פורום טיפול בוולוודיניה (ווסטבוליטיס)

כאבים בקיום יחסים יכולים לנבוע מסיבות שונות. אחת הסיבות העיקריות והחשובות היא וולוודיניה, הידועה גם בשם הקודם ווסטיבוליטיס. במצב זה יש כאבים כאשר אין למעשה סיבה נראית לעין כמו דלקת או מחלת עור. זה לא "בראש שלך", מדובר בבעיה של כאב כרוני, שסיבתו אינה ברורה והוא עשוי לנבוע מגורמים שונים. מדובר בבעיה שכיחה יחסית שנשים - לרוב לא מדברות עליה. בואי לדבר על זה, לשאול שאלות ולקבל מידע, ולגלות שאת לא לבד. .
311 הודעות
303 תשובות מומחה

מנהל פורום טיפול בוולוודיניה (ווסטבוליטיס)

24/12/2018 | 18:35 | מאת: אלה

שלום אני בת 42 ומעולם לא ביצעתי בדיקת פאפ. הצלחתי באופן חריג לבצע הזרעה עם המכשיר המפסק על ידירופא שאצלו זה באמת הלך לא כואב, אבל פאפ ניסיתיכמה פעמים וצרחתי מכאב כשקיבעו את המפשק בתוך הרחם. אני מרגישה רגישות של המפשק בדפנות הרחם. נוסף לזה, בעבר סבלתי מוסטיניגמוס, שעם הזמן נפתרה מעצמה, אני עדיין צריכה להשתחרר בהדרגה לפני חדירה ובאולטראסאונד וגינלי אני זו שמחדירה לעצמי את המיתמר אבל ז ה בשליטה. אני חייבת לבצע בדיקת פאפ, איך מצליחים לעבור את זה? תודה

שלום אלה, אכן בעיה, וככל הנראה קשורה קשר הדוק לווגיניזמוס ממנו את סובלת. עם זאת, אם הצלחת לעבור הזרעה אין שום סיבה שלא תצליחי לעבור בדיקת פאפ, מבחינת מיקום המפשק אין הבדל. בעזרת רופא/ה סבלניים, שימוש במפשק הכי קטן (וגם כאן את יכולה להכניס אותו לבד, אך הפתיחה שלו צריכה להעשות ע"י הרופא), טכניקות הרגעה והרפיה שלמדת בפיזיותרפיה של רצפת אגן ושימוש בג'ל מאלחש לפני הבדיקה - תוכלי לעשות את זה. בהצלחה.

22/07/2022 | 14:53 | מאת: חגית

יש רופאה או רופא שאתם ממליצים עליו סבלני קשה לעשות את הבדיקה פאפ או רופא שמתמחה ברצפת האגן

שלום רב בדיקת הפאפ אכן עשויה להיות לא נעימה למישהי שסובלת מווגיניזמוס/ווסטיבולודיניה. היצא מצריכה שימוש במפשק בנרתיק (לא ברחם) ופיסוק שלו לדרגה שמאפשרת לראות את צוואר הרחם. הייתי ממליצה לנסות לעבור את הבדיקה אצל רופא/ה שיאפשרו לך לכניס את המפשק לבד - עם זאת סביר להניח שאת פתיחת המפשק לא תוכלי לעשות לגמרי בעצמך כי את לא יכולה לראות אם הוא ממוקם בצורה המתאימה ללקיחת פאפ. אני ממליצה גם להשתמש בג'ל עזקראין או משחת אמלה לפתח הנרתיק כחצי שעה קודם לכן להקל על הפעולה. בהצלחה.

בת 30.יש לי בת זוג 10 שנים בתקופה האחרונה.לאחר קיום יחסי המין(עם סטראפון).מופיעה לי צריבה בנרתיק.האזור שורף.לפעמים כואב לי לשבת. גם אני סובלת מדלקות חוזרות בדרכי שתן.אך אני כבר לא מבדילה אם זה דלקת בנרתיק או דלקת שתן. חייבת לציין שהצריבה באזור מופיעה לי לסירוגין אחרי יחסי מין.פעם כן פעם לא. ממה זה יכול להיות? איך מטפלים?

שלום רב, קשה לי להאמין שהצריבה נובעת מהצעצוע כשלעצמו - אולי נגרמת מחיכוך או גירוי חזק מדי, שימוש בחמרי סיכה שאת רגישה אליהם, וכדומה. אם את עוטפת את הסמרטפון במשהו יכולה להיות גם רגישות לחומר זה.

04/11/2018 | 10:19 | מאת: טל

בוקר טוב בת 39 +2 הריונות תקינים. מזה כ9 שנים במעקב רפואי עקב שינויים בתאים בצוואר הרחם(CIN1ׂ )בדיקת פאפ לפני 4 חודשים תקינה בקולונסקופיה- לא נמצא שינויים משמעותיים ואף היתה הטבה באזור הנגוע. לפני כחודשיים התחילו מעין התכווצויות/כאב למשך שניות בפות(כאב שלרוב מתחיל לאחר סיום המחזור )ומתעצם בביוץ ולעיתים מופיע כאב במפשעה ובעכוז.הכאב על בסיס יום יומי ופוחת לקראת הווסת .הייתי השבוע אצל רופא נשים בבדיקה גניקולוגית לא נמצא דבר ואולטרסאונד תקין. האם הכאבים יכולים להיות עקב שינויים בCIN1 ? האם ייתכנו שינויים בתווך של 4 חודשים(שהפאפ היה תקין ןגם קולונסקופיה)? מה עליי עוד לבדוק ? בדיקת קולונסקופיה הבאה בעוד חודשיים האם להקדים את התור? תודה מראש

שלום רב, Cin בכל דרגה לא גורם לכאבים כך שלא סביר שמקורם בצוואר הרחם. צריך לעשות בירור מלא כולל תרביות נרתיק ושתן, היות ואת מתארת כאב די מפושט הייתי בודקת גם מקור אורטופדי (גב תחתון).

שלום, בדיקת ct בטן הראתה מעיים דקים צמודים לבטן שמאלית -בקע טרנסמזנטריאלי ללא חסימה . האם בקע זה יכול לגרום לתחושת לחץ קבועה בשלפוחית השתן ולכאבים באיבר המין? האם בקע זה יכול לגרום לוולודיניה או שרירי רצפת אגן מכווצים?

שלום רב, אני לא מכירה קשר בין בקע טרנסמזנטריאלי לוולוודיניה. לגבי השפעה על רצפת האגן - תיאורטית, אם הבקע גורם לכך שכל שרירי הבטן והאגן נדרשים למאמץ כדי להחזיק את איברי הבטן במקומם, זה אפשרי. אם הבקע סמוך לשלפוחית יתכן שזה גורם לתחושת לחץ על השלפוחית.

08/08/2018 | 09:05 | מאת: מור

שלום ד"ר סחר כהן, אני מנסה להשיג תור למומחה עריה ולדן ולא מצליחה למצוא הרבה אפשרויות. ממה שמצאתי התורים עוד רחוקים, או שלא ניתן להשיג את הרופא. האם תוכלי להמליץ על עוד רופאים שמתמחים בעריה ולדן?

שלום , אכן יש מעט רופאים שעוסקים ספציפית בתחום זה, וזו הסיבה לעומס במרפאות הייעודיות לתחום. את יכולה לנסות לפנות, מלבד אלי, לד"ר אחינעם לב שגיא, ד"ר אורנה רייכמן, פרופ' יעקב בורנשטיין, ד"ר חנה ספיר. בהצלחה.

26/06/2018 | 01:17 | מאת: עדי

היי אילנה, הווסטיבוליטיס אובחן אצלי לפני כשנה לפני כן לעולם לא סבלתי מכאבים, הם פשוט התפרצו אצלי. לאחר אין ספור משחות רופאים וטיפולים החלטתי לעבור את הניתוח. לפני חודשיים וחצי הוא בוצע, הצלחתי לקיים יחסים עם משחה מאלחשת והכל היה בסדר אך לפני כשבועיים הכאב חזר וגם לאחר קיום יחסים שוב הרגשתי את הצריבה המוכרת והמתסכלת ובנוסף היה דימום לאחר היחסים. שאלתי את הגניקולוג שלי האם זה הגיוני ואולי עדיף לעבור את הניתוח שוב? הוא טוען שהניתוח עבר בהצלחה ושאין לו הסבר כרגע לצריבה ואי הנוחות ולחזור בעוד כשבועיים כשהדימום ייפסק כי כרגע אין לו אפשרות לראות אם קיים משהו לא תקין. התסכול כבר הכניע אותי ואני באמת לא יודעת מה לעשות. מה לדעתך הבעיה ומה עליי לעשות? או לחכות ובסופו של דבר הצריבה תעבור? כי הניתוח הרי היה מוצלח, מה עוד אני יכולה לעשות, חשבתי על פיזיותרפיה, אצליח אי פעם לקיים יחסים שוב בצורה נורמלית ללא משחה מאלחשת וללא כאבים? תעזרי לי בבקשה להבין מה הדרך הנכונה

שלום עדי, וולוודיניה היא מצב של כאב כרוני שאנו לא מבינים לגמרי מדוע הוא מופיע ומה הגורמים לכך - ולכן גם דרכי הטיפול שונות. אנו יודעים שלמחלה של אופי התקפי, של תקופות יותר ופחות טובות. יתכן שגם אחרי טיפול שהצליח, תהיה תקופה של הישנות, ולאחר מכן שוב שיפור. פיזיותרפיה בהחלט עשויה לעזור בתקופה של חזרה של צריבה, שימוש במאלחשים עשוי אף הוא לתת הקלה מסויימת. למרבה הצער אין טיפול שיש לו 100% הצלחה אולם הרוב המכריע של הנשים מרגישות שיפור משמעותי לפחות בחלק מהזמן. אני לא חושבת שיש מקום לניתוח נוסף - אין יתרון לשני ניתוחים על פני אחד ואין ערובה שניתוח נוסף יביא להעדר מוחלט של כאב.

20/01/2018 | 21:51 | מאת: נגה שליו

שלום רב דר בינה רציתי לברר מדוע אתם\ן הרופאים \מרכזים שמתמחים בתחום לא מציפים את הבעיה. מדוע פוטרים נשים באבחנות של פטריה חוזרת-ללא בדיקה שמאששת,מעמיסים על גופן משחות\כדורים שמזיקים ומחמירים את מצבן. מדוע אתם\ןלא מעלים את המודעות לבדיקה במקלון שדרכו ניתן להבדיל בין כאב מפושט לנקודתי.מדוע כשמטופלת מתכווצת וחווב כאב קיצוני בבדיקה זה לא מרים דגל אדום לרופא\ה ואף מעורר בו תגובות נזעמת וצינית. תפקדכם להפוך את הידע שלכם לנחלת כלל הגניקולוגים,היות והמגע הראשוני שלנו הוא אתם ,ואת הנזקים שאנחנו סוחבות מהטיפולים הראשונים שקבלנו על ידם\ן. בברכה נגה שליו

שלום נגה, אני מבינה את הכעס שלך, והאמיני לי שגם אותי מתסכל שלמרות הרצאות רבות והסברים אני עדיין נתקלת בהפניות מרופאים שלא מבצעים בירור מלא. כל שנותר לי להציע זה שאתן המטופלות תבקשו מהרופא לקחת תרבית לפטריה, גם אם הוא לא עושה זאת מיוזמתו - ואם אתן נתקלות בתגובה שלא מכבדת אתכן, אל תחזרו לאותו רופא.

לאחר תקופה של קיום יחסים, התחילו אצלי כאבים בחדירה וסבלתי תקופה ארוכה מאוד. רופאים שונים פטרו אותי באמירות שזה מלחץ רגשי מעצם החדירה (מה שממש לא היה נכון!) עד שהגעתי לרופא שאיבחן וסטיבוליטיס. הוא הסביר על רגישות העצבים, מיקומם... וגם נתן לי משחה הורמונלית. המשחה שיפרה את איכות חיי והעלימה כמעט לגמרי את הכאבים. מספר חודשים לאחר מכן, החלטתי להיכנס להריון. במהלך ההריון, השינויים ההורמונליים עזרו והעלימו לחלוטין את הכאבים. לקראת הלידה, פחדתי מבדיקות חודרניות או מכאבים שיחזרו מאוחר יותר. אבל ברוך השם, אני כבר כמה שנים טובות אחרי, הכאבים לא חזרו, ואני נהנית מחיי מין תקינים. אני מברכת על הפורום הזה. הרגשתי שיש בורות רבה בנושא, גם בקרב רופאי נשים רבים. בנוסף, אני רוצה לעודד נשים, שיש פתרונות, ולא חייבים לחיות עם הכאב.

מה שם הרופא אליו הלכת?

עבר הרבה זמן מאז... אני לא בטוחה, אבל אני חושבת שזה היה פרופ יעקב בורנשטיין (חיפשתי קצת באינטרנט כדי לנסות להיזכר בשמו ולענות לך. נתקלתי גם בקובץ מעניין בנושא- אני משערת שהוא כתב את זה: http://www.gmc.org.il/?CategoryID=553&ArticleID=455)

תודה לך על השיתוף. זה אכן מעודד נשים לשמוע חוויה אישית ממישהי שעברה את זה והטיפול שקיבלה הצליח. חשוב לי לציין שהסיבות לבעיה ככל הנראה שונות מאישה לאישה ולכן טיפולים שונים יעזרו לנשים שונות.

תודה לך על השיתוף.

מהשם המשחה ההורמונאלית שעזרה לך?

10/04/2021 | 11:02 | מאת: כבר לא סובלת

ניתן לי בהתחלה מינון גבוה מאוד (3 פעמים ביום) ואחר כך הופחת בהדרגה. הרופא שכתבתי פה בתגובה קודם - כנראה לא אליו הלכתי.

02/05/2022 | 16:43 | מאת: אריאל

היי האם זה משחה לוולודניה ?

