היפנוזה?

שלום טל, אתה צודק. על כל אחד משפיעה המלחמה באופן אחר, וקשה לדעת מה בדיוק גרמה המלחמה לכל אחד. עם זאת, זה גם לא כל-כך מסובך. אלו שנפגעו מהלם-קרב יודעים זאת כשזה קורה, ובדרך-כלל מקבלים טיפול מיידי. אלו שסובלים מתופעות פוסט-טראומתיות, שנים רבות לאחר האירוע, אכן מתקשים בעצמם לקשר זאת למלחמה, ומתקשים עוד יותר לשכנע בכך את משרד הביטחון. התופעות שמהן הם סובלים ניתנות לאבחון, והן אינן דומות להפרעות סתם, של מי שלא השתתף באירוע טראומתי. כאן, בפורום הזה, אנחנו מדברים גם על השפעת המלחמה על כל מי שהשתתף בה, גם אם הטראומה לא גרמה להלם-קרב. השפעות אלו אני מכנה בשם 'הלם-קרב סמוי', והן משפיעות במידה שונה על כל מי שהשתתף באירוע טראומתי או במלחמה. אפשר להמשיך לחיות לאחר שחבריך נהרגו סביבך, או לאחר שחווית את חרדת המוות, אבל קשה לשכוח את החוויה. זכרונות אלו, עליהן איננו מרבים לדבר, ממשיכים להשפיע על חיינו, וההימנעות מדיבור עליהן יוצרת מתחים. כאן, בפורום הזה, אני חושפים את הלם-הקרב הסמוי, במטרה לשחרר את המתחים הכלואים. ובקשר לשאלתך בנוגע להיפנוזה. זו שיטת טיפול אחת מני רבות, ועליך להתייעץ עם מומחה בנוגע ליעילותה. נדמה לי שבשאלתך רמזת על כך שההיפנוזה תגלה לנו את החוויה ה'אמיתית' שבתוכנו, ותאשר את קיומה של טראומה. אני ספקני בקשר לכך. התגלה שבהיפנוזה ניתן 'לזכור' גם אירועים שלא קרו במציאות. האם זה באמת חשוב אם הסיבה למתח ולקושי היא 'אמיתית'? אולי כדאי פשוט לקבל את רגשותינו ולנסות לבטא אותם, מבלי להטיל בהם ספק? שלך, דרור