פורום דייטים וזוגיות
מנהלי פורום דייטים וזוגיות
היי . אני בן 27 ואני בתול מעולם לא הייתה לי חברה. הייתי כולה בדייט אחד. רק בגיל 25 התחלתי עם נשים. בגיל 22 הרסתי את זה כי בחורה התחילה איתי וסרבתי וכשבאתי להתנצל היא כבר לא הייתה באזור. אני לא יודע מה לעשות ?
הי עידו, אנא נסח בבהירות את שאלתך, כיצד היית רוצה שנעזור לך כאן מעבר לתשובות שכבר קיבלת בעבר מאיתנו? בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
היי . וואו הדייט היה ממש אחלה למרות שהיא לא רצתה להמשיך את הקשר.אבל היא טענה שאני הייתי ממש אחלה גנטלמן ומקסים. ושאני לא ביישן ונראה אחד שזו לא הפעם הראשונה שלו. עכשיו למה אני רשום את זה כי אני לא מבין למה לא הולך לי עם נשים. למה בגיל 27 רק יצאתי לדייט ראשון למה כשאני מנסה זה לא הולך למה כשאני ניגש ונגשתי כל השנים האלה זה לא צלח. מה לדעתך הסיבה ? איך אפשר לעלות על הסיבה לדחיות מנשים?
הי איתי, אני שמחה לקרוא שהדייט עבר בצורה חיובית, ומקווה שיהיה לזה המשך. לגבי שאלתך, מציעה שתחזור ותקרא את התשובות הראשונות שלי אלייך, התשובה לשאלתך היא שם. בהצלחה רבה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
שלום רב . אני בן 27 ואני הולך לצאת עם בחורה בפעם הראשונה לדייט. עדיין לא קבענו איפה. אבל אני לא יודע איך להתהנג אסביר את עצמי: לאן אני לוקח אותה ? מה ללבוש? מה לומר לה ?
הי איתי, ברכותיי על הדייט הראשון! העצה הכי טובה שלי אלייך היא פשוט להתנהג כמו - עצמך. קח אותה לבית קפה שנחמד לך לשבת בו, ספר לה על עצמך, תתלבש בבגדים שלדעתך מחמיאים לך ופשוט נסה להנות. אל תנסה להיות מישהו אחר, או לומר את "הדבר הנכון". פשוט תתרכז בלהכיר את הבחורה שעומדת מולך ובלהכיר לה את עצמך. בהצלחה רבה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים ומבוגרים 0523873044
שלום, יצאתי כבר כמה פעמים עם בחור (סביבות 5-6 מפגשים), והבחור ממש מקסים! אבל הוא לא יוצר קשר עין.. הוא לא ביישן, ויש לו ביטחון עצמי ללא ספק.. אבל כשאנחנו מדברים הוא בקושי מסתכל לעברי.. אני לא יודעת אם זה מתוך ביישנות, או פחד, ולא נראה לי שזה נובע מתוך חוסר עניין.. אני מרגישה שאני צריכה להעלות את הנושא - אבל לא יודעת איך.. בטלפון? בהודעה? פנים מול פנים?
הי, ראשית אני מתנצל על העיכוב בתשובתי. אני בהחלט מבין מדוע חוסר בקשר עין יכול לעורר אי נוחות, תהיות, ובעיקר רצון שיהיה כזה. קשר עין בין בני אדם, ובמיוחד בין בני זוג, מבטא ואף מייצר אינטימיות. יחד עם זאת, לא הייתי שוכח את כל הדברים הטובים שאת מרגישה וחושבת עליו, ולכן בבואך לברר את העניין, חשוב שהעמדה תהיה בדיוק כזו - שואלת, מתענינית, חותרת להעמיק את ההיכרות איתו, ובוודאי לא עמדה שמבטאת תלונה, טרוניה או ניסיון לשנותו עכשיו ומיד. אם תצליחי לבוא מעמדה כזו, אז תוכלי פשוט להעלות את העניין בספונטניות בשיחה בינכם, ופשוט לומר ששמת לב לזה..ולשמוע קצת ממנו מה הוא אומר על זה. את מוזמנת לחזור ולשתף בתשובתו אם תרצי. בברכה, שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333
שלום רב. אני די גרוע בלפלרטט וכשאני רוצה להתחיל עם בחורה,אני פשוט ניגש אליה ושואל ישירות: יש לך חבר? או אני כבר הרבה זמן רציתי לשאול אותך יש לך חבר ? או את פנויה וכו'. אומרים לי שזה לא טוב כי אני בעצם מתקיף ומפחיד את האישה. כי אני לא מכיר אותה,וצריך לפלרטט וכו' האם יש משהו בגישה שלי שהוא בעייתי
הי איתי, אני שומעת שאתה שב ושואל את השאלה הזו, ואף מקבל תשובות אולם עדיין מתקשה להחליט עבור עצמך האם גישתך "בעייתית או לא". אז הפעם אציע לך לנסות את מבחן התוצאה. שאל את עצמך האם הדרך הזו מצליחה להשיג את התוצאה הרצויה מבחינתך? אם כן, אז כנראה שהגישה מצוינת, אם לא, כדאי לשקול גישה אחרת. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
שלום לצוות, בעייתי היא כזאת: אני בת 64 נשואה ובקשר עם גבר נשוי גם מזה שנה ושבעה חודשים שבעבר __בהיותינו בני 19 וחצי והוא שנה גדול ממני יצאנו, היתה בינינו אהבה גדולה, ראשונה לשנינו, הוא היה חייל בשנה האחרונה לשירות ורצה מאוד שנתחתן מחשש שיאבד אותי. אביו התערב והביע התנגדות נמרצת לכך כיוון שהיה צעיר, חתום על שנה קבע ואביו רצה שימשיך ללמוד עוד שנתיים בטכניון לאחר שירותו הצבאי. אני לא הייתי מוכנה להמתין 4 שנים אלא ביקשתי שבתום שירותו הסדיר נתחתן כי אני גם בשלב זה כבר עבדתי כמזכירה. נפרדנו ביוזמנתי, חלפו להם 43 שנים של געגועים עזים אליו ושמרתי על התמונות שלנו יחד מכל משמר. לאחר 43 שנה הצלחתי לאתר אותו דרך אתר אינטרנט כלשהו וחידשנו קשר. הוא כאמור נשוי ___ אציין שלשנינו לא צלחו חיי הנישואין ושנינו סבלנו שנים רבות. לו יש 3 ילדים בוגרים, בן נשוי + נכדה בן נוסף מתגורר מחוץ לבית ועובד ועוד בת באמצע שנות העשרים שלה. אנחנו נפגשים בהתאם לאפשרות שלו מבחינת העבודה--- הוא עצמאי פעם ב--3 שבועות או חודש ואני זאת שמביעה תמיד את הרצון לפגוש אותו ואת הגעגועים העזים אליו. הוא טוען שלא התגרש בזמנו כי לא היה לו אומץ, הוא מעיד על עצמו כאדם לא אמיץ מבחינה זאת וכיום בגיל 65 בכלל אין על מה לדבר, אני מייד עם חידוש הקשר בינינו, הבהרתי לו שאם הוא מתגרש אני יום אחריו ברבנות מתגרשת ועוזבת הכל מאחור. אציין שאני אוהבת אותו אהבת נפש-- מאוהבת כמו נערה צעירה וכל פגישה איתו גורמת לי להתרגשות עצומה. במהלך השנה ושבעה חודשים אני הרעפתי עליו מתנות ואף שלמתי עבורו טיול משותף לארץ בה שנינו נולדנו ואף מאותה העיר, והוא לא קנה לי מאום בשווי של שקל. כמה מחברותי הטובות ועוד קרובת משפחה ניתקו איתי קשר כיוון שייעצו לי לסיים את הקשר איתו כי זה קשר שלא מוביל לשום מקום ורק יגרום לי למפח נפש וכאב לב, וכשראו חברותי שאיני נענית לעצתם, פשוט התרחקו ממני. אני מאוד מאוד מקנאה בזאת שזכתה להתחתן איתו, אני מוצאת את עצמי בוכה המון מצער וכאב כי בזמנו כשיצאנו לא הלכתי להוריו לשכנע אותם לאפשר לנו להמשיך לצאת ולומר להם עד כמה אני אוהבת אותו ואמתין לו עד שנתחתן. גם הוא מצטער צער רב על הפיספוס הזה של שנינו אבל טוען שאין להחזיר את השעון לאחור וחייבים להסתכל קדימה. ביקשתי ממנו מס' פעמים לשלוח לי בוואטצאפ תמונות שלו מהחתונה עם אשתו מסקרנות לראות מי זאת המוצלחת שזכתה והצליחה היכן שאני נכשלתי אבל הוא מסרב בתוקף וטוען שלא רוצה להכאיב לי בתמונות מהחתונה. אכן אם הייתי רואה אותן ליבי היה מתרסק מכאב. אודה מקרב לב לעצתכם לעניין הנ"ל.