05/05/2022 | 20:56 | מאת: כבר לא סובלת

לא, לוסטיבוליטיס לא לוולודניה

שלום, הייתי אצל מספר רופאים בחודש האחרון, נתנו לי טיפול לפטריה אך בפעם הראשונה באמת היה גרד שעבר ואחרי יומיים התחיל כאב אחר..שיותר מפריע לשתן אבל עשיתי בדיקת שתן ויצא שלילי..הכאב הוא בעיקר תחושת שריפה..בעירה..ולא רק במגע..כאב תמידי, הוא עבר ליומיים שוב וחזר עכשיו חזר לי בפעם השלישית...אני גם מרחתי משחות וגם קיבלתי כדורים, כלום לא עוזר..בחיים לא היה לי כאבים כאלה ואני גם לא מקיימת יחסי מין מלאים. אני כבר חודש סביב זה, האם יש אפשרות שזו וולוודיניה? קראתי על זה קצת באנטרנט.. הרופאים לא ציינו זאת, וגם יצא שלילי בבדיקה לזיהומים בנרתיק.. מה זה כבר יכול להיות? אני נורא סובלת..

שלום רב, וולוודיניה בהגדרתה היא מצב של כאב כרוני שנמשך לפחות 6 חודשים. כאב חריף שהתחיל באופן פתאומי לרוב נובע מסיבות אחרות - זיהומיות, עוריות ועוד. חשוב לבצע תרבית נרתיק (לא רק תרבית שתן), ולבקש מהרופא להתייחס בבדיקה גם לממצאים בעור הפות. מה שאת יכולה לעשות זה להפחית כל גירוי חיצוני - להפסיק משחות וקרמים, להפסיק שימוש בתחתוניות וסבונים, ללבוש תחתוני כותנה בלבד. בהצלחה.

שלום, יש לי תור (רק לפברואר לצערי) לד"ר בינה כהן סחר (מנהלת הפורום) לאחר שרופא הנשים שלי הפנה אותי עם חשד לווסטבוליטיס. רציתי לדעת האם יש מה לעשות עד התור כיוון שאני סובלת מאוד גם מכאבים ללא קשר לקיום יחסי מין. האם כדאי להפסיק גלולות אולי? תודה.

שלום רב, קשה לתת ייעוץ בלי בדיקה, אבל לעתים הפסקת גלולות עשויה לעזור. כמובן שבמקרה זה יש להשתמש בקונדומים למניעת הריון. בכל המרפאות שלי יש רשימת המתנה ואנו לעתים קרובות מצליחים להקדים תורים על סמך ביטולים - כדאי לוודא ששמך מופיע ברשימה. להתראות, ד"ר בינה כהן-סחר

18/09/2017 | 14:12 | מאת: חסוי

היי, אני מאובחנת בוסטיבוליטיס למעלה משנה. טיפלתי עד כה בכל דרך אפשרית, הייתי אצל עשרות רופאים. מרחתי משכות, לקחתי כל סוג של כדור שנתנו לי ועוד.. כרגע אני מטופלת אצל דר ליאורה אברמוב שממנה אני די מרוצה מבחינת הסבלנות והתקווה שנפתור את העניין. אני גם מטופלת בפיזיותרפיה רצפת האגן שאותה אני עושה כבר למעלה מ3 חודשים, משתדלת להתאמן עם מרחיבים. אך לצערי הרב אין שום שיפור במצבי. איני מצליחהלקיים יחסי מין ואני עדין בתולה.כואב לי ברמה בלתי רגילה.אני ובן זוגי מתוסכלים מהמצב ודי מיואשים. חשוב לציין שגם ניתוח הוצע לי אך איני מעוניינת לעשות אותו מעדיפה להמשיך לנסות את כל הארטנטיבות האחרות. אני פונה אלייך לבקשת עזרה, מה אני יכולה להמשיך לעשות? לקחת?לטפל? אשמח לעזרה אני נואשת!!!!!

שלום לך, ישנן דרכי טיפול נוספות, כגון טיפול תרופתי או טיפול בלייזר קר. לא כל טיפול מתאים לכל אחת כך שאין לי אפשרות לתת המלצה על טיפול מסויים עבורך. התייעצי עם ד"ר אברהמוב שהיא רופאה עם נסיון רב בטיפול במצבים אלו, ומכירה את הבעיה הספציפית שלך.

תיראי אני גם מה שנים עם ווסטיבוליטיס וגם בטיפול פסיכולוגי. יש מצב שזה נפשי יותר. תבדקי את זה.

12/09/2017 | 22:16 | מאת: אחת

לאחרונה הכרתי בן זוג חדש אחרי תקופה ארוכה שהייתי לבד ושקועה עמוק בצער גידול הורים, תקופה של כשנתיים שלא קיימתי יחסי מין. כשניסינו לקיים יחסי מין לראשונה הוא לא הצליח לחדור אלי בשום פנים ואופן. מה עושים בנדון? אני בת 52, בגיל המעבר, ובריאה לחלוטין. אני גם ספורטיבית מאד ומאד מינית. כיצד פותרים את הבעיה הזאת? הבחור הספציפי סיים איתי את הקשר בגלל הנסיון האומלל הראשון הזה ואני חוששת לנסות להכיר שוב כדי שזה לא יקרה שוב. המון תודה

שלום לך, ראשית, חשובה כמובן תקשורת וסבלנות. גם אם יש בעיה בחדירה, יש דרכים אחרות להנאה גופנית וסיפוק מיני, חבל שקשר יסתיים בצורה כזו. לגופו של ענין - בגיל המעבר לעתים קרובות יש יובש נרתיקי, שמקשה על חדירה. הדרך הטובה ביותר להתגבר על כך היא ע"י תכשירים מקומיים של אסטרוגן, שמוחדרים לנרתיק (באופן קבוע) ומחזירים לרירית הנרתיק את המבנה והתכונות שהיו לה לפני גיל המעבר. התכשירים נמכרים במרשם רופא, דברי על כך עם רופא הנשים שלך. ישנם גם תכשירים שאינם על בסיס הורמונלי, אולם אלו לא גורמים לשינוי הרירית אלא רק לרטיבות מקומית. במקביל אני ממליצה על שימוש בחמרי סיכה, שמן צמחי כלשהו או ג'לים ייעודיים על בסיס סיליקון (עדיף) או על בסיס מים. אלו נמכרים ללא מרשם. במידה ויש קושי בחדירה גם לאחר שימוש בדרכים אלו כדאי לפנות לרופא הנשים לבדיקה והערכה מדוקדקת. בהצלחה.

שלום רב, אני סובלת מבעיה של וגיניסמוס או וסטבוליטיס, בעבר קיום יחסים היה מלווה בכאבים חזקים מאוד ואף דימום בעקבות שפשוף פתח הנרתיק. כיום, בעקבות תרגול פזיותרפיה של רצפת אגן יש שיפור משמעותי ביכולתי לקיים יחסי מין ויחסי המין כואבים משמעותית פחות. כעת אני בשבוע 20 להריוני (בת 39, הריון תקין) האם יש מניעה לבצע תרגילי כיווץ ומתיחה של פתח הנרתיק בהריון? (התרגילים כוללים כיווץ רצפת אגן ובהרפיה מתיחת והרחבת פתח הנרתיק עם האצבעות). האם יש שבועות בהריון שבהם זה עלול להוביל ללידה מוקדמת או לגרום לבעיה כלשהי בהריון? אודה לך מאוד על תשובתך, דנה

שלום דנה, אין כל מניעה להמשיך בתרגול שרירי רצפת האגן בהריון, כולל שימוש במאמני נרתיק או באצבעות בפתח הנרתיק. זה לא מוביל ללידה מוקדמת. בהצלחה.

תודה רבה:)

היי, אשמח לקבל תשובה לפני כ4 חודשים הופיעה לי צריבה באזור הנרתיק לאחר דלקת שתן שטופלה באנטביוטיקה. הרופאים טענו שזה פטריה או חיידק וטופלתי בהמון כדורים ומשחות שלא עזרו, נשלחתי לפזיו רצפת אגן שלאחר הטיפול הראשון כל הצריבה עברה לי לצד שמאל בעיקר בשפה החיצונית, צריבה שלא נותנת לי מנוח עד היום וממש מקשה עליי להתנהל,כמו כן עדיין קיימת צריבה בשתן גם ללא חיידק, הפזיו לא עוזרת וכרגע אני על כדורי אלטרול 35 מ"ג וגם הם לא מראים יותר מידי שינוי מה ניתן לבדוק או לעשות מעבר?

שלום, לצערי אין תחליף להערכה רפואית מסודרת, אין אפשרות לתת ייעוץ לגבי טיפול במסגרת הפורום.

היי ד"ר בינה, תודה על המענה, ניסית לקבוע אליך תור אך לצערי יש תורים רק בחודש נובמבר

הייתי רוצה להתייעץ לגבי בעיה שמאוד מפריע לה. אני סובלת מכאבים בקיום יחסי מין כבר 8 שנים(האבחנה-וסטיבוליטיס\VULVODYNIA ), כל התקופה הזאת הייתי לוקחת גלולות(קודם פמינט ואז זואילי). הייתי אצל מס רופאים אף אחד לא התייחס מספיק ברצינות לבעיה (צרה מדי\ יעבור עם השנים\ לנסות חומר סיכה\ משחה מאלחשת..). לפני כחודשיים אני ובן זוגי החלטנו להפסיק עם אמצעי מניעה על מנת לתכננן הריון. במהלך החודש הראשון לאחר הפסקת נטילת גלולות- הכל היה מעולה, לא הרגשתי כאבים בכלל גם החשק המיני חזר. הרופא נשים נתן לי פרימולוט נור (על מנת שיגיע המחזור, המחזור לא סדיר עוד מלפני הגלולות ). לאחר ה5 ימים של נטילת הכדורים שוב חזרו הכאבים האיומים ביחסי מין.. התחלתי טיפול של איקאקלומין 2 כדורים ביום 5 ימים, הכאבים לא פוסקים וזה מדכא.וזאת בדיוק התקופה שצריך לנסות כל יום על מנת להיקלט וזה קשה- אפילו בן זוגי טוען שהוא מרגיש משהו מוזר בפנים בעת חדירה .בנוסף לכך התחלתי להרגיש תופעת לוואי מוזרה -ירידה בהטלת שתן (מין הרגשה שאני לא יכולה לרוקן את השלפוחית עד הסוף גם אם אני לוחצת עליה ממש ). אשמח לעזרה או המלצה בנושא.

שלום רב, איקקלומין בהחלט עלול לגרום לחזרה של הכאבים אם המקור שלהם היה גלולות, בשל אופן הפעולה שלו. אם זה הטיפול המומלץ כרגע בתקופה שתם מנסים להרות, את יכולה להתעודד מכך שהטיפול הוא בדר"כ קצר (לרוב עד שבוע בחודש), וסביר להניח שעם סיומו תרגישי שוב שיפור. אם זה ממש מונע מקיום יחסים - דברי על כך עם רופא הפוריות ונסו למצוא פתרון (הזרעות או טיפול אחר).

תודה רבה על התשובה! אך חשוב להגיד, שסיימתי את הכדורים כבר לפני שבועיים ועדיין כואב..זה יעבור?

09/08/2017 | 19:40 | מאת: אנונימית

שלום רב! אני מאובחנת בוסטיבוליטיס מדצמבר 16, בנוסף יש לי גם קנדידה גלברטה במידה נמוכה לטענת הרופאים היא גם לא סימטומטית.. נתנו לי את משחת המזרקים agc אני פשוט ממש לא בטוחה מבחינת נזקים לעתיד עם המשחה הזו.. 1. היא מרפה שרירים אז בריחת שתן לעתיד? או שהעור ייפול? 2. ירידה בהנאה ביחסי מין כי זה מורידאת רמת העצבים שם ? 3. עד עכשיו הייתי מורחת על כל האזור האדמומי וקצת מכניסה לפתח.. השבוע הרופאה אמרה לי שזה חייב להיות רק באזור הכואב? למה? האם יש לזה איזשהן השלכות לכך שמרחתי בכל האזור?

שלום, לא ידוע לי על נזקים לטווח ארוך משימוש בג'ל ACG, תמיד יתכן שבעתיד יתגלו דברים שלא היו ידועים. עם זאת, השימוש בג'ל הוא בפתח הנרתיק ולא ישירות על שרירי רצפת האגן, וטיפול בוולוודיניה לרוב דורש גם טיפול בשרירי רצפת האגן בכל מקרה. לא אמורה להיות פגיעה ביכולת להגיע לאורגזמה. השמת הג'ל אכן אמורה להיות באיזור הכואב, כי זה המקום בו רוצים לטפל.

12/07/2017 | 17:05 | מאת: יעל

איך אומרים מאמני נרתיק ברמן באנגלית? אני רוצה לקנות בחו"ל דחוף תודה רבה על העזרה

שלום, מאמני נרתיק נקראים vaginal trainer או vaginal dilators. ישנם יצרנים שונים וסוגים שונים, לא בהכרח תמצאי בדיוק את אותו סוג בחו"ל, אבל נסי לחפש משהו דומה.

02/06/2017 | 01:40 | מאת: וסטבוליטיס/ולוודיניה

אני סובלת כבר כמה שנים מהצריבות והתופעות של הוסטסוליטיס, שמתי לב שבחורף האחרון המצב היה יותר טוב, ביומיים האחרונים התחלתי לחוש שוב בצריבות העזה מה שמקשה מאוד על התפקוד השוטף שלי ביום יום, אני ממש אשמח לפיתרון! בדיוק קניתי את המשחה שנרקחה במיוחד עבורי שגם עלתה בהתאם, היא מורכבת מ אמיטריפטילין, באקלופן וגבאפנטין, בנתיים בפעמיים שמרחתי זה גרם לי לצריבות גדולה יותר ורק אחריי זמן מה טיפה נרגע. (ולא יותר מזה). בעבר כשמרחתי באטקורטן שזה סטרואיד זה עזר למשך כחצי שעה, ההשפעה הייתה מיידית, הבנתי שזה לא בריא להסתמך על המשחה הזו, אני די מיואשת וממש אשמח לשמוע על טיפולים שעוזרים לבעיה .

