגייסם ולהכין את הקרקע לתת מענה לחרדה לקראת הניתוח. את מוזמנת להשאיר פרטים ואנסה לסייע לך למצוא כתובת מתאימה בהצלחה, שחר ברשף מטפל באומנויות ופסיכותרפיסט 0545483333
תודה על המענה. לצערי מניסיון רופאים לא באמת נכונים לבוא ולעזור למטופלים להתמודד עם חרדה. הלוואי וזה היה ככה אבל במציאות גם אם הם מגלים אמפטיה, הם עדיין יותר מכוונים לבצע את העבודה שלהם וזהו, זה לא תפקידם והם לא מעוניינים להתעסק עם זה. בכל מקרה למזלי נפגשתי השבוע עם מומחה פרטי לעוד חוות דעת. הוא הבין את החשש שלי מניתוח ואישר לי שאפשר להמתין חצי שנה ולעקוב אחרי זה ואז לראות מה המצב ואם אין ברירה. הוא כן עדיין המליץ לי לעשות את הניתוח כעת כדי לשפר את אכות החיים, אבל אני מודה שאני מעדיפה לסבול ולא לעשות את הניתוח. אז כרגע זה בהולד ומקווה שישאר ככה. תודה רבה
מנהל פורום הכנה רגשית לקראת ניתוחים ופרוצדורות רפואיות
