פורום טיפול בוולוודיניה (ווסטבוליטיס)

האם יש כאן כאלה? האם ניסיתם טיפולי רפואה משלימה כדי לטפל? אני סובלת מוגיניסמוס, הלכתי לפיזיו' רצפת האגן בעבר אבל לא הרגשתי שיפור ואני מתלבטת אם לנסות גם רפואה משלימה ואיזה טיפול. תודה!

פונה יקרה, כידוע לך, אני פסיכולוגית קלינית וסקסולוגית, והטיפול שני בוגיניסמוס הוא טיפול פסיכוסקסולוגי מצד אחד, ומצד שני טיפול מאוד מדויק, התנהגותי בהחדרה הדרגתית של מאמני נרתיק. http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2411427 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=3045524 על פניו וגיניסמוס היא התופעה הקלה ביותר לטיפול ברצף הקשיים המיניים. אינני חסידה גדולה של פיזיותרפיה של רצפת האגן משום שהעמדה שלהם היא טכנית והם מוכנים לעבוד גם במצב שלאישה כואב. העיקרון שאסור לעבוד במצב של כאב הוא עיקרון פסיכולוגי השאוב מתורת הלמידה, שהיא תורה במסגרת הידע הפסיכולוגי. יש בנות אשר מסייע להן דיקור סיני בנושא הוגיניסמוס. מאחר ואינני בקיאה בשיטה אינני יכולה לומר כיצד זה פועל. לא שמעתי על שיטות נוספות פרט לדיקור אשר פונים אליהן כרפואה משלימה לפתרון בעיה זו. בעיקרון אם מדובר רק בוגיניסמוס ולא בוסטבוליטיס, לדעתי הטוב ביותר הוא לפנות לסקסולוגיות מיומנות בעלות מוניטין של הצלחה בתחום זה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אילנה שלום, היות ותמיד הייתי מאד עסוקה בלימודים ופיתוח אישי וכשכן יצאתי עם גברים היו לי כאבים, יצא שאני כבר בת 33 עוד מעט ו עדיין בתולה... אתמול חבר שלי נפרד ממני ,הוא טען שלא בגלל זה, אך יש לי הרגשה מאוד חזקה שזה חלק מהעניין היות ותמיד תיסכל אותו לנסות לחדור אלי. הלכתי לרופא מומחה שאיבחן וסטיבוליטיס, הוא נתן לי משחה לשלושה חודשים...לא עזר הרבה , אבל האמת אולי לא ניסינו מספיק בשביל לבדוק. אני הרגשתי מאוד פתוחה מינית עם החבר לשעבר אך כמובן הרגשתי שאולי אני מאכזבת ולכן פנינו הרבה למין האוראלי ו דברים אחרים...היינו מגוונים. אני לא הייתי רוצה להתחיל את הסאגה הזו עם מישהו חדש. הייתי רוצה לפתור את זה לבד. יש מצב להיעזר בדילדו או דברים אחרים שיבתקו את הבתולים אחת ולתמיד? אפשר להתגבר על הבעיה לבד?

טל היקרה, הבשורה הטובה בסיפור היא שבהחלט את יכולה לפתור לבד, בין אם יש לך וגיניסמוס, בין אם יש לך וסטבוליטיס ובין אם פשוט יש לך קרום בתולין. הבעיה נפתרת במסגרת טיפול פסיכוסקסולוגי בוגיניסמוס\וסטבוליטיס באמצעות שימוש הדרגתי בערכות של מאמני הנרתיק, שהם עונים פחות או יותר על כיוון החשיבה שלך אודות דילדו. מדובר בגופי פלסטיק בשמונה גדלים שונים של עובי ואורך המיוצרים כערכה לטיפול סקסולוגי. ההדרגתיות שלהם בעובי ובאורך מלווה בהוראות מאוד דייקניות איך וכיצד לעשות בהם שימוש. אין די ברכישת ערכת טיפול כלשהי ונסיון לא מבוקר לפי רעיונות אישיים של החדרת מאמני הנרתיק. התהליך עשוי להיות רצוף לסירוגין בהתקדמויות ובנסיגות, ולפיכך יש לא רק להנחות אותו מבחינה מקצועית, אלא בייחוד לגבות אותו בטיפול פסיכולוגי לגבי הרקע הנפשי של היווצרות הבעיה. בעיות מסוג זה מקורן הוא ברקע נפשי אשר מתועל לכיווציות ו\או לכאב של הנרתיק. כאמור, הבשורה הטובה היא שבעזרת טיפול מקצועי הולם את יכולה לפתור לחלוטין את הבעיה באופן אישי ופרטי. כמובן הדבר דורש תהליך של מספר חודשים עד שנה. להלן הפניות למאמרים בבלוג שלי בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2411427 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 כל טוב ובהצלחה, אילנה

אילנה שלום. לפני כחצי שנה התחלתי לקיים יחסי מין והכל הלך כשורה. במקביל התחלתי לקחת גלולות מינס. לאחר חודשיים הייתה לי פטריה וטיפלתי בה באמצעות אגיסטן. לאחר הפטריה המין הפך לבלתי נסבל וסבלתי מכאבי תופת. אובחנתי עם וסטיבוליטיס וטופלתי במשחות רבות שלא הביאו כל תועלת. רציתי לדעת- האם יש סיבה שזה נגרם? (אולי הגלולות?) אני יודעת שאת מאמינה שזה פסיכולוגי אבל באמת שלא מצאתי שום סיבה שיכולה לגרום לוסטיבוליטיס. האם לדעתך ישנו טיפול פיזי שיכול לעזור? או אפילו טיפול מומלץ? תודה רבה מראש על העזרה!!

רותם היקרה, נראה לי שעניתי בפירוט רב על שאלתך בתשובתי להודיה. בקשר להערתך שאני חושבת שהכל פסיכולוגי חשוב להדגיש כי אין שום תופעה רגשית נפשית בגוף שאינה מתבטאת בו בזמן באופן ביוכימי\פיזיולוגי בגוף. לכל רגש ולכל מחשבה שלנו יש ביטוי חשמלי במערכת העצבים והפרשה בו זמנית של החומרים הכימיים התואמים את תוכן הרגש או המחשבה. המתחים שיש לאישה הסובלת מוסטבוליטיס יכולים להיות על רקע מיני ויכולים שלא להיות על רקע מיני אלא מכל סיבה בהיסטוריית חייה אשר עוררה בה רגשות ארוכי טווח בעלי משמעות שלילית. רגשות אלו עשויים לאורך השנים להיות מודחקים, כלומר, לא זמינים להכרה המודעת, אך אין הדבר מונע את השפעתם על מערכת העצבים האוטונומית הנשארת במצב של עוררות יתר. מערכת העצבים האוטונומית מקושרת ישירות אל התת מודע שלנו. מערכת עצבים בעלת הולכה עצבית גבוהה מדי היא מקור הכאב לוסטבוליטיס ואותה אנו רוצים להרגיע על ידי השתחררות מן הרגשות השליליים שחלקם אינו מודע וחלקם יתכן בהחלט שמודע. אין להטיל ספק בעובדה שוסטבוליטיס הוא כאב פיזי וממשי ולא דמיון שווא. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום אילנה התחלתי לקיים יחסי מין לפני חצי שנה ובמקביל התחלתי להשתמש בגלולות מינס. לאחר שלושה חודשים הייתה לי פטריה שטופלה באגיסטן. מאז הפטרייה אני חווה כאב איום בזמן יחסי מין שכוללים צריבה. מרופא לרופא ממשחה למשחה הוסטיבוליטיס לא עובר ואף מחמיר. כידוע לי אין פתרון קסם והטיפול כרוך בניסוי וטעייה. האם וסטיבוליטיס יכול בכלל להחלים? האם יש סיבה לכל הדבר הזה ( אולי גלולות)? ואולי אם תוכלי להמליץ לי על טיפול/רופא מומלץ? תודה רבה מראש

הודיה היקרה, במקרים לא מעטים מקדימה הופעת פטרת, לעתים פטרת בגלים חוזרים ונשנים, את תופעת הוסטבוליטיס. כך או כך, על מנת לאבחן שאכן מדובר בוסטבוליטיס יש צורך באבחון רפואי גניקולוגי. חשוב לציין שוסטבוליטיס לעתים קרובות אינו נראה לעין (זהו כאב פנימי) ולפיכך יש גניקולוגים לא מעטים המתקשים או לא יודעים לאבחן וסטבוליטיס. מאחר ואת מתייחסת לכך כאל וסטבוליטיס אני יוצאת מתוך הנחה שגניקולוג\ית מסוימ\ת אכן אבחנו את התופעה ככזו. ראשית חוכמה, אם אכן זהו וסטבוליטיס הוא המנעות מקיום חדירה לנרתיק בעת יחסי מין. התעלסות בכל דרך שהיא, ידנית או אוראלית היא מותרת, אך החדירה אסורה לחלוטין שכן היא אך מגבירה את הכאב ומחזקת אותו לתוך הגוף. לאור זאת, אפשר באותה הזדמנות להפסיק את השימוש בגלולות למניעת הריון. יש בנות המדווחות, ואיני יודעת להסביר זאת, כי המנעות משימוש בגלולות סייעה להן בהפחתת כאב הוסטבוליטיס. זהו שיעור נמוך של נשים אך עדיין חשוב לציין זאת, ויחד עם זאת חשוב להדגיש כי אני באופן אישי לא מבינה את המנגנון הביופיזי המקשר בין שניהם. באשר לריפוי התופעה, לרפואה כיום אין שום דרך ריפוי מוחלטת לגבי וסטבוליטיס. משחות וכדורים מכל סוג אינם עוזרים, בטח ובטח שיש להימנע ממשחות האלחוש (כמו עזרקאין). קיים כיום שימוש בלייזר רך לאיזור הכואב. הוא עוזר לחלק מן הנשים, יש הפניה לפיזיותרפיה של רצפת האגן, או לביופידבק, וקיים כמובן הניתוח שאני מתנגדת לו מכל וכל. אני מפנה אותך לארבע כתבות על הוסטבוליטיס בבלוג שלי: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 וסטבוליטיס היא תופעה של גוף-נפש. היא ניתנת לריפוי מוחלט בעבודה פסיכוסקסולוגית מעמיקה. משמעות הדבר כי גורמים רגשיים מכל סוג שהוא, עוררו בגוף מתח רגשי ומתח זה התנקז משום מה לאיזור מערכת העצבים האוטונומית שבפתח הנרתיק. פעילות היתר של מערכת העצבים האוטונומית היא מקור הכאב. קיימת תרופה נוגדת כאב עצבי המתאימה לחלק מן הנשים, אך התרופה עצמה אינה מביאה לריפוי אלא להקלה בלבד. הפתרון הוא לגלות את מקור המתח הנפשי ולהשתחרר ממנו, יחד עם עבודה התנהגותית סקסולוגית על החדרת מאמני הנרתיק על ידי המטופלת בביתה במשך שתי דקות מדי יום באופן קבוע. כך או כך חשוב להדגיש כי פניה לרפואה לא תועיל בדרך כלל ובטח ובטח לא פניות לנטורופתים למיניהם המעניקים דיאטות דלות אוקסילטים שמלבד סבל על מניעת מאכלים מסוימים אינן מעניקות דבר. מקווה שעניתי לשאלתך. אשמח אם תקראי בעיון את הכתבות העשויות להאיר את עיניך בסוגיה, רק דעי שיש לוסטבוליטיס ריפוי מוחלט. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום, לאחרונה אובחנתי בויסטבוליטיס, הרופא (פרופסור) נתן לי משחות לדלקת ולפטרת וכן אמר לי לעשות שיאטה דלת אוקסלטים לשלושה חודשים. רציתי לדעת האם הדיאטה היא חלק קריטי מהטיפול או רק המלצה? (אני שואלת מפני שזו דיאטה לא בריאה במיוחד..) תודה.

עדי היקרה, אם יש לך פטרת בנרתיק שווה לקבל טיפול אנטי פטרתי. אם יש לך דלקת או זיהום בנרתיק שווה לקבל משחה נגד זיהום או דלקת. כלומר, שווה לקבל את התרופה הרלוונטית לבעיה. בואי נאמר בצורה ברורה ובקול רם: למקצוע הרפואה אין כיום שום דרך ושום פתרון לרפא וסטבוליטיס, שהיא מחלת גוף-נפש. הדרך היחידה של הרפואה היא או (ישמור אלוהים) ניתוח האיזור הכואב במידה והוא בר ניתוח, וכן הפניה לפיזיותרפיה של רצפת האגן שיש לה הצלחה מסוימת. הדיאטה דלת האוקסלטים היא חסרת טעם ריפויי כשהם שהיא חסרת טעם וריח ממשיים וכל טעמה הוא שהרופא ירגיש שהוא עשה משהו. אין שום קשר בין החומציות בנרתיק שכביכול הדיאטה דלת האוקסלטים אמורה לשפרה לבין הוסטבוליטיס. כדאי לוותר על דיאטה זו ברגע שהיא ניתנת. מקור הכאב בוסטבוליטיס הוא במערכת העצבים הבלתי רצונית והלא נשלטת. אין כיום שום משחה משום סוג, כולל לא משחת אלחוש (עזרקאין או אמלה) המתמודדים עם הכאב. הכאב הוא פנימי, נובע מעוררות יתר של מערכת העצבים באיזור ולפיכך דרך ההתמודדות האפקטיבית ביותר והיעילה היא לברר מהם הגורמים הנפשיים, כלומר הפסיכולוגיים אשר יצרו את אי השקט במערכת העצבים. במקביל, ניתנים אותות למוח למשך 30 שניות על ידי שימוש האישה במאמני הנרתיק בפרטיות ביתה. וסטבוליטיס לא נועד לריפוי על ידי גניקולוגים (לצערנו) - הוא נועד לריפוי על ידי פסיכולוג קליני או רפואי המיומן בעבודה עם הגוף והנפש והחיבור ביניהם. כאמור, זרקי לפח את הדיאטה דלת האוקסלטים ותהני מכל שנאסר עליך להנאתך. עצם המתח שבאי אכילת הדברים שאת אוהבת עשוי רק לעצבן אותך יותר. אני מפנה אותך לכמה כתבות בנושא הוסטבוליטיס ואני מקווה שהן תסייענה לך להבין את התופעה ולפנות לדרך הריפוי ההולמת. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 כל טוב וחג שמח, אילנה

היי, בת 33. טופלתי עי פיזיותרפסיטית עם מרחיבים לפני כשנה וחצי בשל וגיניסמוס די קשה. אני חרדתית גם באופיי ותמיד פחדתי מחדירה(מגיעה גם מבית דתי). מאז הצלחנו חדירה ואני גם בהריון. העניין הוא שעוד לפני ההריון החדירה לעיתים הולכת בקלות ולעיתים לא(לא מצליחה או מלווה בכאב). אני משתמשת גם כויברטור טרום חדירה כדי שזה יתאפשר בקלות יותר ויתרחב לפני. נבדקתי עי רופאת נשים(לפני ההריון בדקה עם אצבעות) ששללה בעיה פיסיולוגית ואמרה לעסות עם אצבעות את האיזור. אני ובעלי בטיפול מיני כבר כשנה. המטפל שלי ממליץ להבדק שוב עי רופאה אחרת כדי לשלול וסטוביליטיס אך אני לא רוצה להבדק כעת בהריון וגם רופאת הנשים שלי ממליצה לא להבדק כעת. כרגע מאז ההריון_(חודש 6), אנו לא עושים כלל חדירה כי האזור רגיש לי עוד יותר וגם אין לי ככ חשק. מה דעתך? כמו כן במידה וזה אכן וסטבוליטיס שלא אובחן עד כה, יש בעיה מבחינת לידה רגילה?

מאיה היקרה, ראשית, ברכות להריונך ואיחולים ללידה קלה ולהנאה מפרי בטנך! תופעת הוגניסמוס או הוסטבוליטיס, יהא אשר יהא, איננה אמורה להשפיע בכל דרך שהיא על מהלך הלידה הטבעי, שכן עוצמת הצירים הגורמים להפתחות צוואר הרחם ולהתרחבות הנרתיק באופן אשר יאפשר את המעבר בתעלת הלידה יביא לכך שלא תחושי שום שמץ מכאבי השרירים המכווצים במצב הוגיניסמי או הוסטבוליטי. ועכשיו להמשך הדרך: נאחל לך אמהות קלה ומספקת ולאחר שתגיעי להתייצבות של שעות השינה ויהיה לך אורח חיים מאוזן מבחינת שעות עירות ושעות שינה, כלומר תחזרי "להיות בן אדם", אני מציעה לך להפסיק את הטיפול הזוגי המיני שהוא לא רלוונטי כלל למצב שלך, ולפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי רציני המבין את מה שהוא עושה, בין אם מדובר בוגיניסמוס, ובין אם מדובר בוסטבוליטיס, למעשה במצב הנוכחי זה כבר לא משנה. אין ספק שחיים מיניים תקניים אינם דורשים החדרת ויברטור מקדמית לשם שחרור הנרתיק. עצם השימוש בטכניקה הזו על ידך מצביעה על כך כי הבעיה המרכזית לא נפתרה. להערכתי, יש לעבוד ברמת עומק של רגרסיה לילדות, ניתוח חלומות וכד' לגבי התשוקה המינית שלך, ולגבי החרדות התת מודעות לגבי תשוקה זו. תשוקה מינית וחרדות תת מודעות מפניה מאפיינים את כל בני האדם באשר הם והשאלה היא שאלה של מינון ופרופורציה. הטיפול הנוכחי נראה לי נסחב, לא ממוקד ולא מביא לתוצאות המקוות שהן שחרור מלוא פוטנציאל בתחום היכולת לתשוקה והנאה מינית ובתחום הרפיית השרירים ונינוחות איבר המין הקשורה לכך. המשך הריון קל, לידה קלה ומתוקה, שנה טובה ונהדרת, כל טוב והמשך צמיחה והתפתחות אישית, אילנה נ.ב מומלץ לאחר הלידה, גם כאשר את כבר תהיי מותרת, לא לקיים יחסי מין הכוללים חדירה בשום צורה שהיא, אלא לפנות לטיפול הרלוונטי הנכון. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344

היי בנות, אני בת 25. כבר 6 שנים שאני סובלת מוסטיבוליטיס. בגיל 19 קיימתי לראשונה יחסי מין עם בן זוגי. כאב לי מאוד. מאוד.... אבל אמרו לי שככה זה בפעם הראשונה. בפעם השניה כאב לי ואמרו לי שזה כי זה התחלה... האיזור צריך להתרחב. כמו שאתן כבר מבינות הסוף ידוע מראש- כאב לי שוב ושוב. כאב חד. שורף, כואב, מלחיץ והכי לא נעים בעולם. זה גרם לי לשנוא יחסי מין כלכך ולפחד פחד מוות כל פעם שהרגע הזה יגיע אז פשוט נמנעתי מזה לגמרי, אפילו מקרבה לבן זוג שלי נמנעתי. כבר לא נישקתי אותו. כל הזמן שמעתי מחברות רק איך הן אוהבות את זה וכמה זה כייף ובי באותו הזמן עובר גל של פחד וחרדה. חשבתי שמשהו בי דפוק, שאני מקולקלת. חשבתי שיש קשר לדלקת הפרקים שיש לי. כי וסטיבוליטיס זו גם דלקת. ניסיתי לקרוא על זה באינטרנט שוב ושוב והיה כתוב שצריך ללכת לטיפול בהדסה או במרכז רעות בתל אביב. חשבתי שזה רק לאנשים שרוטים מה לי ולטיפולים האלה .. זה לא בראש זה רק פיזי. קראתי שזה מאוד יקר ובגלל שאני סטודנטית לא ידעתי איך אעמוד בזה כלכלית וגם לא רציתי לבקש כסף מההורים כי נורא הביך אותי לדבר על זה. קראתי שהמון בני זוג עזבו את החברות שלהן בגלל זה, קראתי שזה עובר בד"כ אחרי לידה ראשונה. אחרי ארבע שנים של זוגיות החלטתי ללכת ולטפל בזה לאחר שנפרדתי מהבן זוג שלי. חברות מאוד לחצו עלי למזלי... בחרתי לספר את כל התהליך כדי לא לחסוך מכן כלום כי אני מבינה ויודעת בדיוק מה זאת ההרגשה הזאת ואיך עובר כל התהליך הזה. הלכתי לבי"ח רעות שם יש מחלקה שמטפלת רק בזה והייתי משוחחת עם מישהי מדי שבוע. זה עצבן אותי. היא עצבנה אותי בשקט ובשלווה הפנימית שלה. לדבר עם מישהי בת 50 על הסקס הלא מוצלח שלי עם הבן זוג שלי. שנאתי את זה כל כך עד שאחרי חמש פעמים הפסקתי ללכת. לא היה אכפת לי שזה יקר. היה אכפת לי ששנאתי את זה. בדיעבד, אולי כן היה משהו בראש. אבל קטן מאוד. היא פתחה לי כל מיני נקודות שאכן גרמו לי להבין למה הייתי סגורה לכל הנושא הזה מראש. לגדול בבית שאחי הגדול היה מביא כל שבוע מספר לא מבוטל של בנות ואומר לי "את לא תהיי כמו הבנות האלה, אח שלך ידאג לך". וצוחק עליהן ברגע שיוצאות מהדלת. עזרה לי להבין שזה צריך להיות אחרת ושאני יכולה לשנות את זה. עודדה אותי בכך שאמרה לי שילדה בת 23.5 גיבורה מאוד שהיא מגיעה בגיל כזה כי רוב הנשים מגיעות בגיל 28 ומעלה שמתות להתחתן ועוצרות את עצמן מזוגיות בגלל זה. אז זה היה שווה. ואם הייתי מחזירה את הגלגל לאחור...כן הייתי הולכת. לא לסשן של מיליון מפגשים. אלא רק כדי להבין אם אני אכן צריכה את זה או שלא. היא הפנתה אותי גם לבדיקה פיזית אצל ד"ר ליאורה אברמוב. היא הביאה לי המון משחות ואני לא חושבת שמשהו שם עזר. לאחר מכן הפנתה אותי לפיזותרפיה וגם היא לא ממש עזרה. טסתי לתקופה של מספר חודשים וחזרתי עם כוחות מחודשים בתקווה שהפעם זה יעזור... חזרתי לארץ וגם חזרתי לבן זוג שלי לאחר פרידה של שינה. ניסינו לשכב- כאב לי. רציתי למות. שרף לי. זה היה הכי מאכזב שרק אפשר לדמיין! תסכול תסכול תסכול !!!!! החלטנו ביחד שאקנה מרחיבים שהפיזותרפיסטית בעבר אמרה לי לקנות לפני שטסתי. קניתי זה עלה סביבות 350 ¤. ורודים כאלה. דרך אתר אינטרנט נסעתי למישהי להביא אותם. זה כמו ויברטור זה גם עם רטט. יש 4 גדלים. ראיתי את הגודל הגדול ביותר ולא עבר לי הרוק בגרון! התחלתי ממש לצחוק אמרתי לה "וואו" והיא השיבה. "איזה כייף שאת צוחקת, אני בד"כ מקבלת תגובות הפוכות של שוק או של דמעות..." קניתי שמן שליאורה אמרה לי. שמן שקדים מהסופר פארם והתחלתי לעשות זאת ברמה יומיומית יחד עם המרחיב. כל חודש בערך עליתי לגודל הגדול יותר. עד שלא כאב לי. לא הצלחתי לזוז עם זה בחופשיות אבל הפעלתי גם רטט לעיתים כדי שירגיע את השריר. תוך 4 חודשים הייתי במרחיב הגדול ביותר. חודש וחצי לקח עד שהוא לא כאב לי וזזתי יחסית בחופשיות. ליאורה אמרה שאם כואב לשים אובסטין חצי שעה קודם כדי להרגיע את המקום. שמתי. שכבנו. היה מדהים. לא נהנתי אבל לא כאב. בפיזיותרפיה לימדו אותי לעשות תרגילים אם כואב. עשיתי. בפעם השניה לא הייתי צריכה לעשות. אולי רק פעם אחת את התרגיל. אין כאבים. עדיין לא הגעתי למצב שאני נהנית אך לא רחוק היום... רק עוד קצת וגם זה יקרה. אני רוצה לציין שהייתי אצל מספר לא מבוטל של רופאות נשים !!! למעלה מ10 וכולן אמרו שהכל בסדר תקני שמן סיכה והכל יהיה בסדר וכלום !!! לא מבינים כלום !!!!! עד שהלכתי לגינוקולוגית אמרתי שאולי ננסה לשנות כיוון מרופאי נשים כי אולי אין להם את זה.. לפי מה שקראתי באינטרנט חשבתי שזה או וסטילבוטיס ו או וגינזמוס. הגינקולוגית הייתה מדהימה והפנתה אותי להדסה, אבל לא הלכתי לשם כי היו תורים לעוד ארבעה חודשים. ועד שהיה לי האומץ לקח מלא זמן..... למי שאין כסף יכולה להפוך את זה גם למאוד זול והכל בסדר... אבל חשוב היה לי שתראו את הכל מנקודת המבט שלי ושתראו שזה עובר כי אני הייתי כ"כ מתוסכלת והלוואי והייתי קוראת סיפור כמו שלי ורואה שזה אכן עובד ומה באמת הכי עובד. חג שמח !!! פתחתי מייל במיוחד תוכלי לשלוח אלי שאלות או כל שעולה בראשם ... אני יותר מאשמח לעזור !!! [email protected]