בהמשך למה שהעלתי כאן בנושא החבר לשעבר נשוי וגם אני, אציין שאשתו מחזיקה אותו "קצר, וגם כשהוא יוצא להליכה ע"מ להוריד במשקל היא טוענת שיש לו כנראה מישהי בעיר מגוריו והוא הולך אליה למטרות לא מוסריות... הוא מעיד על עצמו שהיו לו קשרים כאלה ואחרים עם הרבה נשים אבל לא קשרים רציניים בכלל כי מראש הוא דאג לעדכן אותן שהוא נשוי ואין בדעתו להתגרש ולא הוליך אף אחת שולל בהבטחות שווא, אבל כנראה שלאותן נשים הספיק את מה שהוא יכול היה להציע להן, בעוד אני מעורבת רגשית בצורה חזקה ביותר, הוא טוען ונשבע שמזה כמה שנים טובות אין לו חיי אישות עם אשתו כי מרוב מריבות במהלך השנים איתה הוא הגיע למצב שהוא נגעל ממנה. בהקשר לגירושין כיום-- הוא טוען שהוא כבר מבוגר מדי -65 והילדים קשורים קשר חזר לאמא ואם רק יעז לדבר על פרידה כולם ינתקו איתו קשר והוא מת על הילדים שלו. מלבד זאת הוא אדם מאוד רכושני וכל מרצפת בבית שלו יקרה לו יותר מהרבה דברים, בעוד אני בית פירושו קירות ואני מוכנה גם מחר לעבור להתגורר בקרוואן אבל לחיות עם האדם שאני אוהבת שיאהב אותי ונסיים את שארית חיינו במעט אושר שלא היה לנו לאורך החיים.
שלום לך חיה, לפני שאתייחס למה שכתבת, אודה לך אם תנסי לחשוב בינך לבינך - מה בעצם את רוצה מהגבר הזה עימו את בקשר. חשוב לי שתנסחי את זה במשפט אחד קצר - זה יעזור גם לך וגם לי להתמקד בעיקר. מצפה לתשובתך, שחר
שחר, תודה על התייחסותך לשאלתי - בעייתי, אבל לשאלתך מה בעצם אני רוצה מהגבר הזה עמו אני בקשר, קשה לי מעט להגדיר זאת ובטוח במשפט אחד. ראשית אני נשואה מזה 37 שנים לאדם שמעולם לא אהב אותי ומעולם לא אמר ולו פעם אחת אני אוהב אותך. נכון, חסרים לי חום, אהבה, התייחסות מינימלית שגם לצערי בעל חיים אותו אנו מחזיקים בבית מקבל, מעולם לא היה לי קשר כלשהו מחוץ למסגרת הנישואים ן ולא הייתי מעזה לחשוב אפילו על קשר כזה, עם הגבר הספציפי הזה קל היה לי לקפוץ למים" כיוון שהיתה בינינו היכרות מוקדמת ואהבה גדולה שלרוע המזל נקטעה. וודאי שבסתר ליבי הייתי רוצה אותו רק לעצמי שיביע הסכמה להתגרש, אבל כיוון שלא אלה פני הדברים, אני מסתפקת כפי שחברה הגדירה " פירורים"
סליחה שאני פותחת "חלון" חדש, אבל בהמשך למה שכתבתי קודם, לבעלי אלה נישואין שניים, היה נשוי לפני במשך שנה וחודשיים לנערה בת 17 אותה אהב בצורה מטורפת ועקב נסיבות כלשהן היא נטשה אותו, אין לו ילדים מנישואין אלה ולנו יש 2 ילדים משותפים. הוא המשיך לאהוב את גרושתו במשך כל שנות נישואינו ואף אמר לי זאת מפורשות: לא אוהב אותך היתה לי אהבה אחת בחיים" "גם לאחר 30 שנה ולא התאהבתי בך" , אלה המשפטים שבעלי אמר לי לגודל התדהמה והצער שבדבר. נכון להיום אין ביני לבין בעלי שום מערכת יחסים, אנו רק חולקים דירה וחשבון בנק משותף זהו!!! . מעולם לא שמעתי ממנו מילה טובה, לא ידע להחמיא לי גם בתקופות שעדיין נראיתי מעולה, וזה רק על קצה המזלג מהתלאות אותן עברתי בנישואי ובין היתר גם אלימות פיזית. שוב תודה להתייחסותך לבעייתי המורכבת.
שלום חיה, כאב לב אחד גדול עולה מכל התיאורים שלך את אהבות הנעורים הסוערות שנקטעו באיבן ואת שנות הנישואין הארוכות נטולות אהבה, אינטימיות, קרבה וכבוד הדדי. באמת כאב לב על כל השנים הללו. מצד שני נראה כי הלב שלך התעורר מהתרדמת שהיה שרוי בו ברגע שזיהה את הניצוץ מפציע שוב מהעבר. חיה, מגיע לך עוד לאהוב וגם להיות נאהבת. נשמע שאת חיה בתוך נישואין ממיתים ופוגעניים ומצהירה שאת יותר ממוכנה לסיים אותם. מתיאורך את חבר נעורייך נשמע שהקשר מסעיר כל עוד הוא מתקיים מתחת לפני השטח. יכול להיות שעבורו זו הדרך היחידה שבה יכול להיות איתך - וגם פה את טוענת שיש משהו נצלני מצידו. אני חושב שבגילכם מותר לסיים נישואין גרועים ובוודאי לצאת ממערכות יחסים פוגעניות. הייתי מציע לך ללכת לפגישות טיפוליות שבהן תוכלי לעשות הפרדה ברורה יותר בין הרצון להיחלץ מנישואין קשים ולפתוח שוב את הלב, לבין הבנה של היחסים הסודיים שאת מקיימת והפוטנציאל שלהם לממש אהבת אמת הדדית. יכול להיות שהקשר עם חבר הנעורים לא יוכל להיות יותר ממה שהוא עכשיו, אבל חשוב גם להרגיש את האמת הרגשית שלך בתוך הקשרים שקיימים ומשם למצוא את דרכך באופן מציאותי. בהצלחה, שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333
שלום לך שחר, ושוב המון תודה על התייחסותך לבעייתי הכואבת. אנסה ברשותך להתייחס בתמצית לכל מה שענית לי, ואכן אבחנתך היתה מדוייקת להפליא!!. אכן כן, גדול הכאב מנשוא על אהבה גדולה שלא באה לידי מימוש ושנינו נפלנו לתוך מערכות נישואין כושלות עם סבל מתמשך לאורך שנים רבות. אציין רק עוד עובדה אחת שחברי לשעבר הנ"ל, בהיותו נשוי טרי עם ילד אחד בלבד, הופתע בוקר אחד ע"י אביו שהתגורר בשכנות אליו ומצא אותו ממרר בבכי וכשאביו הבין שהוא סובל מאוד בנישואיו הוא ייעץ לו לא להביא עוד ילדים איתה לעולם ולהתגרש לאלתר בהיותו אב רק לילד אחד וכי אשתו לא מתאימה לו בכלל, אביו הבטיח לו שיקבל את מלוא העזרה מההורים במידה ואכן יתגרש, חברי טוען שמעולם לא היה לו האומץ לצעד כזה, תמיד חשש שיישאר לבד ולא ידע לאן גירושין אלה יובילו אותו, כך מצא את עצמו מביא לעולם עוד שני ילדים ונשאר באותה מערכת זוגית אומללה נטולת אהבה כבוד עצמי . באשר ליחסים בינינו, אכן כדבריך- אין בהם שום פוטנציאל להתפתח למשהו מחייב יותר ויש לציין שבעניין זה הוא לא הוליך אותי שולל והבהיר מהתחלת הקשר שאין בדעתו להתגרש גם מבחינת גילו המתקדם. אציין עוד שמבחינה כלכלית יקשה עלי מאוד אם אתגרש כיוון שהותרתי את עצמי ללא תשתית כלכלית כלשהי בהיותי עקרת בית שנים רבות- וזאת מבחירה, עם הולדת בני הבכור בחרתי להישאר איתו בבית ולא להעזר במטפלות או מעונות לשם יציאה לעבודה כי חששתי שהטיפול לא יהיה הולם ואני בת יחידה שגודלה בצמר גפן.. נכון הוא כדבריך, שהיחסים עם החבר לשעבר לא יוכלו להיות מעבר למה שהם כיום, אבל... איני רואה את עצמי בשום פנים ואופן מפתחת קשר מכל סוג שהוא עם גבר זר שאיני מכירה, יש בי חרדה, סלידה רק לעצם המחשבה על קשר קרוב כלשהו...והיו כמה נסיונות מצד אחרים "להתחיל" איתי ודחיתי כל הצעה בשאט נפש. אני כאמור אוהבת את חבר נעורי בכל ליבי ומבחינתי זה או הוא או אף אחד אחר בחיי. הוא עצמו נישא לאשתו כשהיתה בת 17, לא עבדה ולו יום אחד בחייה, היחסים ביניהם- לפחות עפ"י מה שהוא מספר, היו של קללות מצידה ניבולי פה ועל כל שאלה שלו אליה הוא נתקל במבול של צעקות. אני גם מרגישה צורך בייעוץ מקצועי ועמוק יותר בקשר לנושא הנ"ל .
