גמגום

שלום רב, אני אם לתאומים בני 3. אחד מהבנים סבל מאז שנולד מקושי בנשימה (התבטא בנשימה דרך הפה, דלקות אוזניים חוזרות ונשנות, נחירות בלילה, הפסקות נשימה בשינה ועיכוב בהתפתחות הוירבאלית). בגיל שנתיים הוא עבר ניתוח להוצאת הפוליפילים והתקינו כפתורים באוזניו. ניתוח אשר שיפר את השמיעה ואת הדיבור מעט אך לא את הנשימה (ממש חרחורים) בגיל שנתיים ועשרה חודשים הוא עבר בהצלחה ניתוח להוצאת השקדים, ניתוח אשר שיפר את איכות חייו להפליא. דיבורו השתפר פלאים (הכל היה נצור בו עד הניתוח) קולו רם ובטוח יותר ונשימתו נקייה. חשוב לציין שאחיו התאום מדבר שוטף מלפני גיל שנתיים. ברור לי שכל המוזכר מעלה עיכב את דיבורו. היום, 3 חודשים אחרי הניתוח הוא מדבר יפה ודי ברור. הבעיה החלה לפני שבועיים, הוא החל לגמגם בצורה מאוד משמעותית לרוב בתחילת משפט ונראה כי יש לו קושי ממש פיסי להתחיל את המילה הראשונה. אני מעריכה שיתכן שעקב התפתחות וירבלית מאוחרת (עקב הבעיה הפיסית) ומוחו המפותח נוצר קונפליקט ובולמוס של מילים מציפות אותו ולכן הוא מתקשה לסדרן במשפט מהר. מנגד, אם יתכן שהוא פשוט מתחיל לפתח סימפטום של גמגום ללא כל קשר? אשמח אם תחווה דעתך בנדון. תודה רבה, ניצן

דר' נחמני שלום ברצוני להודות לך עבור תשובתך. ראשית ברצוני להבהיר שמעולם לא חשבתי שעקב הוצאת השקדים נוצר הגמגום. תהיתי במכתבי האם ישנו קשר שמכיוון שהשקדים הגדולים הפריעו לבני לדבר לפני הניתוח ומנגד ההתפתחות הקוגנטיבית שלו היתה תקינה, נוצר קונפליקט אצלו ברגע שיכל להתחיל לדבר בצורה מסודרת (למרות שהגמגום החל כ -3 חודשים לאחר הניתוח). אני אעקוב אחרי הגמגום, וכמובן שאיננו מייחסים לכך חשיבות לידו וממשיכים כרגיל. רוב תודות ניצן