שיר היקרה, שורה תחתונה אני שמחה שהחלמת במידה ניכרת מכאבי הוסטבוליטיס. יש להביא בחשבון שתופעת הוסטבוליטיס היא דו שכבתית. 1. הכאב והקושי בקיום חדירה. 2. התשוקה וההנאה המינית. קיום פונקציית החדירה בהיעדר תשוקה מינית כוללת ובהיעדר חוויה מינית חיובית, רצוי כמובן הכוללת אורגזמה, היא מהווה החלמה של הגוף מכאב אך אינה מהווה החלמה של הנפש מן המעצור אשר בתשוקה. התחנות הטיפוליות השונות אותן עברת הן ידועות וזה פחות או יותר כולל את כל מה שיש לממסד הרפואי הקונבנציונלי להציע כיום. במקרה שלך אין לזלזל כלל וכלל בהקלה שזכית לה בסוף, אך בהחלט יש לי ביקורת נוקבת אודות משך הזמן בו היית צריכה לטלטל את עצמך בין התחנות השונות כאשר כל גורם טיפולי יש לו הבנה חלקית מאוד אודות מהות התופעה ואין לאף אדם מן הגורמים המטפלים היום בארץ הבנה פנורמית כוללת של קשר נפש-גוף, כלומר, תפישת הוסטבוליטיס כבעיה של חסימה בתשוקה המינית הנובעת מגורמים שונים ומגוונים, לא בהכרח מיניים, היוצרים בנפש משקעים מודעים ולא מודעים של כאב נפשי, צער, פחד, כעס וסבל. חייבת להיות דרך לשחרר את מצבורי הנפש המעיקים, הקשורים כל אחד לתכנים המסוימים שלו, על מנת שהתשוקה המינית תתגבר מצד אחד, ומצד שני יפחת הקונפליקט הנפשי העז הגורם למערכת העצבים האוטונומית באיזור איבר המין להיות בעוררות גבוהה, שזה המקור לכאב. הטיפול בוסטבוליטיס חייב להיות (לעניות דעתי) טיפול של גוף-נפש ברמה העמוקה ביותר האפשרית, פסיכולוגיית המעמקים, כולל תרגול מאמני הנרתיק. כל תרגול שיש בו היבט פיזיותרפיסטי של החדרת גופי הפלסטיק אסור בשום פנים ואופן שיהיה מלווה בחוויית מתח נפשי או כאב פיסי כלשהו. מקורה של הבנה זו הוא בתאוריית הלמידה המבינה כי כאב הוא בין היתר גם נלמד וכי חוויה חוזרת ונשנית שלו מעמיקה אותו בגוף. טיפול נכון של פסיכולוגיית המעמקים בנפש כולל טיפול סקסולוגי במאמני הנרתיק אמור ומביא להחלמה של התשוקה המינית ושל היעלמות כאב הוסטבוליטיס בתוך פרק זמן של עד שנה וחצי שנתיים. קיים היום טיפול בלייזר רך לגבי איזור הוסטבוליטיס - יש לכך תוצאות טובות באיזור זה אך אם לא נפתר הקונפליקט הנפשי קיימת סבירות מסוימת שהכאב יעבור לאיזור אחר באיבר המין אשר לגביו לא ניתן להפעיל את שיטת הלייזר הרך. מעניין לציין שתוך כדי פנייתך היה לך עניין לתת לנו קמצוץ מן המורכבות הפסיכולוגית והמשמעות המינית השלילית שספגת בבית ביחסים עם אחיך ובעמדת הזילות כלפי המיניות. אני מפנה אותך ללינקים בבלוג שלי העוסקים בנושא הוסטבוליטיס וצורותיו השונות. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 כל טוב, שנה טובה ובהצלחה, אילנה

לפני כ-12 שנים חליתי בוסטיבוליטיס , אחרי תקופה ארוכה של תרופות שנות שלא עזרו ולא מעט רופאים שאמרו שזה פסיכולוגי, הגעתי לפרופסור מפורסם שאבחן את המחלה. ביצעתי ניתוח אצל פרופסור אחר, מפורסם לא פחות וכך הוסטיבוליטיס עבר מחיי. מבחינת הראש - הכול נשאר בדיוק אותו הדבר אבל בגוף - כבר לא כואב... קראתי חלק מהתגובות שלך בפורום וכאב לי לקרוא שאת כותבת שוסטיבוליטיס הוא פסיכולוגי, דבר היודע מזה שנים רבות כלא נכון. וסטיבוליטיס יכולה לנבוע ממספר גדול של סיבות שחלקן ביולוגיות בלבד ואינן קשורות לבעיות נפשיות (מיניות או שלא) ויש דרכים רפואיות לפתור את המצב. אולי דעתך היא כזו כי את באה מתחום הסקסולוגיה אבל חשוב שפורום כזה יתן תמונה רחבה של טיפולים. עוד דבר, בעבר רופאים רבים לא ידעו מה זה הדבר הזה אבל כיום המצב השתנה לגמרי אך כן חשוב לדעת שצריך לחפש מומחים לדבר זה. אני אישית יכולה להמליץ על רופאה שפגשתי בקשר למשהו אחר, אמנם, אבל היא ה-מומחית בארץ לוסטיבוליטיס ושמה ד"ר אחינועם לב שגיא. מקווה שתקחי את תגובתי לתשומת לבך, מן הסתם הנושא קרוב לליבי וברצוני לעזור לאחרות.

פונה יקרה, תודה על היידוע. ד"ר אחינועם לב-שגיא ידועה ומפורסמת בטיפולי הלייזר הרך שהיא מעניקה. לעתים זה עוזר ולעתים הוסטבוליטיס נכנס פנימה והופך לדיספרוניה. אין בדעתי להיכנס לויכוח של גוף-נפש שהוא תחום אינטרדיסציפלינרי רחב מאוד ועמוס ידע לכל הכיוונים. באופן טבעי מגיעות אליי בנות אשר הטיפולים הרפואיים נכשלו לגביהן. בואי נאמר שיש אחוז מהנשים הנהנות מהטיפול הרפואי הפולשני, וברגע שהסימפטום נעלם אכן הן חשות הקלה. אם הכל טוב תבואנה על הברכה ונשמח בכך. לצערנו לא תמיד זהו המצב ובהחלט יש צורך בהתערבות פסיכולוגית. הבה נאמר שלאמת פנים רבות, אין טיפול אחד אולטימטיבי שהוא טוב לכל בני האדם. על כל אדם למצוא את הטיפול המתאים לו ביותר. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אילנה שלום הלוואי ואת תצליחי להרגיע אותי גילו אצלי לפני שבוע וסטיבוליטיס אחרי חודש וחצי של בכי ותסכול אצל 2 רופאי נשים שטענו שאין לי כלוםםםם...ושאני יפסיק להכניס לעצמי שטויות לראש כל הכאבים התחילו לי אחרי פטריה מאוד לא נעימה היה נדמה שהיא נפתרה ואחרי זה התחלתי לקיים יחסי מין והיו לי כאבי תופת וזה הקרין לי לאיזור הדגדגן... ראיתי שכתבת באחד המאמרים שזה יכול להגיע לשפתיים הקטנות וגם לדגדגן הוסטיבוליטיס האם זה נכון? כי יש לי כאבים גם באיזור הדגדגן מה שמאוד מטריד אותי אני ממש בדיכאון טוטאלי ולחץ היסטרי מקווה שאת תוכלי להרגיע אותי.... תודה על העזרה הגדולה!

פונה יקרה, למעשה את מתארת מצב בו לקית בשתי התופעות - האחת של וסטבוליטיס, כלומר כאבים בפתח הנרתיק בזמן החדירה, והאחרת "האחות שלה" שהיא הוולוודוניה ומתבטאת בכאבים בשפתיים הקטנות ובדגדגן. מעט רופאי נשים יודעים לאבחן את הבעיה מאחר ומקור הכאב הינו עצבי ולא בהכרח רואים תופעות כלשהן באיזור הכאב. גם הוסטבוליטיס וגם הוולוודוניה ניתנות לריפוי מלא ומוחלט בטיפול פסיכוסקסולוגי המיועד לפתור בעיה זו ולרפאה. אנא קראי את הכתבות הבאות: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 במקרה שלך, פיזיותרפיה של רצפת האגן, עליה אינני ממליצה בהכרח אם פונים לטיפול הנכון, לא תסייע, מאחר והכאב הוא גם באיזור השפתיים והדגדגן. ראשית, מומלץ לצאת מהדיכאון שכן את לא היחידה בסיפור, וכ-15% מהנשים סובלות מכך. טיפול מקצועי נכון, ובמידת הצורך הפניה לרופאה המומחית בטיפול בכאב מסוג זה, מביאים לאורך זמן של כשנה לריפוי מוחלט במרבית המקרים. מקור הכאב הוא בעוררות יתר של מערכת העצבים באיזור, שהוא הגורם יוצר הכאב. עוררות זו מקורה בקונפליקטים רגשיים שונים אשר קיימים בתת מודע, אולי חלקם במודע, והם הגורמים לעומס הרגשי המתבטא בסופו של דבר בעוררות עצבית. מקווה שתפני לטיפול הנכון ותבריאי לחלוטין! כל טוב ובהצלחה, אילנה

הי אני כבת 29 יש לי בעיה נוראית ואני ממש מתביישת מה אני יכולה לעשות....אני בחורה מלאה, וכרגע בירידה...אני סובלת משפשפת בין הרגליים, עד כדי כך שהאזור יתכהה ולא נראה אסתטי, אשמח לדעת אם יש משהו לעשות, או איזו משחה שתבהיר לי את האזור,זה ממש מוריד לי את הביטחון עם בין זוג... אשמח לקבל תשובה.....

חיה היקרה, לפי מיטב הבנתי הבעיה הינה רפואית, מניעה של שפשפת, ולפיכך אני מציעה לך להפנות את שאלתך לאחד מרופאי העור בפורום דוקטורס. כל טוב ובהצלחה, אילנה

הי. אני בת 21 . אני לא בטוחה שזה קשור לפורום זה. אך אשמח תשובה. יש לי כאבים בחדירה בכניסה לנרתיק. ממש מסביב לכניסה באיזור התחתון שלו. זה בחיים לא היה לי. בנוסף לכך באיזור התחתון של הכניסה יש אדמומיות קלה. אני לא יודעת אם היה לי את זה לפני כן או לא . יש דרך לטפל בזה? ומהזה? אני לא מצליחה לקיים יחסי מין.

חן היקרה, הרושם הוא שבעצם לקית בוסטבוליטיס ואנו מפנים אותך ל-4 כתבות בנושא הוסטבוליטיס. http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 העניין הוא שעל מנת לומר בבטחה שזהו וסטבוליטיס עליך לקבל חוות דעת גניקולוגית מוסמכת. לצערנו, הרבה מאוד גניקולוגים מתקשים לאבחן וסטבוליטיס שכן לא תמיד קיימת אדמומית באיזור ולעתים אין שום ניראות חיצונית לכאב, מאחר ומקורו בכאב עצבי פנימי. חשוב להגיע לגניקולוגיות המתמחות באבחון וסטבוליטיס. כמו כן, חשוב לציין, כי הגניקולוגיות המומחיות לאבחון התופעה הן קצרות יד בנוגע לריפוי. לכל היותר הן נותנות משחות אלחוש שאינן מסייעות או מפנות לפיזיותרפיה של רצפת האגן. כיום גם נעשה שימוש בלייזר לאיזור הוסטבוליטיס החיצוני, ואז קיים החשש שהאיזור החיצוני יחלים והכאב יעבור פנימה לתוך הנרתיק. הטיפול בתופעה עד להחלמה הוא טיפול פסיכוסקסולוגי בלבד. לאבחון קפדני פני למרפאה לטיפול מיני לנשים בבי"ח איכילוב. לאחר האבחון תופני לפיזיותרפיה של רצפת האגן, מה שאיני ממליצה במקרה זה, אך האבחון יהיה אמין ואחראי. כל טוב ובהצלחה, אילנה

ברצוני לשאול האם אפשל לגמור לאחר מריחת המשחה, האם המשחה פוגעת בטיב הזרע, ותוך כמה זמן אפשר להגיע לשפיכה. (אנו רוצים הריון והשימוש במשחה הוא כדי להאריך את זמן המשגל)

זיו היקר, אינני מבינה את החיבור בין הקטע הראשון של שאלתך לבין הקטע השני. על מנת לדעת האם העזרקאין מסייע להארכת משך המשגל ובו בזמן מאפשר שפיכה כל מה שעליך לעשות הוא פשוט לנסות פעם פעמיים ולראות. בני אדם שונים מגיבים באופן שונה לחומרים כימיים שונים - בתוכם גם משחת העזרקאין. לפיכך, אין חכם כבעל ניסיון. נסה וראה. בקשר לחלק השני של השאלה, על רצונכם להיכנס להריון, לא ברור לחלוטין הקשר למשך חדירה ארוך. גם חדירה של שניות בלבד אשר בה תתרחש שפיכה היא מתאימה ביותר ליצירת הריון. על מנת שתיכנסו להריון הייתי ממליצה שבאותם פעמים תימנעו משימוש בחומרים נוספים, כולל עזרקאין. נא הפרידו בין המשאלה להיכנס להריון המומלצת להתבצע ללא חומרים נוספים (ואין חשיבות למשך החדירה) לבין רצונכם בהארכת זמן החדירה. אגב, לשם הארכת זמן חדירה לא מומלץ שימוש בעזרקאין בכלל או בכל אלחוש אחר אלא פניה לטיפול מיני קונבנציונלי בו לוקחים חלק שני בני הזוג ובמהלכו לומד הגבר לשלוט בנקודת האל-חזור של השפיכה. הטיפול ניתן בכל המרפאות לטיפול מיני אשר בבתי החולים הגדולים ברחבי הארץ (הפניה של טופס 17 נדרשת). כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום רב ד"ר אני בת 35, בריאה, נוטלת גלולות מיליאן בשנה האחרונה אני סובלת מקרע חוזר בכניסת הנרתיק לאחר קיום יחסי מין. לאחר מריחת משחות, הימנעות מיחסי מין כמה פעמים למשך 3-4 שבועות בכל פעם (לפי הוראות הרופא) והחלפה של הגלולות הקרע עדיין שב וחזר ולא החלים. הרופא אגב אמר שמבדיקה שלו אין לי וסטיבוליטיס. הלכתי לרופא מומחה אחר אשר הסביר לי שאני מאוד צרה בכניסה ועל כן העור מסביב נמתח והקרע נוצר שוב ושוב. הוא המליץ להתחיל בניתוח בו יסירו את העור הפצוע ולתפור אך הזהיר שהדבר עלול לחזור בגלל המבנה שלי ואם זה אכן יחזור ייתכן שצריך לשקול ניתוח בו מסירים את העור מסביב ומרחיבים מעט את הכניסה. ביצעתי את ההליך של הסרת הרקמה הפצועה ותפירתה ולפי הוראותיו חיכיתי חודש ללא קיום יחסי מין. הוא בדק אותי ואכן אישר שהמקום החלים. בפעם הראשונה בה קיימתי יחסי מין (עם מסכך כמובן) לאחר הניתוח הקרע חזר כאילו לא עשיתי כלום (נראה שבדיוק באותו מקום, זה המקום הזה שחותכים בלידה נראה לי). קראתי קצת באינטרנט על זה ואני לא מבינה כל כך מה יש לי. אני לא סובלת מכאבים בעת קיום יחסי מין חוץ בבמקום הממוקד בו יש את הקרע וגם זה רק בתחילת החדירה ולאחר מכן אני לא מרגישה כאב. מעולם לא חוויתי ואינני חווה בעיה או כאב בהחדרת טמפון, בדיקה גניקולוגית כזו או אחרת, לבישת מכנסיים צמודים וכד'. הקרע שלי ברור ונראה לעין ומאוד ברור היכן מקור הכאב. בכל מיני מקומות קראתי שנשים עם וסטיבוליטיס סובלות מכאב כאשר לא נראה איזשהו נגע או פצע באיבר המין. האם זה וסטיבוליטיס? האם זה סתם מקרה של באמת מבנה צר אשר בגללו העור נמתח מעבר ליכולותיו? מדוע הרקמה הזאת אינה מחלימה ונפתחת שוב ושוב? מרחתי כבר את כל המשחות והשמנים ועכשיו אני עומדת לפני החלטה האם לעבור את הניתוח הגדול יותר שהרופא הציע כי נראה שהרקמה הזאת פשוט תימתח ותיקרע בכל פעם ולא יעזור כמה יתפרו אותה. מה לעשות?

נורית היקרה, נשים הסובלות מוסטבוליטיס אכן מדווחות על כאבים גם בעת חדירה (לא רק) אך אין שום דיווח על קרע. היות ואינני גניקולוגית, אינני יודעת מדוע חוזר ומופיע קרע באזור והאם הופעתו קשורה להיות הנרתיק צר. "נרתיק צר" הוא מושג מוזר במידה רבה. הנרתיק של כל הנשים בעולם הוא בהיקף של כ-2.7 ס"מ והוא מתרחב עד כמה שצריך בהתאם לעובי איבר המין הזכרי ולאחר מכן חוזר לגודלו המקורי. הנרתיק הוא שריר טבעתי כאשר רוחב תעלת הנרתיק המקורי הוא צר, כך ברא אותנו היקום, אך מאחר והשריר הוא טבעתי וחזק מאוד הוא מתרחב בדיוק בהתאם לנדרש. לאור התיאור שלך על היווצרות קרע, יתכן שיש איזשהו קושי של נוקשות בגמישות של התרחבות השריר. לפני שאת רצה לניתוחים אני מציעה שתפני לד"ר ליאורה אברמוב בשאלה בפורום או בבדיקה אישית. ככלל הרעיון של נרתיק צר הוא מושג שהרופאים טבעו ואינו עולה בקנה אחד עם הפיזיולוגיה הטבעית של גוף האישה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

לאילנה ארד לוין היקרה, נפגשנו לפני למעלה משבעה חודשים. פניתי אליך לאחר שמצאתי את שמך באינטרנט והימרתי עליך ככתובת הנכונה לפתרון הבעיה הקשה ממנה סבלתי שלוש וחצי שנים – וסטוביליטיס. המאמר שלך שקראתי בבלוג שלך היה "הנפש זועקת מהערווה" ואני אכן השתכנעתי. הייתי כבר מטופלת במשך כמה שנים כולל בליריקה וסימבלטה, תרופות נוגדות כאב שרק רופא כאב נותן, אבל הבנתי ממך שבלי טיפול נפשי מקביל לא יושגו שום תוצאות. כבר בפגישתנו הראשונה ראיתי לפני אישה שמקרינה חום ושמחת חיים ויותר מהכל – אמון. החלטתי לשים הכל על כף המאזניים ולעשות כל מה שתגידי. את עוררת בי תקווה שאפשר להצליח, ובאמת לרפא את המחלה הזו, שקשה להגדירה ועוד יותר לטפל בה. בעזרת בעלי שעודד אותי לכך וגם בא איתי לכל הפגישות אצלך התחלנו בתהליך שאינו קל אך גם אינו נורא. אם עושים בדיוק כדבריך מצליחים – וזו עובדה. בזכות זה שאני די "יקית" ועשיתי בדיוק מה שאמרת לי התהליך היה קצר יחסית – כ-7 חודשים בלבד, שזה די הפתיע את כולנו. אני לא אפרט את התהליך, רק אומר שהוא מדורג וכולל טיפול בדיאלטורים ושמנים וגם דורש שיתוף פעולה מלא בין האישה לבעל. במקרה שלי זה עבד ואף שיפר מאד את הנישואים מכל ההיבטים! הייעוץ שלך הוא גם סקסולוגי ואם אפשר לתת טיפ אחד טוב לאחרים – את התרגילים שאת נותנת אפשר בהחלט לעשות גם בעמידה, המצאה שלנו שעדיין עובדת ובגדול... לסיום ברצוננו להודות לך על הכל, על הטיפול ועל מי שאת, ולהמליץ לכל אישה מיואשת שסובלת מוסטיבוליטיס לפנות אלייך כי את נותנת פתרון לבעיה שלפנייך נראתה ללא פתרון. את נותנת תקווה ובעיקר תוצאות, ומחזירה את האושר ושמחת החיים לאשה או לזוג שפונים אליך. היי ברוכה והמשיכי בפועלך זה, אין עלייך! בברכת חג פסח שמח ובאהבה, עדנה.