שלום רב, המשחה שציינת לעתים גורמת לצריבה בימים הראשונים כדאי להתמיד בה - אם היא לא עוזרת אחרי חודשיים אפשר להפסיק. כמו כן מומלץ לבצע פיזיותרפיה של רצפת אגן. ישנם טיפולים נוספים אפשריים, עלייך לפנות לרופא או מרפאה המתמחים בתחום של מחלות פות ונרתיק לבדיקה וקבלת ייעוץ מסודר.

14/05/2017 | 23:58 | מאת: אחת שסובלת

שלום רב, לפני כשנה התגלה אצלי סרטן השד עם גרורות לבלוטות הצוואר. אני מטופלת בכדורים בשם: איברנס-ביולוגי ולטרוזול-הורמונלי , לאחר ההקרנות עקב כאבים וזרמים באזור ההקרנות הוסיפו לי כדור נוסף בשם ליריקה 75 מ"ג פעמיים ביום. בנוסף, עברתי ניתוח להוצאת השחלות והחצוצרות. בזמן קיום יחסי מין מאוד כואב לי וגם "שורף". האם זה קשור לניתוח ולכדורים שאני נוטלת וכיצד ניתן לטפל בבעיה?

שלום רב, קשה לתת תשובה ברורה ממה נובעים הכאבים שלך, אולם באופן כללי אחת הבעיות של נשים שחלו בסרטן שד היא יובש נרתיקי שנובע מחוסר אסטרוגן - שקשור לגיל ולטיפולים. ליריקה הוא כדור נגד כאבים נוירופתים שדווקא משמש כאחת האפשרויות הטיפוליות לכאבים בקיום יחסים - כך שהוא עשוי לעזור לך, ואולי כדאי לשקול העלאת מינון. הייתי ממליצה על שימוש בתכשירים שנותנים לחות לנרתיק ואינם על בסיס הורמונלי - התייעצי עם הרוקח יש כמה תכשירים כאלו. שימי לב שלא מדובר על חמרי סיכה לשימוש בקיום יחסים בלבד (שגם הם מאד חשובים ומומלצים) אלא תכשירים לשימוש קבוע. בבברכה, ד"ר בינה כהן-סחר

12/03/2017 | 18:35 | מאת: טל

האם לאישה יש את אותו סיכון להידבק באיידס גם כאשר היא מבצעת מין אוראלי וגם מחדירה ללא קונדום, ללא גמירה וללא פצעים? האם הסיכון בשני המקרים הוא זהה? אם לא, מה ההבדל? תודה

שלום רב, באופן כללי הסיכון להדבק באיידס גבוה יותר בחדירה ווגינלית מאשר במין אוראלי. אם אין שפיכה בכלל הסיכון קטן, אולם קיימת פליטה של מעט נוזל זרע עוד לפני השפיכה כך שלא מדובר באפס סיכון.

28/02/2017 | 00:34 | מאת: בתאל

שלום, מעל לחצי שנה אני סובלת מכאבים בזמן קיום יחסי מין הכאבים בלתי נסבלים. הייתי אצל הרופא הוא טען שמדובר בפטירה ורשם לי אגיסטן ל3 ימים להחדרה זה לא עזר לי. הכאבים החלו בערך 3 חודשים אחרי שהתחלתי לקחת גלולות. הייתי לוקחת זואלי ועכשיו יאז. הבנתי שיש השפעה של הגלולות לאיזה סוג גלולות כדאי להחליף? האם עדיף לנסות מדבקות? תודה

שלום רב אכן גלולות עשויות להיות הגורם, והייתי מציעה לך לנסות להפסיק גלולות כדי לראות אם יש שיפור (כמובן להשתמש בקונדומים). במידה ואין שיפור עם הפסקת גלולות - הן כנראה לא הסיבה, ובמקרה כזה מומלץ לפנות למרפאה שעוסקת בנושא מחלות פות ונרתיק (עריה ולדן) כדי לקבל אבחנה ברורה והמלצות על טיפול.

היי, מאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת מכאבים בחדירה. עברתי רופאי נשים רבים והם לא עזרו לי בעניין. באופן עצמאי פניתי לייעוץ מיני - סקסולוגית, והתחלתי בעזרתה אימון עם מאמנים. אני לא מרגישה בנוח בטיפול, היועצת מלחיצה אותי ואומרת שאני לא מתקדמת מספיק וכבר נהייתה לי ממש טראומה מכל העסק. אשמח לטיפים ועיצות בנושא. כי הנושא של הוגיניסימוס הוא לא מוכר אצל הרופאי נשים. הבנתי שיש טיפול פיזיותרפי לרצפת האגן,האם זה עוזר? והבנתי שיש מרפאות תפקוד מיני בבתי החולים. איך הכי יעיל לטפל? ומה הפרוצדורה? כי אני ממש מבולבלת ומיואשת. אני גרה בחדרה אך מוכנה לנסוע יותר רחוק כדי לטפל בבעיה

שלום רב, התחלת נכון, טיפול מיני ושימוש במאמני נרתיק זה אכן חלק מהטיפול, אולם אם את מרגישה לא בנוח עם המטפלת - חפשי מישהי שאת מרגישה יותר נוח איתה. הטיפול בוולוודיניה עשוי להיות ממושך ולא צפוי שהכל יחלוף תוך שבועות בודדים. פיזיותרפיה של רצפת אגן גם היא חלק מאד חשוב של הטיפול. ישנן מרפאות ורופאים/ות שעוסקים בתחום פות ונרתיק (עריה ולדן), ובין היתר מטפלים בבעיה של כאבים בקיום יחסים. אני ממליצה לך לפנות למרפאה כזו לקבלת הסבר על אפשרויות הטיפול הנוספות.

11/09/2016 | 17:35 | מאת: מלי

שלום רב אני בת 23 לוקחת גלולות פליים מזה 4 שנים . תמיד אצל רופא גניקולוג כואב לי בזמן בדיקת פאפ ולאחרונה עד מצב שיאפשר לבצע את הבדיקה. כמו בכל שנה עושהבדיקה כללית (בבדיקה של שמה שעברה הפאפ היהלא תקין ועשיתי קולפוסקופיה שדווקא היא כאבה לי הרבה פחות ויצאה תקינה). אני מקיימת יחסי עם חבר שלי אבל כן כואב לי פחות מבדיקה כמובן שזה מרצוני ואני גם רטובה באותו רגע וגם הוא מכבד את הזמנים שלי כשהוא מחדיר. לא תמיד אפשר להכניס עד הסוף. אני נורא מפוחדת עד כדי כך שאני בוכה מלחשוב על זה. אני אמורה לעשות בדיקת פאפ וקולפוסקופיה (מכיוון שהרופא לא הצליח להחדיר את המכשיר). השאלה שלי היא אם בכלל להתחיל ללכת לסקסולוג לטיפול לפני הבדיקה. שהיא עוד יומיים הרופא אכן המליץ לי ללכת לסקסולוג אבל איך אני אמורה לעבור בדיקת פאפ שנורא כואבת לי .

15/09/2016 | 10:03 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, בדיקת פאפ נחשבת בדרגת אי נעימות נמוכה בתוך צוואר הרחם, משם היא לוקחת תאים. אך בדר"כ אין היא יוצרת אי נעימות תוך כדי ההחדרה עצמה. אינני יודעת מה הסיבה שכואב לך בעומק הנרתיק. קיימות מספר אפשרויות: 1. אורך נרתיק קצר יחסית. לגבי אורך הנרתיק אין דבר שניתן לעשות , הוא לא ניתן להארכה, שכן זהו המבנה האנטומי. לאחר הלידה חוזר הנרתיק לגודלו המקורי. אורך נרתיק ממוצע הוא בין 12-18 ס"מ. כדאי שתתייעצי עם רופא נשים שאולי יהיה מופתע מהשאלה לגבי אורך הנרתיק שלך. 2. יתכן והכאב בעומק הנרתיק נובע מאי תקינות גופנית רפואית כלשהי באיזור צוואר הרחם. כאמור עלייך לעשות את כל הבדיקות הרפואית לשם כך, על מנת לאשש או להפריך שמקור הכאב אינו גופני. 3. במידה ולכאב לא נמצא גורם רפואי גופני , הרי שאז ההתמודדות עם הכאב עוברת לאיזור הפסיכוסקסולוגי. במקרה זה ההתמודדות דומה לטיפול בוסטבוליטיס (כאשר הכאב בעומק הנרתיק הוא נקרא דיספרוניה). מומלץ לפנות לסקסולוגית שהיא גם פסיכולוגית קלינית על מנת לעבור את הטיפול הפסיכולוגי המתאים להתמודדות עם וסטבוליטיס. לעיתים קרובות נעשה שימוש במאמני הנרתיק לשם תרגול החדרה בבית, אך חשוב לציין כי ישנם מקרים שמסיבות שונות יש צורך לוותר על הטיפול באמצעות מאמני הנרתיק. אגב טיפול במאמני הנרתיק בלבד בלי הטיפול הפסיכולוגי שהוא ליבת התהליך , נעשה ע"י פיזיותרפיסטיות של ריצפת האגן. לשאלתך, עברי תחילה את הבדיקה הרפואית ורק אחר כך, פני לטיפול נפשי בכאבי נרתיק. כל טוב ובהצלחה אילנה

25/07/2016 | 15:51 | מאת: מיואש

שלום וברכה, אודה לך מאוד אם תעזור לי אחרי שניסתי הכל ואני חסר אונים לאשתי לא נהינית מיחסים ולפני חצי שנה היא גילתה לי שיש לה כאב מסוים בכניסה לנרתיק בזמן החדירה והיא קיימה יחסים בשביל לרצות אותי, הכאב היה מאז הנישואין מדי פעם ולפני כשנתיים לאחר הלידה תמיד כואב לה בזמן היחסים, ניסנו הרבה רופאים, טיפול פיזותרפיה שעזר אבל לא לגמרי, cbt והיום אנחנו כבר חצי שנה הולכים לסקסולוגית מדי שבוע הטיפול הוא מיקוד חושי ולטענתנה זה קשור לתחילת הזוגיות שלנו(היא טענה כך עוד לפני ששמעה על הזוגיות, וכן רופאים טענו שזה לא וגינימוס או ויסטיבוליטיס ), חצי שנה שאנחנו לא מקיימים יחסים עם חדירה,ועובדים על הזוגיות לפי הדרכתה, אבל הכאב רק גבר, (למרות שהיא מכניסה מרחיבים לשם בלא כאב, עם האבר שלי תמיד כואב האם יש טעם להמשיך בטיפול ?האם אנחנו בדרך הנכונה ? האם יש דברים נוספים שיכולים לעזו

21/08/2016 | 17:49 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקר, תהיותיך אודות הדיסיפלינות השונות המטפלות בכם או שטופלו בעבר, הן מוצדקות לחלוטין ובמקומן. אישתך סובלת ככל הנראה מוסטבוליטיס . לדבריך, לאישתך לא כואב בעת השימוש במרחיבים אבל כאן לא הייתי מקבלת את עדותך אלא יש צורך בעדות של עצמה לגבי עובי המרחיב, אורכו ומשך הזמן בו היא משהה אותו בנרתיק. טיפול המיקוד החושי שהסקסולוגית מעבירה לכם הוא טוב באופן כללי להעשרת יכולת המגע האינטימי והארוטי ההדדי אך אין לו שום רלוונטיות לעניין כאב הנרתיק. כביכול משתמע מדבריה של הסקסולוגית שהיות ואין כאב בהחדרת מרחיב נרתיקי אבל יש כאב בעת החדרת האיבר שלך, משתמע לדבריה מכך כאילו הבעיה היא בינכם והיא מכנה זאת בעיה זוגית. בוא נאמר שאני מתנגדת לכך נמרצות, אלא אם כן יש ראיות נוספות מרובות לכך שבכלל יש בינכם בעיה זוגית כלשהי. בכל המיקרים שאני מכירה וטיפלתי באלפים לאורך השנים, וסטבוליטיס היא תסמונת של כאב עיצבי של האישה באיזורים שונים של איבר המין כולל איזורים שונים של הנרתיק על רקע נפשי פנימי שלה. על פי רוב מקור הקושי הוא ברגשות שליליים מודחקים בתקופת הנערות והילדות. יתכן בהחלט שאישתך כבר מראשית היכרותכם לא נהנתה מיחסים מין או שכאב לה מלכתחילה ופשוט לא שיתפה אותך. פירוש הדבר שהכאב העיצבי הגופני הובא על ידה אל תוך המערכת הזוגית שלכם ואיננו פועל יוצא או תגובה למערכת הזוגית. להערכתי לא קיבלה אישתך עד היום את הטיפול הפסיכוסקסולוגי של פסיכולוגיית מעמקים , בו מעמיק המטפל יחד עם המטופלת לנבכי התת מודע ,על מנת לחשוף את הרגשות השליליים, המתבטאים בגוף בכאב עיצבי פנימי באיזור איבר המין. מאחר ועברתם את כל הטיפולים קצרי הטווח הזמינים כגון מיקוד חושי cbt ופיזותרפיה, נראה לי שהאופציה הטיפולית היחידה העומדת בפניכם היא של פסיכוסקסולוגיית מעמקים.למעשה אני לא רואה אופציה אחרת לריפוי. אני מפנה אותך לשתי כתבות שלי בדוקטורס בנושא: http://www.doctors.co.il/ar/18218/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91+%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A3+%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%A4%D7%A9 http://www.doctors.co.il/ar/7712/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C+%D7%91%D7%9B%D7%90%D7%91%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A0%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%A7 במידת הצורך, כנס לבלוג שלי בתפוז ועיין בו ובכל הכתבות אודות וסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום.. גילו אצלי וסטבוליטיס אחרי שנה של כאבים בזמן קיום יחסי מין וממש קשה לי עם זה.. ראיתי שלדעתך הפיתרון שעובד זה טיפול פסיכוסקסולוגי, טיפול שהתהליך שלו הוא בסביבות שנה-שנתיים. אני ממש רוצה לטפל בזה אך זה נשמע כמו תהליך ארוך ויקר שאני לא בטוח שאני יכולה לעמוד בו כלכלית. אני שוקלת אם בכלל להתחיל את התהליך הזה, לכן אשמח לשמוע מניסיונך מי מטפל בי בעצם בתהליך? מה העלות שכרוכה בכל התהליך? האם יש סבסוד מסויים דרך קופת החולים?

