סיכום ביניים (ה)

לפני שגם אני הולך לישון, אני רוצה לשוב ולהודות כאן לכולם. אני משער שלא כולם שבעי רצון, ואני מצטער שפרופ' קרסו לא הצליח לענות גם לעדי ולרוז, ולעתים גם לא ראה את התגובות בעמודים הקודמים. זה היה מבצע לא פשוט. פרופ' קרסו איננו מקליד, ולכן הוא בא אלי ואני ישבתי והקלדתי את דבריו. זו הסיבה שכמעט ולא השתתפתי ולא הגבתי על ההודעות, למרות שכל הזמן הייתי אתכם. במהלך השיחה עלו שאלות שונות שכדאי שנשוב ונדון בהן בינינו לבין עצמנו. אחד הדברים שלמדתי בדיון שערכנו היום, הוא שתמיד ישארו יותר שאלות מתשובות, ושרק אנחנו בעצמנו נוכל לסייע לעצמנו ולחזק זה את זה. אז בואו נמשיך לעשות זאת. ובינתיים, המון המון תודה לכולם, ולילה טוב, דרור

דניאל יקר, כאמור, לא אמור 'לצאת' מזה כלום, חוץ מהבנה טובה יותר שלנו את עצמנו. אנחנו איננו שופטים ולא מוציאים להורג, ובכלל לא דובר כאן על 'טיהור' שמו של פרופ' קרסו, אלא אל תקשורת שתבהיר את הדברים שעוררו כאן כל-כך הרבה זעם. למעשה, הדברים שנכתבו בשמו של פרופ' קרסו ב'ידיעות' עוררו בפורם התרגשות רבה, שלכאורה נראתה כמו כעס, ולמעשה היתה גם ביטוי של חרדה. נראה לי שהחרדה נובעת מנושאים רבים שעדיין אינם מובנים וידועים, כמו יחסה של המערכת לנפגעי הלם-קרב, והיכולת שלה להבין את מצבם. רפי קרסו איננו ה'מערכת', וגם לא הנציג שלה. ברגע שיכולנו לשוחח אתו, גם הכעס והחרדה נעלמו. אבל כדאי נזכור שעדיין קיימת 'שם' מערכת: מערכת הביטחון, הגופים המטפלים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים, וגם הסביבה שאיננה מבינה את הלם-הקרב. החרדה שלנו מפני תגובות חיצוניות נובעת מחוסר ידיעה שלנו את מצבנו, ומחוסר ההבנה של הסביבה. כאשר הצעתי שנמשיך לעזור לעצמנו, התכוונתי לך שבפורום שלנו אנו יכולים להעלות לדיון את כל הנושאים המאיימים והלא מובנים, ולנסות להבין אותם טוב יותר, תוך היעזרות בנסיון שכל אחד מאתנו צבר. בנוסף, עלינו להמשיך ולהציג את הנושא בפני אלו שלא מודעים לו, ולהוציא אותו מן הארון. שיהיה יום טוב לכולם, דרור

צביקה יקירי, הרעיון לקבץ את השאלות הפתוחות נראה לי מאוד. אני מציע שכל אחד יקבץ את השאלות שנותרו אצלו פתוחות, וישלח אלי באימייל, ואני אפתח אותן כנושאים חדשים לדיון בעתיד הקרוב, לאט ובאופן מסודר. דרור