עדנה ויוסי היקרים, המון תודה והמון אהבה על הפרגון ועל המילים החמות בהן כתבת לי וכמובן איך אפשר לשכוח את הפוף ההודי הנהדר אשר הבאתם לי במתנה מהודו היושב לו לתפארת בסלון העליון. חיבוקים ונשיקות ונתראה רק בשמחות! אילנה

בשנים האחרונות אני סובלת מצריבה וגירוד וכאבים בזמן יחסי מין בעיקר, ופעמים רבות גם בזמן ישיבה ממושכת/לבישה של מכנסיים.. אני מקיימת יחסי מין מגיל 16, והבעיות התחילו בגיל 26, לפי 4 שנים, במהלכן אני עם אותו בן זוג כל הזמן. כיום אנחנו מנסים להרות אבל הבעיה היא שכל מגע מיני מסתיים בכאבים עזים ובאחת מהשתיים- דלקת או פטרייה (למרות שגם זה גבולי מבחינת ב.מעבדה, אורולוג למשל אמר שזה לא ממש זיהום).שאלתי את הרופא נשים שלי לגבי זה ובינתיים לא הומלץ לי טיפול אחר ממשחות/אנטיביוטיקות וכדורים, מאחר וגם ככה אנחנו מועמדים לטיפולי פוריות הומלץ לי לא לעשות עם זה כלום. אפילו נאמר לי שלפעמים זה משתנה עם ההריון והלידה וכל השינויי הורמונים, היש בכך בסיס ? בנוסף, האם יש קשר בין כיווץ לא רצוני של השרירים לבין דלקות? מה הטיפול לכיווץ הזה? כמה שאני מנסה לשחרר ולהרפות אחרי כמה שניות אני שמה לב שאני שוב מכווצת.. בעבר קצת יין או משהו יה עוזר, בעיקר להקהות את החושים (אח"כ תמיד כואב)... מן הסתם עכשיו זה לא אופציה..

אורנית היקרה, מה שיש לך הוא וסטבוליטיס. התסמינים שאת כותבת אודותיהם הם תסמינים קלאסיים של וסטבוליטיס. הרפואה איננה מרפאת וסטבוליטיס, שום משחה ושום תרופה לא תעזור (קראי את תשובותיי לשתי השאלות הקודמות). הבעיה כרגע היא רצונך להיכנס להריון. אם העניין לא היה כל כך דחוף ניתן היה שתאפשרי לעצמך שנה עד שנה וחצי של טיפול פסיכוסקסולוגי ממוקד לריפוי וסטבוליטיס עד להחלמה מהירה. בזמן טיפול בוסטבוליטיס ובכלל, בזמן שיש סבל מוסטבוליטיס קיים איסור מוחלט על ביצוע חדירה בשל הסבל שהיא גורמת. אם כרגע הבחירה שלך היא בהריון קודם כל עליך להביא בחשבון תהליך של הזרעה שאז לא יהיה צורך בחדירה של איבר המין. יחד עם זאת יתכן שגם פעולת ההזרעה תהיה כואבת ובגלל הכאב תהיי מכווצת וכל התהליך יהיה לא נעים. קיימת אמרה שטותית בקרב הגניקולוגים כאילו הריון ולידה מרפאים וסטבוליטיס. זוהי שטות ממדרגה ראשונה, שכן היו לי הרבה פציינטיות אמהות לילדים שהמשיכו לסבול מהוסטבוליטיס גם לאחר הלידות. חשוב להדגיש - וסטבוליטיס אינה מחלה הורמונלית אלא מחלה הנובעת מסבל נפשי מודע או בלתי מודע הגורם ל"רתיחה" של מערכת העצבים באיזור. רק טיפול פסיכוסקסולוגי ממוקד מטרה המיועד לריפוי מוחלט של התופעה הוא הטיפול הנכון והיעיל. קשה לי להחליט עבורך האם לרפא כיום תחילה את הוסטבוליטיס בלי לחץ ולאחריו להתחיל בנסיונות להריון או שמא כבר דחוף מאוד להיות בהריון ואז הטיפול יידחה לאחר תקופת ההנקה. להלן שבע כתבות אודות תופעת הוסטבוליטיס בגילאים השונים ושיטת הריפוי: שגעונות הוסטבוליטיס ושתי אחיותיה המרושעות: וולוודוניה ודיספרוניה (כתבה ראשונה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 ריפוי הוסטבוליטיס המשוגעת ואחיותיה המרושעות, וולוודוניה ודיספרוניה (כתבה שניה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 וסטבוליטיס למה זה כואב לי כל כך http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 וסטבוליטיס בגילאי 50-60 פלוס http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=3064966 וסטבוליטיס - הנפש צועקת דרך העריה http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 וסטבוליטיס שלאחר לידה (כתבה ראשונה מתוך שתיים) http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2594192 וסטבוליטיס בעקבות טראומת לידה (כתבה שניה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2597620 חג שמח, כל טוב ובהצלחה, אילנה

אילנה שלום, אני בת 27 ולפני שנים אובחנתי כסובלת מוסטבוליטיס. טופלתי בעבר אצל פזיותרפיסטית לרצפת האגן ואצל פסיכולוגית מומחית. חשוב לציין שהתיאבון המיני שלי בריא מאד וכיום הביטוי היחיד של הבעיה אצלי הוא על ידי כאבים בנרתיק במהלך חדירה. כיום אני בהריון בשבוע 35, והומלץ לי לבצע עיסוי פרינאום לאור חששותיי מחתך. בגלל הכאב בנרתיק בעלי ואני לא מצליחים בשום אופן לבצע את העיסוי כפי שיש לבצעו. הכאבים במהלך העיסוי איומים, אפילו רק בהחדרת אצבע אחת והזזה שלה בתוך הנרתיק. בעלי חושש להמשיך ולבצע בי את העיסוי כדי שלא ייגרם נזק כלשהו. אני אובדת עצות וחוששת מאד מכל מה שמקשר בין הוסטבוליטיס ללידה עצמה ולהחלמה ממנה... האם יש לך עצות או טיפים כלשהם?

פונה יקרה, בשל העובדה שאת סובלת מוסטבוליטיס עליך להבין כי הכאב החזק מקורו בכאב עצבי אך מאחר ואת כרגע בהריון מתקדם אין לתת לך תרופות נגד כאב זה, מה גם שלקיחת התרופות לכשעצמה הניתנות על ידי רופא כאב המבין בעניין (ואין כאלו רבים) אינה מסייעת למיסוך הכאב ללא טיפול פסיכוסקסולוגי המיועד לריפוי הוסטבוליטיס לחלוטין. דבר ראשון הימנעו בשלב זה מן העיסוי. אם תקבלי זריקת אפידורל במהלך הניתוח לא תחווי שום כאב מן החתך ולא תרגישי בו כלל. באשר ליחסי מין הרי הם אסורים לחלוטין לגבי מי שסובלת מוסטבוליטיס עד לאחר סיום הטיפול והריפוי המוחלט. הסיבה לכך היא ראשית בשל הכאב שבחדירה, ושנית כל כאב של חדירה רק מגביר את השתרשותו בתוך הגוף. כיום נותר רק להחמיא לך ולומר כל הכבוד שהיית מסוגלת לקיים חדירה עם וסטבוליטיס חרף הלחץ הכרוך בזה להצליח להרות. אני מאחלת לך סיום הריון נעים ולידה קלה. רק לאחר סיום תקופת האמהות הראשונה יש מקום לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי לפתרון הבעיה. ראוי לציין כי התרופות הניתנות על ידי רופא הכאב אסורות בתקופת ההנקה. אני מפנה אותך לכל המאמרים שלי בנושא הוסטבוליטיס - 7 במספר, ומאחלת לך לידה קלה ומהירה, אמהות מאושרת, שעות לילה מספיקות לשינה ולאחר כל זאת כדאי שתגשי לריפוי מסודר בוסטבוליטיס. שגעונות הוסטבוליטיס ושתי אחיותיה המרושעות: וולוודוניה ודיספרוניה (כתבה ראשונה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 ריפוי הוסטבוליטיס המשוגעת ואחיותיה המרושעות, וולוודוניה ודיספרוניה (כתבה שניה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 וסטבוליטיס למה זה כואב לי כל כך http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 וסטבוליטיס בגילאי 50-60 פלוס http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=3064966 וסטבוליטיס - הנפש צועקת דרך העריה http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 וסטבוליטיס שלאחר לידה (כתבה ראשונה מתוך שתיים) http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2594192 וסטבוליטיס בעקבות טראומת לידה (כתבה שניה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2597620 חג שמח וכל טוב, אילנה

שלום רב אני בת 27 וכבר תקופה ארוכה סובלת מכאבים בנרטיק, תחושת צריבה גירודים וכו'. הלכתי לרופאה גיניקולוגית מומחית והיא אמרה שיש לי וולוודיניה. היא הביאה לי משחה שבעצם "מרדימה" את האזור אבל אני עדיין סובלת ויש עוד המון זמן עד שהתור הבא שלי יגיע. בנתיים אני סובלת מאוד מכאבים, גירודים, עקצוצים כמו שיש לי שריפה נוראית. הכאב מחמיר לפני מחזור ואחרי קיום יחסים. אני אובדת עצות איך לטפל בזה. אני מוגדרת כחולת פיברומאלגיה ויש לי גם מעי רגיז. אני משתדלת ללכת עם בגדים רחבים למטה, ללא מגיני תחתון ובכלל בבית אני בלי תחתונים. הכל כואב כל הזמן. אשמח לקבל עצות איך להרגיע את האזור ולטפל בזה כי אני ממש סובלת. תודה רבה

שירה היקרה, מתוך התסמינים שלך שהם וסטבוליטיס\וולוודוניה, מעי רגיז ופיברומיאלגיה ברור באופן חד משמעי שיש עליו עומס רגשי מן ההווה ומן העבר. לא רק שאת סובלת פיזית וסבל פיזי זה גורם לתסכול עצבנות ואומללות, שהם תגובה טבעית למידת הסבל, אלא שמדובר כאן בסבל רגשי נוסף מן העבר, יתכן משנות הילדות או ההתבגרות - סבל העשוי להיות מודע או בלתי מודע. לגבי וסטבוליטיס אין לרפואה שום פתרון רפואי. העזרקאין שקיבלת חסר ערך (זוהי משחת האלחוש וההרדמה) ואפשר שקיבלת את משחת האמלה. אין חשיבות לסוג משחת ההרדמה שקיבלת - כל משחה שתקבלי, או תרופה מכל סוג שהוא על ידי הגניקולוג תהיה חסרת חשיבות ולא תעזור במאומה. אני מתנצלת על מה שנראה כהתנשאות מצידי וזאת מאחר ואני מומחית בריפוי מוחלט של וסטבוליטיס\וולוודוניה והסיפורים של כל הפציינטיות אודות ההתערבויות הרפואיות השונות הם דומים וזהים, והשורה התחתונה היא שהפציינטית ממשיכה לסבול ואין ישועה. ריפוי מוחלט לתופעה מחייב טיפול פסיכולוגי עמוק הממוקד מטרה בריפוי האיבר כולל טיפול סקסולוגי מקביל על ידי אותה פסיכו-סקסולוגית תוך תרגול בבית של מאמני הנרתיק. הרופאים מפנים היום גם לפיזיותרפיה של רצפת האגן שההקלה המתקבלת ממנה היא חלקית מאד ומעטה, שוב מאחר ואינה נוגעת בצד הפסיכולוגי. אני מפנה אותך לשש כתבות שנכתבו בבלוג שלי אודות ריפוי התופעה. שגעונות הוסטבוליטיס ושתי אחיותיה המרושעות: וולוודוניה ודיספרוניה (כתבה ראשונה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 ריפוי הוסטבוליטיס המשוגעת ואחיותיה המרושעות, וולוודוניה ודיספרוניה (כתבה שניה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 וסטבוליטיס למה זה כואב לי כל כך http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 וסטבוליטיס בגילאי 50-60 פלוס http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=3064966 וסטבוליטיס - הנפש צועקת דרך העריה http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 וסטבוליטיס שלאחר לידה (כתבה ראשונה מתוך שתיים) http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2594192 וסטבוליטיס בעקבות טראומת לידה (כתבה שניה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2597620 מקווה שהדבר יעודד אותך שריפוי הוא אפשרי ועל הדרך יתכן שתהיה גם הקלה בתסמיני המעי הרגיז והפיברומיאלגיה שגם הם מהווים ביטוי לעוררות יתר של מערכת העצבים האוטונומית ה"רותחת" (עליה איננו שולטים). כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום.אשמח לקבל פרטים של המעסה נרתיק המקצועית שאת מכירה.תודה

מירב היקרה, צר לי מאוד, אך מטעמי אתיקה מקצועית אסור לי לעשות פרסום לאנשי מקצוע בכל תחום שהוא. עמך הסליחה, אילנה

שלום אני לא יודעת אם השאלה שלי רלוונטית לפורום זה אני בת 26 וחוץ משני קשרים של כמה חודשים לא היה לי בן זוג קבוע. אני מקיימת יחסי מין מדי כמה חודשים עם בן זוג שונה …. כמעט ואחרי כל יחסי מין מתפתח לי משהו באזור איבר המין, או פטריה, או גרד בלתי נסבל או שריפה במתן שתן. הלכתי כמה פעמים לגיניקולגית וקיבלתי פעמיים אנטיביוטיקה לטיפול הפטריה ופעם אחת גם התגלה לי מחלת מין שאני כרגע לא זוכרת את שמה אבל נאמר לי שהיא רק יכולה לפגוע בפוריות שלי אם אני לא מטפלת בזה וקיבלתי אנטיביוטיקה ל10 ימים. כל הבעיות אלה מלוות גם בהרבה מאוד הפרשות צהובות וסמיכות לתקופה של שבוע-שבועיים לאחר קיום יחסי המין. יחסי המין עצמם (חוץ מעם בן זוג אחד) תמיד נגמרים בכאב באיבר המין שלי. כמעט לא קורה שאני נהנית מהאקט. בעיקר מיואשת כבר מהכאב שמורגש כמעט מההתחלה ועד שאני לא יכולה לסבול יותר. ולאחר מכן מגרד לי, שורף לי ויש לי הרבה הפרשות במשך כמה ימים. דיווחתי לגנינקולגית שלי שמדובר בבעיה שחוזרת על עצמה ולא קיבלתי מענה חוץ מאנטיביוטיקה לאותה תקופה. מה עוד אני יכולה לעשות ולמה זה קורה לי שוב ושוב? תודה!

סיון היקרה, אכן פנית למדור הנכון, וטוב עשית שפנית אלינו. הייתי מפרידה את התשובה לשני חלקים: 1. תגובות שלאחר יחסי המין. 2. התחושות במהלך יחסי המין, כלומר בחדירה. נתחיל דווקא בסעיף הראשון. למעשה גופך "משדר התנגדות" ליחסי מין לאחר שהתקיימו, וזאת באופן שהוא פשוט גורם לך צרות מסוג זה או אחר. כמות הצרות שהנרתיק וסביבתו יכולים ליצור היא די מרובה, כגון: דלקת בשלפוחית השתן, דלקת זיהומית בנרתיק, פטרות נרתיקיות או כל מחלה גניקולוגית אחרת המאובחנת על ידי הגניקולוג ואמורה להיות מטופלת על ידו. מצד אחד טוב שיש רופא גניקולוג לפנות אליה בעת צרה, אך מצד שני זה מאוד מתסכל שלאחר כל קיום של יחסי מין מופיעה צרה בצורה זו או אחרת. באופן נורמטיבי אין הדבר אמור להיות כך. אישה אינה אמורה לסבול לאחר קיום יחסי מין ולקבל תרופות נגד התסמין שהתעורר לצערה. 2. הבעיה השניה אליה את מתייחסת הינה הכאב במהלך יחסי המין, ככל הנראה בזמן החדירה. העובדה שאינך מקיימת יחסי מין באופן רציף אינה מחייבת לחלוטין על פניו בעיה של כאב. נרתיק של אישה אינו מעלה חלודה או קורי עכביש אם לא משתמשים בו לעתים תכופות ואין שום סיבה להיווצרות בעיית חדירה גם אם זו מתרחשת בתדירות נמוכה. הנרתיק אינו אמור להיות בשימוש קבוע כדי להיות כשיר לחדירה, בטח לא בגיל צעיר כשלך. מה שאת מתלוננת עליו ככואב\שורף\מעקצץ\מגרד, עד כדי אי יכולת לשאת יותר את התחושה, בין אם זה בפתח הנרתיק, בין אם זה בתוך הנרתיק ובין אם זה בשפתיים הקטנות, נשמע כמו הספקטרום של וסטבוליטיס - דיספרוניה וולוודוניה. תלונותיך מצביעות על קיומה של תסמונת זו אך כמובן שאין אני האדם המוסמך לבדוק אותך באופן גניקולוגי כדי לאשר זאת. מומלץ לגשת לרופאה גניקולוגית המומחית באבחון וסטבוליטיס ולקבל את האבחנה המתאימה. לאחר קבלת האבחנה נראה לי שאת חייבת לטפל לא רק בוסטבוליטיס, אם אכן תקבלי את האישור הגניקולוגי לכך, אלא בכל המערכת הפסיכולוגית האנטי-מינית של גופך. טיפול נקודתי לוסטבוליטיס לא יהיה נכון ולא ישיג את המטרה הכוללת של עמדה אנטי-מינית מודעת או לא מודעת אשר בהתאם לה את סובלת הן במהלך יחסי המין והן לאחריהם. בשום פנים ואופן אל תקבלי טיפול טכני של פיזיותרפיה לרצפת האגן, שכן הבעיה שאת מציגה הרבה יותר כוללנית ומדברת גם על תסמונות של פוסט יחסי מין. אני נותנת לך לינקים לכתבות אודות תסמונות החדירה מהן את סובלת. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 כל טוב ובהצלה, אילנה

שלום אני גם סובלת מאותם תסמינים אובחנתי עם דלקת במבוא הנרתיק וקיבלתי טיפול מקומי אבל התסמינים האלה הופיעו גם אחרי הפסקה ארוכה בקיום יחסי מין . האם זה עדיין מתקשר לאסוציאציות שלי לקיום יחסים? תודה

שלום, אני סובלת מוסטיבוליטיס ואני משתמשת במרחיבים מדיי פעם, הפעם השתמשתי גם במרחיב האחרון, הצלחתי למרות שהכאבתי לעצמי הכנסתי ואז כשהוצאתי את המרחיב גיליתי על זה דם, גם קצת על הכניסה בנרתיק, אני לא יודעת בדיוק מה זה אומר, ייתכן שבאמת פצעתי את עצמי קצת יותר מדיי או שכל הזמן הזה קרום הבתולין שלי היה שמה וככה התבטא הוסטבוליטיס? תודה ויום טוב

פונה יקרה, בואי נעשה הפרדה בין החדרת המרחיב הגדול בו עשית שימוש ובין הופעת הדם. יש אפשרות שאולי בקעת את קרום הבתולין למרות ששימוש במרחיבים גורם לפקיעת קרום הבתולין בגודל מרחיב הרבה יותר קטן מאשר המקסימלי. כך שאין לי מושג ממה הדימום ואני ממליצה למהר ולגשת לבדיקה גניקולוגית בכל נושא של דימום נרתיקי. יכולות להיות סיבות רבות לדימום נרתיקי ועל הרופא אכן לגלות את המקור והסיבה. באשר לעניין החדרת המרחיב הייתי מעזה לומר שאולי יש כאן טעות בשימוש שאת עושה במרחיבים. יש להשתמש בהם בהתאם להדרכה סקסולוגית צמודה: יש להחדיר מדי יום בהתאם למידה המתאימה לשלב הטיפולי, ועיקר העיקרים שאין להחדיר שום דיאלטור (מרחיב) כאשר הוא גורם לכאב. משמעות הדבר כי אם את מתאמנת בדיאלטורים עליך להחדיר בשלב הנוכחי גודל שאינו גורם לך לכאב לחלוטין ורק ממנו להמשיך ולעלות לעוביים הבאים. כך או כך אינני יודעת מי מדריך אותך ומי עוקב אחרי הטיפול כך שמעבר לכך אינני רוצה להתערב. אני נותנת לך לינק לכתבות אודות הטיפול בוסטבוליטיס. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום,המליצו לי לעשות עיסוי של הנרתיק עם שמן שקדים, אני קניתי שמן שקדים מתוקים ולא רשום על הבקבוק בכישה קרה, האם הוא מתאים לעיסוי? האם יכול לגרום לפטריה או דלקת?