20/07/2016 | 09:43 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, המרכזים לטיפול מיני שבבתי החולים , מטפלים בוסטבוליטיס אך ורק דרך עבודה של פיזיותרפיה של רצפת האגן. כדי לקבל טיפול זה עלייך להביא טופס 17. סקסולוגים יודעים לטפל בוסטבוליטיס כל אחד בדרכו שלו בעזרת דיאליטורים וגם אליהם את יכולה להגיע בעזרת טופס 17 דרך קופות החולים ודרך המרפאות לטיפול מיני ברחבי הארץ. בכל המקרים האלו , לא נעשית התייחסות לרבדים הפסיכולוגיים אשר הביאו לפרוץ התופעה. לגבי טיפול פסיכוסקסולוגי שהוא שילוב של פסיכולוגיית מעמקים וסקסולוגיה, מעטים הם האנשים העונים על קריטריון זה בארץ. במידה ויש לך ביטוח רפואי פרטי, המכסה גם טיפולים פסיכולוגיים ו/או סקסולוגיים, קיים החזר של הביטוח המחזיר כ40 אחוז מעלות הטיפול וזאת לאחר שלושה חודשים מתחילת פתיחת הביטוח. לא מומלץ להמשיך ולשכב עם וסטבוליטיס בשל החשש של ירידה בחשק המיני עקב כך ועקב חשש להופעת אי נוחות נרתיקית נוספת כגון ריבוי פטרות נרתיקיות. מכל מקום ההחלטה היא שלך כמובן.חשוב שתביני שטיפול בוסטבוליטיס הוא טיפול שכבר מתחילת התרגולת במסגרת הפסיכוסקסולוגית המטופלת רואה בהדרגה את התקדמותה במציאות בזכות העובדה שהיא מצליחה להחדיר ללא כאב וללא כיווץ מאמני נרתיק ההולכים וגדלים בהדרגה. אין זה מצב שהאור הוא בקצה המנהרה, אלא שהאור נמצא לאורך כל הדרך בעוצמות הולכות וגדלות. כל טוב ובהצלחה אילנה

26/05/2016 | 15:42 | מאת: אני

ד"ר בינה סחר כהן יקרה. הייתי אצלך בעבר לגבי אורופלאסמה ולאחרונה התחיל כאב ודלקת צוואר הרחם מלווה בדימום, כנראה בעקבות האורופלאסמה? אני בהריון מתקדם ורציתי לשאול: האם למרות החיידק, אפשר ללדת לידה רגילה וכן להניק? כולל בדיקת מי שפיר? האם יש חשש להידבקות העובר בשל אלה? 2. האם הדלקת עשויה לעבור לאחר ההריון ואולי בכלל הסיבה לכך אינה אורופלאסמה? תודה מראש:)

שלום רב, כדאי לשלול סיבות אחרות לדלקת בצוואר הרחם, לרוב אוראופלזמה אינה גורמת לכך. אין מניעה לעבור דיקור מי שפיר, ללדת בלידה רגילה או להניק.

29/05/2016 | 12:55 | מאת: אני

תודה רבה על תשובתך! אילו עוד סיבות עליי לבדוק ולשלול לדעתך? אשמח לעזרתך מאחר ומיד נותנים לי אנטיביוטיקה, שלא פותרת הבעיה משורש...

06/04/2016 | 16:24 | מאת: מישהי

היי, אובחנתי כסובלת מוסטיבוליטיס. החלטתי לשלב מספר טיפולים בו זמנית . הפסקתי עם הגלולות לאחר 5 שנים- מתחילה לעשות דיקור סיני, טיפול פסיכולוגי וכן פיזיותרפיה. בנוסף לכך קראתי על טיפול בלייזר קר- עד כמה הוא נמצא יעיל? ( למרות שהוא חדש ) .

שלום רב, יש מעט מאד מידע על הטיפול בלייזר קר. למיטב ידיעתי בוצע רק מחקר אחד מסודר והיעילות נמצאה סביב 70%. כמו בכל הטיפולים בוולוודיניה אין טיפול בודד שמתאים לכולן. המלצתי - לא לבצע טיפולים רבים ושונים במקביל. תני לכל טיפול את הזמן לעשות את שלו.

22/04/2016 | 23:19 | מאת: אלמונית

בתור מישהי שעברה את הטיפול בלייזר- הוא אכן עוזר, אמנם עדיין לא במאה אחוזים אבל יש הקלה ממשית בכאב. ממליצה לך.

שלום, אני בת 18 ולפני כשנה התחלתי לקיים יחסי מין עם בן זוגי , מאז ומתמיד היו לי כאבים בחדירה אשר הלכו והתחזקו והחמירו מפעם לפעם. כמו כן, מעולם לא השתמשתי בטמפונים עקב הכאב בהחדרתם. בשבוע האחרון הלכתי לגניקולוג ולאחר ביצוע בדיקה מאוד מכאיבה , אבחן וסטיבוליטיס ורשם לי את המשחה דקטקורט לשימוש של פעמיים ביום למשך 14 יום. כאשר קראתי את עלון המשחה ראיתי כי המשחה יעילה בטיפול בפטריות בעיקר, האם היא יעילה גם כן בטיפול בוסטיבוליטיס?

שלום רב, דקטקורט אכן אינה טיפול לווסטיבוליטיס. בברכה, ד"ר בינה כהן-סחר

20/01/2018 | 21:31 | מאת: טיפול קלוקל ולא אחראי

ההרופא חושד שהכאבים הגרמים מפטריה.כי זו הרוטינה שלהם. למרות שבקלות אפשר להבחין בין כאב של פטריה\דלקת לזה של וסטיבוליס-בבדיקה על ידי מקלון וזיהוי כאב נקודתי ולא מפושט. אך הם\ן מעדיפים לא להקשיב לפציינטיות ולא לבדוק אותן בקפידה-ניתן לאתר פטריהבמשטח.ולהתעלם ממה שאנחנו מדווחות ולהזיק לנו ולהחמיר את מצבנו עם אינסוף משחות וחומרים סטרואידים.

07/02/2016 | 12:41 | מאת: אריאנה

שלום, באתר הכרויות הכרתי בחור, התכתבנו קצת והוא הציע לי להיפגש איתו ,אבל בפעם הראשונה "לא בצורה בנאלית אלא פגישה עם אדרנלין" ואז הסביר את עצמו, שיש לו פנטזיה, דווקא איתי, להיפגש בחדר חשוך, מבלי לראות אחד את השני, רק לדבר בחושך,להרגיש אחד את השני ולגעת, ואם זה ימצא חן אז להדליק את האור. השאלה היא כזאת, אם הפנטזיה הזאת אומרת שהוא "סוטה"??? מה יכולה להיות הסיבה שבן אדם לא רצה להיפגש ברגיל אלא בסיטואציה מוזרה כזאת? כי לי זה נראה קצת מוזר. נ.ב: בסוף נפגשנו ברגיל בבית קפה, אמר שמצאתי חן בעניו, אבל לא ממהר להיפגש איתי, גם לא לדבר בטלפון, וכל פעם שאנחנו כן מתכתבים, לא מדברים, אלא מתכתבים, מנסה לדבר על סקס, זה נורמלי? או שכל הסימנים האלה אומרים שמשהו לא תקין איתו? תודה מראש

17/02/2016 | 10:34 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, אכן נפגשת עם הבחור בצורה קונבנציונאלית בבית קפה ומתוך התבוננות הדדית באור. בהחלט יתכן שאפילו היה לכם נחמד ונעים ביחד. העניין הוא שהבחור אינו מחפש קשר, ולכן אני מטילה ספק אם קשר זה ימשך למפגש נוסף במציאות. הבחור יכול להיות נורמטיבי בגזרות חיים שונות שלו, ויחד עם זאת , ובמקביל להיות בעל דחפים יוצאי דופן להתנהגות מינית לא קונבנציונאלית. כאשר אדם מבקש מפגש מיני מבלי לראות את הצד השני ובחשכה מוחלטת ,קיימת הציפייה שהחשכה תאפשר מעשים שאינם מקובלים במיוחד לאור היום, כלומר, כאשר רואים את האדם שממול. מעשים בחשכה בהחלט אינם תמימים, הם עשויים להתבטא בהמשך המפגש בהתנהגות אלימה , בהתנהגות של השפלה, בהתנהגות של עשיית צרכים ועוד כהנה וכהנה התנהגויות יוצאות דופן, אשר מסעירות את הבחור הנ"ל ,אבל אם אינך חפצה להיחשף אליהן, אל תפגשי עם אנשים מסוגו ועם דרישות מסוג זה. באשר לבחור המסויים איתו נפגשת, נדמה שאת "שרופה" מאחר וראיתם האחד את השני. כל טוב ובהצלחה אילנה

18/02/2016 | 10:22 | מאת: אריאנה

שלום אילנה ותודה רבה על המענה המהיר. רק לא הבנתי את המשפט האחרון, מה זה אומר אני "שרופה"

31/01/2016 | 21:51 | מאת: דנה

שלום, אני סובלת מוולוודיניה כבר תקופה ארוכה קבלתי טיפול באולטרון וגבפאנטין שלא עזר. הרופאה המליצה לי לפנות למרפאת כאב . אשמח לקבל המלצה למרפאת כאב שמתמחה בטיפול לוולוודיניה. תודה

שלום רב, מרפאות כאב מטפלות בכאב כרוני מסיבות שונות, אין מרפאה שמתמחה בטיפול ספציפי בסינדרום מסויים. חשוב לדעת האם בצעת טיפולים אחרים במקביל כגון פיזיותרפיה, מה היה המינון שקיבלת ולכמה זמן נטלת את התרופות. בברכה, ד"ר בינה כהן-סחר

28/12/2015 | 12:00 | מאת: אביבה

אני בת 20 לפני כחצי שנה נדבקתי בכלימידיה ולאחר טיפול במחלה הבראתי. לאחר כחודש התחלתי להרגיש כאבים וצריבה מאוד חזקים במהלך היום בלי שום קשר לקיום יחסי מין. לא חזרתי לקיים יחסי מין נבדקתי שוב פעם על ידי רופאת נשים לבדוק שאכן הכלימידיה עברה ואכן הכל היה בסדר לאחר בדיקות חוזרות ולאחר שאני סובלת מכאבים וצריבה הרופאה איבחנה אצלי וסטבוליטיס. האם יש קשר בין הכלימידה לוסטבוליטיס האם יש סיכוי שהוסטבוליטיס הופיע אצלי בעקבות זה שחליתי בכלימידיה? אודה לך מאוד על תשובתך בברכה

30/12/2015 | 10:11 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה , לפי פנייתך את מספרת שהכלמידיה החלימה לחלוטין ואכן זה מה שמאפיין טיפול יעיל בכלמידיה. היה זיהום חיידקי , הוא טופל והגוף החלים מן המחלה. כלומר המחלה חלפה ועברה ואיננה עוד. זאת מן הבחינה הרפואית. הוסטבוליטיס אותו את מתארת אינו קשור אפוא רפואית לכלמידיה.ואני חוזרת ומדגישה מבחינה רפואית בלבד-אין קשר. אני מניחה שזה גם מה שנאמר לך על ידי הגניקולוגית. הסיפור שונה לחלוטין מבחינה נפשית. מסיבה כלשהי לא מודעת לא לך ובטח לא לי ,מאחר ואינני מכירה אותך, יכול היה אירוע הכלמידה שהסתיים לכל הדעות, לשמש טריגר (מפעיל,זרז)להתפרצות וסטבוליטיס. וסטבוליטיס לשיטתי היא מחלה של גוף נפש ,הסיבות להופעתה הן נפשיות אך תופעת הכאב ואי הנוחות הן פיזיות לחלוטין ומקורן במערכת העצבים האוטונומית אשר באיזור איבר המין ובפרט בפתח הנרתיק. אין תרופה גניקולוגית כלשהי ואין שום הליך טיפולי המסוגל להביא להחלמה מוסטבוליטיס. כיום נעשה שימוש בתרופות ממרפאת כאב, המפחיתות את הכאב העיצבי וכן נכנס לשימוש, הקרנת לייזר רך לאיזור אשר תוצאותיו שנויות במחלוקת. השיטה בה אני נוקטת , המביאה להחלמה של למעלה מתשעים אחוז מהפונות היא שיטה פסיכוסקסולוגית, השמה את הדגש בעיקר על הצד הפסיכולוגי, תוך כדי שימוש האשה במאמני הנרתיק בביתה במשך 30 שניות מדי יום. העבודה עם מאמני הנרתיק מקבילה לעבודה הנעשית עם פסטבוליטיות עם פיזיותרפיסטיות של רצפת האגן. מפנה אותך לכתבה בנושא: http://www.doctors.co.il/ar/18218/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%99%D7%A9+%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91 מקווה שעניתי על שאלתך כל טוב ובהצלחה אילנה

10/11/2015 | 08:55 | מאת: אני

שלום רב. זה שנים שיש לי כאבים "רגילים" בברכיים ובגב, ובשנתיים האחרונות נוספו לי כאבים בלתי נסבלים בכתף שאובחנו ככאבי פיברומיאלגיה, אני מקבלת Elatrolet כל יום כדור ואין בכלל שיפור. האם יש עוד טיפול שיעזור לי להקל על הכאב? בתודה מראש וברכה.

