אני זקוק נואשות לעזרתכם

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

06/05/2001 | 19:08 | מאת: אבי

שלום לכולם. לפני מספר חודשים לקיתי בדכאון קשה עקב הארועים הבטחוניים אשר הזכירו לי אירוע טראומתי אותו חוויתי בצבא. נשלחתי על ידי רופא המשפחה לייעוץ פסיכיאטרי כאשר הנ"ל המליץ להתחיל בטיפול של פריזמה 40 מ"ג ליום וטען כי אני סובל מאישיות חרדתית וכי פעולותי הכפייתיות אותן אני מבצע משנים ושלעולם לא ייחסתי להן חשיבות עלו בצורה משמעותית והיום ממש מכבידות על חיי בכל התחומים. אובחנתי על ידו כסובל מ OCD וזקוק בשילוב התרופות לטיפול פסיכולוגי קוגנטיבי. לפני כחודש קיבלתי צו לשירות מילואים ובשיחה עם קצין הקישור טען כי בקשתי לראות רופא ולהראות לו את מסמך חוות הדעת הפסיכיאטרית בה ציין הרופא כי עליי להשלח לוועדה רפואית, איננה בגדר חובת הצבא וכי עליי לשלוח לו את המסמכים על מנת שהוא יעביר אותם לרופא. חששתי להעביר מסמכים רגישים אלו אולם לא הייתה לי ברירה ועד היום כ שבועיים לפני תאריך השירות עדיין אין לי תשובה. תחושתי היא ממש ששמו להם שם למטרה לאמלל אותי כמה שניתן. מיותר לציין כי הדבר מכביד עלי וחיי אינם חיים ירדתי במשקלי כ 8ק"ג למשקל של 52 ק"ג אני נתקף בהתקפי זעם כלפי הסביבה הקרובה אליי (ביתי ואישתי) ואינני יודע מה לעשות. אני כרגע לפני תחילת הטיפול הפסיכולוגי. אנא אנא מכם אודה לכם אם תתייחסו למכתבי זה ברצינות כי תחושתי היא שרק כאן אוכל בשלב זה למצוא תמיכה לה אני כל כך זקוק. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
06/05/2001 | 19:53 | מאת: ""אור""

אבי אל תדאג ...תיכף יבואו החברים ויתנו לך עיצה

06/05/2001 | 20:13 | מאת: יהודה

אנו מקבלים כידוע לך כל אדם בענין עזרה מקצועית צריך אתה להמתין לדרור שהוא הסמכות כאן להמליץ או ליעץ אנו כידוע לך איננו בעלי מקצוע אבל מנסיון אישי עשיר נשמח לעזור להציע ולהמליץ אתה מוזמן להשאר עימנו יהודה

אבי יקר, אני שמח שהגעת אלינו. תוכל למצוא כאן רבים שהתנסו בחוויות דומות, ואולי יוכלו לסייע לך מנסיונם. קשה לשמוע על תגובתו האטומה של קצין הקישור. אינני חושב שאתה צריך להראות לו את המסמכים האישיים שלך, ומכתב בקשה כללי מפסיכיאטר או פסיכולוג, או אפילו בקשה שלך לפגוש את קצין בריאות הנפש, מחייבים אותו להפנות אותך לרופא או לוועדה. לפי התיאור שלך יתכן שמדובר בתופעה פוסט טראומתית, ולמרות זאת פנית לפסיכיאטר שהתייחס דווקא להפרעה הכפייתית. אני חושב שכדאי שתקבל כבר עכשיו יעוץ רציני שיבדוק את האפשרות של פוסט-טראומה, כדי שבמקרה הצורך תוכר על-ידי משרד הביטחון. טיפול תרופתי עשוי אמנם לסייע לך באופן מיידי על-ידי החלשת הסימפטומים, אך כדי לטפל בשורש הבעייה כדאי לפנות לפסיכולוג שיסייע לך לחזק את הכוחות הפנימיים שלך, שיאפשרו לך להתמודד באופן עצמאי עם הקשיים. אנימציע שתפנה לסיוע מקצועי, שיאפשר לך להבין האם אכן לקית בהלם-קרב או בפוסט טראומה, ויציע לך את אופן הטיפול הנכון. כמו כן כדאי שתמשיך להתייעץ עם חברי הפורום שלנו בנוגע לאפשרות לבקש הכרה כפגוע הלם-קרב, ובדרכים להתמודד עם המשך שירות המילואים שלך. בהצלחה, דרור