עדי היקרה, איני יודעת מדוע ולמה המליצו לך על עיסוי הנרתיק בשמן שקדים. האם את לפני לידה? האם עיסוי זה מיועד לרכך את הנרתיק בתהליך של הריון וטרום לידה? האם המליצו לך כי את סובלת מוגיניסמוס? האם המליצו לך כי את סובלת מוסטבוליטיס? מי היה הממליץ, ולמה הוא נתן המלצה זו? כל מה שאני יכולה לומר הוא, שלגבי התופעות של וגיניסמוס ו-וסטבוליטיס אין כל סיוע לתופעה המתקבלת משימוש בשמן שקדים. השימוש בשמן אינו רלוונטי לתופעה. בדרך כלל שמן שקדים בכבישה קרה משמש את המעסים של הגוף על פי שיטות העיסוי השונות וכן את הרפלקסולוגים. לגבי הנרתיק, לא נהוג להשתמש בשימון שיש בו מתיקות (אפילו לשם החדרה כאשר יש יובש נרתיקי מסוים מומלץ להשתמש בשמן קלנדולה בכבישה קרה או בשמן קלנדולה לתינוקות), מאחר והמתיקות עלולה ליצור תגובה של פטרתיות. לגבי זיהומים אינני בקיאה. אני ממליצה שתשאלי שאלות אלו את מי שהמליץ לך על השמן, וכן את יכולה להפנות את השאלה לגניקולוגיות באתר. לסיכום, אין להשתמש בשמן מתוק או ריחני (בישום חיצוני כלשהו) בתוך הנרתיק או סביבו. בנוסף, אין עיסוי בשמן כלשהו רלוונטי להתמודדות הטיפולית עם וסטבוליטיס או וגיניסמוס. פרט לכך אין כל מידע על הרקע והסיבות בשלהן קיבלת שמן זה. להלן לינק לכתבות בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2411427 כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום יש לי בעיה קצת מוזרה, אני כבת 60 וכל חיי הייתי חתולת מין ואוהבת סקס, לפני כשנתיים בעלי נעדר מהארץ כשנה לרגל שליחות, כאשר חזר לארץ חווית כאבים עזים בחדירה ולא נתתי לו לחדור אלי מחמת הכאבים, חשבתי שזה זמני בגלל שלא היה לי מין כשנה אבל הכאבים נמשכים עד היום ואין אפשרות לחדירה, המעניין הוא שאין לי בעיה וכאבים כאשר בעלי מכניס אצבעות לתוכי, בעלי הביא משחת עזרקאין וגם זה לא עזר להורדת הכאבים, מאז אני מאוננת לו לסיפוקו אבל אני מאוד מתוסקלת, מה קורה כאן? אודה לך אם תייעצי לי על פתרון לבעיה...

פונה יקרה, משחת העזרקאין היא "פלא רפואי" מסתורי שעד היום לא הצלחתי לעמוד על יתרונותיו. היא ניתנת על ידי גניקולוגים לנשים הסובלות מכאבים בחדירה ועד היום לא שמעתי, ולו על מקרה אחד שאכן היא הועילה לאישה כלשהי הסובלת מוסטבוליטיס. כאן עולה השאלה של האבחון הרפואי ממה את סובלת. לשם אבחון רפואי של התופעה יש קודם כל, ובראש ובראשונה לפנות לאבחון גניקולוגי. מן הראוי להדגיש בצורה מאוד ברורה ונחרצת כי רבים הם הגניקולוגים ש*אינם* יודעים לאבחן וסטבוליטיס, מאחר ולעתים תכופות אין לכך סימנים ראייתיים. הוסטבוליטיס יכול להתבטא בכאבים סביב פתח הנרתיק או ממש בתחילתו - כאבים הנוצרים למגע קל מאוד של אצבע הזרת בנקודות ההיקף של פתח הנרתיק. לעתים, הכאב אינו ממש בפתח אלא דווקא יותר עמוק. כך או כך הדבר מחייב אבחון רפואי. במידה ואובחנת כסובלת מוסטבוליטיס, עליך לדעת שלושה עקרונות בסיסיים: 1. זוהי תסמונת גוף-נפש שמקורה בעצבוב יתר של מערכת העצבים האוטונומית. לפיכך גם אין רואים בעין בהכרח תסמין כלשהו. 2. מהיות התסמונת תולדה של מערכת עצבים שיצאה מאיזון, הרי שכל המשחות הידועות ברפואה כיום או תרופות מכל סוג שהוא, רפואיות, טבעיות, נטורופתיות וכו', אינן מסייעות ואינן עוזרות. 3. אין לקיים בשום פנים ואופן יחסי מין של חדירה כל זמן שקיים הוסטבוליטיס. הנסיון המצטבר שלי עם התסמונת מצביע על כך שהוסטבוליטיס יכול להופיע בכל גיל ובכל שלב בחיים!!! אין זו רק מחלה של צעירות כפי שחשבו בהתחלה. במקרה שלך יש לטפל כבכל מקרה אחר של וסטבוליטיס: כלומר, להבין את הרקע הנפשי אשר יצר מצוקה המתבטאת כיום בצורת וסטבוליטיס. יתכן ופרידה של שנה מבן זוגך העלתה בתוכך באופן מודע או לא מודע משקעים שונים, ואולי, לא נעים להגיד, דווקא הפגישה המחודשת איתו היא זו שגרמה להפרת האיזון. כך או כך מעורב כאן רכיב נפשי אותו יש לאבחן באופן פסיכולוגי ואיתו יש להתמודד ברמה של טיפול פסיכו-סקסולוגי. במקביל לעבודה הפסיכולוגית, ככל וסטבוליטיס, יש לעשות תרגול התנהגותי במאמני הנרתיק - טיפול של שתי דקות מדי יום בבית. מצורפים בזאת לינקים לכתבות אודות וסטבוליטיס ואני מקווה שהן תרחבנה את הבנתך בנושא. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 כל טוב ובהצלחה, אילנה

תודה על התשובה אילנה, מאחר ואני בעילום שם אפתח אלייך יותר ובכן, בעת העדרו של בעלי היה לי מגע מיני עם גבר צעיר ממני חד פעמי האם זוהי הבעיה שלי בכאבים, אני פוחדת פחד מוות שזה לא ייודע לבעלי לכן אני גם לא יכולה ללכת לטיפול מה את מציעה לי?

זה כבר כמה חודשים שאני מקיימת יחיס מין עם הבן זוג שלי. בהתחלה שכבנו רק עם קונדום וממש כאב לי בחדירה חשבנו שזה בגלל סוג הקונדום.כבר כחודשיים אני עם גלולות ויש לי כאבים ותושה ששורף לי נורא בפתח הנרתיק בזמן חדירה בצורה בלתי נסבלת. לאחרונה גם בזמן קיום היחסים יש דימום רציני.מה זה יכול להיות ולמי לפנות?

מאי היקרה, ברגע שאת מדברת על דימום הבעיה הופכת להיות חד משמעית בעיה גופנית, שכן דימום פירושו פגיעה ברקמת גוף. יש גם אפשרות שהדימום מקורו בגלולות למניעת הריון. כך או כך ברגע שיש דימום המהלך הראשון במעלה הוא לפנות לבדיקה גניקולוגית מקיפה ולפתור את עניין הדימום. לאחר שתיפתר בעיית הדימום אז ורק אז אם תישאר התופעה של צריבה וכאבים בפתח הנרתיק בעת חדירה, ושוב אני חוזרת ומדגישה, רק בהיעדר דימום, יש אפשרות שמדובר בווסטבוליטיס. להלן לינקים לכתבות: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 בכל מקרה אמליץ לך על חוות דעת נוספת אבחונית ופניה לגניקולוגיות באתר. כל טוב ובהצלחה, אילנה

לאחר קיום יחסי מין ובמיוחד בזמן החדירה נפתח לי מין פצע כזה בפתח הנרתיק התחתון(בעור שקרוב לפי הטבעת, בחיבור בין השפתיים) הוא מדמם, ושורף לי בזמן הסקס. לאחר כמה ימים הוא שוב נסגר ובזמן קיום יחסים שוב נפתח וחוזר חלילה. העניין הזה מאוד מטריד אותי, ומוציא את החשק לסקס . הייתי מספר לא קטן של פעמים אצל רופאת הנשים שלי, שאיבחנה זאת כווסטיבוליטיס ונצנה לי משחות אך הן לא עזרו וממה שקראתי ברשת הסימפטומים אינם מתאימים, אשמח לדעת כיצד ניתן לטפל בבעיה ולאיזה רופא אצטרך לפנות. תודה רבה מראש!

שלומית היקרה, אכן הסימפטומים שאת מתארת של היווצרות פצע ודימום לאחר קיום יחסי מין אינם מסימני הווסטבוליטיס. איני יודעת מהו הדבר ממנו את סובלת אך אין ספק שהתופעה אינה שגרתית וברור שהדבר יוריד את התשוקה המינית. הייתי מציעה לך לפנות לד"ר ליאורה אברמוב לאבחון. אם אין זה וסטבוליטיס ואם אין לרפואה פתרון של תרופה או משחה נגד התופעה הרי במקום שהרפואה אינה יודעת מה לעשות נכנסת פסיכולוגיית גוף-נפש לפעולה. מגוון אינסופי של תופעות גופניות נגרמות בשל מצוקה נפשית. אני מודה שלא נתקלתי עד היום בתופעה המתוארת על ידך, אך במידה והרפואה הקונבנציונלית לא תדע מה לעשות בעניין זה, יש לראות בו תופעה פסיכוסומטית, כלומר תגובה של הגוף, לא מובנת ככל שהיא נשמעת לרפואה, שמקורה במועקה נפשית כלשהי העשויה להיות קשורה ישירות לנושא המיני או גם לא בהכרח. הצעתי היא, שיש למצות את כל האבחנות הרפואיות ואת כל דרכי הטיפול הרפואי המקובל. רק אם לא יביאו לשיפור או להעלמת התופעה אין ברירה אלא לפנות לטיפול גוף-נפש של פסיכולוגיית המעמקים כפי שהדבר נעשה על-ידי בטיפול בוסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלומית, לא להאמין. זה בדיוק אותו סיפור כמו שלי!!! מצאת פתרון לבעיה הזאת??? אני ממש לא יודעת מה הפתרון לבעיה. אם כן בבקשה תעני לי

היי רציתי לדעת אם הצלחת למצוא פתרון לבעיה הזו, בדיוק אותו דבר קורה לי והייתי כבר אצל אינספור רופאים

שלום רב, אני בת 34, לאורך השנים אני סובלת לסירוגין מכאבים בזמן קיום יחסי מין. הכאב הוא בפתח הנרתיק ולעיתים אף שמתי לב למעין שפשופים או קרעים קטנים כך שמן הסתם יש שם התכווצות של השרירים ואני גם מרגישה מתיחה של העור (אולי יש לי יותר מידי עור שם?). חשוב לציין שגם שנים רבות מאוד אני לוקחת גלולות יסמין, האמת בעיקר בשל הנוחות שבקבלת מחזור סדיר מאוד והפחתת תופעות של כאבי מחזור וכד'. היו בני זוג שכאב לי איתם ובני זוג שלא והאמת אני כבר לא זוכרת עם מי לקחתי גלולות ועם מי לא ולמה עם זה כאב לי ועם אחר לא. פניתי לא פעם לרופאת הנשים שלי שלצערי הרב זלזלה בדיווחים שלי על כאבים ואמרה לי פשוט לחשוב שלא כואב לי, דחפה לי כמה משחות שלא עזרו וזהו. לאחרונה אני שומעת שייתכן שהפסקת גלולות (דווקא אלה במינון הנמוך כמו יסמים למשל) יכולה להפסיק את התופעה הזאת של הכאבים. האם זה בולשיט ובכלל אין קשר? או ששווה לנסות?

מירה היקרה, ראשית העובדה שכואב לך לסירוגין עם בני זוג שונים בפתח הנרתיק יכולה לרמוז על וסטבוליטיס סלקטיבי. ראשית עליך לקבל אבחון של וסטבוליטיס אצל גניקולוגית המומחית לאבחון התופעה שכן רבים מבין רופאי הנשים אינם יודעים לאבחן זאת ולפיכך מייחסים את הכאב לדמיון הפורה של הפציינטיות ובכך רק גורמים להן עוול והחרפה במצב. הסלקטיביות עם מי כן ועם מי לא יכולה להיות תלויה בקשר הרגשי לבן הזוג, במידת הרצינות שבקשר, וכמו כן בעובי איבר המין של הגבר - איבר מין עבה בהחלט עשוי ליצור כאב אותו לא ייצור איבר מין דק יחסית. באשר לגלולות היסמין, כמו כל שאר הגלולת למניעת הריון הן משפיעות במידה מסוימת על הורדת התשוקה המינית. קיימים דיווחים של בנות שהפסקה של נטילת הגלולות הקלה על הכאב במידה ומדובר בוסטבוליטיס - יתכן בגלל הגברת התשוקה המינית ויתכן בגלל מנגנון פיזיולוגי אחר אשר אינני יודעת להסבירו, כך ששורה תחתונה הפסקת היסמין איננה בהכרח בולשיט והדבר עשוי לסייע. כך או כך, דאגי לאמצעי מניעה אחר הולם ולשם כך כדאי להתייעץ עם רופאת הנשים. אני מצרפת לך לינק לשלוש הכתבות בנושא וסטבוליטיס - המקרה שלך הוא וסטבוליטיס (ככל הנראה) של פתח הנרתיק בלבד אך תוכן הכתבות והסבר הרקע לתופעה רלוונטי כמובן גם לכאבים בפתח הנרתיק. להערכתי אין כאן שאלה פיזית של עודף עור, ולו רק בגלל העובדה שרופאת הנשים שבדקה אותך לא מצאה בך כל פגם גופני - כלומר שאם זה הוא וסטבוליטיס הוא סמוי מן העין, כמו שאופייני לו, ומקורו בעצבוב יתר שאינו נראה לעין. השבוע התפרסמה בבלוג שלי כתבה על וסטבוליטיס לאחר טראומת לידה, אולי זה יעניין אותך וכמו כן אני מצרפת לינק לשלוש הכתבות בנושא. וסטבוליטיס לאחר לידה: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2597620&r=1 הכתבות: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 כל טוב ובהצלחה, אילנה

וסטיבוליטיס. אפילו התווכחתי איתו שאני חושבת שכן יש לי וסטיבוליטיס אבל הוא אמר לי שהוא בטוח שזה לא העניין לאחר שבדק אותי. מה שהוא כן מצא זה איזור בפתח הנרתיק בו יש שפשוף ושריטות כתוצאה מפציעה שחוויתי לאחרונה בקיום יחסי מין (וזה המקום הנקודתי שכואב לי ולא מקום אחר בפות), בנוסף אמר לי שיש לי מבנה מסוים בו העור באיבר המין שלי נמתח בזמן שאיבר המין הגברי יוצא ממני וזה עלול לגרום לשפשוף ופציעות. הוא נתן לי מספר הנחיות על מנת להגיע לריפוי של המקום. זוהי פציעה שאני סוחבת כבר כמה שנים והיא משום מה חוזרת לי לפעמים והנה גם עם הפרטנר הנוכחי זה קרה. מדוע קורה שהנרתיק נפצע כך? ואיך אפשר למנוע שדבר זה יקרה בשנית? האם זה בכל זאת וסטיבוליטיס?

שלום, הנני בת 30. אני סובלת מוסטיבוליטיס כבר כמעט שנתיים (לפני כן לא הייתה לי כל בעיה לקיים יחסי מין). ניסיתי הכל חוץ מניתוח. יש לי בן זוג קבוע וכפי שברור לכל הפונות העניין לא פשוט בכלל. החשק המיני במצב גרוע ואני אפילו מפחדת שבלתי הפיך. אני מעוניינת לפנות לסקסולוגית או פסיכותראפיסטית מומחית בנושא אך לא מצליחה למצוא המלצות. אשמח אם תוכלי להמליץ לי על מישהי באיזור צפון- עדיפןץ לגליל מערבי. תודה

פונה יקרה, ראשית הייתי ממליצה מאוד להימנע מניתוח בשל כל הסיבות המפורטות בכתבות על וסטבוליטיס אותן אני מצרפת לתשובה זו. באזור חיפה קיימת מגמה חזקה מאוד של המלצה על ניתוח וסטבוליטיס, בלי לנקוט בשמות המנתחים או שמות בתי החולים. מגמה זו פחותה יותר בשאר אזורי הארץ. העובדה שהחשק המיני שלך בירידה היא ברורה לחלוטין מאחר וכאשר יש כאב, הרי הדבר משפיע על צניחת התשוקה. למעשה, זוהי שאלת הביצה והתרנגולת - בטיפול פסיכוסקסולוגי בוסטבוליטיס, מסתבר כי קודם להופעתו התחילה כבר ירידה בתשוקה המינית והיא זו שהוליכה בסופו של דבר להופעת הוסטבוליטס ושהוא מצידו תורם עוד יותר להורדת התשוקה. כך מתקיים מעגל קסמים בין אבדן התשוקה המינית לבין הוסטבוליטיס כאשר האחד מזין את השני. כמו כן, מומלץ לך שלא תעשי שימוש בדיאטה דלת אוקסילטים שאף היא חסרת השפעה לחלוטין על הוסטבוליטיס. חפשי באיזור הצפון פסיכולוגית קלינית בעלת הכשרה בסקסולוגיה או עובדת סוציאלית קלינית בעלת הכשרה בסקסולוגיה. באיזור הצפון תוצע לך פיזיותרפיה של רצפת האגן, תוך שימוש במאמני נרתיק. זוהי עזרה חלקית בלבד, והקפידי לא להשתמש במאמנים כאשר את חווה כאב בזמן החדרתם. כאמור עליך לחפש פסיכוסקסולוגית באיזור הצפון - אישית אינני יודעת שם ספציפי. אני ממליצה לך לקרוא את הכתבות בעיון רב ולא לרפרף עליהן בלבד. http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום אני בת 33. בזמן ההריון ומאז הלידה (הילד כבר בן שנתיים)פשוט נעלם לי החשק המיני. האם זה יכול להיות חוסר איזון הורמונלי? איך בודקים את זה?

דנה היקרה, 1. לגבי האיזון ההורמונלי עליך לפנות לרופא הנשים שלך ובדיקת דם פשוטה תגלה מהו המאזן ההורמונלי בגופך. כמו כן יש להביא בחשבון האם את נוטלת גלולות למניעת הריון שכן עבור חלק מהנשים, וחלק לא מבוטל כלל, מורידות הגלולות את התשוקה המינית. 2. בהנחה שהאיזון ההורמונלי תקין מן הראוי לדעת כי הרבה נשים לאחר לידה חוות ירידה בתשוקה המינית. מקורו של הדבר בסיבות פסיכולוגיות והמשמעות של ההיקשרות לילד\ה הקטנים ומיקוד תשומת הלב והרגשות בו. במקביל חלים תהליכים נוספים במנגנונים הנפשיים והם עשויים להשפיע במידה ניכרת על התשוקה המינית. בהנחה שהתופעה אצלך איננה הורמונלית הרי שיהיה עליך לפנות, במידה וברצונך לשנות את המצב, לטיפול פסיכוסקסולוגי אצל פסיכולוג קליני על מנת להבין את השינוי במיקוד הרגשות וההנאות הפסיכופיזיולוגיות שחלו אצלך. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום, אנחנו זוג בשנות ה-50. אישתי סובלת מויסטיבוליטיס מאז נערותה. מזה מספר שנים יש לי מאהבת (קבועה). שמתי לב שלאחר כל פעם שאני מבלה עם האחרת, למרות שיכולים לחלוף מספר ימים עד לקיום יחסים עם אישתי, היא מקבלת התקף. אני אוהב את אישתי ולא רוצה שתסבול. האם יתכן שאחת מעבירה (דרכי) לשניה פטריב או חידק המעוררים התקף? האם ישנה דרך להמנע (פרט לקונדום) מהעברת הזיהום? ניסיתי שמנים ארומתרפיים אולם אלה לא עזרו. אודה לתשובתכם הרצינית.

ישראל היקר, ראשית אני תמהה על ההערה שאתה מבקש תשובה רצינית. האם עולה בדעתך שהתשובות בפורום הן לעתים שטחיות מדי או בלתי ראויות? איני מבינה את הצורך לביקורתיות שהיא טרום זמנה. אשתך סובלת מוסטבוליטיס מזה 30 שנה. הדבר היחידי שניתן לומר על כך, שזהו סבל ארוך מאוד ומיותר שכן וסטבוליטיס היא תסמונת הניתנת בהחלט לריפוי. 1. http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 2. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 3. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 במקרה הנוכחי שלכם מאחר ויש לך מאהבת קבועה שאני מניחה שבאופן כלשהו, מודע או לא מודע, אשתך חשה בזאת. קיים חשש שהוסטבוליטיס, שהינו מחלה מבוססת כעס ואכזבה מבחינת הרקע הנפשי לכך, יהיה קשור גם ביחס בינך לבין אשתך. במידה וקיים מידע לאשתך או תחושה שיש לך אישה נוספת, או שהיו נשים נוספות בעבר, יש להניח כי מטען הכעס שלה כלפיך הוא משמעותי והדבר יקשה מאוד על ריפוי הצד הנפשי היוצר את הוסטבוליטיס. אתה מדבר על "התקף" אותו מקבלת אשתך כאשר ברצונך לשכב איתה. המילה "התקף" אינה ברורה לחלוטין - התקף של מה היא מקבלת? אם רוצים תשובה רצינית יש צורך לתת נתונים מספקים ורציניים. האם היא מקבלת התקף של חרדה? האם התקף של כעס? האם היא מקבלת התקף של פטרת נרתיקית או של זיהום חיידקי נרתיקי? מאחר ואתה טוען שאתה משתמש בקונדום עם המאהבת לא ברור מדוע דווקא אחרי מפגש שלך עם המאהבת מקבלת אשתך התקף שמהותו איננה ברורה לנו מן המידע שנתת. אם כוונתך להתפרצות של תסמינים נרתיקיים אצל אשתך יש להניח שאולי קיימת כאן ידיעה כלשהי בדבר הקשר חוץ הנישואין שלך. אם ברצונך להימנע מהעברת נגעים נרתיקיים מאישה אחת לשניה הרי התשובה באופן חד משמעי, ואתה יודע זאת, היא להשתמש בקונדום. יחד עם זאת, אתה מדבר על מקרה וסטבוליטיס של אשתך, כך שלא ברור לי כלל מה הקשר בין ההתקפים (שלא ברור מה הם) של אשתך לבין העובדה שכבר 30 שנה ארוכות ומיותרות היא סובלת מוסטבוליטיס ואיננה מקבלת את הטיפול הראוי והנדרש לשם כך. אינני יודעת אם יחסיך מחוץ לנישואין הם בהסכמה של אשתך והאם לשם ריפוי אשתך, במידת הצורך, תהיה מוכן לוותר על יחסים מחוץ לנישואין. כל אלו הם שיקולים רציניים אותם יש להביא בחשבון במקרה מורכב זה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אחרי בדיקות חוזרות אצל רופא נשים הוא טוען שהצריבה בעת חדירה היא יובש של הנרתיק בגלל חוסר הורמונלי. אז למה גם וזלין וקרם מתאים לא גורמים הקלה? התחושה שיש שם סוג של פטריה סמויה או דלקת שנוצרה עם השנים מה התרופה המטפלת בכך? קראתי את העצות של הטיפול המשולב... וברור לי שיש לברר אצל סקסולוג ורופא נשים, אך להפתעתי אין אצל הרופא מספיק חקרנות ורצון לתת מענה של ממש. באופן שיוכל לעשות אבחנה מדוייקת. אציין שגילי הוא 63. בתודה מראש על תשובה לילך