שלום רב, ישנן הרבה תרופות לטיפול בכאב כרוני ואופציות טיפול שונות. הפורום הזה נועד למענה בנושא של וולוודיניה שהוא סוג ספציפי של כאב כרוני, והטיפולים בו אינם זהים לטיפולים בפיברומיאלגיה. אני מציעה שתפני גם לפורום רפואת כאב או פורום פיברומיאלגיה (אם קיים) - ובכל מקרה, מומלץ לפנות פיזית למרפאת כאב להמלצה על טיפול. ד"ר בינה כהן-סחר

27/09/2015 | 12:07 | מאת: שיר

אילנה שלום, אני בת 22 אובחני כסובלת מהתופעה ב ערך בגיל 18 וחצי.הכאבים היו תמיד ,כבר מהנסיון הראשו ן.למרות שהצלחתי להשתמש בטמפונים מגיל 16. הציעו לי את הדיאטה הזו, שלא עזרה. עשיתי פיזיותרפיה שגם לא ממש עזרה לי.היו מחשבות על ניתוח,אבל אמרתי שלא אמהר לעשות אותו,בגלל מה שכתבת.אני מקבלת טיפול אצל מטפלת בטיפול קוגנטיבי התנהגותי במרכז שמטפל במיוחד בטראומות, בשיחות וזה מאוד עוזר לי,יש לי איתה כבר קשר ארוך ומוכר,אנחנו עובדות על לחצים ועל טרואמה מינית שהייתה לי.אני מרגישה שזה מאוד עוזר לי. קראתי פה בפורום הרבה שאלות ותשובות וראיתי שאת ממליצה לקנות את הערכה של amielle דרך אמזון, אך כותב לי שזה לא ניתן לשליחה לישראל. האם יש חברה אחרת שדרכה אפשר לרכוש? האם אני יכולה לעבוד עם מאמני הנרתיק במקביל לטיפול שאני מקבלת ,למרות שהיא לא סקסולוגית? כי אני מרגישה את החיבור ושהיא עוזרת לי מאוד.בנוסף רציתי לשאול אם מריחת אחד מהשמנים כמו קלנדולה במהלך היום יכולה להקל ולהרגיע את העור לפעמים אם זה מציק ללא קשר למגע מיני? ולגבי משחת עזרקאין,קראתי כבר מה כתבת עלייה.למרות הכל היא כן עוזרת למרות שכן מאלחשת מעט.האם אפשר להמשיך או שכדאי להפסיק עם קיום היחסים.? יש לי חבר כבר 3 שנים וקצת שמאוד אוהב ומנסה לתמוך כמה שאפשר למרות שאני רואה שזה מתסכל אותו מאוד גם.יודעת שקצת יהיה לי קשה לדבר על זה. פעם בתחילת הקשר מספר חודשים באמת לא קיימנו בחדירה.אבל זה לא ממש שינה את זה,אולי כי לא קיבלתי טיפול. מחכה לתשובתך.

07/10/2015 | 10:04 | מאת: אילנה ארד לוין

שיר היקרה, מצד אחד אני מאוד שמחה שיש לך קשר טוב עם מטפלת איתה את עובדת על טראומה מינית, אשר פגעה בך נפשית .מצד שני קיימת בעייתיות בשאלה שלך בגלל שמאוד לא רצוי לפצל טיפול בוסטבוליטיס בין שתי מטפלות פסיכולוגיות. לגופו של עניין, התקדמות הטיפול בוסטבוליטיס, נמדדת בהחלט לפי מידת הנוחות והיעדר מוחלט של כאב בהחדרה של כל אחד מגדלי הדיאליטורים. חשוב מאוד לקבל את ההוראות המדוייקות והקפדניות של החדרת הדיאליטורים, כאמור תוך שימוש בשמן קלנדולה, שהוא מומלץ. אין שום בעיה למרוח אותו במהלך היום. מתוך פנייתך אני מבינה, שכנראה את שייכת לאותה קבוצת נשים הסובלת מכאבים אולי לא רק בעת קיום יחסי מין אלא בלי קשר לכך, כלומר לקבוצה הסובלת מכאבים לאורך היממה. האם זה נכון? במקרה כזה יש בהחלט צורך גם בהתערבות של רפואת הכאב. באשר לשאלת קיום היחסים, קיים איסור מוחלט על קיום חדירות במהלך כל משך הטיפול בוסטבוליטיס והשימוש בדיאלייטורים. חשוב לציין כי העובדה שעברת תקיפה מינית יש לה ככל הנראה חשיבות בהיווצרות הוסטבוליטיס, אך לא בהכרח זו הסיבה.ומכל מקום אין הרבה משמעות לטיפול בתופעה ללא עבודת דיאלטורים מסודרת. ניתן לרכוש את ערכת emielle באי ביי או שתחפשי בגוגל תחת השם emielle comfort. מקווה שעניתי על חלק משאלותייך ,למרות שאני בהחלט מוצאת קושי בעובדה שאת מטופלת באופן חלקי בלבד ולא בצורה הוליסטית ע"י פסיכוסקסולוגית אשר תרכז את כל המימדים של הטיפול בתופעה. כמו כן אני מפנה אותך לכתבות בנושא הוסטבוליטיס באתר דוקטורס: http://www.doctors.co.il/ar/18218/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%99%D7%A9+%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91 כל טוב ובהצלחה, אילנה

02/01/2016 | 17:24 | מאת: שיר

הבנתי תודה. אם כך את ממליצה לפנות למישהו שנמצא באגודת איט"ם? ראיתי שאת נמצאת שם גם. היתי שמחה להגיע אלייך אבל תל אביב רחוק ממני מאוד. ובנוסף לפנות למרפאת כאב? הם יכולים לעזור לי איכשהו מלבד לתת לי כדור כלשהו שראיתי שכתבת עליו? ולהזמין את הערכה.. מה התקופה שיש להימנע מיחסים? כחצי שנה-שנה?

04/09/2015 | 17:50 | מאת: תמר

לפי תסמינים שקראתי באינטרנט בעיקר. היה לי חבר במשך שנתיים אבל נפרדנו ורק אחר כך הבנתי מה הבעיה... עכשיו אני לא מצליחה בכלל להכנס לקשרים כי אני יודעת שיש לי בעיה ולא רוצה להתעמת עם זה בקשר עם מישהו... ניסיתי טיפול בהיו פידבק וזה לא עזר כנראה בגלל שלא הצלחתי להפתח ולהתמסר לטיפול, אני חוששת שזה לא יעבוד גם בשיטות אחרות ובכלל האם זה אפשרי לטפל בזה גם בתקופה שאין בן זוג?

08/09/2015 | 10:28 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה אם אכן את סובלת מוגיניסמוס ולא מוסטבוליסטיס : http://www.doctors.co.il/ar/18200/%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A1%3A+%D7%9E%D7%99+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94+q00 http://www.doctors.co.il/ar/18218/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%99%D7%A9+%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91 אז עלייך לדעת בשמחה כי זו הבעיה המינית הקלה לפתרון. האם זה אומר שהיא נפתרת תוך שבוע שבועיים, לא, אין זו הכוונה . אבל היא בהחלט נפתרת תוך שמונה חודשים עד שנה. העובדה שטיפול ביופידבק לא הצליח לחלוטין אינה אומרת שלא התמסרת לטיפול ומיותר לחלוטין שתלקי את עצמך. זה פשוט אומר שהטיפול לא היה מתאים. טיפול בוגיניסמוס בעזרת ביופידבק מתנהל הרבה פעמים תוך כדי חווית כאב של המטופלת וזו אחת הסיבות השכיחות לכישלונו. בנוסף לכך, זוהי טעות מוחלטת להתייחס לטיפול בוגיניסמוס כמו גם לטיפול בוסטבוליטיס כאל טיפולים טכניים בלבד. בהחלט יש רכיב מסוים של תרגולת התנהגותית טכנית במשך שתי דקות מדי יום!! (אין צורך ביותר זמן מכך ,בניגוד לתפישה הפיזיותרפיסטית, הדורשת לפחות 20 עד 30 דקות לפחות) אך עיקר הטיפול הוא פסיכולוגי. מטעמים שאינך מודעת אליהם, נוצר חשש לא מודע מפני חדירה וחשש זה הוא הגורם לכיווץ לא רצוני של שרירי הנרתיק. וגינסמוס כמו וסטבוליטיס ,שתיהן תופעות גופניות מובהקות הנוצרות על רקע נפשי . לפיכך אין די בטיפול בצד הגופני טכני בלבד, כמו הגישה הפיזיותרפיסטית או הרפואית, אלא יש צורך בשילוב של טיפול פסיכולוגי באמצעות שיחות יחד עם התרגולת הטכנית של החדרת מאמני הנרתיק (דיאלטורים). בשיטת הטיפול הנוכחית, ההחדרה נעשית על ידי המטופלת בעצמה ובתוך הפרטיות של ביתה. אין אדם נוסף המחדיר את גוף הפלסטיק לתוכה אלא היא עצמה בלבד. הקיצור אל יאוש , בלי לזלזל בעוצמת הסבל או היאוש שלך, זה רק וגיניסמוס והוא פתיר לחלוטין, אם נוקטים בשיטה הנכונה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

19/08/2015 | 23:55 | מאת: לין

הי אני בת 35 וסובלת מכאבים עוד מהניסיון המיני הראשון שלי, סביב גיל 18. כל גבר שניסה נתקל בצרחות שלי ולא הצליח לחדור. רובם גם נעלמו עוד באותו הערב או למחרת בבוקר. כתוצאה מכך אני בתולה בגילי, שזו חתיכת פאדיחה והצירוף של המבוכה עם החוויות השליליות שצברתי בעבר גורם לי לרתיעה מיצירת קשר עם גברים ולהם - לרתיעה מפניי ולסירוב ליצור איתי מערכת יחסים כלשהי. האם קיימת דרך לפתור את הבעיה הזו בעצמי, ללא בן זוג? אני לא באמת מאמינה שבגילי ובעולם האינסטנט של הטינדר מישהו יסכים לעזור לי עם הדבר הזה או לתמוך בי בתהליך

01/09/2015 | 11:23 | מאת: אילנה ארד לוין

לין היקרה, הרושם הוא שבעיה שמבחינה אובייקטיבית היא קטנה וברת טיפול מהיר הפכה עם השנים לכדור שלג מתגלגל רווי רגשות של דחיה ושל היפגעות. נדמה לי שאת סובלת מוגיניסמוס. כלומר, כיווץ לא רצוני של שרירי פתח הנרתיק. לבעיה זו פתרון פסיכוסקסולוגי הנחשב מהיר ויעיל. אני מפנה אותך לכתבה בנושא: http://www.doctors.co.il/ar/18200/%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A1%3A+%D7%9E%D7%99+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94+q00 בעיקרו של דבר מעבר לצד הפסיכולוגי של טיפול ברגשות החרדה וההתרחקות שלך מעולם הגברים, יש גם סיבה מדוע נוצר הוגיניסמוס מלכתחילה, וגם בסיבות אלו יש לטפל ולפתור אותן. כך או כך, הטיפול ההתנהגותי הפרקטי מבוסס על החדרה עצמית שלך בביתך של מאמני נרתיק (דיאלטורים) על בסיס יומי, סה"כ 2 דקות מדי יום. הבחורה מתרגלת את ההחדרות בעצמה ורואה במו עיניה את קצב ההתקדמות, כלומר את יכולת הנרתיק שלה לשחרר את מתח הכיווץ ולהתרחב לפי הצורך. שבירת "מעגל הרשע" אליו את מתייחסת ברמה טכנית הוא דורש טיפול ממוקד, לא ארוך במיוחד ולא מסובך במיוחד, שבדרך כלל ניתן למקם אותו במסגרת זמן של בערך כשנה. חשוב לציין שנמצאות בטיפול בנות הלוקות בתסמונת זו של חסימת החדירה ולמרות זאת הן נמצאות בקשר זוגי קבוע של 5-6 שנים וחלקן אף נשואות, למרות שבן הזוג ידע מפורשות שאשתו אינה ברת חדירה בזמן שנישא לה, והוא בטח וסמך עליה שהבעיה תיפתר עם הזמן בעזרת טיפול הולם (מה שאכן קורה). בכך אני רוצה לומר שלא בהכרח כל גברי העולם רוצים אינסטנט סקס. היום נמצאת בטיפולי אישה בת 40 שלא חוותה חדירה ובכל זאת היא בזוגיות של שנתיים עם גבר בשנות ה-40+ לחייו. כך שכדאי לא ליפול למלכודת של הכללת יתר. אני מאחלת לך בהחלט להאמין שהדבר פתיר, הן ברמה הגופנית והן ברמה הנפשית. כל טוב ובהצלחה, אילנה

21/07/2015 | 10:32 | מאת: רחל

היי אני כבר מעל לשבועיים סובלת מפטריה בנרתיק,בהתחלה הלכתי לרופאת נשים היא עשתה לי בדיקת משטח ואמרה שיש לי פטריה היא נתנה לי את הטיפול תרופת כלוטרי דומה לאגיסטן ומשחה אבל אז הייתי מטופלת באנטיסיוטיקה ולכן זה לא הצליח חזרתי לרופאה היא הביאה לי 2 כדורים לבליעה ועוד 2 משחות וטיפול חןזר בנרות אגיסטן ומשחת אגיסטן היום זה הלילה האחרון לאגיסטן אבל אני לא מרגישנ שום שיפור הגרד הופך לסיוט ואני מרגישה מיואשת במיוחד שאני כבר לא עובדת שבוע וחצי ... מה אני יכולה לעשות ? למה זה לא עובר לי? אתמול קמתי לשירותים יכול להיות שהשפעת הנר התבטלה בגלל זה ?.

