בוקר טוב לכולם ?(ה)

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

08/05/2001 | 08:39 | מאת: סיגלית

שיהיה לכולם בוקר נפלא ., קראתי את התגובות של כולכם ויש לי מספר דברים לומר: א. שנוא עליי שמנהלים עליי פורום ומסיקים מסקנות בלי שאוכל להגיב, זה לא יפה (ובמיוחד לבן אדם במצוקה - שכל הערה יכולה להניב תצואה הרת אסון) ב. בעלי אינו מכור לשום כלום. (לא סיגריות, לא שתייה חריפה וכו') נהפוך הוא אם היה מהסוג הזה (בלי סטיגמות אבל "אלה" לא בדיוק פראירים) אולי היה יכול להתמודד מול כל העליהום המשפחתי שעושים עליו, אבל הוא "לפלף" שאפילו "וובן" שזהו כדור "חרטאה" זרק אותו לקרשים למשך 8 שעות. אז אנא!!! ג. אם ברצונכם לעזור אז בבקשה אפילו אבהיר לכם מספר נקודות, אבל אם אתם חושבים שתשימו אותי ללעג או דבר דומה אומר תודה ואפרוש מהפורום. גם כך יש לי מספיק דברים על הראש מבלי שאקרא הערות פוגעות למיניהם - איך אמר דרור הבני בנות זוג והילדים הם הנפגעים ולא הפגועים, הפגועים חיים בתוך בועה משלהם והם לא בדיוק מבינים את הסובבים אותם. ועכשיו לרוז., היינו אתמול בשיחה כמו שנקבע (באיחור של שעה בגלל ה"פרינססה" של אחותו) והתבהרו מספר דברים שהיו בעלטה מבחינתי. מסתבר ואחרי לחצים ממושכים מצידי ומצד גיסתי הודתה אחותו שכל הילדים עברו תהליך דומה (למעט הטראומה שהיתה בעקבות האסון) כשהתחתנו ועזבו את הבית. הרקע לתוך זה כמו שהתפרש היה שהיות והם עצמם באו ברקע מאוד מנוכר וקר ולא ידעו להיפתח ולהפגין רגשות זה גרם להם להרבה משברים עם הבני/ות זוג שלהם. לדוגמא סיפרה לי הגיסה שהתחתנה מאוד צעירה עם האח של בעלי והוא עבר תאונת דרכים מאוד קשה שהצריכה עבודה פסיכולוגית והיא עברה משהו דומה איתו עד כדי מצב של פרידה בכדי לגרום לו להפתח ולדבר. האחות סיפרה שבבית למדו שאסור לומר את מה שעל הלב המרירות היתה מנת חלקם במשך שנים וזה בא בעיקר מהאמא, נכון להיום ששניהם (ההורים) יושבים בבית רק עכשיו הם לומדים את הזוגיות שלהם. השיחה מלכתחילה היתה מאוד מתוחה וכל מילה שאמרתי אני או אשת גיסי נתקל ב אנטי מוחלט שזה היה מאוד מדהים , עד שעלה לי ה"מרוקניזם" ואמרתי לה חד משמעית שעם היא לא תשתף פעולה בנ"ל אני אארוז לה את אחיה ב "take away" ושכולם "יזדיינו" לי מהחיים. היא פה בפעם הראשונה שמעה מה יש לי לומר ונקווה שמהיום נראה תוצאות מההורים ומכולם כי אם לא, אז תוך חודש הוא "יטוס" מהבית שלי. כמובן שהשיחה התנהלה משהו כמו שעה ובסיומה ישבתי עם בעלי לשיחת מטובציה קצרה והסברתי בצורה חד משמעית שאני מבקשת לראות שיפור ביחסים ובכלל, הוא הבטיח וחזר ואמר שהוא לא יודע מה היה עושה בלעדיי ואני האור של חיו ו בלה בלה בלה...... נחכה ונראה., סיגלית

