פורום טיפול בוולוודיניה (ווסטבוליטיס)

אילנה שלום, אני סובלת זמן רב משריפה וכאבים בזמן חדירה, וגם לאחר הוצאת אבר המין הזכרי אני מרגישה כאבים עזים לזמן מסוים וזה עובר, דבר אשר מתסכל אותי מאוד. בעבר הייתה מקיימת יותר יחסי מין,והבעיה הייתה בהתחלה ולאט לאט נעלמה, והמין היה מצוין. כרגע אני מקימת יחסים אם אותו בן אדם אך פחות והבעיה קיימת. ע"פ הדברים הכתובים בפורום הבנתי כי יש לי את בעיית הוסבוליטים. האם יש דרך שאפשר לאבחן את הבעיה בצורה מדויקת יותר, כי זה השארה שלי שזהוי הבעיה. בעבר הרחוק הייתה לי איזה שהי טרומת מין קשה שבאותה הטרומה גם נקרע קרום הבתולים. האם הבעיה הנ"ל קשורה לטראומה שקראת לי? האם היא יכולה לפגוע בהמשך בחיים מבחינת הריון ולידה?!?! ומה צריך לעשות אם זה!

מיטל היקרה ראשית עלייך לפנות לגניקולוג/ית המתמחה באבחון וסטבוליטיס על מנת לאשר את ההבחנה שלך. לאחר קביעת ההבחנה יש לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי - כלומר טיפול פסיכולוגי המתמחה בבעיות של תשוקה ושל מיניות. בהחלט סביר שהטראומה המינית שעברת הינה בעלת השפעה כלשהי על מצב המיניות הנוכחי. יש לפתור את הבעיה המינית ואת בעית הטראומה על מנת שחיי המין יהיו נעימים ועל מנת שהרגשות השליליים לא ימשיכו להקרין על חייך. בקשר להריון ולידה - רצוי כמובן להגיע אליהם ללא טראומות מיניות וללא קשיים רגשיים-מיניים. מומלץ שתזדרזי לפנות לטיפול. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אילנה אני לא יודעת אם את זוכרת אותי אבל כתבתי לך לפני 3 חודשים אני בת 30 נשואה מזה שנתיים בערך בתחילת הנשואים אובחנתי אצל דר אברמוב בתל אביב במרפאה שלה שיש לי וגניסמוס ופינתה אותי לסקסולוגית הייתי בטיפול בערך 8 חודשים ואחרי תקופה של טיפול מגוון של מרחיבים שיחות ותרופה הצלחתי להתגבר על הפחד שלי מחדירה אבל נתקלתי או נתקלנו בבעיה אחרת והיא שאני עדיין מכווצת באזור ההוא וכשבעלי חודר כואב לי בתנועה שלו פנימה והחוצה כלומר כשזה בפנים אין כאב אבל כשהוא נע פנימה החוצה אני מה זה כואב לי וגם הוא לא יכול לשפוך בפנים בתוך הנרתיק הוא אומר שזה מאוד לוחץ ולא מצליח לסיים בפנים> חיפשת באינטרנט ופניתי אלייך אז והמלצת על סקסולוגים ומטפלים בחברת איט"ם פניתי לסקסולוגית והתחלנו אצל טיפול זוגי מיני אבל אחרי 3-4 פגישות בעלי לא רצה להמשיך הוא טען שכל השיחות האלו לא מובילות לכלום והוא רצה משהו פרקטי יותר שיוכל להרגיש בהתקדמות ואני ניסיתי להסביר לו שזה לוקח זמן וכל השיחות בסוף כן יעזרו והמצב ישתפר ופניתי למטפלת וביקשתי שתתמקד בנושא המיני למרות שאני מאמינה שהצד הנפשי לא פחות חשוב ומאז אותה פגישה בעלי לא רוצה ללכת לטיפול והוא אומר שהמצב ישתפר בעצמו, אני חייבת להגיד לך שהזוגיות שלנו היום יותר טובה ואני מרגישה יותר טוב נפשית מהחודשים שעברו ולפעמים יחסי המין כואבים ולפעמים אני מרגישה כאב מינימלי, עם כל זה אנחנו מעוניינים להיכנס להיריון ויש לי שיבושים בתאריך הופעת המחזור רוב הפעמים זה בא במועד ולפעמים זה מאחר 5 ימים שבוע 10 ימים ופעם איחר אצלי בשבועיים מה אני יכולה לעשות בקשר לזה? האם זה טבעי ותלוי במצב הנפשי או שאני צריכה לעשות בדיקות? מה הן הבדיקות שאישה צריכה לעבור כדי לדעת שאין שום בעיה והיא יכולה להיכנס להיריון? עשיתי בדיקת הורמונים ובדיקת פוריות ובדיקת רחם והכול תקין וגם בעלי עשה בדיקות והכול תקין, אני מאוד רוצה וגם בעלי שאני איכנס להיריון מה אני אמורה לעשות? אני מבקשת את העצה והעזרה שלך. אחכה לתשובתך בהקדם תודה דורה

דורה היקרה יש להבדיל בין המצב המיני-נפשי ובין השאיפה להכנס להריון. 1. מבחינה מינית - הבעיה לא נפתרה לחלוטין ולא ברור לי למה. בעבודה נכונה עם מרחיבים ועבודה טיפולית איתך בלבד, ללא בעלך, היית אמורה להיות משוחררת לחלוטין בזמן חדירה. אין מקום לטיפול זוגי כאשר בעיית החדירה היא שלך. אני חוששת שיתכן והתחלת לפתח וסטבוליטיס. כך או כך - בעית המיניות שלך לא נפתרה לחלוטין. חשוב מאד לציין שבעיית מין היא תמיד ולעולם גם בעיה נפשית. או יותר נכון להציג זאת שהתסמונת המינית מופיעה תמיד על רקע נפשי מסוים. לצערי, המכלול הזה לא בא על פתרונו המלא וצר לי על כך. נסי לפנות לפסיכולוג/ית קליני/ת שההוא גם סקסולוג/ית מומסכ/ת על מנת לפתור את בעית החדירה ואולי גם התשוקה אצלך. 2. באשר לשאלת ההריון - פוריות אינה תחום התמחותי ועלייך לפנות בשאלותייך למומחים בתחום הפוריות. יחד עם זאת יש לזכור שלעיתים כל ההיבטים הביולוגים הם תקינים, והעיקוב מלהרות הוא על רקע נפשי. לא ברור לי כמה זמן אתם מנסים להכנס להריון. במידה והכניסה להריון אינה מתרחשת בקצב הרצוי לכם, ניתן לפנות לרופאים המתמחים בפוריות אשר בעזרת הורמונים בכדורים או בזריקות יכינו את גופך למצב של כניסה להריון. במידת הצורך אפשר להשתמש גם בהזרעה. בררי מי הם הרופאים הטובים והמומלצים לטיפולי פוריות. כל טוב ובהצלחה אילנה.

אני לא יודעת אם זה המקום הנכון אבל אני אנסה ואשמח אם תוכלו לעזור לי. אני בת 22 ומקיימת יחסי מין עם החבר. כבר קרוב לשבועיים אני מרגישה שאני חייבת לבקר כל הזמן בשירותים. אני מטילה שתן ומיד לאחר שאני יוצאת מהשירותים אני מרגישה שוב לחץ חזק וחייבת ללכת לשירותים שוב. אין לי דם בשתן, צריבה או גירוד. רק הרגשה חזקה שאני חייבת להטיל שתן כל הזמן. חשבתי שזו פטרייה והשתמשתי באגיסטן אבל ללא שיפור. הייתי לפני כשבוע אצל רופאת המשפחה והיא נתנה לי אנטיביוטיקה לדלקת שתן: 2 סוגים: סדורל והשני זה צפוויט פורטה. אני כבר מסיימת את הטיפול ללא שום הקלה בתסמינים. ההפך הוא הנכון. יש לי הפרשות מרובות יותר וההרגשה שאני צריכה להטיל שתן גוברת. אני מטילה שתן ואחר כך שוב מרגישה צורך חזק. אם אני לא ניגשת לשירותים אחרי רבע שעה יש לי כאבים חזקים בבטן. מה יש לי? ומה אני צריכה לעשות על מנת שהבעיה תיפטר? תודה

אור היקר עלייך לטפל במקביל ולעבור בדיקות אצל שני רופאים: 1. אורולוג - לעשות בדיקות שתן כללית, תרבית שתן ובמידת הצורך שתן למיקרוסקופיה. 2. גניקולוג - בדיקה גניקולוגית מקפת כדי לראות אם מקור הלחץ אינו נובע ממקור גניקולוגי. עד לבירור ולהחלמה המנעי מקיום יחסי מין. הפני את השאלה גם לפורום גניקולוגיה ואורולוגיה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אני בת 63 יש לי נוזל מאחורי הרחם מה זה אומר . יש התקפי כאבים עם דימומיםץ האים זה שייך תודה

דון היקרה, נא הפני את שאלתך לאחד מפורומי הגניקולוגיה באתר דוטורס. כל טוב, אילנה.

שלום, הבעיה שלי היא שאני מרגישה כאבים בזמן החדירה, אחרי כמה שניות כאשר הבחור מצליח לחדור אלי לא כואב לי, ושהוא מתנועע בפנים כמעט בכלל... רק הכניסה היא החלק הכואב. ניסיתי להשתמש בשמן שכן מקל על החדירה אך עדיין כואב לי די הרבה. מה אפשר לעשות? שמתי לב כשאני מרפה את השרירים החדירה נעשית יותר בקלות. עוד דבר ששמתי לב הוא שאני מחדירה אצבע לא כואב לי כמעט אבל שמדובר במין כן כואב לי האם זה רק פסיכולוגי? יש לציין כי לפני שנתיים סבלתי במשך תקופה ארוכה מאוד מתכיפות במתן שתן, פטריות ודלקת בנרתיק דבר שגרם לי סבל רב ולא יכולתי אפילו לחשוב על קיום יחסי מין אני מרגישה כמובן שיש קשר ברור בין הסבל שעברתי לבין הכאב ביחסי מין אך אני לא יודעת אם מדובר בבעיה פיזית או נפשית. יש לציין כי גם שאני נמצאת בבדיקה אצל גיניקולוג כואב לי בזמן הבדיקה אז אולי בכל זאת זה לא נפשי?

עדי היקרה, לפי התיאור נראה ששמדובר בוסטבוליטיס כאשר קודם לכן סבלת בתופעות שונות הן בנרתיק והן בשלפוחית השתן, מצב די אופייני לסובלות מוסטבוליטיס. כמובן שאת האבחנה לוסטבוליטיס עלייך לקבל לאחר בדיקה אצל גניקולוגית המתמחה באיבחון תופעה זו. (לא כל הגניקולוגים יודעים לאבחן כהלכה וסטבוליטיס). החדרת האצבע אינה כואבת הן משום הגודל ביחס לאיבר מין זכרי והן בגלל העובדה שהחדרת אצבע אינה מהווה קיום יחסי מין. הוסטבוליטיס היא תופעה גופנית שמקורה הנפשי הוא התנגדות לא מודעת לקיום חדירה וליחסי מין. יש פער מאוד עמוק בין הרצון המודע לקיום יחסים ובין ההתנגדות הפנימית והעמוקה הלא מודעת המשפיעה ברמת התא והרקמה. פטרות ודלקות בנרתיק עשויות אף הן להיות על רקע נפשי של התנגדות לקיום יחסי מין. נקווה שתאובחני כהלכה ותמצאי לעצמך את הטיפול המתאים, כל טוב ובהצלחה, אילנה.

תודה על תגובתך אין לי שום דבר נגד טיפול פסיכולוגי, להיפך- אני לומדת פסיכולוגיה ושואפת להיות אחת כזאת ביום מן בימים... ועדיין, קשה לי להשלים עם הרעיון שיש מאחורי זה בעיה פסיכולוגית, זה מרגיש לי פיזי לחלוטין אפשר להגיע לפגישת ייעוץ ולבדוק איך ממשיכים משם? לאן עליי להתקשר? תודה ושבת שלום ענבל

שלום אני סובלת כבר תקופה מאוד ארוכה מוסטיבולוטיס שאובחן רק לפני חצי שנה מאז הייתי אצל ד"ר אברמוב אני מורחת משחות מאלחשות והולכת לפיזוטרפית רצפת אגן ועדיין אין שיפור ניכר. ראיתי שאת מתנגדת לשימוש במשחות, תוכלי להסביר לי למה? תודה ענבל

ענבל היקרה, משחות האילחוש אינן יעילות מספיק על מנת למסך את הכאב, אינן מרפאות דבר ואינן מסייעות לא מן הבחינה הנפשית ולא מן הבחינה הגופנית להתמודדות עם הוסטבוליטיס. הפיזוטרפיה לרצפת האגן היא בעצם הטיפול היחידי הניתן במרפאות לטיפול מיני (או ביופידבק לשירי הנרתיק) טיפולים אלא עשויים לסייע ברמה הפיזית אך הם לא בהכרח מרפאים את הוסטבוליטיס שיש בו את המימד של גוף נפש, כלומר, היבטים נפשיים אשר יצרו את דלקת מבוא הערייה. כמו כן להתמודדות עם וסטבוליטיס יש להתאמן בשיטה עיקבית ושיטתית עם מאמני הנרתיק בפרטיות בבית מדי יום. טיפול בוסטבוליטיס לתפישתי מחייב בירור של הצד הפסיכולוגי כלומר, בירור כל המתחים והמורכבויות מן ההיבט המיני וכן פחדים ומתחים מתחומי חיים אחרים המתנקזים לאיבר המין. ללא טיפול פסיכוסקסולוגי יורד מאוד הסיכוי לריפוי וסטבוליטיס באמצעים פיזיים בלבד. כמו כן חשוב להמנע מקיום חדירה בזמן הטיפול מפני שהדבר רק מוביל להשתרשות הכאב בגוף. משחות האילחוש מחריפות את התופעה שכן הן מאפשרות לקיים חדירה תוך כדי אלחוש המקום בעוד מקור הבעייה הוא התנגדות לא מודעת לחדירה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני בת 27 וסובלת מזה שנתיים מכאבים חזקים בעת קיום יחסי מין עם בן זוג קבוע כאשר בעבר לא חוויתי סוג כזה של כאב שממש מונע ממני לרצות מין. ברצוני לדעת האם יש קשר לגודל איבר המין של בן הזוג כיוון שכפי שציינתי קודם בקשרים קודמים לא הייתה לי בעיה זו. וכן רציתי לדעת למי אני יכולה לפנות כדי לאבחן ווסטבוליטיס כיוון שבעבר פניתי לגניקולוגית והיא מיד הפנתה אותי למומחה בתחום שקשה מאוד לקבוע אצלו תור ולכן ויתרתי על כך. לכן אני רוצה לדעת אם גם גניקולוג רגיל יכול לאבחן את הבעיה.

הדס היקרה, אישה שהיא בעלת תשוקה מינית טובה, נרטבת בנרתיק ומשוחררת בשרירי הנרתיק לא אמורה לסבול באופן כלשהו בהתאם לגודל איבר המין של הגבר. כלומר אם כל התנאים אצל האישה תקינים אז "הגודל אינו קובע". מקורו של כאב בחדירה יכול לנבוע מיובש בנרתיק (התחממות בלתי מספקת) או משרירי נרתיק מכווצים, או מוסטבוליטיס. יש גניקולוגים היודעים לאבחן זאת ויש שאינם יודעים. פני לאחת מהמרפאות הציבוריות לטיפול מיני לשם איבחון התופעה . לבירור המרכזים הרפואיים נא חפשי באתר איט"ם (האגודה הישראלית לטיפול מיני). התפישה כיום היא שאם אין כאן גורם גופני אחר ואם כואב לך בחדירה אז זהו וסטבוליטיס. כתגובת משנה עשויים שרירי הנרתיק גם להתכווץ וגם להגיע לאובדן תשוקה. שיהיה בהצלחה, אכל טוב, אילנה.