28/07/2015 | 17:10 | מאת: אילנה ארד לוין

רחל היקרה, בואי נחלק את התשובה לכמה סעיפים: 1. פטרת עלולה להופיע אצל כל אישה בכל זמן שהוא ולו רק בגלל העובדה הפשוטה שבגופנו יש שפע של חיידקים ופטריות ממליוני סוגים במצב הטבעי הבריא שלנו. כל הפרת איזון מסיבה כלשהי בין תשתית החיידקים לבין הפטרות הפוטנציאליות עלולה לגרום להופעת פטרת. בפרט אמור הדבר בקיץ, במידה ואנו משתמשות בתחתוניות או במגן תחתון. השילוב של חום גוף טבעי גבוה, לחות טבעית בנרתיק והמצע של תחתונית מונעת איוורור, מהווה תשתית אידיאלית להיווצרות פטרות. דבר ראשון מומלץ להפסיק את השימוש במגיני תחתון. בנוסף מומלץ באופן קבוע לקחת על בסיס יומי כדור או שניים של פרוביוטיקה (ניתן לקנות בכל בית טבע) המבטיחים חיזוק לאוכלוסיית החיידקים הידידותיים זוללי הפטרות. 2. נטילת אנטיביוטיקה פוגעת בחיידקים ה"טובים", ולפיכך טיפול אנטיביוטי ממושך בהחלט עלול לגרור אחריו הופעה של פטרת נרתיקית. 3. הפטרות ניזונות מסוכרים ופחמימות, וכן שמרים. הגזמה באכילת מאפי שמרים (כולל לחם) וכן מתוקים למיניהם עלולה ליצור מדי פעם פטרת ספונטנית. הדרך הקבועה לשמור על נרתיק ללא פטרת הוא כאמור נטילת פרוביוטיקה על בסיס יומי, הימנעות מריבוי מתוקים ורחיצת איבר המין בסבון נוזלי עץ התה, אותו ניתן לקנות בבתי הטבע. אינני יודעת מה מקורה של הפטרת הנוכחית שלך והאם היא עברה. יש לתת צ'אנס נוסף לגניקולוגיה, לאבחן אם נותרה פטרת ולתת לה את הטיפול המקובל. אם הרופאה תשלול מכל וכל בעזרת תרבית שאכן נותרה בך פטרת, אזי אנו עוברות כנראה לסיפור פחות סימפטי ויותר מורכב. לעתים קרובות תופעת הווסטבוליטיס מתחילה בתהליך פטרתי שגם לאחר שהוא מסתיים נשארים הסימפטומים שלו, של גרד, שריפה, עקצוץ וכאב. תסמינים אלו, במקרים הפחות נעימים, עשויים להימשך במהלך כל היום בעליות וירידות של עוצמה. וסטבוליטיס מקורו בעוררות עצבית של העצבים באיזור הנרתיק או איבר המין בכלל. אין הוא מגיב לשום תרופה רפואית - לא לדיאטות, לא למשחות, לא לכדורים ולא לשום התערבות קונבנציונלית רפואית. הבעיה היא האבחון של וסטבוליטיס. חלק גדול מהגניקולוגים אינם יודעים לאבחן אותו מאחר ואין הוא נראה לעין, ומקור הסבל הוא במערכת העצבים הפנימית. לשם אבחון הווסטבולטיס, יש לפנות למספר גניקולוגיות באיזור המרכז וירושלים, שהן מומחיות באבחון תופעה זו. במידה ואכן אובחן וסטבוליטיס, יש שפע של היצע מסוג רפואה אלטרנטיבית, שלפי הידוע לי עוזרת במקרים ספורים בלבד, אם בכלל. הטיפול הממוקד והיעיל ביותר (לדעתי כמובן) הוא הטיפול הפסיכוסקסולוגי בווסטבוליטיס. הצד הפסיכולוגי של הטיפול מברר ומשחרר את הגורמים הנפשיים המודעים והלא מודעים אשר הביאו לעוררות של מערכת העצבים באיזור, והטיפול הסקסולוגי מתמקד בשימוש במאמני נרתיק 2 דקות ביום ע"י המטופלת, בביתה. טיפול זה הוא תחליף לכל סוגי הפיזיותרפיה הניתנים באופן קונבנציונלי. אני מפנה אותך לכתבה בנושא. http://www.doctors.co.il/ar/18218/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%99%D7%A9+%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91 כמו כן, חפשי מאמרים נוספים על ידי בגוגל אודות וסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה, אילנה

11/07/2015 | 17:20 | מאת: מורן

הייתי אצל המומחה הכי גדול יעקב בורנטשיין הוא איבחן שיש לי וסטבוליטיס .. ניסיתי משחה אחת עם המזרקים והיא לא עבדה,הוא נתן לי דיאטה שהיא לא הכי בריאה וקשה לעשות אותה , ואמר לי ללכת לפיזיוטרפיה ואחרי 3 חודשים אם זה לא יעזטר אני אצטרך לעשות את הניתוח ואני ממש פוחדת לעשות את הניתוח אני כבר שבועיים מאז שהייתי אצלו אני רק בוכה שהמצב הזה נחת עליי

14/07/2015 | 09:50 | מאת: אילנה ארד לוין

מורן היקרה, ראשית את צודקת בהחלט בזה שאת בוכה כבר שבועיים, מאחר ופנית לבורנטשיין. עם כל הכבוד לו, בורנטשיין הוא אך ורק גניקולוג מנתח, והדבר היחיד שהוא יודע להציע לוסטבוליטיס הוא ניתוח, ישמור עלינו האלוהים. הוא איננו תזונאי, הוא אמור כבר לדעת מזה 30 שנה ששום דיאטה דלת אוקסילטים או דיאטת חסה-פטרוזיליה, אינה מסייעת במאומה לוסטבוליטיס. עם כל הכבוד לו, הוא רק מומחה בתחומו בלבד, ובטח שלא היחיד מסוגו. הענקת לו תואר גדול מדי, מעניק הילה ויוצר עיוות. וסטבוליטיס היא תסמונת של כאב עצבי באיזור הוסטבולוס. כריתת האיזור לא בהכרח פותרת את הבעיה, אלא לעתים רק מחריפה אותה. הטיפול הטוב ביותר לתפישתי, כמומחית לטיפול בוסטבוליטיס, הוא טיפול פסיכוסקסולוגי בעל קרוב ל-100% הצלחה. אין כאן "זבנג וגמרנו" - זהו תהליך הנמשך בין שנה לשנתיים. הוא משלב טיפול פסיכולוגי להבנה מדוע הרגשות הלא רצויים גרמו לאי שקט במערכת העצבית באיזור. כמו כן, הוא משלב טיפול בהחדרת דיאלטורים בבית על ידי המטופלת במשך שתי דקות כל יום - דבר החוסך את הטיפול הפיזיותרפי לחלוטין ומייתר אותו. העבודה בדיאלטורים נעשית לחלוטין ללא כאב. במידת הצורך ולפי בחירת המטופלת, יש הפניה לרפואת כאב לקבלת תרופה נוגדת כאב עצבי. אני מפנה אותך לכתבה בעניין זה. http://www.doctors.co.il/ar/18218/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%99%D7%A9+%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91 מקווה שהתשובה מעודדת אותך, ומקווה מאוד שלא תפלי לידי סכין המנתחים. כל טוב ובהצלחה, אילנה

26/06/2015 | 00:30 | מאת: גל

שלום, אני מאובחנת בוסטיבוליטיס ולשמחתי המצב שלי השתפר פלאים לאחר פיזיותרפיה לרצפת האגן ומספר פגישות עם מטפלת שהפסקתי באמצע. הייתי שמחה לדעת אם אפשר לטפל באמצעות דרכים אחרים מלבד להגיע למפגש אצל מטפלת... נורא מביך אותי כל העניין הזה, אחרי שקראתי הרבה הבנתי שכנראה יש לי איזשהם חסמים עקב חינוך בבית לכל הנושא של מין. יש עוד דרך לעזור לי? בבקשה...

01/07/2015 | 10:43 | מאת: אילנה ארד לוין

גל היקרה, מקורו של הווסטבוליטיס הוא, כפי שאת מבינה, בדיוק בשל החסמים הרגשיים שיש לך בתחום המיני. לפיכך, באין ברירה, הרי שהדרך היחידה להתגבר עליהם הוא לשוחח עם פסיכוסקסולוגית על חסמים אלו. החסמים הרגשיים הם למעשה רגשות של בושה, חרדה או אשמה, או אולי אפילו כעס בנוגע למיניות ולאיבר המין. רגשות שליליים אלו מתבטאים בחוסר שקט של המערכת העצבית באיבר המין וכתוצאה מכך נגרם הכאב הפיזי. חשוב לזכור כי מקורו של הכאב הוא במערכת העצבים, שהיא בפעילות מוגברת באופן לא נעים, בשל הרגשות השליליים. הייתי ממליצה לך לבדוק את אפשרותך להתמודד בשיחה עם מטפלת פסיכוסקסולוגית, כי הרי ההצלחה בהתמודדות זו תסיר ממך את הוסטבוליטיס לנצח ותשנה את כל עמדתך ביחס לנשיות ולמיניות. נכון שבהחלט לא נעים ומביך להתחיל לדבר על עניינים אינטימיים עם מטפל\ת זר\ה, אך גישה מקצועית הולמת גורמת עד מהרה לתחושה של נינוחות ופתיחות בתחום שהיה קודם לכן נעול וסגור מלדון עליו עם אדם נוסף. שווה לנסות. כל טוב ובהצלחה, אילנה

17/06/2015 | 14:45 | מאת: יפה

היי אני בת 28 נשואה כבר 3 שנים וסובלת מבעיית ואגינסמוס . נסינו כל דרך אפשרית בכדי לטפל בבעיה הזו ולא הצלחנו . כיום אנו חושבים על הבאת ילד לעולם אך לא יודעים מה ניתן לעשות והאם יש אפשרות לעשות את טיפולי הפוריות במצב כזה ? אשמח לתשובה מפורטת לגבי כל התהליך או לקישור למידע שמתייחס ל ואגינסמוס והיריון כי לא מצאתי מידע על נשים שסובלות מהבעיה הזו ובכל זאת יכלו להיכנס להיריון . והאם יש צורת טיפול אחרת חוץ מהיפנוזה . ערכת החדרה או טיפול פסיכולוגי ?? את כל זה ניסיתי ולא הצליח לי כלום אפילו התקדמות או שיפור קטן לא קרה. תודה מראש

01/07/2015 | 10:25 | מאת: אילנה ארד לוין

יפה היקרה, להלן לינק לכתבה אודות הטיפול בוגיניסמוס. http://www.doctors.co.il/ar/18200/%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A1%3A+%D7%9E%D7%99+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94+q00 לגבי הטיפולים שעברת, אינני יודעת מדוע נכשלו. בעיקרון טיפול על ידי פסיכולוג קליני שהוא גם סקסולוג מוסמך, תוך כדי הטיפול הפסיכולוגי המתאים ותוך כדי בירור כל המכשולים והפחדים, מצליח בשיעורים של 100%! מאודי, במשל למעלה מ-35 שנות טיפול לא היה טיפול וגיניסמוס שנכשל. אבל בואי נתקדם הלאה. ראשית, מומלץ להתקדם בהחדרת דיאלטורים או בסיום הווגיניסמוס לחלוטין עוד לפני ההריון. יחד עם זאת, החלק המעודד הוא, שעל מנת להיכנס להריון באמצעות הזרעה אפשר להתקדם רק באופן חלקי בהתרחבות פתח הנרתיק. למעשה, די בהתרחבות של עד 5-6 ס"מ בהיקף הכולל. מבחינת הדיאלטורים מדובר בדיאלטור הראשון של ערכת עמיאל. יתכן שבערכות אחרות, היקף של 6 ס"מ עשוי להיות גם דיאלטור שלישי. מכל מקום, אם הגעת ליכולת החדרה של גוף פלסטיק, או אפילו טמפון, שהיקפו 5-6 ס"מ, הרי שהדרך להפריה פתוחה. במקרה זה ההפריה היא באמצעות הזרעה. יש אפשרות להזרעה תוצרת בית, כלומר, הגבר שופך את זרעו לכלי זכוכית נקי. בעזרת בוכנה של מזרק (כמובן ללא המחט), שואבים את הזרע פנימה, מחדירים את פיית הבוכנה לנרתיק ופשוט דוחפים את שאר הזרע לנרתיק. השאר הם מעשה הבריאה. במידה וההחדרה העצמית לנרתיק בבית אינה עמוקה מספיק, ניתן לפנות לגניקולוג על מנת שיבצע את ההחדרה בקליניקה שלו באמצעות הזרקת עומק של הזרע ממש ליד צוואר הרחם. שיטות אלו נוסו כבר בעבר ע"י נשים שאצה להן הדרך להרות, גם מבלי לפתור לחלוטין את בעיית החדירה לנרתיק. אני מכירה כמה תינוקות נחמדים שנולדו משיטת תוצרת הבית (לא כל שכן בשיטת ההזרעה הרפואית). כל טוב ובהצלחה, אילנה

07/06/2015 | 10:51 | מאת: רונית

אני סובלת מכאבים בחדירה כבר הרבה שנים ניסיתי טיפולים שונים כמו משחות פיזיוטרפיה ושימוש במאמנים שלא פתרו את הבעיה. בגלל הכאב יש לי חרדה גדולה מבדיקות גניקולוגיות ומהליכה לרופא נשים. האם יש משהו נוסף שאפשר לנסות. ואיך עוברים את הבדיקות במצב הנוכחי? תודה רבה מראש

שלום לך, הבעיה שלך, שמשלבת מלבד הכאב הפיזי גם אלמנט של חרדה מהכאב וממצבים שגורמים לו (כמו בדיקות גינקולוגיות) - אינה נדירה. אני ממליצה לך על טיפול שמשלב התייחסות גם לקושי הרגשי והחרדה, מלבד טיפול תרופתי (במשחות או כדורים) ופיזיותרפיה. כדאי לפנות למרפאה או מטפלים שיש להם נסיון בטיפול במצבים כאלו - רוב הסיכויים שתזדקקי ליותר מדיסציפלינה אחת של טיפול (סקסולוגית, פיזיותרפסיטית ורופאת נשים, לדוגמה). בהצלחה, ד"ר בינה כהן-סחר

13/05/2015 | 08:56 | מאת: מישהי

זה כבר כמה חודשים שאני מקיימת יחיס מין עם הבן זוג שלי. בהתחלה שכבנו רק עם קונדום וממש כאב לי בחדירה חשבנו שזה בגלל סוג הקונדום.כבר כחודשיים אני עם גלולות ויש לי כאבים ותושה ששורף לי נורא בפתח הנרתיק בזמן חדירה בצורה בלתי נסבלת. לאחרונה גם בזמן קיום היחסים יש דימום רציני.מה זה יכול להיות ולמי לפנות?

