בוקר טוב חברה ושבת שלום
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
היי בוקר טוב הסתבך לי היום אתמול זומנתי למפקד החדש שלי במילואים (אלוף משנה אחד - מפקד כלללללל המחוז {3 פלפלים למי שלא מכיר}) כדי שאסביר לו למה לא באתי למילואים הסברתי לו שיש לו 2 אפשרויות, לשחרר אותי כי אני בן 44 וזה מספיק, או להקשיב לי עד הסוף ואז לשחרר אותי כי הוא מבין שאני לא מתאים יותר לשרת, או לחלופין להשאיר אותי בדיוק באותו תפקיד תוך הבנה והתחשבות. הוא חייך ואמר לא משחרר אותך ב4 השנים הקרובות וביקש לשמוע את הסיפור, אמרתי לו שזומנתי למילואים, התייצבתי ואש קצינת הקישור בקשה ממני לחתום על דף נייר, בקשתי ממנה הסבר למה אני צריך לחתום והיא מלמלה משהוא בסגנון תחתום תחתום זה בסדר - שאני אחתום סתם, למה מה? קראתי והבנתי שזאת הצהרת התנדבות, והיא הסבירה לי שאני חייב להתנדב אם אני רוצה לעשות מילואים, וזאת משום שלא עברו מספיק ימים משמ"פ קודם. לא התאים לי התאריך ומייד אמרתי, אם כך, אני לא מתנדב והלכתי הבייתה. המפקד חייך והבין את התעלול והשאיר אותי בתפקידי - ואז ספרתי לו על סיפור הלם הקרב ועל שעם קודמו בתפקיד שאותו הכרתי מהימים שהוא היה המ"פ ואני סגנו בסיני, היה לי הסכם שאני משרת למרות שאני יכול להשתחרר תוך הורדת פרופיל בתפקיד כזה שיאפשר לי לתפקד מצד אחד ולא יעמת אותי אם המערכת הצבאית במקומות הבעייתיים מבחינתי. הוא נשאר עם סנטר תלוי לחצנו ידיים והוא ביקש לזמן אותי ולהרצות בפני יתר קציניו הסדירים על הלם קרב ובכלל על הסיפור שסיפרתי לו כשיצאתי שאלה אותי קצינת הקישור תוך גילגול מבט ציני/מתנקם "נו איך היה המשפט?" משפט? שאלתי "נו טוב איך היה הברור?" כשאמרתי לה שגם המפקד מקבל ומסכים שכשאני (ובעצם כל אחד אחר)מתבקש להתנדב באפשרותי לוותר על זכות ההתנדבות היא כמעט התעלפה נו טוב, מה לעשות? היא לא ידעה על כל הסיפור שסופר בחדרו אז זהו לא אולצתי להשתחרר מצד אחד ומצד שני אני לא מצליח להרדם וכל הזמן במתח ולחץ מהמפגש עם המפקד, הצבא וכל מה שהם מייצגים לי ומנסה כל מיני טכניקות של הרגעה {לדרור - עכשיו אני מבין טוב יותר למה התכוונת כשאמרת שהכתיבה נותנת אפשרות חדשה לנתח תהליכים וארועים} אז בוקר טוב לכולם שיהיה לנו יום טוב שבת שלום ובכלל שנהנה מהחיים להשתמע צביקה
בוקר טוב! שמחתי לשמוע שהצדק אכן ניצח. והריי תמיד אני אומר שלא רשום על המצח מי אתה למה ואייך. ולכן לא חייב הסבר לאף אדם. שתהיה לנו שבת שלום ומבורך..... ודונט פורגט......שבת הבאה אתה בבית-הכנסת. דניאל.
> בוקר טוב! > > שמחתי לשמוע שהצדק אכן ניצח. > > והריי תמיד אני אומר שלא רשום על המצח מי אתה למה ואייך. > > ולכן לא חייב הסבר לאף אדם. > > שתהיה לנו שבת שלום ומבורך..... > > ודונט פורגט......שבת הבאה אתה בבית-הכנסת. > > דניאל.
שלום שלומי , ברוכים הבאים , תציג את עצמך . אני מקווה שתמצא פה בפורום בית אמיתי בידידות . אלן
הי דניאל אתמול הלכתי למישל (החבר הקטוע מסיפור מלחמה שלי) שהוא שומר שבת פלוס וביקשתי ממנו שילמד אותי מה לעשות בשישי / שבת בבית הכנסת ובבית המארחים שלי כדי שלא אצא בור טוטלי להשתמע צביקה
היי צביקה , אני בטוח שלא עברת יום קל אתמול .לבוא לצבא , להיכנס לראיון הוא לא הדבר הרי סימפטי שאני מכיר . אני שמח שהשגת את מה שרצית . בידידות אלן
תודה
בוקר טוב צביקה גם אני התנדבתי פעם אחת יותר מידי חחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
בוקר עדי
היי
וואלה כל הכבוד אתה עוד מתנדב למילואים.........אותי חיכו שאני יעשה רק פיפס והטיסו אותי......עם מונית על חשבונם.......וחתמתי להם על אישור שהגעתי הביתה...אתה יכול לסדר לי לחזור?.........כי אמרו לי שאם אני חוזר אז הרמטכל מתפטר..........וכשתחזיר אותי תדאג גם שיתנו לי אמ-16.......לא חייב עם מחסניות כי יש לי מחסניות בזולות מפוזרות בכל הארץ......ותסדר לי גם ז"חלם שאוכל לנסוע ישר למשרד של ערפאת.......יש לי דיבור איתו
:-------------------)
צביקה יקירי, אתה יודע שאני מעריץ את היכולת שלך להמשיך ולהתמודד עם המערכת הזו. אני שמח שאתה מצליח להתגבר על אנשי הביניים המעצבנים, ושהמפקד שפגשת היה גם בן אדם. לצערי, במהלך השירות שלי לא פגשתי רבים כאלו בצבא. אולי זה גורלם של התותחנים. אני שמח גם שהוזמנת להרצות על הלם-קרב בפני אנשי הסדיר. דווקא שם חשוב שילמדו להכיר את הנושא, ולהתעמת גם עם מה שהם עצמם חווים. לא מזמן גיליתי שגם בין אנשי היחידות המובחרות קיימים מקרים של הלם קרב, תוך התעלמות של הנפגעים מתוך רצון להמשיך ולהילחם. אולי אתה תצליח לסייע להם להבין טוב יותר את מצבם. שבת שלום, דרור
למה יש חיילים סוג ב