שאלה בקשר לבדיקת נוגדנים לאחר חיסון

שלום קראתי שמהימנות בדיקה סרולוגית לאחר חיסון אינה מבוססת מספיק. האם המשמעות של זה שמי שאין לו נוגדנים עדיין מחוסן, ואז בעצם הבדיקה לא תתרום לו כלום? או שיכול להיות שגם מי שעושה בדיקה לאחר החיסון ומצאו לו נוגדנים עדיין גם זה לא מחייב שהוא מחוסן, או שאם יש נוגדנים זה בוודאות מעיד על חסינות? ושאלה שנגזרת מכך, האם כשפייזר אומרת שיש הצלחה של 95 אחוז הכוונה שיש 5 אחוז שלא מפתחים נוגדנים או שה-5 אחוז הללו יכולים להיות גם מקרב אלו שפיתחו נוגדנים כתוצאה מהחיסון? תודה

יש כרגע שתי ערכות בדיקה נפוצות בקופות החולים: הערכה של דיאסורין שבודקת נוגדנים נגד חלבון S1 שמופיעים לאחר מחלה אבל לא לאחר התחסנות, וגם נוגדנים נגד חלבון S2 שמופיעים לאחר מחלה וגם לאחר התחסנות. הערכה השנייה היא של חברת אבוט והיא בודקת רק נוגדנים נגד חלבון N שמופיעים רק לאחר מחלה אבל לא לאחר התחסנות. הפרוטוקול שמשרד הבריאות הורה לקופות החולים לעשות הוא לבדוק קודם בערכה אחת ואם היא יוצאת חיובית אז לבדוק גם בערכה השנייה. אבל אם הבדיקה בערכה הראשונה יוצאת שלילית אז ההנחיה של משרד הבריאות היא לא לבדוק בערכה השנייה אלא לדווח על תוצאה שלילילת. עכשיו משרד הבריאות לא הורה לקופות באיזו ערכה להשתמש ראשונה ובאיזו ערכה להשתמש שנייה. כנראה שלפחות בחלק מהקופות בודקים דווקא קודם כל עם הערכה של אבוט שמזהה נוגדנים רק לאחר מחלה ולא לאחר התחסנות, ואז הרבה אנשים שפיתחו נוגדנים עקב התחסנות מקבלים תוצאה שלילית בקופות האלה. לעומת זאת, בבדיקות סרולוגיות "פרטיות" שעושים בבתי חולים בתשלום של 200-400 ש"ח כנראה שמשתמשים קודם כל בערכות שמזהות נוגדנים גם לאחר התחסנות.