התייעצות.......................
דיון מתוך פורום דייטים וזוגיות
שלום ירדן אני נמצאת בטיפול הרבה שנים אצל פסיכולוגית קלינית. בשלוש השנים האחרונות התדירות היא פעם בחודש לאור קושי כלכלי. הטיפול היה טוב לאורך השנים, עזר לי לקדם את עצמי, להתפתח ולפתח מודעות. בשלוש השנים האחרונות עלה נושא הזוגיות בצורה יותר ממוקדת (לפני כן חוויתי משבר, נושא הזוגיות לכאורה לא הטריד אותי), ומאז אני מחפשת זוגיות ללא הצלחה. במהלך השלוש שנים אני מבינה יותר, למדתי על עצמי בהקשר זוגי מתוך קשרים קצרים שהיו אך אני לא מצליחה לייצר זוגיות מעל חודש וחצי-חודשיים (וגם זה היה רק פעם אחת). נפגשת עם בחורים (לרוב גרושים עם ילדים לאור גילי 44), או שאני לא מוצאת חן בעיניהם והם "נעלמים" או מודיעים שלא מתאים או שהם לא מתאימים לי לרוב בגלל שהם רוצים משהו מיני, או שאין שום חיבור בין ערכים וכו'. אני לא בררנית, לא פוסלת מהר, חשוב לי בעיקר מישהו נעים, עם ערכים טובים שיהיה לי נעים איתו . אני מתוסכלת מאוד, מרגישה שהטיפול לא מסייע בתחום הזה, המטפלת לא "מחדשת" לי כבר, אני מרגישה שאין לה מה להגיד והיא יותר מקשיבה ומנסה לחדד דברים אך בפועל מצבי לא משתנה ואני לא יודעת מה לעשות כדי לשנותו. זה משפיע עלי מאוד, אני מרגישה כאבים בגוף, מדוכדכת ומתקשה להנות משינוי שעשיתי לאחרונה שאפשר להגיד שהגשמתי חלום .... כל מה שאני רוצה זה בן זוג שרוצה קשר טוב, קשר של ביחד, ארוך טווח (להזדקן ביחד). אני שוקלת לעבור למטפלת אחרת לפגישות ממוקדות בניסיון להבין את הקושי (האם זה רק עניין של מזל ? ) אני מניחה שלעבור לפסיכולוגית קלינית אחרת זה לא יעיל כל כך... (למרות ששינוי זוית ראיה יכול להוסיף) ותוהה אם זה בכלל יכול לתרום משהו וכן לאיזה מטפלת עלי לפנות ? סקסולוגית? אני מנסה להבין אם אני עושה משהו לא נכון, בשיחות עם המטפלת אני לא מרגישה שזה קשור אלי בשלב הזה, כמה נושאים שהקשו טופלו ואני היום במקום אחר לגמרי. אז איך זה שאני ממשיכה להיות לבד? תודה רבה על הסיוע !
הי ליהי, אשמח לשתף אותך במחשבותיי אבל לפני כן הייתי שמחה אם היית משתפת את מדוע לדעתך הקשרים לא מצליחים להחזיק מעמד יותר מחודש וחצי או יותר נכון מה החלק שלך שם ואם לדעתך יש בכלל כזה. הייתי שמחה לדעת גם מדוע לדעת המטפלת שלך זה קורה והאם אתן תמימות דעים בנושא. ירדן
הי ירדן תודה על תשובתך, ובעיקר על שאלתך שגרמה לי לנסות להגדיר .. אני מחפשת קשר לטווח ארוך, בגילי אינני מעוניינת בילדים, פונה ומשיבה לגרושים + . חשוב לי בחור עם השכלה מסויימת. לא חייב תואר למרות שאני מודה שהייתי מעדיפה , חשוב לי מאוד ערכים טובים ומראה שיהיה לי נעים יחד עם זאת משתדלת לא לפסול על מראה מכיוון שאישיות כובשת הופכת את המראה לטוב... :) . אני פתוחה לתת הזדמנויות גם למראה קצת שונה ממה שאני מעדיפה וגם לסגנון שונה כל עוד הערכים טובים ומכבדים את הזולת. מאוד מוכנה להשקיע בבניית זוגיות, מבינה שזהו תהליך . בניסיון לענות לשאלתך החשובה, אני מנסה לחשוב מה הסיבות "שנפסלתי" או פסלתי. קצת קשה לציין מכיוון שיש דייטים ששנינו מרגישים שאין חיבור ואז מסיימים את הדייט ואין המשכיות. לעיתים אני מנסה לתת הזדמנות מתוך הבנה שדייט אחד או שניים לא מספיקים, בד"כ, דייט שלישי וזה מסתיים מצידו או מצד שנינו... היו מקרים שהרגשתי או שיערתי שהבחור מפרש את דברי מתוך חוויותיו ואכזבותיו בעבר, ומסיק מסקנות לא נכונות. במקרה אחד התעקשתי לברר מדוע לאחר שיחה טובה שהבחור ציין בסופה שהיה לו מאוד כיף ומעניין הוא לא מתקשר לקבוע דייט.. ולאחר שיחה ארוכה שיזמתי בניסיון לברר הבחור הודה שאולי טעה וביקש להיפגש, התלהב ושמח שנפגשנו, הקשר הסתיים לאחר3 פגישות ,מניחה שבעיקר בגלל הפסקה הבאה שלי.... בכל מקרה זה לא התאים כי חשוב היה לו משהו שאני ציינתי שבשלב זה אינני מוכנה ואולי בהמשך. אני מבינה בדיעבד שהיו דייטים שאני שדרתי מרחק מסויים מבחינת מגע (לא אפרט מכיוון שזה אישי מידי לפורום.. אך אוכל לציין שעברתי