שלום רב, דימום בקיום יחסים כאשר לא מדובר בפעמים הראשונות מחייב בדיקת רופא נשים. יתכן שיש משהו בפתח הנרתיק שחוסם אותו חלקית ולכן יש כאב ודימום. בכל מקרה חשוב להשתמש בחומר סיכה בקיום יחסים, שמן צמחי או חומר סיכה ייעודי על בסיס סיליקון הם המומלצים ביותר. בברכה, ד"ר בינה כהן-סחר

05/05/2015 | 06:55 | מאת: מירב

אחרי הרבה זמן של סבל שאני סובלת הבחינו שיש לי וסטבוליטיס, הרופא נתן לי טיפול - amitriptilin bactrofen gabapentin הרופא אמר לי שזה לא יעזור מאה אחוז אלא 70,80 אחוז ואם הטיפול לא יעזור לפנות אליו והוא יגיד לי אם לעבור ניתוח .. רציתי לשאול מס שאלןת לגבי הניתוח הזה: 1. כמה הוא עולה? 2. כמה זמן הוא לוקח ואחרי כמה זמן מאז הניתוח אני אהיה בבית? 3. אני רוצה לעשות אותו בלי ידיעת הוריי ,האם הם חייבים לדעת? 4. האם הטיפול הזה יכול לעזור לגמרי או שמחייב שהבעיה תחזור שוב?

מירב שלום, הטיפול שקיבלת עשוי לעזור, אולם גם אם לא ישנם טיפולים אחרים שאפשר לנסות לפני החלטה לגבי ניתוח. וולוודיניה אינה מחלה אחת אחידה אלא מספר מצבים שלהם סיבות שונות, וטיפולים שונים. ניתוח עשוי להתאים לחלק מהמצבים אבל לא לכולם, ואין ערובה של 100% ריפוי. לשאלותייך - על עלות הניתוח עלייך לברר עם המנתח שאת בוחרת. אם אינך קטינה, אין חובה ליידע את הורייך, אולם אם את קטינה הם חייבים להיות מודעים ומעורבים (לחתום על הסכמה לניתוח, למשל). הניתוח אינו ממושך אולם יש תקופת החלמה בת מספר שבועות. בברכה, ד"ר בינה כהן-סחר

02/05/2015 | 22:15 | מאת: שירלי

היי דוקטור, אני מצטטת מתוך מאמרך: "סטבוליטיס בעברית דלקת מבוא העריה הינה "דלקת" המופיעה בפתח הנרתיק וגורמת לאישה כאבים עזים בעת קיום יחסי מין. התופעה עשויה להיות נרחבת אף יותר מכך: עיקצוצים, גרד, ותחושת "שורף" גם באזורים נוספים של איבר המין במהלך היום (כגוון בשפתיים הקטנות וביניהן, לעיתים אף סביב הדגדגן ולעתים התפשטות אי הנוחות הכללית היא גם לעבר פי הטבעת.התופעות המציקות במהלך היום באיבר המין הן כאמור לא רק בנרתיק אלא בכל אזור איבר המין בפרט שפתיים קטנות. בינהן והדגדגן עד למצב של כאבים ותחושת שריפה עזה שאינה מאפשרת אפילו ללבוש תחתונים. במצב זה אין בכלל מצב לדבר על יחסי מין וכמובן שהעניין או התשוקה למין פוחתים כמעט לחלוטין. הקיצור, צרה צרורה". תיארת במאמרך בדיוק מה אני מרגישה אחד לאחד . עד שהגעתי למאמרך לא ידעתי מה יש לי. זה כאמור אחרי ריצה לרופאים מחודש אוגוסט ועד הרגע. מיון, גניקולוגים, גניקואונקולוגים, אורולוגים, בדיקות פאפ תקינות, בדיקות פטריה תקין, תחושה כאילו יש דלקת בשתן, שורף שורףףףף מבפנים ומבחוץ. שלא נדבר על יחסי מין שאני לא רוצה יותר בגלל הכאב שבמהלך ואחכ ימים של סבל נוראי. אני רוצה שהכאב יפסיק אני לא מתפקדת כלל. הבעיה שאת כרופאה מטפלת נמצאת במרכז ואני גרה בגליל העליון. האם את יכולה להמליץ לי על קולגה בתחומך שיכול לטפל בי ? פליז אני כבר לא יכולה לסבול. ילדיי סובלים שאין מי שיטפל בהם, העבודה שלי מושבתת ובנוסף אני גם חולת פיברומיאלגיה שאיתה כבר למדתי להתמודד ולהסתדר . אבל זה הוסטיבוליטיס הרבה יותר קשה בגלל הצריבה והשריפה הקבועה. מודה לך מראש על תשובתך :(

05/05/2015 | 09:57 | מאת: אילנה ארד לוין

שירלי היקרה, שיטת הטיפול הפסיכוסקסולוגית בה אני עובדת היא שיטה ייחודית שפותחה על ידי בהסתמך על אינטגרציה של אסכולות פסיכולוגיות שונות ומגוונות, תוך שימוש במקביל בשיטות סקסולוגיות. עיקרה של השיטה מבוסס על פסיכולוגיית המעמקים - לאו דווקא באמצעות שיחה ודיבור פנים אל פנים (שכמובן גם להם יש את החלק שלהם בטיפול) אלא במידה רבה באמצעות שכיבה על ספה, כאשר עיקר הדגש הוא על תחושות הגוף ועל הרגשות העולים במטופלת בכל דקה ודקה. הצד המילולי עדיין חשוב, אך הוא נלווה בלבד ל"דיבור" של הגוף ושל הרגש. שיטה זו אינה נהוגה בארץ, ככל הידוע לי. לפיכך לצערי אין לי להפנות אותך למטפלת העוסקת בשיטה הדומה לשלי. הטיפולים הרגילים הם של פיזיותרפיה או של טיפול פסיכולוגי קונבנציונלי שאינו ממוקד דווקא בווסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה, אילנה

13/04/2015 | 11:40 | מאת: אייל

ואבד לה הרצון והחשק לסקס בכלל אני תמיד אהבתי סקס וכל הנלווה אליו ועכשיו אני ממש תקוע לא יכול להתגרש בגלל הילדים והיא לא רוצה לשמוע מכלום מחוסר אפשרות אחרת אני הולך בחוץ למרות שאני דתי +

14/04/2015 | 18:46 | מאת: אילנה ארד לוין

אייל היקר, מתוך הניסוח שלך אני יוצאת מתוך הנחה שעל אשתך עוברת תקופת המנופאוזה, כלומר - תקופה של הפסקת המחזור. יש נשים שאצלן חלה הפסקה מוקדמת מדי של המחזור, כבר באמצע שנות השלושים, כאשר בדרך כלל הפסקת המחזור היא סביב גיל ה-50 פלוס מינוס. לא ציינת את גיל אשתך, כך שאני מקבלת את העובדה שאובדן החשק נובע אך ורק מהפסקת המחזור. נשים רבות מוצאות עצמן מאבדות חשק מיני בתקופת הפסקת המחזור ולאחריה, בשל השינויים ההורמונליים שהן עוברות מבחינה ביולוגית. חשוב לציין שהדבר אינו הכרחי ויש נשים העוברות את תהליך הפסקת המחזור ללא אובדן התשוקה המינית. קיימים כמובן גורמים נוספים, כמו מהות היחסים הזוגיים, או גורמים נפשיים אחרים אשר בשלהן פוחתת תשוקתה המינית של האישה. הייתי מייעצת לאשתך לפנות לרופאת הנשים ולהתייעץ איתה בקשר למצבה. קבלת טיפול של תחליפי הורמונים היא רצויה מאוד במקרים אלו ומחדשת באישה לא רק את התשוקה המינית, אלא שומרת על מגוון רב של תפקודים גופניים, מנטליים ורגשיים. התרפיה של הורמונים חלופיים נפוצה מאוד כבר עשרות שנים וטוב וכדאי להשתמש בה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

13/04/2015 | 11:14 | מאת: שיר

בעלי פחות נמשך אלי מינית מאז תקופת ההריון האחרון. מה עושים כאשר לי יש חשק מיני גדול יותר?

14/04/2015 | 18:39 | מאת: אילנה ארד לוין

שיר היקרה, יש גברים המתקשים לחזור לתשוקתם לבת זוגם לאחר הריון ולידה. יש לכך מס' סיבות, כפי שנפרט להלן: 1. מראה האישה בהריון, השונה מתדמיתה הסקסית והחטובה קודם לכן. 2. לעתים הנוכחות בלידה וצפיה ישירה ביציאת היילוד גורמים לשינוי תפישתי לגבי איבר המין הנשי. כלומר, מאיבר שמשמעותו הייתה מינית הוא מקבל משמעות שונה לחלוטין, של פתח מילוט. המראה עלול להישאר מקובע בתת מודע ולגרום לדחיה מהבחינה המינית. 3. בת הזוג, שהייתה יצור מיני בעל איברי מין סקסיים, משנה את ייעודה - השדיים שייכים עכשיו לתינוק, והיא כולה הפכה לאמא. תפישת בת הזוג כאמא עשויה לתפוס נפח מאוד גדול, בפרט בשנת החיים הראשונה, והדבר עלול ליצור התנגשות פסיכולוגית בתת מודע בין היחס לאידאה (ארכיטיפ) של אמא לבין האידאה של אישה מינית. יש גברים שמתאוששים במהלך השנה הראשונה, ככל שהאישה חוזרת גם לגופה הקודם וגם לתפקודה שמעבר לאמהות. אחרים עלולים, במקרים הפחות טובים, להישאר עם אובדן מסוים של התשוקה המינית, והפתרון במקרים אלו הוא טיפול של פסיכולוגיית מעמקים. ראי כתבה מצורפת: http://www.doctors.co.il/ar/18306/%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9C%D7%99+%D7%A1%D7%A7%D7%A1%3A+%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA כל טוב ובהצלחה, אילנה

23/03/2015 | 15:02 | מאת: יעל

שלום אני בת 47, סובלת מזה שנה וחצי מכאב עז דווקא עמוק בנרתיק , ליד צוואר הרחם. במשך כל חיי עד אז לא סבלתי משום כאב ביחסי מין. יש לציין שגם ביחסי מין וגם בבדיקת פאפ הסבל לא יתואר. האם זו תופעה מוכרת? הבנתי שהאזור שונה מאלו שציינת, והכאב מתבטא דווקא בחדירה עמוקה ולא ליד הפתח. מה לעשות.

25/03/2015 | 11:57 | מאת: אילנה ארד לוין

יעל היקרה, נוכח ציון העובדה שהכאב הוא מאוד חזק בעומק הנרתיק, יש לערוך בירור גניקולוגי כולל, מקיף ויסודי ביותר האם לא מדובר בתופעה גופנית, כלומר בכאב על רקע אורגני. במידה ויישלל כל גורם גופני, הדבר מחזיר אותנו לתופעה המכונה דיספרוניה. דיספרוניה היא כאב בעומק הנרתיק, ללא ממצא גופני. כאב הכאב הוא בפתח הנרתיק ללא ממצא גופני, התופעה מכונה וסטבוליטיס. כאשר הכאב הוא בשפתיים הקטנות ובדגדגן התופעה מכונה וולוודוניה. שלוש התופעות הן בעצם שלישיה שמקור הכאב הוא עוררות עצבית - בכל אחת מהתופעות באיזור אחר של איבר המין. אינני יודעת מה מצבך הזוגי ומה מידת הניסיון המיני שיש לך. האם את נמצאת בזוגיות ארוכת שנים או שמא במהלך של מספר זה או אחר של יחסי זוגיות? כמו כן לא ברורה לי ההיסטוריה המינית שלך. מכל מקום, לפני שנה וחצי התפרצה הדיספרוניה (אם אכן זוהי האבחנה - כאב בעומק הנרתיק ולא בפתח), ובדרך כלל בגיל הזה, אם לא היה עבר של כאב קודם לכן, הדבר מצביע על קונפליקט רגשי ביחס לזוגיות הנוכחית. הקונפליקט לא חייב להיות בעל אופי מיני בהכרח. הוא יכול להיות על כל נושא שבעולם, אך הכאב הנפשי, הכעס והתסכול מתועלים משום מה לאיבר המין. הטיפול במקרה זה הוא פסיכוסקסולוגי מובהק, כלומר שיחות כדי להבין את מהות הקונפליקט (העשוי להיות גם לא מודע), יחד עם החדרה בבית מדי יום 30 שניות של מאמני נרתיק. חרף הכאב החזק שאת מתלוננת אודותיו, הייתי נוטה דווקא לעודד אותך, שכן דווקא בגילאים שאחרי 40, אם אין קונפליקט רגשי כרוני עם בן הזוג אלא קונפליקט ממוקד, אזי משך ההחלמה הוא מהיר יחסית. כל טוב ובהצלחה, אילנה

23/03/2015 | 12:48 | מאת: תמר

אילנה, אני בת 26 קראתי את מאמרך שהתפרסם ב-19.3 באתר- "וסטיבוליטיס יש פתרון לכאב", אני סובלת מוסטיבוליטיס ומטופלת- אצל סקסולוג- ובבית עושה עם מאמנים, (הוסטיבוליטיס- פרץ אצלי יום אחד-בפתאומיות) מה שהפתיע אותי בעיקר בכתבה שלך- זה החלק השני- של השיוך לעבר- העלאת הזכרונות- את הדגשת את הדמות של האב, במשך כמה שנים בילדותי- קרוב משפחתי- נפגש עימי פעמים רבות- במהלכן- ביקש שאגע לו, נגע לי, (בעירום מלא...) ועוד...- אציין שברוב הפעמים- לא הרגשתי שהוא עושה את זה בכוח- נהניתי מזה ואהבתי את זה -הייתי כבת 12 -אך מה שכן- היה שלאחר כמה שנים- הפסקנו להיפגש ועזב אותי ככה- כשהחשק המיני שלי כבר פעיל- ואין לו מענה.... האם היית מקשרת את זה להתפרצות הוסטיבוליטיס? האם אני צריכה לציין זאת לסקסולוג שמטפל בי? ואם את חושבת שזה אכן קשור- מה עושים עם זה? איך מטפלים בזה? אציין שהיום אני נשואה באושר-בכל המובנים! תודה!

