דור שני להלם קרב

אוי - אבא - כמה שאני כועס , אוהב , מבולבל , שונא , מבין , עד לא מזמן לא ניסיתי לרגע להיכנס לעובי הקורה בכדי לנסות ולהבין מה גרם לך להתפרצויות לזלזול להרגשה כילד קטן לו רק היה לי אב ככל האבות שיכול גם מידיי פעם לתת חיבוק . כל השהיה ידוע לי עד לא מזמן היה שחזרת מהמלחמה הארורה הזו ב-73 אדם שונה , ותו לא . לא הסכמת לספר שום פרט שירכיב לי ולאחיי איזושהיא תמונה חלקית מהתקופה הזו ובכל פעם שניסינו לנבור בפצע אתה התחפרת בתוך עצמך והשארת אותנו מבולבלים וכואבים את כאבך שאת מקורותיו לא ידענו. והנה לאחרונה בעקבות הכתבה שהתפרסמה בידיעות אחרונות אודות "הטיפול" שניתן לך ולשכמותך בפנטוטל התחילו הדברים להתבהר אטאט והבנו שאנו לא לבד ושבעצם אתאותה הילדות העגומה שחווינו איתך - חולקים עוד רבים שכמותנו , מה גם שבעקבות הכתבה הצלחנו איכשהוא לפתוח מעט את סגור ליבך בכך שסיפרת לנו את החוויות האיומות אותם חווית במלחמה ויותר מכל את הרגשתהתסכול וחוסר האונים שלך מול המערכת הצבאית שאמורה היתה לסייע לך אך בעצם זרקה אותך ועוד רבים שכמותך לכלבים. אבא-כולי תקווה שנוכל להדביק את החסכים ולרסק את מסך הברזל שחצץ בינינו כל השנים אוהב

חזק ואמץ אתה ילד טוב שמור על אבא

מאור, גם לניצולי השואה לקח הרבה זמן (אבל הרבה) עד שהם העיזו לספר. אני מאמינה שאותו דבר יקרה בסופו של דבר להלומי הקרב. עדי

שלום מאור , ברוכים הבאים טוב שהסברת בצורה נפלא מה שעבר על אבא שלך כשהוא חזר מן המלחמה . לא טעית יש תמיד האבא שהכרת לפני המלחמה והאבא שחזר מן המלחמה . אני מקווה שאתה אוהב את האבא שלך -זה שחזר מן המלחמה . על אף שחזר כועס , זועם , מנותק , קר . זו בדיוק התוצאה של המלחמה . טוב שבאת אלינו וסיפרת לנו על תחושות הקשות שעברו עלייך מאז סוף המלחמה . כדאי לספר וכדאי להוציא אם אתה מרגיש צורך . אני מקווה שכניסתך לא תיהיה חד -פעמית . תשמור על עצמך ועל אבא שלך . בידידות . אלן