תהליך ושיחררתי את הנושא בטיפול). המטפלת כיום לא מעלה השערות לסיבות. ולכן אני מרגישה שהטיפול איתה אולי מוצה... מרגישה שפונים אלי בחורים שממש לא מתאימים לי, ומי שמרגיש לי כפוטנציאל מסויים לא מגיב לי... בחורים מתכתבים איתי דרך אפליקציה, מבקשים ומקבלים טלפון, אך נעלמים לפעמים... לפעמים מתחילים התכתבות ואז נעלמים . ההתכתבות היא כללית, תחומי עיסוק, פנאי וכו'. על פניו ללא סיבה לפסול.. אני לא מצליחה כיום להבין באמת מה החלק שלי, ולכן אני מתוסכלת מאוד ותוהה כמה "המזל" אשם ... לפעמים מרגישה שבחורים גרושים עם ילדים לא באמת מעוניינים בביחד, אלא מעדיפים קשר מיני מזדמן או משהו כזה. יצאתי עם בחור נחמד שלאחר כמה שבועות הבנתי שהוא לא באמת רוצה זוגיות.. ציין שקשה לו להיפגש כמה פעמים בשבוע, זה אינטנסיבי לו.. נפגשנו פעמיים שלוש בשבוע, הוא גר ממש קרוב אלי וזה היה בסדר גמור מבחינתי שיצא עם חברים לאורך השבוע (אין לו ילדים). לא היו לו שאיפות לזוגיות אמיתית לפי שיחות איתו. מנסה להבין אם אני מפספסת משהו. מערכת היחסים שלי עם כמה חברות קרובות היא פתוחה, אנו משקפות אחת לשנייה, וגם הן לא מציינות סיבה , ואני משתפת בפתיחות בקשרים שהיו... אני נראית בסדר, אסתטית נקייה מטופחת. משכילה יחסית, עם מודעות ואינטלגנציה רגשית, לא מפונקת (אך יודעת לפנק ולדאוג ולהכיל), עצמאית , אמפתית, ראש פתוח, משתדלת להיות גמישה ולא מקובעת... הרבה ממה שצריך לקשר טוב :) ? אשמח מאוד לשמוע את דעתך. תודה רבה.
הי ליהי, זה נשמע שבהחלט יש לך הרבה לתת ובעיקר הרבה רצון לתת וגם לקבל...כמו שצריך. לתחושתי, ובהחלט ייתכן שאני טועה, קשה לך לתת לקשר להרקם ולהיבנות בזמן שלו ובאופן אורגאני מבלי לבדוק אותו, למדוד אותו, לנתח אותו לדבר אותו, לוודא אותו..וכל זאת בשלבים ראשוניים. אם אינך רוצה ילדים, אז גם הזמן אינו כובל אותך, ולכן את יכולה להרשות לעצמך להרפות, להרגע ופשוט להנות מהיכרויות חדשות...אבל..וזה הקאץ', לחלקנו זה מאוד קשה וחלקנו אפילו לא יודעים שאנחנו לא מאפשרים את זה..אני מבינה שאת רוצה קשר ארוך טווח ומחייב, ובטח רוצה גם לוודא שהרצון הוא הדדי, אבל חשוב שתוכלי למצוא דרך לשאת את הצרכים שלך ולמצוא דרכים להרגיע את החרדות שקשורות בנושאים האלה (לנשום, לדבר אותם עם המטפלת שלך, לעשות יוגה, ספורט) מבלי למהר לחפש ולמצוא תשובות או הרגעה בצד השני כבר בתחילת הקשר. ייתכן מאוד שאני טועה, ואני בטוחה שישנן גם סיבות אחרות בגללן קשרים לא ממשיכים אבל אני מתייחסת כרגע רק למה שקשור בך. אם אני טועה את יכולה פשוט לקבל את תשובתי כעוד נקודת מבט לחשוב עליה, זה אף פעם לא מזיק :) אני בכל מקרה בהחלט ממליצה לך להמשיך ולבחון את הדברים בינך לבינך. את יכולה למשל להגדיר ביחד עם המטפלת שלך תקופה שבה תחזרו למפגשים אינטנסיביים ותתמקדו בנושא הזה, ואת יכולה גם לפנות לסקסולוגית שהיא גם פסיכותרפיסטית. כך או כך ליהי יקרה, אני מאחלת לך המון הצלחה מכל הלב! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
"קראת" אותי נכון ירדן.... תודה רבה . זו הסיבה שאני לא יכולה להביא את עצמי לקשר מיני ולתת לזה הזדמנות. אני מתלבטת עם עצמי זמן רב עד כמה עלי להכריח את עצמי ולנסות קשר מיני תוך התעלמות מכל המחשבות והניתוחים על איך קשר זוגי צריך להיות/להתחיל. ממש ממש קשה לי. אני זקוקה לקשר אמיתי, זקוקה לביחד , לחבר אמיתי.. מתקשה "לשחרר" את הגוף אם אני לא מרגישה קשר חברי, אמיתי . האם את חושבת שעלי "להכריח" את עצמי לנסות קשר מיני ? האם זו הדרך להרפות אולי? תודה :)
הי ליהי, התשובה שלי היא בהחלט לא. העבודה שלך צריכה להתמקד בקושי שלך לסמוך, לתת אמון, ובאיך ללמוד לוותר על פנטזיות כמו גם חוקים וכללים שהפנמת בנוגע לאיך שקשר אמור להראות ולהתנהל (כדי שאת תוכלי להרגיש באמת משוחררת). אי אפשר להתחיל מהסוף להתחלה... כמו שאמרתי, חשוב שתמשיכי את העבודה העצמית. בהצלחה וחג שמח! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044