גמילה מפיפי אצל ילד כמעט בן 4

שלום, בני בעוד חודש כבן 4. התחלנו גמילה כשהיה בן 2.7. מאז ועד היום הגמילה של הפיפי לא הושלמה במלואה. בלילה אין כלל בריחת שתן (קם לשירותים) וכן מתחילת הגמילה כלל אין פספוסים של קקי. מה שכן, יש מדיי פעם (משתנה בחומרה לפי תקופות) בריחה של פיפי במכנסיים. לעיתים רק רטיבות בתחתונים ולעיתים הרטיבות במכנסיים. הרבה פעמים קורה כשהוא עסוק (בעיקר במשחק עם חברים). הוא כנראה מאוד מתקשה לעשות הפסקה במשחק/סרט/פעילות ולכן בורח לו. דברנו על כך רבות אבל עדיין אין שינוי. בנוסף, גם כשהתחתונים רטובים נראה כי הדבר אינו מפריע לו ואף כועס או לא מעוניין שיחליפו לו. לעיתים לא לציין כלל שהתחתונים רטובים. כשהתחתונים יבשים מאוד גאה בעצמו- אנחנו שואלים בכל פעם שעושה פיפי אם יבש או רטוב. להתרשמותי יש שליטה מלאה, מדובר בעניין של בגרות ורצון. דברנו המון שלא נעים ואף ניסיתי מעט להלחיץ בנושא החברתי שילדים יכולים לצחוק שברח לו פיפי. יש לציין שכעת הוא בגן פרטי בקבוצה של גילאי 3-4 ושנה הבאה עולה לגן עיריה. כל הילדים גמולים. מבחינת אישיות ילד מאוד חכם, אנרגטי, מחובר מאוד לחפצים ולצעצועים (נוטה להביא צעצוע לגן ולהכניס למגירה). ישנן התנהגויות שאינן בוגרות לצד התנהגויות בוגרות . חיזוקים מאוד עוזרים לו בהתנהגות חיובית. אנחנו מנסים לתת לו תחושה של אחריות ובגרות בבית- סידור השולחן למשל, קינוח האף לבד.... לציין שהוא ילד לא כל כך נקי- לא אוהב לשטוף ידיים למשל. ניסיתילתאר בגדול את הילד ואני אשמח לדעת מה ניתן לעשות כדי לקדם את הנושא שכן אני מוטרדת שאין שיפור משמעותי, הוא תכך בן 4 ובעוד כ-5 חודשים יעלה לגן עיריה (טרום חובה בו כבר לא אמורות להיות התעסקויות של פיפי). לא התרשמתי מבעיה רגשית כללית (נוטה להגרר אחריי ילדים אולי) ולכן מחפשתעצה ספציפםית בנושא זה. תודה

בגן יש פחות בריחות רק לדעתי כי רואה את החברים הולכים לשירותים, אך לעיתים כשאני מגיעה לאסוף אותו התחתונים רטובים. אין כתם במכנסיים או שיש כתם קטן מאוד ולכן הצוות לא מעיר או מחליף. אני מעודדת אותו להקשיב לגוף שלו, וכבר מאוד מאוכזבת/מתוסכלת מכך (וגם משדרת לו את זה) אך נראה כי הדבר אינו מעורר מספיק מוטיבציה. הבעיה היא שמרגיש שבורח ולא מספיק אכפת לו כדי ללכת לשירותים או שפשוט הולך לאחר שכבר התחתונים נרטבים (רב המקרים שהולך לשירותים לאחר שכבר מעט פיפי בורח).