שאלה בנוגע לפרוצדורות פשוטות

אימא יקרה, אפתח באמירה שהלב שלך נמצא במקום הנכון. כאשר את עם בנך אינך צריכה להיות "הרופאה". הוא צריך אותך כאימא וזו גם הציפייה של אנשי הצוות. כאב של ילד חודר עמוק יותר לתוך ההורים מאשר לרופאים. לא כי אין להם לב, אלא בגלל שהם מחוייבים קודם כל לתת מענה למצב הקליני. עבור תינוק בן שנה, אימא היא כל עולמו. הרצון שלך לעטוף, לנחם ולהרגיע הוא מובן וטבעי. אני מבין שעשית ככל שיכולת עבורו בבית החולים ומניח שבמידה ויזדקק לעירוי נוזלים תגיעי איתו שוב. מאחר ואת מהווה את מעטפת ההגנה החשובה ביותר עבורו מפני מצוקה אני יכול להציע שבזמן התקנת עירוי תספקי לו מעטפת חושית: 1. גוף אל גוף, שירגיש את הגוף שלך ואת הנשימה שלך בזמן התקנת העירוי. 2. קול : תוכלי לקרב את פניך אליו ולנסות לדבר אליו (גם אם לא מבין את המילים) וממש להגיד לו: "אימא תעזור לך עם הוירוס..אני שומרת עליך..הרופאים יתנו לך נוזלים..) 3. צלילים/אורות שאוהב יכולים לעטוף אותו גם בזמן התקנת העירוי. גם אם יש אי נוחות או כאב הם יהיו נסבלים יותר כאשר הוא מרגיש את הנוכחות צמודה והעוטפת שלך. בנוסף, לפעמים רופאים מוותרים על קרם אלחוש (אמלה) לתינוקות. לדעתי, השימוש בקרם מותר ולא צריך לוותר עליו. גם לגיטימי שתדרשי (פה אפשר להשתמש בMD שלך) שיתקין עירוי רק מי שמיומן עם תינוקות. תדגישי את העובדה שקשה למצוא וריד ואיש צוות מיומן יחסוך זמן וניסיונות לא מוצלחים. את דוגמא עבורם שרופא.ה הוא גם הורה עם רגשות ורגישות. מי ששכח את זה אז כנראה כבר שחוק.. במידה ואת ממשיכה לחוות קושי ומצוקה סביב הטיפול הרפואי בתינוקי שלך אז מוזמנת לפנות שוב בהצלחה, שחר ברשף פסיכותרפיסט 0545483333