הלם-קרב וטיפול תרופתי - לא.ב.צ. (ה)

א.ב.צ. יקר, ברוך בואך אל הפורום שלנו. מן ההודעות שלך אני מבין שנפגעת בלבנון בשמונים ושתיים, ושאתה מטופל על-ידי משרד הביטחון. בפורום שלנו ישנם כאלו שעדיין לא הוכרו על ידי המערכת, ואשמח לשמוע מעט על נסיונך ועל אופן הטיפול שאתה מקבל. האם תוכל לספר מעט גם על הסביבה בה אתה חי? משפחה? ההתמודדות שלהם עם המצב? הפורום הזה מתפקד כקבוצת תמיכה, המיועדת לסייע לנפגעי הלם-קרב בהתמודדות עם חיי היום-יום ועם המערכת, תוך סיוע הדדי. כפסיכותרפיסט, אני מאמין שכל אדם יכול לשפר את חייו מתוך לקיחת אחריות למצבו, וכך גם נפגעי הלם-קרב. כפי שצביקה אומר, הפורום מיועד לאלו הרוצים לסייע לאחרים לעזור לעצמם. חלק מן המשתתפים כאן טופלו באמצעות תרופות, וחלקם ויתר על תרופות ובחר בפסיכותרפיה. אני אינני פסיכיאטר, ואני משתדל להימנע ככל האפשר מלייעץ בפורום בנושאי תרופות. תרופות הן אמצעי רפואי להתמודדות עם סימפטומים שמקורם אורגני. במקרים קשים הן יכולות לסייע גם לנפגעי נפש. עם זאת, לתרופות יש גם תופעות לוואי, וכדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע שיבדקו כל נושא לגופו, ולהיזהר ממתן עצות כלליות באינטרנט. אני בטוח שמשתתפי הפורום ישמחו לחלוק אתך את נסיונם בתרופות, ובנוסף תוכל לקבל מידע גם מאלו שבחרו לוותר על התרופות ולהתמיד בתהליך ארוך ולא קל של טיפול נפשי. אשמח אם תמשיך להשתתף בפורום, ותספר מעט יותר על עצמך, דרור

א.ב.צ. יקר, אני מעריך את המאמץ שאתה משקיע בכתיבה. כפי שכתבתי לך, בנוגע לשימוש בתרופות כדאי להתייעץ עם רופא או פסיכיאטר, ולהתייחס לכל מקרה לגופו. לכן אינני רוצה לייעץ כאן בעניין זה, ולהטעות בהערות כלליות. בנוגע לפסיכותרפיה כדאי שתשמע את סיפורם של צביקה ויהודה, שבחרו להחליף את התרופות בטיפול נפשי, ותוכל ללמוד מנסיונם. אם יש בפורום שלנו כאלו שהתרופות מסייעות להם, כדאי שגם הם יחלקו אתנו את נסיונם. תודה, דרור