25/03/2015 | 11:43 | מאת: אילנה ארד לוין

תמר היקרה, אין ספק שכל הסיפור האישי בעל הרקע המיני הלא תקין נורמטיבית מהווה ככל הנראה את אחת הסיבות לוסטבוליטיס, ואני בספק אם הוסטבוליטיס ייעלם אלא אם כן תפתרי את כל מוקדי הקונפליקט המיניים והלא מיניים שבמהלך חייך. אינני יודעת מה מקצועו של הסקסולוג המטפל בך. רק אם הוא פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני יש לו את הידע להתמודד עם הרבדים הפסיכולוגיים של התופעה. אם הוא רופא גניקולוג, ברור שחסר לו הידע על כך, שכן אין זה מקצועו. למען האמת אני מאוד מתפלאת על מה נסבות השיחות ביניכם, שכן השיחות בטיפול בוסטבוליטיס מיועדות לטפל בכל רבדי החיים של המטופלת לאורך כל שנות חייה. אם אינכם עוסקים בזאת, במה כן אתם עוסקים? טיפול בוסטבוליטיס (בהתאם לתפישתי) מחייב רקע פסיכולוגי עמוק ושיחות נפש החודרות לכל הגילאים ולכל הרבדים המודעים והלא מודעים שבנפש. אגב, באשר לתרגול בבית, בהתאם לתפישתי, אין בשום פנים ואופן צורך בהחדרה של דיאלטור הנמשכת יותר מ-30 שניות בלבד. עבודת הדיאלטור איננה מיועדת להרחבה טכנית של הנרתיק (אשר תמיד חוזר למצבו המקורי), אלא מהווה איתות למוח שחדירה (בעוביים הדרגתיים הולכים וגדלים) אינה דבר מפחיד. מקווה שסייעתי לך. כל טוב ובהצלחה, אילנה

18/03/2015 | 12:27 | מאת: אנונימית

היי, אני בטיפול עקב כאבים (כנראה וגיניסמוס, אבל לא ראיתי פורום כזה) כבר די הרבה זמן (כמעט שנה). הטיפול הוא לא רציף בגללי, והתדירות שלו הינה פעם בשבועיים (שיקול כלכלי). אני חושבת שעברתי טראומה פעם אני רוצה להיות בטיפול, ולממש את עצמי מהבחינה הנשית-מינית-אינטימית (אני נשואה). אבל לאורך כל תקופת הטיפול, אני אמביוולנטית לגביו. הראש שלי כואב מרוב מחשבות והתלבטויות ואין לי רגע של שקט. קשה לי עם המטפלת. אני מרגישה מאוימת ממנה ומהשאלות שלה, היא מצטיירת בעיניי כאדם ציני, מתנשא, דורסני, מעמיד פנים, ופרובוקטיבי. אני מפחדת ממנה ומרגישה לא בנוח. אני גם מעדיפה שיח יותר רגשי-מחשבתי, ופחות גופני-פיזי. ואני לא מסוגלת לשמוע כל מיני מונחים שהיא אומרת לפעמים. זה מביך אותי מאוד. אני מרגישה לא קשורה לטיפול, ומרגישה שאני משעממת ומייאשת את המטפלת שלי, שאולי רגילה לסגנון שונה של מטופלים. אני מרגישה שהיא לא באמת מצליחה להבין אותי, שהיא רק מדביקה לי תוויות ("שכלתנית", "קופצת מנושא לנושא") ואומרת לי הערות עוקצניות ואז מחייכת. וגם אם מדובר בהרגשה סובייקטיבית שלי, קשה לי לדבר איתה כך ואני נפגעת ממנה לפעמים. קשה לי שהיא לא מבינה אותי ואת הקושי שלי. ומצידי אני מתקשה להסביר. אני מרגישה חנוקה בחדר (נפשית, ולא פיזית), טון הדיבור שלה מרתיע אותי, והקול שלה שורף לי באוזניים, ולפעמים אני רק רוצה לצחוק מרוב חוסר אונים ומבוכה. מצד שני, אני מחבבת אותה מאוד והיא חשובה לי. היא חכמה ומעניינת ואפילו חמודה, דעתה חשובה לי, ואני יודעת שהיא משתדלת לגביי, ובאמת שאין לי שום דבר כנגדה (אני גם מרגישה רע שאני חושבת עליה דברים שלילים). וכשאני מזהה אצלה תגובה אמיתית (ולא חלק מהעמדת הפנים של הטיפול) זה מאוד משמח ומרגש אותי . כתבתי לה על הקושי שלי בעבר, אבל אני פוחדת שבסוף היא לא תרצה לטפל בי. בקרוב תהיה פגישה לאחר הפסקה של חודשיים ואני מתקשה להתמודד עם הניגודיות הזו...וחוששת להיפגש איתה שוב.. מה אפשר לעשות? תודה רבה

25/03/2015 | 11:33 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, הכלל החשוב והמרכזי, בייחוד בטיפול מיני, הוא שהמטופל\ת יחושו בו מאוד נוח, כאשר הרגש הדומיננטי אמור להיות של קבלה, חיבה, עידוד, לעתים רצוי גם צחוק, ובקצרה - אוירה שהדגש בה הוא על ידידות. יש לזכור שטיפול מיני במהותו מבוסס על טיפול התנהגותי, ועקרונות הטיפול של המטפל הם שונים מאלו של מטפל לא מיני שאינו מדריך בו זמנית גם בשימוש בעזרים רפואיים כגון דיאלטורים. מטפלת בוגיניסמוס חייבת להיות בעלת מקצוע בסיסי של פסיכולוגיה קלינית או עבודה סוציאלית קלינית. על גבי מקצוע זה יש להניח שרכשה את ההתמחות בסקסולוגיה. מאחר ופסיכולוגיה ועבודה סוציאלית הם מקצועות הבסיס לטיפול פסיכוסקסולוגי, הרי שקיים איסור מוחלט על המטפל\ת לגעת בגוף המטופל\ת או באיבר המין. מגע שכזה מותר אך ורק לגניקולוגית ובמקרים מסוימים לפיזיותרפיסטית של רצפת האגן. עניין הרשות למגע גופני, למי מותר ולמי אסור, הוא חיוני וקריטי בזמן טיפול מיני. יש לזכור שמטרת הטיפול היא לפעול לטובת הפציינט ועליו לחוש נוח, רגוע, פתוח ומעניק אמון במהלך הטיפול. טיפול שאינו נושא אופי כגון זה עתיד להיכשל, שכן הפציינטית תהיה מתוחה, מפוחדת והגנתית. דבר זה מתבטא בכיווציות של הגוף ושל הנפש. יש לך טענות שונות לגבי האיכות האנושית והטיפולית של המטפלת שלך, יחד עם חיבה והערכה כלפיה. בעיקרו של דבר את רואה בה שתי מערכות התייחסות - אחת לכאורה טיפולית ואחת לכאורה אנושית. לפי תפישתי פיצול זה אינו רצוי ולא צריכה להיות ניגודיות בין עמדה אנושית לבין עמדה טיפולית. מבחינתך נראה כי את מערימה מכשולים על הטיפול כגון רציפות לא תקינה, יחס מאוד מורכב למטפלת ללא יכולת קבלת החלטה אם את רוצה או לא רוצה להמשיך איתה. הרבה מאוד אנרגיה מושקעת בדמותה של המטפלת במקום שתהיה מושקעת בך ובקשייך. מאחר ויש לך כאבים בנרתיק, הרי חובה לקבל אבחון רפואי גניקולוגי האם מדובר בוגיניסמוס או בוסטבוליטיס. מטפל מיני ינהג באופן בלתי תקין אם יתחיל טיפול מיני ללא אבחון רפואי גניקולוגי מקדמי. בקיצור, עליך קודם לקבל החלטה על נכונותך להתמסר לטיפול מבחינת הרצף ומבחינת הנוחות עם דמות המטפלת. אם שני נושאים אלו פועלים בצורה משובשת, קשה לראות כיצד יצליח הטיפול. קבלי החלטה בשני הנושאים ומצאי את הדרך למצוא לעצמך את הטיפול הרציף המתאים לך לאחר אבחון גניקולוגי תואם. כל טוב ובהצלחה, אילנה

08/03/2015 | 19:04 | מאת: קרן אסולין

היי אני צריכה לעשות את הניתוח.. עד כמה הוא כואב? אפשר לבצע במהלך סמסטר? המון תודה

10/03/2015 | 09:40 | מאת: אילנה ארד לוין

קרן היקרה, לא בטוח שפנית לכתובת הנכונה בעניין הניתוחים. כידוע, מהיותי פסיכולוגית המעניקה טיפול פסיכוסקסולוגי לריפוי וסטבוליטיס אני מתנגדת לקיום הניתוחים. באשר לכאב, היו אצלי מספר מטופלות שעברו את הניתוח. לפי עדותן הכאבים לאחר הניתוח נמשכו כחודש והיו בהחלט לא נעימים. אני מציעה לך לקבל מידע בנושא מהפורומים השונים של וסטבוליטיס באינטרנט שהם מבוססים על שיתוף מידע הדדי של בנות שעברו (או לא עברו) ניתוחים וכד'. לשאלתך, לא כדאי לעשות את זה במהלך הסמסטר, שכן הכאב יפגע ביכולת לשבת או ללכת במשך מספר שבועות. כאמור, בדקי את המידע שלי מול בנות שעברו את הניתוח. חפשי את הפורום הרלוונטי לכך או תבקשי מן המנתח שקבעת איתו שיפנה אותך לפציינטיות שעברו אצלו את הניתוח ותקבלי ממנו מידע בנושא. אני מציעה לך לקרוא קצת יותר על וסטבוליטיס והשיטה הפסיכוסקסולוגית לרפא את התופעה מאשר לרוץ לניתוח. אבל כאמור, כל אחת עושה את אשר על ליבה, לפי אמונתה ולפי תפישתה את החיים. מה שלא יהיה, אני מאחלת לך הצלחה. כל טוב, אילנה

08/01/2015 | 08:50 | מאת: סיגל

בוקר טוב אני סובלת מווסטיבוליטיס כבר יותר משנה. התחיל בכאבים בפתח הנרתיק וכיום בא לידי ביטוי בשריפה עזה המורגשת עד לפי הטבעת.השריפה מלווה אותי במשך כל היום ולא קשורה לקיום יחסי מין. ניסיתי כבר כל טיפול אפשרי- רפואי ואלטרנטיבי וכיום דבר לא מצליח להקל.יחסי מין אפשריים אבל השריפה הפנימית לא מאחרת לבוא. אשמח אם תאירי עיניי לטיפולים נוספים בעלי הצלחה היות ואני כבר מיואשת. תודה ויום טוב

13/01/2015 | 10:13 | מאת: אילנה ארד לוין

סיגל היקרה, ממש לא כדאי להיות מיואשת במקרה של וסטבוליטיס. נכון הוא שלרפואה הקונבנציונלית וגם המשלימה אין פתרונות - לא בצורת משחות, לא בצורת קפסולות, דיאטות או כל צורה אחרת, אך טיפול פסיכוסקסולוגי, אם מתמידים בו, מביא לריפוי מוחלט ומלא. התנאים הם כלהלן: 1. איסור מוחלט של קיום חדירה במהלך כל תקופת הטיפול. ההסבר לכך בגוף הכתבות אליהן אני מפנה אותך. 2. טיפול עומק פסיכולוגי בנושא של מיניות והיסטוריה אישית באופן כללי. 3. טיפול במאמני הנרתיק. 4. במקרה שלך, מאחר והכאב הוא 24\7, תופעה ידועה ומוכרת לפחות אצל שליש מהסובלות מוסטבוליטיס, יש לשקול הפניה לרפואת כאב ולקיחת תרופה נגד כאב עצבי, על מנת למנוע את הכאב סביב השעון. אין טעם בנטילת התרופה אלא במסגרת טיפול פסיכוסקסולוגי כולל. אני מפנה אותך לכל הכתבות הרלוונטיות בנושא. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 כל טוב ובהצלחה, אילנה

< 1 2 3 4 5 6 7 > ... 7