פחד ומצוקה בעת עשיית צרכים בת שנתיים וחצי
דיון מתוך פורום גמילה מחיתולים
התחלנו תהליך גמילה מזה שבוע לבתי, בת שנתיים וחצי. הילדה מפותחת בהתאם לגיל, אינטלגנטית, וורבאלית , סקרנית ומתוקה. עשינו לה הכנה לפני הגמילה (סיפורים, קניית תחתונים בדמויות שהיא אוהבת וכו') והיא הראתה רצון ומוטיבציה לגמילה. היא אומרת שיש לה פיפי או קקי והולכת מיוזמתה לסיר, אך מתיישבת לשניות וקמה בלחץ ויכולה לחזור על הפעולה כל כמה דקות תוך כדי הפגנת רמה גבוהה של מצוקה. כשהיא עושה את הצרכים היא נלחצת מאוד, בוכה וקמה באמצע עשיית הצרכים . אחרי שהיא רואה את "התוצר" היא מרגישה הקלה ונראית גאה בעצמה. איך אפשר להקל על המצוקה שלה ולהפוך את התהליך לנעים יותר עבורה?
הי מאיה, נשמע שעשיתם תהליך הכנה טוב, שהתחלתם את תהליך הגמילה בזמן נכון, ולכן הבת שלכם משתפת פעולה ומראה רצון ומוטיבציה. עם זאת, זה שינוי משמעותי שיכול להיות קצת מלחיץ, ולוקח זמן להבין את איתותי הגוף ולהצליח להגיע בזמן להתפנות. מכיוון שיש לה רצון גדול להצליח ולא תמיד זה קל אז יכול להיות שהיא מראה מצוקה. אני הייתי קוראת לזה מתמודדת. מכיוון שכתבת לי לפני שבוע - האם יש שיפור? יש להניח שלאט לאט היא תתרגל והמצוקה תפחת. תמשיכו לעודד אותה בצורה מאוזנת ואני מאמינה שזה יהפוך להיות נעים ורגוע. במידה ולא, כתבי לי מה קורה ונמשיך לחשוב ביחד איך ניתן להקל עליה. בברכה, איילת אפשטיין - הדרכת הורים 052-8575311
תודה על המענה הנעים והרגיש :). יש שיפור מאוד גדול בהטלת שתן, היא מגיעה בזמן הנכון לשירותים וכבר אינה מראה מצוקה או לחץ. לבקשתה גם נגמלה בלילה בהצלחה רבה. אנחנו עדיין מתמודדים עם קושי בגמילה מצואה. כנראה כתוצאה מההתאפקות היא פיתחה עצירות, כך שהיא מטילה צואה פעם בארבעה ימים. כמובן שהפעולה כרוכה באי נעימות וכאב. ניסינו לתת לה נורמלקס כמה ימים, נראה שהצואה יותר רכה אבל היא עדיין מתקשה לשחרר אותה. היו לה כמה מקרים של דליפת צואה בתחתונים. אנחנו רואים שהיא ממש משתדלת ומנסים להכיל ולעודד אותה, אבל העניין של העצירות מדאיג אותנו מאוד מבחינה בריאותית. אשמח לשמוע עצה או הכוונה לגבי הנושא.
הי מאיה, אני שמחה לשמוע שיש שיפור עם הפיפי ושסימני המצוקה חלפו. ולגבי גמילת הלילה - וואו!! מהממת! איזה יופי :) לגבי הקקי - קודם כל חשוב לא להיות בלחץ. עצירות בתחילת תהליך הגמילה הינה תופעה שכיחה, והיא חלק מתהליך הלמידה של השליטה בגוף. היא לומדת להתאפק והיא עושה את זה קצת יותר מדי... עם המשך תהליך הלמידה, היא תתאזן ותחזור ליציאות הרגילות שלה. כדי לעזור לה חשוב שאתם לא תהיו בלחץ. ילדים מרגישים את הלחץ של ההורים וזה מקשה עליהם כי הם "נדבקים" בתחושת הלחץ. אני חושבת שכדאי להמשיך עם הנורמלקס, לפי הוראות הרופא, עד שתראו שהיא נרגעת ומתאזנת ושהיציאות שלה מתכנסות לתדירות טובה. רעיונות נוספים לעזרה עם העצירות: ראשית - תזונה. העשירו את התפריט שלה בסיבים תזונתיים כמו פירות וירקות, דגנים מלאים, שומנים טובים ושתיית מים מרובה. דבר שני - פעילות גופנית מתונה גם מסייעת לפעילות מערכת העיכול ותורמת ליציאות סדירות. קפיצות, ריקודים, עלייה במדרגות, הליכה ברגל, משחק בגן שעשועים וכו'. ודבר שלישי - ניתן להשתמש במרככי צואה דוגמת נורמלקס אשר מכילים סיבים תזונתיים ממקור טבעי. זה גורם להרחבת נפח הצואה במעיים ומרכך אותה וכך מסייע ליציאות סדירות וחלקות יותר. הנורמלקס אינו מייצר תלות או עצלת של המעיים וניתן להשתמש בו לטווח ארוך בהתייעצות עם רופא. מה דעתך? בהצלחה, איילת אפשטיין - הדרכת הורים ויעוץ זוגי, יעוץ שינה וגמילה. 052-8575311
היי איילת, אנחנו כחודש וחצי אחרי הגמילה ועדיין יש קושי משמעותי בגמילה מקקי. היא עושה קקי בתדירות תקינה של פעם ביום, אך תמיד בתחתונים. כשיש לה דחף להתרוקן היא הולכת כמה פעמים לאסלה, מתיישבת כמה שניות וקמה. אחרי כמה סבבים כאלה היא עושי קקי בתחתונים. הייתה תקופה שבה ניסינו להחזיק אותה על האסלה עד שהייתה עושה קקי, אבל ירדנו מזה כי זה הכניס אותנו למאבקי כוח מיותרים ומעייפים מולה וגם זה לא באמת שינה את ההתנהגות שלה ואפילו גרם לה להימנע עוד יותר. השאלה במקרה ואנחנו יודעים בוודאות שהיא עומדת לעשות קקי אבל היא מתיישבת לכמה שניות וקמה, מה מומלץ לעשות? לתת לה לקום או לנסות להחזיק אותה? יש לך עצות נוספות?