היי חיה, אכן לא פשוטה ההרגשה שרק עם חבר נעוריך תזכי לממש אהבה כשלמעשה הקשר איתו מנציח את המחסומים והקשיים להגיע לכך. אני מקווה שתוכלי להיעזר בייעוץ/טיפול על מנת שתוכלי למצוא את הדרך שלך בתוך מצב זה. מאחל בהצלחה, שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333
היי ירדן, אני בת 25 נמצאת במערכת יחסים ארוכה מזה שנתיים עם בחור בן 26. את המערכת הגדרנו כמערכת יחסים רצינית רק אחרי שנה וגם עד 7 חודשים בקשר לא הגדרנו את עצמינו בפני משפחותינו. בן הזוג שלי פשוט מפגין אהבת אם חסרת תקדים. זה התחיל להפריע לי כשחברה טובה שלי עזבה חבר שלה לאחד 5 חודשים כשטענה שהוא ילד של אמא, ולאחר מכן שמתי ל שהמצב שלי מאוד דומה אבל אני עמוק בתוך מערכת היחסים. זה מתבטא בעניין שכשדיברנו על לעבור דירה לגור יחד - הוא אמר שכרגע טוב לו בבית והוא לא רוצה עדיין בגלל נסיבות כספיות , כסף זה חשוב אבל הנכונות שלו לא באה לידי ביטוי, הוא לוקח אותה ומחזיר אותה מהעבודה יום אחר יום! למרות שהם עובדים בכלל בערים שונות לחלוטין! , כל פעם שהוא לא מוצע משהו בבית הוא מתקשר אליה גם אם היא בעבודה - "אמא.. איפה זה.." זה תינוקי אני לא התקשרתי לאמא שלי מגיל 16 כל כך הרבה!! אם אני עוזבת אותו זה בגלל זה.. אני חשה חסרת אונים.. דיברתי איתו על זה והוא אומר לי רק "מה רע שאני בקשר טוב עם אמא שלי?" אני לא יודעת איך להתחיל להסביר לו איפה הבעיה שהוא מחובר לחבל הטבור של אמא שלו בגיל 26 למרות שאמרתי לו את זה כל כך הרבה! תעזרי לי ..
הי קרין, את צודקת בכך שרצוי היה שבן זוגך יראה נכונות להעביר את המושקעות הנפשית שלו (על כל המשתמע מזה) מאימו - החוצה ואלייך. כאשר זה לא קורה אז המשמעות היא שקיים קושי לעשות את זה, וכאשר קיים קושי, אז מוטב יהיה אם מישהו יוכל לסייע. כרגע אני שומע שהמצב כ"כ מטריד אותך שהעמדה ממנה את מגיעה היא עמדה של ביקורת, תלונה, חוסר שביעות רצון. עמדה כזו אל מול אדם עם קושי - לא עוזרת..להיפך, מתסכלת, מעוררת התנגדות, רתיעה ואף עלולה לבצר את בן זוגך בעמדתו. קרין, להיות בת זוג אומר גם להיות חברה טובה, וככזו אני מציע לך לנסות לתקופה מסוימת לפחות, לשים את רצונותייך וצרכייך בצד ולנסות להבין -וכך גם אולי לעזור לבן זוגך להבין - מה קושר אותו בקשר כ"כ עמוק (ומעכב?) לאימו. מניין נובע הקושי להיפרד. דברי איתו, התעניני במצב, מבלי לבקר אותו או לומר לו "כיצד נכון לנהוג". ייתכן שביחד תצליחו "להתיר מעט את הקשר", בתקווה את החלקים הפחות מיטיבים שלו. את הרי תמיד יכולה להחליט שזה לא בשבילך ולעזוב..אבל אני איית מאמין בזוגיות המורכבת קודם כל מחברות טובה, וסיוע לבן זוגך במקום הזה תוכל להניח תשתית טובה ואיתנה לזוגיות שלכם. להשתמע, שחר ברשף (MA )טיפול וייעוץ 05454833
הבעיה ז שהוא לא רואה את זה ככה, הוא בכלל לא מבין מה אני רוצה ממנו הוא אומר לי "מה זה בכלל לא נכון, זה בראש שלך" הוא מכחיש..
הי קרין, זה נשמע שבשלב הזה בזוגיות שלכם, אתם מתקשים לשוחח באופן מעמיק ופתוח על הקשר שלו עם אימו, והקושי הזה מתבטא בראש ובראשונה בעמדה ביקורתית שלך כלפיו, ומצידו באותה "הכחשה" כפי שאת מתארת. כפי שכתבתי לך קודם, גם הכחשה היא מנגנון הגנה, וזה מצביע על כך שקיים אצלו קושי ממשי. כל ניסיון שלך "לפרוץ" את אותה הגנה, להוכיח אותו ולנזוף בו, רק תרחיק אותו שנות אור מלהצליח להתבונן בעצמו ובקשר שלו עם אימו, באופן ריאלי. לכן בשלב זה הייתי מציע לך להתמקד בשיחה בינכם –בקשר שלכם. למשל אם את רוצה לבדוק את האפשרות לגור ביחד ולהתחיל לנהל חיים משותפים, דברי איתו על העניין הזה, שתפי אותו ברצונותייך ושאיפותייך, ברגשותייך סביב קשייו להתחייב לזה וגם הזמיני אותו לחשוב/לדמיין ביחד איך זה יכול להיות עבור שניכם. מציע לך לנהוג באותו האופן סביב כל נושא אחר שמטריד אותך. במילים אחרות בשיח בינכם התמקדי בצרכייך ורצונותייך ופחות בקשר עם אימו (כאמור לא "למה אתה לא עוזב את אמא שלך ועובר לגור איתי" אלא "בשלב הזה בזוגיות הייתי רוצה לעבור לגור יחד עם בן הזוג שלי"). בהצלחה, שחר ברשף, MA טיפול וייעוץ 054-5483333
שלום וברכה, יש לי חבר 4 חודשים. שנינו בני 36. הקשר שלנו מאוד טוב ובריא, וזה הקשר הכי משמעותי שהיה לי זה תקופה ארוכה. אבל.. אין תחושה של תשוקה גדולה.. לפעמים אני מרגישה כאילו אנחנו זוג נשוי ולא זוג בתחילת קשר. מה ניתן לעשות? אני מאוד רוצה שהקשר יצליח. חשוב לי לציין גם שהמגע בינינו ממש נעים וכן קיימת משיכה! אני כן מאוד נהנית איתו רק אלמנט התשוקה של תחילת קשר פחות קיים. אשמח לתשובתך!
הי מיטל, את אולי כבר יודעת שכחלק מתהליך ההתבגרות, כדאי שכולנו נוותר על מה שלימדו אותנו סיפורי האגדות והסרטים ההוליוודיים. כדאי גם לשים בצד את כל התפיסות של "איך הדברים צריכים להיות" ואת "מה קורה בד"כ", ולזרוק לפח את "אצל החברה במשרד זה ככה וככה..". תמחקי את הכל - יש רק אותך ואת בן זוגך. ועכשיו בואי נחשוב. משיכה קיימת? - כן, חיבה? - כן, הנאה?-כן, יחסי מין מהנים?-כן. תחושה שנרקם קשר משמעותי?-כן. נהדר. יש לך את כל האלמנטים שאמורים לייצר קשר טוב ומהנה, לפחות בשלבים הראשוניים. את התשוקה שחסרה לך, ושבתוך יחסים ממילא דועכת בעוצמתה בשלב כזה או אחר, נסי למצוא בעשייה שלך (חוג, תחביב, ספורט, קריאה, יצירה וכיוב'). בנתיים נסי להנות ממה שיש, ופחות להתרכז במה שאין (או שכביכול אמור להיות). כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
היי . אז כך האם כדאי לי להסתייע בידידה שתעזור לי באיך להתחיל עם בחורה? מה ללבוש,מה לומר , איך לגשת,וכו. אני הייתי כאן כבר בעבר ושלחתי שאלות בנושא. יש לציין שאני מתכון לשלם לאותה ידידה. אני רק חושש שיכול להיות שזאת תהיה טעות.
