שתי שאלות%%%&&&!!!@@@

שלום, קודם כל אגיד שאני מאוד אוהבת לקרוא שאלות ותשובות פה. אז תודה. השאלה שלי היא בהמשך לשאלה של אסתי על היגיינה באיבר המין. אולי השאלה שלי קשורה לפסיכולוגיה אבל אנסה. כתבת לה כי הביישנות והמבוכה זה סובייקטיבי של מטופלים ולרופאים זה כלל לא מפריע. אני סובלת מבעיה שנים ולא נבדקת/מטופלת אך ורק בגלל מבוכה. קשה לי לנתק את הרגש מהבדיקה... דיקלמתי לעצמי אינספור פעמים שלרופאים לא אכפת אבל זה פשוט לא עובד עליי. לפעמים אני אומרת לעצמי שאין מצב שבאמת יש בדיקות באיברים האינטימיים וזה לא באמת נכון שאנשים הולכים לבדיקות כאלה. ואולי אנחנו מגדירים איברים אחרת.. שאולי זה רק חלום שאתעורר ממנו. שאין מצב שרופא באמת בודק את פי הטבעת. אני יודעת שזה לא נכון אבל מרוב שהבדיקות האלו לא הגיוניות וטבעיות לי המחשבות האלו קופצות לי. איך בנאדם מגיע למצב שהוא מסוגל לחשוף את עצמו ? איך יש אנשים שזה בא להם טבעי ויש אנשים (אני) שפשוט לא. ואני סובלת כך שלהגיד לי שכשאני אסבול מאוד אני ארוץ לרופא לא משנה איזו בדיקה זה לא נכון. ושאלה שניה ברשותך- ראיתי שלמדת עריכת דין לפני לימודי הרפואה. אם זה בסדר לשאול (אם זו יותר מידי חדירה לפרטיות אז תתעלם בבקשה) אחרי כמה שנים בקריירה הראשונה התחלת ללמוד רפואה והאם אתה לא מתחרט? תודה רבה