שלום, אני סובלת כבר כ-6 וחצי שנים!!!! מוסטבוליטיס בשילוב של וגיניזמוס. ניתן לומר שכבר עברתי כל דבר אפשרי: נרות, משחות, ביו פידבק לחיזוק שרירי רצפת האגן, קבוצת תמיכה של בנות עם הבעיה,פסיכולוגיות, תזונה מיוחדת, מרחיבים ושמן שקדים ועדיין שום דבר לא עוזר. זה הדבר העיקרי שמעסיק אותי ומתסכל אותי בחיי ביומיום. קראתי פה שיש בנות שממליצות על דיקור סיני. אני ממש אשמח לשמוע שמות של מטפלים שעזרו לבנות בנושא ואיפה הם נמצאים בארץ. אני כבר כמעט מתוסכלת, נשאר בי עוד שבריר קטן של תקווה שהכל בסופו של דבר יסתדר. אני משתדלת לחשוב חיובי אך אני כבר לא יודעת מה לעשות. אשמח לשמוע עצות מבנות שחוו הצלחה ועברו את זה. ביום שזה יעבור לי אני אהיה בן אדם כל כך שלם ומאושר, ברמות שאני לא אעיז להתלונן על דבר. תודה לכולן ונקווה ב"ה שיהיה טוב!!!

פונה יקרה, צר לי לשמוע שעברת כל כך הרבה טיפולים ושיחד עם זה הבעיה לא נפתרה. מהזווית המקצועית שלי טיפול פסיכולוגי אינו עוזר לוסטבוליטיס אלא טיפול פסיכוסקסולוגי ,כלומר, טיפול שהוא שילוב של טיפול סקסולוגי עם מאמני הנרתיק יחד עם התמקדות באנרגיה המינית התקועה שהביאה לוסטבוליטיס. האם עברת טיפול שכזה? דיקור סיני אינו תחום מומחיות שלי, אך יש בנות הטוענות שהדבר סייע להן. אשמח אם נשים שעברו טיפול מסוג זה תגבנה אלייך. כל טוב, אילנה.

אילנה שלום, אני סובלת מוסטיבוליטיס למעלה מחצי שנה, קיבלתי זריקות סטרואידים נוגדי דלקת שהקלו במעט- פחתו הדקירות שהיו לי כלפי פנים הגוף, אך עדיין ישנם כאבים תמידים בפתח הנרתיק וגרד וכאב בעת קיום יחסי מין ובהמשך לתחושת בעירה ושריפה שנמשכים יותר מיום, הבנתי שמומלץ טיפול פסיכו סקסולוגי, היכן אני יכולה לקבל אותו באיזור הדרום? והאם יש טיפול שמגיע לי טעם קופ"ח כללית? האם כדאי גם טיפול עי דיקור סיני?

נטע היקרה, הסימפטומים שאת סובלת מהם כיום הם הסימפטומים האופיניים של וסטבוליטיס לכל דבר ועניין. לא ידוע לי שזריקות סטרואידיות מרפאות את הוסטבוליטיס שבפתח הנרתיק ואכן הן לא ריפאו אותך. טיפול פסיכוסקסולוגי יכול להינתן על ידי כל פסיכולוגית שהיא גם סקסולוגית. הסתכלי ברשימת איט"ם (האגודה הישראלית לטיפול מיני)וראי אם יש סקסולוגית שהיא גם פסיכולוגית קלינית באיזור הדרום. מטעם קופ"ח את יכולה לקבל טיפולים במרפאות לטיפול מיני השייכות לקופה. באיזור הדרום זהו ביה"ח סורוקה שלמיטב ידיעתי הדגש יהיה על פיזוטרפיה של רצפת האגן, אך שווה לברר מה עוד ניתן שם.(פיזוטרפיה של רצפת האגן הוא הטיפול המקובל במרפאות לטיפול מיני בהתמודדות עם וסטבוליטיס). באשר לדיקור סיני אין זה תחום התמחותי ושווה לבדוק אותו שימי לב להבדל בין השיטות. הסתכלי בשאלות והתשובות של טל מה-8/6/10. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום, אני בת 20, חיילת, יש לי חבר כבר מעל לשנה, מאז ומתמיד חוויתי כאבים בקיום היחסים, עד לשלב שבו זה מונע מאיתנו לקיים כבר 7 חודשים. לפני כ4-5 חודשים אובחנתי עם ויסטיבוליטיס. מאז אני מבצעת פיזיוטרפיה לשיקום רצפת האגן, במסגרת הצבאית, ודיאטת דלת אוקסלטים על פי הנחיית הרופא שאיבחן את הבעיה. מקריאה רבה באינטרנט הבנתי כי בעיית הויסטיבוליטיס יכולה להיות קשורה גם לפן הפסיכולוגי ואף מושפעת. במסגרתי כחיילת אין אפשרות להגיע לטיפול סקסולוגי/פסיכולוגי עבור בעיה זו, למרות שגם הפיזיוטרפיסתית שלי בצבא המליצה זאת, הפנתה אותי לבית חולים רעות, ולא הצלחנו לקבל אישור תקציבי מהצבא להגיע לשם. מס' שאלות: 1. האם היותי משרתת בתפקיד עמוס היוצר לחץ מתמיד עבורי יכול להזיק/למנוע את התקדמות ושיפור הבעיה? 2. האם יש דרך בתור חיילת, כן להגיע לגורמים מוסמכים טובים אשר יוכלו לעזור לי עם הבעיה? נכון לעכשיו, אני מטפלת בשיטות אותן ציינתי קודם לכן, כבר 5 חודשים, מבצעת את כל התרגילים בזמני הפרטי ועושה את כל הנאמר לי, ועם זאת, אין התקדמות, ואף יש נסיגה. תודה

פונה יקרה, ראשית הייתי רוצה לפרגן ולומר שעם תושיה, יוזמה והשקעה כפי שאת מתארת סביר להניח שבעייתך תיפתר ברגע שתגיעי לגורם המטפל הנכון. באשר לתהליכים אותם את עושה: 1. לפי מיטב ניסיוני ב20 השנים האחרונות לא נתקלתי ולו במקרה אחד בו דיאטת דלת אוקסילטים הקלה ולו במשהו על וסטבוליטיס. להערכתי זה סוג מיתוס שדבקים בו והייתי משחררת אותו. 2.פיזיוטרפיה של רצפת האגן היא חשובה לחיזוק ולהגמשה של שרירי הנרתיק אך אין בה תועלת אם אינה מלווה במקביל באימון יום - יומי של החדרת המרחיבים על פי הוראות מאוד קפדניות במינון יומי של 2 דקות מדי יום. מטרת השימוש במרחיבים הוא להרגיל את הנרתיק להיקף מסויים הנכנס אליו ללא כאב (ההדגשה היא על אפס כאב ). 3. אין ספק שאת מקבלת היום טיפול חלקי ולא ממצה. מה גם שמטרת טיפול לדעת גם להתמודד עם הנסיגות הקיימות בכל טיפול. 4. הפן הפסיכולוגי של הוסטבוליטיס קשור יותר למערך הרגשי שלך כפי שנוצר בשנות הילדות וההתבגרות ופחות למצב ההווה. מכל מקום כל מצב לחץ בהווה (תפקיד לחוץ ועמוס) משפיע במידה מסויימת על מצב הוסטבוליטיס. אין זה אומר ששינוי התפקיד יביא לריפוי התופעה. בעיקרון כל לחץ מרע מצב של שיבוש תפקודי מכל סוג שהוא. 5. איני בקיעה באופציות העומדות בפניי חיילת לטיפול בתחום הזה , אך להערכתי טיפול פסיכוסקסולוגי כולל תוכלי להשיג רק באופן פרטי. בינתיים הימנעי מקיום חדירה או כל ניסיון חדירה. 6.מומלץ לקרוא את הכתבות בארכיון דוקטורס בנושא וסטבוליטיס וכן את כל השאלות תשובות בפורום הנוכחי (שווה להקדיש לזה זמן), שיתנו לך תמונה יותר כוללת על מהות הטיפול בוסטבוליטיס. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום לכולן, אני סבלתי מוסטיבוליטיס ראשוני במשך 12 שנים. עברתי כל טיפול אפשרי המוצע היום מלבד ניתוח. לבסוף, הגעתי למטפל ברפואה סינית ותוך 3 חודשים הוסטיבוליטיס עבר. אני רוצה להמליץ לכולן על טיפול ברפואה סינית. מלבד הדיקור, כנראה שיש צורך בשילוב תפריט מסויים ואני לא מתכוונת לדיאטה דלת אוקסלטים. הבנתי שהמון פעמים בעיות במעיים כמו מעי רגיז קשורות בוסטיבוליטיס והמטרה היא לאזן את פעילות המעיים. מסתבר שמעיים לא בריאים גוררים בעיות שונות בכל הגוף ובין הייתר וסטיבוליטיס. מי שיש לה בעיות במעיים - אני ממליצה לחפש פתרון לנושא זה וכנראה שזה יעזור. וגם כאן אני ממליצה על רפואה סינית מאחר ולרפואה הקונבנציונלית אין פתרון למעי רגיז. בהצלחה

פונה יקרה, טוב לשמוע שנעזרת ברפואה הסינית לטיפול בבעיית מעי רגיז שהשפיע על הוסטבוליטיס.רוב הסובלות מוסטבוליטיס אינן סובלות מתופעת מעי רגיז, אם כי לחלק מהפונות יש שילוב של תסמינים. טיפול פסיכוסקסולוגי מתמודד ביעילות ובהצלחה עם ריפוי וסטבוליטיס. דיקור סיני יכול רק לעזור לבריאות כללית טובה יותר. יום טוב, אילנה.

שלום לך, אני סובלת מוסטיבוליטיס אם תוכלי לפרט איזה דיקור עברת ?באיזה איזור ? מי הרופא או איזו מרפאה, כל דבר שיוכל לעזור לי בבקשה!!!!!!!!!!!!!!

נטע היקרה, אין כל מניעה שתפני לדיקור סיני ונקווה גם שיועיל לך. יחד עם זאת עלייך להביא בחשבון שזהו לא הפתרון היחיד והאולטימטיבי. יש בנות שדיקור סיני אינו "עושה להן את העבודה" ואם חלילה תהיי בקטגוריה זו עלייך לשקול טיפול פסיכוסקסולוגי. בדיקור סיני את הינך פסיבית והמטפל שם את המחטים. בטיפול פסיכוסקסולוגי את הינך אקטיבית, גם מתרגלת מדי יום החדרת מאמני נרתיק וגם מתמודדת עם הרקע הנפשי שהביא להופעת הוסטבוליטיס. בכל מקרה, מומלץ שלא תבחרי בניתוח בשל הסיכונים שבו ובשל האפשרות שהבעיה תחזור אם לא יפתר הרובד הרגשי. בתקווה שתמצאי את הדרך המתאימה לך, כל טוב ובהצלחה, אילנה.

היי, רציתי לדעת אם יש אפשרות שגלולות יכולות לגרום לכאבים בחדירה? נרפתי מוגניסמוס לא מזמן ואני רוצה להתחיל לקחת גלולות, הבעיה היא שקראתי בפורומים כבר על 2 בנות שכתבו שהן סבלו מכאבים בחדירה ובסוף הסבתר שזה נבע מהגלולות. אני מפחדת שזה יחזיר אותי אחורה עד שהצלחתי לצאת מזה... בנוסף, אני מפחדת מאוד מהתופעות לוואי של פצעים והשמנה..האם זה באמת ככה? תודה

פונה יקרה, לתשובה רפואית מדויקת יש לפנות לגניקולוגיות באתר. יש מקרים בהם מתואר שלקיחת גלולות למניעת הריון החריפה התופעות של וסטבוליטיס לא של וגיניסמוס, ובוודאי לא לאחר שהסתיים. בקשר לתופעות לוואי אסתטיות יש לפנות לגניקולוגיות באתר. בהצלחה, אילנה.

שלום, בתי בת 20, אובחנה ע"י ד"ר בורנשטיין יעקב כסובלת מוסטבוליטיס. בהמלצתו החלה לטפל בפיזיוטרפיה, ביופיטבק ותזונה מסוימת. עד עתה ללא הצלחה. מקריאה בפורום זה הבנתי כי בשיטתך % ההצלחה הינם גבוהים (90%?). שאלותי:1. איפה ניתן לקבל סוג טיפול זה? 2.האם ניתן להעריך זמן טיפול. 3.מהם תדירות המפגשים/ טיפולים (היא משרתת בצבא) תודה, אורי

אורי היקר, פרטים על אודותיי בראש הפורום. גישתי מתנגדת לחלוטין לניתוח המוצע ע"י ד"ר בורנשטיין וכמובן לדיאטה דלת האוקסילטים, שלפי מיטב ידיעתי לא הועילה לאף מטופלת בעניין הוסטבוליטיס. באשר לטיפולים הפיזיים (פיזוטרפיה או ביופידבק) הם מסייעים בהחלט להרפיית שרירי הנרתיק אך חסרונם בכך שהם לא מתייחסים לפן הפסיכולוגי שיש לו חשיבות רבה בהיווצרות הוסטבוליטיס. כמו כן, אין הם מספקים תירגולת יומית לגוף הזקוק לכך מאוד על מנת להתקדם ולרפא את האיזור הנגוע. משך הטיפול היומי הוא שתי דקות בבית. תדירות הטיפולים אחת לשבוע ובשלבים מתקדמים אחת לשבועיים. משך טיפול ממוצע בין 9 חודשים לשנה וחצי, תלוי בכל מקרה. שיהיה בהצלחה , אילנה.

היי, לפני שאתחיל לכתוב את כל מה שיש לי, אני רוצה להתנצל על החפירה..אבל חשוב לי שתקראו את זה, כל המטרה שלי היא באמת לתת תקווה לבנות מיואשות כמו שאני הייתי. עד ממש לא מזמן, למעשה עד לפני ימים ספורים הייתי בתולה. כל פעם שאני וחבר שלי ניסינו לבצע חדירה- הרגשתי שאני לא מסוגלת. הכאבים היו בלתי נסבלים. גם להחדיר אצבע לא הייתי מסוגלת. אחרי חודשים של ניסיונות, הצלחתי להגיע למצב שניתן להחדיר אצבע, אך גם לא בכל הפעמים, לפעמים זה עדיין היה מאוד כואב. אחרי שקראתי הרבה באינטרנט והבנתי שמה שיש לי הוא וגניסמוס (וכמובן אחרי שהשלמתי עם הבעיה, כי בהתחלה הייתי קצת בשלבי הכחשה), קבעתי תור לגניקולוג, שאך ורק מהסתכלות ונגיעות קלות קבע כי יש לי בכלל ויסטבוליס (מה שהכניס אותי לתיסכולים קשים אפילו יותר) מפגישה עם סקסולוגית הבנתי כי הבעיה שלי יכולה להיות גם וגניסמוס וגם ויסטבוליס, והדרך היחידה לברר זאת היא להתחיל טיפול בוגניסמוס ולקוות שזה יעזור. אם זה לא עוזר- כנראה יש לי ויסטבוליס. אחרי פגישה אחת עם הסקסולוגית (שלא עזרה לי יותר מדיי, למעשה אפילו בילבלה אותי יותר) באופן מפתיע ומאוד לא צפוי- הייתי עם חבר שלי בסיטואציה אינטימית וזה פשוט קרה. כן בהתחלה זה כאב לי, אבל אין לי מושג איך- הצלחתי להשתחרר וזה פשוט הצליח. אני לא אגיד ששזה לא כאב בכלל- הרגשתי לחץ באזור אבל זה מאוד הגיוני לפעם ראשונה (הפעם השניה והשלישית כבר השתפרו משמעותית ואפילו כאבי הלחץ כבר כמעט ונעלמו). מה שאני מנסה להגיד בכל זה, זה שלפעמים, אפילו רופא יכול לטעות. אני עברתי ימים לא פשוטים אחרי ההבחנה השגוייה של הרופא. המזל שלי היה הביטחון שלי שאני מכירה את הגוף שלי ויודעת מה יש לי, ויכולה להגיד בוודאות שאין לי ויסטבוליס. כן, וגניסמוס יש לי. שגם הוא השתחרר, ואפילו בלי עזרה מקצועית. כל מה שהיה לי זה חבר תומך, מבין וסבלני והרבה רצון. ותאמינו לי- זה מה שצריך. בטח חלקכן קוראות את זה ואומרות שזה מקרי, ולכן זה לא יילך (זה מה שאני הייתי חושבת אם הייתי קוראת את המייל הזה עד ממש לא מזמן) אבל תאמינו לי- זה לא שטויות. פשוט צריך הרבה סבלנות וזה יקרה מתי שהכי לא מתכננים. לתכנן זה לא טוב, כי אז יש את הציפייה לכאב. ובאמת שכדאי לכן קצת להאמין שיהיה בסדר, ועובדה שלפעמים זה מצליח אפילו בלי טיפול. ואומרת לכן את זה אחת שאפילו לא הצליחה לדמיין חדירה של משהו אלייה. המחשבה על כך כבר גרמה לי לכאבים. לסיכום, בנות, אל תתייאשו, ולא תמיד רופאים צודקים, אתן מכירות את הגוף שלכן הכי טוב. אם בן הזוג באמת אוהב הוא יהיה סבלני ויחכה, וזה יגיע כשזה יגיע, בלי לחץ. אני באמת חושבת שאם אני הצלחתי- כולן יכולות, וכן, אפילו בלי התערבות מקצועית. שיהיה בהצלחה!

