תאום בן 5 לא גמול בלילה

דנה יקרה, הרטבת לילה היא תופעה רווחת המטרידה הורים וילדים רבים, וכדאי לדעת שבגיל 5 כ-20% מהילדים מרטיבים, ואחרי גיל 6 כ-15% מהילדים ממשיכים להרטיב, ואצל רובם הרקע לכך הוא תורשתי. האם יש במשפחה רקע של הרטבה מאוחרת (אחד ההורים, האחים שלכם, אחיינים)? כדאי לעשות ברור. בניגוד לגמילה ביום (בזמן ערות) גמילת לילה היא תהליך המתרחש באופן טבעי. מערכת רפלקסים המאפשרת שליטה פיזיולוגית בסוגרים בזמן השינה מגיעה לבשלות אצל מרבית הילדים עד גיל 6, ולכן לא נהוג לטפל בהרטבת לילה לפני גיל 4, ויש האומרים 5. לגבי שאלתך אם להעיר ולקחת אותו לפיפי בלילה אין תשובה חד משמעית: לפי הגישה שמתייחסת אל גמילת לילה כאל תהליך טבעי, זה סימן שתהליך הבשילה עדיין לא הסתיים. כשלוקחים את הילד לשירותים משיגים לילות יבשים אך זה לא תורם לשליטה בשלפוחית, ויש לחכות עד שזה יקרה באופן טבעי ובקצב האישי של הילד. הגישה האחרת טוענת שניתן לעזור לילד שמתקשה בגמילת לילה, כמו שנעזור באמצעות ריפוי בעיסוק לילד שמתקשה באחיזת עפרון, או נלך לקלינאית תקשורת עם ילד שמתעכב בדיבור. על פי גישה זו לקיחה לשירותים מסייעת לילדים ועוזרת להם להתקדם בתהליך הבשילה הטבעי. לדעתי, מכיוון שהוא כבר בן 5, אם אתם לוקחים אותו פעם אחת בלילה וזה עוזר לו להישאר יבש עד הבוקר ולישון בלי חיתול אז אפשר להמשיך. זה חשוב לדימוי העצמי שלו ובמיוחד שאחיו התאום כבר גמול. מומלץ להקפיד שהילד אכן מתעורר והולך עם ההורה לשירותים ולא נישא על הידיים רדום ולא מודע למתרחש. חשוב לזכור שהמטרה היא להעביר את האחריות להתעוררות אל הילד וכשאתם מעירים בלילה אז בעצם האחריות אצלכם. אם אתם לוקחים אותו יותר מפעם אחת בלילה, או שלוקחים פעם אחת ובכל זאת הוא קם רטוב, אז כנראה שהוא עדיין לא בשל, או שיש סיבה אחרת להרטבה. סיבות אחרות יכולות להיות – הרגלי שתיה, הרגלי יציאות, מצבי לחץ, מצב רגשי, מצב בריאותי, מצב התפתחותי ועוד. כאשר תדעו את הסיבה להרטבה תוכלו להחליט אם נחוץ טיפול. תוכלו לברר בקופת החולים לגבי טיפול בפעמונית שיוצר התניה בין עשיית פיפי להתעוררות, וטיפולים רגשיים במידת הצורך. תוכלי לעדכן כאן או להמשיך ולקבל הדרכה טלפונית ב"קול להורה" - קו היעוץ של ויצו. 6968* פועל בימים א-ה בשעות 10:00-14:00 ו- 20:00-22:30. בהצלחה רבה, איילת אפשטיין - יעוץ משפחתי והדרכת הורים, יועצת שינה ויועצת גמילה.