גמילה מחיתולים בן שנתיים

היי, התחלנו גמילה לפני חודשיים וחצי כשהילד היה בן שנתיים בדיוק. בהתחלה היו קשיים רגילים ולאט לאט הוא הבין עניין למד להתאפק וללכת כשצריך ולהגיד לפני ש"בורח" לו במשך שבוע הוא גם זרם והלך לסיר באופן עצמאי. עם הזמן הוא התחיל לבחור מקומות אחרים לעשות בהם כמו בדשא בחצר במקומות יצירתיים כמו ארון, מקרר וכו' (ילד סקרן). המליצו לי להעביר לו את מלוא האחריות להסביר לו שהוא ילד גדול ואחראי ולא להזכיר לו כל פעם ללכת ולשחרר. גם הקשבתי להמלצות לא להעיר ולא לשאול למה עשית... אך הנה עברו כמעט 3 חודשים וכשיש לו פיפי הוא רץ לגינה ולא מוכן להתקרב לסיר (או לאסלה שגם שם היתה תקופה קצרה שהיה עושה בלי בעיה) היה גם עושה קקי בסיר והיום אך ורק על הרצפה. חשוב לציין שהוא גמול לילה כשיש לו פיפי הוא בוכה אך מנסיון של פעמיים להקים אותו לפיפי הוא צרח ולא היה מוכן להתקרב לסיר או לאסלה אז הוא מפספס פעם אחת בלילה ושאר הלילה ישן בלי לפספס. בבוקר מתעורר הולך לשירותים עושה ובמהלך היום חוזר לפספס. אשמח לעזרה כי אני כבר לא יודעת מה לעשות

אלה יקרה, תודה לך על פנייתך... את מספרת על תהליך הגמילה של בנך שאינו מתקדם כפי שהייתם רוצים ואת אובדת עצות. חסרים לי פרטים בתיאור כדי להבין יותר על מה יושב הקושי ולכן אני מזמינה אותך לחשוב ביחד איתי... אני מבינה שהתחלתם את התהליך כשהיה בן שנתיים אבל אינני יודעת עד כמה בנך היה בשל לגמילה. נראה היום כי יש לו יכולת לשלוט על הסוגרים וכי הוא עושה את הקישור בין התחושות של לפני ופעולת ההתפנות. את אומרת שהוא הבין ענין, למד להתאפק ובבוקר הוא הולך בעצמו לשירותים. האם הוא הולך לשירותים גם מבלי שאתם מזכירים לו? אם אנחנו לוקחים בחשבון כי בנך כבר בעל יכולת גמילה, הרי שכעת הוא למעשה בוחר מתי והיכן לעשות את צרכיו. על מנת להבין את ה"בחירה" שלו, עלינו להבין מה הוא רוצה לומר, כי התנהגות של ילדים היא שפה וכדי להבין זאת נתבונן על הדינמיקה שנוצרה אצלכם בבית. - האם ייתכן שבשלב כלשהו, בנך קיבל מסרים כפולים על התנהגותו ? יכול להיות שהבין שזה מצחיק אתכם ? - האם קיבל תשומת לב רבה על התנהגות זו והבין שזו דרך מצוינת לקבל הרבה אבא ואימא? את אומרת שהקשבת להמלצות והעברתם לו את מלוא האחריות, עד כמה אתם מצליחים לעמוד בזה? כמה זמן זה נמשך? עקביות כאן היא שם המשחק. - האם יכול להיות שבדרך זו בנכם רוצה לומר שרק הוא יכול להחליט על גופו? גיל שנתיים הוא גיל בו ילדים מגבשים זהות עצמאית וזקוקים למרחב לקבוע ולהחליט בעצמם. ככל שאנחנו, ההורים נאפשר מרחב כזה במסגרת של גבולות, כך ירגישו ילדינו מובנים יותר ובוגרים. אני מזמינה אותך לחשוב על הנקודות הללו ואח"כ לערוך עם בנך שיחה שבה תשאלו אותו אם ירצה מעתה לעשות את צרכיו בשירותים או שאם בוחר שלא, אפשר להחזיר את החיתול והוא יוכל לעשות היכן שירצה, עד שירגיש מוכן שוב . אפשרו לו לבחור ברוגע, מבלי ללחוץ עליו או לשדר לו כל סוג של אכזבה, כעס או ביקורת (שהוא תינוק ואינו מסוגל.) ומאותו הרגע באמת אפשרו לו לקחת אחריות מבלי להעיר, להזכיר או להתייחס מעבר למידה, אם יש צורך להתנקות היו ענייניים ורגועים. במקביל,אפשרו לו לבחור ולהחליט במרחבים המתאימים לכם... וחזקו אותו על הצעדים הקטנים שעושה, על מסוגלות, על יכולות שמתפתחות ועל יכולת הבחירה שלו. מה דעתך? אשמח לשמוע ולהתעדכן... תוכלי לעדכן כאן או להמשיך ולקבל הדרכה טלפונית ב"קול להורה" - קו היעוץ של ויצו. 6968* פועל בימים א-ה בשעות 10:00-14:00 ו- 20:00-22:30. בהצלחה רבה, ליאת קליין.