הדר היקרה, ראשית תודה על השיתוף. אני מאוד שמחה שבעזרת תמיכה , אהבה וסבלנות הצלחת להתגבר על הוגיניסמוס ממנו סבלת. הדבר בהחלט סביר שכן וגיניסמוס הינו הליקוי המיני הקל ביותר להתמודדות ולריפוי. מדובר "סה"כ" על כיווץ לא רצוני של שרירי הנרתיק שמקורו במתח ובחרדה. היכולת להגיע להרפיה ולאמון משחררים את מערכת השרירים הטבעתיים של הנרתיק. יש המצליחות באופן ספונטני להתגבר על החרדה ויש המשיגות זאת במהלך טיפול קצר של מספר חודשים המבוסס על שתי דקות החדרה בבית. כיף שאת הצלחת, ובהחלט יש תופעות רבות של ריפוי ספונטני, אך יחד עם זה צריך גם את התבונה לדעת מתי להפסיק לעשות ניסויים בבית, כאשר זה לא הולך, ואז לפנות לטיפול. שמחה איתך ומקווה שעודדת את מי שזקוקה לכך, אילנה.

שלום, גם אני לא בטוחה אם יש לי וגיניסמוס או וסטיבוליטיס, אני מרגישה ש3 הרופאים שאצלם ביקרתי בעצמם גם לא ממר מבינים בנושא. לאחרונה הבנתי שמלבד הניתוח יש דרכים נוספות כפי שהוצגו כאן בפורום ע"י סקסולוגית או פסיכוסקסולוגית.. בכל אופן, למי ניתן לפנות כדי באמת להתחיל בטיפול? כלומר, אצל איזה סוג רופא לקבוע תור? האם ניתן לקבל טיפול דרך קופת החולים? (אני חברה במכבי). תודה רבה!

אירית שלום, טיפול בוגיניסמוס ניתן לקבל ע"י טופס 17 ממכבי במרפאות הציבוריות לטיפול מיני בנשים. מרפאות אלה מתמודדות גם עם וסטבוליטיס אך לא בשיטה פסיכוסקסולוגית ממש אלא יותר בשילוב עם ביופידבק ופיזיותרפיה. הפורום הנוכחי מתנגד נמרצות לניתוח הוסטבוליטיס וממליץ על השיטה הפסיכוסקסולוגית להתמודדות עם הבעיה. מומלץ שתקראי את השאלות והתשובות באתר המתארות בפירוט את ההיבטים השונים (נפשי, גופני - הוליסטי) של הטיפול הפסיכוסקסולוגי. שיהיה בהצלחה, אילנה.

היי, רציתי לדעת על פי מה ניתן לאבחן אם לאישה יש וגניסמוס או ויסטבוליס? יש לי כאבים בחדירה, אך אינני יודעת מה יש לי מבינהם.. תודה,

מירב שלום, האבחנה האם זה וגיניסמוס או וסטבוליטיס מתבצעת ע"י בדיקה גופנית אצל גניקולוג/ית. כל טוב, אילנה.

שלום, רציתי לדעת מה המחיר הממוצע לפגישה עם סקסולוגית? (בנוגע לבעיית וגניסמוס) תודה

ליטל שלום, מומלץ לפנות לאתר איט"ם (האגודה הישראלית לטיפול מיני), להרים טלפונים לסקסולוגיות שונות ולברר, אם אפשר באמצעות הטלפון, את מחיר הפגישה. כל טוב, אילנה.

היי, אני בתולה. עד היום לא הצלחתי לקיים יחסי מין בגלל כאבים עזים בחדירה. לאחר הרבה בירורים וקריאה באינטרנט הגעתי למסקנה שלדעתי יש לי וגניסמוס (כל התסמינים תואמים). קבעתי תור לסקסולוגית, ולפני התור הלכתי לגניקולוג- הוא לא יכל לבדוק אותי בעמצאות חדירה, אך הוא הסתכל מבחוץ, ואמר לי שהוא יגע לי עם מקל ואני אגיד לו איפה כואב לי. הוא נגע באזור מסויים שלא כאב, ולאחר מכן נגע בפתח הנרתיק שם כאב לי. הוא אמר שלדעתו יש לי וסטבוליטיס (שזה משהו שלא תיארתי לרגע שיש לי). לאחר מכן הלכתי לסקסולוגית שאמרה לי שקשה לדעת מה יש לי כי לא פשוט לאבחן וסטבוליטיס, וכי לפי דעתה כדאי שאנסה טיפול בוגניסמוס כפתירון. יצאתי ממנה עוד יותר מבולבלת. אני לא יודעת מה יש לי, וגרוע מכך, הבנתי שלוסטבוליטיס אין באמת פיתרון..(חוץ מניתוח שלא תמיד הוא מצליח- מיותר לציין כמה אני מעדיפה להמנע מניתוחים) אני מיואשת וצריכה הכוונה... באמת אין אפשרות לטפל בוסטבוליטיס? איך אדע לאבחן מה יש לי- וסטבוליטיס או וגניסמוס? תודה רבה,

שירן היקרה, ראשית אין סיבה לייאוש שכן גם וגיניסמוס וגם וסטבוליטיס ניתנים לריפוי מוחלט. ההבדל הטיפולי ביניהם שהטיפול בוגיניסמוס הינו קצר יותר מאחר וההתמודדות הפיזית הינה רק עם שרירי הנרתיק התפוסים. הטיפול בוגיניסמוס מדגיש את השימוש במאמני הנרתיק איתם מתרגלים בבית על בסיס יום-יומי שתי דקות מדי יום. הטיפול בוסטבוליטיס הוא מורכב יותר מאחר ומדובר לא רק בשרירים תפוסים אלא באיזור כואב בפתח הנרתיק (סוג של דלקת) קראי את התשובה הקודמת לשאלה של עמית אודות וסטבוליטיס כמו כן את מוזמנת לקרוא את כל השאלות והתשובות באתר הנוכחי וכן לקרוא אודות וסטבוליטיס בארכיון דוקטורס. נבהיר במקרה שלך מספר נקודות: 1. יש להתחיל בטיפול כמו לוגיניסמוס שבהחלט ייתכן שזו בעייתך. 2. במידה ויש וסטבוליטיס ממילא יש לערוך את הטיפול כמו לוגיניסמוס בנוסף להעמקה יותר בתכנים הנפשיים. 3. כך או כך עלייך להתחיל לעבוד עם הדרכה פסיכוסקסולוגית צמודה עם מאמני נרתיק. חשוב מאוד להתחיל טיפול למאמני נרתיק אך בשום פנים ואופן לא לעשות שימוש במשחות אלחוש אם חלילה תוצאנה לך שכן הן לא מלמדות את הגוף לרפא את עצמו ורק מעמיקות את הבעיה. הקיצור במצבך אין לדבר כלל על ניתוח וסטבוליטיס מאחר ויש להתמודד תחילה עם שרירי הנרתיק התפוסים מה גם שהפתרון לוגיניסמוס הוא קל ופשוט. גם לוסטבוליטיס אני מתנגדת נחרצות לעניין הניתוח . שיהיה בהצלחה, אילנה.

יש משהו שלא מובן לי.. אני יודעת שוגניסמוס נובע הרבה פעמים ממשהו נפשי כמו טראומה, או חינוך לקוי בנושא מין וכדומה. עד כמה שהבנתי, לויסטבוליטיס אין קשר למשהו נפשי, שכן יש אזור "פצוע". הבנתי מהגניקולוג שויסטבוליטיס זה כמו "עור בעייתי" או כמו סוג של פצע שלא עובר בפתח הנרתיק... איך יכול להיות שהטיפול בבעיה הינו נפשי? דבר נוסף, לדעתי הרופא טועה בגדול בעניין שלי, שכן אני מרגישה שיש לי וגניסמוס (יש לי את כל התסמינים) ולדעתי אין לי ויסטבוליטיס, ובמצבים שאני לא לחוצה ומוטרדת מעצם המחשבה של החדרת אצבע למשל, כשאני רגועה ולגמרי בקטע, אני מצליחה להנות מזה מאוד ותמיד לגמור. דבר נוסף, כל פעם שאיבר המין של חבר שלי בא במגע בפתח הנרתיק שלי זה מאוד נעים לי ובכלל לא כואב. אני חושבת שההבחנה שיש לי ויסטבוליטיס על סמך נגיעה עם מכשיר בפתח הנרתיק שלי כשאני מפוחדת ולחוצה (זו הבדיקה הגניקולוגית הראשונה שלי) ובוודאי שלא רטובה היא שגויה לגמרי. יכול להיות שיש משהו במה שאני אומרת? המון תודה

שירן שלום, 1. גם וגיניסמוס וגם וסטבוליטיס שתיהן תופעות גופניות המופיעות על רקע נפשי!!! 2. לא חשוב בשלב הזה להתפלפל מהי האבחנה המדויקת ( בהרבה פעמים קיימות טעויות אבחנה וכמו כן מהלך הטיפול והתגובה נותן מידע אודות האבחנה). 3.כפי שפורט בהרחבה הבסיס הפיזי הטיפולי דומה בשתי האבחנות וכולל את השימוש במאמני הנרתיק. יש להחדיר לפי הוראות מדויקות כשמונה גדלים (גודל נמדד לפי היקף) של מאמני נרתיק על בסיס יומי שתי דקות מדי יום בקצב של ארבע החדרות כל אחת מהן 30 שניות. משך ההתרגלות של הגוף עד שהוא מסוגל להחדיר את המרחיב הגדול ביותר הוא בממוצע בן 4 -12 חודשים , תלוי בכל אישה ואישה. שיהיה בהצלחה, אילנה.

ד"ר לוין שלום רב, אני בת 32 וסובלת שנים מווסטובוליטיס. אני נמצאת בטיפול נפשי אצל מטפלת קלינית, האם יש מקום להעלות שם את הנושא? האם יש טיפול תרופתי לזה? תודה

עמית היקרה, לוסטבוליטיס אין טיפול תרופתי. אילו היה טיפול כזה לא היה מקום לפורום הנוכחי שכן אז היו לוקחים תרופה וגומרים עניין. טיפול בוסטבוליטיס הוא טיפול בעל מספר היבטים: א. הפן הנפשי 1.דיון נפשי בעמדות המיניות של הפציינטית. 2. דיון בעכבות של תשוקה. 3. בירור של טראומות מיניות מן העבר. 4. בירורי חסימה רגשיים כלפי כל אחד מדמויות ההורים. 5. בירור של מקורות לחרדה במגוון תחומי החיים המתנקזים במקרה של וסטבוליטיס לאיבר הפגוע. ב. פן התנהגותי של התמודדות עם מאמני הנרתיק. ג. היבטי תזונה למניעת פטרות. ד.שמנים ארומטרפיים להקלה סיפטומטית במהלך הטיפול. ה. תרגיל לחיזוק רצפת האגן. כפי שאת רואה טיפול בוסטבוליטיס מטפל בחמישה מימדים שונים של התופעה . את הפן הראשון, הנפשי, ניתן להעלות במסגרת טיפול אצל פסיכולוג/ית קליני/ת במידה והוא יודע להתמודד עם חמשת סעיפי הפן הנפשי שצויינו. מוטב לשאול את המטפלת האם היא בעלת ניסיון בטיפול בצד הנפשי של בעיית וסטבוליטיס. יש מטפלים קליניים שהם בקיעים בכך ויש שפחות. מכל מקום, בירור הפן הנפשי בלבד אינו מספיק בוסטבוליטיס ואינו מביא לריפוי ללא הצד הביצועי ההתנהגותי של ארבעת הסעיפים הנוספים. חשוב לציין שבמידה ואת נמצאת במערכת זוגית יש להימנע לחלוטין מחדירות במצבך הנוכחי. קראי עוד אודות וסטבוליטיס בארכיון אתר דוקטורס. שיהיה בהצלחה, אילנה.

ד''ר אילנה שלום רב. אני בת 16,ויש לי בעייה כבר שנה, איני יכולה לקיים יחסי מין עם חבר שלי כי אני סובלת מכאבים חזקים בזמן החדירה ובתהליך עצמו הגינוקולוגית שלי אמרה לי שהבעיה היחידה היא שאני צרה מדיי,אך זה לא נשמע לי הגיוני(שנה שלמה וכאבים מאוד חזקים) אך לפני מספר ימים הייתי אצל גיניקולוג אחר,שהביא לי מישחה "טבעדור" למשך 5 ימים,ואמר שיש סיכוי שזה יפתור אותי מהכאבים. (והוא לא אמר שיש לי וסטבוליסט) האם זה אפשרי שהמישחה תעזור?ומה את אומרת על הבעיה שלי?.. תודה לך מראש.

סבטה היקרה, יש שתי אפשרויות לתופעת הכאבים בנרתיק: או וגינסמוס (קיראי את התשובה הקודמת לרונה) או וסטבוליטיס, שזו תופעה מסובכת יותר. לאור גילך אני מניחה שהבעיה היא ככל הנראה דווקא הוגיניסמוס. מכל מקום יש צורך באבחנה רפואית מדוייקת האם זה כך או כך, לומר לך שהנרתיק הוא צר נראית תשובה מוזרה מאחר והנרתיק הוא מערכת שרירים טבעתיים המתרחבים באופן היקפי בהתאם לצורך. התרופה שקיבלת מיועדת לטיפול בזיהום פטרייתי או בדלקת במידה והרופא איבחן שאת סובלת מכך. אין היא מיועדת לשנות במאומה במידה והתופעה היא כיווץ של שרירי הנרתיק. מה לעשות? 1. לא לקיים חדירות עד שתפני לטיפול סקסולוגי. 2. אפשר להשתמש במשחה שתקל/תרפא במידה ויש פטרת או זיהום. 3. לאחר השימוש במשחה אין לנסות לקיים יחסי מין בשום פנים ואופן שכן ככל הנראה הבעיה היא וגיניסמוס שיש לטפל בו בטיפול סקסולוגי. פני למרפאה סקסולוגית באיזור מגורייך. זכרי, אין לקיים חדירות במצב של כאב!!! ריפוי מוחלט של כאבים בחדירה הינו זכותה הטבעית של כל אישה והדבר אפשרי לחלוטין, בפרט הדבר קל ופשוט אם מדובר בוגיניסמוס. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום אילנה ! רציתי לדעת, מדוע אתם לא פותחים פורום בנושא וגיניסמוס ? בתור אחת שסובלת מזה ואני מאמינה שיש עוד הרבה בנות כמוני צריכות את המידע הדרוש. נכון שזה לא שונה מוסטבוליטיס , אך אני מאמינה שהתשובות בחלקן שונות. אודה לך אם תכניסי גם לפורום את המידע הדרוש על וגיניסמוס שבנות רבות זקוקות לו. תודה, רונה שמתה כבר להיפתר מהבעייה הזו.