פונה יקרה, בגיל 63 אם אינך לוקחת טיפול הורמונאלי חלופי קיימת אפשרות סבירה ליובש נרתיקי. לשם כך ניתן להשתמש במשחה הורמונאלית אובסטין או כל משחה הורמונאלית אחרת אותה אמור לספק הגניקולוג. בנוסף אם מדובר ביובש נרתיקי ניתן להשתמש במסככי נרתיק הנמכרים ללא מרשם. להמלצתי כדאי להשתמש בשמן תינוקות ג'ונסון שהוא דק, עדין והיפואלרגי היכול לשמן היטב את האיזור הן כאשר את משמנת את הנרתיק והן כאשר הגבר משמן את איבר מינו. בקשר לזיהומים או פטרת תפקיד הגניקולוג לערוך את כל הבדיקות ואין זה תפקיד הסקסולוג. אם אינך סומכת על הגניקולוג שלך כדאי להחליף רופא על מנת לוודא שאכן אין מדובר לא בדלקת ולא בפטרת. קיימים מקרים נדירים של הופעת וסטבוליטיס בגיל שלאחר 50, יש לי מספר מטופלות כאלה והדבר קשור לעיתים למצב רגשי של תרעומת, כעס ואכזבה מבן הזוג, בין אם זה בן זוג קבוע של שנים ובין אם מדובר בבן זוג חדש יחסית. מכל מקום אבחון וסטבוליטיס נעשה רק לאחר שנשללו כל האפשרויות הגופניות האחרות כגון זיהום ופטרת והוא נעשה על ידי גניקולוגיות המומחיות באבחון הוסטבוליטיס שכן לעיתים קרובות התופעה אינה נראית לעין. אני ממליצה לחזור על כל הבדיקות שנעשו אצל רופא חדש ורק אז לפנות לאבחון הוסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אני בת 31. לראשונה שמעתי את המושג וסטיבוליטיס לפני כשנה וחצי (היה לי ניסיון לא ממש טוב עם גניקולוגים שכל השנים אמרו לי שאין לי כלום). מה שלא נאמר לי זה עניין הטיפול הסקסולוגי פסיכולוגי. נאמר לי רק שאני יכולה לנסות לישון בלי תחתונים ולהקפיד על תחתוני כותנה ביום ואולי זה יעזור קצת. נחמד לדעת שיש תקווה. מההודעות עליהן עברתי, אני רואה שבדרך כלל זו בעיה שצצה פתאם וכל הזמן נאמר להימנע מחדירה בזמן שזה עוד קיים. מה עם מישהי כמוני שסבלה מזה מההתחלה? כבר עם החבר הראשון בגיל 16. מלעבור על פורום זה אני יכולה להצביע בקלות על הגור(מי)ם הפסיכולוגי/ים. בינתיים לאורך השנים למדתי לקיים יחסי מין (לא שאי פעם היו הרבה מהם) רק לאחר שתיית אלכוהול ולהוסיף חומר סיכה (ועדיף מישהו לא מאד גדול). סליחה, לשאלות: 1) האם יש גם קשר לביוץ כואב (לפחות אני חושבת שזה הביוץ שכואב)? 2) עד כמה זה קריטי להימנע מחדירה עד לפתירת הבעיה? האמת היא שלמרות שאיני יודעת עדיין כמה זה עולה, אני מנחשת שזה לא ריאלי לי כרגע(היו לי הוצאות מאד מאד כבדות בחצי השנה האחרונה). אפשר להימנע רק במהלך הטיפול כאשר סופסוף יתחיל?

פונה יקרה, ראשית ברצוני להתייחס לעניין התחתונים. שינה ללא תחתונים כדי לאוורר את איזור איבר המין ולבוש של תחתוני כותנה בלבד אין לו שום קשר, אבל שום קשר, לעניין הוסטבוליטיס. כן יש לו קשר לעניין פטרת הנרתיק. נשים הסובלות מפטרת נרתיק עבורן זוהי המלצה הגיונית כמו גם ההמלצה להימנע מלשים מגיני תחתון כי הרעיון הכללי הוא לא ליצור מצב של תרבית לפטרת הנמצאת ממילא בנרתיק ומגן תחתון או תחתון שאינם מכותנה גורם למניעה של איוורור האיזור וכתוצאה מכך יוצר תשתית להיווצרות תרבית של פטרת. נשים הבאות לטיפול וסטבוליטיס אכן מקבלות את העצה הזו משום שבמהלך הטיפול הן עלולות ללקות מדי פעם בפטרת הנרתיק. זו הסיבה היחידה לכך ולא עצם ריפוי כלשהו של הוסטבוליטיס. להלן לינק לשלוש הכתבות על וסטבוליטיס: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2061508 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2411427 עכשיו בקשר לשאלתך אודות חדירה, ההמלצה להימנע מחדירה כל עוד יש וסטבוליטיס היא המלצה גורפת לא רק במהלך הטיפול וזאת משתי הסיבות הבאות: 1. מאחר וחדירה גורמת לכאב כאב הרבה פעמים משפיע על ירידה בתשוקה המינית כך שתופעת המשנה המתלווה לכך היא ירידה עד כדי אבדן תשוקה מינית. 2. ככל שמכאיבים יותר לגוף באיזור הערייה כך לומד "הגוף" כלומר המוח או מערכת העצבים באיזור הגורמת לכאב של עצבוב יתר שחדירה יוצרת כאב ולפיכך מעמיקה תופעת הכאב ומשתרשת יותר בגוף, כלומר יוצרת טראומה המשכית. אכן הטיפול אינו זול יחסית, גם לא יקר במיוחד, אך הכל עניין של מידתיות ביחס ליכולת הכספית האישית. אם אינך מסוגלת כלכלית כרגע לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי עלייך לקבל את ההחלטות בנוגע לחדירה על פי שיקול דעתך ולפי מה שנראה לך מתאים יותר במצבך הנוכחי. את הינך אדון לעצמך ולגורלך וקבלי את החלטותייך לפי התוצאה שהיא המיטבית עבורך. באשר לשאלתך אודות הביוץ אינני יודעת לומר בוודאות, אינני שוללת זאת וגם אינני יכולה לאשר בצורה נחרצת. סביר להניח שאם בביוץ את רגישה יותר ומערכת העצבים האוטונומית היא מעוררת יותר ייתכן בהחלט שגם אז יכאב יותר בחדירה. אך מאחר ואין לי מספיק מקרים שאני יכולה להגיד זאת בוודאות הסתמכי על נסיונך האישי בעניין. אפשר גם להפנות שאלה לגניקילוגיות באתר על התגברות כאבי וסטבוליטיס בזמן ביוץ. כל טוב ובהצלחה, אילנה

היי, אני בת 21, חיילת. בשנה האחרונה (אפילו קצת יותר) כואב לי מאד לקיים יחסי מין עם בן זוגי מיזה 4 שנים. בזמן החדירה – בתחילתה, במהלכה ובסופה.. בכל רגע נתון כואב לי מאד. אני מרגישה שמשהו שורף וצורב באיבר מיני. גם בפתח הנרתיק וגם בתוכו. כשעוד לא הייתי חיילת ביקרתי רבות אצל רופא הנשים שלי, נעשו לי בדיקות פאפ והכל היה תקין. היה חשד לויסטבוליסיס ולכן הייתי עושה בדיקות פאפ כל חצי שנה, והכל היה תקין. אחרי שחזרתי שוב ושוב בטענות חוזרות ונישנות על כאבים איומים – ולעיתים גם היה יוצא לי מעט דם לאחר קיום יחסי מין (עד היום) – הרופא אמר שאולי זה לא ויסטבוליסיס וחשב אולי זה פטריה, הוא לקח דגימה מצוואר הרחם שחזרה תקינה והכל היה בסדר, הוא אפילו נתן לי טיפול של משחות ונרות להחדרה בנרתיק. כל ניסיונות טיפול אלו לא הצליחו. כבר היה מאוחר מידי והתגייסתי לצבא, ואני ממש סובלת מכאבים בזמן קיום יחסי מין. אנחנו מאד מתוסכלים מכך... הכאב כל כך חזק שלעיתים אני פורצת בבכי ולא מצליחה לסבול את זה ולספוג את זה. איני חשה ביטחון ללכת לרופא או רופאת נשים צבאית. ניסיתי ופשוט מהיחס המזלזל לא חזרתי. כנ"ל לגבי רופאת נשים אזרחית שעובדת עם הצבא. אני מרגישה חוסר ביטחון מוחלט, ואני מאד מתוסכלת. אני רואה ומרגישה כמה בן זוגי מודאג וזה קשה מאד המצב הזה, אני מפחדת שהוא יחשוב שאני לא נמשכת אליו וזה ממש לא נכון, הכאב חזק מכדי שאחשוב וארצה ושתהיה לי תשוקה מינית לקיים יחסי מין. לפנות כרגע לסקסולוגית לא אפשרי מבחינתו – בגלל הצבא שלא מתאפשר לנו מבחינת זמן ותקציב. מה אפשר לעשות, אשמח לכל עצה אפשרית שתתאפשר לנו בזמן הצבא.

פונה יקרה, ראשית צר לי מאוד על הסבל שאת עוברת ועל הטיפול הרפואי הלא רלוונטי שגם אופייני כאשר מדובר בוסטבוליטיס. אין שום קשר בין בדיקת הפאפ לבין הכאבים העזים שאת חווה אשר לפי כל התיאורים אכן מעידים על וסטבוליטיס וכן על דיספרוניה (וסטבוליטיס מתבטא בכל התסמינים שתיארת בפתח הנרתיק ודיספרוניה מתבטאת בכל התסמינים שתיארת בתוך הנרתיק). אני נותנת לך לינק לכתבות בנושא המתארות את התופעות ואני מקווה שיהיה לך הפנאי, הריכוז והעניין לקרוא ולהבין מה שיטת הריפוי הנדרשת. הבה נסכם את שעלייך לעשות בשלב הנוכחי: 1. להפסיק לקיים יחסי מין המלווים בחדירה עם בן זוגך. אפשר להתעלס הדדית ולהגיע לאורגזמה אך בשום צורה ואופן לא לגעת בפתח הנרתיק, לא באצבעות היד, לא בפה וכמובן לא באמצעות איבר המין. 2. אין כיום שום תרופה או משחה גניקולוגית או כדור או זריקה המרפא וסטבוליטיס. כך שאך טבעי שכל מה שתקבלי על ידי גניקולוגים לא ישא פרי ולא ירפא מאומה. 3. הרבה גניקולוגים אינם יודעים לאבחן וסטבוליטיס מאחר ולא בהכרח נראה לעין שינוי באיזור הכואב, הכאב הוא פנימי ועצבי. 4. לכל היותר מי שאכן ידע לאבחן וסטבוליטיס יציע לך לשימוש משח אלחוש כגון עזרקאין, המשחה לא רק שאינה יעילה אלא שפסיכולוגית היא מגבירה את התופעה, ולא כאן המקום להסביר מדוע. 5. הטיפול בוסטבוליטיס הינו פרטני, כלומר טיפול לאישה בלבד. לכל אורך הטיפול אין צורך בשיתופו של בן הזוג. שיתוף בן הזוג הוא ממש בסוף הטיפול, לאחר ההחלמה. 6. גניקולוגים היודעים לאבחן וסטבוליטיס יציעו לך שתי אופציות כדלקמן: הראשונה היא ניתוח של פתח הנרתיק, לו אני מתנגדת מכל וכל. מה גם שהכאב שלך גם פנימי כך שהרבה הקלה לא תחווי מכך. שנית גניקולוגים יפנו אותך לפיזיותרפיה של רצפת האגן שהיא תהליך טכני המיועד להגמשה והתגמשות של שרירי הנרתיק. גם כאן ההשפעה על ריפוי הוסטבוליטיס היא מועטה. 7. הריפוי של וסטבוליטיס הוא פסיכוסקסולוגי, כלומר על ידי טיפול של פסיכולוגיית מעמקים המתעמקת בשכבות התת מודע הגורמות לעצבוב יתר של אי\זור איבר המין ומכאן כל הסימפטומים. הרפואה הקונבנציונאלית איננה מכירה בדרך כלל בקשר שבין גוף-נפש ונוקטת שיטות טכניות בלבד. 8. ההמלצה היא לסיים את השירות הצבאי ללא קיום חדירה ולאחריו להשיג את האמצעים הכספיים על מנת לפנות לטיפול ההולם שאינו ניתן כיום במרפאות הציבוריות. וסטבוליטיס היא תופעה הניתנת לריפוי מלא אם כי הדבר לוקח את הזמן שלו בין חצי שנה לשנה על בסיס פגישות שבועיות ותרגול יומי של עשר דקות בבית. במקרה שלך התזמון הוא קלאסי הן מבחינת הגיל שבו הוא הופיע והן מבחינת מסםר השנים לאחר קיום יחסי מין ללא בעייתיות. פירוש הדבר שזו תופעה אופיינית בגיל ה-20, בערך כ- 15% מאוכלוסיית הנשים. אל ייאוש, עלייך רק לעבור את תקופת הצבא ולאחריה לפנות לטיפול. כל טוב ובהצלחה, אילנה הכתבות: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2061508 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2411427

שלום רב, אני בת 27, מאורסת, ובחצי השנה האחרונה לא מסוגלת לקיים יחסי מין בעקבות תחושת צריבה נוראית שתוקפת אותי בזמן חדירה בפתח הנרתיק. חשוב לי לציין שמעולם לא סבלתי מכאבים בזמן יחסים, ולפני שהכאבים החלו סבלתי בכל שבועיים בערך מדלקות נשנות וחוזרות בשתן וטופלתי רבות באנטיביוטיקה. ביקרתי כבר אצל ארבעה גניקולוגים שונים ואף אחד לא רואה מה הבעיה, ובמקום זאת "דוחפים" לי בכל פעם נרות לטיפול בפטריות. הרופא האחרון, כאשר שאלתי אותו האם יתכן ואני סובלת מווסטבוליטיס, אף פתר אותי בלעג ואמר שוסטבוליטיס זו מחלה פסיכולוגית. אני מרגישה שעושים ממני משוגעת ובטוחה שאני לא מדמיינת את הכאבים על אף שבדיקות פאפ ממשיכות לצאת תקינות וגם מהסתכלות בעין לא נראית שום בעיה חריגה. מה עושים? אני כבר מיואשת, נמנעת מקיום יחסים רק מהפחד מפני הכאב ומרגישה שאני לא מאובחנת כראוי. מה ניתן לעשות? למי עוד ניתן לפנות? אשמח לעזרה, אני מיואשת.

פונה יקרה, להלן שלוש כתבות בנושא אשר אני מקווה יעניקו לך את המידע הדרוש: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2061508 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2411427 ועכשיו לתשובה: 1. ווסטבוליטיס אין רואים בהכרח בעין כלומר במרבית המקרים אין לכך שום שינוי חיצוני: שינוי גוון העור, פריחה וכו'. המקום אכן שורף, כואב וצורב וזאת בשל עצבוב יתר פנימי של מערכת עצבים באיזור, תופעה שכמובן אי אפשר לראות אותה בעין מתבוננת. התהליך יוצר הכאב הוא סמוי בתוך הגוף. 2. אופייני מאוד שלפני הופעת ווסטבוליטיס תופענה דלקות תכופות בשלפוחית השתן, אינני יודעת מהו המנגנון הגורם לכך אך אילו דיווחים נפוצים ואופיניים אודות דלקות שתן תכופות אשר קדמו להופעת הווסטבוליטיס. 3. אין שום משחה, כדור או תרופה כלשהי שיש לרפואה הקונבנציומאלית להציע. כך שברור מאליו שכל התרופות שקיבלת לעניין היו בלתי יעילות. שוב, זה סיפור נפוץ ביותר ואופייני. 4. ווסטבוליטיס היא תסמונת בה קיים כאב גופני אמיתי ואותנטי, כלומר אין להתעלם ולזלזל או להכחיש את קיום המצב הגופני הכאוב. יחד עם זאת צדק הרופא באומרו שהרקע להתהוות התופעה הוא פסיכוךוגי ולפיכך שיטת הטיפול היא פסיכוסקסולוגית. כל שיטת טיפול טכנית כגון: ביופידבק או פיזיותרפיה של רצפת האגן אינן עוסקות בנפש ולפיכך לא מביאות לריפוי. 5. המקור לווסטבוליטיס הוא מקור קונפליקט בלתי מודע העשוי להיות קשור או לא קשור למין. משום מה קונפליקט זה "מצא את דרכו" לשבש את ההולכה העצבית בפתח הנרתיק. ומכאן כאבי הווסטבוליטיס. כל התיאור שלך מצביע בצורה חד כיוונית ומאוד ברורה על העובדה שיש לך ווסטבוליטיס, שאכן מופיע לאחר תקופה של קיום יחסי מין תקנים ללא בעיה. 6. יש לציין שני דברים: האחד הוא שיש להימנע לחלוטין מחדירה על מנת לא להגביר את הכאב ולפגוע עוד יותר בתשוקה המינית. וכן לא לשמוע בצד גניקולוגים מסוימים אשר מתוך חוסר אונים שלהם והיעדר פתרון מציעים משחות אלחוש כגון אזרקעין למרוח על המקום לפני קיום יחסי מין. האלחוש אינו עוזר בזמן קיום היחסים ורק מגביר את התסכול ואת המשך קיום הבעיה. אל ייאוש. ווסטבוליטיס היא תסמונת הניתנת לריפוי מוחלט בתוך פרק זמן של בין חצי שנה עד שנה. שוב, קראי את הכתבות המתארות את התופעה ואת דרכי הטיפול. אין מה להתייאש ולרוץ לעוד גניקולוגים, כי מתוך כל המפורט לעיל התמונה בהחלט ברורה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום, אני בת 18 ומקיימת יחסי מין יבשים (עם תחתונים ) עם החבר לי (ביחד כשנתיים) אני מרגישה בטוח איתו ומרגישה מוכנה (לא ליחסי מין מלאים) אך כשיש מגע באיבר המין (מכל סוג שהוא ) כואב לי ממש, לאור העובדות שציינתי קודם אני לא חושבת שזה כאב על רקע רגשי. הלכתי לגניקולוגית שתבדוק אם יש בעיה והיא אמרה שהגוף שלי פשוט רגיש יותר ולכן אני מרגישה כאבים בעת מגע ורשמה לי עזרקאין ג'ל. לא הבנתי בדיוק מה הג'ל הזה עושה, מה אני אמורה להרגיש, מה הסכנות (אם יש)... אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי, כי אני פוחדת להשתמש בזה בלי לדעת מה עלולות להיות התוצאות.

קורל יקרה, ראשית ייתכן שקיום יחסי מין על התחתונים גורם לחיכוך באיבר המין העשוי ליצור, אולי, גרד מסוג כלשהו או שפשפת. כך שעדיף לדעתי, בין אם את מוכנה לחדירה ובין אם לא, לקיים יחסי מין ללא תחתונים, באופן שהסיכוך הטבעי של איבר המין יהווה גורם מכניס לחות ומסייע במניעת חיכוך מיותר. בעקרון מומלץ לקיים יחסי מין במצב של לחות באיבר המין, בין אם על ידי הלחות הטבעית המופרשת מהנרתיק, בין אם בשימוש ברוק (בשום פנים ואופן ולעולם לא לא להשתמש בקרמים קוסמטיים מכל סוג, כולל לא קרם לחות) ובין אם על ידי שימוש בשמן תינוקות ג'ונסון. באשר לאבחנה הגניקולוגית שעברת היא מעורפלת ולא ברורה, כאשר יש כאבים בפתח הנרתיק או בשפתיים הקטנות והדבר אינו נובע מזיהום, דלקת או פטרת ברוב המקרים האבחנה היא של ווסטבוליטיס ו/או גם וולוודוניה. לרפואה הקונבנציונאלית אין כל תרופה למצב זה ולפיכך הגישה הרפואית, שלה אני מתנגדת נמרצות ונחרצות ממליצה על שתי אופציות: 1. ניתוח איזור הווסטבוליטיס, זאת אומרת הסרת העור במקום הכואב (יש כחמישים אחוז הצלחה ובשאר המקרים התופעה חוזרת). 2. ממליצים על שימוש במשחת אלחוש כגון עזרקאין. הוא על פי רוב אני יעיל, אינו מסייע ובטח אינו מרפא את הווסטבוליטיס. תפקידו למסך את הכאב ואין הוא מרפא את הווסטבוליטיס. מהיותי מומחית לטיפול בווסטבוליטיס תפיסתי המוחלטת היא שווסטבוליטיס היא תופעה גופנית של עצבוב יתר באיזור הכואב (מה שגורם לכאב) וזאת על רקע נפשי. בהרבה מקרים הנושא הנפשי אינו מודע. אם הגישה הנפשית לריפוי מצב גופני פיזי אינו מקובל עלייך לא נותר לך אלא ללכת בדרך הרפואית ולנסות את תוצאותיה. השתמשי בעזרקאין (אין לכך תופעות לוואי פרט לאילחוש לאחר השימוש) ובדקי אם זה עוזר לך. כמו כן נוטים גניקולוגים להפנות את המטופלות בנושא זה לפיזיותרפיה של רצפת האגן, גם זו שיטה טכנית, גופנית שבוודאות אינה מתייחסת כלל לצד נפשי כלשהו. לשיטתך נסי את כל השיטות הפיזיות, טכניות שהרפואה מציעה. אם הן תעזורנה לך מה טוב. אם הבעיה תמשיך להכביד עלייך תצטרכי לעשות הערכה מחודשת אולי בכל זאת כדאי לתת קרדיט לגישה הרואה באיזה שהוא קונפליקט רגשי מודע או לא מודע בסיס למתח המתבטא בכאבי הווסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה, אילנה כתבות מהבלוג בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2061508 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2411427

לאחר חצי שנה של דלקות חוזרות בדרכי השתן ואפילו דלקת בכליות אובחנתי בוסטיבוליטיס קל-בינוני, יש לי חבר קבוע וראיתי שבאתר יש המלצות לא לקיים יחסי מין כלל כול עוד יש וסטיבוליטיס עד לסיום הטיפול בוסטיבוליטיס.... רציתי לשאול עד כמה המלצה זו רלוונתית עם איני מטפלת בוסטיבוליטיס ובתקופה חהודשיים האחרונים חל שיפור ניקר בקיום יחסי המין שלי (הכאבים כמעט ונעלמו רק מידי פעם..ממש פעמים בודדות)

פונה יקרה, באופן עקרוני מרגע שאובחן וסטבוליטיס ההנחה הגורפת היא לא לקיים יחסי מין המלווים בחדירה שכן החדירה מעוררת כאב. בהחלט אפשר להתעלס ולהגיע לפורקן באופן אוראלי או ידני בתנאי שלא תתקיים חדירה. העובדה שאת מציינת דלקות חוזרות בדרכי השתן שהתגברו עד לכדי דלקת כליות בהחלט מעוררת, להערכתי, את הצורך בקבלת טיפול בוסטבוליטיס. מצד שני את כותבת כי בחודשים האחרונים חלה הפחתה בכאב וכי הוא מופיע לעיתים בודדות. במקרה זה עלייך לעשות את השיקול האם את מעדיפה לסמוך על תהליכי הגוף הטבעיים שירפאו את התופעה או שאת פונה לקבלת טיפול בוסטבוליטיס. המלצתי שאם מידת הכאב בחדירה אינה עולה על שתיים בסולם כאב סובייקטיבי מאפס עד עשר ואם היא חלה רק בעשרה אחוז ממקרי החדירה נסי לזרום עם זה ולראות אם יש תהליך של שיפור הדרגתי. אם תעלה מידת הכאב ו/או תעלה מידת השכיחות של הופעתו הייתי ממליצה להפסיק עם החדירות ולהתחיל טיפול מסודר. בעצם את מדברת על מקרה גבולי של הערכה, האמורה להיות הערכה אישית סובייקטיבית של מה עדיף לך לעשות בשלב הנוכחי. קבלי את ההחלטה בהתאם לנתוני המציאות בה את חיה. כמו כן שימי לב האם אותה הפרעה הקיימת לפעמים ביחסי המין פוגמת באיזשנו אופן בתשוקה המינית הכללית שלך. אם הדבר מלווה בירידה בתשוקה גם אז האינדיקציה היא לפנות לטיפול. כל טוב ובהצלחה, אילנה http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2411427

שלום רב, אני קצת אובדת עצות.. אני בת 28, נשואה. אני ובעלי יחד המון שנים למעט תקופה קצרה בה בזמן שהיינו חברים נפרדנו. לאורך כל השנים תמיד ניסינו לקיים יחסי מין ופשוט לא הצלחנו.. האיבר שלו נכנס ממש רק עד אחרי הכיפה פחות או יותר ושם כאילו נתקע! בזמן שלא היינו יחד הצלחתי לקיים יחסי מין עם מישהו אחר מספר פעמים, אין לי בעיה עם טמפונים, אצבעות וכד' פשוט כשאני ובעלי מנסים זה לא עובד... מה עושים? האיבר שלו די גדול ועבה מאוד יכול להיות שזה קשור? אין לי כבר חשק אפילו לנסות כי אני יודעת מראש מה תהיה התוצאה. ניסינו חומרי סיכה, תנוחות שונות ומשונות... ללא הצלחה אני ממש רוצה לפתור את העניין יש לך אולי המלצות? הבעיה היא אצלי בראש? אני לא מבינה כבר מה לעשות אחרת..

