פערים גדולים, האם אפשר לצמצם אותם?
דיון מתוך פורום דייטים וזוגיות
שלום רב, אני בת 46, רווקה. יוצאת כשבועיים עם בחור גרוש +2 בטווח הגיל שלי. הוא מאוד מתלהב מהקשר איתי, הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינת משיכה פיזית. מדובר בבחור עם רמת מודעות ובגרות נמוכה, יחסית אלי (גם במראה החיצוני, בתנועות הגוף בסגנון הליכתו אני מרגישה אותו כמו נער מתבגר ). במהלך השבועיים התרשמתי בעיקר מסיפוריו והתנהגויותיו כי למרות גילו טרם השלים את מרד הנעורים... הוא נוטה להגיד בקול את מה שהוא חושב (אם ראה מישהי לבושה בצורה זולה למשל אמר זאת בקול רם, אם משהו לא מוצא חן בעיניו או מרגיז אותו יגיד את זה בקול, יהיה חסר סבלנות,וכפי שציין אומר באופן ישיר ובקול את מה שמפריע לו, כמו מלצרית דבילית וכו). טון הדיבור שלו מזלזל במצבים אלו, ויש לו נטייה לפסול מהר אנשים בלי להבין בדיוק מדוע. ידוע לי שהוא נפגע מאנשים. ומודה כי הוא חסר בטחון, מתקשה להחליט וכי יש לו סתירות פנימיות רבות. יחד עם זאת עבר תהליך של שינוי מסויים ומדגיש שהוא במקום טוב יותר מבעבר. יש לציין כי זה רק כלפי זרים, בהתנהלות מולי הוא לא כך בכלל, הוא עדין מאוד, משקיע מאוד,מפרגן, מתחשב , מדבר באופן מכבד ולא מזלזל, התקשורת איתו טובה, למרות שהוא קצת מופנם, ועבר תקופה קשה של גירושין לפני כשנה , השיחות נעימות, וככל שעבר הזמן אפילו משתפרות. הוא אף הפתיע אותי לטובה וריגש אותי מאוד בשיחה האחרונה לגבי הנושא .הוא מאוד חושש שהקשר שלנו יתנתק. שוחחתי איתו על ההתנהגות שלו שמאוד לא מקובלת עלי וגורמת לי להרגיש לא בטוחה בקשר. הוא ציין כי הוא רואה בי האדם שיוכל ללמוד ממנו רבות, מישהי שכבר מראה לו זויות שהוא לא הצליח לראות לבד בהתנהגויותיו ובכלל. הוא רואה בקשר כקשר מפרה ומוכן להשקיע כדי לשנות. מצד אחד אני מרגישה שהוא רוצה לשנות וצריך את הדחיפה, מצד שני אני תוהה אם זה נכון להתחיל קשר כשיש ביננו פערי תפיסה גדולים, כשההתנהגויות שלנו כל כך שונות כלפי הסביבה, אני תוהה מה יקרה כשיפגוש מכרים מהצד שלי, איך יתנהג, חוששת להרגיש לא בנוח. אשמח לשמוע את דעתכם, וכיווני חשיבה שיעזרו לי לקבל החלטה. אני מאוד רוצה זוגיות טובה, אך לא בטוחה שנכון להיכנס לקשר שיהפוך "טיפולי" מידי. למרות שאני מבינה שכל קשר מטפל בשני בני הזוג בעצם... תודה רבה
הי שירה, שאלתך דומה עד מאוד לשאלה של שכנתך מלמטה (ראי הילי), ותשובתי אלייך דומה אף היא במהותה. את אישה מודעת, חכמה, תוך שבועיים התרשמת מהבחור לעומק לרוחב ולגובה..:) אני חושבת שיש לך את כל הנתונים כדי להחליט אם את רוצה למשיך או לעצור כאן, ולכן גם בעיני ההתלבטות שלך היא התשובה שלך. אם לא ברור לך עדיין, המשיכי להכיר אותו, ואת עצמך במחיצתו, עד שתדעי. כשתדעי, כבר לא תתלבטי. בינינו, לוקח זמן להכיר מישהו באמת, כדי להחליט עם למרות החולשות (שיש לכולם) אנחנו עדיין בוחרים באדם. נקודה נוספת שאני רוצה להאיר לך. זה נשמע שאת מנסה לקבל החלטות שקולות והגיוניות מאוד מהר אל תוך תהליך ההיכרות -ואני תוהה לאיזו מטרה? להימנע מלבזבז את הזמן? מלהיפגע? למרות הרצון להיות זהירה ולשמור על עצמך, אין תחליף לתהליך היכרות נינוח ואיטי, במיוחד אם את מזהה פוטנציאל. את כנראה תצטרכי לגייס הרבה כוחות כדי להצליח להתמסר לתהליך שכזה, להיות אמיצה ולקחת את הסיכון שאולי אולי בסוף הקשר לא יצלח..עם כל הכאב שיכול לבוא עם זה. לסיכום עצתי, כמו להילי - המשיכי בתהליך ההיכרות, עד שהרגשתך לגבי הקשר תתבהר לך. גם קשרים שהם בעלי אופי מעט "טיפולי" לא חייבים להיות שליליים או לא מוצלחים, זה באמת מאוד תלוי בעוד גורמים. והאתגר הכי גדול שלך, להסכים "להסתכן" ולהתמסר. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
ירדן, ממש דייקת בתגובתך המקסימה. הבנתי כי הסיכוי והסיכון הולכים זה לצד זה בתהליך ההיכרות... ועלי להתמקד בסיכוי ולא להתעלם ממנו. וכן, גם אם זה אומר שעלי להשקיע ולהיפגע ולהתמודד... ואכן, החלטתי להניח קצת להיגיון שגובר עלי בדרך כלל ולאפשר לעצמי להרגיש ולהכיר ולהתעמק. רוצה להודות לך מאוד על תגובתך המדוייקת . שבוע מצויין.