הי איתן, נראה לי שאת עצתי בנושא כבר כתבתי לך. לגבי שאלתך, אתה יכול לנסות ולבדוק... בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
שנינו בזוגיות מעל שנה בני 45 גרושים עם ילדים. הקשר בכללי טוב מאד . לפחות כך חשבתי. כחודשיים לאחר שהקשר התחיל החבר שלי התוודה לפני שלפעמים יש לו חסימה לשכב איתי בגלל עודף משקל. אבל למרות זאת הוא טען שהוא אוהב אותי ולא רוצה לאבד אותי. מאז ירדתי במשקל וחשבתי שהכל בסדר.למרות שמדי פעם החששות הישנות עלו בנוגע למשיכה והוא תמיד הרגיע אותי ואמר שאני נעשית יפה יותר ויותר ואין לו חסימה יותר. עד לפני כמה ימים היינו שוכבים כמעט כל יום ולפעמים פעמיים ביום. והוא כאמור אישר לי שמבחינה מינית כמו אחרות טוב לו איתי. בימים האחרונים עברתי דירה והעברה התישה את שנינו הוא מאד עזר לי ואנחנו חושבים על מגורים משותפים בעתיד הקרוב מאד. אתמול בערב התחלתי לחפור... שכבנו ביחד במיטה ערומים ודיברנו... ואז שאלתי אותו לגבי המשיכה שלו אלי הוא אמר שהוא נמשך אלי.שאלתי המשיכה חזקה הוא ענה כן.המשכתי שאלתי חזקה מאד הוא ענה לא. היא חזקה אבל לא מאד. רציתי לסיים את הקשר מידית והוא אמר לי שהוא אוהב אותי וזה מגוחך לסיים קשר בגלל המילה ״מאד״ שחסרה לי במשיכה הוא אמר לי שהוא יכול לחיות עם משיכה חזקה. לי זה נראה כמו התפשרות .הןא טוען ואני מאמינה לו שהוא לא מחפש אחרות שטוב לו איתי אבל אני מאד חוששת אני מודעת לזה שהחיים והזוגיות הם פשרה אבל לא יכולה להמלט מהמחשבה שאולי הוא רוצה להיות בזוגיות איתי כי החיים בשניים (שכר דירה משתלם יותר כשגרים ביחד והרי במילא אנחנו כל יום ישנים ביחד) משתלמים יותר. אני חושבת ואולי אני טועה שזו מין התפשרות מסוכנת. אני מודה מבחינה מינית אני יותר רעבה ממנו אבל כל פעם שהוא ״עייף״ אני ישר מסיקה מסקנות שהוא לא נמשך אלי. אולי העובדה שהוא יודע שהוא יכול לשכב איתי מתי שהוא רוצה קצת מפחיתה את המשיכה או שאני מנסה לעזור לו למצוא תירוצים?האם המצב הזה שהקשר בכללי הוא טוב מאד ורק המשיכה היא חזקה אבל לא מאד הוא מוכר ומובן או שזו בעצם פצפצו מתקתקת ?תודה מראש
היאורית, אולי אתחיל פשוט בלאשש את אחד "החששות" שלך - הווה אומר החיים בשניים אכן משתלמים יותר! זה נכון כלכלית, בריאותית, משפחתית והוויתית. את צודקת בדבר נוסף : בזוגיות תמיד יש מן הפשרה- כך שעד כה בן זוגך אינו שונה מאף אחד אחר בעולם הבוחר להיות בזוגיות. מעבר לכך אני קוראת שהחלטתם לפתוח פרק ב' בחייכם ובחרתם אחד את השנייה. שאתם אוהבים, מרוצים ופעילים מאוד מינית - עד כאן נהדר! האם זה שאינו מצהיר שהמשיכה שלו אליך "חזקה מאוד", אלא רק "חזקה" היא עילה לחוש כי סכנה מסויימת מתקרבת? או שכל מה שהתפתח וממשיך להתפתח ביניכם בשנה האחרונה הוא לא אמיתי? אני לא בטוחה.. את מתארת רגע אינטימי וקרוב בו שכבתם יחד במיטה ואז כדברייך, במקום להנות מהרגע "התחלתי לחפור לו". אני מעודדת אותך לחשוב מדוע נהגת כך? אולי יש מקום שגם את תבדקי אם יש בך חששות מהעמקת הקשר ביניכם, ושהאופציה לעבור לגור ביחד ולהקים בית חדש אחרי שהקודם חדל מעט מפחידה ומאיימת? אני חושבת שאם הלב שלכם ימשיך להיות פתוח אחד אל השנייה תוכלו להמשיך להפיק הנאה וסיפוק, ופחות למדוד ולהעריך את השני/ה (כמות האהבה, המשיכה, הנתינה וכו' וכו') מתוך חששות. אורית, זה נשמע שבסה"כ מצאת לך איש שרוצה אותך ורוצה להיות איתך. ייתכן מאוד ששניכם תראו מסביבכם אנשים אליהם תחושו משיכה מינית מיידית חזקה יותר, אבל ההתמסרות האיטית הזוגית אחד אל השנייה היא דבר מתפתח, משתנה ומעמיק שלעיתים גם מביא עימו חששות, ועלינו לשים לב שאנו לא משליכים אותם על הצד השני ובכך גם פועלים ליצור נבואה שמגשימה את עצמה.. בעיני העבודה כרגע היא שלך, להרגיע את החרדות ואת החששות שלך כדי שתוכלו להמשיך להנות מהדבר היפה שבניתם, ושיכול להמשיך להתפתח ולפרוח. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
תודה רבה
מה שאני רוצה לשאול אותך זו למעשה עם הגישה הישירה שלי היא בעייתית. כלומר,זה שאני ניגש למישהי ושואל אותה בצורה הישירה ביותר מבלי שאני מכיר אותה היא בעייתית? כי אצלי זה הולך כך: היי ראיתי אותך פה כמה פעמים ורציתי לשאול אותך אם את פנויה? זו בעיה?
הגישה בפני עצמה אינה בהכרח בעייתית, וכן לא נראה לי שזו הסיבה היחידה שבגללה לא הולך לך.. כפי שהצעתי לך, פנה לייעוץ מקצועי ובחן יחד עם מטפל/ת מה מקשה עליך למצוא ולקיים זוגיות.
היי ירדן. אם אני יפנה אליך לטיפול תוכלי לעזור? אני בעצמי לא יודע מה הסיבה שנשים לא רוצות לצאת איתי. לגבי אתרי הכרויות? אני מנוי רק באתר אחד שלדעתי הוא לא טוב כי אין בו כמעט מנויים. וכן אין לי בטחון עצמי
הי איתן, אתה כמובן מוזמן ליצור עימי קשר. להשתמע, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
כן בסוף גם לי זה קרה...יצאתי עם מישהי 5 חודשים.. אנחנו מכירים מהעבודה והייתה לנו כימייה מטורפת עוד מהדייט הראשון...לפני יומיים דיברנו וציינתי שאנחנו כבר 5 חודשים ביחד ומשום מה מאותו רגע היא התחילה לדבר מוזר...אנחנו לא נפגשים יותר מדי בגלל העבודות כי שנינו עובדים משמרות...היא התחילה להגיד לי שצריך שנדבר בארבע עיניים ולא הייתה מוכנה להגיד לי מה ולמה...אתמול בבוקר אחרי עבודה באתי אליה ושוב לא דיברה איתי אלא אמרה לי שנלך לישון...אחרי שקמנו היא זרקה את הפצצה שבעצם היא רוצה לעשות קאט כי היא לא מצליחה להתאהב בי ושהיא כבר כמה חודשים מנסה עם עצמה ולא קורה לה...בהמשך השיחה היא אמרה שאולי נעשה ״הפסקה״ כדי שאולי זה מה שייגרום לה להרגיש פתאום דברים... זה לא יצא לפועל..עד לפה סיפור רגיל...מפה מתחיל הבלאגן...אחרי כל זה שאמרתי לה שלדעתי אנחנו מפספסים היא התחילה להגיד שהיא לא יכולה לתת לזה עוד הזדמנות כדי לא לפגוע בי עוד יותר בהמשך..ואני אמרתי שההפך מזה נכון שאם אני לא מנסה אז אני יותר אפגע..מפה לשם השיחה נמשכה ארבע שעות שבזמן הזה היא גם בכתה וגם שכבנו וגם שהלכתי היא ליוותה אותי לאוטו...והשיא בלילה שהייתי ביום הולדת של חבר שהייתי אמור להישאר אצלו..היא אמרה לי לפני שאני יישבע שאני לא אשתה ואנהג וכך עשיתי פשוט אצל החבר לא היה מקום בסוף אז אמרתי לה שלא אוכל לעמוד בהבטחה של לא לנהוג כי אני חייב לחזור הביתה..ואז היא אמרה שאבוא לישון אצלה אבל שזה לא אומר כלום...והיא באמת דאגה לי הכינה לי אוכל ולקחה אותי לישון איתה במיטה וכו׳ אני פשוט לא מבין איך מישהי שלא רוצה שום קשר מתנהגת ככה ואני מרגיש שפשוט משהו מפחיד אותה ...חשוב לי לציין שעד שהתחלנו לצאת היא לא הייתה בזוגיות 10 שנים והיו לה רק יזיזים ... אתם חושבים שאני מפספס משהו ושווה להילחם למרות שאני לא יודע איך או שפשוט להמשיך בחיים שלי?
שלום פאול, מתוך התיאור שלך על פניו, אני יכולה להבין מדוע אתה מבולבל. זה נשמע שאתה קולט ממנה מסרים סותרים ואינך יודע כיצד לפעול. אז אני אומר לך מה לדעתי כדאי לך לעשות. ברר איתה שוב איזה סוג של קשר היא הייתה רוצה איתך. הקשב היטב לדבריה ווודא שהבנת את מבוקשה. לאחר מכן הבהר לה מה הם רצונותייך שלך מהקשר איתה, ובמידה ואתה מבין שאינכם רואים עין בעין, פעל כדי לכבד את מבוקשה, אולם עשה זאת בתנאים שלך, תוך הבהרה של רצונותייך, ואף השארת הדלת פתוחה אם תרצה בכך ואני אבהיר. למשל, אם היא רוצה להפסיק את הקשר הרומנטי ולעבור לקשר ידידותי. הבהר לה שאתה כן מעוניין בקשר רומנטי (ושאם תתחרט, היא מוזמנת לפנות אלייך שוב), ובמידה ולהישאר ידיד שלה הוא דבר שאינו מקובל עלייך (מבלבל מידי, מייסר מידי וכיוב'), הבהר לה שאינך מעוניין בזה, הסבר מדוע, ובקש ממנה גם כן לכבד את מבוקשך (קרי, ניתוק קשר). אני אישית לא מאמינה במלחמות שהולכות נגד רצונות של בני אדם. זה אולי רומנטי והירואי בסרטים, אבל במציאות, ברוב הפעמים, זה רק מתסכל, מייאש וגורם הרבה מאוד צער וכאב. מוטב לך לכבד את רצונותיה, ולהמשיך הלאה. במידה והיא תתחרט, היא תדע איך למצוא אותך. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
לאחר ארבע ימים שלא דיברנו כלל ביום שלישי התקשרתי אליה..הופתעתי שהיא ישר ענתה ואמרתי לה שאני רוצה שנדבר והיא ישר הסכימה שזה גם הפתיע אותי..נפגשנו באותו יום ודיברנו ובסופו של דבר גם חזרנו להיות יחד..אמרנו שפשוט נזרום ונתן לזה עוד הזדמנות ונראה לאן זה יוביל...דיברנו על זה שננסה להיות יותר ביחד אבל גם שלכל אחד יהיה את הזמן לעצמו וגם הפתיע אותי שהיא אמרה בסוף הערב שזה פעם ראשונה שהיא חזרה למישהו אחרי פרידה לכן אני לא הבנתי אם זה טוב או לא...גם לפני יומיים הייתי אצלה והרגשתי יותר רגשות מצדה...אני קצת מבולבל מזה שהיא הסכימה לתת לזה עוד הזדמנות ולא הייתי רוצה לדעת שזה בגלל שיש לה רגשות אשמה שנפרדנו או כי היא מרחמת איך אוכל לדעת?
