פחד בקשר לשושנה חלילה יותר חמורה בהמשך.
דיון מתוך פורום רפואה פנימית
בס"ד לד"ר אבי לוין, שלום רב. אני בת חמישים פלוס. לפני הרבה שנים היתה לי שושנה ברגל, שלא תפסתי בזמן, והרגל שלי נשארה די נפוחה, בעיקר בכף הרגל ובקרסול. אני הולכת בדרך כלל עם גרבים אלסטיות בגלל זה. עכשיו , לאורך השנים היו לי שושנות. ובעיקר אני מקפידה לשים פולידין או חומר מחטא בין אצבעות הרגליים או על כל פצע פתוח, ככל שניתן. הדבר הזה ב"ה גרם לירידה בכמות השושנות. בכל אופן, עכשיו כמה שנים לא היתה לי שושנה וביום חמישי האחרון, ראיתי שכף הרגל שלי אדומה ומגרדת, לא ייחסתי לזה חשיבות מיוחדת. הרגל גם היתה נפוחה וחמה קצת, לא היה לי חום ולא תופעות של בחילות כמו בשושנות האחרות, אבל משום מה החלטתי לגשת לרופאה, והיא אמרה שמדובר בשושנה רצינית. היא נתנה לי צפורל 2 כדורים של 500 שלוש פעמים ביום חמישה ימים. כלומר, 3000 מ"ג סך הכל חמישה ימים. עכשיו יש לי שאלה כזאת, השושנה העכשווית מאוד שונה מהשושנות הקודמות, (אגב, בשנים עברו נתנו לי אוגמנטין, היא אמרה שהיום נותנים צפורל לזה.), השושנה הזאת, הרבה פחות כואבת, ואין לי חום. רק כף הרגל נפוחה ואדומה ומגרדת. היא גם אמרה לי להרים את הרגל בזוית של ארבעים מעלות, וכך אני עושה. הפחד שלי הוא, האם זה שהשושנה היא רק בכף הרגל, גם אם זה יתרפא מהר בעזרת ה', האם זה יגרום אחר כך לשושנה יותר חמורה,כי כאילו שזה נעצר, ולא נתנו לכל הזיהום לצאת החוצה, כי בשושנות קודמות, הזיהום התפשט גם למעלה בכל הרגל עד כמעט הברך? כי אני יודעת שבדלקת גרון, איזה רופאה אמרה לי, שלא נורא בכלל לחכות כמה ימים עם אנטיביוטיקה כי בינתיים הגוף מפתח נוגדנים. אז, כמובן שפה מיד לקחתי אנטיביוטיקה, אבל האם זה יגרום לשושנה חלילה יותר חמורה אחר כך? כי אני מכירה מישהי שזה קרה לה כך. קרובת משפחה שלי.
שלום רב מיכל, שושנה או בשמה המקצועי צלוליטיס של העור היא מחלה מאוד שכיחה לצערי. בד"כ אנשים שהיה להם פעם אחת בסיכון לפתח שוב ושוב. ממה שאת מתארת נראה כי מדובר שוב בצלוליטיס וצדקה הרופאה שלך שנתנה לך צפורל במינון הזה-המינון הוא נכון ומתאים. יש להתחיל ולקחת אנטיביוטיקה וזה כנראה יעצור את התפתחות הזיהום ולא תגרם שושנה חמורה יותר. אין להמתין כמו בדלקת גרון. בריאות שלמה
תודה רבה. אני כבר התחלתי לקחת את האנטיביוטיקה. רק רציתי לדעת, אם זה שיש לי עכשיו שושנה פחות חמורה, זה בדוקא יגרום לאחת יותר חמורה בהמשך, כי כאילו הגוף עוד לא נלחם בכל הזיהום, כאילו יש עוד מה לצאת. תודה וסליחה מיכל