גמילה לילד בן שנתיים

הי רחלי, גמילה מחיתולים היא לכאורה עניין פשוט וטבעי, אבל מסתבר שלפעמים היא זורמת ולפעמים היא נמשכת זמן רב ויוצרת מצוקה להורים ולילדים. לכן זו אחת הסיבות השכיחות לפנייה לייעוץ מקצועי. קורה לפעמים, שילדים שהתחילו את תהליך הגמילה בשיתוף פעולה (כמו בנך שבקש ללכת לשירותים, למד להתאפק, עשה כמה פעמים בשירותים ובסיר), מתחילים לאט לאט להתנגד, לא מוכנים ללכת לשירותים ועושים בבגדים. לרוב ההורים זה גורם להיות מאוד עסוקים בגמילה, להציע לילד פעמים רבות ללכת לשירותים, לדבר על זה, לעשות מאמצים למנוע פספוסים, להבטיח פרסים והפתעות, לכעוס, לשכנע, להושיב בכוח על האסלה וכד', וכך יוצא שנושא הגמילה הופך להיות "עניין" בבית ותופס נפח גדול מדי בשגרת היום יום. כאשר זה קורה, הילד מרגיש שלא סומכים עליו, ושהניהול והשליטה של ההורים בצרכים שלו אינו מאפשר לו להחליט בעצמו מתי הוא הולך להתפנות. הוא מרגיש שכופים עליו ומנדנדים לו בלי להיות קשובים לרצון שלו, וזה מעורר בו התנגדות. לכן אני ממליצה לכם להרפות. לאפשר לו להחליט לבד מתי הוא הולך להתפנות, לא לקחת אותו בניגוד לרצונו, לא לדבר על זה, לשכנע ולהפציר אלא לעודד אותו כשהוא מצליח, וכשהוא מפספס להגיב בענייניות. אני יודעת שזה לא קל לעמוד מול ילד שרואים שהוא צריך להתפנות אך הוא מסרב ואומר "אין לי"... צריך להבין שישנם ילדים רבים עם צורך בשליטה וגם להורים שלהם יש צורך שכזה... מאבקי השליטה האלה הם המכשול הכי משמעותי בדרך לגמילה מוצלחת מחיתולים. מכיוון שאת מספרת שהוא יודע להתאפק, שהוא שולט בסוגרים, ושהוא בשל ומוכן לגמילה, אז אני חושבת שלא כדאי להחזיר לו את החיתול. אם בכל זאת תראו שאין שיפור אז חבל לסבול. אני מזמינה אתכם לפנות אלי לשיחת ייעוץ. בברכה, איילת אפשטיין - יעוץ זוגי והדרכת הורים, יעוץ שינה וגמילה. 052-8575311