שוב היי, כפי שהצעתי במקרה של פרידה, אותו הדבר נכון במקרה של חזרה. חברתך אומרת בפה מלא שהיא מעונינת לחזור ולנסות שוב, אז כבד את דבריה, סמוך עליה שההחלטה שלקחה היא מודעת ושהיא עומדת מאחוריה, ונסה להרגע ולהשקיע משאבים בלהפוך את הקשר למוצלח, במקום להיכנס למתח מיותר ולהסחף למחשבות טורדניות באשר לסיבות האמיתיות לדבריה. ממילא לכל החלטה יש בד"כ יותר מסיבה אחת, אתה יודע, הדברים הם לפעמים מורכבים. לכן אני דווקא מציעה לבחור בדרך הפשוטה, ולהאמין שהיא באמת רוצה בקשר איתך. מקסימום במוקדם או במאוחר תתבדה ואז תפעל באופן שיתאים לך, אבל בנתיים לא תבזבז את הזמן בלהיות טרוד, מוסח, פרנואידי, היפר רגיש וכו' וכו'. אני מציעה לך להטות אוזן לצרכים ולרצונות שלך עצמך, וברגע שמשהו לא יעבוד, בין אם מבחינתך או מבחינתך- אז תחשוב מה הצעד הבא. בנתיים, נסה להנות ממה שיש. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
שלום. אני בן 27 אני פשוט צריך עזרה לא יודע מה לעשות . מאיפה אני יתחיל? מעולם לא הייתה לי חברה וזה לא שלא ניסתי כי ניסתי. בדרך כלל דרך המחשב אתר הכרות ניסתי ניסתי בפייסבוק .וגם בפנייה ישירה. הבעיה אצלי לדעתי שאני לא יודע לפלרטט ואני ביישן. כלומר,אני תמיד שואל את האישה בצורה הישירה ביותר: היי ראיתי אותך פה ופה ורציתי לשאול אותך אם את פנויה? הבעיה שפנים מול פנים יצא לי לומר לאישה רק 3 פעמים. אני מתבייש לגשת ולהגיד לה . אני פשוט לא יודע מה לעשות אבל דבר אחד ברור לי שאני רוצה חברה.
הי איתן, קודם כל אומר שזה מצוין שאתה מנסה בדרכים שונות להחשף ולהכיר בנות זוג פוטנציאליות, אולם עלי לומר שמתוך שאלתך קשה לי לשים את האצבע על מקור הקושי. מחד אתה אומר שאתה ביישן, מאידך אתה מאוד ישיר. כמו כן לא תמיד חייבים לפלרטט כדי להכיר בת זוג ובנוסף לא כתבת מדוע לדעתך לא הצלחת להכיר בת זוג דרך אתרי ההיכרויות, ששם מידה של ישירות היא מקובלת ואף הכרחית. אני רוצה להמליץ לך לגשת להתייעצות עם איש/אשת מקצוע, שיוכל להתבונן בך, להכיר אותך, וביחד להבין מה באמת מקשה עליך למצוא ולקיים זוגיות כפי שאתה כ"כ כמה. מתוך התיאור הדל שסיפקת, לצערי לא אוכל באמת לעזור לך. מאחלת בהצלחה מכל הלב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
יש לי חששות מפני אבדן זוגיות מפאת חרדת יחסי מין. מפעמים עברו ויתכן מטראומות שונות בחיים,בזמן יחסי מין הזיקפה יורדת משמעותי ולעיתים אני לא מספיק לסיים את המשגל,ובמידה שאני רוצה לקיים יחסים מקדימים ולענג את בת זוגתי ,זמן הזיקפה קצר מאד ואני נמהר לסיים את החדירה ולגמור,לעיתים זה מתסכל מאד וגם את הבת זוג, מה אפשרי לעשות כדי למנוע זאת. תודה
שלום ג'וני, אני כעת מבחינה בכך שאתה שואל שתי שאלות ברצף, ואחרי שעניתי על השאלה הקודמת שלך, אני פתאום חושבת שאולי מה שמונע ממך לפתח תשוקה ודחף מיני, הוא בעצם החרדה הזו אותה אתה מתאר כאן בשאלתך השניה.. אני מציעה לך בחום לפנות לטיפול מיני אצל סקסולוג/ית ועדיף בעיני מישהו שהוא גם פסיכותרפיסט. אף פעם לא מאוחר מידי בכדי לטפל בעצמנו, ולהנות מיחסי מין. מאחלת לך הצלחה רבה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
אני ובת זוגתי ,בני 60 ואף היא גדולה ממני, היינו ביחסים מצוינים תקשורתית וחברית ואף אהבתי אותי מאד, ובדיט הראשון הייתה הרמוניה שלא תאכזב אף אדם,היינו שלשה חודשים יחד,ותקופה ראשונה הסבירה לי שלא יהיו יחסי מין, אוקיי זה הסתדר, אך שניסינו היה מאד קשה , יצאנו לטיול וגם אז לא הסתדר ולא נמשכתי אליה מינית וזאת למרות שאהבתי אותה מאד,לשאלה האם יתכן אהבה ותקשורת טובה ואין דחף מיני ותשוקה. אשמח לתשובה
שלום ג'וני, הרבה דברים אינם ברורים מתוך התיאור שלך, אולם בשורה התחתונה אתה שואל אותי האם תיתכן אהבה ללא תשוקה מינית. אני יכולה להתייחס לשאלתך מהרבה כיוונים, אבל מכיוון שמדובר בפורום והמענה כאן הנו מוגבל, אני אומר את הדבר החשוב ביותר והוא שכדאי לצאת מנקודת הנחה שאם משהו ביחסים קורה, ובמיוחד כשהוא נעים וטוב לשני הצדדים - אז זה כנראה ייתכן, ושהשופט היחיד ל"נורמאליות" או להיתכנות, צריך להיות אתה עצמך ובת זוגך, וההרגשה שלכם בתוך הקשר. אני מתרשמת שטוב לכם ככה, אז לפחות לעת עתה, וכל עוד זה המצב, המשיכו להנות, והניחו את הספקות בצד. כל טוב וחג שמח! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
שלום אני בן 36 אני מרגיש שיש לי בעיות ריגשיות מהעבר..שעוצרות אותי להכיר בחורות..לדוגמא שלא למדתי תואר אז אני מרגיש קצת מאחור..יש בחורות שישר פוסלות לפעמים אני מרגיש שאני לא מעריך את עצמי מספיק..וחוסר ביטחון..שאני לא מסוגל לדבר עם בחורה הייתי בכול מיני סדנאות למודעות עצמית זה עוזר לכמה חודשים..ואז כנראה כוח השיגרה אני חוזר לנקודת ההתחלה
שלום אביב, אני חושבת שמודעות לבעיה היא צעד ראשון אל עבר פיתרון, וזה בהחלט נשמע שאתה מודע לכך שקיימים אצלך חסמים, תחושת חוסר ביטחון עצמי שעוצרת אותך, השפעות מהעבר שמקשות על התנועה אל עבר העתיד וכיוב'. אני אישית מציעה לך לגשת לטיפול ארוך טווח, כזה שיתמוך בך וילווה אותך לאורך דרך ארוכה ולא קצרה. שווה לבחון לעומק את כל אותם "בעיות רגשיות מהעבר" אותם הזכרת, ולראות כיצד ניתן למנוע מהם לחסום את דרכך בעתיד - במציאת זוגיות ואולי אפילו בתחומים נוספים. לשם כך לא די במודעות כללית לבעיה ובקבלת "כלים" לפיתרון, אותם מספקים לפעמים סדנאות. אני מאמינה מאוד במפגש המרפא בין שני אנשים, ושבתוך קשר משמעותי עם אדם אחר, (וכוונתי כרגע למטפל/ת), תוכל לבחון לעומק את קשייך ביצירת קשרים ובקיומם, את הסיבות להם ובהמשך גם את הדרך הנכונה לך להתמודד איתם. מאחלת לך הצלחה רבה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
שלום, יש לי חבר כחודשיים ובגדול הולך טוב. הוא בחור טוב, מתחשב ומכבד, ויש לנו תקשורת מאוד טובה. יש פער אחד בינינו שמטריד אותי.. מבחינה חיצונית יש לו העדפה ברורה לנשים עם איפור, נעלי עקב, חצאיות, וכל המראה המגונדר.. אני יותר בקטע של לבוש "קזואל". כואב לי עם עקבים , ויותר מידי איפור לא מרגיש לי אני.. בינתיים אני קצת מתאימה את עצמי אליו, לובשת יותר חצאיות וכו' אבל זה מבאס אותי שאני צריכה "להתאמץ" . יש בינינו משיכה טובה, אבל קשה לי עם העובדה שאני צריכה לשנות את עצמי בשבילו. דיברנו על זה קצת, הוא הודה שזה באמת משהו שחשוב לו, ושישמח שאלך קצת לקראתו אם ארצה. זה מבאס כי הרבה בנים החמיאו לי על המראה הצעיר והטבעי שלי וראו את זה כיתרון , ודוקא הוא (שאותו אני רוצה!) לא רואה את הסגנון שלי כיתרון אלא מעדיף סגנון אחר. מה אפשר לעשות?
