הסיפור שלי

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

29/04/2001 | 23:18 | מאת: רוז

בן משפחה, ע"י נישואין, אני מודה ומתוודה שהלם קרב לא היה נושא קרוב לליבי, והוא היה מוכר לי מרחוק. עד שהגעתי במקרה לפורום הזה, לאחרונה בעקבות הכתבה, רעשה וגעשה המשפחה, כשגילו שהבחור שלהם אומר אמת, כל השנים הוא חזר ואמר "אמרתי להם שהזריקות עושות לי פרקינסון, אמרתי להם שהזריקות גומרות אותי" ואף אחד לא הבין על מה הוא מדבר, חשבו שזה עוד משהו בלתי שפוי. אז לקחו אותו בכוח, הוא היה בורח להם, כך סיפר, והם רדפו אחריו והזריקו לו בכוח, הבנאדם עד היום מאושפז בבתי חולים פסיכיאטרים, הולך ובא, אינו נשוי, אינו מתפקד, הוא תלוי בסביבתו כילד קטן, והוא עול די רציני על משפחתו, לא צריכה לספר לכם על התפרצויות,וכו', כל מה שאתם מכירים יש בו. אני פשוט חשבתי שהוא משוגע "סתם" אבל התברר לי שהוא הלום קרב ומצבו קשה. הטיפול הזה שקיבל, הרס את מה שנשאר ממנו אחרי המלחמה, לו היתה לי רשות מבני המשפחה, הייתי נותנת לך פרטים מזהים, אימו המסכנה ניפטרה צעירה יחסית, נשאה הכל בדממה ראויה לשבח, ואביו היה חולה שנים רבות גם כן בעקבות זה, והאם טיפלה גם בו, מיותר לציין, שבכל המשפחה הדבר פגע, וממשיך לפגוע.

29/04/2001 | 23:24 | מאת: צביקה קומיי

האם הוא בטיפול כל שהוא כיום? צביקה

29/04/2001 | 23:35 | מאת: רוז

בתי חולים פסיכיאטרים יוצא ובא כמו שאמרתי.

29/04/2001 | 23:28 | מאת: ג

מצער באמת

30/04/2001 | 02:35 | מאת: דניאל

גם לנו מותר להעניק...((((((((((((((((((חום))))))))))))))))))) ןחסר לך שלא תחזרי......... יהיו עוד תשובות בשפע לכל השאלות....מבטיח לך...... ועם לא גם אני לא פה.....הספקתי להכירך. שלך דניאל

מנהל פורום טראומה והלם-קרב