תקראו היום במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות

עלובי החיים שסועי השפה. מתי יבינו, שאסור להביא יצורים כאלה לעולם? לקרוא ולהקיא מרוב רחמים וגועל.

למיואשת מהחיים! אני עוקבת אחר ההתכתבויות שלך ואף הרגשתי צורך לכתוב לך לנוכח מצוקתך ואכן כתבתי. הפעם, אני מרגישה כעס עם העובדה שאת קוראת להם "יצורים". בתי, אשר לה שפה שסועה אינה יצור אלא ילדה מדהימה ויפהפיה. כואב ועצוב שאנשים אשר לא מכירים תופעות מסוג זה, יקראו את כל אשר את כותבת ויתייחסו בצורה לא נכונה לילדים אלו. ושוב אני מדגישה עד היום לא הייתה לי בעיה שכתבת את אשר הרגשת וחווית, אולם ברגע שקראת להם יצורים. יש לשים לב כיצד מתבטאים ומי נמצא מעבר למחשב, אולי אמא שזה עתה נולד לה תינוק עם שפה שסועה וזקוקה למעט חיזוק. אני מאחלת לך הצלחה, ושווה לגשת לכל טיפול שיכול לעזור. ולך, דר' אריאלה נחמני, כל הכבוד! את מגיבה ועונה על שאלות בצורה כל כך עניינית, וניכר כי את רוצה לעזור כאשר את מזהה קושי ו/או מצוקה.

מצטערת. כלל לא התכוונתי לביתך. אני עצמי בעלת שפה שסועה. הכינוי "יצור" הודבק לי בילדותי, עקב אותו פגם. צר לי על שאין לי מילים מנחמות. כל חיי סבלתי מהפגם הזה . הגעתי בגללו למקומות איומים, שלא אפרט כאן. אני מתבטאת במילים חריפות, כיוון שאני רוצה שהורים לילדים הנושאים את הפגם הזה, לא ייתחסו אליו בביטול. גם בכתבה ההיא ב"ידיעות", תוארו הילדים הללו כ"נופלים בין הכסאות". שפה שסועה אינה נחשבת "מסכנת חיים" ולכן הם אינם זוכים לטיפול כאשר מזדמנת לאזורם משלחת רפואית. כך הם נידונים לחיי בדידות, עוני וניכור. נכון, שפה שסועה אינה מסכנת חיים, אך היא פוגעת פגיעה אנושה באיכות החיים. אפשר "לחיות" עם הפגם, אך אילו מין חיים אלו? חיים בלי אהבת נעורים ראשונה, בלי נשיקה ראשונה. חיים מלאים בכאבים, תפרים, טיפולי שיניים כואבים וטיפולי דיבור משפילים. בעצמי קראתי כתבה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" לפני שנים מספר. בכתבה רואיינה קלינאית תקשורת(!!!!!) מבי"ח בילינסון, שהעדיפה להפיל את עוברה בעל השסע, כיוון שמנסיונה בטיפול בילדים אלו, יודעת היא את הכאב הכרוך בגידולם. אין לך מושג, כמה בכיתי לאחר קריאת הכתבה הזאת! שוב, צר לי על מילותי החריפות. צר לי שאין לי מילים מנחמות. אולי יום אחד עוד אמצא כאלו? אולי.... ולך אריאלה, רוצה רק להגיד, שמעריכה מאוד את פועלך.מילותייך מעודדות אותי תמיד. את אדם נפלא. תודה לך על העזרה שאת מושיטה לכולם, כאן ומחוץ לאינטרנט. תבורכי.

למיואשת מהחיים! אני עוקבת אחר ההתכתבויות שלך ואף הרגשתי צורך לכתוב לך לנוכח מצוקתך ואכן כתבתי. הפעם, אני מרגישה כעס עם העובדה שאת קוראת להם "יצורים". בתי, אשר לה שפה שסועה אינה יצור אלא ילדה מדהימה ויפהפיה. כואב ועצוב שאנשים אשר לא מכירים תופעות מסוג זה, יקראו את כל אשר את כותבת ויתייחסו בצורה לא נכונה לילדים אלו. ושוב אני מדגישה עד היום לא הייתה לי בעיה שכתבת את אשר הרגשת וחווית, אולם ברגע שקראת להם יצורים. יש לשים לב כיצד מתבטאים ומי נמצא מעבר למחשב, אולי אמא שזה עתה נולד לה תינוק עם שפה שסועה וזקוקה למעט חיזוק. אני מאחלת לך הצלחה, ושווה לגשת לכל טיפול שיכול לעזור. ולך, דר' אריאלה נחמני, כל הכבוד! את מגיבה ועונה על שאלות בצורה כל כך עניינית, וניכר כי את רוצה לעזור כאשר את מזהה קושי ו/או מצוקה.

למיואשת מהחיים! אני עוקבת אחר ההתכתבויות שלך ואף הרגשתי צורך לכתוב לך לנוכח מצוקתך ואכן כתבתי. הפעם, אני מרגישה כעס עם העובדה שאת קוראת להם "יצורים". בתי, אשר לה שפה שסועה אינה יצור אלא ילדה מדהימה ויפהפיה. כואב ועצוב שאנשים אשר לא מכירים תופעות מסוג זה, יקראו את כל אשר את כותבת ויתייחסו בצורה לא נכונה לילדים אלו. ושוב אני מדגישה עד היום לא הייתה לי בעיה שכתבת את אשר הרגשת וחווית, אולם ברגע שקראת להם יצורים. יש לשים לב כיצד מתבטאים ומי נמצא מעבר למחשב, אולי אמא שזה עתה נולד לה תינוק עם שפה שסועה וזקוקה למעט חיזוק. אני מאחלת לך הצלחה, ושווה לגשת לכל טיפול שיכול לעזור. ולך, דר' אריאלה נחמני, כל הכבוד! את מגיבה ועונה על שאלות בצורה כל כך עניינית, וניכר כי את רוצה לעזור כאשר את מזהה קושי ו/או מצוקה.

למיואשת מהחיים! אני עוקבת אחר ההתכתבויות שלך ואף הרגשתי צורך לכתוב לך לנוכח מצוקתך ואכן כתבתי. הפעם, אני מרגישה כעס עם העובדה שאת קוראת להם "יצורים". בתי, אשר לה שפה שסועה אינה יצור אלא ילדה מדהימה ויפהפיה. כואב ועצוב שאנשים אשר לא מכירים תופעות מסוג זה, יקראו את כל אשר את כותבת ויתייחסו בצורה לא נכונה לילדים אלו. ושוב אני מדגישה עד היום לא הייתה לי בעיה שכתבת את אשר הרגשת וחווית, אולם ברגע שקראת להם יצורים. יש לשים לב כיצד מתבטאים ומי נמצא מעבר למחשב, אולי אמא שזה עתה נולד לה תינוק עם שפה שסועה וזקוקה למעט חיזוק. אני מאחלת לך הצלחה, ושווה לגשת לכל טיפול שיכול לעזור. ולך, דר' אריאלה נחמני, כל הכבוד! את מגיבה ועונה על שאלות בצורה כל כך עניינית, וניכר כי את רוצה לעזור כאשר את מזהה קושי ו/או מצוקה.