08/05/2001 | 08:58 | מאת: רוז

בוקר טוב סיגלית קודם כל התנצלות, דוקא אני אמרתי "מכור" ושמתי את זה תחת מרכאות, זה לא ששהתכוונתי מכור, פיתחנו פה איזו שהיא צורת שיחה שאולי לא תמיד מובנת למי שבא מבחוץ, ואנחנו חס ושלום, בכלל לא התכוונו ללעוג לך באיזו צורה. יהודה היה תחת השפעת כדורים במשך 12 שנים, הוא אומר שאלה גנבו לו 12 שנות חיים, ולכן הוא העיר ש"התחמושת" הזו היא מקור ההרס, ואני הערתי בתגובה, שיתכן שמישהו לא סיפר לך אבל לא מן הנמנע שבעלך כבר השתמש כבר בעבר בכדורים מסוג זה. אם תבקרי בפורום פסיכיאטריה, תביני איך אנשים מתיחסים לזה כמו סוכריות, כאילו שזה מה שיוציא אותם מהמצוקות "דוקטור כואבת לי הציפורן בזרת השמאלית של הרגל, אתה חושב שרספירידאל יעזור?" טוב, כמובן שהתלוצצתי כאן, אבל זה לצורך המחשה. ולענין, קודם כל, טוב עשית עם השיחה אתמול, ואני קוראת עוד משהו בין השורות, זה שהשיחה הזו קצת ריככה את היחס שלך לבעלך, תראי באיזה קו הגנה השתמשת היום :) אבל זה טוב, כי זה אומר שיש לך תמונה טובה יותר, ואת גם יודעת היכן את עומדת, ו...את מוכנה עוד להתאמץ להציל ולבנות את מה שנשאר, אבל לא בכל מחיר. אני כבר לא דואגת . נתת להם להבין מה הם יפסידו? עכשיו שיעשו את החשבון שלהם. ואגב אני אגלה לך סוד, בענין זוגיות, נישואין, זה דבר כל כך לא הגיוני, אם שני אחים שגרים וגדלים באותו בית נולדו לאותו אב ולאותה אם, רבים ביניהם, ולא כל כך מסתדרים, מה הסיכויים ששני אנשים מפלנטות שונות לגמרי יסתדרו ביניהם, גם אם הם הכירו לפני הנישואין חודשים ושנים קודם? האמת הסיכויים קלושים ביותר, באופן טבעי אין סיכויים כלל, וכל נישואין שמחזיקים מעמד, זה רק בזכות עבודה קשה של שני בני הזוג, אחד מהם לא יספיק. סליחה סיגלית אני צריכה לרוץ הבת שלי לא מרגישה טוב אני אחזור אליך

08/05/2001 | 11:49 | מאת: סיגלית

רוז., תודה על ההרגעה., אומר לך משהו שיושב לי על הלב. עם כל הכאב אני ממש מצטערת שהתחתנתי , בסה"כ הייתי בן אדם די מאושר עם כל הרווקות שלי. טיילתי, נסעתי, בזבזתי, התלבשתי חייתי מעולה + , והיום אני יותר סגורה מתוחה עצבנית,פוחדת על כל שקל (שזה הדבר שהכי מטריף לי את השכל) מחושבת לפי 10 צעדים קדימה ולא 5 בנורמל. בחייך רוז, הרי אפשר לומר בקלות שגם אני בסוג של "טראומה" לא? אני מרגישה גם כדג שהוציאו אותו מהמים במכה אחת. ומה, ? אני כן יכולה לתרום כל כך הרבה מעצמי למערכת הזאת ולבד? לטנגו צריך שתיים אמר המשורר . הסברתי דבר מאוד ברור לאחותו וגם לו שאני התחתנתי איתו ולא אמצתי אותו כילד!!! בסופו של דבר אני אחכה לראות תוצאות מיידיות ואם לא אז חבל הזמן ,נקודה.! סיגלית

סיגלית יקרה, צר לי שאת מרגישה ששמים אותך ללעג או פוגעים בך. אני חושב שכולם בפורום רגישים למצבך, הדומה למצב של שאר המשתתפים בפורום, ואיש אינו מתכוון לפגוע. נוצרה כאן אווירה משפחתית, ואולי פירשת לא נכון דברים שנאמרו בהומור. בכל מקרה, אני מצטער אם משהו פגע בך, ומתנצל בשם הפורום כולו. מדבריך אני מרגיש שמשהו משתנה בך, ושאת רוצה לשמור על עצמך ולא להיסחף למצב של חוסר שליטה ואין-אונים, ולהפוך בעצמך לקורבן של טראומה. אני שב ומציע לך לקבל עזרה מקצועית, כדי שלא לבזבז זמן ולפעול כבר עכשיו באופן הטוב לך ביותר. יש מילכוד במצב שבו את נמצאת, וגם אנחנו כאן לא יכולים לראות ולהבין את כל הצדדים והפרטים. הפורום שלנו יתן לך את כל התמיכה שתזדקקי לה, אבל אם ברצונך בשינוי עליך לקחת את האחריות על מצבך, ולפנות לסיוע מקצועי. אני מאוד מעריך את האומץ והיכולת שלך לעמוד בפני משפחת בעלך, ולעמת אותם עם המציאות הקשה, איתה את מתמודדת. שלך, דרור

08/05/2001 | 15:43 | מאת: סיגלית

תודה., יש לך איזהשהוא סוג הוא המלצה לשיחות רכות ולא מחייבות עם גורם x כי לי אין הרבה זמן וסבלנות להסביר שוב הכול מההתחלה ופעם שהלכתי לפסיכולגית היא זאת שנתלתה בי ולבסוף גם הייתה צריכה לשלם לי. סיגלית

מנהל פורום טראומה והלם-קרב