רונה היקרה, וגיניסמוס בהחלט שונה מוסטבוליטיס!!! וגיניסמוס היא תופעה של כיווציות הנרתיק באופן לא רצוני בצורה שאינה מאפשרת חדירה. כל התסמונת של תופעת הוגניסמוס היא זו של כיווץ שרירים לא רצוני. הטיפול בוגניסמוס הינו פשוט וקל ומבוסס על תירגולת בבית של החדרת מאמני הנרתיק כל יום משך שתי דקות בלבד. כל שצריך הוא מוטיבציה , התמדה ותרגול יומי. כמו כן צריך את מאמני הנרתיק המתאימים (יש כ8 גדלית הדרגתיים בסיסיים) והדרכה סקסולוגית דייקנית כיצד ואיך להשתמש במחדירים. ביקור אצל הסקסולוג/ית אפשרי אפילו פעם בשבועיים בלבד. הטיפול בוגיניסמוס נחשב הקל והמהיר ביותר בכל קשת הבעיות של ליקויי תפקוד מיני אצל נשים ולפיכך אין הרבה מה לדבר או להסביר. למידע נוסף קיראי בארכיון דוקטורס כתבה על הטיפול בוגיניסמוס. התחילי לטפל והיפטרי תוך כמה חודשים מן הבעיה. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום אילנה ובנות הפורום , אני סובלת מוסטיבוליטיס כבר 6 שנים , זה לא התחיל מהפעם הראשונה לקיום יחסי מין אלא וסטיבוליטיס משני - לאחר שכן קיימתי יחסי מין לפני כן . התחילו לי כאבים ודלקות - בעיקר פטרייה כרונית בנרתיק ומאז אני לא יכולה לקיים חדירה כי כואב לי בפתח הנרתיק וכל פעם שהיה ניסיון היה בוער לי אח"כ למטה שעות וכואב מאוד ורגיש ברמות שאי אפשר לתאר . אין צורך לפרט אצל כמה רופאים הייתי , הייתי אצל המון . אילנה שאלתי היא איך את יכולה לעזור לי , אני כמעט איבדתי תקווה האם השיטה שלך יכולה לעזור ?? אני לא יודעת למי ללכת ובאיזו שיטה לנקוט . אין לי בעיה של התכווצות כי ברוב הבדיקות שעשו לי אמרו לי שאני לא מכווצת , אבל שורף לי ורגיש לי כל האזור והרבה פעמים גם מגרד . אני לא כ"כ שוקלת ניתוח למרות שכבר עבר הרבה זמן .. והאמת שלא הכי התמדתי בכל הטיפולים שעברתי כי לא היה לי כוח . מי יכולה לעזור ולהמליץ מבנות הפורום ומה עושים <? תודה ......

שיר היקרה, את סובלת מוסטבוליטיס אופייני ונפוץ שסימניו הם: 1. פורץ לאחר שנה עד שלוש שנים לאחר קיום יחסי מין תקינים. 2. מתאפיין בכאב , גרד וצריבה בזמן חדירה ולאחריה. לעיתים התסמינים קיימים גם במהלך היום גם אם לא היה אקט מיני, הם פשוט קיימים. כיווץ אינו הכרחי והוא תגובה משנית לכאב עצמו. 3. במקביל לוסטבוליטיס קיימת תופעה חוזרת ונשנית של פטרת נרתיקית. עלייך לזכור שלרפואה הקונבציונאלית אין שיטת ריפוי חד משמעית של התופעה למעט הניתוח, לו אני מתנגדת בשל ההצטלקויות הפוטנציאליות וכן בגלל הסיכון לחזרת התופעה. יש לזכור שוסטבוליטיס הינה תופעת גוף נפש והריפוי הינו הוליסטי: 1. עבודה פסיכולוגית להבנת המורכבות הרגשית שהביאה להיווצרות של הוסטבוליטיס. 2. איזון פיזיולוגי מחודש של הגוף באמצעות דיאטה דלת סוכר וחסרת שמרים וחלב על מנת לנטרל את עניין הפטרת (הדיאטות מכוונות למניעת פטרת ולריפויה ואינן משנות לגבי הוסטבוליטיס עצמו). 3. למידה מחודשת של הגוף בעזרת מאמני נרתיק על מנת לדעת כיצד לאפשר החדרה לתוכו של גופי פלסטיק בסדר גודל עולה. כל זאת תוך שימוש במגוון טכניקות כדי לסייע לגוף לאפשר את החדרת מאמני הנרתיק. הטיפול מחייב ביקורי טיפול סדירים אצל הפסיכוסקסולוג אך חשוב מכך בהרבה התמדה יומית בתרגולת בבית (10 דקות מדי יום). יש להביא בחשבון שתהליך הריפוי עשוי לקחת כשנה וכל הזמן הזה יש צורך לתרגל על בסיס יומי ברצף. אם את מתקשה בהתמדה ובעמידה במחוייבות בטיפול העצמי יש תחילה לברר איתך את מהות קושי ההתמדה ומדוע "אין לך כוח לכך". ראשית הטיפול בך הינה טיפול במוטיבציה ובהתמדה ולקיחת האחריות. שיהיה בהצלחה, אילנה.

היי שירה, אני מבינה ללבך, אני סבלתי מויסיביליטיס הרבה שנים. וגם לי לא היהי כח להתמיד. עשיתי טיפולים ועזבתי להרבה זנים. לאחרונה נוצר רצון לידלים ואחרי טיפול של שנה והתמדה אני בחלט מקיימת יחסי מין ואף נהנת מזה ולא סובלת מכאבים. גם לי המליצו על הניתוח, אל תתייאשי, יש הרבה טיפולים שאפשר לנסות לפני זה. בהצלחה

שלום, אני פונה בשם בן זוגי. בן זוגי בריא ברוך הש'ם, אתמול בעת משגל שהיה ב"תנאי שדה" ככל הנראה איבר מינו התקפל מעט בתוך גופי ובעת השפיכה הוא פתאום חש (אתאר את תיאורו) כאילו שהשופכה סתום והזרע לא יכול להיפלט, לאחר מכן הוא חש ששורף לו, (למותר לציין שמייד יצא ממני) ואז הבחנו שנפלטה לו כמות לא מבוטלת של דם, ממש דם לא שרידים, בערך 20 מ"ל ללא זרע. מסתבר שהזרע אכן נפלט קודם לכן בתוכי ללא דם בכלל. מכשהדימום פסק כעבור דקותיים ולאחר ש"סחט" את איבר מינו והוציא את שאריות הדם,בדקנו את השתן לתוך כלי וזה הייה ללא שאריות או שרידי דם. נבהלנו מאוד, הבעיה הינה שמאחר ואין לו כאבים ועל אף שזו הפעם הראשונה שדבר כזה קורה לו,הוא לא מוכן ללכת ולהיבדק בטענה שכנראה מדובר בכלי דם שהתפוצץ כתוצאה מקיפול איבר מינו בתוכי ומההדיקות, הייתכן? האם יש אבחנות משוערות נוספות שעולות לך? אודה לך לתשובתך המהירה... אציין כי בן זוגי בן 46, בכושר גופני מצויין ובריא

ולא לפסיכולוג.. נראה שטעית בפורום.

שגית שלום, מומלץ ביותר שבן זוגך יפנה בדחיפות לבדיקה אצל רופא אורולוג. כל טוב, אילנה.

הי, אני סבלתי מווסטיבוליטיס המון זמן, ועכשיו, לשמחתי, אני ממש עם שיפור עצום, ולדעתי ממש לקראת סיום הדלקת הזה. אחרי שנים של כל מיני משחות, ורופאים שלא היה להם מושג מה יש לי. הייתי באמת רוצה להמליץ לכולן לנסות להפסיק עם הגלולות במקביל לטיפול הרפואי - אני יודעת שיש בנות שזה עוזר להן, לי זה ממש עזר. חוץ מזה לעשות פיזיותרפיה של רצפת האגן, שלי עוזרת מאוד.אני יודעת שיש לי עוד להמשיך עם הטיפולים שאני כבר עושה, אבל כשרואים שזה עוזר זה מאוד מחזק. תנסו, זה עובד ועוזר, ואני מדברת מניסיון ויאוש ותסכולים של שלוש שנים... לא האמנתי שאני אוכל לקיים יחסי מין כמו לפני הווסטיבוליטיס ואפילו ליהנות מהם.בהצלחה.

פונה יקרה, אין ספק שפיזיותרפיה של רצפת האגן הינה אחת הטכניקות החשובות המסייעות בהתמודדות עם וסטבוליטיס. במסגרת טיפול עם מרחיבים מתבצעת למעשה גם פיזיותרפיה של רצפת האגן באמצעות המרחיבים אותם מחדירה האישה על בסיס יומי. כך שבעצם אותה טכניקה מייושמת או ע"י פיזיותרפסטית בתדירות של פעם בשבוע או ע"י האישה עצמה בתדירות יומית וזאת באמצעות השימוש במרחיבי הנרתיק. בטיפול פסיכוסקסולוגי מתווספת לכך טכניקה של תרגילי קגל המייועדים לחיזוק שרירי רצפת האגן. תודה על ששיתפת אותנו בניסיונך הטיפולי. כל טוב, אילנה.

אני באמצע טיפולים, לא מבינה איך בכלל אפשר להגיע למקום הזה. כשאני מסתכלת על האיזור הוא אדום כמו הלשון שלי, רואים שהעור חרוך וצרוב וזה לא משהו שנעלם בשום צורה. למה פיזיותרפיה צריכה לעזור?? אני מיואשת.. כבר שנים.

שלום אני בת 30 ונשואה מזה שנה וחצי, יש לי כאבים וקשיים בחדירה מתחילת הנישואים ואחרי טיפול של בערל 8 חודשים אצל סקסולוגית (שזה כלל שיחות ושימוש במרחבים עד לקבלת תרופות להורדת סף הכאב) והצלחנו אני ובעלי לקיים חדירה אחרי שבכלל לא יכולנו לקיים את זה לפני הטיפול, הבעיה עכשיו היא שאני עדיין סובלת מכאבים למרות שאני לוקחת תרופה להורדת סף הכאב (סימבלטא 60 מ"ג) ומה שהקשה את המצב הוא שבן זוגי לא ייכול לגמור בפנים , יש חדירה אבל לפני שהוא גומר הוא מרגיש שכואב לו בפין ומיד מוציא אותו. אז אני לא מבינה מה בדיוק קורה הוא אומר שהוא מרגיש לחץ אדיר על איבר המין שלו ושכואב לו לכן הוא לא גומר בפנים, המצב מתסכל אותי שאחרי שהתגברתי על חוסר יכולת לחדירה לעכשיו יש חדירה אנו נתקלים בבעיה זאת, אני מאוד רוצה חיי מין טבעיים לבעלי ולי וגם להיכנס להיריון באופן טבעי. אשמח מאוד אם תוכלי לעזור לי בייעוף או להפנות אותי מה לעשות.

דורה היקרה, סימבלטה הינה תרופה נוגדת דכאון וחרדה שיש לה גם אפקט נוסף של הפחתה בכאב נוירופטי. למידע על התרופה את יכולה להכנס לאתר infome. מתוך תיאורך הטיפול לא הסתיים כלל והצלחתו כפי שאת מתארת חלקית בלבד. טיפול מוצלח בווסטבוליטיס או בווגיניסמוס (כיווץ חזק של שרירי הנרתיק) שזה מה שאת מתארת שיש לך, פירושו היעלמות מוחלטת של הכאבים ושל הכיווצים בזמן החדירה ללא שימוש לא בתרופות להורדת כאב ולא במשחות אלחוש, אלא תגובת נינוחות של הגוף באופן טבעי. מתוך תיאורך כאבים בזמן חדירה כולל לחץ על איבר מינו של בעלך מצביעים בוודאות על כיווציות חזקה של שרירי הנרתיק. ביחס לשיחות שקיימת עם הסקסולוגית השאלה היא האם הסקסולוגית הינה פסיכולוגית קלינית המיומנת בהפעלת שיטות עומק פסיכולוגיות כגון רגרסיה לתסריטים תת מודעים, רגרסיה לילדות, דימיון מודרך, שיטות עבודה של גוף נפש (טיפולים אלו נעשים בשכיבה). עצם קיומן של שיחות עם המטפל לא מצביע בהכרח על מהותן או יעילותן בהשגת הטיפול המלא. שיחה אין פירושה מילוי זמן אוויר בדיבור אלא יישום שיטה פסיכולוגית מתאימה לפתרון הבעיה . להערכתי יש למצוא מטפלת מתאימה ולהמשיך בטיפול כי המצב כרגע הוא מצב של בעיית חדירה ברורה. מבחינתכם הושגה אומנם התקדמות אך יחסית בלבד ויש ללא ספק להמשיך ולהעמיק את הטיפול. כל טוב, אילנה

אני לא מכירה פסיכוסקסולוג האם את מכירה אחד או אחת באזור צפון? אחכה ואשמח אם תוכלי לעזור לי דורה

שלום אילנה אנחנו עדיין באותו מצב ואין התקדמות נוצרה בעיה אחת שהיא לאחדשה בעלי מעדיף רוב הזמן לאונן לבד ולא מקיים יחסים מיניים איתי כמו קודם למרות שעכשיו יש חדירה אבל עם כאב לו ולי אני יודעת שאולי כך הוא בורח מהכאב וחוויה לא נעימה אבל הבעיה היא שאפילו אם אנחנו מקיימים יחסים בלילה למשל ונהנים הוא מוכן לאונן למחרת אם אני לא בבית ולא מחכה שאני אגיע הביתה ויפרגן לי > לאחרונה הוא מרוחק מאוד ורוב הזמן נמצא בעבודה שלו. הבנתי שהוא היה רגיל לאונן הרבה זמן האם זו מחלה?

היי מה שלומך? תודה על התייחסותך. את מתכוונת במרחיבים רק להתחיל בשניים קטנים עד בנוניים? והמלצת על מרחיבים מסיליקון האם הם יכנסו בקלות המרחיבים הגדולים? ללא כאב? כי בגלל הוויסטבוליטיס יש כאבים בפתח ושורף אבל רק כשאני מחדירה את הגדולים זה שורף, הקטנים לא כואב דווקא בקלות נכנס

תודה, האם כבר עברת לאימון במרחיב הגדול? אם כן 1. כשאת מבצעת אימון רצוי בהתחלה להשתמש במרחיבים הקטנים ואז לעבור לגדולים. 2. מרחיבים מסיליקון קצת יותר נעימים ואלסטיים 3. כדאי לסכך בג'ל או בשמן שקדים לפני תחילת האימון בהצלחה

שלום לך אילנה וחג שמח. כבר כתבתי לך על הבעיה הידועה שלי ומודה לך על ההיתחסות. אני מטופלת אצל סקסולוגית+רופאה בכירה. בשימוש במרחיבים עזרקיאן ושמן שקדים לריכוך איזור הנרתיק. יש לי ויסטבוליטיס+וגניסמוס. מה שמקשה עלי, לאחר מריחת העזריקאן כשאני מכניסה מרחיב קטן ובינוני הם נכנסים בקלות, בלי לכאוב, כשאני מגיעה לגדולים זה כואב בפתח וגם בפנים, פשוט שורף לי מאד, האם זה מהעזרקיאן, או מתופעות הלוואי שלו? אתמול הייתי עם ידיד(ברור לי שאסור לקיים יחסי מין בזמן טיפול), זה היה רק חיכוך של איברי המין בלי חדירה, נהניתי אבל מידי פעם שרף לי נורא. האם זה אמור לעבור, או שזה חלק מהויסטבוליטיס?? האם כדאי להמשיך עם המרחיב הגדול? אני אנסה לשאול את המטפלת, חייבת לציין שהיא רופאה טובה מאגודת אי"טם, רק שאין לי איתה הרבה שיחות, אלא יותר אימון עם המרחיבים כשאני מגיעה אליה, כמו כן זו פגישה רק של חצי שעה, בקיצור אני מתוסכלת ורק בוכה מהבעיה הזו.

