ניתוח
דיון מתוך פורום הכנה רגשית לקראת ניתוחים ופרוצדורות רפואיות
רציתי לשאול, אני גננת גן חובה וצריכה לעבור ניתוח בקרוב, אני אעדר אם הכל ילך כשורה לתקופה של שבועיים. אני לא מעוניינת לספר לילדים מה סיבת הניתוח אך מצד שני אני לא רוצה להשאיר אותם בחרדה ואי וודאות. הקשר שלי איתם מאד קרוב והם שואלים אותי הרבה שאלות אישיות וגם עכשיו ברור לי שהם יתקשו להרפות אם לא יקבלו תשובות. האם יש לך רעיון מה אפשר לומר שמצד אחד ירגיע, יתן מידע ולא יעורר חרדה, ומצד שני ישמור על הפרטיות שלי ויציב גבול ברור בפני מבול השאלות? תודה לך! עינת
הי עינת, העדרות של שבועיים ללא שום הסבר אכן יכולה לעורר מתח ואי ודאות ולחבל בקשר הטוב שיש לך עם הילדים. אני מבין שאת רוצה לתת הסבר מציאותי לילדים ומצד שני את מתלבטת היכן לסמן את הגבול. מאחר ולא פירטת איזה סוג של ניתוח את צריכה לעבור, אני מציע לך כן לומר לילדים שאת צריכה לעבור טיפול בביה"ח, אפשר אפילו לומר ניתוח, ושתצטרכי להמשיך לנוח ולהחלים עד שתרגישי טוב ותחזרי לפגוש אותם שוב בגן. אם תרצי תוכלי אפילו לסמן באופן כללי את האזור בגוף בו תעברי את הניתוח/טיפול וזאת מבלי להיכנס לפרטים נוספים. זה סיפור המסגרת שאינו חייב לעסוק רק בגוף הפרטי שלך אלא יכול להיות גם במסגרת משחק של טיפול בבובות, בו כל זוג ילדים יכול לשחק בטיפול ולהעלות תכנים מעולמם הפנימי. תוכלי גם לנצל את ההזדמנות להעביר מסר לילדים שלפעמים בחיים קורה שחולים, שצריך לקבל טיפול ולנוח עד שמרגישים טוב. אינני בטוח שתוכלי או שכדאי לעצור את "מבול" השאלות הצפוי, אני מציע לך להסתכל ולהתייחס אליהן כדאגה של הילדים לשלומך ואני מסכים שתשובות מפורטות מידי רק יעצימו דאגה זו. לכן גם אם עולות המון שאלות, אפשר פשוט להכיר בהן כדאגה ולהודות לילדים שרוצים שתרגישי טוב. יכול להיות שילדים ירצו לדעת איך אפשר לדרוש בשלומך ולשמור איתך על קשר, לכן חשוב שבשיתוף עם צוות הגן תמצאי דרך שתרגיש לך מתאימה. בהצלחה ורפואה שלמה! שחר ברשף
תודה רבה, תשובתך מאד עזרה לי!