לאלון - קצת עידוד

אהלן אלון אז ככה, לשמחתי אבא שלי, למרות שגם הוא השתתף במלחמת יום כיפור, לא לקה בהלם קרב, ואני ואחי הקטנים לא חווינו חוויות מהסוג שאתה ואחיך עוברים כעת. אבל לגבי היציאה מן הבית, רציתי לומר לך שגם לאנשים שגדלים בבתים שמישהו הדביק להם את הכינוי "נורמלים", זה לא פשוט לעזוב את הבית. אני חזרתי והלכתי וחזרתי והלכתי, ועכשיו אני כבר שנתיים ומשהו מחוץ לבית, ולמרות שזה מאד קשה כלכלית, וכל חודש מחדש כשמשלמים את שכר הדירה ואת שכר הלימוד וחשבונות החשמל,גז,מים,טלפון, אוכל וכו' אני חושבת כמה קל היה אם לא היה צריך לשלם את כל החשבונות האלו (בבית אצל ההורים), אבל אז אני נזכרת בתחושת החופש שלי, וביכולת שלי לנהל את חיי כרצוני, משהו שלא יכולתי לעשות בבית ההורים שלי שלמרות שהם מקסימים ונהדרים ואוהבים אותי מאד, הם בעלי נטייה פולנית לנסות לשלוט בחיים של הילדים שלהם (מתי את חוזרת? מה?! את זה את לובשת? כמה זמן את מדברת בטלפון? תשטפי כלים, תתלי כביסה וכו' וכו' וכו'). אז עכשיו אני שוטפת את הכלים שלי לבד (בדרך כלל זה התפקיד של החבר שלי :-) ) ואת הכביסה אני עושה בעצמי (הידעת, שכביסה לא צריך רק לכבס, אלא גם לתלות ולהוריד ולקפל ולשים במקום?) ואוכל אני מבשלת לעצמי , וזה באמת לא תמיד פשוט. אבל העצמאות שווה כל גרוש וכל קושי. ועוד דבר , מוזר ככל שיהיה ואולי לא מאפיין באופן כללי, אבל היחסים שלי עם ההורים שלי רק השתפרו מרגע שעזבתי את הבית. ברגע שכל אחד לעצמו, בתחום שלו, בחיים שלו, נעשים התחומים המשותפים קלים יותר לעיכול, והרבה יותר נעים לי למשל כשהם מבקרים בדירה שלי, מאשר כשההורים שלי היו נכנסים לחדר שלי בבית שלהם, שאז הייתי נלחצת וכמו "מסתירה" את הטריטוריה שלי. זה צעד די קשה , אבל לדעתי שווה. אם אתה מעוניין בפרטים טכניים ובכלל, אתה מוזמן לשאול. שבוע טוב ובהצלחה נעמה

תודה דרור :-) כולם חזרו בשלום הביתה סוף סוף גם אבא שלי שנראה קצת כמו משה דיין. ותודה על העידוד ושבוע טוב נעמה

נכון :)

אז יש את רוז, שמעמידה דברים בצורה חדה, ואת נעמה, שמרככת את הדברים. מילה בסלע!

:-)

האמת אינני יודע מה להגיד.אלון כידוע יצא ויחזור כנראה בבוקר. אבל דעו לכם שאלון ילד מיוחד שיודע את רזי החיים וכבר גר בדירה שכורה באשדוד בזמן הלימודים. לאלון פשוט קשה לקבל אבא אחר מזה שהוא הכיר בילדותו ילדות של אושר ועושר והיום עם הוא רוצה משהו הוא צריך לנסות להסיג לבד וזה די קשה לו לפעמים כמו שאמרתי אלון ילד מאוד עצמאי ויודע לשרוד בכל מצב לציין שמאז שאני מציאותי יותר אני מרגיש מין התקוממות של הילדים וזה טבעי לדעתי וגם בריא אבל עדיין אינני כשיר מספיק לתת הכול וכמו שאמרתי לאלון בשיחה לפני כשבועיים שאמא מצפה ממנו ליותר מאשר מאחיו ואת זה הוא לא מוכן לקבל לאורה גם כך קשה מאוד שהכל על ראשה אמשיך מאוחר יותר אם תרצו.