לי היקרה, הרופאות הגניקולוגיות שהן גם הרופאות הסקסולוגיות מטפלות בגישה טיפולית שונה לחלוטין מהשיטה שלי. להלן ההבדלים: 1. אני שוללת את השימוש בעזרקאין וכל ההחדרות עם כל הגדלים של המרחיבים עד לגדול ביותר נעשות ללא עזרקאין. הטיפול מאורגן בצורה כזאת שהגוף לומד בהתאם לשיטה בה אני נוקטת לרפא את הכאב בכל גודל שהאישה מחדירה. אני מתנגדת לשימוש בעזרקיאן כי הוא משאיר את הכאב בתוך הגוף ורק מטשטש אותו. 2. הטכניקה של הכנסת המחדירים ותרגול שרירי רצפת האגן בשיטה שלי לוקחת התייחסות של כ5 דקות בלבד כל פגישה. כל יתר השעה הטיפולית מתייחסת לרקע הפסיכולוגי של הווסטבוליטיס. זהו טיפול פסיכולוגי רב מימדי הנוגע בשורשים המודעים והלא מודעים של הווסטבוליטיס ופותר אותם. (אפשר לקבל הפניות מפציינטיות שסיימו טיפול בהצלחה מלאה, כמובן ללא עזרקאין או ללא כל משחה רפואית אחרת). 3. שמן שקדים מטרתו שימון המרחיבים בעת ההחדרה בדיוק כמו שמן תינוקות, אין לו שום השפעה מיטיבה לגבי איזור הנרתיק ולריכוך אין משמעות כי האיזור רך ממילא והבעיה היא עווית הכיווץ ורגישות הווסטבוליטיס ושמן השקדים לא משפיע על שניהם. אני איני גניקולוגית ואינני עוסקת באיבחון פיזי. הגיניקולוגית במהותה אינה בקיאה בטיפול פסיכולוגי ואחר ואין זה מקצועה. באופן טבעי כל בעל ידע עובד בתחום מקצועו. אם אינך חשה ריפוי מלא ושלם מומלץ שתפני לטיפול פסיכוסקסולוגי. בטיפול נכון כל המרחיבים עד לגדולים ביותר, נכנסים באופן הדרגתי כמובן לכל אורך חודשי הטיפול ללא כל כאב ולו המינימלי ביותר. אין מתקדמים בגודל המרחיבים אלא אם כן יש נוחות מוחלטת של 100 אחוז, נטולת כל כאב. הכאב והצריבה שאת מתארת הם חלק מתופעת הווסטבוליטיס. הווגיניסמוס שאת מתארת הוא גם תגובה של כיווץ טבעי כאשר יש כאב, כלומר הווגיניסמוס הוא תופעת לוואי של הווסטבוליטיס. בואי נקווה שתמצאי את הריפוי הנכון שיביא לריפוי מלא ושלם שלך. כל טוב, אילנה.

שלום אילנה. תודה על התייחסותך. אני החלטתי כרגע עד שאדבר עם הרופאה לא להשתמש בעזרקיאן ולא במרחיבים כי כואב לי. האם זה שאין לנו שיחות ורק טיפול במרחיבים יכול להזיק לי? כי בלי המשחה זה בטוח יכאב לי, כי אני לא מסוגלת להחדיר מרחיב גדול זה כואב גם בפתח וגם בפנים. אני בכללית, ואין רופאים אחרים, רק בבתי חולים וזה בבוקר ואני עובדת בבוקר. קשה לי עם זה, והיא היחידה שמקבלת אחה"צ, אני לא יודעת מה לעשות. איפה את מקבלת? זה באופן פרטי? אודה לך על התייחסותך.

שלום, אני בת 29 וכבר כשנה שאני סובלת מבעיות בעת קיום יחסים. יש לי בן זוג קבוע.יש לציין שעד השנה וחצי האחרונות לא היו לי כל בעיות. בכל פעם שאני מקיימת יחסים פרט לכאבים עצומים בחדירה, פתח הנרתיק "נקרע" ויש דימום קל. הייתי בבדיקות בבית חולים מספר פעמים בחודשיים האחרונים אך התשובה שאני מקבלת שהכל בסדר. השאלה שלי אם יש עוד משהו שניתן לעשות ? האם יש עוד עצה שניתן לקבל פרט לשמן תינוקות שלא עוזר. היחסים הפכו להיות בלתי נסבלים. האם יש פתרון אחר? תודה רבה על תשובתך.

סיוון היקרה, כאבים חזקים בפתח הנרתיק בעת החדירה כפי שאת מתארת מעידים על ווסטבוליטיס, כפי שבוודאי הבנת מאחר שפנית לפורום הרלוונטי. את מדממת בפתח מאחר וכתגובה לכאב העז חלות שתי תופעות פיזיולוגיות בגוף: האחת היא כיווץ שרירי הנרתיק כתגובה לכאב והשנייה היא התייבשות הנרתיק. מאחר והכאב "בולע" את ההנאה ואת התגובתיות המינית הרגילה. כאשר הנרתיק צר, מכווץ ויבש הרי שפרט לכאב הווסטבוליטיס נוצר גם חיכוך מכאיב העשוי להביא לדימום כפי שקורה לך. ראשית חוכמה יש להפסיק מיד ולחלוטין את החדירות שכן הן מכאיבות ורק מכניסות אותך ל"מעגל קסמים" של העמקת הכאב בגוף, העמקת הסבל הכללי ובהמשך הדבר יפגום עוד יותר בתשוקה ובתגובה המינית. אפשר להתעלס ולהתענג ידנית או אוראלית אך ללא חדירה. במקביל מומלץ ביותר שתפני לטיפול פסיכו - סקסולוגי על מנת להחלים מתופעת הווסטבוליטיס. תהליך הריפוי הפסיכו - סקסולוגי נמשך בממוצע כשנה. על מנת להבין מי נגד מי בריפוי ווסטבוליטיס את מוזמנת לקרוא את התשובות לשאלות השונות בפורום וכמו כן מוזמנת לקרוא את הכתבות על ווסטבוליטיס בארכיון דוקטורס. העיקר לא להתייאש.יש לעניין ריפוי ופתרון מלא, זה רק עניין של זמן, סבלנות, התמדה ופנייה למטפל המתאים. שיהיה בהצלחה , אילנה.

בתי נותחה לפני 10 שנים בהצלחה רבה. עד הניתוח היה סיוט. כדאי לחשוב עליו כאופציה לריפוי

דבי היקרה, הניתוח להסרת איזור הווסטבוליטיס הוא בעל הצלחה של כ-50 אחוז. במובן זה בתך הייתה ברת מזל ואני שמחה בשבילה. הבנות פחות בנות המזל סובלות כתוצאה מהניתוח משתי תופעות: 1. הצטלקויות באיזור איבר המין היוצרות אי נוחות פיזית ואסתטית. 2. לעתים כאשר הניתוח מצליח כעבור בן שנה וחצי לשנתיים יש חזרה של התופעה מאחר ולא נעשה טיפול להבנת הרקע הפסיכולוגי לכך. אכן הניתוח מצליח אצל 50 אחוז ועבורן זו הקלה של ממש ויציאה מסיוט ארוך שנים. הגישה הפסיכוסקסולוגית מביאה לריפוי בשיעורי הצלחה גבוהים מ-90 אחוז (יש בנות שלא מתמידות בתרגולת) וללא סיכון לנזק בלתי הפיך כלשהו. אשה העומדת לעבור ניתוח לא יכולה לדעת מראש את תוצאותיו והשאלה לפיכך האם שווה לקחת את הסיכונים שמנינו. כל טוב לך ולבתך, אילנה.

שלום הכרתי גבר לפני כשנה ובהתחלה דיבר איתי על סקס הסברתי לו שאני לא בקטע כזה והוא כיבד אותי ושמר איתי על קשר כשנה כאשר רוב הטלפונים נעשים מצדו היות ואני יותר שמרנית והוא די הולל לא רציתי להיכנס איתו למיטה בזמן האחרון התקרבנו יותר והיה נראה שמואד טוב לנו ביחד הגענו למיטה ושכבנו עם קונדום לפי דרישתי. לקראת הסוף הוא הוריד את הקונדום ללא ידיעתי ומאד אני מאוד כועסת ומרגישה רע. האם לעזוב אותו תודה יעל

לדעתי כן יש בכך הפרה בוטה של בריאותך

אילנה שלום רב, לפני שנה לערך התלוננתי אצל רופאת הנשים על כאב עז וצריבה בכניסה לנרתיק, עד כדי בכי,נאמר לי כי אין לי שום דבר חיצוני הכל נקי ולאחר שביקרתי אצל מס'רופאים נאמר לי כי יש לי וסטיבוליטיס. לא נאמר לי במה מדובר ומה הסיבה לדבר נתנו לי לחזור הביתה בהרגשה שיש לי מחלה.. כאשר הגעתי הביתה ונכנסתי לאינטרנט לקרוא במה מדובר וממה אני סובלת ראיתי כי הדבר לא פשוט ומצריך טיפול נכון. לאחר שהחלפתי מס' רופאים וניסיתי את כל המשחות דהיינו טיפולים שמרניים. במעמד המפגש שלי מול הרופאים כמעט ואף אחד לא ידע להסביר ולתת תשובות מדוייקות כיצד מטפלים בנושא שלא נדבר על העובדה שאף אחד לא מדגיש את הנושא הפסיכולוגי כפי שאת מעלה בפורום... לצערי או שיש אי וודאות או ידיעה בנושא מצד הרופאים או שכפי שהם יודעים לעשו הכי טוב זה לשלוח ולהמליץ על ניתוח שעל פי מחקרים שקראתי לא ניכר בהם הצלחה רבה. אני פונה אליך היום לאחר שקיבלתי תשובה מרופאת נשים שפשוט צריך ללמוד לחיות עם זה... אני מסוג האנשים שמאמין שלכל דבר יש ריפוי, תלוי אם מטפלים נכון ומתי... האם תוכלי להמליץ לי על טיפול מסויים מלבד משחות כפי שניתן לי בעבר ובזכות זה להחזיר לי את האומץ להכנס למיטה עם חיוך ולא בפחד ששוב אני אאכזב ויבכה מכאב בחדירה.... אולי הרופאים חושבים שמדובר בעניין של ניסוי טעייה ומחלה "פשוטה" שאין צורך להכיר בה. אך כיום אני בת 24 ואני מתוסכלת מכך שעד לפני שעה לערך חיי המין שלי היו נפלאים והמזל שלי שיש לי חבר תומך ומבין כי זה לא דבר פשוט בכלל זה גורם למשקעים לא קטנים. זקוקה לעצה ממך כיצד לנהוג מה לעשות ולמי יש לפנות בעניין הביופידבק והטיפולים הפסיכולוגיים בנושא באזור חיפה. תודה ושבת שלום טלי.

טלי היקרה, ראשית אפנה אותך לכתבות בנושא וסטבוליטיס שבארכיון דוקטורס. וסטבוליטיס היא תופעה פיזית ממשית באיזור הנרתיק שבשום פנים ואופן "אין ללמוד לחיות איתה" אלה יש להביאה לריפוי מלא ושלם. תהליך הריפוי וההחלמה מתייחס הן לצד הנפשי והן לצד הפיזי. 1. ברמה הנפשית יש לעבוד עם המטופלת על שני היבטים מרכזיים: א. כל העמדות המודעות והלא מודעות ביחס למיניות, חוויות מיניות מן הילדות ואירועים בעלי אופי מיני לא נעים שאירעו ישירות לפציינטית או לאנשים קרובים לה. ב. התייחסות למוקדי מתח ולחץ במכלול תחומי החיים, לא רק בהקשר המיני. כאשר יש איבר "נגוע" בגוף הרי שתופעות מתח ולחץ מתחומי החיים השונים יגבירו את הפגם התפקודי, כלומר האיבר "מנקז" אליו סטרס באופן כללי. 2. ברמה הפיזית העבודה היא עם מאמני הנרתיק אותם מחדירה האישה בפרטיותה, כולל תרגילי כיווץ והרפיה לשרירי רצפת האגן. הם מקבילים לחלוטין לעבודה בביופידבק ולפיזוטרפיה לפיכך יתרונם הבולט על גבי הביופידבק והפיזוטרפיה הוא שהם מתורגלים במשך 10 דקות על בסיס יומי בבית. על מנת להשתפר הגוף זקוק לתרגולת יומית ואין די בתרגול אחת לשבוע. מכל האמור לעיל יוצא שטיפול פסיכוסקסולוגי המטפל הן בצד הנפשי והן בצד הפרקטי של העבודה עם המרחיבים כולל למעשה בתוכו את כל שאר סוגי הטיפול והופך אותם למיותרים. מצאי באיזור מגורייך סקסולוגית מוסמכת שהיא גם פסיכולוגית קלינית (ראי באתר איט"ם האגודה הישראלית לטיפול מיני) ובררי איתה כיצד היא עובדת בטיפול בוסטבוליטיס. בוסטבוליטיס אין להסתפק בפחות מהחלמה מלאה. כל טוב, אילנה.

שלום אילנה תודה רבה על ההסבר המפורט אני אכנס לאתר ויפעל בהתאם להדרכה שלך.. טלי

שלום, גבר מגרבץ נוהג כך כאשר הוא נמצא בחברתה של אישה שהוא מגורה ממנה ? או ישנן סיבות נוספות ? תודה.

אין לכך שום משמעות מינית מעבר לגירוד שנובע מהזעה או הגיינה לא מספיקה

כיצד אדע איזה רופא יוכל לבדוק אותי ולאבחן אם יש לי וסטבוליטיס? האם ישנה רשימה של גניקולודים המתמצאים בתחום? תודה

אורלי היקרה, נא הפני את השאלה לגניקולוגית ד"ר ליאורה אברמוב באתר דוקטורס.

שלום. כיצד ניתן לאבחן אם יש לי וסטבוליטיס? תודה

שרית היקרה, אבחון וסטבוליטיס נעשה ע"י גניקולוגים המומחים לאבחון התופעה, לא כל הגניקולוגים יודעים לאבחנה. קריטריונים לאבחון: 1) אם זה לא זיהום, דלקת או פטרת או כל רקע גופני ברור אחר. 2) אם אין כיווץ אוטומטי של פתח הנרתיק לפני חדירה (וגיניסמוס) 3) אם אין בעיה של רטיבות בנרתיק ונעשה שימוש בחומר סיכוך 4) אם זה לא 1,2,3 ויש כאב בפתח הנרתיק בזמן חדירה או יש במהלך היום צריבה, גרד, וכאב גם בשפתיים הקטנות ולא אובחנו כל התופעות שב1,2,3 סביר להניח שזה וסטבוליטיס. או בקצרה אם זה לא שום דבר אחר ועדיין זה כואב, שורף ומציק הרי זה וסטבוליטיס.