הי מאיה, זו תופעה שכיחה שילדים ששולטים היטב בעשיית הצרכים, ממשיכים לעשות בתחתונים ולא בשירותים. בדרך כלל זה אכן מעיד על מאבקי כוח. שימו לב לכמה עניינים: • מנקים את הקקי תוך זמן קצר, מיד כשהילד מסיים ולא נותנים לו להישאר עם הקקי עליו. לא מסתובבים בבית, משחקים, אוכלים או רואים טלוויזיה עם קקי בתחתונים. • לא מנקים את הילד בשכיבה בתנוחת תינוק, אלא בעמידה גם אם זה יותר קשה. עושים זאת בשירותים/מקלחת ולא בסלון או בחדר. • לא הופכים את זמן ניקוי הקקי לזמן איכות בין הילד וההורה, לא משוחחים בזמן הניקוי ולא נהנים מהזמן הזה. להיות ענייניים. • לא נוזפים בילד, לא כועסים ולא מטיפים מוסר. • במידה וברור שהילדה הפנימה את הציפייה לעשות בשירותים או בסיר, הפסיקו לנדנד לה בקשר לכך. אימרו לה שאתם סומכים עליה שהיא תבחר לעשות בשירותים במקום בתחתונים. אם אתם מוצאים עצמכם "תקועים" בשלב הזה יותר זמן, אני ממליצה בחום לפנות לייעוץ מקצועי, כדי שההרגל לא יתשרש ויתקבע. חנוכה שמח, איילת אפשטיין - יעוץ גמילה ושינה, הדרכת הורים ויעוץ זוגי. 052-8575311
צריך לציין כשבורח לה בתחתונים היא מראה מצוקה (לרוב בוכה) ומיד פונה אלינו כדי לקבל עזרה, אין סימנים שהיא עושה את זה ב"כוונה". מה פרק הזמן המקובל לפני פנייה לעזרה מקצועית?
הי מאיה, אני חושבת שאם יש שיפור הדרגתי אז אין צורך לפנות לעזרה מיקצועית. תנו לה את הזמן ואת הקצב שלה. אם תרגישו שהתהליך תקוע ולא מתקדם 2-3 חודשים אז כדאי לפנות לייעוץ כדי למנוע דפוס שאחר כך יהיה קשה יותר לשנות. בהצלחה, איילת אפשטיין - יעוץ גמילה. הדרכת הורים, יעוץ שינה, יעוץ זוגי. 052-8575311
היי איילת, בהמשך למה שכתבתי לך בפעם האחרונה, הילדה הלכה ביוזמנתה לשירותים במשך שבוע וחצי ועשתה את הצרכים כמו שצריך בתדירות של פעם ליום, בלי פספוסים בכלל. מאתמול היא חזרה שוב להימנע ולהראות מצוקה. בינתיים שום דבר לא השתנה בהתנהגות שלנו כלפי נושא הצרכים, ז"א אנחנו מניחים לה להחליט ולא מזכירים את הנושא בכלל. אנחנו לא מתרשמים מעצירות או צואה קשה. הגמילה מפיפי ביום ולילה מוצלחת מאוד. איך אפשר להבין את הרגרסיה הזאת? מה כדאי לעשות?
הי מאיה, אני מקווה שהיא חזרה לעצמה בימים שעברו מאז שכתבת לי :) תהליך הגמילה אינו רצוף הצלחות אלא יש בו גם תקופות של התעייפות, ושל הרפיה מהמאמץ החדש. לכן לפעמים יש רגרסיות. מכיוון שאת מספרת שהגמילה מפיפי ביום ובלילה מוצלחת מאוד, זה אומר שהמתוקה הקטנה מתאמצת ומצליחה מאוד, וכנראה שלפעמים זה קצת קשה לה והיא מרפה. כל מה שנדרש מכם זה סבלנות, הבנה, לא להילחץ ולא להלחיץ אותה, ולא להתעסק עם זה אלא לקבל את זה בטבעיות ולדעת שזה יחלוף. בהצלחה, איילת אפשטיין - יועצת גמילה ומדריכת הורים, יועצת שינה ויועצת זוגית. 052-8575311
מנהל פורום גמילה מחיתולים