פונה יקרה, ראשית, מתוך התיאור, ממש אבל ממש לא כדאי להיות מיואשת שכן נדמה שמדובר כאן, ואני מדגישה את המילה נדמה, בכיווץ של סלילי השרירים היותר פנימיים של הנרתיק, או בקצרה- וגיניסמוס. מאחר ואינני גניקולוגית הייתי מבקשת ממך תחילה לעבור בדיקה גניקולוגית אם הכל תקין מבחינה פיזיולוגית. אם אכן זה המצב הרי הטיפול אמור להיות כמו כל טיפול אחר בוגיניסמוס שעל פניו הוא טיפול קצר טווח של מספר חודשים ואינני מכירה אפילו מקרה אחד של כשלון. בהחלט ייתכן שעוביו של איבר המין של בעלך הוא גורם בקושי החדירה. הסיבה היא שמשום מה איבר המין שלך "מוכן" להתרחב לכדי רוחב מסויים (אמרת שהצלחת לשכב עם גברים אחרים) אך אינך מצליחה לשחרר את שרירי הנרתיק כאשר מדובר בעובי גדול יותר יחסית. רק לשם הסטטיסטיקה נציין ונאמר שעובי של איבר מין (היקף איבר המין ולא אורכו) הנע בין 12 ס"מ עד 16 ס"מ נחשב בתחום הגבוה של התפלגות העובי. אם נביא בחשבון שפתח הנרתיק הוא בעל יכולת להתרחב על למעלה מהקף של 30 ס"מ (במצב טרום לידה) הרי ברורו שפוטנציאל ההתרחבות מובנה בתוך שרירי הנרתיק שלך וכל שצריך הוא לתרגל אותך באופן הדרגתי תוך שימוש בדיאלטורים. הריני מפנה אותך לכתבה בבלוג שלי בנושא הוגיניסימוס: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2411427 כל טוב ובהצלחה, אילנה

נדגיש רק שהטיפול בוגיניסמוס נחשב לטיפול המיני הקל ביותר והקצר ביותר, התרגולת נעשית בבית על ידי הפציינטית על בסיס יומי, לא יותר משתי דקות ביום בלבד, כך שכל העסק עובר מהר וחלק, סיבה נהדרת לא להיות מיואשת. כל טוב ובהצלחה, חג שמח, אילנה

אילנה שלום רב לך אני סובלת מויסטיבוליטיס וולוודיניה כבר שנים רבות מאד.בעבר גם עם כל מגי מיני היו ישר מתחילות דלקות בשתן בנרתיק וכו.וכל "העסק" הזה המיני למרות שתמיד החשבתי עצמי אדם מיני בעל תשוקה, היה בעיקר מותיר אותי בתחושות לא טובות.בגלל הכאבים כמובן,ההשלכות תוך כדי ואחכ(דלקות וכאבים שלא נרגעו)והתיסכול שזה ייצר אצלי. אני בתחילת שנות הארבעים שלי וכרגע רוצה מאד להכיר מישהו לזוגיות וגם להקמת תא משפחתי משלי.עם זאת אני ממש חשה כבר תיסכול גדול מאד חוסר בטחון וחשש כשמגיעה להכרות ומראש ללא יכולות מיניות בסיסיות שיש לכל אישה..זו אחת הסיבות שבשנים האחרונות התקשייתי מאד ליזום וליצור הכרות ובטח ככל שגילי הכרונולוגי עולה כשאני חשה תקיעות גדולה שלא מגיעה לשום פיתרון עם כל העניין המיני אצלי והמגבלות הקשות החרדה הכאבים ההשלכות אחכ וכו'.אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם זה ובטח אל מול האחר ובוודאי בהכרות חדשה לגמרי כשלא "חייב" לי כלום.ואיכשהו נראה לי ובעיקר ככל שהזמן עובר שככה אמשיך לחיות עד סוף חיי.לבדי.ללא חיי מין ללא משפחה וללא זוגיות.בטח כשאני גם לא צעירה כבר וכביכול הכל יחד לא משחק לטובתי.סליחה על הפסימיות אבל זו תחושתי אחרי שנים רבות של סבל ואי יכולות לקיים יחסי מין מהנים וטובים.אשמח מאד לשמוע דעתך והצעתך.תודה רבה.

מיכל היקרה, ראשית, ממרומי גילי, גיל שהוא מתחת לארבעים נחשב ילדות רכה ואני מוכנה לקנות אותו בשתי ידיים. חלק ממיטב הזוגות שאני מכירה נוצרו דווקא בשנות הארבעים, בין היה זה פרק א' או ב' כך שאיני רואה כל מקום לדיכאון אובייקטיבי בנושא זה. טרום ארבעים הוא גיל אידיאלי להקמת זוגיות מפוארת. ועכשיו בקשר לסבלך בנוגע לוסטבוליטיס וולוודוניה- צר לי מאוד מאוד שאת מסתובבת עם הצרות המיותרות האלו שנים רבות ואינך פונה לטיפול הנכון אשר ירפא אותן ממך אחת ולתמיד. מזה 30 שנה שאני מומחית בריפוי מוחלט של וסטבוליטיס/וולוודוניה/דיספרוניה וכתבתי על כך מספר כתבות בבלוג שלי. הרקע לכל הבעיות האלו הוא נפשי ובשל פחד, מתח ועצבוב יתר נוצרות התופעות. טיפול טכני פיזיולוגי אינו רלוונטי ומסייע וכמו כן אין שום דיאטה או ריפוי פיזי, משחתי או תרופתי המסוגל לרפא את התופעה. הטיפול היחיד המרפא הוא טיפול של פסיכוךוגיית המעמקים המשולב בטיפול יומי בבית המטופלת במהלך שתי דקות ביום, הטיפול דורש אפוא התמדה ועקביות יומייים. במידה ונעשה שימוש בתרופה, ולא אצל כולם התרופה רלוונטית זוהי תרופה נוגדת כאב עצבי, על הדרך גם נוגדת דיכאון וחרדה הניתנת על ידי רופא המומחה ברפואת כאב, לא על ידי כמובן שכן הינני פסיכולוגית קלינית וסקסולוגית ולא רופאה. אני חושבת שזה הזמן לאזור כוחות ולתת את הגיחה האחרונה לעבר הריפוי הפיזי והנפשי אליו את מייחלת. בנוסף לשלוש הכתבות להן אני מצרפת לינק מתפרסמת בבלוג שלי היום כתבה מדוע אנחנו חולים פיזית. http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2061508 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2411427 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2501237 כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום לכולם היום חוויתי לאחר שנה וחצי כואבות את יחסי המין המהנים והלא כואבים שלי לראשונה! אני אסביר בקצרה: בגיל 20 בערך לאחר שנתיים של מערכת יחסים שבמהלכה השתמשתי בגלולות החלו הכאבים ביחסי עד חוסר יכולת לחדירה בכלל, והתבשרתי שאני סובלת מוסטבוליטיס. שום דבר לא עזר וכבר עמדתי לפני ניתוח. למזלי בדיוק נפרדתי מהחבר שלי ולא התכוונתי לטפל בבעיה כשאני לא במערכת יחסים. במקביל הפסקתי את הגלולות (לא היה לי צורך בהם ללא מערכת יחסים). מאז בכל יחסי מין שביצעתי (ללא גלולות) לא כאב לי! לא ייחסתי את הבעיה לגלולות וחשבתי שאולי הכאבים והוסטבוליטיס נבעו מכך שהייתי על סף פרידה מהחבר. לפני כשלוש שנים הכרתי את הבן זוג הנוכחי שלי ובתחילת היחסים שלנו עדיין הייתי ללא גלולות וחוויתי יחסי מין נהדרים ללא כאבים עם חשק מיני בריא. אך בהמשך באופן טבעי רצינו להפסיק להשתמש בקונדום ועברנו לגלולות. ואחרי כמה חודשים החשק המיני החל לרדת ולאחריו הוסטבוליטיס.... לא רציתי לקשר את העינין לגלולות. בהתחלה ניסינו לתת לזמן לעשות את שלו, לאחר מכן כבר הלכתי לרופא, החלפנו גלולות, קיבלתי משחות יקרות והוא אף הציע לי לנסות ביופידבק (דבר שלא היה מקובל עלי) או ניתוח. בלית ברירה כבר הבנתי שהניסיון האחרון לטפל במצב הוא להפסיק עם הגלולות. סיימתי את החפיסה שהשתמשתי בה בחודש האחרון, קיבלתי מחזור, ולא התחלתי חפיסה נוספת ו.... תוך שבוע לאחר סיום המחזור חזר לי החשק המיני! לא האמנתי שאני רוצה לקיים שוב יחסי מין! כבר שכחתי מה זו התחושה הזו! שבוע נוסף עבר - והיום אחרי הצהריים חוויתי יחסי מין לא כואבים! שבועיים מסיום החפיסה האחרונה! בנות - אין לכן מה להפסיד! עדיף לקיים יחסי מין עם קונדום מאשר לא לקיים בכלל, או לעבור ניתוח ללא צורך! אני כותבת זאת, כי כנראה יש חברות תרופות מסוימות שלא תרצו שתדעו זאת, ואולי אפילו מפריעות למחקרים בנושא להתפרסם אבל תנסו - ואם זה יצליח תפרסמו כדי שעוד בנות ידעו. בברכת בריאות לכולם מי שחזרה להנות

פונה יקרה, קוראות יקרות, ראשית תודה על השיתוף. המקרה המתואר הוא בהחלט ייחודי במובן זה שהוסטבוליטיס כולו עלה ונפל על עניין הגלולות. יש נשים רבות אשר הגלולות פוגעות להן בחשק המיני כמו במקרה המתואר לעיל. במובן זה טוב עשית שהפסקת את הגלולות והחזרת לעצמך את התשוקה המינית. ההכללה הפסיכולוגית עבור כלל הסובלות היא שמקור הוסטבוליטיס הוא אכן ירידה בתשוקה המינית, זו הסיבה המרכזית להופעת הוסטבוליטיס. מרבית הנשים אינן מצליחות להיות בנות מזל ולהירפא אך ורק בזכות הפסקת נטילת הגלולות. אצל הרוב, הפגיעה בתשוקה המינית המוליכה לוסטבוליטיס נעוצה בגורמים פסיכולוגיים ולא רק ביולוגיים כימיים (הורמונאליים) כמו במקרה שלפנינו. אצל מרבית הנשים אין די בהפסקת הגלולות למניעת הריון, מקור הירידה בתשוקה המינית הוא פסיכולוגי ומגוון הסיבות הוא רב ועצום מאוד. במובן זה יש לטפל בכל אישה כמקרה פרטי מתוך המכלול של אותן נשים שיש להן חסימה בתשוקה המינית וכתוצאה מכך לוקות בוסטבוליטיס. ראוי לציין 2 עובדות: 1. כל הנשים הנמצאות אצלי לפחות בטילול וסטבוליטיס נמנעות מלקחת גלולות למניעת הריון על פי הוראותיי, הן כדי לא לפגוע בתשוקה המינית, והן מתוך הסיבה שעד לריפוי המלא אין מקיימים ממילא יחסי מין המלווים בחדירה, כלל שאין צורך בגלולות למניעת הריון. 2. מרבית הנשים הלוקות בוסטבוליטיס אינן נרפאות רק מעצם הורדת הגלולות ויש צורך בטיפול פסיכוסקסוליגי שמטרתו שחרור החסימה המינית, מעצור שמקורו בפחד וכעס מכל סוג שהוא, וכמו כן יש צורך בשימוש במאמני הנרתיק כדי לאמן את הגוף לחדירה. הריני מפנה אתכן לשלוש כתבות אודות וסטבוליטיס: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2061508 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2411427 כל טוב ובהצלחה, אילנה

אילנה שלום , אני בת 30 , נשואה וסובלת מוגינסמוס. רק לאחרונה לצערי התחלתי לגבש החלטה להתחיל טיפול . כמו כן אני מאוד מעוניינת להכנס להריון. חשוב לי לציין שמעולם לא הצלחתי לקיים יחסי מין מלאים ומעולם לא עברתי בדיקה גניקולוגית חודרנית. וכמובן שעולות תהיות בנושא, האם יש לי אפשרות במצבי הנוכחי לפני הטיפול להכנס להריון? (ראיתי שציינת באחת התגובות בפורום שניתן באמצעות בוכנה) אך נניח ואצליח בעז להכנס להריון מה קורה עם בדיקות מעקב ההריון? הרי חלקן פולשניות. אשמח מאוד לקבל תשובה מפורטת תודה מראש

שילת היקרה, תופעת הוגיניסמוס היא התופעה המינית הקלה ביותר להתמודדות, אם את מוכנה להחדיר לתוך גופך גופי פלסטיק דקים מאוד, לפחות בהתחלה. הגיעה אליי פציינטית שעצם הרעיון של הכנסת גוף פלסטיק דק ועדין לגופה הרתיע אותה במידה כה גדולה שלא הייתה מסוגלת לבצע זאת כלל. על מנת להיכנס להריון אין צורך מבחינה טכנית לעבור את כל שלב מאמני הנרתיק עד לגודל הנדרש לשם קיום יחסי מין המלווים בחדירה, די להסתפק בלימוד החדרה של מרחיבי נרתיק עד היקף בינוני, פחות מהקף של איבר מין זכרי קטן, וזאת על מנת להצליח להחדיר את פיית הבוכנה בצורה נוחה ונעימה. באופן עקרוני אם את אישה מאוד פורייה, וזאת איננו יודעים מלכתחילה קיימת האפשרות להיכנס להריון על ידי איסוף זרע טרי של בעך לתוך בוכנת פלסטיק קטנה ודקה, אותה ניתן לקבל בכל קופ"ח אצל האחיות או לקנות בכל סופרפארם ולנסות להזריק את הכמות לתוך פתח הנרתיק, צר ככל שיהיה. כדאי לציין את הקוריוז כי המטופלת הוגיניסמית הראשונה שלי, לפני עשרות שנים, הייתה אם לשני ילדים שמעולם לא קיימה חדירה וכאמור הרתה בהצלחה בעקבות שפיכת זרע סמוך לפתח הנרתיק שלה. אבל שוב, אין הדבר כה קל ונפוץ עבור מרבית הנשים ולפיכך עדיף לדעתי להתקדם תוך השימוש במאמני הנרתיק על מנת לאפשר את החדרת הבוכנה לתוך הנרתיק ממש. כל טוב ובהצלחה, אילנה

מאז 2007 בערך אני סובלת מירידה בתשוקה המינית וכאבים בזמן החדירה הראשונית. אני נשואה כבר שנתיים וקצת, ובקרוב אהיה בת 30. אני נטלתי גלולות במשך כ- 13 שנה ובחודש האחרון עשיתי ההפסקה. יש לציין שגם עברתי בדיקת שתן, בדיקת אולטראסאונד ובדיקת פאפ והכל תקין. נתקלתי בבלוג שלך במקרה, והחלטתי ללכת להיבדק. הרופאה של אותי לבדיקה של וולווסקופיה. עברתי את הבדיקה ביום ד' ואובחנתי כוסטבוליטית. מאז אני סובלת מגרד סביב אזור הדגדגן. אני אוכלת סרטים כי אני חושבת שנדבקתי במחלה כלשהי בזמן הבדיקה. הרופאה לא ידעה בדיוק להסביר לי ממה אני סובלת וישר שטפה לי את הראש עם דיאטה מיוחדת, הפניה לסקסולגית, נרות וגינליים ומשחה. בנתיים אני נורא סובלת מגרד, גם אם לא קיימתי יחסים כבר מאוקטובר. אנא עזרתך.

שיר יקרה, ראשית חוכמה טוב שהפסקת עם הגלולות למניעת הריון שמשום טעמים שאיני בקיאה בהם עשויות להחריף את המצב. כמו כן בחוכמה את עושה שאינך מקיימת יחסי מין של חדירה. כאשר יש כאבים באיזור איבר המין כלומר בתוך הנרתיק, בפתח הנרתיק או באיזור החיצון- השפתיים הקטנות או ביניהן, הרעיון הראשון הוא לא להמשיך בפעילות גורמת הכאב. כאשר הכאב הוא רק באיזור הנרתיק יש להימנע לחלוטין מחדירה אך אפשר לגעת באיזור החיצון של איבר המין ואם הכאב הוא באיזור החיצון יש להימנע לחלוטין ממגע באיזור איבר המין. קיימת שאלה לבירור מדוע שנתיים פלוס לאחר שאת נשואה וככל הנראה כ- 13 שנים מאז שאת מקיימת יחסי מין, מדוע הופיעה התסמונת בתזמון הנוכחי. זוהי שאלה לבירור פסיכסקסולוגי, אבל בואי נחזור לשאלתך המקורית, אני מניחה שהבדיקה לא יצרה אצלך שום תופעות של הדבקה או זיהום מסוג כלשהו כך שניתן לוותר על "הסרטים" בראשך. הרושם הוא שמאז שקיבלת את האבחון המבוסס על עצבוב יתר פנימי בלתי נראה לעין של מערכת העצבים באיזור המתח בעקבות האבחון הגביר את העצבוב גם לאיזור החיצון של איבר המין. כלומר התופעה ממנה סבלת בפתח הנרתיק התרחבה כעת גם לאיזור החיצון של איבר המין. אם נעשה סדר מהלך העיניינים הוא כדלקמן: 1. חלה ירידה בתשוקה המינית מלפני חמש שנים, יש לברר את הרקע לכך ברמה הנפשית. 2. קיימת יחסי מין במצב של תשוקה ירודה, מצב המביא לעיתים קרובות לעיתים "להתנגדות הגוף" לכך או יותר נכון זו התנגדות הנפש לקיום יחסים כשאין חשק של ממש. במצב זה הגוף עשוי להגיב בפיתוח סימפטומים של כאב בפתח הנרתיק. כלומר- ווסטבוליטיס. 3. הצעות הגניקולוגית לדיאטה הן מיותרות לחלוטין שכן מעולם לא נתקלתי בדיאטה (בדרך כלל דלת אוקסילאטי כגון: חצילים, עגבניות וכו' או דלת פחמימות) שהשפיעה על אישה כלשהי שיש לה ווסטבוליטיס, זוהי סוג של אמונת שווא שגניקולוגים דבקים בה שנים. את יכולה להשתמש במשחה ובנרות, נסי לראות את השפעתם, אולי יש להם השפעה מרגיעה. גם פה עוד לא נתקלתי במשחות או נרות שריפאו ווסטבוליטיס, אך מה אכפת לך לנסות ולראות אולי זה יקל על הכאב. 4. הטיפול בווסטבוליטיס הוא טיפול מורכב של גוף נפש. בכל המרפאות הסקסולוגיות בארץ הנוהג הוא בדרך כלל הפנייה לפיזיותרפיה של רצפת האגן, ביופידבק ושימוש בדיאלטורים (מאמני נרתיק). עצות נוספות לדיאטות או שמנים הניתנים על ידי הסקסולוגים במרפאות הציבוריות אינן מבוססות בצורה סבירה על עקרונות הארמותרפיה ושוב, הן יותר סוג של "זה מה יש לנו להציע" כי אין לנו משהו יותר טוב. למזלך הטוב קיבלת גם וולוודוניה, אולי זה נשמע לך ציני אך אני בהחלט לא מתכוונת להיות צינית. אם זה היה רק בפתח הנרתיק היה מוצע לך רק הניתוח הידוע לשמצה, בגלל ההתרחבות גם לאיזור החיצוני אין להציע ניתוח כך שלפחות ניצלת מרעיון האיוולת של ניתוח איבר המין. ד"ר בורנשטיין מחיפה הוא אבי אסכולת הניתוחים, הוא כשלעצמו בחור טוב אבל שיטתו מאוד לא מקובלת עליי, את כל הידוע בנושא נא קראי בשלוש הכתבות הבאות: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2061508 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2411427 כאמור הטיפול הסקסולוגי המקובל הוא טכני, מבוסס על ביופידבק ופיזיותרפיה ושווה לנסות שכן לפעמים הוא מקדם לאורך חלק מהדרך. במידה וכאבייך ואי נוחיותך הם סביב השעון, גם אם אינך מקיימת יחסי מין מן הראוי לפנות למרפאת כאב, לרופאי כאב המתמחים בווסטבוליטיס והם עשויים לתת לך תרופות הננוגדות כאב עצבי כגון: סימבלטה במינונים של 30 עד 90 מ"ג או ליריקה. אין טעם לקחת את התרופות בלא מעקב צמוד של פסיכוסקסולוג המטפל בך שכן עלולות להיות להן גם תופעות לוואי ואין טעם ללקיחתן ללא שימוש במאמני נרתיק ובלא ליווי פסיכוסקסולוגי של שלבי ההידרדרות במצבך. במידה ויש לך שאלות נוספות אשמח להשיב, מכל מקום אל תחששי שהבדיקה הגבירה לך את התופעה או הדביה אותך בזיהום שכן התרחבות התסמינים לאחר בדיקה גניקולוגית המאובחנת כווסטבוליטיס היא שכיחה למדי, הגוף מגיב בעצבנות גבוהה יותר והתפשטות התמינים. כל טוב ובהצלחה, אילנה