שלום אילנה, במשך זמן רב סבלתי מכאבים בחדירה בזמן יחסי מין שמנעו ממני לקיים יחסים מלאים (המצב לא היה כל כך גרוע מתחילת הקשר עם בן זוגי), אחרי שלא קיבלתי תשובה הגיונית מרופאת הנשים שלי חיפשתי תשובה בפורומים השונים וחשבתי שיש לי וסטבוליטיס וניסיתי לחפש עזרה שתהיה טובה ותתאים לכיס. בינתיים, בעקבות כתבות שונות החלטתי להפסיק עם הגלולות וזה מאוד עזר לי ואני כן מצליחה לקיים יחסים מלאים ואף נהנית מהם מאוד אך בזמן החדירה עצמה יש לי עדיין כאבים וב"בדיקה עצמית" גיליתי שיש לי מעין שריטה בפתח הנרתיק שנעלם כעבור יומיים. האם זה עדיין עונה על קריטריונים של וסטבוליטיס? בינתיים, אני בחיפושים אחר רופאת נשים אחרת וכרגע איני יודעת למי לפנות, לכן אשמח לקבל כיוון כלשהו כדי ששוב לא יטרטרו אותי בין בדיקות שונות ומיותרות. תודה מראש

פונה יקרה, פני לצורך אבחון ובדיקה גניקולוגית לד"ר ליאורה אברמוב העונה בםורום שבאתר דוקטורס בהצלחה.

שלום, כמה זמן נמשך הטיפול בוסטבוליטיס מבחינה פסיכוסקסולוגית?? והאם יש טיפול אחר למשל להשתמש במשחה אלחושית או ... האם זה עוזר או שסתם כשמפסקים להשתמש במשחה הכל חוזר??? תודה

ליאת היקרה, ראשית חכמה אני ממליצה לך לקרוא את התשובות לשתי השאלות הקודמות לך. אני חושבת שיש שם הסבר מדויק על מהו טיפול פסיכוסקסולוגי. זה טיפול הכולל טיפול פסיכולוגי רלוונטי לבעיה המינית יחד עם טכניקות פסיכולוגיות של למידת הגוף וטכניקות התנהגותיות סקסולוגיות. במהלכו נעשה שימוש נכון ומדויק במאמני הנרתיק ללא סיבוכים וללא קשיים, באופן שטיפול זה מהווה בעצם מקבילה מוצלחת לפיזוטרפיה של רצפת האגן, אך הרבה יותר יעילה, שכן התרגולת הגופנית הינה יומית. אני מתנגדת נחרצות לשימוש במשחות אלחוש, אותן נותנים מטפלים שאינם יודעים להתמודד עם הכאב עד להיעלמותו . משחת האלחוש אזרקאין מלמדת את האישה ואת הגוף שעליו להיות כאוב ולקבל אלחוש נגד הכאב, במקום ללמד את הגוף כיצד להעלים באופן טבעי את הכאב. במידה ומשחת האלחוש עזרה לך (שזה כבר הישג בפני עצמו) והגוף לא למד להעלים את הכאב באופן טבעי הרי סביר להניח שעם הפסקת השימוש במשחה יחזור הכאב לקדמותו שכן לא נעשה כאן כל תהליך ריפוי. הדבר דומה להבדיל אלף הבדלות לרופא שיניים שייתן זריקת הרדמה כדי להתמודד עם הכאב אך לא יבצע במהלך ההרדמה את טיפול השורש הנדרש. במקרה זה הרי ברור שעם התפוגגות זריקת ההרדמה יחזור הכאב לקדמותו. שיהיה בהצלחה, אילנה.

שלום לך אלינה, בקשר למשחה מאלחשת, אני יודעת שהכאב ואם יש, זה רק בפעם הראשונה, השניה השלישית ככל היתר, לכן חשבתי שמשחה כזו תעזור לי לפעם או שתיים ואחר כך אוכל להמשיך בלעדיה למרות זה נסיתי להשתמש בדו-קאין אבל פחדתי לשים את המשחה בפתח הנרתיק וגם פחדתי שבן-זוגי ינסה ולא אשרתי לו, בן-זוגי מבין טוב את הבעיה שלי הוא לא צועק עלי לא מרביץ לי אלא מרגיע אותי ותמיד מנסה להקל עלי.. הוא אפילו לא יכול לראות אותי בוכה..הבעיה בטיפול פסיכוסקסולוגי היא העלות..ולא הטיפול בפני עצמו.. החרדה שלי היא מהכאבים למרות שאני יודעת שאין כאב.. פעם ראשונה החדיר לי ללא שאשים לב ירד טיפת דם וכאב קצת לשניה, פעם אחרת גם נסה להחדיר לי ללא שאשים לב והייתי רגועה ולא לחוצה ומתוחה וזה לא כאב בכלל בכלל.. זה מאוד גורם לי למצב רוח לא טוב ותמיד עצבנית.. בבקשה אני צריכה עזרה המצב בלתי נסבל. תודה מראש

שלום לך אילנה. רק עכשיו קראתי את תגובתך לשאלתי מלפני חודש. הייתי בטיפול 4 חודשיים והפסקתי. כרגע יש לי סקולוגית חדשה אך התורים אליה רחוקים. קניתי את הערכה של המרחיבים, והצלחתי להחדיר 3 מהם הגעתי לבינוני, אך אני נעזרת באלחוש בעזרקיאין, כדי להקל על הכאב. כשאני שוכבת במיטה אני עושה נשימות ומחדירה לאט, אני מצליחה עד הסוף להחדיר ועל כך אני שמחה. שאלתי: כשאני מכניסה את המרחיב הגדול נורא כואב לי, הבינוני לא כואב.אין לי אפשרות להיות בקשר עם הסקסולוגית החדשה, וזה דיי מקשה עלי. שוב אני צריכה לבדוק מישהי אחרת? לדעתך אני צריכה שיחות? ניסיתי לקיים יחסי מין עם ידיד מספר פעמים אך ללא הצלחה. יש לי כאבים בפתח הנרתיק-ווסטבוליטוס, כי בפנים לא כואב, וזה לאחר בדיקה של הסקסולוגית מה דעתך?

לי היקרה, עשיית שימוש ללא הדרכה בערכת המרחיבים היא קצת בעייתית מאחר והוראות ההחדרה וטכניקות ההחדרה הן מורכבות ומדויקות ואין די לעבור בפשטות ממרחיב אחד למשנהו. הדבר מחייב הדרכה מדויקת כיצד לעבור כאשר סך זמן ההחדרה היומי אינו עולה על 10 דקות ביום ובו מחדירים את הגודל או הגדלים הנדרשים 4 פעמים ברצף וכל פעם 30 שניות עם פסק זמן של כ2 דקות בין החדרה להחדרה. אין להתקדם בשום פנים ואופן בין הגדלים כל עוד זה כואב ולו במעט שבמעט!!! ההתקדמות תהיה אך ורק כאשר במרחיב בו נעשה שימוש נעלם הכאב לחלוטין. אין להשתמש לחלוטין במשחות אלחוש בתהליך היות והן מחבלות בתהליך הריפוי! המטרה אינה להרדים את הגוף ( מה גם שמשחות האלחוש אינן יעילות ולא מסייעות בהיעלמות הכאב) ו"להדריך" אותו לשמור על הכאב אלה המטרה באופן טבעי להעלים את הכאב. טיפול פסיכוסקסולוגי נכון בוסטבוליטיס אינו אפשרי רק תוך הצגת הצד הטכני( אם כי טכניקה נכונה הינה חיונית) אלה מחייבת באופן בלתי נמנע כחלק מרכזי של הטיפול את העבודה הנפשית העוסקת בהבנת הרקע והסיבות להיווצרות הוסטבוליטיס וב"הקרנה" של כל המתחים מן הסוגים השונים וכל מכלול הבעיות מכל תחומי החיים של המטופלת על הוסטבוליטיס. כאשר יש וסטבוליטיס הוא "מנקז" אליו בעיות וקשיים, מתחים וחרדות, ממכלול תחומי החיים ולא רק בתחום המיני. אגב באשר לטכניקה של ההחדרה כאשר ההוראות נכונות אין צורך להחדיר במצב שכיבה ואפשר בהחלט במצב ישיבה נינוחה. אין צורך בתרגילי הרפיה ונשימה לפני כן ובכלל כל ההחדרה היא פשוטה בלי הכנות מקדמיות. חשוב לציין שעד סוף הטיפול, כלומר, החדרת מרחיב בהיקף 12 ס"מ (מדובר על היקף ולא על אורך) ולעיתים גם עד היקף של 14 ס"מ בנוחות מוחלטת וללא כאב, אין לקיים בשום פנים ואופן חדירה מינית. במהלך כל הטיפול בוסטבוליטיס מתחילתו ועד סופו המוצלח אין לקיים חדירה מינית. לאחר הסיום המוצלח של העבודה הטיפולית עם המרחיבים נעשים השלבים הראשוניים עם בן הזוג תחת הדרכה מדויקת של המטפלת. חדירה בתוך התהליך גורמת רק לכאב ולרגרסיה( הדרדרות לאחור) ולאובדן חלק ניכר מההישגים שהושגו עד לשלב זה. לצערי נראה לי שאת משתמשת בטכניקה שגויה (הרפיות ,נשימות, משחות אלחוש, החדרה ללא הדרכה) לא ברור כמה זמן ומאיזו שיטה. כאבים בפתח הנרתיק הם בדיוק אחד מאפיוני הוסטבוליטיס ובשום פנים ואופן אל תחדירי מרחיב כלשהו ובהחלט לא איבר מין כאשר הדבר מכאיב לך! הדבר רק מגביר את "אחיזת" הכאב בגוף ומלמד את הגוף שחדירה הינה דבר כואב. שיהיה בהצלחה, אילנה.

אילנה שלום, לפני כפחות משנה אובחנתי כסובלת מווסטיבוליטיס וווגניזמוס. התחלתי בטיפול פיזי של פיזיו ומשחת אסטרוגן. תמיד חשבתי שאצליח להבריא ושאצליח לקיים יחסי מין בלי כאבים. לאחרונה התחלתי טיפול מיני נפשי, כי חשתי שהטיפול הפיזיולגי אינו מספק והמטפלת הודיעה לי שהציפיות שלי מוגזמות וכי אני צריכה להתרגל לכאב וללמוד לחיות איתו כי הוא לא יעבור.ושאפשר ללמוד לחיות איתו ולהנות מיחסי מין. מה דעתך? האם היא צודקת?

C היקרה טיפול פסיכוסקסולוגי נכון בוסטבוליטיס מביא להיעלמות מוחלטת, אבל מוחלטת, של הכאב. כל טיפול האומר למטופלת שעלייה ללמוד עם הכאב הוא טיפול שגוי מאחר ואי אפשר לקיים תשוקה מינית או ליהנות מיחסי מין כאשר קיים כאב! כאב בזמן קיום יחסי מין מונע את הרצון לחדירה ובאופן אוטומטי מוריד את התשוקה לכך. טיפול פסיכוסקסולוגי בוסטבוליטיס הינו טיפול משולב. יש עבודה עם הגוף על בסיס יומי (עשר דקות כל יום) שזוהי עבודה מאוד מדוייקת עם מאמני הנרתיק המבוססת על עקרונות תאוריית הלמידה של הגוף. השיטה עושה שימוש בתרגילים לחיזוק רצפת האגן, היא יעילה בהרבה מפיזוטרפיה של רצפת האגן מאחר והינה על בסיס יומי (הלמידה והשינוי של הגוף מחייבים עבודה על בסיס יומי) ותחת הוראות החדרה מאוד מדויקות קיימת התקדמות מהחדרת המרחיב הקטן ביותר עד הגדול ביותר. חשוב להדגיש כי אין התקדמות כל עוד יש אי נוחות ולא המינימלית ביותר. המטרה הינה הפסקה מוחלטת של הכאב. משחות אסטרוגן ומשחות אלחוש אינן יעילות ואינן מסייעות במאומה. במקביל נעשה טיפול נפשי הממוקד בבעיה המינית: ברקע ובסיבות לכך.חלק מהעבודה הפסיכולוגית נעשית במצב של שכיבה על ספת טיפולים פסיכולוגית תוך שימוש בטכניקה של גוף נפש על מנת לעלות על הגורמים הלא מודעים להיווצרות הוסטבוליטיס. שילוב הטיפול הפסיכולוגי של הבנת הרקע והסיבות והתגברות עליהן יחד עם הטיפול הפרקטי של התרגול היומי מביאים להחלמה מוחלטת. לא נעשה כל שימוש במשחות רפואיות! מטפלת המודיעה למטופלת וסטבוליטיס שעליה לחיות עם כאב הינה מטפלת שפשוט אינה מכירה את כל מגוון השיטות הפסיכולוגיות הנדרשות על מנת להתמודד עם הבעיה. לצערי יש מטפלים לא מיומנים מספיק הגורמים נזק למטופלות וסטבוליטיס גם אם הם מאבחנים מעולים. בהחלט צדקת בציפיותיך להחלמה מוחלטת ולקיום יחסי מין ללא כאבים אך ככל הנראה את לא נמצאת בטיפול המתאים. יש לשאול את המטפלת כיצד אפשר ליהנות מיחסי מין כולל חדירה יחד עם כאב בו בזמן?!? בהצלחה, אילנה אגב, סך זמן הטיפול הכולל בוסטבוליטיס לא צריך לעלות על שנה.

הי אילנה תודה על תגובתך. אני יודעת שמדובר במחלה כרונית שהסיבה לה לא ידועה, אבל תמיד חשבתי שהמצב ישתפר וזה יעלם לו. רציתי לציין שאני משתמשת במרחיבים באופן יומיומי, לא בצורה שפירטת בתגובה שמעלי ועם משחת אלחוש. כמו כן משחת אסטרוגן כן עזרה לי בתחילה, אך בהמשך הפסקתי איתה כי הפסיקה לעזור. בכל אופן, חיכיתי חצי שנה עד שמצאתי מטפלת סקסולוגית. ואם אכן הגישה מצד המטפלת שלי תמשיך ככה, אני לא מעוניינת להמשיך איתה, חבל לי לבזבז את זמני וכספי כאשר המטרה לא נראית לי שאלה: האם אוכל לשלוח לך אימייל ולקבל המלצה על מטפלת באזור מגוריי (משום מה, זה קשה עד בלתי אפשרי למצוא אחת כזו)

שלום ד"ר ליאורה אברמוב אני סובלת מווסטיבוליטיס משני, ומטפלת במקביל לטיפול התרופתי גם בפיזיותרפיה של רצפת האגן, שם הגעתי למרחיב החמישי עם כאבים מועטים (אך אני עדיין לא מצליחה להכניס ולהוציא את המרחיב בקלות) ולמרחיב השישי - אך עם כאבים. בנוסף אני מטופלת על ידי אוסטואופטית, כיוון שיש לי כאבים בבטן התחתונה - בעיקר בזמן אורגזמה, שבאה גם מגירוי חיצוני. הטענה של האוסטואפתית היא שהרקמות תפוסות. הטיפול שהיא עושה לי הוא על ידי החדרת האצבעות לאזור הרחם ולחיצה במקומות שונים, מעין עיסוי לרקמות. השאלה שלי היא האם מותר לאוסטואופתית (ההתמחות שלה היא רקמות עמוקות, כך אמרהלי רופאת הנשים ששלחה אותי אליה) לבצע טיפול פנימי, היא זה נורמטיבי, או שהטיפול אמור להיות חיצוני בלבד? האם טיפול בו מחדירים את האצבעות לא יכול לגרום נזק? האם כך מבצעים טיפול אוסטואפתי?

