האם אני הלום קרב? כתוצאה מצוק איתן

שלום מאור, הסימפטומים שאתה מתאר נפוצים מאוד אצל הלומי-הקרב. למעשה, זה יהיה מוזר אם בעקבות האירועים שחווית אינך הלום-קרב. אני שמח שאתה מתפקד, לומד ומקיים יחסי זוגיות, ולא רואה השפעה יומיומית של הטראומה על חייך, מחוץ לקושי בשינה. לצערי, הסימפטומים הפוסט-טראומטיים הולכים ומתחזקים עם השנים, עד שהם הופכים לבלתי-נסבלים, וקשה מאוד להתמודד איתם. לעתים זה קורה עשר או עשרים שנה לאחר האירוע הטראומטי, ולעתים אפילו יותר (אני הוכרתי כהלום-קרב אחרי גיל חמישים). האם זה מצריך טיפול? כן ולא. הלם-קרב אינו מחלה, ולכן אי-אפשר 'לתקן' או 'לרפא' אותו. זו פגיעה קשה, שתשפיע על כל חייך, ואם תתעלם ממנה אתה מסכן את עתידך ואת הסובבים אותך. אי-אפשר 'לרפא' את הטראומה, אבל אפשר ללמוד להתמודד איתה ולחזק את המיומנויות הרגשיות שנפגעו. הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא שיתוף המשפחה ובת-הזוג במה שקורה לך, תוך מודעות והיכרות עם הסימפטומים הפוסט-טראומטיים, ובמיוחד שמירה על זוגיות טובה ותומכת. בנוסף, חשוב ליצור סביבה בטוחה ומוגנת לחיות בה, במקום שאינו מעורר חרדה, בעבודה שאינה מלווה במתחים או בקונפליקטים, ובצורת חיים המאפשרת הרפיה ורוגע (תוך שילוב של פעילות גופנית, תרגילי הרפיה ונשימה ופעילות יצירתית). אינני ממליץ על פניה לאגף השיקום. תהליך ההכרה כנכה-צה"ל כרוך במתח רב וביחס משפיל ופוגע המחמיר את הפגיעה הטראומטית. כדאי גם להיזהר מהצעות של רופאים ופסיכיאטרים להיעזר בטיפול תרופתי, מחוץ למצבים קיצוניים במיוחד. אני מאחל לך הצלחה, ד"ר דרור גרין