דר ארד שלום רב אני סובלת שנים מויסטיבוליטיס היו תקופות שניסיתי לטפל בזה בכל דרך,ותכלס בשורה התחתונה ללא הצלחה ותקופות ארוכות שפשוט עזבתי כי כבר לא היה לי כוח לכל ההתעסקות עם זה שבעצם לא נגמרת.וכביכול הזנחתי את כל הסיפור הנל,כשאני כבר יותר ויותר נמנעת מכל הקשר מיני.לאחרונה ניסיתי אחרי המון זמן שלא היה לי שום סוג של מגע להחדיר אצבע והרגשתי איך המקום פשוט היה בתרדמת אבל כלום בעצם לא השתנה והויסטיבוליטיס מאד ישנו. ואחכ ביום שלמחרת ובהמשך התחילה התופעה המוכרת שתמיד ליוותה אותי תוך כדי ואחכ בעיקר,הרגישות בשלפוחית.תכיפות לשתן אי נוחות צריבה.והאמת שאני לא מבינה מה הענין??מה הקשר לשלפוחית??ולמה ממגע שכזה (אפילו לא חדירה ממשית אמיתית ועמוקה) ישר יש רגישות גדולה בשלפוחית שמאד מציקה והחשש הגדול שלי בעיקר שתתפרץ דלקת.בטח בחג.ואוטומטית זה מחזיר אותי אחורה ואני כבר מצטערת שנגעתי באיזור.האם יש איזשהו משהו שאת ממליצה לקחת באופן קבוע(שתייה,חמוציות,כדורים,תוסף מזון או כל דבר אחר)כדי למנוע מראש את הרגישות באיזור כולל כמובן אפשרות לדלקת שתתפתח.זה הסיוט שלי.והאם כדאי וחשוב להשתמש בסבון וגינאלי?ואיזה?בזמנו זכור לי שהדיעות היו חלוקות היו כאלו שעודדו לזה ואחרים שטענו שסבון רק מחריף ומייבש ופשוט רק לשטוף במים. נ.ב- השתמשתי בואזלין בזמן החדרת האצבע והיה לי על הידיים גם קרם גוף האם אולי יש קשר לזה שככה מרגישה עכשיו??

ליאת היקרה 1. לעולם אין להשתמש בקרם גוף או איזשהו קרם קוסמטי לשם חדירה לנרתיק. הדבר יוצר רגישות תגובתית, עקצוצים, אלרגיה בשל חומרי הבישום והחומרים הכימיים שיש במוצרים אלה. 2. קרם וזלין טהור אינו מסוכן אך אינו יעיל בשל צמיגותו. 3. להחדרה לנרתיק משתמשים או בשמן תינוקות היפואלרגי של ג'ונסון (קל להשגה בכל סופרפארם) ובעת מהלך טיפולי ההמלצה היא על שמן קלנדולה מכבישה קרה(מושג בבתי טבע) 4.בהחלט מומלץ לשטוף את איבר המין בסבון נוזלי מסוג פאמינה. רצוי בעל הפקק הכתום, המסמן שנעשה שימוש בשמן המרגיע אובליפיחה בתוך תחליב הרחצה. 5. רגישות השלפוחית בעקבות החדרה לנרתיק אינה מסמלת בהכרח דלקת אלא מסמלת רגישות עצבית. הדבר אופייני להרבה נשים הלוקות בוסטיבלוטיס וההתמודדות עם רגישות זו הינה במאצעות תרופה נוגשת דכאון (כגון ציפרלקס) או תרופה נוגדת כאב עצבי. איני מציעה לקחת תרופות אלו אלא במסגרת טיפול פסיכולוגי או במסגרת טיפול פסיכוסקסולוגי בוסטיבוליטיס. 6. ב 11.10, לאחר החגים תפורסם כתבה ראשונה מתוך שתיים, אודות וסטבוליטיס ושאר כאבי הנרתיק, בבלוג שלי. http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.aspx?foldername=psychosexsologist אני מניחה שחלק גדול משאלותיך יקבל תשובה לאחר קריאת שתי הכתבות. אין מקום ליאוש. וסטבוליטיס היא תופעה שיש אפשרות לרפאה לחלוטין. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום , אני לקראת ניתוח וסטיבוליטיס אצל פרופסור בורנשטיין. אחד הסיכונים שהוא הציג לי היה כי יש סיכוים נמוכים אמנם, שהכאבים אכן יחלפו אך יווצר קושי לשבת האם זה תופעה מוכרת ? כמה היא שכיחה ?

ענת היקרה ראשית מסרי ד"ש לבורנשטיין שהגיע לדרגת פרופסורה. אני מכירה אותו עוד מהתקופה שהיה רק דוקטור. לא ברור לי מה היעילות בניתוח האמור להסיר כאב בעת יחסי מין, שאותם מקיימים ,בואי נאמר במקרה המוגזם, שעה מידי יום (לצורך הדוגמא בלבד) לעומת כאבים בזמן ישיבה המתקיימת, בואי נאמר לצורך הדוגמא, כ 10-12 שעות ביום. כלומר האם לפי דעתו של פרופ' בורנשטיין עליך לסבול מרבית שעות היום על מנת להיות מסוגלת לקיים יחסי מין? החלופה של כאב קבוע נראית לי אבסורדית ובלתי ראויה לחלוטין. כלומר, ההצעה היא לגרום לך לפצע או צלקת שיכאיבו לך באופן קבוע אך משום מה, לפי דבריו, לא יפריעו בעת קיום יחסי המין. הצירוף הזה נראה לי בלתי הגיוני מצד אחד ובלתי סביר ולא כדאי מבחינת רווח לעומת הפסד. נסי להמנע מאיוולת זו. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

הרגשתי צורך להתייחס לדברייך "נסי להמנע מאיוולת זו". עם כל הכבוד לך, כפסיכולוגית קלינית מומחית בכל נושא שהוא, הייתי מצפה לא לכנות הצעה של הרופא כפי שהבנת אותה, רק על פי דבריה של השואלת כ"איוולת", שהרי זה טלפון שבור ולא שמעת מפי הרופא בורנשטיין בדיוק מה הוא מתכוון ומה הסביר לפציינטית. אני מאמינה, שגם את לא היית שמחה שיכנו הצעה שלך כאיוולת כאשר שומעים את פרטיה כך מפה לאוזן בטלפון שבור., וברור שהיא אינה מועברת בשלמותה, כאשר כל פרט יכול לשנות משמעות, ואולי אף מגיעה לאוזן אחרת בצורה משובשת. לא הייתי כותבת דבר, לו היית מסבירה לך שההצעה כפי שהיא תיארה לא נראית לך סבירה מסיבות אלו ואחרות, ואולי כדאי לבקש הסבר נוסף,להעלות בפני הרופא את ספקותיה וחששותיה, או לפנות לחוות דעת נוספת. הבעיה בפורומים באינטרנט היא שדברים נרשמים הרבה פעמים בצורה ממש לא מדוייקת, לא מלאה , משובשת וזה עלול להטעות את הנשאל. אי לכך כדאי לקחת את זה בחשבון ולהימנע מהגדרות מסוג זה . מה עוד שמדובר כאן בעניין רפואי, וכל עניין רפואי יש לו חשיבות עליונה. זו היא דעתי בלבד, וגם אם לא תסכימי אתי, אני חושבת שיש בזה משהו.

אילנה שלום רב אחרי קריאה ועיון ממושך ומעמיק בפורום בשאלות בתשובות ובמאמרים שכתבת, ולאחר שנות סבל רבות מויסטיבוליטיס שעדיין מקנן ואני כבר לגמרי לא מאמינה שאצא מזה אי פעם, ברצוני לשאול מספר דברים: 1)אם תופעה קשה ורבת שנים סבל זו,קשורה עפי תפיסתך להיבטים נפשיים שדורשים טיפול פסיכולוגי מעמיק כדי לךהצליח ולקיים חיי מין תקינים ומהנים,איך יתכן שיש נשים שמדווחות על חיי מין תקינים ומהנים במשך תקופה ממושכת ואפילו עם אותו בן זוג קבוע כשהכל כרגיל,עד שפתאום יום אחד זה פוסק ומתחילות הבעיות ומתגלה וויסטיבוליטיס.והרי עפי ההגיון אם זה היה כתוצאה "מפציעה נפשית" עברית כזו או אחרת שמשפיעה על הגוף,אז איך "עד עכשיו" הכל היה טוב ובלי בעיה ופתאום משהו קרה?? 2)איך ניתן להבטיח מראש שעד שנה,ואחכ ראיתי שעם השנים בפורום,מצויין שנה וחצי,תיהיה החלמה בטוחה ומלאה??ראשית איך ניתן בכלל להתחייב על החלמה מלאה בטח בתחום הרפואה של הגוף והנפש??והרי גם אם יש כאלו שהחלימו זה הרי לא בהכרח מעיד על הצלחה בטוחה שתיהיה אצל כולן.כמו בדומה לניתוחים,לדיקור,לפיזוטרפייה או כל שיטה אחרת שנוגעת בגוף-נפש. יש בנות שזה עזר אבל הרבה גם לא.וכיצד בכלל ניתן להתחייב ולהצהיר מראש גם על זמן טיפול וודאי להחלמה מלאה, כשבעצם מדובר על עבודה נפשית מורכבת ולא בהכרח ידוע מה יקרה בכל טיפול ועם כל מטופלת.לא כך??איך ניתן להתחייב שהכל ייעלם?? האמת מצד אחד יש רצון גדול מאד להאמין שיש כן פיתרון ממשי לחוסר חיים וחיות האלו שחווה זמן כה רב, מנגד מאד לא רוצה שוב לקוות להאמין להאחז ובסוף שוב ככ להתאכזב.והבטחות שכאלה שניתנות,לעומת שיטות אחרות שלרוב את לא מאמינה בהם כיעילות באמת,יוצרות מראש תקווה גדולה אבל אולי גם בסופו של דבר אשליה שתכאב אחכ הרבה יותר במידה ולא יהיה ריפוי מלא ובזמן הנקוב.דבר שיעורר גם חוסר אמון בתהליך הטיפול ובקשר הטיפולי. 3)בכל הכתוב לא מצאתי ולו פעם אחת איזושהי אמירה על זה שלא אצל כולן זה עבד.האם כל מי שהגיעה אלייך עם ויסטיבוליטיס ושנים של סבל,החלימה באופן מלא בפרק זמן הזה??זה נשמע כמעט הזוי. 4)הנני סובלת במקביל גם מכאבים כרוניים נוספים שמלווים אותי שנים רבות יותר או פחות ובכלל הגוף שלי מאד רגיש ומגיב.ואולי יש איזו בעיה בכלל "במערכת העצבית" או "הויסטיבולרית" שלי (למשל יש לי כאבים חזקים כבר למעלה משנה במגע פשוט באוזניים כמו משהו עצבי ומאד רגיש שמאד כואב פתאום במפתיע,לאחרונה פתאום סובלת גם מסחרחורות ורטיגו,מיגרנות של שנים,כאבי בטן שנים וכו') האם כל זה אמור להסתדר?? אני כבר מאד עייפה האמת מכל השנים הללו,המכאובים,הטיפולים והחוסר הצלחות... אודה מאד על תגובתך. את מפרטת בצורה בהירה אכפתית ועניינית ולכן מרשה לעצמי לשאול ואפילו בצורה נוקבת.תודה

רוית היקרה נדמה לי, שיש כאן חזרה בפעם הרביעית על אותו סגנון שאלה ויתכן שזה אקראי, שארבע נשים שונות שואלות שאלות בעלות דמיון רב מאד ביניהן. יתכן שזו אותה אישה הנמצאת כרגע במצב של כעס עמוק, חרדה ודכאון. מתוך השאלות עולה אוירה של הטלת ספק עמוקה (אם יש הטלת ספק עמוקה, אין טעם לפנות לטיפול), שכן אמונה ותקווה הן פרמטרים משמעותיים ביותר בכל תהליך של הצלחה בחיים ובטח בתחום הטיפול הנפשי (בעתיד תצא בבלוג כתבה על אמונה ותקווה). נראה לי, מתוך אווירת השאלות, שרוח הדברים היא מאד פסימית ויתכן ויש מקום בשלב זה לא להתמקד בוסטבוליטיס אלא בהיעזרות פסיכולוגית או תרופתית למצב הדכאון והחרדה. לתשובות לשאלות הקודמות אנא קראי: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xRF-6,xFI-3595,xFP-2889,xFT-2861,m-Doctors,a-Forums,admin-y.html http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xRF-6,xFI-3595,xFP-2878,xFT-2844,m-Doctors,a-Forums,admin-y.html בכל מה שקשור בבני אדם אין לנו מצב של מאה אחוז בשום תחום שהוא, למעט המוות. ברור שמדובר על אחוזים של סטטיסטיקה כאשר ההצלחה היא 90% או למעלה מזה והיא מובהקת ועקבית לאורך שנים, בהחלט ניתן לראות בזה שיטה המביאה לריפוי. אם את מחפשת ודאות של מאה אחוז, בהחלט הדבר אינו קיים בכל תחום הנוגע לטיפול בבני אדם. מכל מקום, הגישה המובעת בפניה הינה מאד פסימית, מטילת ספק, מתנגדת ומתנגחת ולפיכך לא הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול זה, שכן חייבת להיות רוח של אחווה, אמונה ושיתוף פעולה נפשי מתוך התמסרות. במקרה זה יש אולי אולי טעם לשקול חלופות כגון ניתוח. בכל טיפול נפשי, לכל בעיה שהיא, קיים המושג של "התנגדות פסיכולוגית", שבו המטופל או המטופלת נחסמים באופן מודע או לא מודע. הדבר מתבטא בהיעדר אסוציאציות או דברים לומר, השטחה רגשית, היעדר חלומות, היעדר נכונות לציור, היעדר נכונות לעבור תהליכי רגרסיה בשכיבה וכו'. אין הדבר אופייני רק לטיפול בוסטבוליטיס. יש אנשים הנושרים מכל טיפול פסיכולוגי שהוא על רקע התפתחות ההתנגדות וחוסר היכולת להתגבר עליה. במרבית המקרים ניתן להתגבר. יחד עם זאת, יש מקרים שאי אפשר להתגבר על ההתנגדות. הפסיכולוגיה לא נמצאה להיות שיטת הריפוי האולטימטיבית לכלל האוכלוסייה. גם תרופות פסיכיאטריות העובדות על פעילות כימית בתוך המוח, אינן מסייעות למאה אחוז של אוכולוסיית המטופלים בהן, כך שמי שרוצה לאמץ גישה ספקטית, אין שום בעיה, תמיד יש לו את נישת הספקנות והתנגדות לאמצה לליבו. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

לפי מה שאני קוראת אסור בשום פנים לקיים יחסי מין של חדירה תוך כדי תהליך טיפולי לויסטיבוליטיס.אז בעצם ובמקרה הטוב במשך שנה שלמה לא מקיימים שום חדירה??כשגם בכלל לא ברור אם באמת אחרי שנה תיהיה גם החלמה ואולי רק אחרי תקופה הרבה יותר ארוכה אם בכלל.כך שבעצם צריך להימנע ככ הרבה זמן??איזה גבר יסכים לכך??ובייחוד אם אני לא בזוגיות ומאד רוצה למצוא כזו.זה פשוט נראה לי דרך ללא מוצא.למה שבחור שלא בן זוג קבוע שלי, ירצה בכלל להתחיל להתמודד עם משהי חדשה שרק הכיר ובמצב שלא יכולה בכלל לשכב איתו??ומבחינתי כמה שנים יכולה לחכות עד שאצליח להנות מחחי מין מלאים כולל חדירה.כשגם ככה אני לא צעירה.יתכן ואין תשובות מנחמות לתת לי אבל אני פשוט מרגישה אבודה בכל המצב הזה.שלא נדבר על הרצון לילדים והכל נראה כמו חבילה גדולה שכבר לא ברור מאיפה להתחיל לפתור אותה.והשנים רצות ולא מחכות.... סליחה על ההתרגשות האמוציונאלית

שירה היקרה העובדה שיש איסור מוחלט לקיים חדירה במהלך הטיפול בוסטבוליטיס, מיועדת בדיוק כדי להביא להחלמה. ראשית, ניתן להתעלס ולקיים מיניות אוראלית, ידנית ואנאלית ללא חדירה לנרתיק. כך שאין מניעה לא מעונג גופני ולא מסיפוק מיני. הרבה גברים ונשים בהחלט מוצאים את הסידור הזה מספק לחלוטין מבחינה מינית, ונישאים במהלך התהליך הטיפולי גם לפני שהושלמה החדירה לנרתיק. אין מקום להיות אובססיבית לגבי החדירה לנרתיק, שכן עונג מיני, ברוך השם, ניתן להפיק הן עבור הגבר והן עבור האשה גם ללא חדירה לנרתיק ושני הצדדים יכולים להגיע לפורקן מלא גם ללא החדירה לנרתיק. בנוסף לכך, הטיפול הוא הדרגתי, כך שהאישה רואה בהתאם לעובי המחדירים שהיא משתמשת בהם כיצד היא הולכת ומחדירה מאמני נרתיק בגודל הולך ועולה. יש מספר נשים בטיפול שכאשר הגיעו לגדלים היותר גדולים, מקיימות יחסי מין, וזה בסדר גמור, עם גברים שאברי המין שלהם קטנים יותר ממאמני הנרתיק. כך שזה לא מצב של הכל או לא כלום, אלא קיימת התפתחות וריפוי הדרגתי של נקודות הכאב, עד לגודל איבר מין מירבי של גבר, שלפי מיטב ידיעתי מגיע עד היקף של 16 ס"מ (נדיר). אם כואב מאד, מה הטעם בקיום חדירה תוך כדי ייסורים? שנה טובה, כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב משיטוט כאן בפורום אני מגלה שרב הנשים צעירות ואפילו מאד.ואילו אני כבר עברתי את גיל 40 כששנים רבות מאד שאני סובלת מוויסטיבוליטיס ותכלס ללא שום תוצאה בפועל של פיתרון(חששתי מאד מניתוח ואני שמחה על סמך מה שקוראית פה שלא עשיתי אותו)עם זאת הייאוש גדול,הדיכדוך והכעס עצומים על כך שאלו חיי וככה עברו כל שנותיי.וזה מעגל שרק משאיר אותי במירמור תמידי,קינאה וייאוש.אני מוצאת עצמי רווקה זקנה ללא זוגיות כבר שנים רבות מאד ללא יחסי מין נורמאליים ומהנים(שבשנים האחרונות פשוט אין כלוםםםם לעומת העבר שעוד ניסיתי בכל דרך...) ובחוסר אונים כבר מוחלט.אני כבר לא יודעת מה קשור למה,מה הביצה ומה התרנגולת והאם בהכרח הכל קשור לויסטיבוליטיס??או אולי בכלל למבנה אישיות שלי??שמעתי גם מטפלים שאמרו לי ש"מזל" שיש לי תויסטיבוליטיס כי הוא שמר עליי.או כל מיני אמירות שכאלה.שכביכול מתאימות לניו אייג'.לאור כל מה שעברתי והמורכבות והרגישות הגדולה שיש בי (כשכאבים הם מנת חלקי היומיומית ומעבר ובנוסף לויסטיבוליטיס ולדלקות בשתן בעקבות כמעט כל מגע באיזור,שגם מעוררות כבר חרדה לכל התעסקות שם והימנעות.וזה כבר מעגל שכזה שבעיקר חרד.)אני תוהה איך ואם טיפול של סדר גודל של שנה(שתכלס בגילי המתקדם ואחרי כל השנים הללו,זה גם הרבה לי) יחזיר אותי להיות אישה נורמאלית ובריאה??היתכן שאחרי כל השנים הרבות של הסבל,על הדימוי המקולקל שכבר נוצר בי כולל כל האופן בו חיי נראים ומתנהלים,שתוך שנה פלוס מינוס הכל יעלם??האם זה בכלל הגיוני??ובטח אם מדובר על טיפול שנוגע בכאבים נפשיים מודחקים ,דבר שלעיתים לוקח שנים וגם לא תמיד פתיר.ואילו ממך אני שומעת שכן.תוך סדר גודל של שנה בטיפול המשולב שאת מציעה האישה מחלימה לחלוטין.כיצד ניתן לאמר זאת בבטחון שכזה?האם יש מצבים שזה גם לא קרה??ומעבר לכך,חייבת להודות שגם קצת חוששת ולא יודעת איך אגיב לטיפול נפשי עמוק שכזה,ואולי דווקא המצב שלי יחמיר כשנוגעים בכל זה?ומה עם הציפייה המתמדת שאהיה נתונה בה והתקווה המיוחלת להחלמה מהירה.ככ פוחדת שוב להתאכזב אחרי כל המסכת הייסורים והנפש הפצועה שלי. נ.ב- הרעיון למשל בהומיאופטייה או כל "כלי טיפולי" אלטרנטיבי שכזה(שאמרת שלא ברור לך איך יכול לעזור)הוא בעצם ליצור איזשהו איזון מערכתי בגוף.בשיבוש שנוצר.ליצור איזו רגיעה מערכתית.(כל אותו "גוף נפש מדובר...)והשאלה שלי אם בשילוב של עבודה נשימתית,הומיאופטייה,דמיון מודרך או כלי אחר,במקביל לעבודה עם מרחיבים ומה שנדרש בפאן הפיזי הדבר יכול להיפתר??האם בהכרח נדרש ל"דוש" בעבר, בתת מודע לעלות זכרונות אולי טראוומות ורק אז כביכול אמורה להיות החלמה???אני מאמינה שגם פה הדיעות חלוקות בקרב המטפלים המוסמכים העובדים עם הנפש. תודה מראש