מ היקרה, ראשית הגעת לפורום שלי, אילנה ארד לוין. באשר לשאלותייך עיסוי רקמות עדינות, אוסטואופתיה אמור להיעשות על ידי אנשי מקצוע שהוסמכו לכך ולפיכך להגיע לאזורי הגוף השונים בהם יש רקמות רכות. הגבולות עד היכן כן והיכן לא הם חלק מהאתיקה המקצועית. שאלותייך נוגעות לשאלת אמון במטפלת שלך והדבר צריך להיבחן לאור העבודה איתה עד כה. בקשר להחדרת המרחיבים הכלל הוא שאין מתקדמים להחדרת מרחיב גדול יותר כל עוד יש כאב. המטרה הטיפולית היא העלמה מוחלטת של הכאב אם על ידי פזיותרפיה, ביו-פידבק, אוסטואופתיה, תרגול מרחיבים או טיפול פסיכו-סקסולוגי. החדרת מרחיב היוצרת כאב מקבעת את הכאב בגוף והיא אנטי טיפולית במובהק. אלו הם העקרונות הבסיסיים של תאוריית הלמידה הפסיכולוגיות העוסקות בעיצוב תגובות הגוף.  לבירור שאלותייך אצל ד"ר ליאורה אברמוב נא פני לפורום אותו היא מנהלת באתר דוקטורס.

שלום, כבר חודשיים אני סובלת משריפות בנרטיק חריפות . היה לי חיידק ECOLI בשתן שטופל באנטיביאוטיקה ללא שום שיפור. עשיתי תרבית שתן אחרי הטיפול יצא שלילי , עשיתי תרבית נרטיק הבדיקה יצאה שלילית . ניסיתי טיפול נגד פיטריה שלא עזר בכלל ... אני עדיין מרגישה שריפות כל היום ומאוד סובלת , איזה בדיקות אני יכולה לעשות או טיפול בשביל להפסיק את השריפה ? תודה מראש

אני חושבת שזו שאלה שיש להפנותה לרופא, ולכן זה לא הפורום המתאים. נסי לשאול בפורום גינקולוגיה כלשהו.

ליאת היקרה, בהחלט ייתכן שיש לך פטרת נרתיקית (יש פטרות שמפסיקות להגיב לתרופות הרפואיות) אך יותר מכך סביר שיש לך וסטבוליטיס. וסטבוליטיס הוא אבחון במידה רבה של ברירת מחדל כלומר אם אין לך דלקת, פטרת,זיהום או כל תופעה אחרת מאובחנת בוודאות ועדיין את סובלת מגירוד, צריבה, שריפה וכדומה או כאב סביר מאוד שמדובר בוסטבוליטיס, שאז זהו סיפור של סביבות שנה או פחות. גשי לאבחון וסטבוליטיס אצל אחת מהגניקולוגיות באתר שהן מומחיות באבחון וסטבוליטיס. בינתיים נסי למרוח על האזור שמן ארומטי אובליפיחה שהוא מרגיע עבור איבר המין, אין בזה כמובן תחליף לאבחון מתאים ולטיפול מתאים.

שלום, לפני כחודש וחצי אבחנו אותי כסובלת מוגיניסמוס, אך היום לאחר בדיקה גילו לי וסטיבוליטיס. הגילוי התרחש במסגרת הפניה לגניקולוג ע"י מטפלת פסיכולוגית-סקסולוגית החברה בארגון איט"ם, המטפלת בי מאז גילוי הוגניסמוס. אגב, ראוי לציין שאני נשואה דתיה טריה (קצת פחות מ-3 חודשים) ומעולם לא קיימתי יחסים מלאים. קיבלתי משחה והוראה להמשיך עם העבודה עם המרחיבים. יש לציין שהעבודה עם המרחיבים הולכת מצוין ואני מרגישה שיפור רב מאוד! אולם, לא לגמרי הבנתי מדוע חייב להיות לתופעה פן פסיכולוגי. תודה לאל אני בחורה בריאה שלא סבלה משום הטרדות או נסיון מיני כאוב בעבר, אין לי תסביכים לגבי מראה גופי, אני לא פוחדת מהחדירה (לא יותר מכל בת ממוצעת, לפחות), לי ובעלי יש קשר נפלא ונהדר הן במישור הנפשי, הן במישור הגופני והן במישור המיני. שנינו מרוצים מאוד, וטוב לי עם עצמי, איתו, עם המיניות ועם הכול. אני מרגישה שהפן הפסיכולוגי בטיפול מיותר, ואני אוהבת מאוד את הטיפול המתמיד עם המרחיבים והנשימות. אם כן, מדוע הטיפול הפסיכולוגי חשוב כל כך? האם זה חייב להיות כך? לא לגמרי השתכנעתי שוסטיבוליטיס קשור *תמיד* לצד הנפשי. אשמח אם תאירי את עיניי בנושא, ואם תייעצי לי על טיפול חלופי במידה וזה לא מתאים לי.

פונה יקרה, מתוך פנייתך נראה שאת נמצאת אצל מטפלת מומחית (פסיכולוגית-סקסולוגית) מה גם שהטיפול מתקדם כהלכה ואת מרוצה מן הטיפול ומן המטפלת. כעיקרון הרעיון הטיפולי בכל תחום לאו דווקא בוסטבוליטיס אלא בכל תחום נפשי וגופני הוא להתקדם מן הקל אל הכבד, כלומר, אם ניתן להתמודד בדרך קלה, קצרה ופשוטה שהיא גם עובדת ונותנת תוצאות הרי יש להשתמש בה ואין להכביד ולהעמיס בטיפול יתר. אם הדרך הטיפולית בה אתן נוקטות "עושה את העבודה" (את עולה בהקפי המרחיבים) ואין שום תופעת לוואי, אבל שום תופעת לוואי, לא של כאב, לא של צריבה, לא של גירוד, לא של הפרשה, לא של פטרת, הקיצור את מתקדמת מתוך נוחות מושלמת ונטולת כל כאב או אי נוחות, אז המשיכי ללכת בדרך בה את הולכת. יש אנשים שעבורם הטיפול הפסיכולוגי הוא בדיוק טיפול של למידה הדרגתית והתנסות הדרגתית כיצד להפסיק לפחד ודרך זו מושגת במקרה שלך ע"י השימוש במרחיבים. כלומר הטיפול הפסיכולוגי שאת עוברת אינו ממוקד בשיחות אלא בהתנסות חוויתית. זהו בהחלט סוג של טיפול פסיכולוגי השייך לאסכולת תיאוריות הלמידה והוא עובד יופי במקרה שלך ואין שום צורך בהכבדה אם הכל זורם כראוי. שיהיה בהצלחה.

אך בכל זאת, אני מרגישה שהמטפלת לא מפנימה את העובדה שאני לא זקוקה לטיפול הנפשי. היא מנסה להסביר לי כל הזמן שיש דברים שצריך לחשוף בי, ואני מרגישה שהיא לא מבינה אותי מספיק, וחושבת שאני מקרה סבוך וארוך. גם אם אני מסבירה שטוב לי ושאין לי בעיה, שלא סבלתי מכלום בעבר ושהכל בסדר אצלי, היא מנסה לשכנע אותי שרק נראה לי ככה, אבל שבעצם יש עוד דברים שצריכים לחשוף. אני לא יודעת על מה היא מדברת. טוב לי לעבוד עם המרחיבים בלבד... האם להמשיך אצלה? או לפנות למישהו אחר?

שלום לך. ראשית רציתי לדעת האם את עובדת עם כללית? אם כן היכן המרפאה שלך? היום הייתי פגישה ראשונה עם סקסולוגית+גניקולוגית דרך איט"ם מהאתר. היא נתנה לי טיפול של ערכת מרחיבים שלמה+משחה עזרקיאין, יש לי ויסטבוליטיס, היא בדקה אותי ואיבחנה. העניין שהתור הבא רק בעוד חודשיים, ואני צריכה בנתיים להיתאמן עד לפגישה הבאה, האם כדאי לא לחכות ולעבור למטפלת אחרת? צריך אולי גם שיחות? התרשמתי לטובה ממנה אך לא יודעת האם לעבור למטפלת אחרת? והאם יש שיטות מהירות לטיפול בבעיה שלי?

לי היקרה, לשאלתך הארגונית אינני עובדת עם אף אחת מקופות החולים אלא בקליניקה פרטית הממוקמת ברמת אביב (כנסי לפרופיל באתר). בקשר לשאלתך המקצועית: הריני חלוקה עקרונית ומהותית עם הגישה הגניקולוגית המשתמשת במשחת האלחוש עזרקאין אותה קיבלת. להלן הנימוקים. 1) ההשפעה המאלחשת היא מינימאלית אם בכלל, אינה מקלה על הכאב ומאלחשת את איבר המין של בן הזוג כך ששני הצדדים מפסידים. 2) גישת האלחוש נותנת אישור וקיבוע לרעיון הכאב זאת בניגוד מוחלט לגישות הלמידה הפסיכולוגיות כאשר נותנים משחת אלחוש פירוש "אישור" לכאב שאכן תפקידו להתקיים וכל שצריך הוא להכהותו ולטשטשו. במובן זה משחת האלחוש נותנת חיזוק לכאב להמשיך ולהתמיד (עקרונות תורת הלמידה פסיכולוגית הנלמדים כחלק מהכשרת הפסיכולוגים) הגישה הפסיכולוגית מיועדת ללמד את הגוף להיפתר מן הכאב ולא לחוות אותו כלל ובשום פנים ואופן לא "ללמוד לחיות" עם הכאב. השיטה הפסיכו-סקסולוגית מעלימה את הכאב לחלוטין ללא משחות או כל חומרי עזר רפואיים. 3) השימוש בערכת המרחיבים מחייב טכניה מאוד דייקנית והנחיות מאוד מדויקות של כיצד, איך וכמה זמן להחדיר כל מרחיב. טיפול נכון ומדויק חייב להיות מתורגל בבית על בסיס יומי שתי דקות מדי יום ומדי שבוע יש לשנות בהתאם לנתונים את סדר המרחיבים לעתים מתרגלים לסירוגין שני מרחיבים בטכניקות שונות לעתים מתקדמים ולעתים נסוגים. כמו כן אין די בתרגול מרחיבים יומי שכן יש צורך בפעולות פיזיות נוספות כגון "התידדות עם המרחיבים" שזוהי פעולה פסיכולוגית התנהגתותית של יצירת חיבור בין הגדלים העתידיים של המרחיבים לבין רגשות הניחונות של המטופלת התהליך כולל ציור המרחיב, החזקתו ביד וכו'. 4) לשלוח מטופלת להתאמן בבית בלי הנחייה שבועית צמודה, בלי הוראות מדויקות של החדרה, בלי הקלה על הכאב במידה ונוצר וללא שיחות פסיכולוגיות אודות הרקע והמצב הרגשי נראה לי בשפה פשוטה לא מספק. 5) השאלה אינה אם גם צריך שיחות אלא שבלי ריפוי הצד הרגשי שהביא במקור ליצירת הוסטבוליטיס כתופעה גופנית לא יתרחש תהליך ריפוי מלא ושלם. 6) לוסטבוליטיס אין שיטת ריפוי מהירה והתהליך הממוצע הוא בין תשעה חודשים למעל שנה תלוי במידת ההשקעה וההתמסרות של המטופלת לתהליך. הטיפול הנכון הינו על בסיס שבועי עם יכולת להרים טלפון למטפלת ולהתייעץ במקרים דחופים במהלך השבוע. שיהיה בהצלחה.

שלום בנות! רציתי לעודד אתכן ולהגיד שיש לוסטבוליטיס פתרון ואל תתייאשו. אני סבלתי מכאב בנרתיק בזמן חדירה במשך כ-3 שנים אשר התחיל מפטרת כרונית. הלכתי לגניקולוגים כל הזמן וכל פעם אמרו לי שיש לי פיטריה, חיידק או דלקת והייתי מקבלת כדורים על ימין ועל שמאל.... לפני כחצי שנה נכנסתי לאינטרנט וחיפשתי מידע על הסימפטומים שהיו לי ומצאתי שאני כנראה סובלת מוסטבוליטיס. מיד מצאתי את הטלפון של ד"ר אילנה ארד לוין ולא היססתי. תוך כמה ימים מצאתי את עצמי מתחילה טיפול סקסולוגי/פסיכולוגי כדי להבין את מקור הבעיה. הלכתי לפגישות אחת לשבוע ותוך כדי שיחות + טיפול עם דיאלטורים הבעיה נפתרה. אני ממליצה לכן מאוד לנסות את הטיפול שאני עברתי ומאחלת לכן המון בהצלחה....... לא להתייאש, זה באמת עובר!!!!  

לל היקרה, ראשית תודה רבה לך. תודה רבה שמצאת לנכון להיכנס לפורום ולשתף בהצלחת טיפולך. ברצוני להדגיש שהמהירות יוצאת הדופן של תהליך הריפוי שעברת מקורו במוטיבציה עמוקה, הקפדה בתרגול והשקעת כל כולך בתהליך הפסיכולוגי הן דרך חלומות, הן דרך עבודת רגרסיה לאירועי ילדות ובפרט בפרט האומץ שלך לגעת באזורים רגשיים כאובים (לווא דווקא מיניים) של אובדן, נטישה וחרדה. מצאת בתוכך את הכוח, הסליחה והקבלה להמיר רגשות של כעס וכאב ברגשות של חמלה, התקרבות ורצון לתת ולקבל אהבה לגבי דמויות משמעותיות בחייך. מקור הריפוי של הוסטבוליטיס אינו רק בתרגול הפיזי אלא בפרט ב"ניקוי" הרגשות השליליים והחלפתם ברגשות חיוביים ובונים. מאחלת לך רק טוב. אילנה.

את מביאה לנשים כמוני הרבה תקווה. בעזרת השם גם אני אפתר מהצרה הזאת כמוך.

כל כך קשה לי לדבר על זה. לאחרונה אובחנתי עם ויסטבוליטיס ומאז החיים שלי בטלטלה. תמיד היו לי בעיות בדימוי ובבטחון העצמי שלי, ולאורך השנים שום דבר שניסיתי לא עזר. למרות זאת, נהייתי פעילה מינית בגיל צעיר יחסית למרות שאף פעם לא ראיתי את עצמי בתור נערה יפה, סקסית או מושכת. אף פעם לא הצלחתי להפיק הנאה גדולה ממין, שלא נדבר אפילו ע "אורגזמה" או "גמירה". זה תמיד היה נחמד וזהו, פשוט משהו שעושים. היו לי הרבה פטריות ודלקות בנרתיק עד שאיבחנו לי לפני כחודשיים ויסטבוליטיס. הרופא אפילו לא טרח להסביר לי מה זה ופשוט רשם לי הפניה לפיזיוטרפיה לרצפת אגן.בדקתי באינטרנט וראיתי שזהו לא עניין פשוט ולכן הלכתי ליעוץ אצל גניקולוגית פרטית מוכרת מאוד. היא אישרה את הבעיה והמליצה לי גם טיפול פסיכוסקסולוגי. אף אחד מהחברות או מהמשפחה הבין מה המחלה הזאת, והחבר שלי דאז אמר ש"זה הכל בראש שלי" ו"שאני צריכה פשוט לעשות סוויץ' במוח". מאז אני פשוט לא יודעת מה לעשות והמצב הנפשי שלי רק החמיר. אני לא מסוגלת לראות את עצמי כיצור מיני ובכלל לא מסוגלת אפילו להסתכל במראה ערומה. יש לי רגשות מאוד קשים לגבי עצמי, אבל אני גם מרגישה שאין לי דרך לשנות את המצב שלי ע"י דיאטה, כושר או אפילו ניתוח פלסטי. הייתי כבר אצל הרבה פסיכולוגים ואף אחד לא הצליח לעזור לי. יש לי הרגשה כאילו "אחד בפה ואחד בלב": מצד אחד אני מבינה שהמחשבות והרגשות שלי לא הגיוניים ואין להם ביסוס, מצד שני אני לא יכולה להפסיק לחשוב מחשבות רעים והרסניים על עצמי ולעמוד מולם helpless. האם גורלי נחרץ? האם אי פעם אוכל לשנות את הדימוי העצמי שלי? אני מאוד אשמח לעזרה ולתמיכה כי אני פשוט מרגישה לבד.