שלום נורית, ראשית אני שמחה לשמוע שאת חווה את בן זוגך החדש כמתחשב ומכבד. זו סיבה טובה להמשיך ולתקשר את רגשותייך איתו - את אי הנוחות שלך, את התחושה שעלייך להתשנות בשבילו, להתאמץ, שאת מרגישה לא את ככה וכיוב'. חשוב לי לומר שאני מאוד בעד "לבוא לקראת" ו"להתפשר" בזוגיות, אבל זה רק אחרי שמתאפשר לנו להרגיש בתוך קשר שמקבלים אותנו כפי שאנחנו ושנוח לנו להיות מי שאנחנו. במצב כזה, כאשר נבחר לעשות משהו שהוא לגמרי עבור בן הזוג, התחושה תהיה שונה לגמרי מזו שאת מתארת כעת, ולא תרגיש כתכתיב, כאילוץ או גרוע מכך כתנאי להתקיימות הקשר. אז שתפי את בן זוגך ברגשותייך ותשאלי אותו האם הוא היה רוצה שתרגישי לא בנוח בקשר? אתם עלולים למצוא את עצמכם ניצבים מול דילמה - האם יהיה עלייך להמשיך "לעבוד קשה" כדי לעמוד בדימוי שלו של נשיות, או האם יהיה מוכן לראות אותך (ואת הנשיות שלך) כפי שאת, לקבל אותך כפי שאת וללמוד לאהוב אותך כפי שאת? דילמה..נדמה לי שברור מה נכון יותר לא כן..? בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
תודה רבה ירדן!
שלום רב, אני בת 44, רווקה. עצמאית (עובדת כשכירה בשוק החופשי, פעילה מאוד וגרה בצורה עצמאית). מתמודדת עם אספרגר או משהו בסגנון ובעבר השתתפתי במועדון חברתי לאנשים עם אספרגר עד שהרגשתי שזהו זה. כלומר, מיציתי את עניין המועדונים החברתיים . היה לי טוב ועזבתי מסיבת מיצוי. באמת, מיצוי. אני גם נותנת בראש למוגבלות שלי. כן יוצאת, הולכת לחוג תאטרון במתנס, וכן, קבוצות פנויים פנויות יותר מעניינות אותי כרגע. אני מחפשת בני זוג מהמקומות האלה כי זה מה שמעניין אותי. הייתה לי שיחה עם אחי (ההורים נפטרו מלפני שנים רבות). אחי דיבר על חששו שהבחורים ינצלו אותי והמליץ לחזור לאותם מועדונים. אני מבינה את החשש אבל כבר לא בא לי על אף מועדון. יש לי חברות (לא הרבה אבל יש). החברות מעודדות אותי לא לחזור וכן להכיר בצורה הזאת של מסיבות פנויים פנויות כי אפשר להשתמש בכלים שהמועדונים האלה נתנו ובכל זאת להכיר אנשים חדשים. מה דעתך?
שלום עדי, אני בהחלט מבינה את הרצון שלך להכיר אנשים חדשים, אולי למצוא זוגיות, וגם מבינה את הכוונות הטובות של אחיך לשמור עלייך ולהגן עלייך. תראי, מכיוון שאני לא מכירה אותך, קשה לי באמת לחוות דעה נחרצת. מה שכן אומר הוא שלא נכון יהיה למנוע ממך או שאת תמנעי מעצמך, לחוות חוויות שונות אותן את מעונינת לחוות. אני חושבת שביחד עם אחיך, אפשר יהיה לחשוב על "חוקים" או כללים שונים, שאיתם שניכם תוכלו להרגיש בנוח, ושיגנו עלייך מפני כל אותם הדברים מהם חושש אחיך. למשל שהדייטים הראשונים יתקיימו במקומות ציבוריים. שאחרי הדייט הרביעי את תביאי את הבחור הביתה במטרה לפגוש את אחיך, כך הוא יוכל להתרשם מהבחור ולהפגין איזושהי נוכחות שומרת מולו בחייך וכיוב'. אני מאמינה שביחד תצליחו למצוא נוסחה שגם תניח את דעתו, אולי אפילו תסייע לך להרגיש בטוחה יותר, ובמקביל תאפשר לך לחיות את חייך כפי שאת מבינה לנכון ורוצה. כל טוב ובהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
שלום ירדן שמחתי לגלות את הפורום , רגילה לקרוא אותך מפורום הילדים... :-) אני בת 44, רווקה, בעלת תואר ראשון, עובדת ולומדת לתעודה נוספת בתחום החינוך. בעבר היו לי קשרים קצרים שלרוב יזמתי את הפרידה. כיום אני מבינה שלא הייתי מוכנה ובשלה לקשר זוגי מסיבות רבות ולכן קטעתי. עברתי תהליך ארוך שנים, וכיום אני מרגישה בשלה ומוכנה מאוד לקשר זוגי אך לצערי אני לא מצליחה לייצר כזה... אני רשומה באתרי היכרויות מזה כשנתיים. הפניות מועטות מאוד, נפגשתי עם כמה בחורים בטווח הגיל שלי ואף כ 10 שנים מבוגרים יותר. מפאת גילי אינני מעוניינת בהבאת ילדים, ואני מניחה שזה מקשה מאוד מכיוון שגרושים עם ילדים נוטים לפסול את הפרופיל שלי, מבלי לשוחח, מפני שבטוחים שרווקה מעוניינת בילדים, זכור לי בחור אחד לפחות שציין שיש לו ילדים והוא מעדיף גרושה + ולכן ביטל את הפגישה למרות שהשיחה היתה מאוד נעימה לשנינו. רווקים לרוב מעונינים בילדים וחלק מהפגישות נקטעו מסיבה זו שכן הם היו לחוצים להביא ילדים תוך שנה בערך והודיעו שזה לא מתאים מסיבה זו. אני פונה לבחורים גרושים עם ילדים וללא ילדים, וגם לבחורים רווקים בלי לציין את נושא הילדים (גיליתי שזה נתפס לא טוב ועדיף לשוחח לאחר שנפגשים מספר פגישות לפחות אך בקושי מצליחה להגיע לזה), ולמרות זאת לרוב לא נענית להודעות. אני מאוד משתדלת לא לפסול ולפנות למגוון בחורים גם אם "זה לא הטעם שלי" אך לרוב לא נענית. בחורים צופים בפרופיל אך לא פונים. אני מנסה לפנות גם לאלא שצפו ללא פנייה, אך לא מקבלת תגובה. יש לציין כי אני נראית טוב יחסית, התמונות ברורות ולכן אינני מבינה את זה. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי שנים רבות, בשנים האחרונות בתדירות נמוכה של אחת לחודש מסיבה כלכלית. הטיפול סייע לי מאוד, אך אינני מרגישה שהטיפול עוזר בנושא הזוגיות ואני מנסה לחשוב על טיפול נוסף / אחר שיוכל לעזור לי אך אינני יודעת איזה. אני מתחילה להרגיש מיואשת וחסרת אונים שכן אני בחורה אינטלגנטית, משכילה, נראית טוב, חברותית ולמרות זאת אינני מצליחה למצוא בן זוג ולהתקדם לקשר ארוך טווח למרות שאני לא פוסלת מהר כמו בעבר, מבינה שקשר צריך לבנות, ושמדובר בתהליך שלוקח זמן. הייאוש נובע מתחושת ביש מזל שכן פגישות מתבטלות שלא ביוזמתי כפי שתארתי לעיל, אני פונה ללא מעט בחורים אך לא נענית לרוב או שמשוחחת ונפסלת בגלל ילדים או מסיבות אחרות שלא מובנות לי. אשמח לשמוע את דעתך, וכמובן המלצתך האם יש טיפול אחר ממוקד יותר בנושא . תודה רבה ! וחג שמח. שירי
הי שירי, שמחה שאת כאן :) קראתי את שאלתך בעיון. אכן נשמע מאוד מתסכל ואף מעציב המצב הזה, שבדיוק כשאת מרגישה בשלה לקשר, זה לא מצליח לקרות. אתייחס לכמה נקודות קודם. ראשית זה נשמע שהדרך העיקרית, ואולי היחידה שלך לחפש זוגיות כרגע היא דרך אתרים ברשת. אז אתייחס רגע לנושא ה"ילדים" שהעלית בהקשר הזה. אם את באמת חושבת שנושא הילדים מושך ודוחה אלייך את האנשים הלא נכונים באתרים, עצתי היא לרשום באופן אלגנטי אך ברור את האמת, משהו כמו "אני מעונינת להתמקד בהקמת תא זוגי (בלבד) ולא תא משפחתי", או משהו בסגנון, וזה אמור לנטרל את העניין הזה. בנוסף זה היה מצוין לו היית יכולה להרחיב את דרכי החיפוש - למשל פעילויות או מקומות יעודיים לפנויים פנויות, הזכרה חוזרת ונשנית בפני כל הסביבה שלך שאת רווקה מצודדת :) שמחפשת קשר וכיוב'. הדבר הכי חשוב שאני רוצה לומר לך הוא שלחפש ולמצוא את הקשר הנכון לנו, שיגרום לנו להרגיש אוהבים ונאהבים הוא באמת קשה, וקשה אובייקטיבית. יחד עם זאת לא הייתי מוותרת על הניסיון לחקור גם מה בנו חוסם/מונע/מפריע לזה. אם המטפלת שלך עזרה לך בעבר, אז אולי כדאי לך לשקול הגדלת תדירות המפגשים והתמקדות בנושא הזה. כשאני מציעה להתמקד בנושא - אני דווקא מציעה להרחיב את החקירה ולא לצמצמו רק לדרכי חיפוש זוגיות, אל למשל לחקור את התחושות שלך כאשה בעולם, הנשיות שלך, המיניות שלך, הקשרים הראשוניים שלך והשפעתם על האופן בו את יוצרת ומקיימת יחסים בעולם, ולא דווקא רק יחסים זוגיים. ישנם מטפלים שמתמקדים בנושא זוגיות, ישנם אפילו סקסולוגיים שהנם פסיכותרפיסטים. שווה לעשות בירור קצר ולא לוותר על האפשרות למצוא זוגיות ואהבה. אני מאחלת לך הצלחה מכל הלב בחיפושייך, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