06/05/2001 | 22:54 | מאת: צביקה קומיי

לאבי ערב טוב מחר בבוקר (עם שחר) אתה הולך לקצין העיר שלך ומסביר לו (לפעמים לה) את הבעיה אם הבעיה לא נפתרת אתה יוצר קשר עם נציב קבילות חיילים ומסביר לו לצערי (בעצם לשמחתי) אני טס מחר לחו"ל ולא אוכל לעזור לך טלפונית ובכל זאת אתה מוזמן להתקשר אלי מחר בבוקר 052-888486 אולי נספיק לטקס עיצה אני לא בעל מקצוע אלה רק חובב אבל אני מציע לך לקבל החלטות על חייך כמה שיותר מוקדם לילה טוב צביקה

06/05/2001 | 22:56 | מאת: צביקה קומיי

לאבי נקודה נוספת טלפון של נט"ל 1800363363 יש שם מתנדבים בכל בוקר שיכולים להקשיב ולסייע צביקה

06/05/2001 | 23:05 | מאת: אלן

שלום אבי , אני זוכר את עצמי במצב שלך ולא לפני הרבה זמן . הזעם והכעס הוא בגלל האירוע הקשה שחווית בצבא והאירועים הביטחוניים שהעמיקו את הלחץ על הנפש שלך . כדי לא לקרוס לחלוטין , אני רוצה להגיד לך לפני מה אתה עומד . אני ביקשתי הפנייה לוועדה רפואית ולא אמרו לי גם שלא כדאי , זה יפגע בי . בשלב מסויים נאלצתי להגיש חמש קבילות לנציב קבילות החיילים . הכתובת היא נציב קבילות החיילים תל-אביב - הקירייה - ת"ד 7052 אני מקווה שלא תצרכך אותה . חייבים לתת לך הפנייה לקב"ן טופס 103 ומזה המפקדים שלך לא יכולים להתחמק . לא תספיק אולי להגיע לקב"ן עד המילואים . עם תגיע למילואים תיגש למסדר חולים ותבקש הפנייה לפסיכיאטר אזרחי בבית חולים כי רק הוא יוכל לקבל אותך באופן דחוף . העיקר שתפעל בדרכי הצבא . כל יום נוסף בצבא יכול לפרק אותך וזה למדתי על עצמי אחרי 10 שנים של מילואים . חלק גדול מהתקפי-הזעם והכעס הם חלק מתגובות -קרב ותגובות מאוחרות לאירועים שקרו לך בצבא . כדי להגיע לטיפול באופן קבוע כדי להוריד את רמת הכעס והזעם . אני עדיין לא הצלחתי אך עובד על זה . תשמור על עצמך ואל תיתן לאף אחד להשפיע עלייך בקשר לבריאותך הנפשית . 10 שנים התעלמו מסמני מצוקה שהופיעו עליי . אם לא הייתי מגלה את מצבי האמיתי , היו ממשיכים להתעלם ממני . תדאג רק לך בכל הקשור למילואים . אל תהסס לכתוב שוב פה , אשמח לעזור ולתמוך ככל שאוכל . בידידות . אלן .

07/05/2001 | 11:03 | מאת: אבי

אלן בוקר טוב רציתי לשאול אותך מאחר ואני כבר בטיפול באזרחות או ליתר דיוק עומד להתחיל בטיפול פסיכולוגי משולב בטיפול תרופתי, יש בידי חוות דעת פסיכיאטרית אשר מתייחסת למצבי ומתארת את מצבי וכמו כן מציינת כי עליי להיות מופנה לוועדה רפואית דרך קב"ן על מנת לקבוע לי פרופיל ובחון את כשירותי. כפי שכתבתי ממש אולצתי על ידי קצין הקישור לשלוח בפקס את המסמכים ואני כבר שבועיים ממתין לתשובה . מיותר לציין שכל יום שעובר ממוטט אותי עוד ועוד. פניתי לקצינת פניות הציבור בטלפון והיא טענה שהצבא לא חייב לתת לי לראות רופא וכי אני זכאי לראות רופא בקצין העיר 48 שעות לפני הגיוס. מה עוד אני יכול לעשות בזמן הזה מאחר ואני פשוט מרגיש שאני לא מסוגל לעמוד בזה יותר ואני פשוט רטאה איך החיים לאט לאט דועכים לי מול העיניים בלא שיש בידי לעשות כלום. אני אודה לך אם תענה לי

מנהל פורום טראומה והלם-קרב