מיכל היקרה, נא עייני בתשובתי הקודמת לשונית. http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xRF-6,xFI-3595,xFP-2878,xFT-2844,m-Doctors,a-Forums,admin-y.html שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב אני קוראת ומזילה דימעה לא יודעת כבר ממה יותר מאיזושהי תקווה מחודשת ששוב נכנסת לאור הנסיון הרב שלך וההתמקצעות בכל עניין הויסטיבוליטיס ממנו אני סובלת או מכאב עצום על תופעה שמלווה אותי כבר כמעט עשרים שנה כשכל הבטחון והדימוי העצמי והנשי שלי כבר ככ מרוסקים.וכמובן החשש הגדול מהכאבים,מההשלכות מהמבוכה התיסכול החוסר אונים ועוד ועוד.אני כבר בת 42 ובעצם כל חיי הבוגרים חווה קושי עצום.אני רווקה ללא ילדים ומן הסתם משייכת את זה גם לכל הבעיה שיש לי על כל ההשלכות שלה בחיי ובהקשרים החברתיים שלי.כולל נשים,בהם אני ככ מקנאה שאני פשוט מתקשה לייצר קשר קרוב כשהחסר אצלי ככ גדול וכואב.בזוגיות,בחיי מין תקינים ומהנים,במשפחה משלי וכו'.מצד אחד אני מוצאת עצמי מעודדת מזה שיש פה ככ הרבה מקום לתופעה שלי וככ הרבה דברים נכונים לגביי,מנגד אחרי שנים ונסיונות שונים אני כבר האמת ככ סקפטית ובהחלט פוחדת למצוא עצמי בטיפול שכזה מאלו שלא היו ברוב שהטיפול מצליח איתן.מה גם שאני סבורה שטיפול נפשי עמוק(והתנסייתי בכל מיני במהלך חיי)לוקח הרבה יותר משנה,ואני בעצם תוהה כמה זמן אם בכלל אצליח להחלים מכל הדבר הזה?בת כמה אהייה?והאם אצליח לשקם את חיי ובטח בגילי??(למרות שנראיית צעירה הרבה יותר).מעבר לויסטיבוליטיס שמלווה שנים רבות,לדלקות שתן שתמיד הופיעו וכבר נוצרה חרדה מכל מגע שחלילה לא תבוא גם דלקת,אני סובלת מהרבה מאד מיחושים כרונים ואקוטים נוספים שמלווים אותי שנים ונראה לי שאני "מקרה מורכב במיוחד" וחוששת שהפיתרון וההצלחה לא יהיו כמו שאת מתארת.ואז..מה???אני כבר מאד מיואשת.לא מבינה מה הסיפור שלי ואיכשהו אני מרגישה כמו איזה מקרה שבעצם אין לו פיתרון וגם לא לורחים אותו ברצינות יתרה(כמו שבעבר הרבה בכלל לא ידעו מה זה ויסטיבוליטיס).בקיצור...אני בעיקר חרדה מזה שככה עברו עליי כל השנים ומה בעצם הלאה ועד מתי...

שונית היקרה ראשית, צר לי מאד שאת משייכת לוסטבוליטיס את היעדר הזוגיות והיעדר הילדים בחייך. חלק ניכר מהמטופלות שלי, הלוקות בוסטבוליטיס (15% מהאוכלוסייה), הן נשים נשואות, 90% מהן נמצאות בזוגיות קבועה וחלק מהנשואות בעלות ילדים. כמעט ולא נתקלתי, אולי פעם או פעמיים, בגבר שעזב זוגיות עם אשה רק בשל העובדה שאי אפשר לקיים חדירה על רקע וסטבוליטיס. לא הייתי מייחסת בעיות של קשר וזוגיות לוסטבוליטיס, לפיכך. יש כאן שתי בעיות נפרדות. האחת של יצירת זוגיות וקשר (מטופלות מסוימות מחליפות בן זוג קבוע במהלך הטיפול, כך שהדבר אינו מונע לחלוטין זוגיות יציבה וקשר רגשי עמוק), שיתכן ויש לך קושי עם הנושא. השניה, וסטבוליטיס. אינני יכולה להבטיח לך, לאור הבעיה של קושי בזוגיות והתחברות ובמיניות, שהיא בעיה הרבה יותר קשה ועמוקה מזו של וסטבוליטיס, שאכן בטיפול שאני מומחית בו ניתן יהיה להתגבר על הוסטבוליטיס. הסיבה לחוסר הוודאות היא כאמור, הרקע האישי שלך של המנעות מזוגיות. ושימת הוסטבוליטיס במרכז התמונה כמוקד בושה והמנעות מחיים זוגיים, אינטימיים וחברתיים. לאחר החגים תפורסמנה שתי כתבות בבלוג שלי אודות הטיפול בוסטבוליטיס, כתבות המסכמות את הנושא ומסבירות אותו היטב, ואני מקווה שתפיקי מכך תועלת. אני מודעת לעובדה שהטיפול אותו אני מציעה הוא ייחודי לי, מאחר והוא מהווה שילוב של טיפול פסיכודינמי עמוק יחד עם התבוננות וטכניקה הלקוחות מארבע שנות לימודים בבית ספר ללימודים הולוגרפיים אשר בהולנד, לימודים אשר הועברו בסדנאות בארץ. עמדה סקפטית וחסרת תקווה לגבי טיפול מראש הינה עמדה שיש לה השלכה שלילית מאד על היכולת להרפא, מאחר והיא מקרינה חשדנות תת מודעת ומודעת וייתכן אף נטיות לדילול מפגשים טיפוליים ובחירה להשקיע את האנרגיה למקומות אחרים, כגון עבודה. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

אילנה תודה על תגובתך. אני האמת קצת מבולבלת.אני מניחה שאכן הקושי בזוגיות ואינטימיות לא בהכרח קשור מתחיל ונגמר בויסטיבוליטיס.וגם די ברור לי שבן זוג אוהב ותומך לא יקום ויעזוב בגלל זה(אם כי זה יכול לגרום לקשיים לא מבוטלים בזוגיות).אבל...אם הדבר נגרם וקשור לנפש ולבעיות או מצבים עבריים אפילו לא מודעים,אז אני לא רואה הפרדה נחרצת בין שתי הבעיות שלי כביכול,ודווקא אולי כן יש קשר בין הקושי הזה שלי על כל המורכבות שזה מעורר עבורי,לבעיה שנוצרה(ויסטיבוליטיס) כשאני כבר לא יודעת מה קדם למה.ונכון שעם הזמן והשנים וככל שהבעיה לא נפתרה נכנסתי יותר ויותר לתוך מעגל של סבל מתמשך חשש וחרדה מעצם אי היכולת לקיים מגע מיני מלא ומהנה או לא לסבול גם מכל הכאבים של הוולוודיניה וגם ללא חדירה, ומלהצליח תוך כדי בכל ההרגשה הזו שלי למצוא בן זוג חדש שגם יסכים מראש לקבל את זה.ואיכשהו מתוך התשובה שלך אני מבינה שמאחר וזה המצב אצלי כשזאת מבחינתך בעיה קשה יותר מטיפול בויסטיבוליטיס עצמו שאת מציעה,את בספק אם בכלל יהיה ניתן לטפל בי באופן הזה.צר לי כ לשמוע זאת כי באמת קיוויתי שאולי אצלך ואיתך אמצא תישועה. אם כך לאור מצבי על כל מה שעולה,ומתוך אי רצון ברור לגשת לניתוח(שבעצם את גם מתנגדת לו)מה בכל זאת את מציעה??האם זה שאני כבר מיואשת וחסרת אמונה או בקשיים גם בכל הסיפור של זוגיות והגיל המתקדם שלי והחששות שזה מעלה וכו וכו'...נגזר עליי גם לא למצוא טיפול לויסטיבוליטיס??אודה מאד לתגובתך.

שלום רב, לפני כחמש שנים אובחנתי כסובלת מוגיניסמוס. מאז עברתי טיפול ברמבם במשך כשנה והצלחתי לקיים יחסי מין אומנם יחסי מין המלווים באי נוחות וכאב, כלומר לא באופן משוחרר. כיום אני מטופלת שוב ברמבם והפעם אצל סקסולוגית ולא גיניקולוגית. שאלתי היא: איך אוכל לדעת האם הבעיה היא באמת בראש או בעיה פיזית (וסטיבוליטיס). הבעיה הזו נמשכת הרבה זמן ואני לא יודעת כבר מה לעשות... אנא עזרי לי. תודה מראש!

לירז היקרה לדעתי, אין ממשיכים עם סוסים מתפגרים, אלא אך ורק עם סוסים מנצחים. וגיניסמוס היא תופעה פשוטה מאד וקלה לריפוי והריפוי נמשך מספר חודשים מועט בלבד.העובדה שכיום החדירה כואבת מעידה על כך, שאת סובלת בשלב הנוכחי או מוסטבוליטיס (כאבים בפתח הנרתיק) או מדיספרוניה (כאב בתוך הנרתיק). אחרי החגים תתפרסמנה בבלוג שלי שתי כתבות, אחת מידי שבוע, אודות האבחון והריפוי המוחלט של כל כאבי הנרתיק, שהם וולוודוניה, וסטבוליטיס, דיספרוניה. עיקר הטיפול הוא פסיכולוגי, של פסיכולוגיית המעמקים. איני יודעת מהו מקצועה של הסקסולוגית אצלה את מטופלת, שכן סקסולוגיה הוא מקצוע משני, סביר להניח שהיא עובדת סוציאלית. במידה ולא תטופלי על ידה בשיטות של חשיפת התת מודע, קיימת סבירות, לא נעים להגיד, שעשוי להיות שהכאבים לא ייפתרו. מכל מקום, זכרי שני דברים: 1. בשום פנים ואופן אין לחיות עם הכאב. 2. אין מקיימים חדירה כאשר היא מכאיבה. על כל הנושאים האלה יפורט בהרחבה בשתי הכתבות בבלוג שלי, מיד לאחר החגים. שנה טובה, כל טוב ובהצלחה אילנה

אילנה יקרה, תודה על תשובתך. נבדקתי לפני יומיים באותה מרפאה על-ידי גניקולוגית שהיא גם סקסולוגית והיא אמרה לי שהבעיה היא אינה פיזית, אלא פחד מחדירה (וגיניזם קל) שעליי לפתור במהירה. היא ביקשה שאטופל אצלה.

לירז היקרה אם לא כואב בפתח הנרתיק בבדיקה ויש רק כיווץ קל ללא כאב בזמן מגע ידני, זה אכן וגיניסמוס, תופעה הנחשבת קלה מאד לפתרון, באמצעות השימוש בהחדרת מרחיבים. בהחלט שווה שתנסי את טיפולה של הרופאה הסקסולוגית. שנה טוב כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום. אני בת 21, בתולה ולפני כשנה אובחן אצלי וסטיבוליטיס. עברתי טיפול של משחות, זריקה ולבסוף הגיעה הצעת הניתוח. קודם כל, האם זה הגיוני שלמרות שעדיין אני בתולה יש לי וסטיבוליטיס? התחלתי ללכת לסקסולוג כשנה לאחר מכן שנתן לי תרגילים אך הכאב שאני מרגישה הוא שריפה ואני לא בטוחה אם אי פעם אצליח לבצע את התרגילים האלו. משיחה איתו הוא אמר שיש סיכוי גדול שיש לי גם וגיניזם. אחד העצות שלו הייתה להחדיר טמפון בזמן שאני לא במחזור ולהישאר איתו, רציתי לדעת אם מבחינה בריאותית זה בסדר? הוא גם ביקש לדעת למה אני חושבת שאני כל כך נרתעת מקיום יחסי מין? האם עברתי אונס? או טראומה.. ובאמת שאני לא מצליחה לחשוב על שום מקרה כזה שקרה לי. האם הדבר קורה רק לנשים שעברו טראומה? אשמח מאוד אם תעזרי לי!!!

רות היקרה אני ממהרת לענות לך בשל חומרת הטיפול שבו את מצויה. להלן הנימוקים: 1.אשה הסובלת מוסטבוליטיס, סובלת באופן בלתי נמנע מכיווץ שרירי הנרתיק. כך שהוגיניזמוס במקרה זה הוא תופעה נלוית ואין מדובר בשתי תופעות שונות. יש לך וסטבוליטיס שבאופן טבעי מלווה בכיווץ שרירי הנרתיק. 2. קיימת בהחלט אפשרות שאשה שהיא בתולה תלקה בוסטיבוליטיס עוד לפני שקיימה יחסי מין. 3. לא כל אירוע של וסטבוליטיס מבוסס על התעללות מינית או אונס. לעתים מסוימות זה אכן קיים אך אין זה מחויב כלל. בטח ובטח לא כשאלה ישירה שניתנת עליה תשובה ישירה. זוהי עבודה של פסיכולוג קליני העוסק בתת מודע ולא של סקסולוג, שככל הנראה אינו פסיכולוג קליני כלל לפי צורת השאלות. 4.הניתוח הוא שיטה ברברית שאינה מתחשבת כלל בעובדה שוסטבוליטיס הינו על רקע נפשי. אם הבעיות הנפשיות לא נפתרות, אזי גם לאחר הניתוח, במידה ואינו גורם צלקות ועיוותים באיבר ונחשב ל"מוצלח" חוזרות אז התופעות ובגדול. 5. טיפול סקסולוגי הכולל החדרה של מאמני נרתיק הוא טיפול מדעי מדויק שאינו עושה שימוש לא באצבעות ולא בטמפונים, למען השם, ככל הנראה הסקסולוג אליו את הולכת אינו מקצועי. יש ערכות החדרה מיוחדות ותקניות, יש שמני החדרה מיוחדים. לעולם אין להחדיר אוביקט כלשהו ללא שימון מסיבי הולם. ולעולם אין צורך להחדיר ליותר משלושים שניות, היות ומדובר בארבע החדרות יומיות ברצף עם דקה הפסקה בינהן, הרי במצטבר מדובר בהחדרה יומית של שתי דקות בלבד. ישמור אותנו אלוהים מהחדרה ממושכת יותר או מהחדרה יבשה. זהו בזבוז זמן, אין זה יעיל, ולא ברור מה מידת התחושה שלך. 6. המלצתי הטובה ביותר, היא לא לעבור את הניתוח ולהחליף את הסקסולוג שהוראותיו אינן תקניות, אינן מדויקות ואינן משולבות בטיפול נפשי הולם. אחרי החגים תצאנה בבלוג שלי שתי כתבות גדולות בנושא וסטבוליטיס, וגיניסמוס, וולוודוניה ודיספרוניה. הן מתארות במדויק את מגוון התופעות ואת השיטה לריפויין. כל טוב ובהצלחה אילנה

רק לשם הבהרה כמובן שהוא (הסקסולוג) המליץ להשתמש בשמן או חומר סיכה כלשהו לפני שאני מחדירה טמפון או כל דבר אחר וגם אמר שבהמשך נגיע לנושא של מאמנים וגינליים שהוא מוכר וסט עולה בערך 600 שקל לפי מה שהבנתי ממנו. דבר שני הוא שראיתי שאת ממליצה על סקסולוגים קליניים חיפשתי באינטרנט ואף נכנסתי לאתר שפרסמת שאפשר לחפש בו מומחים למקצוע אבל לא מצאתי מישהו שנמצא באזור הצפון. תוכלי להמליץ לי על מישהו? תודה מראש!

עוד משהו שרציתי לציין הוא שאני הולכת להומופאת כרגע. האם כדאי לעבור טיפול הומופאתי בשל וסטיבוליטיס?

רות היקרה חייבים לפנות לפסיכולוגית קלינית שהיא גם סקסולוגית. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי, לפני שנה עברתי ניתוח וסטיבוליטיס. אני סובלת מכאבי מחזור נוראיים ויודעת שגלולות פותרות לחלוטין את הכאבים, מצד שני שמעתי לא פעם שלא מומלץ לקחת גלולות כי זה מתקשר באופן ישיר לוסטיבוליטיס. אני בטראומה מהכאבים בזמן קיום יחסי מין שלפני הניתוח ולא רוצה סבירות חלשה אפילו שיחזרו לי. האם לקחת בכל זאת גלולות?

נועה היקרה הקשר בין גלולות הורמונליות לבין וסטבוליטיס אינו מובהק וחד משמעי. יש אחוז מאד קטן של נשים אשר הפסקה בנטילת הגלולות סייעה להן בכאבי הוסטבוליטיס. נכון הוא, שלקיחת גלולות מקלה על תסמיני המחזור ונשים רבות נוטלות גלולות למען השגת תוצאה של הקלה בכאבי הוסת. איני רואה סיבה מובהקת לכך שלא תקחי גלולות, כאילו בהן תלויה היתה התפתחות הוסטבוליטיס. יש אפשרות נוספת, אולי מומלצת יותר, שתפני תחילה לדיקור סיני גיניקולוגי שינסה להתמודד עם כאבי הוסת שלך. ישנם מדקרים סינים המתמחים בגיניקולוגיה והם עוזרים רבות באמצעות הדיקור והפורמולות הסיניות להתגבר על כאבי המחזור. זו אלטרנטיבה ידועה ומוכרת. מקווה שסייעתי לך. אגב, את יכולה להפנות את השאלה גם אל הגיניקולוגיות כאן באתר. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, האם יכולה להיות וסבטבוליטיס ללא כאבים בקיום יחסי מין. הכוונה רק כאבים של צריבה , מעין חום ואי נוחות באזור החלק החלק החיצוני של הפות , אך אין כאבים בעת קיום יחסי מין? האם התופעה קשורה ליחסי מין בלבד?

גלי היקרה, מה שאת מתארת הוא למעשה "וסטבוליטיס עילי" או בשמו המקצועי וולוודוניה. התופעה מתאפיינת בגרד, שריפה, עקצוץ וכאב באיזורי השפתים הקטנות, בינהן, באזור הדגדגן וכפי שתיארת, באזור החיצוני של הפות. מאחר והכאב אינו בנרתיק או בפתח הנרתיק, הטיפול הוא פסיכוסקסולוגי ואין צורך בהחדרת דיאלטורים או פיזיותרפיה של רצפת האגן. מקור הכאב הינו עצבי והוא קשור לרגשות בלתי נעימים, מודעים או לא מודעים, הגורמים לעצבוב יתר. לאחר החגים תצא כתבה גדולה בבלוג שלי אודות שלוש תופעות הכאב הנרתיקי: וסטבוליטיס, וולוודוניה ודיספרוניה. http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.aspx?foldername=psychosexsologist בהחלט אפשרי, שבזמן יחסי מין לא יכאב אלא במהלך שעות היום, ואפשר שהכאב יתגבר בזמן יחסי המין. קימת סלקטיביות בתופעה. כך או כך, מומלץ לרפא את המקום. כל טוב ובהצלחה אילנה

האם ניתן לרפא כאב עצבי? האם בכלל אפשר להבריא מיזה

שלום לפני יומיים הרגשתי בפתח הנרתיק כאב, שהבתכלתי ראיתי שצד אחד טיפה נפוח ושאני נוגעת אני מרגישה בפנים מין בליטה שהיא כואבת. אין לי הפרשות מהנרתיק אין לי גירוד וגם לא ריח רע . אני לא יודעת אם זה הפורום הנכון אבל אני אשמח לתשובה כלשהי מה זה דלקת ? ציסטה? פטריה? אני גם לא ראיתי שום ראש לבן או משהו שיכול להעיד על פצע או שערה פנימית וזה קצת מטריד אותי העניין . שאני מקיימת יחסים עם הבן זוג זה כואב בכניסה, וכואב שנוגעים חוץ מזה שטם תופעות אחרות כמו שציינתי. אני נוטלת גלולות יאז . לפני שבוע וחתי בערך הייתה לי דלקת בשתן ולקחתי אנטיביוטיקה אולי זה קשור? אני אשמח לתשובה זה טיפה מדאיג אותי והתור שחי לרופא רק עוד חודש. אם אפשר גם שהייתי בת 17 חוסנתי נגד וירוס הפפילומה אז זה לא נראה לי הגיוני .

פונה יקרה הבה נעשה סדר בדברים. ראשית, לא ברור כמה זמן את סובלת מכאבים בעת החדירה. האם רק מאז שהופיעה הנפיחות לפני יומיים או גם קודם לכן? אם מדובר בוסטבוליטיס, אין הוא מתאפיין בדרך כלל בסימנים שציינת. לפיכך, יש לעבור ראשית חוכמה אבחון גיניקולגי. אם האבחון הרפואי יהיה נוסח "אין לך שום דבר גופני", אז יש מקום לחשוב על וסטבוליטיס, שבדרך כלל אינו מתבטא בנפיחות או בצורה מסוימת כלשהי. בינתיים, עד לאבחון, ולחלופין כל עוד כואב לך בחדירה, המנעו מיחסי מין הכוללים חדירה. ענין הדלקת בשלפוחית השתן הוא אופיני למצבים הכרוכים בכאבים בזמן חדירה. ולעיתים די נפוצות, התופעות באות יחד. כך או כך, אין הפסיכוסקסולוג יכול לקבוע אבחנה שכן אינו רשאי לגעת בגוף המטופלת ואינו יודע לערוך בדיקה גיניקולוגית. לפיכך נסי להקדים את הביקה או פני למיון. רק בהיעדר אבחון גיניקולוגי גופני, ניתן ליחס זאת לוסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה אילנה