ני בת 29, לא בזוגיות כבר קרוב לחמש שנים, היו מערכות יחסים ממש קצרות פה ושם, ובשנה שנתיים האחרונות כמעט ואין לי חיי מין. אני מאוד מאוד מינית, ואוהבת את זה, ובתחושה אני זקוקה לזה כמו שאני זקוקה לאוכל. וזה שאין לי חיי מין ממש מתסכל אותי, ברמת הדיכאון. מרוב הכאב והתסכול הפסקתי גם להינות מזה עם עצמי והפסקתי בכלל. אני לא יודעת מה לעשות עם זה... לא יודעת אם כל כך יש מה לעשות עם זה אבל אשמח לעצה. תודה
שלום עדי, את כותבת לי שבעצם מעולם לא הייתה לך זוגיות משמעותית וכרגע חווה בעיקר את החסך המיני הנובע, בין היתר, כתוצאה מן המצב הזה. כמו כן לא סיפרת איזה סוג של קשרים מיניים היו לך, ואיזה סוג של קשרים מיניים עוד היית רוצה. האם מזדמנים, האם היית רוצה קשר זוגי משמעותי, האם "יזיזים" למיניהם.. גם לא סיפרת מדוע פתאום היחסים המיניים נעלמו מחייך, משהו שהיה קיים למיטב הבנתי, גם כאשר לא היו לך קשרים זוגיים. נדמה לי שקשה יהיה לי "לייעץ" לך בפורום הזה ומכיוון שאינני יודעת בעצם מה בדיוק ואיזה סוג של יחסים (מינייים) את רוצה. חבל שתוותרי כ"כ מהר על האפשרות של חיי מין מהנים, אולי גם על זוגיות משמעותית. הדיכאון או דכדוך ותסכול שאת מפתחת כרגע בהחלט מובנים לאור המצב, ואני ממליצה לך בחום לגשת לטיפול כדי שתוכלי באמת לבחון בינך לבינך מה את באמת רוצה, מהם המכשולים העומדים בדרכך ומה הדרך הכי טובה להגיע לשם. אני מאחלת לך הצלחה רבה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
שלום אני בן 39 ..אין לי קשר זוגי היו לי בעבר קשרים לא רצינים..פשוט לא הולך לי..לא באתרי היכרויות..את השיחה טלפון הראשונה אני לא עובר לא מגיע לדייט ראשון
דודי היקר, ראשית כל אני קוראת שהמצב הנוכחי שלך, בלי זוגיות, מעציב אותך, ואני בהחלט יכולה להבין לליבך. עם זאת חשוב לי לומר לך לא לוותר על עשייה אחרת שמשמחת אותך - אם זה תחביב, ספורט או כל דבר אחר שעושה לך טוב על הגוף והנשמה. נכון שכיף ונעים להיות בזוגיות, אבל יכול להיות גם כיף ונעים להיות עם עצמנו - אבל כמו כל דבר, צריך להתאמץ ולמצוא את ההנאה גם בלבד ובשהייה עם עצמנו. שנית, אני בטוחה שיש לך, כמו לכל אחד בעצם, מה ואולי אפילו הרבה מה להציע בתוך זוגיות, אלא שהמדיומים האלה שציינת באמת אינם עושים חסד עם אלה מאיתנו שאינם עונים על "דרישות הסף" הספציפיות להם (אולי מראה מצודד, יכולת ורבאלית מפותחת וכיוב'). דע לך שבעיני לדרישות הסף האלה אין דבר ועיקר עם היכולת להיות בן זוג נהדר וכך לצד היתרונות שהמדיומים האלה מספקים, חסרונותיהם בולטים עד מאוד. לכן ברמה המעשית הייתי מציעה לך אולי לומר מראש לנשים באתר שאינך טוב בשיחות טלפון ושהיית מעדיף פגישה, אפילו קצרה, אפילו בבית קפה בסמוך לביתה או במקום ציבורי אחר קרוב אליה (כך שלא תרגיש שהיא בסכנה/צריכה להתאמץ מיד וכיוב'). שנית, אולי כדאי שבמקביל תחפש זוגיות באפיקים אחרים כמו ערבי פנויים פנויות, ערבי ספיד דייט, טיולים ומסיבות המיועדים לפנויים ופנויוית, ואולי אפילו להתאמן בלפנות באופן מנומס וחינני לנשים בפאבים ומקומות שבד"כ מיועדים לרווקים למיניהם/ן. בכל מקרה דודי, לא כדאי לוותר כ"כ מהר, לא על הזכות שבלמצוא את הכיף והנועם שבשהייה עם עצמך ולא על מציאת זוגיות. אני מאחלת לך הצלחה רבה מכל הלב! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
אני בזוגיות עם גבר שאני מאוד אוהבת מזה מס' חודשים. לפני מס' ימים אזרתי אומץ וסיפרתי לו שאני נוטלת כדורים נגד דיכאון וחרדה. הוא שאל הרבה שאלות ואני עניתי. מאז התחושה שלי שהוא קר איתי יותר. אני לא מסוגלת לחשוב על פרידה ממנו ואני ממש שבורה והרוסה. הדיכאון גבר ואני ממש מפורקת. אני אוכלת את עצמי שסיפרתי לו ומתחרטת על כך בכל לבי. אשמח לעצה.
שלום דנה, מדברייך נשמע שלא ממש התקיים בינכם דיאלוג אמיתי, אלא שיחה בתצורת שאלות ותשובות. נוסף על כך, מאז השיחה את " מריצה תסריטים" בראשך, שמעוררים בך המון מתח וחרדה, וכך את בעצם ממשיכה לנהל מונולוג עם עצמך. חשוב מאוד שתמשיכו את השיחה, הפעם בצורת דיאלוג. שגם הוא וגם את תוכלו להמשיך לשאול שאלות ולשתף ברגשותייכם. כמו כן אני מציעה להתייחס לשיחה כמעין "שיחה מתמשכת", שלא מתחילה ומסתיימת בנקודת זמן מסוימת, אלא מאפשרת המשך דיאלוג ושיח גם בזמנים אחרים. דנה, לצערי רבים עדיין טועים בסטיגמות וסטריאוטיפים הנוגעים לשימוש בתרופות פסיכיאטריות, ולכן חשוב שבן זוגך יוכל להשכיל יותר בנושא, בכוחות עצמו ואולי גם בעזרתך. בבהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
אני רווק בן 57 ללא ילדים, ובגלל שאני רוצה ילדים משלי, אני צריך למצוא בת זוג צעירה ממני לפחות ב-15 שנה. כצפוי, למצוא בת זוג כזאת זה קשה מאד. באלו דרכים כדאי לי לנקוט על מנת בכל זאת להגדיל את הסיכוי ? תודה.
שלום יוחנן, להצליח למצוא זוגיות טובה ומתאימה, הוא אתגר מספיק גדול בשביל לא להעמיס עליו עוד מיני מטרות. זה נכון שכאשר אנחנו בתחילת דרכנו, מציאת זוגיות והקמת משפחה באים ביחד והנם בגדר נורמה, אבל אל תשכח שבשלב ההוא בחיים כולם פחות או יותר באותו גיל, באותו שלב בחיים, עם מטרות דומות וכיוב'. כפי שאתה אומר בעצמך, כדי להשיג את מטרתך כרגע - להביא ילדים - אתה נדרש לסנן מספר רב מאוד של מועמדות שעשויות להיות בנות זוג מצוינות עבורך. בעיני שווה לתת על כך את הדעת ואולי לשקול -גם -אופציות נוספות שיאפשרו לך להעניק חום ואהבה לילדים, לא בהכרח ביולוגים, ביחד עם בת זוג מתאימה. בכל מקרה, עצתי אלייך היא להצהיר על מטרך מראש (באתרי היכרויות, פורומים, להצהיר על כך בפני סביבתך הקרובה, במפגשים עם נשים) כך שנשים שמעונינות להביא ילדים לעולם אף הן, תדענה שזוהי כוונתך, וכאלה ש"לא מתאימות" תדענה מראש לסנן את עצמן. צר לי, אך אין ברשותי עצה טובה או חכמה יותר מזו..אתה תצטרך פשוט לחפש.. אני מקווה שתצליח למצוא גם זוגיות טובה וגם מישהי להביא איתה ילדים לעולם כפי שאתה רוצה. בשלב זה בחייך זה עניין לא מאוד פשוט -אם כי לא בלתי אפשרי - ואני מאחלת לך הצלחה רבה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
הקשר לא התקדם , ראיתי שאני לא יכול לתת מעצמי את כל כולי וביום רעם בהיר למרות האהבה השכל וההדחקה מהבטן נאמר מה שנאמר , אם רק יכולתי לקחת גם את הסבל של בת הזוג ולשים אותו על גבי , אם רק יכולתי לגמול ולהכיר בכל הטוב שקיבלתי , תמיד שפטתי את עצמי בחומרה , תמיד חבשתי לפצועים את הלב , והיום אני זה שפצעתי קשה את החברה היקרה שלי שהלכה איתי באש ובמים , איני יכול לעבור לסדר היום בזמן שזו שאהבה אותי ממרמרת בבכי ממעשה ידיי , הייתי רוצה לראות אותה מאושרת עם בחור שיתן לה 100% ולא 70% ,באמת שלא אקנא ולא ישבר ליבי גם אם לא אתחתן ולא אמצא קשר זוגי העיקר שתמצא כפרה לעווני :( מה עושים?