פונה יקרה, צר לי שאובחן אצלך וסטבוליטיס, אם כי הסימנים המוקדמים לכך שיש בעייה בתחום המיניות, הדימוי הנשי הדימוי העצמי והביטחון היו כבר כסימני דרך קודם לכן ולפיכך הופעת הוסטבוליטיס אינה מפתיעה כלל. ראשית אין שום סיבה להיות מיואשת. הצד הטוב הוא שטיפול פסיכו-סקסולוגי (שרק פסיכולוגיות קליניות שהן גם סקסולוגיות מוסמכות - חברות איט"ם - חפשי באתר איט"ם באינטרנט) יודעות לנהלו כראוי מביא להחלמה מוחלטת של הוסטבוליטיס בלי ניתוחים כמובן, בלי דיאטות דלות אוקסילטים, בלי קורטיזונים, בלי זריקות לאיבר המין ובלי משחות שממילא כל הבטרייה הזאת אינה עוזרת כלל. הטיפול הפסיכו-סקסולוגי עוסק בכמה מימדים: 1) בירור העכבות המיניות שלך שהביאו מלכתחילה לחוויה מינית סתמית, לא נהנית במיוחד, לא הגעת לאורגזמה מעולם ולא הייתה בך תשוקה גדולה. זה היה פשוט משהו שעושים ולא ברור מלכתחילה מדוע פנית לכך בגיל כה צעיר אך ורק מתוך סיבות "חיצוניות" (אולי כדי להיות "אין" , אולי "לעשות כמו כולם", אולי כדי לרצות את בן הזוג וכיוב') 2)מאחר ולגוף-נפש שלך לא מצאה חן צורת המיניות שלך הוא הגיב "בנקמות" קטנות או "באגים" בצורה של ריבוי פטריות ודלקות. לרפואה הקונבנציונאלית אין הסבר לקשר זה של גוף-נפש אך לפסיכולוגיה הפסיכו-אנליטית וכמו כן לשיטות הדיקור הסיני, שני תחומים העוסקים כל אחד בתחומו באנרגיית החיים הכוללת (ליבידו -אנרגיית החיים-אהבה-מין לפי הפסיכואנליזה) והצ'י (לפי הרפואה הסינית). ההתנגדות של הנפש לחיי מין שלא תואמים את הצרכים העמוקים שלך להנות ממין, לאהוב אותו ולמצותו ו"להיות שם" רק כשזה מתאים לך הביאו לירידה בזרימת אנרגיית החיים (ליבידו, צ'י) לאיזור איבר המין וכתוצאה מכך נוצרו השיבושים הפזיולוגיים של זיהומים ופטרות. 3) אי ההקשבה למסר הגופני ובמקביל המשך קיום העמדות המיניות הלא מתלהבות בלשון המעטה, ובנוסף הכאבים, הגירודים ואי בהנוחות שהתחלת לסבול מהנרתיק, הפוגמים באופן טבעי בחווית המיניות והחדירה רק החריפו את המצב והוליכו לבסוף להופעת הוסטבוליטיס. 4)הגב לאבחון הוסטבוליטיס בתגובת יתר של חרדה ודיכאון גופך, חיצוניותך, פנייך וה"לוק" הכללי החיצון שלך לא השתנו כלל מאז האבחון ורק זו את המסתכלת כרגע על עצמך במשקפיים כהות ומוגזמות. זכרי לא עשית שום דבר רע, לא חטאת, לא פשעת, לא עשית משהו בלתי ראוי, פשוט קיבלת וסטבוליטיס שלוקות בו 15%-20% מהצעירות בגיל 20 פלוס-מינוס. 5) נכון שמקור לחץ הנפשי היוצר וסטבוליטיס הוא בראש הווה אומר במחשבות וברגשות אודות מי את מה את, נשיותך, איכות הבנאדם שאת וכיוצא בזה אך כרגע הבעיה הפכה להיות פיזית ממש בתוך הגוף ולפיכך הטיפול הפסיכוסקסולוגי מטפל גם בצד של הסיבות הרגשיות הקשורות לעמדות אודות עצמך באופן כללי ואודות מיניותך ואישיותך ויחסייך הכלליים עם בני אדם ובמקביל ובאופן בלתי נמנע עובד על הצד הגופני על ידי מאמני הנרתיק ותרגילי חיזוק רצפת שרירי האגן שהם מקבילים ועדיפים על פזיותרפיה של רצפת שרירי האגן ולו בשל הסיבה שהפזיותרפיה של רצפת האגן נעשית פעם בשבוע ואילו בטיפול זה התרגול הוא על בסיס יומי, שתידקות מדי יום בפרטיות ביתך. עבודה רק על הצד הפיזי לא תפתור את הרקע הנפשי ולא תפתור את האנרגיות החוזרות ומשבשות את המצב ואילו עבודה רק על הצד הנפשי ללא עבודה על הצד הגופני לא תלמד את הגוף לצאת מהכאב והכיווץ שהוא נמצא איתם בלופ. יש להניח שתקבלי עידוד מנשות הפורום אודות פזיותרפיה של רצפת האגן שכאמור אני רואה בה שיטה חלקית בלבד שאינה ממגרת לחלוטין את הכאב אלא מלמדת "לחיות עם הכאב". כמו כן תקבלי המלצות לדיקור סיני העוזר בהזרמת אנרגיית הצ'י אך לא פותר את הרקע הנפשי. סביר כמו כן שתקבלי הפנייה לניתוחים אליהם אני מתנגדת נחרצות, במקרים בהם לא נגרם נזק אחרי הניתוח ולאחר תקופת החלמה מכאיבה הוא אכן "מצליח" הרי ב40% מהמקרים חוזרת התופעה תוך תקופה של שנה עד שלוש, מאחר והבעיה טופלה טכנית ולא נפשית. זכרי! כאשר יש וסטבוליטיס אסור לחלוטין לקיים חדירה כל עוד יש כאב ולו המינימאלי ביותר. אסור בשום פנים ואופן עד סוף הטיפול במאמני הנרתיק והעלמת הכאב לחלוטין ובאופן מושלם לנסות ולבצע חדירות ניסיון כדי לראות איך זה עובד. פונה יקרה. השתדלתי לענות לך בהרחבה כדי שתצאי מחווית הבדידות והאין-אונים המיותרים שאת שרויה בהם. את מוזמנת לקרוא את הכתבות בנושא וסטבוליטיס בארכיון דוקטורס. אם תשכילי לבחור את הטיפול הנכון ותתמידי בו בצורה עקבית ומושקעת במשך כשנה גורלך להירפא קליל ולחוות את עצמך משודרגת ברמת החוויה האישית והנשית ובמצב רוח טוב. שיהיה לך רק טוב ובהצלחה. אילנה.

תודה רבה על התגובה המעמיקה ועל היחס החם. התחלתי ללכת לפיזיוטרפיה לרצפת אגן ולעשות תרגילים ועיסויים. יש בי תקווה שהדבר הזה יעבור ואני אחלים. יש לי כמה שאלות: 1. מאז גילוי הבעיה הסתכלתי על אורח חיי וראיתי שהעבודה שאני עושה כרגע מאוד מלחיצה אותי ומעייפת אותי והיא תובעדנית ודורשת הרבה כוח. האם יש קשר לויסטאבוליטיס? 2. הפיזיוטרפיסטית שלי אמרה לי שיש לי טפיל קנדידה ואמרה לי לעשות דיאטה מיוחדת בלי סוכרים מכל הסוגים ובלי קמח לבן ובצקים. מה את אומרת?

סבלתי מווסטיבוליטיס בעבר והבעיה חלפה כמעט לגמרי כשהפסקתי להשתמש בגלולות. האם כדאי לנסות גלולות מה"דור החדש", אם יש כאן מישהי שיש לה ניסיון בכך?

לדעתי זו שאלה שיש להפנות לפורום רפואי ולא לפורום שעוסק בפסיכולוגיה. בנוסך, ממש לא משנה מה ההשפעה של גלולה אחרת על אשה אחרת. משנה מה שהרופא מייעץ לך באופן אישי ומה שיהיה מתאים לך., וגם הוא לא יכול לנבא בבטחון, אלא הוא מנסה ..

ש' שלום, תודה על התשובה המצוינת. אילנה ארד לוין.

לאחרונה אובחנתי בווסטיבוליטיס, הופנתי ע"י הרופאה האורוגניקולוגית לפיזיותרפיה של רצפת האגן וכן קיבלתי משחת טרידרם,שיש בה סטרואידים, עד היום בבעיות עור שונות שהיו לי הצלחתי להתגבר ללא משחות קורטיזון ודומיהן,אלא בתחליפים טיבעיים. האם יש תחליפים טיבעיים יעילים ובטוחים לטיפול בווסטיבוליטיס? בנוסף, הייתי בעבר בטיפול פסיכו-סקסולוגי ואני עדיין בטיפול פסיכולוגי,אך הדבר לא עזר ללא הריפוי הפיזיולוגי, לכן חשוב לי לדעת שאני עושה כל מה שאפשר לריפוי כולל. בתודה וחג שמח,יולנדה.

יולנדה שלום וחג שמח, בקשר למשחה הרפואית שקיבלת לצערי לא מצאתי ולא מקרה אחד שהמשחה העלימה את הוסטבוליטיס. גם בכנס הסקסולוגים האחרון באוגוסט השנה שהוקדש לנושא הודגש שאין משחות רפואיות המרפאות את התופעה. לא ברור לי מה כלל טיפול פסיכו-סקסולוגי שעברת ולפיכך אפרט את הרכיבים שטיפול זה צריך לכלול: הצד הפיזי: 1) החדרה של מאמני נרתיק בגדלים הדרגתיים עד להיקף של 14-16 ס"מ 2) שימוש בשימון הולם להחדרה 3) רחיצה בסבון עץ תה + נטילת פרוביוטיקה + שמן עץ התה למניעת פטרות בנרתיק 4) תרגילי קגל לחיזוק השרירים הטבעתיים של רצפת האגן 5) שימוש בשמן אובליפיחה יחד עם ניהול רישום של כאב וצריבה (טיפול קוגניטיבי) לשיכוך הכאב וכן שימון בויטמין E נוזלי 6) דיאטה נטולת שמרים וצמצום חלב ופחממות להפחתת הצד האלרגי ולמניעת פטרות. 7) במקרה הצורך שימוש בגלוקוזמין כתוסף תזונה הצד הנפשי: 1) בדיקה של כל העמדות והרגשות ביחס למיניות, לגוף ולאיבר המין של האישה ושל הגבר. 2) בדיקת היסטוריה אישית מפורטת ביחס לאירועים מיניים לא נעימים כולל באווירה המינית בבית המוצא 3) ריפוי של קונפליקטים רגשיים של כאב, פחד ואשמה שלעתים מחריפים את מצב הוסטבוליטיס או מוציאים אותו לאור (גם אם לא קשורים ישירות למיניות) 4) בירור של חלומות ותסריטים תת-מודעים הקשורים הן למיניות והן לגורמי פחד ואשמה טיפול פסיכו-סקסולוגי אמור לכלול הן את הצד הפיזי שציינתי והן את הצד הנפשי. מקווה שנתתי כאן תשובה מפורטת לגבי מהלך הטיפול הרצוי. שיהיה לך בהצלחה וחג שמח.

תודה רבה על תשובתך המפורטת, היכן אפשר לקבל טיפול מסוג זה בירושלים? תודה יולנדה

שלום רב, הייתי רוצה לדעת מה ההבדל בין שתי הפרוצדורות הנ"ל.אני לפני ניתוח לטיפול בוסטיבוליטיס לאחר שאף טיפול שמרני לא עזר.הרופא כתב את שני המונחים האלו בהפניה,אך בטופס 17 רשום רק "קולפורפיה אחורית"..האם מדובר בשתי פרוצדורות שונות שנעשות בו זמנית? אשמח לתשובתך, תודה מראש

פונה יקרה, כידוע אני בהחלט נגד הניתוחים (וסטיבולקטומיה) הטיפולים השמרניים שקיבלת אני מניחה שהם טיפולים רפואיים, שלצערי בדר"כ לא רלוונטיים כך שבעצם לא קיבלת טיפול פסיכו-סקסולוגי של ממש לבעייתך (נא עייני בכתבות בנושא בארכיון אתר דוקטורס) בעניין שאלתך נא פני לגניקולוגים באתר

האם תוכלי להרחיב על הטיפול הקוגנטיבי לגירודים ולצריבה? אנא! אני שמח לדעת.

מיכל היקרה, למען טיפול קוגניטיבי כל שצריך הוא פנקס קטן ועט: רשמי יום תאריך ושעה כל פעם שתחושי בגירוד או בצריבה וכמו כן את המחשבות שקדמו להופעת התופעה (האם היו אלה מחשבות כעס, עלבון, התרגשות וכיו"ב) לאחר הרישום נסי למרוח על המקום שמן אובליפיחה להרגעה. מדי יום סכמי את מספר הרישומים שערכת. זוהי על רגל אחת הטכניקה של הטיפול הקוגניטיבי לגירוד וצריבה אלא שיש לעשות בזה שימוש בהקשר הכולל של טיפול בוסטבוליטיס. יש צורך במטפל שיעבד יחד איתך את המשמעות של המחשבות והרגשות שקדמו להרגשת הגירוד והצריבה. כמו כן יש לזכור שהגירוד והצריבה הם חלק מהתסמינים של התופעה ויש לטפל במכלול של התופעה. כמו כן לא ברור לי אם אצלך יש קשר בין קיום יחסי מין לבין הופעת הגירוד והצריבה, או שהם מופיעים באופן אקראי. כמו כן לא ברור האם את משתמשת בתחתוניות (רצוי כמובן בלי) ואם את נוקטת אמצעים תזונתיים נגד הופעת פטרות.

אני בתזונה נגד פטרת, לא משתמשת בתחתוניות והצריבה והגרד מופיעים אצלי אקראית. בימים האחרונים אני חשה כל הזמן גרד וצריבה כך שאני לא ממש יכולה לעשות רישום. את לא חושבת שוסטיבוליטטיס היא תופעה פיזיולוגית גרידא? הבנתי שלאחרונה יש עדויות שתומכות בכך. ואם כן, איך טיפול קוגנטיבי יכול לעזור?

אני סובלת מהתופעה מזה שנים (לפחות 10) וגם לי הוצעה אופציית הניתוח אשר פסלתי על הסף. בינתיים למדתי לחיות עם זה כאשר בינתיים ילדתי את בתי והכאבים מעט פחתו מאז והם מופיעים לסירוגין ולא בכל פעם (אם כי כאשר כואב, כואב מאוד!) האם יש קשר בין לידה לתופעה? האם יתכן ובזכות העובדה שעבדתי עם בלון המרחיב את הנרתיק לקראת הלידה על מנת למנוע קרעים עזר להפחית את התופעה? (על אף שלבסוף לא ילדתי לידה רגילה אלא עברתי ניתוח קיסרי עקב סיבוכים). מה ניתן לעשות על מנת למגר לחלוטין את התופעה ולהינות בכל פעם מחדש מבלי לחשוש שמא הכאב יופיע? תודה מראש

ליה היקרה, צר לי מאוד שאת גוררת את הוסטבוליטיס למעלה מ10 שנים, בשעה שטיפול נכון מסיים לחלוטין את העניין בפחות בשנה. בהחלט סביר שהעבודה עם הבלון המרחיב סייעה לך בהגמשת שרירי הנרתיק, אלא שאין בזה די ואני ממליצה לך בחום לעבוד עם מאמני נרתיק, ובמידת יכולתך לעבור טיפול פסיכו-סקסולוגי. (נע עייני בכתבות בנושא בארכיון אתר דוקטורס)

לאחר פירגון נראו זקיקים בגודל של 17 ו- 12. בדיקות דם: E2 776, פרוגרסטרון 2.3, LH 1.7, אתמול בשעה 24.00 הזרקתי אוביטרל, עקב מחלה של בעלי טרם קיימנו יחסים,האם פיספנו את התיזמון? מה עושים?

אני חושבת שהשאלה שלך מתאימה לפורומים העוסקים בפריון /פוריות האשה