שלום אלייקיר, בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, גם אלה שעושים את הצעד הראשון לקראת פרידה, חווים צער וכאב וזקוקים לעבור מעין תהליך קטן של אבל. אותו "אבל" לעיתים מאופיין ברגשות אשם, כאב והזדהות נרחבת עם הצד השני ולכן היה סמוך ובטוח שתגובותייך הן טבעיות אבל גם - ברות חלוף. אני מציעה לך לחשוב על כך שלמרות הכאב הזמני שגרמת מעצם החלטתך, בסופו של יום עשית את הדבר הנכון עבורה, שכן אם אינך מסוגל לתפקד כראוי בתוך אותה מע' יחסים כבן זוג, אזי אינך טוב דיו בשבילה. ההחלטה להיפרד מיטיבה לא רק איתך אלא גם איתה, כך שעם כל הכאב, בטווח הארוך, דווקא היטבת איתה. מאחלת לך הרבה עידוד ונחמה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
הכרתי מישהו מקסים ומפנק לאחר מספר פגישות ישנתי אצלו. הוא ביקש שארד לו ורק לאחר מכן הייתה חדירה ללא כל סיפוק מהצד שלי כי הוא גמר מהר. כך קרה פעמיים ובפעם השלישית קמתי באמצע כי הרגשתי מושפלת לא מגיע לי יחס אגואיסטי כזה. הוא כועס ושומר טינה, לא מוכן לדבר איתי בגלל שקמתי באמצע. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
שלום לך, אני קוראת שאת פותחת את שאלתך לדיון הגולשים וזה כמובן אפשרי. אני אישית מבקשת ממך (אם את מעונינת בכך) מיקוד של השאלה לצד הרחבה אודות הרצונות והרגשות שלך - כלומר האם היית רוצה להמשיך איתו את היחסים וכיצד נהגת עד כה לאור סירובו לדבר איתך. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044
בשיחה בינינו הוא דיבר בצורה פוגענית וקרה, לא ראה את הבעיה שלי ורק את הבעיה שלו שאישה השאירה אותו ככה באמצע. חוסר הביטחון שלי התבטא בשיחה. עד אותה סיטואציה הרגשתי שמצאתי בן אדם מדהים ושגם ללא דיבורים אנחנו מרגישים אחד את השני. הייתי רוצה לנסות להמשיך ולהסביר אבל אני לא יודעת מה לעשות אם בכלל יש פה מקום לנסות.
שלום לך, לתחושתי עולה כאן בעיה מהותית יותר מהנושא הספציפי שהוביל למחלוקת בינכם - והוא הקושי שלכם לתקשר בצורה שמחד תצליח לבטא את עצמכם - קשיים, צרכים, רגשות רצונות, ומאידך תכבד את נקודת המבט של הצד השני. סביר להניח כי הקושי הזה הוא מה שיוצר בינכם את אותם קצרים וניתוקים וזאת מעבר לעניין עצמו שתיארת. אני רוצה לציין דבר נוסף שעומד לך לרועץ ולעוד רבים ורבות כמותך, ומהווה מכשול גדול בדרך להשגה וקיום של זוגיות מוצלחת, והוא הכמיהה שיבינו אותנו ללא מילים. לצערי הרב, כמיהה זו היא בלתי אפשרית וסופה להתנפץ בפרצוף של כל אחד ואחת במוקדם או במאוחר. מוטב לכולנו לוותר על המשאלה (המאוד מובנת) הזו ולנסות לסגל לעצמנו כלים יעילים יותר לתקשורת עם הזולת. מאחר ואני שומעת שאת מעונינת להמשיך איתו את הקשר, בעוד הוא למיטב הבנתי אינו מעוניין כרגע להמשיך לתקשר אתך, את יכולה בכל זאת לתת לזה ניסיון אחרון ולנסות לבטא את עצמך בכתב (נניח מייל) כשהאתגר האמיתי שלך יהיה גם להסביר את עצמך ואת רגשותייך, אבל גם לנסות להראות לו שאת מבינה מה בעצם הקשה עליו בכל הסיטואציה מולך (מעבר לכך שנשאר באמצע...אולי למשל תגובתך הפתיעה אותו, אולי חווה אותך תוקפנית כלפיו וכיוב'). אני רוצה לומר לך שגם אם המכתב לא יניב את הפרי שקיווית לו, זו תהיה תרגולת טובה עבורך כי הרי מה שבאמת חשוב הוא ההתפתחות האישית שלך והמשך חייך שבמוקדם או במאוחר יכילו קשר זוגי. בכל מקרה אני מקווה שהענינים יסתדרו כפי שאת רוצה, ושבעתיד הזוגי שלך תצליחי למצוא את הנוחות הביטחון והאושר שאת מחפשת. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044
אני מאוד רוצה לפנות אליו שוב ולפתור את העניין אבל אני לא יודעת מאיפה להתחיל מה לרשום?
הי, אני שומעת שאת מאוד רוצה לפתור את זה. קשה לי לומר לך בדיוק מה לכתוב, פשוט נסי להיצמד להכוונה שנתתי לך וכמו שאמרתי, אפילו כתרגולת בשביל עצמך זה חשוב. אם את מרגישה שאת זקוקה ורוצה ליווי יותר קרוב בהתמודדות, מציעה לך לפנות למספר פגישות ייעוץ. בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044
מה הקטע שלו גם לך מגיע להנות לא ברור מה המשחק שלו
שלום אשמח לדעה שלך היום אני בת 35 ועדיין לבד עם כל הרצון להיות כבר בזוגית ואחרי טיפול ממושך של שנים הייתכן 30 שנה לחיות בבית ובין הורים שיש להם קשר מעוות מלא שנאה ומלא אלימות מילולית ורק הישרדות יומיומית...יתכן לגדול בבית בבית כזה ובתור ילדה שחוותה חוסר אהבה הבנה חמלה הכלה גדלה על אלימות פיזית בנוסף..יתכן שכל זה חזק ממני וחוסם אותי מלהגשים את מה שאני מאחלת לעצמי? ברור לי שכל זה משפיע וקשור... אציין שעברתי שינוי באמונות שינוי במחשבה ובהרבה מובנים,אציין שאני בחורה איכותית.רואה שאני עדיין יורה לעצמי ברגל בתוך הקשרים ומלא פעמים אני לא מתפשרת כי זה מאד קשה לי.. נותנת לזמן לעשות את שלו ויוצאת לדייטים אבל ההתלהבות יורדת והלבד מתחיל לנצח !
שלום דינה, זה נשמע שאת יודעת ומכירה בכל תא ותא בגוף שלך את הקושי והכאב שיכול להיות כרוך בקשר קרוב. הרישום של הכאב הזה בגופך-נפשך, הוא רישום כואב, כמעט כמו צריבה, ולהצליח להתקרב שוב, להיפתח ולתת אמון, אחרי כל מה שעברת וחווית, מרגיש במיוחד ברגעי האמת, קרוב לבלתי אפשרי. חשוב לי לומר לך שכל עוד יש בך רצון למצוא קשר שייטיב איתך, ואף עושה צעדים כדי לממש אותו(יוצאת לדייטים וכד'), חשוב שגם יהיה שם מישהו/י עבורך שתוכלי להרגיש שהוא/היא בצד שלך, ושתוכל לתמוך בך לשאת חלק מהתסכולים, הקשיים והאתגרים שתהליך כזה טומן בחובו. את יודעת, קצת כמו הורה תומך ששולח את הילד שלו לגן, או לחוג חדש. אני כמובן מתכוונת לטיפול, וזאת למרות שכבר היית שנים רבות בטיפול, לפעמים גם הצרכים שלנו משתנים עם הזמן והצורך בטיפול משתנה ומתחדש. אני מבינה אותך דינה, עבורך "להיות ביחד" בתוך קשר קרוב מרגיש כמו קושי מתמשך, והאתגר למצוא קשר קרוב כרוך במאבק שמרגיש אין סופי. תרשי לי לומר לך שיש בי את מלוא הכבוד וההערכה כלפייך על כך שחרף כל מה שעברת, את עדיין נאבקת למצוא ולקיים זוגיות. לא משנה מה התוצאה תהיה, הערכתי נתונה לך. מאחלת לך הצלחה מכל הלב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים ילדים ונוער 0523873044
אני מאד מעריכה ושמחה על המענה שקיבלתי ממך תודה!! אני לא יכולה להרשות לעצמי שוב טיפול אחרי שעברתי 6 שנים בתוך זה ו שנים מנסה לשקם ולצאת לדייטים ולקבל הכוונה..נכון שאני במקום אחר ושונה אבל אציין שאני שנתיים בטיפול תרופתי שעוזר לי לשרןד את האכזריות בחוסר מזל עם כל המאמצים שלי..יש גם חוסר באימון במטפל אחרי כישלון מתמשך בתוך זה.. מדהים אותי חוסר ההצלחה כל פעם מחדש! תודה!
שלום רב, אבקש לדעת היכן ניתן לקבל טיפול זוגי בעלות מופחתת על ידי מתמחים בטיפול זוגי?
שלום דנה, נסי לפנות באופן ישיר למכונים השונים/אוניברסיטאות המלמדות תוכניות לטיפול זוגי לבירור. בשל אופי הפורום, לא אוכל לציין שמות אבל שיטוט קצר ברשת יוביל אותך לכמה אפשרויות טובות. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ טיפול במבוגרים ילדים ונוער
